תזכיר חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס'...)

(תיקון סעיף 279 ו- 296), התשע"ה – 2014

 

 

 

א. שם תזכיר החוק

 

תזכיר חוק הביטוח הלאומי (תיקון סעיפים 296 ו-279), התשע"ה – 2014.

 

 

ב.  עיקרי החוק המוצע

 

 

1. כיום מאפשר חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן: החוק), בתנאים מסויימים, להתחשב גם בהכנסות שהיו למבוטח לפני שנים רבות, בחישוב תגמול המילואים שלו [להלן- "גרירת הכנסות"]. בהיות התגמול מחליף שכר, מוצע לתקן את סעיף 279 בחוק, כך שגרירת ההכנסות ובסיס החישוב, תוגבל לתקופה של שנתיים בלבד (מיום שבו חושב תגמול מילואים לראשונה), ומעבר לאותה תקופה יחושבו תגמולי המילואים על פי ההכנסות העדכניות ברבע השנה שקדמה לתחילת שירות המילואים הנוסף.

 

2. עוד מוצע לתקן את סעיף 296 בחוק, כך שתביעה לתגמולי מילואים תוגש תוך 7 שנים מתום שירות המילואים.

תקופת ההתיישנות תחול, בהתאמה, גם על הפרשי תגמול מילואים, למעט הפרשים, שנוצרו עקב חישוב שומה סופית, תוך 7 שנים מהמועד בו נוצרה עילת הפרשת התגמול.

 

 

 

 

ג. מטרות החוק המוצע והצורך בו

 

1. הוראת סעיף 279 לחוק והוראת תקנה 7 לתקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים) קובעות כי אדם שהחל תקופת שירות מילואים נוספת תוך 60 ימים מעת שהסתיימה תקופת שירות המילואים הקודמת בעדה קיבל תגמול, יראו אותו כמי שממשיך בתקופת שירות המילואים הקודמת, בכל הנוגע לחישוב בסיס השכר לתגמול המילואים.

 

חישוב התגמול למשרת מילואים שביצע תקופה שירות נוספת, תוך 60 ימים מסיום תקופת השירות הקודמת, תעשה לפי הגבוה מבין השניים: א) על בסיס הכנסותיו ברבע השנה שקדמו לתחילת תקופת שירות המילואים הקודמת ; ב) על בסיס הכנסותיו ברבע השנה שקדמו לתחילת תקופת שירות המילואים החדשה.

 

מהניסיון שנצבר במוסד התגלה כי הטבה זו שניתנה למשרתים במילואים משמשת תכלית אחרת מזו שכיוון לה המחוקק באופן בו משרתים במילואים "גוררים" את חישוב השכר הגבוה שהיה להם עובר לתקופת המילואים הראשונה על פני שנים ארוכות ומספר רב של תקופות שירות מילואים נוספות באופן מלאכותי, וזאת אף אם הם משתכרים בפועל שכר נמוך בהרבה מזה אותו השתכרו לפני שנים רבות, או אף אם הם כלל לא עובדים בין תקופת מילואים אחת לשנייה.

 

תכלית החקיקה וכוונת המחוקק שעמדו מאחורי ההטבה הניתנת בהוראת סעיף 279 לחוק, אשר נוסחה לא השתנה מעת חקיקתה, נועדו למצבים חד פעמיים של עתות חירום, בהם נדרשים משרתי המילואים לתקופות שירות תכופות בזמן קצר, והם אינם מספיקים ליצור לעצמם הכנסות ובסיס חישוב חדש לתקופות השירות הנוספות. במצבים כאלו, ועל מנת שלא לפגוע במשרתי המילואים, נקבעה הוראת סעיף 279 המאפשרת לקחת את בסיס החישוב הקודם, לצורך חישוב תגמול המילואים לתקופה הנוספת, מבלי שמשרתי המילואים ייפגעו.

 

לפיכך, מוצע כי "גרירת" ההכנסות ובסיס החישוב מתקופות שירות מילואים קודמות, יוגבלו לתקופה של שנתיים בלבד ממועד תחילת שירות המילואים שלפיו חושב תגמול קודם לראשונה, ומעבר לאותן שנתיים, יחושבו תגמולי המילואים על פי ההכנסות העדכניות ברבע השנה שקדמה לתחילת שירות המילואים הנוסף.

 

לדוגמה: מבוטח פלוני החל לשרת במילואים בחודש פברואר שנת 2011  ובתוך 60 ימים מעת שהסתיימה תקופת שירות המילואים הקודמת בעדה קיבל תגמול, נקרא שוב למילואים, ראו אותו בעבר כמי שממשיך בתקופת שירות המילואים הקודמת, בכל הנוגע לחישוב בסיס השכר לתגמול המילואים, אם בסיס הכנסותיו ברבע השנה שקדמו לתחילת תקופת שירות המילואים החדשה היה נמוך יותר מבסיס הכנסותיו ברבע השנה שקדמו לתחילת תקופת שירות המילואים החדשה.

על פי התיקון המוצע מבוטח כאמור, יוכל לגרור את בסיס החישוב מתקופת שירות המילואים הקודמת שלפיו חושב תגמול קודם לראשונה למשך שנתיים בלבד. בתום השנתיים, גם אם שירות המילואים הבא שלו יחל בתוך 60 ימים ממועד סיום תקופת שירות המילואים הקודם, לא יוכל עוד "לגרור" את בסיס הכנסותיו, ובסיס הכנסותיו שיקבע יהיה לפי בסיס הכנסותיו ברבע השנה שקדמו לתחילת תקופת שירות המילואים החדשה.

 

 

2. לפי הוראות סעיף 296 לחוק, כל תביעה לגמלת כסף מהמוסד לביטוח לאומי תוגש תוך 12 חודשים ממועד היווצרות עילת התביעה. מקום בו הוגשה תביעה בשיהוי של יותר מ-12 חודשים, היא תשולם למפרע לתקופה של 12 חודשים בלבד ממועד הגשת התביעה.

 

לכלל זה נקבעו מספר חריגים וביניהם – תגמול המילואים לפי הוראות סעיף 296(ג)(6), אשר קובע כי יראו את מועד הגשת התביעה לתגמול מילואים ב-1 בחודש שלאחר החודש שבו חל שירות המילואים.

 

משמעות הדבר הינה כי לעולם לא חל שיהוי בהגשת תביעה לתגמול מילואים, משרואים את מועד הגשת התביעה לתגמול תמיד בחודש שלאחר חודש השירות, בין אם הוגשה התביעה בפועל ובין אם לאו. במצב דברים זה, מבוטח או מעבידו יכולים להגיש תביעה לתגמול מילואים גם מספר שנים רב לאחר שירות המילואים והם יהיו זכאים לתשלום התגמול במלואו, משמועד הגשת התביעה חל אוטומטית, ואין שיהוי בהגשת התביעה [ולפיכך, גם לא חל ה"קנס" בתשלום הרטרואקטיבי לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים].

 

לאור העובדה שהתביעה לתגמול המילואים ממוצה באופן כמעט מוחלט, ללא היזקקות להוראה המיוחדת.

ומאחר וקיים קושי בהוכחת תנאי הזכאות לתגמול ככול שחולף זמן רב יותר ממועד השירות -  מוצע כעת לתקן את הוראות סעיף 296 ולקבוע תקופת התיישנות בת 7 שנים, בהתאם לדין הכללי במדינת ישראל, לתביעות בגין תגמול המילואים.

 

הווה אומר, תביעה לתגמול מילואים תוגש תוך 7 שנים מהיום בו נוצרה העילה – קרי, מה-1 בחודש שלאחר סיום שירות המילואים - ומקום בו הוגשה התביעה אחרי המועד הנקוב, תידחה.

 

מוצע כי תקופת התיישנות זו תחול, בהתאמה, גם על הפרשי תגמול מילואים שנוצרו עקב תשלום שכר או תוספות שכר מאוחרות למבוטח, וזאת ממועד היווצרות העילה להפרשים – כלומר, ה-1 בחודש בו שולמו למבוטח הפרשי השכר בגינם הוא הופך זכאי להפרשי תגמול מילואים.

 

הסייג להצעה אינו אלא הבהרה כי תקופת ההתיישנות המוצעת לא תחול לגבי חישוב מחדש של תגמולי מילואים בעקבות קבלת שומות ממס-הכנסה.

 

 

 

ד.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

 

           יתוקנו סעיפים 279 ו- 296 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995

 

 

 

ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקן המשרד, וההיבט המינהלי

 

1. סעיף 279 – מדובר בחיסכון תקציבי שלא ניתן לאומדו, בהעדר נתונים .

2. סעיף 296 – הואיל והתיקון ייאפשר תקופת הערכות, אמדן החיסכון הכרוך בו- זניח.

3. החוק יבוצע בידי עובדי המוסד לביטוח לאומי ואין השפעה על תקן המשרד או היבטים מינהלים.

 

 

ו.  ולהלן נוסח הצעת החוק

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס'...)(תיקון סעיף 279 ו-296), התשע"ה – 2014