תזכיר חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ה-2015
א. שם החוק המוצע
חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ה-2015.
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו
"כלכלה שחורה" או "כלכלת צל" (shadow economy) מוגדרת כנתח מהפעילות הכלכלית שאינו מופיע בנתוני התוצר המקומי הגולמי. היא כוללת פעילויות והכנסות אשר מתבצעות מחוץ למסגרת החוקית של המדינה, מרביתן אינן מדווחות לרשויות, במטרה להימנע מקיום החובות המוטלות על כלל האזרחים.
הכלכלה השחורה בישראל מביאה לאבדן הכנסות מוערך ממסים בהיקף של כ-40-50 מיליארדי שקלים מדי שנה, סכום השקול כמעט לסך כל התקציב השקלי של משרד הביטחון, לתקציב משרד הבריאות או לתקציב משרד החינוך. יצויין, לצורך המחשה, כי סך תקבולי מס ההכנסה מהשכירים במשק מסתכם בכ-40 מיליארדי שקלים - סכום דומה להפסד המוערך ממסים בשל הכלכלה השחורה. היינו, על כל שקל מס הכנסה שנגבה משכיר - ישנו שקל המועלם מקופת המדינה.
אולם, הנזק למשק ולחברה בישראל מקיומה של כלכלה שחורה אינו מסתכם בהפסד הכלכלי בלבד. כלכלה שחורה פוגעת בלכידות החברתית ובחוסן הלאומי ומערערת את לגיטימיות שלטון החוק וסדרי הממשל. היא פוגעת בשוויון בכלל ובשוויון בנשיאה בנטל האזרחי בפרט.
השימוש במזומן הוכר בארץ ובעולם כגורם משמעותי המשפיע על הכלכלה השחורה והוא מהווה את "הדלק" המניע את הכלכלה השחורה.
השימוש בכסף מזומן מקל על העלמות מס מפני שהוא אנונימי וקל להסתירו מעין הרשויות ומפני שקל לבצע באמצעותו פעילות מסחרית ופיננסית. השימוש במזומן אף מאפשר לעקוף את המערכת הפיננסית המהווה שומר סף בכל הקשור למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור, באמצעות יישום חובות רגולטוריות שונות (כדוגמת זיהוי והכרת הלקוח, דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, מימון טרור ועוד).
כמו כן, בישראל ניתן כיום להסב שיקים ללא הגבלת הסכום או מספר ההסבות, וזאת ללא תיעוד פרטי המסב והנסב. שיקים מוסבים אלה משמשים תחליף למזומן מבחינות שונות ובהן האנונימיות, היכולת לבצע תשלומים ללא חשבון בנק והנוחות והזמינות למשלם ולמקבל. בכך הם תומכים בכלכלה השחורה בדומה למזומן. זאת ועוד, השימוש בשיקים חושף את הלקוח (המוטב), את בית העסק, את הבנק ואת המערכת בכללה לסיכונים, ביניהם: סיכונים תפעוליים, סיכוני נזילות, סיכוני אשראי וסיכונים אחרים. השימוש בשיק סחיר טומן בחובו גם סיכוני הלבנת הון ומימון טרור; כמו כן שיק סחיר עלול להגיע לגורמים פליליים.
ביום 17 בספטמבר 2013 החליטה הממשלה על הקמת צוות לבחינת הבעיות הנובעות מהשימוש במזומן ובשיקים סחירים. הצוות נדרש לגבש מתווה פעולה להגבלת השימוש במזומן כאמצעי תשלום במשק הישראלי, במטרה להביא לצמצום תופעת הכלכלה השחורה בישראל, להיאבק בפשיעה ובהלבנת ההון ולאפשר שימוש באמצעי תשלום מתקדמים ויעילים.
המלצות הוועדה, אשר אומצו על ידי הממשלה בהחלטה מס' 2115 מיום 22 באוקטובר 2014 ומוצעות בחוק זה, הן לקבוע מגבלות באופן מדורג על שימוש במזומן ובשיקים סחירים. בהתאם נקבעו המגבלות כדלקמן:
א. איסור על תשלום וקבלה של סכום העולה על 10,000 שקלים חדשים במזומן על ידי עוסק בפעולה למכירת נכס, מתן שירות או תשלום בעד שכר עבודה, תשלומי חובה וקנסות.
ב. איסור על קבלת סכום העולה על 50,000 שקלים חדשים במזומן על ידי אדם שאינו עוסק עבור פעולה כאמור.
ג. איסור על תשלום של סכום העולה על 10,000 שקלים חדשים במזומן על ידי אדם שאינו עוסק, עבור פעולה כאמור, כאשר מקבל הסכום הוא עוסק.
ד. איסור על תשלום של סכום העולה על 50,000 שקלים חדשים במזומן על ידי אדם שאינו עוסק, עבור פעולה כאמור, כאשר מקבל הסכום אינו עוסק.
יצוין כי סעיף 47א לחוק מס ערך מוסף קובע איסור על קונה שהוא חייב במס לשלם עבור נכס או שירות במזומן, בסכום העולה על 20,000 שקלים חדשים. הצורך בהתאמת המגבלות בסעיף האמור להוראות חוק זה או בהטמעתו בחוק זה, יבחן על ידי הממשלה במהלך הכנת הצעת החוק.
ה. איסור על הוצאה וקבלה של שיקים שלא מצוין בהם שם הנפרע או הנסב, לפי הענין.
ו. איסור על הסבת שיקים ללא ציון פרטים מזהים של המסב על השיק.
ז. הגבלת האפשרות לפרוע שיק שסוחר יותר מפעם אחת ביחס לשיק שסכומו עולה על 10,000 ₪.
בנוסף, מוצע לקבוע איסור על עורכי דין ורואי חשבון לקבל במזומן סכום של 50,000 ₪ ומעלה במסגרת מתן שירות עסקי ללקוח, כהגדרתו בסעיף 8ב לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, זאת, מבלי לגרוע מתחולת יתר המגבלות המוצעות.
שכיחות השימוש במזומן ובשיקים מוסבים במשק הישראלי, חדשנותה של הרפורמה המוצעת כמו גם פגיעתה האפשרית במשק ובחלקים גדולים בציבור, מחייבים לנקוט זהירות רבה בבחינת האמצעים הננקטים, ולוודא כי המגבלות והאיסורים המוצעים יוחלו בצורה הדרגתית, מידתית ומושכלת, תוך בחינת השלכות הצעדים שננקטו בכל שלב ושלב. במסגרת זאת, יש להיזהר מהטלת איסור פלילי גורף על שימוש במזומן מעל לרף מסוים מבלי שנבחנה זמינותם של אמצעי תשלום חלופיים.
על מנת להימנע מהחלת איסורים על שימוש במזומן ובשיקים סחירים טרם הגדלת הזמינות של אמצעי תשלום חלופיים לציבור, המליצה הועדה לקבוע תנאים לתחילת החוק כדלקמן:
א. הסדרת אופן העברת הכספים ממנפיק לסולק ומסולק לבית העסק, כך שבעסקאות חיוב מיידי, זיכוי בית העסק יתבצע במועד קרוב ככל הניתן למועד ביצוע העסקה ולא יאוחר משלושה ימי עסקים ממועד ביצוע העסקה.
ב. הסמכת הממונה על ההגבלים העסקיים בחקיקה לקבוע עמלה צולבת נפרדת לעסקאות המבוצעות בכרטיס חיוב מיידי.
ג. קביעה כי אין לגבות עמלת פעולה בערוץ ישיר בגין כל עסקת חיוב מיידי.
ד. הוצאת הנחיה למערכת הבנקאית לפיה כרטיס חיוב מיידי המשלב גם פונקציה למשיכת מזומן יהיה מוצר מדף אותו יציע התאגיד הבנקאי ללקוחותיו. בנוסף, מתן הוראה לתאגידים בנקאיים להנפיק כרטיס חיוב מיידי לכל דורש ולאפשר פתיחת חשבון בנק מתאים לשם כך, בכפוף לתנאים.
ה. הגדלת זמינות האפשרות לבצע עסקאות בחיוב מיידי, באחד משני האמצעים הללו:
1. מתן הנחייה לפיה ניתן יהא לבצע את כל סוגי החיובים (משיכת מזומן, חיוב מיידי, חיוב נדחה וחיוב באשראי) בכרטיס חיוב אחד (קיים וחדש), באופן הדרגתי, במהלך תקופה של שנתיים.
2. מתן הנחייה להנפקת כרטיס חיוב מיידי, ללא עלות, כ"כרטיס צל" (מקביל) לכל כרטיס חיוב שיונפק.
ה. חיוב בנק הדואר בהנפקת כרטיס חיוב מיידי לכל דורש ומתן אפשרות פתיחת חשבון מתאים לשם כך.
ו. ביטול המגבלות החלות כיום על חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם ועל חייבים מוגבלים באמצעים, בכל הנוגע לשימוש בכרטיסי חיוב, על כרטיסי חיוב מיידים.
לאחר שנה מיום כניסת החוק לתוקף ייבחנו השלכות הצעדים שננקטו עד אותו שלב, ובכלל זה זמינותם של אמצעי תשלום חלופיים, המידה שבה הרפורמה מתקדמת בהתאם לתכנון הראשוני, השפעתה על הציבור והמשק וכן הצלחתה בהשגת התכליות שהצדיקו את חקיקת החוק. בחינה זו צריכה להיעשות על ידי הגורמים הרלוונטיים הנוגעים בדבר. אשר על כן מוצע להסמיך את שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ונגיד בנק ישראל, בחלוף שנה מיום תחילתו של חוק זה, להחמיר את המגבלות על שימוש במזומן ובשיקים סחירים, על ידי הפחתת סכומי המגבלות מ- 10,000 שקלים ל- 5,000 שקלים, ומ- 50,000 שקלים, ל- 15,000 שקלים (למעט לעניין מכירת כלי רכב על ידי מי שאינו עוסק, שם סכום המגבלה יישאר 50,000 שקלים).
המגבלות לעיל יאכפו כלפי עוסקים בדרך של עיצום כספי, כאשר על מקבל הסכום במזומן או באמצעות שיק ללא שם הנפרע יוטל עיצום כספי בשיעור 35% מהסכום שלגביו בוצעה ההפרה. על עוסק המשלם סכום כאמור ועל עוסק המסב שיק בניגוד להגבלות יוטל עיצום כספי בשיעור של 25% מהסכום לגביו בוצעה ההפרה.
בנוסף מוצע לקבוע כי הפרת המגבלות על ידי אדם אשר אינו עוסק תהיה עבירה פלילית אשר עונשה הוא קנס בשיעורים זהים לעיצומים אשר יוטלו על עוסקים, אך לא יותר מפי עשרים מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. (קנס זה עומד היום על 226,000 ש"ח). מוצע לקבוע כי חוק זה יווסף לתוספת לחוק העבירות המנהליות על מנת לאפשר את אכיפתו בדרך של הטלת קנס מנהלי.
לעניין ההגבלה על קבלת סכומים שניתנו במסגרת שירות עסקי ללקוח על ידי עורכי דין ורואי חשבון, מוצע לקבוע עבירה פלילית שדינה קנס בשיעור 25% מהסכום לגביו נעברה העבירה, אך לא יותר מפי עשרים מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
יודגש כי בכוונת הממשלה לבחון במהלך הכנת הצעת החוק החמרה של המגבלות לעניין שימוש במזומן ובשיקים סחירים, כלפי מלכ"ר ומוסד כספי, כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף, וכן הטלת עיצומים כספיים במקרה של הפרת ההגבלות על ידם. בנוסף יבחן הצורך בהרחבת המגבלות לגבי פעילות מלכ"רים.
עוד מוצע לקבוע עבירת מרמה לפיה המבצע מעשה מרמה במטרה להתחמק מן ההגבלות הקבועות לעניין שימוש במזומן, דינו – שלוש שנות מאסר. מוצע לקבוע כי עבירה זו תוגדר כעבירת מקור בתוספת לחוק איסור הלבנת הון, זאת במסגרת הוראת שעה לשנתיים.
בנוסף, תיבחן תחולת הוראות החוק על אזרחים ישראלים מחוץ לישראל, לרבות באזור.
ג. עיקרי החוק המוצע
עיקר 1- פרק ראשון, ,סעיף 1
מוצע לקבוע כי הגבלת השימוש במזומן תחול לגבי סכומים ששולמו או התקבלו בשל פעולה שהיא אחת מאלה: מכירת נכס, מתן שרות, תשלום שכר עבודה, תשלומי חובה וקנסות. יודגש כי על אף שהגדרות "מכר" ו"שירות" מפנות לחוק מס ערך מוסף, אין חפיפה בין עצם קיומה של פעולה לעניין חוק זה, לבין משטר מס ערך מוסף החל עליה. כמו כן במהלך הכנת הצעת החוק תיבחן הגדרת המונח נכס באופן שיתאים לתכלית חוק זה.
"מזומן" יוגדר כשטרי כסף ומעות שהם הילך חוקי כמשמעותו בסעיף 41 לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010 וכן מטבע חוץ. במהלך הכנת הצעת החוק תיבחן האפשרות להרחבת הגדרה זו גם להמחאות נוסעים והמחאות בנקאיות.
עיקר 2 - פרק שני, סעיפים 2 עד 6
כאמור לעיל, מוצע לקבוע מגבלות על שימוש במזומן כדלקמן:
א. איסור על תשלום וקבלה של סכום העולה על 10,000 שקלים חדשים במזומן על ידי עוסק בפעולה למכירת נכס, מתן שירות או תשלום בעד שכר עבודה.
ב. איסור על קבלת סכום העולה על 50,000 שקלים חדשים במזומן על ידי אדם שאינו עוסק עבור פעולה בעסקו כאמור.
ג. איסור על תשלום של סכום העולה על 10,000 שקלים חדשים במזומן על ידי אדם שאינו עוסק, עבור פעולה כאמור, כאשר מקבל הסכום הוא עוסק.
ד. איסור על תשלום של סכום העולה על 50,000 שקלים חדשים במזומן על ידי אדם שאינו עוסק, עבור פעולה כאמור, כאשר מקבל הסכום אינו עוסק.
ההגבלות המוצעות לעניין פעולות אשר אחד הצדדים להן הוא עוסק גבוהות יותר מן ההגבלות המוצעות לעניין פעולות בין גורמים פרטיים, בראש ובראשונה מכיוון שבפעולות בין שני גורמים פרטיים הנגישות לאמצעי תשלום חלופיים למזומן מוגבלת יותר. כמו כן, ככלל לפעולות בין גורמים פרטיים השלכות מס פוטנציאליות פחות משמעותיות, ביחס לפעולות אשר עוסק צד להן.
יצוין כי במהלך הכנת הצעת החוק תיבחן האפשרות לקבוע כי המגבלה לקבלת סכום על ידי אדם שאינו עוסק, במקרים בהם משלם הסכום הוא עוסק, תעמוד על 10,000 שקלים חדשים.
כמו כן, לעניין מגבלות אלה מוצע לקבוע בסעיף 1 כי "סכום" הוא לרבות סכום המשולם לשיעורין, זאת על מנת למנוע אפשרות להימנע מן המגבלות באמצעות ביצוע פעולות בתשלומים. בנוסף, מוצע להחריג מהגדרה זו צירוף סכומים שמשולמים מעת לעת בעד קבלת שירות מתמשך, כיוון שבמקרים אלה ישנה הצדקה להפרדת התשלומים.
בנוסף מוצע לקבוע איסור על עורכי דין ורואי חשבון לקבל במזומן 50,000 שקלים חדשים ומעלה במסגרת מתן שירות עסקי ללקוח, כהגדרתו בסעיף 8ב לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. הצורך בהחלת האיסור על נותני שירותים אלה נובע מפרקטיקות הקשורות בשירות העסקי שהם מספקים והוא עולה בקנה אחד עם התפיסה שבבסיס תיקון חוק איסור הלבנת הון שנחקק לאחרונה, מכוחו יוטלו חובות על בעלי מקצוע אלה בהקשר למתן שירות עסקי. עוד מוצע לקבוע מגבלות על שימוש בשיקים סחירים כדלקמן:
א. איסור על הוצאה וקבלה של שיקים שלא מצוין בהם שם הנפרע או הנסב,לפי הענין .
ב. איסור על הסבת שיקים ללא ציון שם ומספר זהות של המסב על גבי השיק.
בנוסף מוצע לקבוע כי תאגיד בנקאי ובנק הדואר לא יפרעו שיק אשר לא צוין בו שם הנפרע, וכן שיק שסכומו עולה על 10,000 שקלים חדשים שלא צוינו בו שמות של המסבים והנסבים או מספרי הזהות שלהם , או שיק אשר הוסב יותר מפעם אחת וסכומו עולה על 10,000 שקלים חדשים.
מוצע להסמיך את שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ונגיד בנק ישראל, בחלוף שנה מיום תחילתו של חוק זה להקטין בצו את הסכומים בתוספת הראשונה לעניין המגבלות על השימוש במזומן ולהפחית את סכומי המגבלות מ- 10,000 שקלים חדשים ל- 5,000 שקלים חדשים , ומ- 50,000 שקלים חדשים ל- 15,000 שקלים חדשים, לפי הענין. סכום המגבלה לתשלום במזומן עבור מכירת רכב משומש, כאשר המוכר אינו עוסק, לא יעודכן ויעמוד בכל מקרה על 50,000 שקלים חדשים. חריג זה לעניין מכירת רכב משומש נכלל בהמלצות הועדה לנוכח העובדה כי עסקאות מסוג זה נעשות בתנאים המצדיקים מתן הקלה כאמור. יצוין כי במהלך הכנת הצעת החוק תיבחן האפשרות לקבוע כי חריג זה יחול רק במקרים בהם שני הצדדים לעסקה אינם עוסקים.
עוד מוצע כי שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ונגיד בנק ישראל רשאי בצו, בחלוף שנה מיום תחילתו של חוק זה לקבוע כי לא ייפרע שיק מוסב יותר מפעם אחת אם סכומו עולה על 5,000 שקלים חדשים (במקום 10,000) וכן, ככל שנקבעה חובת רישיון למי שמבקש לעסוק בניכיון שיקים, לקבוע כי לא ייפרע שיק מוסב בסכום העולה על 5,000 ש"ח, למעט אם הוסב פעם אחת לגוף פיננסי מפוקח ובחלוף שלוש שנים, ככל שנקבעה חובת רישיון למי שמבקש לעסוק בניכיון שיקים, לקבוע כי לא ייפרע שיק מוסב, בכל סכום, למעט אם הוסב פעם אחת לגוף פיננסי מפוקח.
מוצע לקבוע תנאים לקבלת רישיון לניכיון שיקים. במהלך הכנת הצעת החוק תיבחן החרגת תאגיד בנקאי וגוף ציבורי שהוקם ע"פ דין מחובת הרישוי. כמו כן יבחנו בהמשך קבלת הרשיון והתנאים להתניתו
ולהפסקתו.
עיקר 3 - פרק שלישי, ,סעיפים 7 עד 19
על מנת לשפר את ביצוע האכיפה ויכולת ההרתעה, ובהתאם למגמה בתחום האכיפה החלופית בידי רשויות פיקוח שונות בישראל, מוצע להסמיך את המנהל להטיל סנקציה מנהלית של עיצום כספי על עוסק שקיבל סכום במזומן בניגוד למגבלה שנקבעה, בשיעור של 35% מהסכום וכן עיצום על עוסק שקיבל סכום באמצעות שיק ללא שם הנפרע בשיעור של 35% מהסכום.
בנוסף, מוצע לקבוע כי על עוסק ששילם סכום במזומן בניגוד למגבלה שנקבעה או שילם סכום באמצעות שיק ללא שם הנפרע או הסב שיק, או שילם סכום באמצעות שיק מבלי ששמו ומספר זהותו רשומים על השיק - יוטל עיצום כספי בשיעור של 25% מהסכום שלגביו בוצעה ההפרה.
לעניין זה יובהר כי הסמכות להטיל עיצום כספי כפופה לכללי המשפט המנהלי, בין השאר בכל הנוגע לסוג הראיות הנדרשות לשם הפעלתה. נוסח ההוראות המעגנות את הסמכות להטיל עיצום כספי וההוראות המסדירות את אופן הפעלת הסמכות תואם לנוסח הוראות מקבילות המעוגנות בחקיקה עדכנית לעניין הטלת עיצום כספי.
יצוין כי החלת ההוראות המופיעות בפרק זה לעניין העיצום הכספי על רשות המסים תיבחן, במהלך העבודה על הצעת החוק, לאור אופי פעילותה של רשות המסים, מערך התפעול שלה וחובת הסודיות המוטלת עליה בחקיקת המס.
עיקר 4 - סעיפים 20 עד 22, 31 ו-34
מוצע לקבוע כי הפרת המגבלות על ידי אדם אשר אינו עוסק תהיה עבירה פלילית אשר עונשה הוא קנס בשיעורים אלו:
ד. 35% מהסכום שלגביו נעברה העבירה ובלבד שגובה הקנס לא יעלה על פי עשרים מן הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין התשל"ז-1977, אם קיבל אדם עבור פעולה, סכום במזומן העולה על הסכום הקבוע.
ה. 35% מהסכום שלגביו נעברה העבירה ובלבד שגובה הקנס לא יעלה על פי עשרים מן הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין התשל"ז-1977, אם קיבל אדם שיק מבלי ששם הנפרע או שם הנסב נקוב על פני השיק.
ו. 25% מהסכום שלגביו נעברה העבירה ובלבד שגובה הקנס לא יעלה על פי עשרים מן הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 אם שילם אדם עבור פעולה, סכום במזומן העולה על הסכום הקבוע.
ז. 25% מהסכום שלגביו נעברה העבירה ובלבד שגובה הקנס לא יעלה על פי עשרים מן הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין התשל"ז-1977, אם שילם באמצעות שיק, מבלי ששם הנפרע או שם הנסב נקוב על פני השיק.
ח. 25% מהסכום שלגביו נעברה ובלבד שגובה הקנס לא יעלה על פי עשרים מן הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין התשל"ז-1977, אם שילם סכום באמצעות שיק מבלי ששמו ומספר זהותו רשומים על השיק.
בנוסף, מוצע לקבוע עבירה של קבלת סכום במזומן על ידי עורך דין או רואה חשבון המקבל סכום במזומן העולה על 50,000 שקלים חדשים, במסגרת מתן שירות עסקי ללקוח, כהגדרתו בסעיף 8ב לחוק איסור הלבנת הון. שירות עסקי ללקוח כולל קניה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי דלא ניידי, קניה או מכירה של עסק, ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך ונכסי דלא ניידי, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי או באחד מהגופים המנויים בפרטים 1 עד 4 ו-6 לתוספת השלישית לחוק איסור הלבנת הון וכן קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר.
מוצע לקבוע כי חוק זה יווסף לתוספת לחוק העבירות המנהליות על מנת לאפשר את אכיפתו בדרך של הטלת קנס מנהלי.
בנוסף מוצע לקבוע בסעיף 22 עבירת מרמה לפיה המבצע מעשה מרמה במטרה להתחמק מן ההגבלות הקבועות לעניין שימוש במזומן, דינו – שלוש שנות מאסר.
יצוין לגבי עבירה זו, לעניין תשלום או קבלה של סכומים עבור פעולה, כי היא עשויה לחול גם על אדם אשר אינו צד לפעולה שעבורה שולם הסכום בניגוד להגבלות, (למשל על מתווכים, גורמי ביניים וכל מעורב אחר) וזאת בהתאם לעקרונות המקובלים במשפט הפלילי. עוד יצוין כי בכוונת הממשלה לבחון במהלך העבודה על הצעת החוק, את הצורך בהחלת עבירת המרמה גם על אדם המבצע מעשה מרמה במטרה להתחמק מן ההגבלות הקבועות לעניין שימוש בשיקים.
מוצע לקבוע כי עבירת המרמה לפי 22 לחוק תוגדר כעבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון וזאת במסגרת הוראת שעה לתקופה של שנתיים ממועד תחילתו של החוק. לצורך כך מוצע לתקן את סעיף 27 לחוק איסור הלבנת הון, במסגרת הוראת שעה זו, על מנת לאפשר לרשות המסים אכיפת עבירות לפי סעיפים 3 ו-4 לחוק איסור הלבנת הון שנעברו ברכוש שמקורו בעבירת מרמה כאמור.
עיקר 5 - פרק שישי סעיפים 23 עד 29
לצורך ביצוע הוראות חוק זה ימנה מנהל רשות המסים עובדים אשר יהיו להם סמכויות פיקוח ואכיפה כאמור בפרק זה. מינוי העובדים יהיה תלוי בעמידתם בתנאים של בחינת עברם הפלילי, כשירות והכשרה, בהתאם למקובל ברשויות אכיפה מקבילות.
מוצע לקבוע סמכויות פיקוח לפיהן יהיה רשאי עובד הרשות שעמד בתנאים הנדרשים והוסמך לכך לדרוש פרטי הזדהות מאדם, לדרוש מסמכים וידיעות שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע הוראות החוק וכן להיכנס למקומות.
סמכויות הפיקוח והאכיפה בכל הנוגע להגבלות המוצעות בסעיף 4, לעניין פירעון שיקים בידי התאגידים הבנקאיים, יהיו בידי בנק ישראל והמפקח על הבנקים, ולשם כך הם רשאים לעשות שימוש בסמכויות הנתונות להם לפי כל דין .
עוד מוצע לקבוע כי במקרים שבהם התעורר חשד לביצוע עבירה יהיו נתונות לעובד רשות המסים שעמד בתנאים הנדרשים סמכויות אכיפה: סמכות לחקור אדם, בכפוף לסעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), סמכות לתפוס חפץ, לרבות סכומי מזומן הקשורים לעבירה, בכפוף להוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) וכן סמכות לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש).
עוד מוצע לקבוע כי ביחס לעבירת מרמה לפי סעיף 21, לאור אופייה וחומרתה, יהיו לעובד רשות המסים שהוסמך במיוחד לכך, סמכויות עיכוב, לפי סעיפים 67, 68 ו- 69 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) וכי אם סירב אדם לעיכוב כאמור יחולו הוראות סעיף 23(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), בשינויים המחויבים.
סמכויות דומות נתונות כיום בחקיקת המס לעובדי רשות המסים ביחס לעבירות מרמה ועבירות חמורות אחרות.
על מנת לאפשר פרק זמן בו ניתן יהיה להטמיע את כללי מינוי העובדים המוצעים בפרק זה, מוצע לקבוע במסגרת הוראת מעבר לתקופה של שנתיים, כי לעובדים אשר קיבלו סמכויות פיקוח לצורך ביצוע חוק מס ערך מוסף, יהיו סמכויות פיקוח לפי חוק זה ולעובדי הרשות אשר קיבלו סמכויות אכיפה לפי חוק מס ערך מוסף יהיו סמכויות אכיפה לעניין חוק זה. במהלך הכנת הצעת החוק תותאם הוראת המעבר על מנת שתחול גם על עובדים אשר קיבלו סמכויות פיקוח ואכיפה לפי חוקי מס נוספים, פרט לחוק מס ערך מוסף. בנוסף יותאמו הוראות לעניין חובת הסודיות החלה בדיני המס.
עיקר 6 - סעיף 30,32,33,35,36,37,38
על מנת להימנע מהחלת איסורים על שימוש במזומן ובשיקים סחירים טרם הגדלת הזמינות של אמצעי תשלום חלופיים לציבור, מוצע ליישם את המלצות הוועדה בעניין זה, אשר צוינו לעיל, ולקבוע כי החוק יכנס לתוקף במועד שיקבע שר האוצר בצו, בהסכמת שר המשפטים ונגיד בנק ישראל, לאחר שנוכחו כי קוימו התנאים המבטיחים את פעולתו של כרטיס חיוב מידי ככזה, וכי לא חלה לגביו עמלה על פעולה בערוץ ישיר, וכן כי כרטיס החיוב המידי זמין ללקוחות הבנקאיים באופן דומה לכרטיס חיוב נדחה או לכרטיס אשראי, בין באמצעות שיווקו באותו כרטיס ובין באמצעות שיווקו ככרטיס צל לכרטיס חיוב אחר, וכן כי כרטיס חיוב מידי מונפק על ידי בנק הדואר לכל דורש, לצד האפשרות לפתוח חשבון בנק מתאים לשם כך.
לצורך הגדלת השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים, מוצע לקבוע כי השר יהיה רשאי לקבוע כללים לחיוב עוסק, למעט עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, בהחזקת אמצעי תשלום כאמור.
בנוסף, מוצע לתקן את חוק ההוצאה לפועל וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות על מנת שיבוטלו המגבלות החלות כיום על חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם ועל חייבים מוגבלים באמצעים, בכל הנוגע לשימוש בכרטיסי חיוב, על כרטיסי חיוב מיידים, שניתן לבצע בהם עסקאות כנגד יתרת זכות.
על מנת לעודד את השימוש באמצעי תשלום חלופיים, באמצעות הקטנת עלות השימוש בהם מוצע להסמיך את הממונה על ההגבלים העסקיים לקבוע את שיעורי העמלה הצולבת בעסקאות בכרטיס חיוב מיידי. עמלה צולבת היא תשלום שגוף המנפיק כרטיס חיוב לצרכן גובה מהגוף הסולק את כרטיס החיוב עבור בית העסק שבו הצרכן, בעל כרטיס החיוב, ביצע רכישה. הסמכת הממונה כאמור תביא לכך שהעמלה הצולבת תיקבע בשיעור יעיל ולא תשמש מנגנון תיאום אנטי-תחרותי שבסופו של יום יביא להעלאת עמלות בית העסק.
לצורך קיום הוראות אלו מוצע לקבוע אחריות פלילית ולאפשר הטלת עיצום בגין תשלום או גבייה של עמלה צולבת בניגוד לקביעת הממונה.
כמו כן מוצע לתקן את התוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, כך שפיקוח שיפוטי על הממונה בהפעלת סמכותו לקביעת שיעור עמלה צולבת ייעשה באמצעות בית המשפט לעניינים מנהליים.
במהלך הכנת הצעת החוק יבחן הצורך בהוספת הוראות בעניין קביעת שיעור עמלה צולבת לעסקאות בכרטיס נטען מזוהה.
עוד מוצע לקבוע כי שר האוצר יהיה ממונה על ביצועו של חוק זה והוא יהיה רשאי, בהסכמת שר המשפטים, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. במהלך הכנת הצעת החוק יבחן הצורך בקביעת תקנות אשר יחולו על תאגידים בנקאיים, בהסכמת נגיד בנק ישראל.
עוד יצוין כי במהלך הכנת הצעת החוק יבחן הצורך בקביעת סמכות מפורשת להחלת חובות תיעוד על מתן תשלומים וקבלתם, דרך כלל, או לאוכלוסיות מסוימות או פעילויות מסוימות וכן הצורך בקביעת סנקציה על הפרת חובות אלו.
ד. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה
להגבלת השימוש במזומן קיימות השלכות על פעילות כלכלית במספר מישורים. ראשית, הגבלת השימוש במזומן צפויה לשפר את הדיווח לרשויות המס ולשפר את יעילות הגבייה בישראל תוך צמצום מרחב האפשרויות להעלמות המס. קיים קושי לאמוד את השפעת המהלך על הכנסות המדינה. הגבלה זו עשויה להקטין את התמריץ לפשיעה כלכלית, אך מנגד, לשימוש במזומן תפקיד חשוב ביכולת ביצוע עסקאות באופן פשוט, שאינו כרוך בעמלות, בעיות תפעול ומגבלות. תזכיר החוק נותן לכך מענה באמצעות הגברת השימוש באמצעים אלקטרוניים פשוטים להפעלה שעלותם אמורה להיות נמוכה מאוד.
נוסח החוק כולל איזון בין הצורך לאפשר פעילות כלכלית שוטפת סדירה מחד, ולהגביל את תופעת "הכלכלה השחורה" מאידך.
ה. השפעת החוק המוצע על התקן המינהלי
אין.
ו. להלן נוסח החוק המוצע
|
|
|
פרק ראשון: הגדרות |
|||||||
|
הגדרות |
1. |
בחוק זה - |
|||||||
|
|
|
"בנק הדואר" - החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986[1] (בהגדרה זו - החוק), בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם בסעיף 1 לחוק, מטעם החברה הבת, כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק; |
|||||||
|
|
|
"המנהל"- המנהל כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה; |
|||||||
|
|
|
"חוק איסור הלבנת הון" – חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000[2]; |
|||||||
|
|
|
"חוק הבנקאות (רישוי)" – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981[3]; |
|||||||
|
|
|
" חוק בנק ישראל" – חוק בנק ישראל, התש"ע-2010[4]; |
|||||||
|
|
|
"חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976[5]; |
|||||||
|
|
|
"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977[6]; |
|||||||
|
|
|
"פקודת מס הכנסה" – פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961[7]; |
|||||||
|
|
|
"פקודת השטרות" – פקודת השטרות (נוסח חדש), התשכ"ד-1963[8]; |
|||||||
|
|
|
"הסבה", "מסב" ו-"נסב" – כמשמעותם בפקודת השטרות; . |
|||||||
|
|
|
"מזומן" – שטרי כסף ומעות שהם הילך חוקי כמשמעותו בסעיף 41 לחוק בנק ישראל וכן מטבע חוץ; |
|||||||
|
|
|
"מטבע חוץ" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק בנק ישראל; |
|||||||
|
|
|
"עוסק" – עוסק כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף; |
|||||||
|
|
|
"מכר" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף; |
|||||||
|
|
|
"מספר זהות" – כל אחד מאלה, לפי הענין: |
|||||||
|
|
|
|
(1) ליחיד - מספר הזהות במרשם האוכלוסין; |
||||||
|
|
|
|
(2) לתאגיד - מספר הרישום במרשם המתאים; |
||||||
|
|
|
"סכום" - לרבות סכום המשולם לשיעורין ולמעט צירוף סכומים שמשולמים מעת לעת בעד קבלת שירות מתמשך;. |
|||||||
|
|
|
"נכס"- כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף; |
|||||||
|
|
|
"עורך דין" – אדם המורשה לעסוק בעריכת דין לפי הוראות הפרק החמישי לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961[9]; |
|||||||
|
|
|
"פעולה" – מכירת נכס או מתן שירות, תשלום שכר עבודה, וכן תשלומי חובה וקנסות, למעט הפקדת כסף בתאגיד בנקאי ובבנק הדואר; |
|||||||
|
|
|
"רואה חשבון" - כמשמעותו בחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955[10]; |
|||||||
|
|
|
"שיק" – כמשמעותו בסעיף 73 לפקודת השטרות; |
|||||||
|
|
|
"שירות" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף; |
|||||||
|
|
|
"תאגיד בנקאי" – תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), המקבל פיקדונות כספיים בחשבונות עובר ושב, על מנת לשלם מהם בשיק לפי דרישה; |
|||||||
|
|
|
|
|||||||
|
|
|
פרק שני: הגבלות על שימוש במזומן |
|||||||
|
הגבלות בעת ביצוע תשלומים |
2. |
(א) לא ישלם עוסק ולא יקבל עבור פעולה סכום במזומן העולה על הסכום הקבוע בפרט (1) לתוספת הראשונה; |
|||||||
|
|
|
(ב) לא יקבל אדם שאיננו עוסק עבור פעולה סכום במזומן העולה על הסכום הקבוע בפרט (2) לתוספת הראשונה; |
|||||||
|
|
|
(ג) לא ישלם אדם שאינו עוסק לעוסק עבור פעולה סכום במזומן העולה על הסכום הקבוע בפרט (1) לתוספת הראשונה; |
|||||||
|
|
|
(ד) לא ישלם אדם שאינו עוסק לאחר שאינו עוסק סכום במזומן העולה על הסכום הקבוע בפרט (2) לתוספת הראשונה. |
|||||||
|
|
|
(ה) מבלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ג) ו- (ד), לא יקבל עורך דין או רואה חשבון, במסגרת מתן שירות עסקי ללקוח, כהגדרתו בסעיף 8ב לחוק איסור הלבנת הון, סכום במזומן העולה על 50,000 שקלים חדשים; |
|||||||
|
הגבלות על שימוש בשיקים והסבתם |
3. |
(א) לא ישלם אדם ולא יקבל סכום באמצעות שיק, מבלי ששם הנפרע או שם הנסב, לפי הענין, נקוב על פני השיק, למעט הסבה לתאגיד בנקאי או לבנק הדואר לשם פרעון השיק. |
|||||||
|
|
|
(ב) לא יסב אדם שיק מבלי ששמו ומספר זהותו יהיו רשומים על השיק. |
|||||||
|
שימוש בשיק אשר הופרו לגביו הגבלות |
4. |
לא יפרע תאגיד בנקאי או בנק הדואר שיק אשר התקיים לגביו אחד התנאים המפורטים להלן או יותר: |
|||||||
|
|
|
(1) שם הנפרע אינו נקוב על פני השיק; |
|||||||
|
|
|
(2) לא צוינו בו השמות של המסבים והנסבים ומספרי הזהות שלהם, והסכום הנקוב שבו עולה על הסכום הקבוע בפרט (1) לתוספת הראשונה; |
|||||||
|
|
|
(3) השיק הוסב יותר מפעם אחת והסכום הנקוב בו עולה על הסכום הקבוע בפרט (1) לתוספת הראשונה; הסבה לתאגיד בנקאי או לבנק הדואר, לשם פירעון השיק לא תימנה במניין ההסבות. |
|||||||
|
סמכות שר האוצר |
5. |
(א) בחלוף שנה מתחילתו של חוק זה, רשאי שר האוצר בצו בהסכמת שר המשפטים ונגיד בנק ישראל לשנות את התוספת הראשונה לחוק זה, כדלקמן: |
|||||||
|
|
|
|
(1) הסכום כאמור בפרט (1) לתוספת הראשונה יהיה 5,000 שקלים חדשים. |
||||||
|
|
|
|
(2) הסכום כאמור בפרט (2) לתוספת הראשונה יהיה 15,000 שקלים חדשים, ובלבד שאינו תשלום עבור מכירה של כלי רכב על ידי אדם שאיננו עוסק. |
||||||
|
|
|
(ב) בחלוף שנה מיום תחילתו של חוק זה, אך לא לפני יום תחילתו של סעיף 6, רשאי שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ונגיד בנק ישראל לקבוע בצו כי לא ייפרע שיק מוסב בסכום העולה על הסכום כאמור בפרט (1), למעט אם הוסב פעם אחת לגוף פיננסי מפוקח. |
|||||||
|
|
|
(ג) בחלוף שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה, אך לא לפני יום תחילתו של סעיף 6, רשאי שר האוצר בהסכמת שר המשפטים ונגיד בנק ישראל לקבוע בצו כי לא יפרע שיק מוסב בכל סכום, למעט אם הוסב פעם אחת לגוף פיננסי מפוקח. |
|||||||
|
|
|
(ד) בסעיף זה, "גוף פיננסי מפוקח" - תאגיד בנקאי, בנק הדואר ומי שקיבל רישיון לעסוק בניכיון שיקים לפי סעיף 6. |
|||||||
|
רשיון לעסוק בניכיון שיקים |
6. |
(א) אדם העוסק בניכיון שקים, שטרי חליפין ושטרי חוב (להלן – עיסוק בניכיון שיקים) חייב בקבלת רשיון לעסוק בניכיון שיקים מאת הממונה; |
|||||||
|
|
|
(ב) רישיון לעסוק בניכיון שיקים יינתן בהתקיים התנאים הבאים: |
|||||||
|
|
|
|
(1) לעניין מבקש רישיון שהוא יחיד – הוא בגיר ואזרח ישראלי או תושב ישראל; |
||||||
|
|
|
|
(2) לעניין מבקש רישיון שהוא תאגיד שהתאגד בישראל – לפחות נושא משרה אחד בתאגיד הוא בגיר, אזרח ישראל או תושב ישראל; |
||||||
|
|
|
|
(3) לעניין מבקש רישיון שהוא תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל – במדינה שבה נרשם התאגיד קיימת חקיקה לאיסור הלבנת הון המקובלת על הממונה והתאגיד נרשם כדין בישראל; |
||||||
|
|
|
|
(4) מבקש הרשיון או נושא המשרה בתאגיד, לפי הענין, עמד במבחנים מקצועיים, כפי שייקבעו על ידי הממונה; |
||||||
|
|
|
|
(5) במאזן של מבקש הרשיון יש עודף של נכסים על התחיבויות בשיעור שיקבע הממונה; |
||||||
|
|
|
|
(6) הוא הגיש תצהיר בנוגע למקורות ההון שלו כפי שיקבע הממונה; |
||||||
|
|
|
|
(7) הוא מקיים הוראות כל דין לגבי ניהולו התקין וכן הוראות כל דין שנועד לשמור על עניינם של לקוחותיו; |
||||||
|
|
|
|
(8) הוא הציג אישור על החזקת מערכת ממוחשבת לניהול העסק לרבות תוכנה לאיתור אישי ציבור בעלי חשיפה ציבורית (PEPs) ומוכרזי טרור, כפי שיקבע הממונה; |
||||||
|
|
|
|
(9) עמד בתנאים נוספים כפי שיקבע שר האוצר. |
||||||
|
|
|
|
(10) לא התקיימה אחת מהחלופות המפורטות להלן במבקש הרישיון ואם מבקש הרישיון הוא תאגיד– גם בנושא משרה בתאגיד או בעסק: |
||||||
|
|
|
|
|
(א) הוא לא הורשע בעבירה לפי סעיפים 3 ו-4 לחוק איסור הלבנת הון, אלא אם כן מצא הממונה, מטעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, כי אין מניעה שהוא ישמש כנותן שירותי ניכיון שיקים; |
|||||
|
|
|
|
|
(ב) הוא לא הורשע בעבירה אחרת שלדעת הממונה, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, הוא אינו ראוי לשמש כנותן שירותי ניכיון שיקים; |
|||||
|
|
|
|
|
(ג) לא הוטל עליו עיצום כספי לפי פרק ה' לחוק איסור הלבנת הון, בשל הפרה שלדעת הממונה מפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה הוא אינו ראוי לעסוק בניכיון שיקים. |
|||||
|
|
|
|
בפסקה זו: "הורשע בעבירה" – לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת, כפי שיקבע הממונה; "תושב ישראל" – כהגדרתו בפקודת מס הכנסה; "הממונה" – עובד משרד האוצר ששר האוצר ימנה אותו כממונה לענין זה. |
||||||
|
|
|
פרק שלישי: עיצום כספי |
|||||||
|
עיצום כספי |
7. |
הפר עוסק הוראה מהוראות החוק כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי כלהלן: |
|||||||
|
|
|
|
(1) קיבל עבור פעולה סכום במזומן העולה על הסכום הקבוע בפרט (1) לתוספת הראשונה, בניגוד להוראות סעיף 2(א)- 35% משווי הסכום ששולם במזומן; |
||||||
|
|
|
|
(2) שילם עבור פעולה סכום במזומן העולה על הסכום הקבוע בפרט (1) לתוספת הראשונה, בניגוד להוראות סעיף 2(א) - 25% משווי הסכום ששולם במזומן; |
||||||
|
|
|
|
(3) קיבל שיק מבלי ששם הנפרע או הנסב, לפי הענין, נקוב על פני השיק, בניגוד להוראות סעיף 3(א) - 35% מסכום השיק; |
||||||
|
|
|
|
(4) שילם, באמצעות שיק, מבלי ששם הנפרע או שם הנסב, לפי הענין, נקוב על פני השיק, בניגוד להוראות סעיף 3(א)- 25% מסכום השיק; |
||||||
|
|
|
|
(5) הסב שיק, מבלי ששמו ומספר זהותו רשומים על השיק, בניגוד להוראות סעיף 3(ב) – 25% מסכום השיק. |
||||||
|
הודעה על הכוונה להטיל עיצום כספי; |
8. |
(א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מהוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 7 (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, תימסר למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב). |
|||||||
|
|
|
(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה: |
|||||||
|
|
|
|
(1) המעשה או המחדל (בפרק זה- המעשה) המהווה את ההפרה; |
||||||
|
|
|
|
(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו; |
||||||
|
|
|
|
(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל, לפי הוראות סעיף 9; |
||||||
|
|
|
|
(4) הסמכות להוסיף על שיעור העיצום הכספי בשל הפרה חוזרת, לפי הוראות סעיף 11. |
||||||
|
זכות טיעון |
9. |
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 8 רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, בפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים. |
|||||||
|
החלטת המנהל ודרישת תשלום |
10. |
(א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי הוראות סעיף 9, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 12. |
|||||||
|
|
|
(ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) – |
|||||||
|
|
|
|
(1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו; |
||||||
|
|
|
|
(2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי –ימסור לו הודעה על כך, בכתב. |
||||||
|
|
|
(ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו. |
|||||||
|
|
|
(ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 9 בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור. |
|||||||
|
|
|
|
|||||||
|
הפרה נמשכת והפרה חוזרת |
11. |
(א) בהפרה נמשכת יווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה. (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור. |
|||||||
|
|
|
לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 7, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי. |
|||||||
|
סכומים מופחתים |
12. |
(א) המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום לפי סעיף 7, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב); |
|||||||
|
|
|
(ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים לפי סעיף 7 ובשיעורים שיקבע. |
|||||||
|
סכום מעודכן של העיצום |
13. |
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום ולגבי מפר שלא טען טענותיו בפני המנהל כאמור בסעיף 9 - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 18 ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור. |
|||||||
|
המועד לתשלום עיצום כספי |
14. |
המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 10. |
|||||||
|
הפרשי הצמדה וריבית |
15. |
לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו. |
|||||||
|
גבייה |
16. |
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה)[11]. |
|||||||
|
עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר |
17. |
על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 7 ושל הוראה מההוראות חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד. |
|||||||
|
ערעור |
18. |
(א) על החלטה סופית של המנהל לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום. ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שבו נמסרה למפר הודעה על ההחלטה. |
|||||||
|
|
|
(ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או אם בית המשפט הורה על כך. |
|||||||
|
|
|
(ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום תשלומו עד יום החזרתו. |
|||||||
|
פרסום על עיצום כספי |
19. |
(א) הטיל המנהל עיצום כספי לפי פרק זה,יפרסם באתר האינטרנט של רשות המסים את הפרטים שלהלן בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי: |
|||||||
|
|
|
|
(1) דבר הטלת העיצום הכספי; |
||||||
|
|
|
|
(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה; |
||||||
|
|
|
|
(3) סכום העיצום הכספי שהוטל; |
||||||
|
|
|
|
(4) אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעור ההפחתה; |
||||||
|
|
|
|
(5) פרטים אודות המפר, הנוגעים לענין; |
||||||
|
|
|
|
(6) שמו של המפר – ככל שהמפר הוא תאגיד. |
||||||
|
|
|
(ב) הוגש ערעור לפי סעיף 18, יפרסם המנהל את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו. |
|||||||
|
|
|
(ג) על אף הוראות סעיף קטן א(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור. |
|||||||
|
|
|
(ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-[12]1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור. |
|||||||
|
|
|
(ה) פרסום כאמור בסעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים. שר המשפטים יקבע הוראות לענין הדרכים שימנעו, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף זה לאחר שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן זה. |
|||||||
|
|
|
(ו) שר האוצר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה. |
|||||||
|
|
|
פרק רביעי: עונשין |
|||||||
|
איסורים על מי שאיננו עוסק לפעול בניגוד למגבלות על שימוש במזומן ובשיקים |
20. |
(א) אדם שאינו עוסק המקבל עבור פעולה סכום במזומן העולה על הסכום הקבוע בפרט (2) לתוספת הראשונה, בניגוד להוראות סעיף 2(ב) , דינו – קנס בשיעור של 35% משווי הסכום שהתקבל במזומן, ובלבד שגובה הקנס לא יעלה על פי עשרים מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; |
|||||||
|
|
|
(ב) אדם שאינו עוסק המקבל שיק מבלי ששם הנפרע או שם הנסב, לפי הענין, נקוב על פני השיק, בניגוד להוראות סעיף 3(א), דינו – קנס בשיעור של 35% משווי השיק, ובלבד שגובה הקנס לא יעלה על פי עשרים מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. |
|||||||
|
|
|
(ג) אדם שאינו עוסק העושה אחד מאלה דינו קנס בשיעור של 25% משווי הסכום ששולם במזומן, ובלבד שגובה הקנס לא יעלה על פי עשרים מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין: |
|||||||
|
|
|
|
(1) משלם לעוסק, עבור פעולה, סכום במזומן העולה על הסכום הקבוע בפרט (1) לתוספת הראשונה, בניגוד להוראות סעיף 2(ג); |
||||||
|
|
|
|
(2) משלם לאחר שאינו עוסק, עבור פעולה, סכום במזומן העולה על הסכום הקבוע בפרט (2) לתוספת הראשונה, בניגוד להוראות סעיף 2(ד); |
||||||
|
|
|
(ד) אדם שאינו עוסק העושה אחד מאלה, דינו - קנס בשיעור של 25% משווי השיק שלגביו נעברה העבירה, ובלבד שגובה הקנס לא יעלה על פי עשרים מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין: |
|||||||
|
|
|
|
|
(1) משלם באמצעות שיק, מבלי ששם הנפרע או שם הנסב, לפי הענין, נקוב על פני השיק, בניגוד להוראות סעיף 3(א); |
|||||
|
|
|
|
|
(2) מסב שיק, מבלי ששמו ומספר זהותו רשומים על השיק, בניגוד להוראות סעיף 3(ב). |
|||||
|
איסור קבלת תשלום במזומן על ידי עורך דין או רואה חשבון במסגרת מתן שירות עסקי ללקוח לפי חוק איסור הלבנת הון |
21. |
עורך דין או רואה חשבון המקבל, במסגרת מתן שירות עסקי ללקוח, כהגדרתו בסעיף 8ב לחוק איסור הלבנת הון, סכום במזומן העולה על 50,000 שקלים חדשים, בניגוד להוראות סעיף 2(ה) דינו –קנס בשיעור של 25% משווי הסכום שהתקבל במזומן, ובלבד שגובה הקנס לא יעלה על פי עשרים מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. |
|||||||
|
מרמה |
22. |
העושה מעשה מרמה, בכוונה להתחמק מהמגבלות הקבועות בסעיפים 2(א), (ב), (ג), (ד) או (ה) לחוק זה, דינו - מאסר שלוש שנים. |
|||||||
|
|
|
|
|||||||
|
|
|
פרק שישי: סמכויות פיקוח ואכיפה |
|||||||
|
מינוי של בעלי סמכויות |
23. |
המנהל רשאי למנות, מבין עובדי רשות המסים עובדים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן, לשם ביצוע הוראות חוק זה, כולן או חלקן. |
|||||||
|
תנאים למינוי לעניין סמכויות פיקוח |
24. |
לא ימונה עובד לפי הוראות סעיף 22, לצורך הפעלת סמכויות פיקוח כאמור בסעיף 26, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: |
|||||||
|
|
|
(1) לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המנהל, להפעיל סמכויות פיקוח; |
|||||||
|
|
|
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף 26, כפי שהורה המנהל; |
|||||||
|
|
|
(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה המנהל. |
|||||||
|
תנאים למינוי לעניין סמכויות אכיפה |
25. |
לא ימונה עובד לפי הוראות סעיף 23, לצורך הפעלת סמכויות אכיפה כאמור בסעיף 27, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: |
|||||||
|
|
|
(1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי ; |
|||||||
|
|
|
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף 27, כפי שהורה המנהל בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים; |
|||||||
|
|
|
(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה המנהל, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים. |
|||||||
|
סמכויות פיקוח |
26. |
לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי עובד שהוסמך לכך - |
|||||||
|
|
|
(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג בפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; |
|||||||
|
|
|
(2) לדרוש מכל אדם למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995[13]; |
|||||||
|
|
|
(3) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו של בית משפט. לעניין כניסה לבית מגורים שהוא נושא עסקת מקרקעין – יחולו הוראות 109(א)(1) לחוק מס ערך מוסף. |
|||||||
|
סמכויות אכיפה |
27. |
התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי עובד שהוסמך לכך – |
|||||||
|
|
|
(1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)[14], בשינויים המחויבים; |
|||||||
|
|
|
(2) לתפוס כל חפץ, לרבות סכום במזומן הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969[15] (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים; |
|||||||
|
|
|
(3) לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש, ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים. |
|||||||
|
סמכויות עיכוב ומעצר |
28. |
(א) בעבירת מרמה לפי סעיף 22, יהיו לעובד רשות המסים שהוסמך לכך סמכויות עיכוב לפי סעיפים 67, 68 ו- 69 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו–1996[16], (להלן-חוק המעצרים). הוראות סעיפים 66, ו – 72 עד 74 לחוק המעצרים יחולו על עיכוב לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים. |
|||||||
|
|
|
(ב) סירב אדם לעיכוב לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 23(ב) לחוק המעצרים, בשינויים המחוייבים. |
|||||||
|
סמכויות עובדי רשות המסים |
29. |
(א) עובד רשות המסים שהמנהל הסמיכו מכוח סמכותו לפי סעיף 107 לחוק מס ערך מוסף ערב כניסתו לתוקף של חוק זה, יהיו נתונות לו הסמכויות הנתונות לעובד רשות המסים שהוסמך לפי סעיף 26 לחוק זה, לא יאוחר משנתיים ממועד כניסתו לתוקף של חוק זה. |
|||||||
|
|
|
(ב) עובד רשות המסים שהמנהל הסמיכו בסמכויות לפי סעיפים 108, 109(א) ו – 111 לחוק מס ערך מוסף, יהיו נתונות לו הסמכויות הנתונות לעובד רשות המסים שהוסמך בסמכויות לפי סעיף 27 לחוק זה, לא יאוחר משנתיים ממועד כניסתו לתוקף של חוק זה. |
|||||||
|
|
|
פרק חמישי: שונות |
|||||||
|
החזקת אמצעי תשלום אלקטרוניים |
30. |
לצורך הגדלת השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים רשאי שר האוצר לקבוע כללים לחיוב עוסק, למעט עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, בהחזקת אמצעי תשלום כאמור. |
|||||||
|
תיקון לחוק העבירות המנהליות |
31. |
בחוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1986[17], בתוספת, בסופה, בטור א' יבוא "הצעת חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ה-2014". |
|||||||
|
תיקון לחוק ההוצאה לפועל |
32. |
בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז -1967[18], בסעיף 66א1(א), לאחר המילים "כרטיס חיוב כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו 1986" יבוא "שהוא כרטיס חיוב מידי שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד או שהוא כרטיס חיוב". |
|||||||
|
תיקון לחוק מרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות |
33. |
בחוק מרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה-1995[19] בסעיף 7ב(א) לאחר "כרטיס חיוב כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו 1986" יבוא "שהוא כרטיס חיוב מידי שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד או שהוא כרטיס חיוב". |
|||||||
|
תיקון לחוק איסור הלבנת הון |
34. |
בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד תום שנתיים מהמועד האמור, יקראו את חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, כך: |
|||||||
|
|
|
(1) בסעיף 27 - |
|||||||
|
|
|
בסעיף קטן (ד), בהגדרה "עבירה" בפסקה (1), במקום "וכן עבירות לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, שנעברו בנסיבות מחמירות" יבוא - "עבירות לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, שנעברו בנסיבות מחמירות, וכן עבירות לפי סעיף 22 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ה-2014". |
|||||||
|
|
|
(2) בתוספת הראשונה, אחרי פרט (18ו) יבוא - |
|||||||
|
|
|
|
"(18ז) עבירה לפי סעיף 22 לחוק לצמצום השימוש במזומן". |
||||||
|
תיקון חוק ההגבלים העסקיים |
35. |
בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח -1988[20] - |
|||||||
|
|
|
(1) אחרי סעיף 31ד יבוא: |
|||||||
|
|
|
"פרק ד' 2: קביעת עמלה צולבת על עסקאות בכרטיס חיוב מיידי |
|||||||
|
|
|
הגדרות |
31ה |
"סולק", "סליקה" של עסקאות בכרטיס חיוב, "סליקה צולבת" של עסקאות בכרטיס חיוב – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981; |
|||||
|
|
|
|
|
"מנפיק" – כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986; |
|||||
|
|
|
קביעת עמלה צולבת |
31ו |
הממונה רשאי לקבוע שיעורי עמלה צולבת של עסקאות בכרטיסי חיוב מיידי, ובכלל זה רשאי הוא: |
|||||
|
|
|
|
|
(1) לקבוע עמלה צולבת בשיעור אפס; |
|||||
|
|
|
|
|
(2) לקבוע שיעורי עמלה שונים לעסקאות מסוגים שונים; |
|||||
|
|
|
|
|
(3) לקבוע שיעורי עמלה שונים לעסקאות שבוצעו בסוגים שונים של כרטיס חיוב מיידי; |
|||||
|
|
|
|
|
(4) לכלול בקביעתו הוראות בדבר אופן יישומה. |
|||||
|
|
|
פרסום קביעת הממונה |
31ז |
הודעה על קביעת הממונה לפי סעיף 31ו' לחוק זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות; הפרסום באתר האינטרנט של הרשות יכלול, נוסף על ההודעה, גם הנמקה, לרבות באשר לדרך חישוב שיעור העמלה הצולבת שקבע הממונה, ולמרכיבי העמלה שנלקחו בחשבון, והכל אלא אם כן מצא הממונה כי קיים אינטרס ציבורי שלא לפרסם את ההנמקה, כולה או חלקה. |
|||||
|
|
|
איסור על גביית עמלה צולבת בניגוד לקביעת הממונה ועל פעילות בניגוד להוראות בדבר אופן יישומה |
31ח |
קבע הממונה שיעור עמלה צולבת של עסקאות בכרטיסי חיוב מיידי לפי סעיף 31ו', לא יגבה אדם עמלה צולבת בניגוד לקביעת הממונה ולא יפעל בניגוד להוראות בדבר אופן יישומה, ככל שנקבעו. " |
|||||
|
|
|
(2) |
בסעיף 47(א), אחרי פסקה (6) יבוא: |
||||||
|
|
|
|
"(7) גבה עמלה צולבת בניגוד להוראות סעיף 31ח לחוק זה". |
||||||
|
|
|
(3) |
בסעיף 50ד, אחרי פסקה (6) יבוא: |
||||||
|
|
|
|
"(7) "גבה עמלה צולבת בניגוד להוראות סעיף 31ח לחוק זה." |
||||||
|
תיקון חוק בתי המשפט לענינים מינהליים |
36. |
בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה, אחרי פרט 50 יבוא: |
|||||||
|
|
|
"51. עמלה צולבת – קביעת הממונה על הגבלים עסקיים לפי סעיף 31ו' לחוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988."
|
|||||||
|
תחילה |
37. |
(א) תחילתו של חוק זה למעט סעיף 6 במועד שיקבע שר האוצר בצו, בהסכמת שר המשפטים ונגיד בנק ישראל, לאחר שנוכחו כי התקיימו כל התנאים המאפשרים את קיום החוק. |
|||||||
|
|
|
לענין זה התנאים המאפשרים קיום החוק הם: |
|||||||
|
|
|
קיום תנאים המבטיחים את פעולתו של כרטיס חיוב מידי ככזה, וכי לא חלה לגביו עמלה על פעולה בערוץ ישיר בהתאם לקביעת נגיד בנק ישראל לפי סמכותו בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 וכן כי כרטיס החיוב המידי זמין ללקוחות של תאגיד בנקאי באופן דומה לכרטיס חיוב נדחה או לכרטיס אשראי, בין באמצעות שיווקו באותו כרטיס ובין באמצעות שיווקו ככרטיס צל לכרטיס חיוב אחר, בהתאם לקביעת המפקח על הבנקים לפי סמכותו בפקודת הבנקאות, 1941 [21] וכן כי כרטיס חיוב מידי מונפק על ידי בנק הדואר לכל דורש, לצד האפשרות לפתוח חשבון בנק מתאים לשם כך. |
|||||||
|
|
|
(ב) תחילתו של סעיף 6 לחוק זה בתום שנה מיום תחילתו של חוק זה. |
|||||||
|
ביצוע ותקנות |
38. |
שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין, בהסכמת שר המשפטים, תקנות לביצועו. |
|||||||
|
|
|
תוספת ראשונה |
|||||||
|
|
|
(1) 10,000 שקלים חדשים. |
|||||||
|
|
|
(2) 50,000 שקלים חדשים. |
|||||||
|
|
|
|
[1] ס"ח תשמ"ו, עמ' 79
[2] ס"ח תש"ס, עמ' 293
[3] ס"ח תשמ"א, עמ' 232
[4] ס"ח תש"ע, עמ' 452
[5] ס"ח תשל"ו, עמ' 52
[6] ס"ח תשל"ז, עמ' 226
[7] דיני מדינת ישראל (נוסח חדש) מס' 6, עמ' 120
[9] ס"ח תשכ"א, עמ' 178
[10] ס"ח תשס"ן, עמ' 26
[11] חא"י, כרך ב' עמ' (ע) 1374, (א) 1399.
[12] ס"ח התשנ"ח, עמ' 226
[13] ס"ח התשנ"ה, עמ' 366.
[14] חוקי א"י, כרך א', עמ' (ע) 439, (א) 467.
[15] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 12, עמ' 284.
[16] ס"ח תשמ"ב, עמ' 43
[17] ס"ח התשמ"ו, עמ' 31.
[18] ס"ח תשכ"ז, עמ' 116
[19] ס"ח תשנ"ה , עמ' 170
[20] ס"ח תשמ"ח, עמ' 128
[21] ע"ר 1134, עמ' 69