חוק הדואר, התשמ"ו-1986 1

"אמצעי שליטה" , "בעל ענין" , ו"החזקה" - כהגדרתם בחוק התקשורת;

"נושא משרה" - כהגדרתו בחוק החברות;

(ב) לא ייתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון לפי חוק זה, או שהוא פועל לפי היתר שהוענק לפי חוק זה ובהתאם לתנאי הרישיון או ההיתר, לפי הענין.

(ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על העברה או מסירה של כל אחד מאלה:

(1) דבר דואר הנוגע לעניניו של שולחו או של מקבלו בלבד, המובל והנמסר בידי עובדו של השולח או של המקבל;

(2) כתב בי–דין וכל מסמך אחר היוצא מרשות שיפוטית;

(3) דבר דואר הנוגע לטובין והמצורף להם, בלא תמורה נוספת בשל אותו דבר דואר.

(ד) הוראות סעיף קטן (ג) אינן באות להתיר לאדם איסוף של דברי דואר מהסוגים המנויים בסעיף הקטן האמור, כדי לתתם להעברה או למסירה כאמור בו.

(ב) במתן רישיון ובקביעת תנאים בו ישקול השר, בין השאר, את אלה:

(1) מדיניות הממשלה בתחום שירותי הדואר;

(2) התאמתו של מבקש הרישיון ויכולתו לתת את שירותי הדואר שלגביהם הוא מבקש רישיון;

(3) תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום שירותי הדואר ולרמת השירותים בו;

(4) שיקולים שבטובת הציבור.

(ג) בקשה לרישיון תוגש לשר בכתב, ויפורטו בה שירותי הדואר המוצעים ודרכי ביצועם; השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בבקשה.

(ד) השר רשאי לאשר בקשה לרישיון, להתנות את מתן הרישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות לענין תשלום אגרות והפקדת התחייבות עצמאית לתשלום, ורשאי הוא לדחות בקשה לרישיון תוך מתן נימוקים לכך.

(ה) לא ייתן השר רישיון לאדם שהורשע בעבירה, אשר לדעת השר, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון, ואם הוא תאגיד - נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בו הורשע כאמור.

(ו) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ח), ומהוראות לפי סעיפים 88י ו–126, ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:

(1) הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של שליטה או אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק זה או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה במבקש הרישיון או בבעל הרישיון;

(2) קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע;

(3) דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.

(ז) רישיון, לרבות זכות מהזכויות האמורות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; ואולם רשאי השר, לאחר ששקל, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), להתיר העברת רישיון עקב שינויים מבניים בבעל רישיון, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.

(ח) השר רשאי לשנות תנאי מתנאי רישיון, להוסיף עליו או לגרוע ממנו; לענין זה יובאו בחשבון השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב).

(ט) השר רשאי, בכל עת, לבטל רישיון, להגבילו או להתלותו, בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:

(1) בעל הרישיון ביקש ביטול רישיונו;

(1א) חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון;

(2) בעל הרישיון הפר הוראה שנקבעה בחוק זה או לפיו;

(3) בעל הרישיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון או הפר תנאי שאינו מהותי בהפרה חוזרת או הוראה שניתנה לפיהם, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר; לענין זה, "הפרה חוזרת" - לרבות הפרה של תנאים שונים שאינם מהותיים;

(4) בעל הרישיון לא החל במתן שירות בתוך התקופה שנקבעה לכך ברישיונו, או שחדל לתת את השירות;

(5) בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או שמתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון כהגדרתם בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, או הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, ואם הוא תאגיד - גם אם החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו ;

(7) לדעת השר, טעמים שבטובת הציבור מצדיקים ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו.

(ב) ההיתר יכלול הוראות בדבר חובות רישום ודיווח לשר או למי שהוא הסמיך לכך, שקיומן הוא תנאי לתחולת ההיתר לגבי מי שמעוניין לתת מכוחו שירותי דואר בתחום המוסדר.

(ג) על ההיתר, על מבקש הרישום ועל מי שרשום לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 1ב בשינויים המחויבים.

(ב) ראה השר כי בעל רישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום שירותי הדואר, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדבר פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה.

(1) אגרה בעד מתן רישיון או בעד רישום לפעול לפי היתר;

(2) אגרה שנתית שעל בעל רישיון לשלם בעד כל סוג של שירות דואר שהוא נותן;

(3) דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות הצמדתן למדד המחירים לצרכן, גביית ריבית פיגורים והוצאות גביה.

(1) שירותי דואר;

(2) שירותי הפצת מידע לציבור מטעם גוף ציבורי ובהסכמתו, ובכלל זה עיבוד המידע, החזקתו, עדכונו וניהולו, והכל תוך שמירה על תחרות הוגנת, ובלבד שלא יהיה במידע או בדרך הצגתו או הפצתו משום פרסומת מסחרית; לענין זה, "גוף ציבורי" - לרבות גוף או מוסד אחר שאישר השר, לענין שירותים בעלי אופי ציבורי שהוא נותן לציבור, ורשאי השר להתנות מתן האישור בתנאים, לרבות בדבר מהות המידע; הודעה על גוף ציבורי תפורסם ברשומות;

(3) השירותים הכספיים מטעם החברה הבת, כמשמעותה בסעיף 88יא;

(4) (נמחקה).

(ב) הוראות סעיף 1ב יחולו, בשינויים המחויבים, לענין הרישיון הכללי שיינתן לחברה לפי הוראות סעיף קטן (א).

(ג) (בוטל).

(ד) (בוטל).

(ה) ביטל השר לפי הוראות סעיף קטן 1ב(ט) את הרישיון הכללי שניתן לחברה לפי הוראות סעיף קטן (א), ייתן השר רישיון כללי לפי סעיף זה, בדרך של מכרז; ניתן רישיון כללי כאמור, יחולו על בעל הרישיון כל ההוראות לפי חוק זה החלות על החברה, ויהיו לו הסמכויות, הזכויות והחובות, לרבות החובה למתן שירותי דואר בסיסיים לפי הוראות סעיף 5ג, שחלות על החברה לפי הוראות חוק זה.

(ב) החברה רשאית לתת שירות חדש אם הודיעה לשר על כך 14 ימים לפחות לפני תחילת מתן השירות החדש, ובלבד שאין במתן השירות החדש כדי לפגוע במתן שירותי הדואר והשירותים הכספיים באורח תקין וסדיר או כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר.

(ג) ראה השר כי מתן שירות חדש פוגע או עלול לפגוע במתן שירות דואר או שירות כספי באורח תקין וסדיר או בתחרות בתחום שירותי הדואר, רשאי הוא להורות לחברה שלא לתת את השירות או לתת אותו בכפוף לתנאים והגבלות שיורה לה.

(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאפשרות החברה לתת שירותים שהותרו לה לפי סעיף 5א(ג) כנוסחו ערב ביטולו בתיקון מס' 13.

(ב) החברה אינה רשאית להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד המספק שירותי הדפסה, אלא אם כן השר התיר זאת מראש ובכתב, לאחר שנוכח שאין בכך כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר ובכפוף לתנאיםשקבע ברישיונה הכללי, אם קבע.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), החברה רשאית לתת שירות הדפסת דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר, בהתקיים כל אלה:

(1) שירות ההדפסה יכלול הדפסה של עד 1,000 דברי דואר לכל משלוח;

(2) דברי הדואר יישלחו על ידי החברה.

(ב) לא קבע השר הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר התשלומים לבעל רישיון כללי בעד מתן השירותים כאמור באותו סעיף קטן, יקבעו בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, בהסכמה, את התשלומים כאמור, ובאין הסכמה - יקבע השר, בהסכמת שר האוצר, את התשלומים; קביעת השר כאמור יכול שתיעשה בהוראת מינהל או ברישיון.

(ב) השר יקבע תקני איכות ושירות למתן השירות; תקני האיכות והשירות יכול שייקבעו ברישיון או בהוראת מינהל.

(ג) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע את התשלום עבור השירות שיהיה מחיר עלות אספקת השירות.

(ד) ביקש בעל רישיון מהחברה לקבל את השירות בהתאם לתקני איכות ושירות מיטיבים מאלה שקבע השר לפי סעיף קטן (ב), תספק החברה את השירות בהתאם לתנאים אלה ובתשלום סביר, הכול כפי שיסכימו ביניהם; באין הסכמה בין החברה לבעל הרישיון בנוגע לתשלום או לתקן האיכות והשירות המיטיב, יורה השר על התשלום או על הוראות התקן המיטיב, לפי העניין.

(ה) החברה רשאית לתת את השירות בהתאם לתקני איכות ושירות מיטיבים מאלה שקבע השר לפי סעיף קטן (ב) כפי שקבעה, ובכלל זה לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שתספק את השירות בהתאם לתקנים אלה לכל לקוח עסקי, ובכלל זה לבעל רישיון שיבקש זאת, בתשלום סביר ובתנאים שווים.

(ו) בתום שנה מיום תחילתו של תיקון מס' 13 ידווח השר לוועדה על יישום הוראות סעיף זה וכן על תוכנית משרדו לאסדרה עתידית של מתן שירות ללקוחות עסקיים במרכזי חלוקה, ובכלל זה מתן שירות כאמור לבעלי רישיונות.

(ז) בסעיף זה, "מרכז חלוקה" - מיתקן לחלוקת דברי דואר שמותקנים בו תאי חלוקה שהחברה הקצתה לנמען לשם חלוקת דברי דואר הממוענים אליו כחלופה לתיבת מכתבים במעונו, למעט תאי דואר שהחברה אפשרה לנמען לקבל בהם דברי דואר תמורת תשלום.

(2) השר, בהתייעצות עם שר האוצר יקבע תקני איכות ושירות לענין מתן שירותים כאמור בפסקה (1) אלא אם כן מצא כי אין הצדקה לקבוע תקנים כאמור בשל מאפייני השירות, טעמים הנוגעים לקידום התחרות בתחום שירותי הדואר או השירותים הכספיים, או בשל תקנים בין-לאומיים, אמנות בין-לאומיות או הוראות אחרות לפי דין לגבי אותו שירות, המבטיחים רמת שירות נאותה; תקני האיכות והשירות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו ברישיון.

(ב) בעל רישיון כללי חייב לספק לכלל הציבור בכל המדינה בכפוף להוראות כל דין, את השירותים שקבע השר לפי הוראות סעיף קטן (א)(1), בהתאם לתקני האיכות והשירות שקבע, אם נקבעו, לפי סעיף קטן (א)(2).

(ג) נוכחו השרים כי התקיימו כל אלה:

(1) התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול ברשימת שירותי הדואר הבסיסיים;

(2) קיימים אזורים שבהם ניתן שירות הנכלל ברשימת השירותים הבסיסיים, על ידי בעל רישיון כללי בלבד;

(3) עלות מתן השירות כאמור בפסקה (2) עולה על התועלת של בעל הרישיון הכללי ממתן אותו שירות;

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בעל רישיון כללי ידרוש תשלום אחיד בעד שירות דואר בסיסי הניתן ללקוח פרטי; בסעיף קטן זה, "לקוח פרטי" - לקוח שאינו לקוח עסקי.

(ג) בעל רישיון כללי יפרסם באתר האינטרנט שלו את התשלום שהוא דורש בעד שירות דואר, מקבץ שירותי דואר ומקבץ שירותים.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע כי בעד שירות דואר כאמור באותו סעיף קטן ישולם תשלום, ובכלל זה תשלום מרבי או תשלום מזערי, והכול בהתאם להוראות שיקבע, וכן רשאי הוא לקבוע בדרך האמורה הוראות בדבר עדכון סכומי התשלומים לפי סעיף זה.

(ה) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי להודיע לו, באופן ובמועד שיקבע, על תשלום שבעל הרישיון הכללי דורש או שבכוונתו לדרוש בעד שירות כאמור בסעיף קטן (א) וכן על כל שינוי בתשלום כאמור.

(ו) (1) ראה השר כי בעל רישיון כללי דורש תשלום שאינו סביר או אינו אחיד, או תשלום שמעורר חשש לפגיעה בתחרות בתחום שירותי הדואר, בעד שירות דואר שלא נקבע לו תשלום, בעד שירות דואר שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי, בעד מקבץ שירותי דואר או בעד מקבץ שירותים, רשאי הוא להורות לו כל אחד מאלה:

(א) התשלום שידרוש בעד אותו שירות דואר או מקבץ שירותי דואר; תוקפה של הוראה לפי פסקה זו לא יעלה על תשעה חודשים מיום שניתנה;

(ב) להפריד את התשלום בעד שירות הדואר הנכלל במקבץ שירותים, ובכלל זה במקבץ שירותי דואר, מהתשלום בעד מקבץ השירותים שאותו שירות דואר נכלל בו.

(2) לא ייתן השר הוראה כאמור בפסקה (1) אלא אם כן נתן לבעל רישיון כללי הזדמנות לטעון את טענותיו; הוראה כאמור תינתן בהחלטה מנומקת בכתב ותחילתה תהיה במועד שהשר יקבע בה.

(ז) בחינת השר לפי סעיף קטן (ו) רישה אם תשלום בעד שירות דואר, ובכלל זה שירות דואר הנכלל במקבץ שירותי דואר או במקבץ שירותים, הוא תשלום שאינו סביר יכול שתיעשה בהתבסס על עלות מתן שירות הדואר בתוספת רווח סביר או על תשלום בעד אותו שירות דואר או בעד שירות דואר אחר בר-השוואה שבעל רישיון כללי או בעל רישיון אחר נותן, ולעניין שירות דואר הנכלל במקבץ שירותים - גם על עלות מקבץ השירותים.

(ח) בסעיף זה -

(1) בתקופה שמיום תחילת תיקון מס' 8 עד יום כ"ג בסיון התשס"ה (30 ביוני 2005) - 3%;

(2) בתקופה שמיום כ"ד בסיון התשס"ה (1 ביולי 2005) עד יום י"ד בתמוז התשס"ז (30 ביוני 2007) - 2%;

(3) בתקופה שתחילתה ביום ט"ו בתמוז התשס"ז (1 ביולי 2007) - 1%;

(ב) בעל רישיון כללי שאינו החברה ישלם למדינה, מדי שנה, תמלוגים בשיעור מהכנסותיו, הכל כפי שקבעו השרים באישור הועדה.

(ג) השרים רשאים לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לתשלום התמלוגים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לרבות לענין שינוי שיעור התמלוגים, מועדי תשלומם, הפרשי הצמדה וריבית וריבית פיגורים; קביעה לענין שינוי שיעור התמלוגים טעונה אישור הועדה.

(ב) אמות המידה יתבססו על השוני בעלות מתן השירות, במאפייניו, באופן אספקתו, היקפו ובאופן התשלום בעדו, ולא יהיה בהן כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר.

(ג) בעל רישיון כללי יפרסם את אמות המידה וכל שינוי שלהן באתר האינטרנט שלו, וימסור הודעה על הפרסום לשר או לעובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, והכול 14 ימים לפחות לפני יום הכניסה לתוקף של אמות המידה או השינוי, לפי העניין; לא פרסם בעל רישיון את אמות המידה או שינוי שלהן או לא מסר הודעה על פרסומם בהתאם להוראות סעיף קטן זה, לא ייכנסו אמות המידה או השינוי לתוקף, ובעל הרישיון לא יהיה רשאי לתת הנחות ללקוח עסקי אלא אם כן הורה לו השר אחרת.

(ד) בלי לגרוע מהוראות סעיפים 1ו ו-88כג, השר רשאי לדרוש בכתב מבעל רישיון כללי כל מידע לגבי אמות המידה וההנחות הניתנות לפיהן, ובכלל זה פירוט לגבי ההנחות ושיעורן; בעל רישיון כללי לא יהיה רשאי לתת הנחות ללקוח עסקי אם לא מסר מידע כאמור, אלא אם כן הורה לו השר אחרת.

(ה) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לבטל או לשנות אמת מידה, או לתת לו כל הוראה אחרת בעניינה, אם ראה כי היא אינה תואמת את הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ו) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לנקוט או להימנע מלנקוט פעולות אם נתן הנחה שלא בהתאם לאמות המידה או נמנע מלתת הנחה לפיהן, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ז) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון כללי לא ייתן הנחה ללקוח עסקי בעד תשלום שנקבע בתקנות לפי סעיף 37(א), (ג) ו-(ד) כנוסחו ערב תיקון מס' 13 ולפי סעיף 126(א), כל עוד הן עומדות בתוקף לפי סעיף 62 לתיקון מס' 13, או על תשלום או תשלום מזערי שנקבע בתקנות לפי סעיף 37(ד) כנוסחו אחרי תיקון מס' 13.

(1) יראו מסירת דבר דואר לאדם המורשה לקבל אותו דבר דואר בשביל בעל רישיון, כמסירה לבית הדואר;

(2) יראו דבר דואר כמצוי במהלך העברה משעה שנמסר לבית הדואר עד זמן מסירתו לנמען;

(3) יראו כמסירת דבר דואר לנמען - הכנסה של דבר דואר לתיבת המכתבים שלו או לתיבת מכתבים שהקצה לו בעל רישיון במיתקן לחלוקת דברי דואר וכן מסירה לידיו של הנמען או לידי אדם הנחזה כרשאי לקבלו עבור הנמען כמקובל במסירת דברי דואר הממוענים אליו, בין אם המסירה נעשתה בבית דואר ובין בביתו של הנמען, במקום עסקו או במקום אחר שאותו הועיד הנמען לצורך זה.

(ב) היחסים שבין החברה לבין מחלקי דואר המועסקים בהיקף של פחות מחצי משרה של דוור שהוא עובד החברה, לא ייראו, לכל דבר וענין, כיחסי עובד ומעביד.

(ב) הקנין הרוחני בבולים, וכן כל הזכויות בתרשימי בולים, ביצירות ששימשו לצורך הנפקת בולים, ובבולים, שבידי השירות הבולאי, הם קנין המדינה.

(ג) המדינה רשאית להתקשר עם החברה לצורך קבלת שירותי הנפקת הבולים והפצתם, ובלבד שבהתקשרות כאמור תשמש החברה כנאמן בעבור המדינה; ואולם רשאי השר בכל עת להורות לחברה על ביטול התקשרות כאמור וכן להורות לה להשיב למדינה את נכסי המדינה המוחזקים על ידה או המשמשים אותה לצורך הנפקת בולים; הורה השר כאמור, רשאית המדינה להעניק את הזכות להנפיק בולים בעבורה, בדרך של מכרז.

(ד) השר רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לבולים, לרבות לענין הדרכים שבהן יפעל השירות הבולאי, אופן הנפקת הבולים והתשלומים בעדם.

(ב) השר רשאי לקבוע הוראות לענין דרך הסימון כאמור בסעיף קטן (א); הוראות כאמור יכול שייעשו בהוראות מינהל.

(א1) ביקש בעל רישיון כללי לקבוע כלל לפי סעיף קטן (א) או לשנות כלל שקבע כאמור, ימסור הודעה בעניין לשר או לעובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, בצירוף נוסח הכלל או השינוי המוצע, לפי העניין, ויפרסם את הכלל או את השינוי באתר האינטרנט שלו 14 ימים לפחות לפני כניסתו לתוקף; נוסח הכלל או השינוי בו כאמור יפורסם גם באתר האינטרנט של משרד התקשורת, בסמוך לאחר קבלת הודעת בעל הרישיון הכללי לפי סעיף קטן זה.

(א2) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי לקבוע ברישיון של בעל רישיון כללי עניינים כאמור באותו סעיף קטן שקביעת כללים לגביהם טעונה את אישורו מראש ובכתב.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר5 לקבוע הוראות בענינים האמורים באותו סעיף קטן שיחולו על בעל רישיון; הוראות כאמור יכול שיהיו בתקנות, בהוראות מינהל או ברישיון; היתה סתירה בין הוראות שקבע השר לפי סעיף קטן זה, לבין הכללים שקבע בעל רישיון כללי לפי סעיף קטן (א), ההוראות שקבע השר - עדיפות.

(ב) החליט בעל רישיון כללי למסור דבר דואר שנשלח בניגוד לכללים לנמען או להחזירו לשולח, ישלם הנמען, אם ירצה בדבר הדואר, או השולח - לפי הענין - תשלום כפי שייקבע בכללים; התשלום לא יעלה על סכום הגדול פי חמישה מדמי הדואר בשל אותו דבר דואר - אם הוא דבר דואר פנים, ואם הוא דבר דואר חוץ - יהיה התשלום בכפוף לאמור באמנת הדואר העולמית ובהסכמים בין-לאומיים בדבר חבילות דואר שישראל צד להם.

(1) שם השולח, ואם דבר הדואר נשלח בידי השולח כמיופה כוח של אדם אחר - גם שמו של האדם שייפה את כוחו, ואולם אם דבר הדואר נשלח בידי המדינה ומוסדותיה, יירשם שם השולח - "מדינת ישראל";

(2) מען השולח, למעט אם הוא המדינה ומוסדותיה;

(3) האפשרות שחזקת מסירה לפי כל דין תחול לגבי דבר הדואר.

(ב) בעל רישיון לא יקבל למשלוח דבר דואר רשום שלא מצוינים על גביו הפרטים האמורים בסעיף קטן (א).

(ג) בעל רישיון המוסר הודעת דואר רשום לנמען, יציין בה באופן ברור את הפרטים שציין השולח על גבי דבר הדואר כאמור בסעיף קטן (א); השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע שהוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגים מסוימים של הודעות דואר רשום.

(ד) בסעיף זה -

(1) הצגתו של דבר הדואר שבעדו נדרש התשלום כשעליו חותמת בעל הרישיון המציינת שהנמען סירב לקבלו או שהנמען נפטר או שאי אפשר למצאו, תהיה ראיה לכאורה על העובדה שצויינה;

(2) האדם שממנו לכאורה בא דבר הדואר שבעדו נדרש התשלום, חזקה שהוא השולח.

(ב) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת השר, לדחותה או לשנותה.

(ג) בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים, ובאין סדר דין מינהלי - בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

(ד) הגשת ערעור לבית המשפט אינה פוטרת את המערער ממילוי חובותיו על פי פרק זה.

(1) להקים תיבות דואר לפי צרכיו בכל מקום שיש לציבור גישה אליו;

(2) להתקין תאי דואר בקירות של בית דואר הפונים כלפי חוץ.

(ב) לא ניתן למצוא את המחזיק במקרקעין, יפרסם בעל הרישיון הכללי הודעה באופן שיקבע השר בתקנות.

(ב) מחזיק במקרקעין הרואה עצמו נפגע מכוונת בעל רישיון כללי לעשות שימוש בסמכויות המנויות בסעיף 71, רשאי להשיג על ההודעה בפני בעל הרישיון הכללי תוך ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה.

(ג) דחה בעל הרישיון הכללי את ההשגה, רשאי המחזיק במקרקעין לערער על החלטת בעל הרישיון הכללי בפני בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, תוך ארבעה עשר ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.

(ד) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את השימוש בסמכות כאמור, להתנותו בתנאים או לאסרו, והוא רשאי ליתן כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתתו.

(ב) בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות, חוץ מדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

(1) דבר הדואר נתקבל למשלוח על ידי בעל הרישיון כאמור תמורת קבלה ומסירתו טעונה אישור;

(2) במקרה של נזק, אבדן חלקי או גניבה מתוך דבר הדואר - הדבר הובא לידיעת פקיד הדואר בעת מסירת דבר הדואר או בהזדמנות הסבירה הראשונה לאחר מכן;

(3) במקרה של גניבה או אבדן של דבר הדואר כולו - השולח או הנמען הביא את הדבר לידיעת פקיד דואר מיד לאחר שנודע לו;

(4) הנזק או האבדן לא נגרמו מחמת אריזה בלתי מספקת או בלתי מתאימה, או מחמת טיבו של דבר הדואר, או באשמתם של השולח או של גורמים שבידי שמים.

(ב) בעל רישיון כללי יהיה אחראי לנזק שנגרם לדבר הדואר, אם הוכיח השולח כי בעת שנתקבל דבר הדואר למשלוח על ידי בעל הרישיון כאמור טיפל בו פקיד דואר בצורה רשלנית.

(1) בשל איחור במסירה או מסירה מוטעית של דבר דואר;

(2) בשל טעות במברק או השמטה ממנו, או בשל אי-מסירת מברק.

(ב) קבע השר כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע, באישור הועדה, את שיעור הפיצויים לענין סעיף 78, בשים לב, בין השאר, לשיעור דמי המשלוח בעבור העברת דבר הדואר.

(1) אם בעת מסירת דבר הדואר ניתן לראות - בלי לפתוח את אריזתו - שהוא ניזק או שיש יסוד סביר להניח שהוא ניזק, חזקה שהנזק אירע במהלך אותם שירותים ועקב אותם שירותים;

(2) אם הוכחה קבלת דבר הדואר למשלוח על ידי המצאת קבלה, ודבר הדואר לא נמסר, חזקה שהאבדן אירע במהלך אותם שירותים ועקב אותם שירותים.

(ב) (1) חבילה שנשלחה משטח של מינהל דואר שאינו מכיר באחריות לפי אמנת הדואר, וניזוקה, נגנבה או אבדה במהלך מתן שירותי דואר הניתנים על ידי בעל רישיון כללי ועקב שירותים אלה, דינה, לענין אחריות בעל הרישיון הכללי, כדין חבילה שהיא דבר דואר פנים.

(2) חבילה שנשלחה לשטח של מינהל דואר כאמור בפסקה (1) וניזוקה, נגנבה או אבדה במהלך מתן שירותי דואר ועקב שירותים אלה, דינה לענין אחריות בעל רישיון כללי כדין חבילה שהיא דבר דואר פנים.

שירות דואר פנים - שנה אחת;

שירות דואר בין–לאומי - שישה חודשים.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו באחת מאלה:

(1) בענין עבירה שדינה מוות או מאסר לתקופה העולה על שנה אחת;

(2) שולח המברק או נמענו הודיעו בכתב לבעל הרישיון הכללי על הסכמתם למתן עדות או להצגה כאמור;

(3) בית משפט ציווה על הצגה כאמור.

(1) קבלת כספים לחשבון סילוקים, החזקתם, העברתם וסילוקם;

(2) העברת כספים בישראל, מישראל אל מחוץ לישראל או מחוץ לישראל אל ישראל;

(2א) קנייה ומכירה של מטבע חוץ;

(3) הנפקת המחאה בנקאית;

(4) (נמחקה);

(5) שירותי עזר הנלווים לשירותים המנויים בפסקאות (1) עד (4), המתאפשרים מניהול החשבונות על ידי החברה, מאופן רישומם או מדרכי הבקרה עליהם (בפרק זה — שירותי עזר);

(6) טיפול בבקשות ובהודעות של חברים בקופות חולים לענין רישום, מעבר וביטול, בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.

(א1) (1)6 החברה הבת תיתן את השירותים הכספיים בעצמה או באמצעות החברה, לרבות באמצעות סוכני דואר שעמם התקשרה; ואולם החברה הבת לא תפתח בעצמה יותר מ–35 סניפים או סוכנויות דואר לשם מתן השירותים הכספיים; השר רשאי, באישור הוועדה, להגדיל את מספר הסניפים או הסוכנויות כאמור, אחת ל–12 חודשים.

(2) (נמחקה).

(ב) החברה תשלם למדינה תמורה בשל קבלת הזכות למתן השירותים הכספיים, לרבות בדרך של הקצאת הון מניות, כפי שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם השר.

(ג) השר, באישור הממשלה, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאי להתיר לחברה, כל עוד היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, לעשות שימוש בשם "בנק הדואר", לעניין מתן השירותים הכספיים בתנאים שיורה; לענין זה, "חברה בבעלות ממשלתית מלאה" - כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975.

(ד) חדלה החברה להיות חברה בבעלות ממשלתית מלאה רשאי השר, אם ניתן לכך אישור נגיד בנק ישראל, להתיר לחברה להמשיך לעשות שימוש בשם "בנק הדואר", לעניין מתן השירותים הכספיים בתנאים שיורה.

(ה) על אף האמור בכל דין, רשאית הממשלה לקבל מהחברה הבת, באמצעות החברה את השירותים הכספיים המפורטים בפסקאות (1) עד (5) לסעיף קטן (א); העבירה הממשלה את השליטה בחברה, לא תחול הוראה זו אלא באישור נגיד בנק ישראל; לענין זה, "שליטה" - כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.

(ב) ההיתר וכל שינוי בו יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

(ג) בקביעת תנאים ובשינוים לפי סעיף קטן (א) יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האמורים בסעיף 1ב(ב), בשינויים המחויבים, וכן השיקולים והמטרות המפורטים להלן:

(1) קידום ושיפור מתן השירותים הכספיים לציבור, ובכלל זה מתן אפשרות לציבור לקבל ייעוץ בנוגע לשירותים הכספיים, ובלבד שייעוץ החייב ברישוי לפי דין ייעשה על ידי מי שמורשה לכך, וכן הפצת שירותים פיננסיים, בעבור גורם הרשאי לתת שירותים כאמור על פי דין; לעניין זה, "שירותים פיננסיים" — לרבות שירות מתן אשראי;

(2) הרחבת הנגישות של השירותים הכספיים לציבור בשים לב, בין השאר, לפערים הכלכליים בחברה בישראל ובהתחשב בצרכים ייחודיים של קבוצות שונות באוכלוסייה.

(ד) השר בהסכמת שר האוצר, רשאי לבטל, להגביל או להתלות היתר לשירותים כספיים, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 1ב(ט), בשינויים המחויבים.

(2) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע תקני איכות ושירות לעניין מתן שירותים כאמור בפסקה (1); תקני האיכות והשירות לפי פסקה זו יכול שייקבעו בהיתר לשירותים כספיים.

(ב) החברה הבת חייבת לספק לכלל הציבור בכל המדינה, בכפוף להוראות כל דין, את השירותים שקבע השר לפי סעיף קטן (א)(1), בהתאם לתקני האיכות והשירות שקבע לפי סעיף קטן (א)(2).

(ב) החברה בנותנה שירותי עזר לפי סעיף 88א(א)(5) רשאית להתקשר בהסכם עם כל מי שמבקש לקבל שירות עזר, אשר בו ייקבעו התנאים למתן השירות, לרבות התשלומים בעדו.

(ב) התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות כספי, דינה כדין סירוב בלתי סביר לתתו.

(ג) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של סירוב כאמור, תודיע החברה למפקח על מדיניות עסקית שקבעה לעניין מתן השירותים הכספיים, ואם לא התקבלה מהמפקח הודעה על התנגדותו למדיניות האמורה, ייחשב סירוב הנובע מאותה מדיניות כסביר.

(1) המהות והטיב של השירות;

(2) מועד מתן השירות;

(3) התשואה והתועלת שניתן להפיק מהשירות;

(4) זהות נותן השירות;

(5) החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו למתן השירות;

(6) המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר בעד השירות;

(7) חוות דעת מקצועית שניתנה לגבי טיב השירות או מהותו;

(8) תנאי האחריות לשירות;

(9) תקופת מתן השירות ודרכי חידושו.

(1) לגלות ללקוחותיה כל פרט מהותי לגבי תוכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות כספי שהיא נותנת והסיכונים הכרוכים בו;

(2) לציין פרטים מסוימים בכל פרסום שלה בדבר השירותים הכספיים;

(3) לתת ללקוחותיה, במועדים קבועים, דוחות על שירותים כספיים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסוימים.

(ב) היה לשר יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה או למניעת פגיעה בלקוח כאמור בסעיף 88ה4, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע חובה על החברה לערוך הסכם בכתב עם הלקוח, לציין בהסכם את הפרטים שקבע ולמסור ללקוח העתק חתום של ההסכם; בתקנות כאמור רשאי השר, בין השאר, לקבוע הוראות לעניין האותיות בהסכם, ובכלל זה לעניין גודלן המזערי, היחס בינן ובין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בהסכם, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם.

(ב) מידע כאמור בסעיף קטן (א), שאינו מתייחס ללקוח מסוים, יוצג במקום בולט לעין בכל מקום שבו ניתנים שירותי החברה, לרבות באתר האינטרנט של החברה.

(ג) מדי שישה חודשים תשלח החברה לכל בעל חשבון שבמהלך ששת החודשים שחלפו נגבו ממנו תשלומים בעד שירותים כספיים שקיבל, הודעה ובה מידע מרוכז וסיכום של כל התשלומים שנגבו ממנו; קיבל בעל חשבון הודעה כאמור באמצעות מחשב, תהיה החברה פטורה מהחובה לשלחה לבעל החשבון.

(ב) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, תודיע החברה למפקח על מדיניות עסקית שקבעה לעניין התנאת מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר המפקח את המדיניות האמורה, ייחשב קשר בין שירות מבוקש ובין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), החברה תשמור כל מסמך הנוגע לפתיחה ולסגירה של חשבון שבע שנים לפחות ממועד הסגירה.

(1) תשלומים ובכלל זה תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים בעד השירותים הכספיים;

(2) הטלת חובת ביטוח לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה בנותנה את השירותים הכספיים;

(3) השירותים הכספיים, ולרבות לענין פעילותם של החברה והחברה הבת לפי פרק זה והפיקוח והבקרה עליהן;

(4) תנאי הכשירות הנדרשים מנושאי משרה בחברה הבת או מנושאי משרה בחברה העוסקים במתן השירותים הכספיים.

(ב) (בוטל).

(ב) לשם מתן השירותים הכספיים, החברה תקים חברה בת שלא יהיו לה רווחים.

(ג) החברה תחזיק את כל מניות החברה הבת ולא תהיה רשאית להעביר לאחר מניות בחברה הבת, למשכנן או לשעבדן.

(ג1) בלי לגרוע מההוראות לפי חוק החברות, לא תתקבל החלטה על חלוקה כהגדרתה בחוק האמור, בחברה הבת, אלא לאחר שדירקטוריון החברה הבת קבע כי אין חשש סביר שהחלוקה תמנע מהחברה הבת את היכולת לעמוד בחובות המוטלות עליה לפי חוק זה ולפי ההיתר לשירותים כספיים.

(ג2) לפחות שליש מחברי הדירקטוריון של החברה הבת יהיו בעלי השכלה וניסיון בתחום פעילותה של החברה הבת, ויחולו עליהם תנאי הכשירות החלים לגבי דירקטור חיצוני לפי סעיף 240(א1), (ב), (ג), (ד) ו–(ו) לחוק החברות.

(ג3) (1) דירקטוריון החברה הבת ימנה, מבין חבריו, ועדת השקעות שבה יכהנו מספר אי–זוגי של חברים שלא יפחת משלושה, ובהם לפחות אישה אחת, ובלבד שיושב ראש דירקטוריון החברה הבת יהיה יושב ראש ועדת ההשקעות, ולפחות אחד מחבריה יהיה דירקטור שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ג2).

(2) תפקידי ועדת ההשקעות הם:

(א) להמליץ לדירקטוריון החברה הבת על מדיניות השקעת הכספים באפיקי השקעה כאמור בסעיף קטן (ה)(2);

(ב) להנחות את המנהל הכללי של החברה הבת ביישום מדיניות ההשקעות שקבע דירקטוריון החברה הבת לאחר שקיבל את ההמלצות כאמור בפסקת משנה (א).

(3) לא ימונה לחבר בוועדת ההשקעות ולא יכהן בה מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כחבר ועדת ההשקעות או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן כחבר כאמור.

(ד) לחברה ולחברה הבת לא יהיו זכויות כלשהן בכספים, אך הן יהיו רשאיות לבצע בהם פעולות הנדרשות לצורך מתן השירותים הכספיים, החזקת הכספים, קבלת הכספים או העברתם, לפי הענין.

(ד1) החברה או החברה הבת, לפי העניין, יקיימו הפרדה חשבונאית לעניין הכספים, ורשאי המפקח לתת להן הוראות לעניין זה.

(ה) החברה תפקיד את הכספים, למעט הכספים המופקדים לזכות חשבונות המדינה, באפיקים המפורטים להלן:

(1) בבנק ישראל, לפי סעיף 50 לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010;

(2) באפיק השקעה אחר שעליו החליטה החברה, כיעיל לשמירת הקרן של הכספים, באישור השרים, לאחר התייעצות עם המפקח.

(ב) הוראות ניהול תקין יכול שיינתנו גם בעניינים אלה:

(1) קיום שיעור יחסי בפריטים או בסוגי פריטים שבפסקאות משנה (א) עד (ג) לעומת פריטים או סוגי פריטים שבפסקת משנה (ד):

(א) התחייבויות החברה הבת;

(ב) פיקדונות המופקדים בחברה הבת;

(ג) הון נפרע, קרנות הון וקרנות שמורות, לרבות יתרת רווחים שלא חולקו, של החברה;

(ד) נכסים של החברה, לרבות חובות המגיעים לה;

(2) ההון העצמי המזערי הנדרש מהחברה כתנאי למתן השירותים הכספיים, כולם או חלקם; הוראות ניהול תקין לפי פסקה זו ייקבעו בהתייעצות עם החשב הכללי במשרד האוצר.

(ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות ניהול תקין, ואולם המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.

(ד) הוראות ניהול תקין וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ובאתר האינטרנט של החברה.

(ב) הגישה החברה הבת או החברה, לפי העניין, הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן המפקח ויודיע לה על החלטתו.

(ג) סבר המפקח כי החברה הבת או החברה לא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שנקבעה לכך לפי סעיף זה, רשאי הוא להורות לה, לאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה, להימנע מהפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כל עוד לא תוקנה, בהתאם לתנאים שיקבע.

(ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), סבר המפקח כי בנסיבות העניין ומטעמים שבטובת הציבור, נדרשת באופן מיידי הפסקת הפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כדי למנוע פגיעה מיידית בעניינם של הלקוחות או ביכולתן של החברה והחברה הבת לקיים את התחייבויותיהן בכל הנוגע לשירותים הכספיים, רשאי הוא, באישור השר, לתת לחברה הבת או לחברה, לפי העניין, הוראה להימנע מהפעילות כאמור כל עוד לא תוקנה ההפרה, גם בלי שנתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה כאמור בסעיף קטן (א) או להשמיע את טענותיה כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שייתן לה הזדמנות כאמור, בסמוך, ככל האפשר בנסיבות העניין, לאחר מתן ההוראה.

(ב) החברה והחברה הבת יפרסמו פרטים מהדוח הכספי השנתי המבוקר שלהן, באופן, במועד ובהיקף שיורה המפקח.

(ג) המפקח רשאי להורות לחברה ולחברה הבת להגיש לו דוחות נוספים, ובכלל זה דוחות תמחיר, באופן, במועדים ולתקופות שיורה או בהתרחש אירוע שיורה.

(ב) הדיווח למפקח יכלול פרטים כפי שקבע המפקח; כמו כן יקבע המפקח את אופן הדיווח, את מועדו וכל פרט אחר שימצא לנכון.

(ג) בסעיף זה, "מעילה" - עבירה על אחת מהעבירות המנויות בסימנים א', ו' ו–ז' של פרק י"א לחוק העונשין, התשל"ז-1977, והכל לגבי נכסים של החברה והחברה הבת ונכסים המוחזקים בהן או המנוהלים על ידיהן.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), המפקח רשאי לגלות מידע או להראות מסמך לנגיד כהגדרתו בחוק בנק ישראל, התש"ע-2010, ובלבד שנוכח כי המידע או המסמך מתבקשים לשם מילוי תפקידי בנק ישראל.

(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (א), המפקח או פקח רשאי לגלות מסמך שהגיע לידיו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אם ראה כי הדבר נדרש לצורכי הליך פלילי.

(ג) המגלה מידע או מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו, בניגוד להוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(ב) לא יוסמך פקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1) הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש פקח, ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר;

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר.

(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2) לשם פיקוח כאמור ברישה, למעט בכל הנוגע לשירותים הכספיים -

(א) להיכנס לכל מקום שבעל רישיון, סוכן דואר או מי מטעמם פועל בו או מנהל את עסקיו, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;

(ב) לדרוש בכתב מבעל רישיון, מכל נושא משרה בו, מסוכן דואר, מפקיד דואר או מגורם אחר הפועל מטעמו של בעל רישיון למסור לו בכתב כל מידע או מסמך שיש קי בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה; בסעיף זה, "מסמך" - לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995 ;

(ג) לערוך בדיקות או מדידות במקום כאמור בפסקת משנה (א) או במיתקן המשמש לאספקה או לניטור של שירותים הניתנים בידי בעל רישיון או בידי מי מטעמו, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;

(3) לשם פיקוח על פעילותה של החברה הבת בכל הנוגע לשירותים הכספיים -

(א) להיכנס לכל מקום שבו החברה, החברה הבת או סוכן דואר מנהלים את עסקיהם, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;

(ב) לדרוש בכתב מהחברה או מהחברה הבת, מכל נושא משרה בהן, ממי שמועסק על ידן, לרבות רואה החשבון המבקר שלהן או סוכן דואר, ומגורם אחר הפועל מטעמה של החברה הבת למסור לו בכתב כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה.

(ב) היה למפקח יסוד סביר להניח כי החברה או החברה הבת הפרה הוראה מההוראות לפי פרק ו'1, רשאי הוא, מנימוקים שיפרט בהחלטתו, לזמן או להתיר לפקח לזמן נושא משרה בחברה או בחברה הבת, לפי העניין, שלדעת המפקח עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין לשם בירור ההפרה.

(ג) מי שזומן כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) יתייצב במועד שזומן אליו; זימון לפי סעיף קטן (א) או (ב) ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עם נושא המשרה.

(ד) זומן נושא משרה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), יודיע המנהל, המפקח או הפקח, לפי העניין, לנושא המשרה שזומן, לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שעל הפרתם יישאל; נושא המשרה שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא שו ראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.

(ב) המגלה מידע או מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בניגוד להוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לאסור על בעל רישיון כללי את פתיחתו, עיכובו או השהייתו של דבר דואר בדרך שנקבעה בכללים מחמת אחד מאלה:

(1) העדר מען נכון;

(2) הנמען נפטר או אי אפשר למצאו;

(3) הנמען סירב לקבלו או סירב לשלם או לא שילם את דמי הדואר בעדו;

(4) דבר הדואר מכיל פריטים שהעברתם בדואר אסורה לפי האמנה וההסכמים של איגוד הדואר העולמי או לפי הכללים;

(5) קיים חשד סביר כי נעברה עבירה לגבי דבר הדואר או באמצעותו לפי חוק זה או לפי דין אחר.

(ג) דבר דואר שנפתח, עוכב או הושהה כאמור ינהג בו פקיד הדואר בהתאם לאמור בכללים.

(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהחובות החלות על החברה והחברה הבת במתן השירותים הכספיים לפי כל דין.

(ג) אדם שגילה מידע על אדם אחר או על דבר דואר או תוכנו, שהגיע אליו לפי חוק זה במסגרת מילוי תפקידו או שעשה בו שימוש בניגוד לסעיף קטן (א), דינו - מאסר שלוש שנים.

(א1) היתה עבירה לפי סעיף זה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף פי שניים מן הקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכת העבירה.

(ב) בית המשפט רשאי לצוות על החרמת כל דבר דואר שלגביו נעברה עבירה על סעיף 1א(ב) ולהורות מה ייעשה בו.

(1) התיר לאדם שאינו מוסמך לכך לנסוע ברכב שאינו מורשה להסיע נוסעים והמשמש להובלת שק דואר או דבר דואר;

(2) תוך כדי העסקתו כאמור או בהיות שק הדואר או דבר הדואר בשמירתו או בהחזקתו, הניח אותו ללא שמירה או הניח לאדם שאינו מוסמך לכך לשמור עליו;

(3) סיכן את בטיחותו של שק דואר או דבר דואר מחמת אי-זהירות, התרשלות או התנהגות שלא כשורה;

(4) אסף, קיבל, הוביל או מסר דבר דואר שלא במהלך הרגיל של בעל רישיון כללי, ואין לו רשות לכך;

(5) האיט במזיד הובלתם של שק דואר או דבר דואר, או לא נקט זהירות ושקידה כראוי להובילם בבטיחות ובמהירות הראויה.

(1) סירב להוביל, או לא הוביל, שקי דואר שמסר לו פקיד דואר;

(2) סירב לקבל, לאסוף, למסור או להניח שקי דואר, או שלא עשה כן במקומות, בימים ובשעות הנהוגים בקו - כפי שהורתה לו החברה.

(ב) אחריות פלילית לפי סעיף זה לא תגרע מאחריותו של בעל שירות נדרש על פי סעיף 64.

(1) מפעיל שלא קיים את הוראות סעיף 66;

(2) מפעיל שלא מסר דבר דואר כאמור בסעיף 67;

(3) מפעיל שפתח שק דואר שהופקד בידו להובלה, או שהוציא כל דבר מתוך שק כאמור;

(4) מי שקיבל מידי מפעיל או מטעמו שק דואר או דבר דואר, כדי שיביאם לבית דואר ובמזיד שבר את החותם של שק הדואר או פתח את דבר הדואר.

(ב) (בוטל).

(1) גנב שק דואר;

(2) גנב דבר דואר משק דואר, מבית דואר, מפקיד דואר או ממוביל דואר במהלך העברתו בבעל רישיון כללי;

(3) גנב כסף, שטר, נייר ערך או חפץ מתוך דבר דואר במהלך העברתו בבעל רישיון כללי;

(4) עצר מוביל דואר בכוונה לשדוד אותו או לחפש בו;

(5) סילק או פתח שלא כדין שק דואר שנשלח באמצעות מוביל דואר;

(6) הוציא שלא כדין דבר דואר במהלך העברתו מתוך שק דואר שנשלח כאמור.

(1) מכשיר חד שאינו מוגן כיאות, חומר מזיק, יצור חי מזיק או כל דבר אחר העלול לפגוע בדברי דואר אחרים;

(2) סמים מסוכנים שהכנסתם בדבר דואר לא הורשתה במפורש באמנה ובהסכמים של איגוד הדואר העולמי.

(1) פתח דבר דואר שהיה צריך להימסר לאחר או גרם לפתיחתו;

(2) הפריע או עיכב הובלת דבר דואר או מסירתו לנמען.

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שהוא אפוטרופסו של קטין או של פסול דין שאליו ממוען דבר הדואר.

(1) הסיר שלא כדין בול מדבר דואר במהלך העברתו בחברה, או ממסמך של החברה;

(2) השתמש לצורך תשלום דמי דואר בבול דואר שבוטל בחותם או בסימן אחר שנעשה בו בבית דואר;

(3) השתמש בבולים או בדברי בולים שלא הונפקו כדין או שלא אושרו, תוך הימנעות מתשלום דמי דואר.

(ב) יראו כעושה עבירה לפי סעיף קטן (א)(2) ו-(3) גם מי שהמען הרשום על דבר הדואר או שסימן המופיע על דבר הדואר מצביע עליו כמי ששלח את דבר הדואר או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו.

(ב) יראו כמבצע עבירה לפי סעיף זה גם מי שתכנה של הכרזה או המודעה מצביע עליו כעל מי שהזמין את הכנתה או הדבקתה או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח את אלה:

(1) העבירה נעברה שלא בידיעתו;

(2) הוא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.

(ג) לענין סעיף זה, "נכס של בעל רישיון כללי" - בית דואר, תיבת דואר, לוחיות או שלט של בעל רישיון כללי וכל נכס שבעל רישיון כללי מחזיק בו או המשמש אותו.

(1) רשם במזיד על גבי דבר דואר שנשלח בדואר אמרה כוזבת בדבר תכולתו;

(2) בכוונת מרמה שם בבית דואר דבר דואר הנחזה כאילו חל עליו פטור או זכות יתר לפי כל דין הנוגע לדברי דואר.

(ב) מי שהפר הוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור בסעיף 60(א)(1) לחוק העונשין.

"הכנסה שנתית" - סך ההכנסות של המפר בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב כמשמעותה בסעיף 109ב, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לאותה שנת כספים, ואם לא הגיש דוח כאמור - בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;

"דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" - כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

(1) הפר הוראה שניתנה כאמור בסעיף 1ה(ב) ושנועדה למנוע פגיעה במתן שירותי הדואר באורח תקין וסדיר או פגיעה משמעותית בתחרות בתחום שירותי הדואר;

(1א) הפר הוראה שניתנה לפי סעיף 1ה(ג) ושנועדה למנוע פגיעה או נזק כאמור באותו סעיף;

(2) התנה שירות ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן על ידו או על ידי אחר או באי–קבלת שירות מבעל רישיון אחר, והכל בניגוד להוראת סעיף 1ז או תנאי מתנאי אישור שניתן לפיו;

(2א) הפר הוראה שניתנה לפי סעיף 5א1(ג) בעניין שירות חדש;

(2ב) סיפק שירות הדפסה של דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר בניגוד להוראות סעיף 5א2(א) או בניגוד לתנאים והגבלות שקבע השר לעניין זה ברישיון הכללי של החברה כאמור באותו סעיף;

(2ג) סיפק שירות הדפסה של דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר, בלי שהתקיים תנאי מהתנאים כאמור בסעיף 5א2(ג);

(2ד) החזיק אמצעי שליטה בתאגיד המספק שירותי הדפסה ללא קבלת היתר מהשר או בניגוד לתנאים שקבע השר לעניין זה ברישיון הכללי של החברה, כאמור בסעיף 5א2(ב);

(3) לא סיפק לבעל רישיון אחר שירות המבוסס על התשתית שלו בהתאם לקביעה או הוראה לפי סעיף 5ב(א);

(4) לא סיפק לציבור שירות דואר שנקבע כשירות דואר בסיסי בניגוד להוראות סעיף 5ג או חרג מתקני איכות או שירות שנקבעו לפי הסעיף האמור;

(5) (נמחקה);

(6) דרש תשלום לא אחיד בעד שירות דואר בסיסי הניתן ללקוח פרטי, בניגוד להוראות סעיף 37(ב);

(7) הפר הוראה שנקבעה לפי סעיף 37(ד) בעניין תשלום בעד שירות דואר או עדכון סכום התשלום;

(8) הפר הוראה שנתן השר בעניין תשלום בעד שירות דואר, תשלום בעד מקבץ שירותי דואר או הפרדת תשלום, לפי סעיף 37(ו);

(9) נתן הנחה ללקוח עסקי בעד שירות דואר באופן מפלה, בניגוד להוראות סעיף 37א1(א);

(10) הפר הוראה שנתן השר לפי סעיף 37א1(ה) בעניין ביטול אמות מידה כאמור באותו סעיף, שינוי שלהן או הוראה אחרת בעניינן;

(11) הפר הוראה שנתן השר לפי סעיף 37א1(ו) בעניין פעולות שעליו לנקוט או להימנע מלנקוט אם נתן הנחה שלא בהתאם לאמות המידה או נמנע מלתת הנחה לפיהן;

(12) קבע כלל בעניין מהעניינים המנויים בסעיף 53(א), הטעון את אישורו של השר מראשובכתב בלי לקבל אישור כאמור, בניגוד להוראות סעיף 53(א2);

(13) פעל בניגוד להוראת השר לפי סעיף 53(ב) רישה שנקבעה בעניינים המנויים בסעיף 53(א).

(א1)10 הפרה החברה הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 400,000 שקלים חדשים או בסכום השווה ל-2% מההכנסה השנתית שלה, לפי הנמוך:

(1) לא נתנה ללקוח עסקי שירות משלוח דבר דואר למרכז חלוקה, בניגוד להוראות סעיף 5ב1(א);

(2) נתנה שירות משלוח דבר דואר ללקוח עסקי שלא בהתאם לתקני איכות ושירות שקבע השר לפי סעיף 5ב1(ב);

(3) נתנה שירות משלוח דבר דואר ללקוח עסקי שלא בהתאם לתשלום שקבע השר לפי סעיף 5ב1(ג);

(4) נתנה שירות משלוח דבר דואר למרכז חלוקה לבעל רישיון בהתאם לתקני איכות ושירות מיטיבים מאלה שקבע השר לפי סעיף 5ב1(ב) במחיר בלתי סביר או שלא בהתאם להוראות השר בנוגע לתשלום או לתקן האיכות והשירות המיטיב שנקבע לפי סעיף 5ב1(ד);

(5) לא נתנה לבעל רישיון שירות משלוח דבר דואר למרכז חלוקה בתנאים מיטיבים מאלה שקבע השר לפי סעיף 5ב1(ב), אם ביקש זאת בעל הרישיון כאמור בסעיף 5ב1(ד), בניגוד להוראת השר שניתנה לפי אותו סעיף;

(6) לא נתנה שירות משלוח דבר דואר למרכז חלוקה בתקני איכות ושירות מיטיבים מאלה שקבע השר לפי סעיף 5ב1(ב) לכל לקוח עסקי ובכלל זה בעל רישיון שביקש זאת, או נתנה שירות כאמור בתשלום בלתי סביר או בתנאים בלתי שווים, והכול בניגוד להוראות סעיף 5ב1(ה).

(ב)11 הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 217,600 שקלים חדשים או בסכום השווה ל-1% מההכנסה השנתית של המפר, לפי הנמוך:

(1) לא מסר בכתב מידע בתוך התקופה שנקבעה לכך או באופן הקבוע לכך בדרישת השר בכתב לפי סעיף 1ו;

(1א) לא מסר הודעה לשר לפני תחילת מתן שירות חדש, בניגוד להוראות סעיף 5א1(ב);

(1ב) לא פרסם באתר האינטרנט שלו תשלום שקבע לפי סעיף 37(ג);

(1ג) לא מסר הודעה באופן או במועד שעליו הורה השר, על תשלומים שהוא דורש או שבכוונתו לדרוש או על כל שינוי בתשלומים כאמור בניגוד להוראות סעיף 37(ה);

(1ד) לא פרסם את אמות המידה או שינוי שלהן באתר האינטרנט שלו או לא מסר הודעה על הפרסום, בניגוד להוראות סעיף 37א1(ג);

(1ה) לא מסר מידע שהשר דרש לפי סעיף 37א1(ד) לגבי אמות המידה או ההנחות הניתנות לפיהן, או נתן הנחה לאחר שלא מסר מידע כאמור;

(2) לא סימן דבר דואר המועבר על ידו או בית דואר שלו, בניגוד להוראת סעיף 52(ב);

(2א) לא פרסם באתר האינטרנט שלו כלל שקבע או שינה כאמור בסעיף 53(א) כל תקופת תוקפו, בניגוד להוראות סעיף 53(א);

(2ב) לא מסר הודעה בעניין כלל או שינוי בכלל שביקש לקבוע, או לא פרסם אותו באתר האינטרנט שלו, במועד שנקבע, בניגוד להוראות סעיף 53(א1);

(3) קיבל דבר דואר רשום למשלוח כשלא מצוינים על גביו הפרטים שיש לציינם לפי סעיף 56א(א)(1) ו–(2), בניגוד להוראות סעיף 56א(ב);

(4) לא ציין בהודעת דואר רשום את הפרטים שציין השולח על גבי דבר הדואר הרשום, בניגוד להוראות סעיף 56א(ג);

(5) לא מסר לפקח, בכתב, מידע או מסמך לפי דרישה שנמסרה לו בכתב, במועד או באופן שנקבעו בדרישה, בניגוד להוראות לפי סעיף 88כג(2)(ב);

(6) הפר תנאי מתנאי רישיונו או לא ביצע הוראה שניתנה בידי השר או המנהל לפי תנאי כאמור, בכל הנוגע לשירותים שאינם השירותים הכספיים, בפרק הזמן שנקבע בהוראה.

(ב1) סיפק אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, בלא רישיון או היתר, בניגוד להוראות סעיף 1א, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 200,000 שקלים חדשים או בסכום השווה ל-1% מההכנסה השנתית שלו, לפי הנמוך.

(ב2) הפרה החברה הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי סעיף 126(א), כמפורט בטור א' לתוספת, רשאי המנהל להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום הקבוע בטור ב' לצידה.

(ג) הפרה החברה הבת תנאי מתנאי ההיתר לשירותים כספיים שנקבע לפי סעיף 88ב, רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 27,520 שקלים חדשים.

(ד)12 הפרה החברה, ואם החברה הבת נותנת את השירותים הכספיים בעצמה - החברה הבת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 217,600 שקלים חדשים:

(1) לא סיפקה לציבור שירות כספי בסיסי או חרגה מתקני איכות או שירות, בניגוד להוראות סעיף 5ג;

(2) הפרה הוראה מההוראות שנקבעו לפי סעיף 88ה5 לעניין גילוי נאות;

(3) לא מסרה ללקוח מידע, בהתאם להוראות סעיף 88ה6;

(3א) התנתה מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס, ממנה או מאדם אחר, בניגוד להוראות סעיף 88ה7;

(4) הפרה הוראה שנקבעה לפי סעיף 88ה8 לעניין מועד זקיפת חיובים לחשבון של לקוח;

(4א) לא שמרה מסמך המשמש למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה מסמך המשמש להעברה, לקבלה או להוצאה של כספים, לפרק הזמן שנקבע, בניגוד להוראות סעיף 88ז1(א), או לא שמרה מסמך הנוגע לפתיחה ולסגירה של חשבון, לפרק הזמן שנקבע, בניגוד להוראות סעיף 88ז1(ב);

(5) לא מסרה בכתב מידע או מסמך, לפי דרישה שנמסרה לה בכתב, בניגוד להוראות סעיף 88ט2 או 88כג(3)(ב);

(6) גבתה תשלום בעד שירות כספי בניגוד להוראות לפי סעיף 88י(א)(1);

(7) לא קיימה הפרדה חשבונאית, בניגוד להוראות לפי סעיף 88יא(ד1);

(8) הפרה הוראה שנתן המפקח לפי סעיפים 88יד או 88טו;

(9) לא הגישה דוח למפקח, בניגוד להוראות סעיף 88יט(א) או (ג), או לא פרסמה פרטים מהדוח הכספי, בניגוד להוראות סעיף 88יט(ב);

(10) הפרה תנאי מתנאי רישיונה בנוגע לשירותים הכספיים.

(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל או המפקח, לפי העניין, בין השאר, את אלה:

(1) המעשה או המחדל (בפרק זה — המעשה) המהווה את ההפרה ומועד ביצוע ההפרה, ואם אינו ידוע - המועד שבו נודע לו על ביצועה;

(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות סעיף 109ב2 לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי הוראות סעיף 109ב2 וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור בסעיף 109ב3(ד);

(4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 109ד, ושיעור התוספת.

(ב) החליט המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי הוראות סעיף קטן (א) —

(1) להטיל על המפר עיצום כספי — ימסור לו דרישה בכתב לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה — דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;

(2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי — ימסור לו הודעה על כך בכתב.

(ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל או המפקח, לפני העניין, את נימוקי החלטתו.

(ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 109ב2, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי הסעיף האמור, יראו הודעה זו, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

(ב) השר, בהסכמת שר האוצר ושר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי פרק זה, ובשיעורים שיקבע.

(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" — הפרת הוראה כאמור בסעיף 109ב, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

(ב) סכומי העיצום הכספי לפי פרק זה יתעדכנו ב–1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה — יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב–1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" — מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג) המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

(ב) לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את ההחלטה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות סעיף 109ו.

(ב) בלי לגרוע מסמכויות הגביה לפי כל דין, רשאי המנהל לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל הרישיון לפי הוראות רישיונו, כולן או מקצתן ורשאי הוא לפרוס את תשלומי העיצום הכספי אף אם גבייתו בוצעה בדרך של מימוש ערבויות כאמור.

(ב) בהתראה מינהלית יציין המנהל או המפקח, לפי העניין, מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה ואם אינו ידוע - המועד שבו נודע לו על ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 109ד, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 109ז3.

(ג) נהלים לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

(1) המפר לא ביצע את ההפרה;

(2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.

(ב) המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים.

(ג) קיבל המנהל או המפקח, לפי העניין, בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל או המפקח, לפי העניין, תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

(ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 109ד(ב), והמנהל או המפקח, לפי העניין, ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות סעיף 109ב1, בשינויים המחויבים.

(ג) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 109ב2 ו-109ב3, בשינויים המחויבים.

(ב) מסר המנהל או המפקח, לפי העניין, למפר הודעה על כוונת חיוב או התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת; התגלו עובדות

(ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה המהווה הפרה, לא ינקוט נגדו המנהל או המפקח, לפי העניין, הליכים לפי פרק זה בשל ההפרה.

(ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או המפקח, לפי העניין, או שבית המשפט הורה על כך.

(ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

(1) דבר הטלת העיצום הכספי;

(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי, מועד ביצוע ההפרה ואם אינו ידוע - המועד שבו נודע לו על ביצועה, ונסיבות ההפרה;

(3) סכום העיצום הכספי שהוטל;

(4) הופחת העיצום הכספי — הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;

(5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;

(6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.

(ב) הוגש ערעור לפי סעיף 109ט על החלטת המנהל או המפקח, לפי העניין, יפרסם המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו באותה הדרך שפרסם לפי סעיף קטן (א).

(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי סעיף 109ב2, ובלבד שהמנהל או המפקח, לפי העניין, הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 109ב1.

(ג) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל או המפקח, לפי העניין, פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

(ד) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד, יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם המנהל או המפקח אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.

(ה) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

(1) עובד המדינה שייקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד הרשות החל מן היום שקבע השר;

(2) על אף האמור בכל דין, עובד המדינה שהפך להיות עובד הרשות כאמור בפסקה (1) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה;

(3) עובד שהפך להיות עובד הרשות כאמור בפסקה (1) ולא הסתגל לעבודה ברשות בתנאים ובתקופה שנקבעו בהסכם להעברת עובדים, לא יחולו עליו הוראות פסקה (2) וזכויותיו יהיו כפי שנקבע בהסכם להעברת עובדים;

(4) זכויותיו של עובד שהועבר כאמור כלפי המדינה מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם, בשל תקופת היותו עובד המדינה, שהרשות קיבלה על עצמה לקיימן בהסכם להעברת עובדים - לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן מן המדינה.

(1) עובד הרשות שייקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד החברה החל ביום שקבע השר;

(2) על אף האמור בכל דין, עובד הרשות שהפך להיות עובד החברה כאמור בפסקה (1) (בסעיף זה - עובד מועבר) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה;

(3) זכויותיו של עובד מועבר כלפי הרשות מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם בשל תקופת היותו עובד הרשות, שהחברה קיבלה על עצמה לקיימן בהסכם להעברת העובדים לחברה - לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן אלא מהחברה;

(4) עובד מועבר שערב תחילתו של תיקון מס' 8 היה זכאי לגמלאות לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (בסעיף זה - חוק שירות המדינה גמלאות), ימשיך להיות זכאי לגמלאות כאמור;

(5) על אף האמור בכל דין, הסכם קיבוצי או הסכם אחר, כל העלאה של המשכורת, לרבות באמצעות קידום בדרגה או מתן תוספות שכר, שתינתן לעובדים המועברים לחברה במסגרת ההסכם להעברת עובדים לחברה, לא תביא לשינוי בגמלה המשולמת למי שפרש מהרשות לפני יום ההעברה לחברה, ושהוראות חוק שירות המדינה (גמלאות) הוחלו לענין גמלתו.

(1) בשנת 2005 - 1.5%;

(2) בשנים 2006 ו–2007 - 2.5%;

(3) החל בשנת 2008 ועד הפקדת יתרת הגירעון האקטוארי - 3.5%.

(ב) בסעיף זה -

(ג) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מזכויות החברה או העובדים לפי כל דין או הסכם.

(ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות חוק נכסי המדינה, התשי"א-1951, מותר, בהסכם, באישור שר האוצר, להעביר לרשות את זכויות המדינה, כולן או חלקן, בנכסים שעמדו לרשותו של משרד התקשורת לצרכי השירותים אשר יינתנו בידי הרשות, החל ביום שייקבע לפי סעיף 127(ג), ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי השירותים האמורים ערב היום האמור; להסכם כאמור ייקרא להלן בסימן זה - הסכם להעברת נכסים.

(ג) העברת זכויות לרשות לפי ההסכם להעברת נכסים או רישום הזכויות על שמה, פטורים מתשלום החל לפי כל דין או הסכם על העברה או רישום כאמור; שר האוצר רשאי בצו לפטור את הרשות גם מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם.

(ב) הממשלה תעביר לרשות את כל הסכומים אשר הוקצבו בחוק התקציב לשנה השוטפת לפעולותיהן של יחידות משרד התקשורת המועברות לרשות וטרם הוצאו ביום הקובע; עד לסיומה של שנת הכספים השוטפת יהיה התקציב לפעולות הרשות לפי התקציב שהועבר לרשות כאמור, בשינויים הנובעים מהקמת הרשות.

(ב) כל הנכסים, החובות וההתחייבויות שהיו ערב יום התחילה של הרשות יהיו החל ביום התחילה של המדינה.

(ג) כל תביעה של הרשות או נגדה שהיתה תלויה ועומדת ערב יום התחילה וכל עילה לתביעה כאמור שהיתה קיימת באותו מועד, יוסיפו לעמוד בתוקפן ויראו אותן כאילו הן של המדינה או נגדה, לפי הענין.

(1) פטור מלא או חלקי ממסים, מתשלומי אגרות או מתשלומי חובה אחרים, בתנאים שקבע;

(2) הוראות ותיאומים לענין חבות המס, לרבות לענין קביעת יום רכישה, מחיר מקורי, יתרת מחיר מקורי, שווי רכישה או יתרת שווי רכישה;

(3) הוראות מיוחדות לענין קביעת ההכנסה החייבת וחישובה, והמסים החלים על החברה, לרבות בנוגע להסדרי הפרישה והגמלאות של עובדי הרשות.

(ב) שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע בצו, כי החברה תבוא במקום המדינה לגבי תביעות של הרשות או נגדה שהיו תלויות ועומדות ערב יום התחילה ולגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות באותו מועד, ושהועברו למדינה לפי הוראות סעיף 115א, כולן או חלקן.

(ב) מי שנרשם כבעל היתר, מכוח ההיתר הכללי לאיסוף, העברה או מסירה של מכתבים, שניתן לפי הוראות סעיף 50 לחוק זה, כנוסחו לפני יום תחילתו של תיקון מס' 8, ורישומו כאמור היה בתוקף ערב היום האמור, יראו אותו כמי שפועל לפי היתר לאחר היום האמור.

(ג) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) כדי לגרוע מסמכות השר לפי הוראות סעיף 1ב או 1ג, לפי הענין, לשנות היתר שהוענק כאמור, להגבילו, להתלותו או לבטלו, ובכלל זה ליתן תחתיו רישיון או להעניק היתר לפעילויות שניתן לגביהן היתר כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), כולן או מקצתן.

(ב) (בוטל).

(ב) המפקח יקבע נוהל בעניין המידע שניתן לדרוש לפי סעיפים 1ו ו-88כג(3)(ב).

(ג) נהלים שנקבעו לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

(ב) תחילתו של סעיף 125(2) ביום תחילתו של חוק הבזק.

(ג) תחילתם של יתר סעיפי חוק זה ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות; השר יקבע את המועד האמור לאחר שייחתמו, באישור שר האוצר, ההסכמים האמורים בסעיפים 110 ו-111 וההסכם להעברת נכסים האמור בסעיף 112, ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מתום שנה מיום החתימה על ההסכמים האמורים.