חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ"ז-1997 1 |
| 1. [תיקונים: התשע"א, התשע"א (מס' 2)] בחוק זה - |
| 2. לא ינהג אדם ברכב בחוף הים. |
| 5. (תיקון התשע"א) (בוטל). |
| 6. [תיקונים: התשע"א, התשע"א (מס' 2)] (א) לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח - (1) לדרוש מכל אדם שיש לו חשש סביר כי עבר על הוראות חוק זה להזדהות בפניו ולהציג בפניו מסמכים הקשורים לקיום הוראות חוק זה לרבות רישיון רכב ורישיון נהיגה; (2) להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום שיש לו חשש סביר שבו מתבצעת עבירה בניגוד להוראות סעיף 2, או שבו מצוי רכב שיש חשש שנעברה בו עבירה או שבו מצוי אדם שנהג ברכב ויש חשש שעבר עבירה כאמור; ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט. (ב) לשם גילוי עבירה לפי חוק זה יהיו למפקח שמונה בידי השר או למפקח שמונה לפי סעיף 4(ב)(4) סמכויות חקירה המסורות לקצין משטרה לפי סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), 1927, וכן סמכויות של שוטר לבקש מבית משפט צו חיפוש ולבצעו לפי סעיפים 23 ו–24(א)(1) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן - פקודת מעצר וחיפוש), וסמכות לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור לפי הוראות הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש; הוראות חיקוקים אלה יחולו על חקירה, חיפוש ותפיסת חפצים כאילו נערכו בידי קצין משטרה או שוטר, לפי הענין. (ג) (1) סירב אדם להיענות לדרישת מפקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות סעיף 75(ב) ו–(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, בשינויים המחויבים. (2) היה למפקח או למפקח הגנת הסביבה יסוד להניח כי נעברה לעיניו עבירה לפי חוק זה, ברכב שאינו נושא תו רישום או סימן זיהוי אחר שנקבע לפי פקודת התעבורה, רשאי הוא לעכבו בתחום חוף הים או בסמיכות לאזור זה, למעט באזור מיושב או בדרך עירונית, דרך שאינה דרך עירונית ודרך מהירה, כדי לאפשר את הפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה. (3) (בוטל) |
| 7. (תיקון התשע"א) (א) הנוהג ברכב בחוף הים בניגוד להוראות סעיף 2, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1997. (ב) עבירה לפי סעיף זה היא עבירה מסוג העבירות של אחריות קפידה. |
| 7א. (תיקון התשע"א) (א) בית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיף 7, רשאי, בגזר הדין, נוסף על כל עונש שיטיל - (1) לצוות עליו לתקן או לשקם כל פגיעה שגרם לסביבה או לתקן או לשקם מפגע סביבתי אחר כפי שיורה בית המשפט; (2) לחייבו בתשלום ההוצאות שהוצאו לתיקון הפגיעה או לשיקום הסביבה, כאמור בפסקה (1), אם הגיש מי שהוציאן בקשה על כך לבית המשפט. (ב) הורשעו בעבירה כאמור בסעיף קטן (א) יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט בהחלטה לפי אותו סעיף קטן, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או על חלקם, יחד או לחוד, או לחלק את התשלום ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות העניין. (ג) על גביית סכום ההוצאות שנקבע לפי סעיף זה יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה). (ד) לא פסק בית המשפט בבקשה לפי סעיף זה לגופה, לא יגרע הדבר מזכותו של מי שהוציא את ההוצאות לתבען בתובענה רגילה. |
| 7ב. (תיקון התשע"א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 7, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר ועל אף האמור בכל דין, לפסול אותו אדם מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על 120 ימים; החליט בית המשפט על פסילת רישיון כאמור, יודיע על כך לרשות הרישוי, כהגדרתה בפקודת התעבורה; על סעיף זה יחולו הוראות סעיף 42 לפקודת התעבורה, בשינויים המחויבים. |
| 7ג. (תיקון התשע"ו) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 7, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר ועל אף האמור בכל דין, להורות בצו על איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה שלא תעלה על 120 ימים; החליט בית המשפט על איסור שימוש ברכב כאמור, יודיע על כך לרשות הרישוי, כהגדרתה בפקודת התעבורה; על סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 57ג עד 57ז לפקודת התעבורה, בשינויים המחויבים. |
| 8. (תיקונים: התשע"א, התשע"ו) היה לשוטר או למפקח יסוד סביר להניח כי אדם נהג ברכב בניגוד להוראות חוק זה ובאופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם או לגרום פגיעה ניכרת בסביבה, יודיע על כך לקצין משטרה בדרגה שאינה פחותה מדרגת מפקח, והקצין רשאי - (1) לפסול אותו אדם, בצו, מהחזיק ברשיון נהיגה לאותו סוג של רכב שבו נעברה העבירה, לתקופה של 30 ימים מיום שנמסר לו הצו, והוראות סעיפים 47, 48, 49 ו-50 לפקודת התעבורה יחולו בהתאם. (2) אם היה לו יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד אותו אדם - למסור לו הודעת איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של 30 ימים, וליטול את רישיון הרכב; לעניין זה יחולו הוראות סעיפים 57א(ב) עד (ו) ו-57ב עד 57ז לפקודת התעבורה, בשינויים המחויבים. |
| 8א. (תיקון התשע"א) הוראות חוק זה יחולו על המדינה. |
| 9. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובלבד שתקנות בענינים שהשר לאיכות הסביבה, השר לבטחון פנים או שר התחבורה ממונים עליהם - יותקנו בהסכמתם. |
| 10. הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין.
|