תקנות למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (העסקת שוהים בעבודות תחזוקה ושירותים שוטפים) (הוראת שעה), התשע"ה-2015 1

(ב) לגבי כל שוהה המועסק באחד מסוגי התעסוקה, יהיה גיליון העסקה הכולל את הפרטים האלה:

(1) שמו של השוהה;

(2) מספר היתר השהייה במרכז;

(3) תיאור עיקרי של תפקידו;

(4) השעות והתאריכים שבהם הועסק, והגמול שקיבל בעד העסקתו.

(ב) הגמול ישולם במזומן או בהעברה ישירה לחשבון השוהה במרכז; השוהה יקבל פירוט לגבי הגמול שקיבל ובו יצוינו סוג התעסוקה והימים והשעות שבהם הועסק.

(ג) שוהה שחזר בו מהסכמתו להעסקה במהלך יום תעסוקה, יקבל גמול לפי שעות התעסוקה שבהן הועסק עד לשעת הפסקת העסקתו באותו יום.

(ד) שוהה יהיה זכאי לגמול לפי תקנות אלה בעד תעסוקתו שאליה הופנה, רק בעד הימים והשעות שבהם הועסק בפועל בתעסוקה, ולפי רישום של מנהל המרכז או מי מטעמו, והוא לא יהיה זכאי לגמול בעד מחלה, חופשה, היעדרות אישית או כל היעדרות אחרת, וכן הפסקה לפי תקנה 7(ג)(6)(א) ו–(ב), ובלבד שהשוהה לא נדרש להישאר במקום התעסוקה בזמן ההפסקה.

(1) הפר פעמיים או יותר את כללי ההתנהגות שקבע מנהל המרכז לפי סעיף 32י(א)(2) לחוק, באופן שיש בו כדי לפגוע פגיעה של ממש בסדר במרכז;

(2) גרם חבלה לגוף;

(3) לא מילא חובה שהוא חייב בקיומה כאמור בסעיף 32יט(ב) לחוק, ובשל כך נגרם נזק לרכוש כאמור בסעיף 32יט(ג)(1) לחוק;

(4) סירב פעמיים או יותר לציית להוראות של הממונה הישיר עליו במקום התעסוקה בנוגע להעסקתו ולא ביצע את תפקידו כנדרש.

(1) תיאור סוגי התעסוקה כמפורט בתקנה 2;

(2) ציון שמו או תיאור תפקידו של הממונה הישיר עליו במקום התעסוקה;

(3) גמול בעד תעסוקה ומועד התשלום;

(4) היקף התעסוקה וההפסקות שהוא זכאי להן לפי תקנת משנה (ג)(2), (3), (5) ו–(6);

(5) קיומו של יום שבתון שנקבע בחיקוק (להלן - יום שבתון), ויום מנוחה השבועי של השוהה כמשמעותו בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1949 ((להלן - יום מנוחה).

(ב) לאחר קבלת פירוט כאמור בתקנת משנה (א), יחתום השוהה על טופס הסבר, שבו יצוין בשפה המובנת לו, כי הוא הבין את פרטי ההעסקה, תנאיה והגמול בעדה.

(ג) תנאי העסקת שוהה במרכז שהסכים להעסקה כאמור בסעיף 32ז לחוק, יהיו כמפורט להלן:

(1) הוראות לפי פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970, ולפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954, יחולו על כל המקומות במרכז המשמשים להעסקת שוהים;

(2) משך יום תעסוקה של שוהה לא יעלה על 8 שעות ביממה והיקף התעסוקה בשבוע לא יעלה על 39 שעות;

(3) שוהה יועסק עד 10 ימי תעסוקה ולא יותר מ– 65 שעות בחודש;

(4) לא תותר העסקת שוהה מעבר לשעות ולימים המנויים בפסקאות (2) ו–(3);

(5) בין יום תעסוקה למשנהו תחול הפסקה של 8 שעות לפחות;

(6) שוהה זכאי במהלך יום תעסוקה להפסקות כמפורט להלן:

(א) הפסקה רצופה בת שלושת רבעי שעה למנוחה ולסעודה;

(ב) הפסקות לצורך תפילה; זמן התפילה ייקבע במקום התעסוקה לפי צורכי התעסוקה ואילוציה, בהתחשב במועדי תפילה ולפי דרישות דתו של השוהה;

(ג) הפסקות קצרות ומוסכמות הדרושות לשוהה להחלפת כוח ואוויר;

(ד) הפסקות לשם שימוש בחדר השירותים בהתאם לצרכיו;

(7) שוהה לא יועסק ביום מנוחה וביום שבתון.

(ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג)(7), רשאי מנהל מרכז או מי מטעמו להתיר העסקת שוהה בסוגי תעסוקה המפורטים בתקנה 2(2), (3) ו–(9), אם קיבל לכך את הסכמת השוהה להעסקה, ובלבד שהשוהה יקבל גמול של 150% מהתעריף הנקוב בתקנה 2; שעת העסקה לפי תקנת משנה זו תימנה כשעה וחצי של שעות תעסוקה, לעניין חישוב מגבלת השעות החודשיות, כאמור בתקנת משנה (ג)(3).