פקודת התעבורה [נוסח חדש] 1

(3) לענין רכב הרשום על שם חבר בני אדם - מנהל פעיל, שותף או עובד מינהלי בכיר בחבר, האחראים לאותו רכב;

(4) לענין רכב הרשום על שם קטין או אדם שמונה לו אפוטרופוס - הורו או מי שמונה אפוטרופסו, לפי הענין;

(ב) לא יפעיל אדם רכב מנועי שמותקנת בו מערכת נהיגה עצמאית כהגדרתה בסעיף 16ד, אלא אם כן נרשם הרכב בהתאם להוראות פקודה זו ויש עליו רישיון רכב תקף שניתן לפי הפקודה ובכפוף להוראות לפי סעיף 16יד.

(א1)2 השר רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך, בצו, את התקופות האמורות בסעיף קטן (א), דרך כלל או לענין רישיונות רכב מסוימים, לתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 90 ימים ורשאי הוא להתנות את ההארכה בתנאים.

(ב) בחידוש רשיון רכב יתחיל תקפו של הרשיון המחודש מהיום האחרון לתקופת תקפו הקודמת ולענין זה לא תבוא בחשבון כל תקופת הארכה לפי סעיף קטן (א1).

(ג) בעד רשיון רכב או חידושו תשולם האגרה שנקבעה בתקנות.

(ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) המסדירות העברת רישיון רכב יקבע השר הוראות לעניין בדיקות שתבצע רשות הרישוי כדי לוודא כי שולמו כל האגרות והמסים החלים על הרכב, ובדיקות נוספות שתבצע כדי לברר, בין השאר, קיום עיקול על הרכב או הגבלה אחרת שבשלה נקבע כי אין להעביר רישיון רכב, וכן - בהתייעצות עם שר המשפטים - כדי לברר רישום משכון על הרכב לפי חוק המשכון, התשכ"ז-1967.

(ב) תו הרישום יודבק אל הרכב, או אל כל רכב אחר הנגרר על ידיו, או אל זה ואל זה, הכל כפי שנקבע.

(1) הרכב הוא בשימוש מערכת הביטחון;

(2) מעבדה מוסמכת לרכב אישרה כי הרכב עומד בתנאים שהורתה רשות הרישוי למבקש הרישום והרישוי.

(ב) בסעיף זה -

(ב) בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו לא ירשה לנהוג ברכב למי שאינו רשאי לפי סעיף קטן (א) לנהוג בו, ובלבד שלא יהיה בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו, אחראי בעד נהיגתו על ידי אדם שאינו רשאי לנהוג בו, אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב.

(ג) לענין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הרכב רשום בארץ או בחוץ-לארץ.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על אדם שהיה בידו רישיון נהיגה ומבקש לחדשו, או על אדם, שבית משפט החליט לפסול אותו מלקבל רישיון נהיגה בהתאם להוראות סעיף 37א לפקודת הסמים.

(ג) בסעיף זה -

(ב) (1) הוגש נגד נהג חדש כתב אישום בשל עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת השלישית, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תום ההליכים המשפטיים בעניין האישום האמור.

(2) הומצאה לנהג חדש הודעה על החלטה להטיל קנס לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות, בשל עבירת תעבורה המנויה בתוספת השלישית המהווה הפרת תעבורה, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תשלום הקנס כאמור, ואם הגיש ערר לפי סעיף 19 לחוק האמור - עד תום ההליכים המשפטיים בעניין אותה הפרת תעבורה.

(ג) נהג חדש שההליכים המשפטיים בעניינו, כאמור בסעיף קטן (ב), הסתיימו בלא הרשעה או שהודעה על החלטה להטיל קנס, שהומצאה לו בשל הפרת התעבורה לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות, בוטלה בהתאם להוראות החוק האמור, לפי העניין, יחדל להיות נהג חדש בתום התקופה הבסיסית או בתום ההליכים המשפטיים כאמור, לפי המאוחר.

(ד) הורשע נהג חדש בעבירה על הוראה המנויה בתוספת השלישית או שניתנה לגביו החלטה סופית להטיל קנס בשל עבירת תעבורה המנויה בתוספת השלישית המהווה הפרת תעבורה, לפי העניין, תוארך תקופת היותו נהג חדש בשנתיים נוספות ובלבד שעמד בהצלחה בבחינות ובבדיקות כפי שקבע השר; הארכת התקופה הבסיסית או ממועד ההרשעה, ואם נגזרה פסילת רישיון בהרשעה כאמור - מתום תקופת הפסילה, לפי המאוחר.

(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל סמכות אחרת של רשות הרישוי לפי פקודה זו.

(ב) על אף הוראות סעיף 12א(א), תוקפו של היתר נהיגה הניתן לנהג חדש צעיר יהיה לשישה חודשים או עד שימלאו לו 24 שנים, לפי המוקדם; פקע תוקפו של היתר הנהיגה יחולו הוראות אלה, לפי העניין:

(1) הוכיח נהג חדש צעיר, בדרך שנקבעה לפי סעיף קטן (ה), כי ביצע את תכנית הליווי, תיתן לו רשות הרישוי רישיון נהיגה שתוקפו יהיה עד תום התקופה הבסיסית או עד שימלאו לו 24 שנים, לפי המוקדם, אף אם הוגש נגדו כתב אישום או נמסרה לו הודעת תשלום קנס, כאמור בסעיף 12א(ב);

(2) לא הוכיח נהג חדש צעיר, כאמור בפסקה (1), כי ביצע את תכנית הליווי, תיתן לו רשות הרישוי היתר נהיגה נוסף שיהיה בתוקף עד שיוכיח כי ביצע את תכנית הליווי או עד שימלאו לו 24 שנים, לפי המוקדם; הוכיח כאמור, יחולו הוראות פסקה (1).

(ג) בעת מתן היתר נהיגה כאמור ברישה של סעיף קטן (ב), תיתן רשות הרישוי לנהג החדש הצעיר הסברים ומידע, בשפות שונות, בדבר חובת הליווי החלה עליו, תקופת הליווי ותכנית הליווי, כאמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ה); הסברים ומידע כאמור יכול שיינתנו, לפי החלטת רשות הרישוי, גם על ידי מי שבידו רישיון להוראת נהיגה לפי סעיף 16 (בסימן זה - בעל רישיון להוראת נהיגה).

(ד) בתקופות המפורטות להלן לא ינהג נהג חדש צעיר ברכב מנועי, למעט אופנוע, מכונה ניידת וטרקטור, אלא אם כן יושב, במושב שלצדו, מלווה:

(1) בשלושת החודשים ממועד מתן היתר הנהיגה כאמור ברישה של סעיף קטן (ב);

(2) בשעות הלילה - בשלושת החודשים שמתום התקופה האמורה בפסקה (1), ואם ניתן לו היתר הנהיגה כאמור בסעיף קטן (ב)(2) - כל עוד היתר הנהיגה בתוקף; לעניין זה, "שעות הלילה" - השעות שבין 21:00 ל-6:00.

(ה) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין תכנית הליווי, שנהג חדש צעיר חייב בביצועה, ובכלל זה -

(1) הוראות לעניין היקף השעות הכולל של נהיגה עם מלווה, מספר השעות מתוכן שייוחד לנהיגה בדרכים מסוגים שונים ובשעות היממה השונות, תכנית הליווי למי שהמלווה שלו הוא בעל רישיון להוראת נהיגה, הדרך להוכחת ביצועה של תכנית הליווי ופטורים מביצוע תכנית הליווי, לרבות למי שעבר חונכות בנהיגה בצבא ההגנה לישראל; בתקנות כאמור לא תיקבע הגבלה על מספר המלווים לשם ביצוע תכנית הליווי או חובת התייצבות של מלווה במשרדי רשות הרישוי;

(2) כללים, תנאים ואמות מידה לקביעת זכאותו של נהג חדש צעיר למימון מאוצר המדינה של ביצוע תכנית הליווי באמצעות מלווה שהוא בעל רישיון להוראת נהיגה, אם הוכיח לרשות הרישוי כי נבצר ממנו לבצע את תכנית הליווי באמצעות מלווה;

(3) הוראות לעניין אופן מתן הסברים ומידע, בשפות שונות, לנהג החדש הצעיר ולמלווה שלו, בדבר תכנית הליווי.

(ו) הוראות סעיף זה וסעיף 12א2 לא יחולו על חייל או על שוטר, הנוהג ברכב במסגרת מילוי תפקידו בשירות, מכוח רישיון נהיגה בר-תוקף מטעם צבא הגנה לישראל או מטעם המשטרה, ולעניין זה יחולו ההוראות החלות על נהג חדש לפי פקודות הצבא ופקודות המשטרה.

(ז) בסימן זה, "מלווה" - כל אחד מאלה, ובלבד שלא ייחשב מלווה בעת היותו שיכור כהגדרתו בסעיף 64ב:

(ב) הרשות הרפואית רשאית להשתמש בידיעות על מחלה כאמור בסעיף קטן (א) המצויות במשרד הבריאות או במערכת הבטחון על שלוחותיה, וכל הוראה שבדין האוסרת מסירת ידיעה כאמור לא תחול על מסירת ידיעה לפי הוראות סעיף זה.

(ג) קיבלה הרשות הרפואית דיווח כאמור בסעיף קטן (א) או מידע כאמור בסעיף קטן (ב), תודיע לרשות הרישוי המלצתה לענין מתן רשיון נהיגה, התלייתו או ביטולו.

(ד) מידע שהגיע לאדם מכוח סעיף זה, לא ימסרנו אלא למי שהוסמך לכך על פי דין או לפי רשות מאת בית המשפט או בתשובה על שאלה שהציג לו מי שהוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות.

(ה) העובר על הוראות סעיף קטן (א) - ייאשם בעבירה.

(ב) ברישיון רכב הרשום כמונית יירשמו פרטי בעל הרכב וכן פרטי הרישיון להפעלת המונית, ובכלל זה מספרו, שם בעליו ומספר תעודת הזהות שלו.

(ג) השר -

(1) יקבע הוראות לעניין דרך שינוי רישום הבעלות ברכב הרשום כמונית ושינוי פרטי רישיון להפעלת מונית הרשום ברישיון הרכב;

(2) רשאי לקבוע הוראות לעניין דרך רישום פרטי הרישיון להפעלת המונית ופרטים נוספים שיירשמו ברישיון רכב הרשום כמונית.

(1) הוא תושב ישראל;

(2) לא הורשע בעבירה שלדעת ועדת המוניות, מפאת חומרתה או נסיבותיה, יש בה כדי למנוע מתן רשיון להפעלת מונית או שחלפה לגבי ההרשעה תקופת ההתיישנות לפי חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט2019-, ואם הוא תאגיד הרשום בישראל - בעלי השליטה בתאגיד או מנהליו לא הורשעו בעבירה כאמור; לענין זה, "שליטה" - כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

(3) לדעת ועדת המוניות אין בהפעלת מונית על ידו כדי לפגוע בבטחון המדינה; החלטה שלא לאשר לאדם לקבל רשיון בשל האמור בפסקה זו לא תתקבל אלא על פי פניה של משטרת ישראל;

(4) שילם אגרה בעד מתן רשיון להפעלת מונית לפי סעיף 14ה(א).

(ב) ועדת המוניות תדון במותבים של שלושה שימנה יושב ראש ועדת המוניות, מתוך רשימת החברים; כיושב ראש מותב יכהן יושב ראש ועדת המוניות או מי שהוא מינה לכך מתוך רשימת החברים.

(ג) נבצר מאחד מחברי מותב של ועדת מוניות להשתתף בהמשך הדיון במועד שנקבע, ימנה יושב ראש ועדת המוניות חבר אחר מתוך רשימת החברים, והדיון יימשך במותב החדש מאותו שלב שאליו הגיע הדיון בפני המותב הראשון של הועדה.

(ב) השר יקבע דרכים להגשת הבקשה, מועדי הגשתה והמסמכים שיצורפו לאימותה.

(ג) המבקש רשיון להפעלת מונית, ישלם בעד הגשת הבקשה אגרה בסכום שיקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

(ב) שר התחבורה יקבע דרכים להגשת הבקשה, מועדי הגשתה והמסמכים שיצורפו לאימותה.

(ג) המבקש רשיון להפעלת מונית, ישלם בעד הגשת הבקשה אגרה בסכום שיקבע שר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

(ב) ועדת המוניות תבדוק את הבקשות ותחליט לגבי קיום התנאים, המנויים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 14, במבקשים לקבל רשיון להפעלת מונית.

(ב) המבקש לקבל היתר יגיש בקשה בכתב למפקח על התעבורה, בדרכים ובצירוף מסמכים לאימותה, כפי שיקבע השר.

(ג) המפקח על התעבורה יעביר לועדת המוניות את הבקשה על צירופיה, וועדת המוניות תחליט לגבי כשירותו של המבקש; החליטה ועדת המוניות כי מתקיימים במבקש התנאים האמורים בסעיף 14, יתיר המפקח על התעבורה את העברת הרשיון להפעלת מונית למבקש.

(2) החל בשנת 2000, יהיה השר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו לענין פסקה (1) תקופה הקצרה מ-6 שנים.

(ב) ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר של כל שנה, החל באפריל 1998, יעודכנו סכומי האגרות שבסעיף קטן (א) לפי שיעור עליית המדד הידוע באותו מועד לעומת המדד לחודש נובמבר 1997; לענין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג) החל בשנת 2000 יהיה השר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להפחית בצו את סכום האגרה הרגילה, אם ראה כי צורכי המשק מצדיקים זאת, ותקופת הפחתת סכומי האגרה הרגילה, כאמור בסעיף קטן (ב), תקוצר בהתאם.

(ד) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע אגרה בעד מתן היתר להעברת רשיון להפעלת מונית.

(ב)-(ד) (בוטלו).

(א1) המפקח על התעבורה רשאי לתת רישיון קו שירות לגבי קו שירות למוניות, אחד או כמה יחד, בהתאם לרשימה שפרסם לפי סעיף 14טז.

(ב) המפקח על התעבורה רשאי לתת רישיון קו שירות או רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות לפי סעיף זה, למי שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1) הוא תאגיד שהתאגד בישראל, ולפחות אחד מבעלי העניין בו ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל; תאגיד כאמור יהיה תאגיד נפרד שהוקם לשם הפעלת קווי שירות למוניות או לשם הפעלת קווי שירות מותאמי ביקוש למוניות;

(1א) הוא נבחר בהליך תחרותי, שוויוני ופומבי, שיובאו בו בחשבון בין השאר המחיר שהציע מבקש הרישיון וניסיונו, לרבות ניסיונו של תאגיד קשור למבקש הרישיון, וכן שיקולים של קידום התחרות בתחום התחבורה הציבורית; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מההוראות לפי חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013;

(2) (נמחקה);

(3) הוא, בעל שליטה בו או נושא משרה בו, לא הורשעו בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, אין זה ראוי לתת לתאגיד רישיון קו שירות או רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות או לא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי;

(3א) המפקח על התעבורה אישר את תכנית ההפעלה שלו, הכוללת -

(א) פירוט של מספר המוניות שבכוונתו להפעיל במסגרת רישיון קו השירות או רישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות ולוח זמנים מתוכנן להפעלה כאמור;

(ב) פירוט בעלי התפקידים שיעסיק לשם ההפעלה;

(ג) אמצעים טכנולוגיים לשם גביית תשלום בעד הנסיעה במונית השירות, ניהול של קווי השירות או קווי השירות מותאמי הביקוש למוניות ותפעולם ומתן מידע למפקח על התעבורה ולמרכז המידע לפי סעיף 71ב;

(4) (נמחקה);

(5) אושרו לו, לפי הוראות הפקודה, תחנת מוצא ותחנת יעד בקו השירות למוניות שלגביו מבוקש רישיון קו השירות, ועומד לרשותו מקום מתאים לחניית המוניות בסמוך לאחת התחנות האמורות ואולם לעניין רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות, לא יידרש אישורן של תחנות מוצא ויעד לפי הפקודה ומקום חניית המוניות לא יידרש להיות בסמוך לאחת התחנות האמורות, אלא אם כן קבע המפקח אחרת ברישיון;

(6) (נמחקה);

(7) (נמחקה);

(8) הוא הפקיד בידי המפקח על התעבורה ערבות בנקאית עצמאית בסכום שלא יפחת, בכל עת, מ–225,000 שקלים חדשים, להבטחת קיום תנאי רישיון קו השירות או רישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות ואם מספר המוניות שבכוונתו להפעיל במסגרת רישיון קו השירות או רישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות עולה על 35 - ייווסף לסכום הערבות הבנקאית כאמור סכום של 10,000 שקלים חדשים בעד כל חמש מוניות נוספות מעבר ל-35 או חלק מהן;

(9) הוא עומד בתנאי ההליך התחרותי כאמור בפסקה (1א) שעניינם איתנות פיננסית;

(ג) (בוטל).

(ד) (בוטל).

(ה) (1) על אף האמור בסעיפים 14, 14ב ו-14ה, תאגיד שמתקיימים לגביו התנאים לקבלת רישיון קו שירות או רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות כאמור בסעיף קטן (ב) זכאי לקבל רישיונות להפעלת מונית במספר זהה למספר המוניות שבכוונתו להפעיל במסגרת רישיון קו השירות או רישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות לפי תכנית ההפעלה שלו, בכפוף להוראות פסקה (2).

(1) לעניין רישיון קו שירות - פרטי קו השירות למוניות שלשם הפעלתו ניתן הרישיון, לרבות ציון תחנת המוצא ותחנת היעד שאושרו לפי סעיף 14ח(ב)(5) ומסלול ההסעה של המוניות הפועלות בו, ולעניין רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות - אזור הפעילות של קו השירות מותאם הביקוש, לרבות תחנות מוצא, יעד, חניון ותחנות אוטובוס שבהן תיאסר עצירה, אם נקבעו;

(2) המספר המזערי של מוניות שהתאגיד בעל הרישיון יפעיל בקו השירות למוניות או בקו השירות מותאם הביקוש למוניות שלגביו ניתן הרישיון;

(3) פרטי המוניות הפועלות במסגרת התאגיד בעל הרישיון בקו השירות למוניות או בקו השירות מותאם הביקוש למוניות שלגביו ניתן הרישיון;

(4) מחיר הנסיעה בקו השירות למוניות או בקו השירות מותאם הביקוש למוניות שלא יעלה על המחיר שנקבע לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996, תקופת הפעלת קו השירות למוניות או קו השירות מותאם הביקוש למוניות ותנאי ההפעלה.

(ב) המפקח על התעבורה רשאי לקבוע תנאים נוספים ברישיון קו שירות או ברישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות, לרבות תנאים הדרושים לדעתו לשם הפעלה יעילה ומקצועית של קו השירות למוניות או של קו השירות מותאם הביקוש למוניות שלגביו ניתן הרישיון ובין השאר בעניינים הנוגעים למספר המוניות המזערי שבאמצעותן יינתן השירות ולמספר הרישיונות להפעלת מונית שבבעלותו, ולרבות סימני היכר למונית כפי שיפורטו בתנאי הרישיון ובמפרט הטכני המופקד במשרדי המפקח על התעבורה, ורשאי הוא להוסיף, בכפוף להוראות לפי פקודה זו, תנאים ברישיון קו השירות או ברישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות, לגרוע מהם או לשנותם, אם נוכח כי הדבר דרוש לשם הפעלה יעילה ומקצועית כאמור.

(ב) המפקח על התעבורה רשאי לתת רישיון לנסיעת שירות רק לגבי מונית הכלולה ברישיון קו שירות או ברישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות.

(ג) (בוטל).

(ב) בעל שליטה בתאגיד שניתן לו רישיון קו שירות או רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות לא יעביר לאחר את השליטה בתאגיד האמור, אלא לפי היתר כאמור בסעיף קטן (א).

(ג) במתן היתר לפי סעיף זה, יתחשב המפקח על התעבורה בשיקולים של קידום התחרות.

(1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או מטעה;

(2) חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרישיון;

(3) בעל הרישיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;

(4) בעל הרישיון הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון קו שירות כבעל רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות או כבעל רישיון לנסיעת שירות, לפי העניין, לפי פקודה זו;

(5) בעל הרישיון לא החל להפעיל את קו השירות למוניות או את קו השירות מותאם הביקוש למוניות במועד שנקבע לכך ברישיונו, או שחדל להפעילו בלא אישור מראש לכך מהמפקח על התעבורה; הוראות פסקה זו יחולו, בשינויים המחויבים, גם על זוכה בהליך תחרותי לפי סעיף 14ח(ב)(1א);

(6) ניתן לגבי בעל הרישיון צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין.

(ב) - (ג) (בוטלו).

(ב) המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפרסם את סכומי הערבות הבנקאית כפי שהשתנו לפי סעיף קטן (א), בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד.

(ב) בקביעת הרשימה ובעדכונה, יתחשב המפקח על התעבורה בשיקולים של קידום השירות בענף וקידום התחרות בענף, לרבות מניעת ריכוזיות והגבלות בהחזקת אמצעי שליטה בענף, וכן ישקול בין השאר, את אלה:

(1) אמדן של כמות המוניות הדרושה בקו השירות למוניות;

(2) (נמחקה);

(3) שמירת התנועה הסדירה של כלי רכב בקווי השירות למוניות;

(4) מידת ההשפעה על התחבורה הציבורית המופעלת בקווי השירות למוניות או סמוך להם;

(5) הצורך במתן שירות באמצעות קווי שירות למוניות באזורים מסוימים, בשים לב לצרכים ציבוריים, לאמצעי תחבורה ציבורית חלופיים באזורים אלה ולקווי שירות שהופעלו לפי רישיון שניתן בהתאם לסימן זה.

(ב1) - (ב2) (בוטלו).

(ג) - (ה) (בוטלו).

(1) אופן הגשת בקשה לרישיון קו שירות, לרישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות ולרישיון לנסיעת שירות ולחידושם, לפי סימן זה, מועדי הגשתן, הפרטים שייכללו בהן והמסמכים שיצורפו להן;

(1א) מידע ונתונים שימסור בעל רישיון קו שירות או בעל רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות למפקח על התעבורה בעניין הפעלת קו השירות או קו השירות מותאם הביקוש למוניות על ידו ובעניין מספר הנוסעים בקווים אלה, אמצעי התשלום שבהם שילמו הנוסעים בעד הנסיעה והסדר הנסיעה ששימש לכך, וכן המועד והאופן שבו יימסרו מידע ונתונים כאמור;

(2) (נמחקה);

(3) נוסח הערבות הבנקאית שיש להפקידה לפי סעיף 14ח(ב)(8), מועדי חידושה ואופן חילוטה.

(1) נמסרו למזמין הנסיעה פרטים אלה:

(א) מחיר הנסיעה השיתופית בהתאם להוראות סעיף 14כב;

(ב) המחיר המשוער לנסיעה מיוחדת;

(ג) הערכת זמן משוערת לנסיעה עד ליעד המבוקש;

(ד) מספר העצירות המרבי לשם איסוף הנוסעים והורדתם עד להורדתם ביעד המבוקש;

(2) מזמין הנסיעה הסכים לכל אלה:

(א) מחיר הנסיעה השיתופית, בהתאם להוראות? סעיף 14כב;

(ב) מקום האיסוף וההורדה שלו;

(ג) מועד האיסוף המשוער שלו.

(ב) בנסיעה שיתופית לא יופעל מונה.

(1) אופן הזמנת נסיעה שיתופית;

(2) אופן התשלום בעד נסיעה שיתופית ומועד התשלום;

(3) פיקוח ובקרה על הפעלת נסיעה שיתופית, לרבות חובות דיווח החלות על בעל רישיון להפעלת מונית או על נהג מונית לגבי נסיעה שיתופית.

(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(2) ייקבעו בהסכמת שר האוצר.

(ב) מי שבידו רישיון להוראת נהיגה לא ישתמש, בשעת הוראת נהיגה, בטלפון קבוע או נייד, אלא באמצעות דיבורית; בסעיף זה -

(ב) השר יקבע תנאים למתן רשיון למיתקן תחבורתי לרבות לענין תקופת תוקפו, מתוך מגמה להבטיח שירות תקין, סדיר והוגן לנוסעים בתחבורה הציבורית ולמשתמשים אחרים במיתקן.

(ג) המפקח על התעבורה רשאי לבטל רשיון שניתן לפי סעיף זה, או להתלותו, לתקופה שקבע, אם נוכח שהופר תנאי מתנאיו או מטעמים של טובת ציבור המשתמשים.

(ב) מחזיק או מפעיל מיתקן תחבורתי, שנעשה שימוש במיתקן תחבורתי שלו לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי לדרוש מחיר סביר בשל השימוש; באין הסכמה על המחיר - יקבעו השר ושר האוצר את המחיר על בסיס העלות הכוללת של השימוש, בתוספת רווח סביר.

(ב) לא יתקשר מי שבבעלותו או בהחזקתו רכב עצמאי עם אדם אחר בהסכם להפעלת הרכב אלא אם כן בידי האדם האחר היתר הפעלה לגבי אותו רכב.

(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין הפעלתו בדרך של רכב עצמאי בלא נוסעים, באמצעות מערכת לנהיגה עצמאית, שהמפקח הארצי על התעבורה נתן לגביו פטור מהוראה אחת או יותר מתקנות התעבורה מכוח סמכותו לפי אותן תקנות, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1) ההפעלה נעשית בנוכחות בעל רישיון נהיגה היושב במושב הנהג או בכל מושב אחר שניתן לבצע ממנו את כלל פעולות הנהיגה;

(2) תנאים שהמפקח הארצי על התעבורה הורה עליהם, וכל עוד הרכב מופעל בהתאם לתנאים שנקבעו במסגרת הפטור.

(1) המבקש הוא חברה שהתאגדה בישראל לפי חוק החברות, התשנ"ט-1999 (בסעיף זה - חוק החברות), ושמרכז עסקיה בישראל;

(2) המבקש, בעל שליטה במבקש או נושא משרה בו לא הורשעו בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין המבקש ראוי להיות בעל היתר, ולא הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור; לעניין זה, "נושא משרה" - כהגדרתו בחוק החברות;

(3) המבקש מפעיל מרכז בקרה הנמצא בישראל או שהוא התקשר עם מרכז בקרה כאמור לשם הפעלה של רכב עצמאי, ומתקיימים לגבי מרכז הבקרה התנאים כמפורט בתוספת הארבע עשרה;

(4) המבקש הוכיח את קיומה של תשתית לתקשורת דו-כיוונית מאובטחת בין מרכז הבקרה כאמור בפסקה (3) ובין מערכת הנהיגה העצמאית המותקנת ברכב העצמאי נושא הבקשה;

(5) המבקש הגיש למפקח הארצי על התעבורה תוכנית הפעלה מפורטת לפי הוראות התוספת הארבע עשרה והוכיח את יכולתו לבצע את התוכנית האמורה.

(6) המבקש קיים, בעת תכנון ההפעלה, הליך מתועד של ניהול סיכונים, שבו ננקטו אמצעים לצמצום סיכונים, לרבות אמצעים הנוגעים להגנת סייבר;

(7) המבקש הוכיח כי יוכל לעמוד בחובות החלות על בעל היתר לפי סעיף 16יב;

(8) בידי המבקש פוליסת ביטוח תקפה לפי פקודת הביטוח שרכש, המבטחת את הפעלת הרכב העצמאי שלגביו מבוקש ההיתר, ואם קבע שר האוצר חובת ביטוח אחריות כלפי אדם שלישי כאמור בסעיף 16יז(ג) - בידי המבקש גם פוליסת ביטוח תקפה כאמור שרכש; על אף האמור, לא הייתה בידי המבקש פוליסה כאמור במועד הגשת הבקשה, רשאי הוא שיהיה בידו, חלף הפוליסה, אישור התחייבות להפיק פוליסה מאת מבטח, אולם לא יחל בהפעלה לפי ההיתר ללא פוליסת ביטוח תקפה;

(9) קבע השר, לפי סעיף קטן (ג)(1) כי על המבקש להמציא ערבות או התחייבות כאמור באותו סעיף קטן - המבקש המציא ערבות או התחייבות כאמור;

(10) המבקש הציג תוכנית להגנת סייבר על כלל המערכות הנדרשות להפעלת הרכב העצמאי, כמפורט בתוספת הארבע עשרה;

(11) מתקיים כל תנאי נוסף שקבע השר לפי סעיף קטן (ג).

(ב) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות על האמור בתוספת הארבע עשרה לעניין התנאים כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:

(1) ניהולו והפעלתו של מרכז הבקרה, ובכלל זה הוראות בעניין -

(א) קבלת עובדים למרכז, לרבות תנאי כשירות ותנאים לעניין עבר פלילי;

(ב) תוכנית הכשרה לעובדי המרכז;

(2) הגשת תוכנית הפעלה מפורטת כאמור בסעיף קטן (א)(5) והפרטים שייכללו בתוכנית כאמור, ובכלל זה פרטים אלה:

(א) אם מערכת הנהיגה העצמאית המותקנת ברכב העצמאי היא מערכת שיכולה לפעול רק במסגרת מרחב הפעלה שמוגדר בה - תיאור מרחב ההפעלה ותיאור התנהלות הרכב העצמאי במקרה של יציאה מהמרחב האמור;

(ב) תוכנית בטיחות לעניין ההפעלה וההתנהלות של הרכב העצמאי במצבים שונים;

(ג) אמצעים להגנה מפני תקיפות סייבר.

(ג) השר רשאי לקבוע בתקנות -

(1) הוראות לעניין ערבויות והתחייבויות שעל בעל היתר הפעלה להמציא להבטחת מילוי תנאי ההיתר ולקיום מטרות סימן זה וההוראות לפיו, ובכלל זה אופן חילוטן או הפעלתן;

(2) דרכים להוכחת התקיימותם של התנאים המנויים בסעיף קטן (א);

(3) תנאים לקבלת היתר הפעלה, נוסף על התנאים המנויים בסעיף קטן (א).

(ד) מספר כלי הרכב העצמאיים שהמפקח הארצי על התעבורה רשאי לתת היתר להפעלתם לפי הוראות סעיף זה לא יעלה על 500; השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את המספר האמור, בהתחשב בין היתר בניסיון שיצטבר מההפעלה הניסיונית של רכב עצמאי לפי סימן זה.

(ב) בהחלטה על מתן היתר הפעלה לפי סימן זה ישקול המפקח הארצי על התעבורה, בין השאר, את אלה:

(1) בטיחות עוברי דרך במהלך הפעלת הרכב העצמאי, ובכלל זה בטיחות הנוסעים בו;

(2) ההשפעה הצפויה על זרימת התנועה בדרכים ועל אפשרות הפעולה של רכב ביטחון כהגדרתו לפי פקודה זו, כתוצאה מההפעלה הניסיונית של הרכב העצמאי, והשפעות אחרות שעשויות להיות להפעלה על התנועה ועל עוברי דרך.

(ג) הגישה הוועדה המייעצת לשר דוח לפי הוראות סעיף 16כא(ג)(7), יביא המפקח הארצי על התעבורה את האמור בו בחשבון, בבואו לתת החלטה כאמור בסעיף קטן (ב).

(ד) המפקח הארצי על התעבורה רשאי לדרוש ממבקש היתר הפעלה כל מידע הנדרש לו לשם קבלת החלטה בבקשה להיתר הפעלה, והמבקש ימסור לו כל מידע שנדרש ממנו כאמור.

(ה) נתן המפקח הארצי על התעבורה היתר הפעלה לפי הוראות סעיף זה, יידע ללא דיחוי את ראש אגף התנועה במשטרת ישראל על מתן ההיתר ועל פרטיו.

(1) תנאים לביצוע ההפעלה הניסיונית, ובכלל זה -

(א) הוראות לעניין הסעת נוסעים ברכב עצמאי שנעשה בו שימוש במסגרת ההפעלה הניסיונית, בשכר או שלא בשכר;

(ב) לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה במשטרת ישראל - אזור, אחד או יותר, שבו תבוצע ההפעלה הניסיונית; לא נמסרה עמדת ראש אגף התנועה כאמור בתוך 21 ימים מיום שהמפקח הארצי על התעבורה פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימו לפי פסקת משנה זו;

(ג) אם מערכת הנהיגה העצמאית המותקנת ברכב העצמאי שלגביו ניתן ההיתר יכולה לפעול רק אם מוגדר בה מרחב הפעלה ובהתאם לאותו מרחב - מרחב ההפעלה כאמור;

(ד) הוראות לעניין הגנת סייבר;

(2) מספר כלי הרכב העצמאיים כאמור שבעל ההיתר רשאי להפעיל במסגרת ההפעלה הניסיונית, וכן פרטים לעניין כלי הרכב האמורים שקבע השר, אם קבע.

(ב) המפקח הארצי על התעבורה רשאי לקבוע בהיתר הפעלה חובות שיחולו על בעל ההיתר נוסף על החובות לפי סעיף 16יב, והוראות לעניין ניהולו והפעלתו של מרכז הבקרה, שיחולו נוסף על ההוראות שקבע השר לפי סעיף 16ו(ב)(1).

(ג) המפקח הארצי על התעבורה רשאי, בכל עת בתקופת תוקפו של היתר הפעלה, לשנות, ובכלל זה להוסיף או לגרוע, תנאים שקבע בהיתר לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ובלבד שנתן קודם לכן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו; שינוי תנאים כאמור יכול שיהיה, בין השאר, בהתאם לתחקיר אירוע כאמור בסעיף 16טו(ד); שונו תנאים כאמור, יודיע על כך המפקח הארצי על התעבורה, ללא דיחוי, לראש אגף התנועה במשטרת ישראל.

(ד) בעת קביעת תנאים וחובות ושינויים בהם לפי סעיף זה ישקול המפקח הארצי על התעבורה, בין השאר, את השיקולים המנויים בסעיף 16ז(ב).

(ב) בכפוף להוראות סעיף 16יא, המפקח הארצי על התעבורה, לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, רשאי לחדש את תקופת תוקפו של היתר הפעלה לתקופות נוספות לפי בקשת בעל ההיתר, ובלבד שסך תקופות תוקפו של ההיתר לא יעלה על תשע שנים; לא נמסרה עמדת ראש אגף התנועה כאמור בתוך 14 ימים מיום שהמפקח הארצי על התעבורה פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימו לפי סעיף קטן זה.

(ג) המפקח הארצי על התעבורה רשאי לחדש את תקופת תוקפו של היתר הפעלה כאמור בסעיף קטן (ב), אם סבר כי המשך ההפעלה הניסיונית של הרכב העצמאי שלגביו ניתן ההיתר נדרש לשם השגת מטרות הניסוי, ובלבד שממשיכים להתקיים התנאים למתן ההיתר כאמור בסעיף 16ו והתנאים בהיתר כאמור בסעיף 16ח, ובעל ההיתר מילא את החובות החלות עליו לפי הפקודה; החלטה של המפקח הארצי על התעבורה בדבר חידוש ההיתר תינתן בתוך תקופה שלא תעלה על 90 ימים מיום הגשת הבקשה לחידוש תוקפו של ההיתר.

(ב) העברת שליטה בבעל היתר הפעלה טעונה אישור מראש ובכתב מאת המפקח הארצי על התעבורה, ורשאי הוא לקבוע כי העברה כאמור טעונה היתר הפעלה חדש.

(ג) אישור לפי סעיף קטן (ב) יינתן בתוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה לאישור, אם שוכנע המפקח הארצי על התעבורה שמתקיימים בנעבר כל התנאים הנדרשים למתן היתר הפעלה.

(1) ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי;

(2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת ההיתר;

(3) בעל ההיתר הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר;

(4) בעל ההיתר הפר חובה או איסור שחלים עליו לפי פקודה זו;

(5) רכב עצמאי שמופעל מכוח ההיתר היה מעורב באירוע בטיחותי חמור;

(6) תלוי ועומד לגבי בעל ההיתר צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, הוא החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו.

(ב) המפקח הארצי על התעבורה לא יבטל, לא יתלה, לא יגביל ולא יסרב לחדש היתר הפעלה לפי סעיף זה, אלא לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו; ואולם, היה קי למפקח הארצי על התעבורה יסוד סביר להניח כי מתקיימת בבעל היתר הפעלה עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א), ושוכנע כי בשל כך יש צורך דחוף להתלות את ההיתר לשם הגנה על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את ההיתר, לאלתר, ובלבד שייתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת.

(ג) המפקח הארצי על התעבורה יודיע לראש אגף התנועה במשטרת ישראל, ללא דיחוי, על ביטול היתר הפעלה, התלייתו, הגבלתו או סירוב לחדשו לפי סעיף זה.

(ב) (1) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), בעל היתר הפעלה ישמור את המידע שנאסף כאמור בתוספת הארבע עשרה ומידע נוסף שהשר רשאי לקבוע (בסעיף קטן זה - מידע), וימסור אותו למפקח הארצי על התעבורה וכן לראש אגף התנועה במשטרת ישראל או למי מטעמו; לעניין החובה למסור מידע לראש אגף התנועה במשטרת ישראל או למי מטעמו, בעל היתר הפעלה ימסור מידע גם בזמן אמת, אם הדבר נדרש למשטרת ישראל בדחיפות בשל אירוע הקשור להפעלת רכב.

(2) המפקח הארצי על התעבורה ימסור את המידע שקיבל לפי פסקה (1) למנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וכן לגורם אחר שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשם מילוי תפקידיהם לפי דין.

(3) בעל היתר הפעלה לא ימסור מידע המאפשר את זיהויו של אדם שאינו משתתף בהפעלה הניסיונית מטעמו של בעל היתר ולא הסכים למסירת מידע כאמור.

(ג) איסוף ושמירה של מידע לפי סעיף זה יתבצעו באופן הממזער ככל האפשר את הסיכון לפגיעה בפרטיותם של הנוסעים ברכב העצמאי ושל עוברי דרך אחרים.

(ד) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי למנוע העברת מידע ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים למערך הסייבר הלאומי לשם מילוי תפקידיו.

(ה) השר רשאי לקבוע חובות ודרישות נוספות שיחולו על בעל היתר הפעלה לעניין פעילותו לפי היתר ההפעלה, בעניינים אלה:

(1) אופן שמירת מידע שייאסף לפי סעיף זה ומשך שמירתו; אין בהוראות לפי פסקה זו כדי לגרוע מהוראות לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981;

(2) הסעת נוסעים ברכב עצמאי במסגרת ההפעלה;

(3) אופן קיום החובות המנויות בסעיף זה ובתוספת הארבע עשרה ובכלל זה דרישות שעניינן הגנת סייבר.

(ו) בעל היתר הפעלה יידע כל נוסע ברכב עצמאי על כך שנסיעתו ברכב כאמור היא במסגרת הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי.

(ז) בעל היתר הפעלה יגיש למפקח הארצי על התעבורה דיווח תקופתי, בין השאר על אירועים חריגים שאירעו במהלך ההפעלה הניסיונית, ודוח מסכם על ההפעלה הניסיונית, והכול כמפורט בתוספת הארבע עשרה; המפקח הארצי על התעבורה רשאי להורות לבעל היתר הפעלה לכלול בדיווחים כאמור פרטים נוספים כפי שיורה לו.

(א) כי הוראה מההוראות לפי פקודה זו, החלה לעניין רכב מנועי או המערכות המותקנות בו, לא תחול לעניין רכב עצמאי או המערכות המותקנות בו או שתחול בהתאמות שיקבע;

(ב) כי הוראה מההוראות לפי פקודה זו, החלה לעניין בעל רכב, לא תחול לעניין בעל היתר הפעלה או שתחול בהתאמות שיקבע;

(ג) כי הוראה מההוראות לפי פקודה זו, החלה לעניין נהג רכב מנועי או נהיגה של רכב כאמור, תחול לעניין מפעיל רכב עצמאי או הפעלה של רכב כאמור, בהתאמות או בלא התאמות כפי שיקבע.

(2) השר רשאי להתנות את הפטור מתחולה, את ההתאמות או את החלת ההוראות כאמור בפסקה (1)(א) עד (ג), בתנאים, ורשאי הוא לקבוע הוראות שיחולו במקום הוראות שניתן לגביהן פטור כאמור.

(ב) המפקח הארצי על התעבורה רשאי, לאחר ששקל את השיקולים האמורים בסעיף 16ז(ב), ואם מצא כי הדבר נדרש לגבי בעל היתר הפעלה מסוים לשם השגת המטרה שלשמה ניתן היתר ההפעלה, לקבוע בהיתר ההפעלה כי בעל ההיתר יהיה פטור מתחולת הוראות נוספות על ההוראות שקבע השר בתקנות לפי סעיף קטן (א), כמפורט בחלקים א', ב' ו-ג' לתוספת השלוש עשרה, כולן או חלקן, או שההוראות האמורות יחולו עליו בהתאמות שיקבע כאמור, ורשאי הוא, בהיתר, להתנות את הפטור מתחולה או את ההתאמות בתנאים או לקבוע הוראות שיחולו על בעל ההיתר במקום ההוראות שניתן לגביהן פטור כאמור.

(ג) לא יפעיל המפקח הארצי על התעבורה את סמכותו לפי סעיף קטן (ב) לגבי ההוראות המנויות בחלק א' לתוספת השלוש עשרה אלא לאחר התייעצות עם רשות הרישוי, ולגבי ההוראות המנויות בחלק ג' לתוספת האמורה - לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה במשטרת ישראל; לא נמסרה עמדת ראש אגף התנועה כאמור בתוך 21 ימים מיום שהמפקח הארצי על התעבורה פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימו לפי סעיף קטן זה.

(ד) פעל המפקח הארצי על התעבורה בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), יודיע על כך לראש אגף התנועה במשטרת ישראל בדרך שיסכימו עליה.

(ה) על אף האמור בסעיף זה, לעניין הפעלת רכב עצמאי כמונית, לא יקבע השר או המפקח הארצי על התעבורה תקנות או הוראות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין, בדבר פטור, התאמות או שינויים מהוראות לפי פקודה זו הנוגעות להפעלת מונית, ובכלל זה בדבר רישיון להפעלת מונית ואגרות לפי סימן ג' לפרק השני, אלא אם כן הדבר מתחייב מהפעלת רכב כאמור בלא נהג או משימוש באמצעים הטכנולוגיים המותקנים בו לשם עמידתו בהוראות לפי סימן זה.

(1) תנאים לעניין הגנת סייבר לגבי מערכות הרכב העצמאי שאינן מערכת הנהיגה העצמאית;

(2) תנאים לעניין מערכת הנהיגה העצמאית המותקנת ברכב העצמאי, ובכלל זה תנאים בעניינים שלהלן:

(א) יכולותיה של המערכת, בטיחותה ואמינותה, לרבות בכל הנוגע להגנת סייבר;

(ב) התאמת המערכת לרכב העצמאי;

(3) דרכים להוכחת התקיימותם של התנאים כאמור בפסקאות (1) ו-(2), ובכלל זה -

(א) התנאים המנויים בפסקה (1), שהוכחת התקיימותם תיעשה בין השאר בהסתמך על מסמך, ובכלל זה הצהרה מטעם יצרן הרכב או המערכות;

(ב) התנאים המנויים בפסקה (2), שהוכחת התקיימותם תיעשה בין השאר בדרך של ביצוע ניסוי או בדיקת מעבדה.

(ב) דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יכלול בין השאר את תיאור האירוע הבטיחותי, מועדו ומיקומו, פרטי הרכב העצמאי המעורב בו, מידע על נפגעים או נזק שנגרמו בשלו, מידע ממצלמות וחיישנים ברכב העצמאי, פרטיו של רכב אחר שהיה מעורב באירוע, אם ישנו, וכל פרט אחר שעשוי לתרום להבנת נסיבות האירוע וגורמיו, והכול כמפורט בתוספת הארבע עשרה.

(ג) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין דיווח כאמור בסעיף זה, ובכלל זה לעניין דרך הדיווח, הפרטים שייכללו בו וחובת דיווח על מידע נוסף הקשור לאירוע שברשותו של בעל ההיתר.

(ד) (1) בסעיף קטן זה, "תחקיר אירוע" - דוח הכולל תחקור של אירוע בטיחותי והלקחים שהופקו.

(2) אירע אירוע בטיחותי, רשאי המפקח הארצי על התעבורה לדרוש מבעל היתר ההפעלה של הרכב העצמאי המעורב באירוע להגיש לו תחקיר אירוע; דרש כאמור, יגיש בעל ההיתר את התחקיר בתוך פרק זמן שיורה עליו המפקח הארצי על התעבורה.

(3) אירע אירוע בטיחותי חמור, יגיש בעל היתר ההפעלה של הרכב העצמאי המעורב באירוע תחקיר אירוע למפקח הארצי על התעבורה, בתוך פרק זמן שייקבע בהיתר ההפעלה.

(4) המפקח הארצי על התעבורה יעביר בהקדם האפשרי תחקיר אירוע שהוגש לפי פסקאות (2) ו-(3) לראש אגף תנועה במשטרת ישראל; כלל האירוע תקיפת סייבר, יעביר המפקח הארצי על התעבורה את תחקיר האירוע גם לראש מערך הסייבר הלאומי.

(5) המפקח הארצי על התעבורה, עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים או מי מטעמם, או כל מי שהגיע לידיו תחקיר אירוע לפי סעיף קטן זה לא יגלה את המידע הכלול בו, כולו או חלקו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם ביצוע ההוראות לפי פקודה זו או לפי צו של בית משפט או אם ניתנה לכך הסכמת בעל היתר ההפעלה הנוגע לעניין.

(ה) אירע אירוע בטיחותי חמור, רשאי המפקח הארצי על התעבורה, אם סבר שהדבר נדרש באופן מיידי לשם הגנה על שלום הציבור ושמירה על הבטיחות, נוסף על סמכותו לשנות תנאים שנקבעו בהיתר כאמור בסעיף 16ח(ג), לתת כל הוראה לבעל היתר הפעלה, ובכלל זה הוראה להפסיק באופן מלא או חלקי את ההפעלה הניסיונית של הרכב העצמאי לתקופה שיורה, ובלבד שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו בטרם קבלת החלטה על מתן הוראה כאמור.

(ו) בלי לגרוע מהוראות סעיף 16יא, אירע אירוע בטיחותי חמור וראה המפקח הארצי על התעבורה כי יש צורך דחוף להתלות את היתר ההפעלה לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את ההיתר, לאלתר, ובלבד שייתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת; המפקח הארצי על התעבורה ימסור ללא דיחוי הודעה על התליית היתר הפעלה כאמור לראש אגף התנועה במשטרת ישראל.

(ז) בוצעה תקיפת סייבר נגד מערכות רכב עצמאי שעלולה להביא לאירוע בטיחותי, או שיש חשש לביצוע תקיפה כאמור, ידווח על כך בעל היתר ההפעלה של הרכב העצמאי לעובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שהשר מינה לעניין זה, וימסור לו מידע בעניין התקיפה האמורה, והכול כמפורט בתוספת הארבע עשרה.

(1) מידע על היתרי הפעלה תקפים, הכולל, בין השאר, לגבי כל היתר, את פרטי בעל ההיתר, מרחב ההפעלה של הרכב העצמאי שההיתר חל לעניין הפעלתו, האזורים שבהם ניתן לבצע את ההפעלה הניסיונית לפי ההיתר, מספר כלי הרכב העצמאיים שההיתר חל לעניין הפעלתם, תקופת תוקף ההיתר והתנאים המהותיים שנקבעו בו;

(2) הודעה על ביטול היתר הפעלה, התלייתו, הגבלתו או סירוב לחדשו, לפי סעיפים 16יא ו-16טו(ו).

(ב) התרחש אירוע בטיחותי חמור, יפרסם המפקח הארצי על התעבורה, בהקדם האפשרי לאחר קרות האירוע, מידע על האירוע שיכלול פרטים שהוא סבור שיש להביאם לידיעת הציבור.

(ג) המפקח הארצי על התעבורה לא יפרסם לפי הוראות סעיף זה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, ורשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה של שלוש שנים מהמועד הקובע, רשאי בעל היתר הפעלה שלא השיג כיסוי ביטוחי באופן ישיר אצל מבטח, לרכוש מהפול פוליסת ביטוח לפי דרישות פקודת הביטוח; שר האוצר, לאחר התייעצות עם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון שבחן בין השאר את זמינות הכיסוי הביטוחי באמצעות מבטחים ואת עלות הסיכון הטהור של כלי הרכב העצמאיים, ולאחר ששקל גם הוא את השיקולים האמורים, רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על שלוש שנים.

(ג) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשאי לקבוע כי בעל היתר הפעלה חייב לרכוש פוליסת ביטוח אחריות כלפי צד שלישי בשל נזק רכוש שעשוי להיגרם מהפעלת רכב עצמאי באמצעות מערכת לנהיגה עצמאית.

(ד) בסעיף זה -

(ב) לא יוסמך מפקח לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה:

(1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, להיות מפקח;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סימן זה, כפי שהורה השר;

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

(ג) הודעה על הסמכת מפקח כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2) לדרוש מבעל היתר הפעלה או מכל אדם אחר הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי סימן זה או להקל את ביצוען; לעניין זה, "מסמך" - לרבות פלט ;

(3) להיכנס לכל מקום שמבוצעת בו פעולה הנוגעת להפעלה ניסיונית של רכב עצמאי, לרבות למרכז בקרה או לרכב עצמאי כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;

(4) לבצע בדיקות במערכות המחשב ברכב, ובכלל זה במערכת הנהיגה העצמאית, במערכות מרכז הבקרה ובמערכות התקשורת עם הרכב העצמאי, במטרה לפקח על עמידתן בהוראות שנקבעו לפי סימן זה לעניין הגנת סייבר.

(ב) מצא מפקח בבדיקה לפי סעיף קטן (א)(4) כי חל שינוי במערכות כאמור באותו סעיף קטן המעלה חשש לפגיעה בבטיחות בשל אי-עמידה בהוראות כאמור לעניין הגנת סייבר, מאז בדיקתן האחרונה, ובכלל זה לפני מתן היתר ההפעלה, רשאי הוא להורות על העמדת הרכב העצמאי והמערכות שבו לבדיקה במעבדה שתימשך עד שלושה ימי עסקים; בדיקה במעבדה כאמור תתקיים לא יותר מפעמיים בשנה ובכל פעם יועמד לבדיקה רק רכב אחד מאותו אב-טיפוס; בסעיף קטן זה -

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של המפקח ושאותה יציג על פי דרישה.

(1) המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, והוא יהיה היושב ראש;

(2) שני עובדי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שימנה השר;

(3) המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה או עובד משרד ראש הממשלה, שימנה המנהל הכללי;

(4) המנהל הכללי של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית שהוקמה לפי סעיף 5 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד-1984, או עובד הרשות האמורה, שימנה המנהל הכללי;

(5) הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או עובד רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שימנה הממונה;

(6) ראש אגף התנועה במשטרת ישראל או נציגו;

(7) היועץ המשפטי לממשלה או נציגו שהוא עובד משרד המשפטים;

(8) המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים או עובד המשרד לביטחון הפנים, שימנה המנהל הכללי;

(9) מנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים או עובד הרשות שימנה מנהל הרשות;

(10) ראש מערך הסייבר הלאומי או עובד המערך שימנה ראש המערך;

(11) שני נציגי ציבור בעלי מומחיות בנושאים הנוגעים לסמכויות הוועדה המייעצת, שימנה השר.

(ב) השר רשאי למנות עובד בכיר ממשרדו הכשיר להיות חבר הוועדה המייעצת כממלא מקום יושב ראש הוועדה; מי שמוסמך למנות חבר בוועדה המייעצת, מוסמך למנות לו ממלא מקום, ובלבד שהוא עומד באותם תנאי כשירות למינויו.

(ג) הוועדה המייעצת -

(1) תעקוב אחרי ההתפתחויות הטכנולוגיות בעולם בתחום הרכב המופעל באמצעות מערכת נהיגה עצמאית וההתפתחויות בעולם בתחום שיטות ההפעלה של רכב כאמור;

(2) תעקוב אחרי הממצאים המתקבלים מהפעלת רכב באמצעות מערכת נהיגה עצמאית, בארץ ובעולם, בין השאר על בסיס המידע שהעביר לה המפקח הארצי על התעבורה לפי סעיף 16כט;

(3) תאסוף נתונים, מהארץ ומהעולם, על אירועי בטיחות ותקיפות סייבר שבהם היו מעורבים כלי רכב המופעלים באמצעות מערכת נהיגה עצמאית ואירועים חריגים שהתרחשו במהלך הפעלתם ואופן ההתמודדות עימם;

(4) תבחן את השפעת ההפעלה של רכב עצמאי לפי הוראות סימן זה על שירותי התחבורה הציבורית וגודש התנועה בדרכים;

(5) תבחן את אופן השימוש במידע הנאסף במהלך הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי, באמצעות מערכות הרכב העצמאי או מרכז הבקרה, הצורך בשיתוף במידע כאמור והגנה על הפרטיות ואבטחת מידע אגב שימוש או שיתוף כאמור;

(6) תבחן את היכולת המקצועית הנדרשת מעובדי מרכז בקרה;

(7) תגיש לשר, מזמן לזמן, לבקשתו או מיוזמתה, דוחות בעניינים הנוגעים לתפקידיה כאמור בפסקאות (1) עד (6);

(8) תבחן, אחת לשלוש שנים לפחות, את הוראות ההסדר הקבוע בסימן זה וההתאמות הנדרשות בהן בעקבות הניסיון שהצטבר מיישומו, ואם מצאה כי נדרש שינוי בהסדר, תמליץ על כך לשר, ותמסור לוועדת הכלכלה של הכנסת דוח הכולל את המלצותיה כאמור;

(9) תייעץ לשר לעניין התקנת תקנות לפי סימן זה, למעט לפי סעיף 16יז.

(ד) הוועדה המייעצת תמסור לשר את חוות דעתה לעניין התקנת תקנות כאמור בסעיף קטן (ג)(9) בתוך 45 ימים מיום שפנה אליה בבקשה להתייעצות בעניין, ורשאי השר, לבקשת הוועדה, לדחות את המועד האמור לתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 45 ימים (בסעיף זה - התקופה להתייעצות); לא מסרה הוועדה לשר את חוות דעתה בתקופה להתייעצות, יראו, בתום אותה תקופה, את חובת ההתייעצות עימה כאילו קוימה, אולם הוועדה רשאית להודיע לשר כי לא נדרשת חוות דעתה לעניין התקנתן של אותן תקנות; הודיעה כאמור, יראו את חובת ההתייעצות עימה כאילו קוימה במועד ההודעה.

(ה) במילוי תפקידיה כאמור בסעיף קטן (ג) תביא הוועדה המייעצת בחשבון, בין השאר, את אלה:

(1) הצורך לשמור על בטיחותם של הנוסעים ועוברי הדרך, ובכלל זה מי שמשתתפים בהפעלה ניסיונית של רכב עצמאי, ולמנוע נזק לרכוש במהלך ההפעלה הניסיונית;

(2) קיום אפשרות להפרעה לפעילויות אחרות במשק מהפעלה ניסיונית של רכב עצמאי ודרכים לצמצומה;

(3) היבטים הנוגעים לביטוח בקשר להפעלה ניסיונית של רכב עצמאי ולכיסוי נזקים מהפעלה כאמור;

(4) התיאום הנדרש עם רשות מקומית או רשות תימרור מקומית שבתחומה מבוצעת הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי או עם תאגיד שהוקם לפי חוק או חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, הנוגעים לעניין;

(5) הצורך בעידוד התחרות וצמצום הריכוזיות;

(6) הצורך בעידוד חדשנות בתחום התחבורה והטמעת טכנולוגיות נהיגה חדשניות;

(7) הצורך בשיפור שירותי התחבורה בישראל והפחתת גודש התנועה בדרכים;

(8) מידת הטמעת הטכנולוגיה של כלי רכב עצמאיים בקרב הציבור.

(ו) הודעה על מינוי חברי הוועדה המייעצת תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים; באתר האמור יפורסם גם הרכב הוועדה המכהן.

(ב) חבר הוועדה המייעצת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.

(ג) נודע לחבר הוועדה המייעצת כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה המייעצת; היה חבר הוועדה המייעצת כאמור היושב ראש, יודיע על כך לשר.

(ד) בסעיף זה -

(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש הוועדה;

(2) הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או עובד או חבר הגוף שהוא מייצג בוועדה המייעצת, ולגבי נציג ציבור - אם התמנה להיות עובד המדינה;

(3) הוא הורשע בעבירה כאמור בסעיף 16כב, או הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור;

(4) התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מהיות חבר הוועדה המייעצת;

(5) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(6) לעניין חבר הוועדה המייעצת שהוא נציג ציבור - השר, לאחר התייעצות עם יושב ראש הוועדה המייעצת ולאחר שנתן לחבר הוועדה הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, רשאי להעבירו מכהונתו אם חבר הוועדה נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של הוועדה המייעצת או מיותר משלוש ישיבות שקיימה הוועדה בשנה אחת.

(ב) התפטר נציג ציבור או נציג משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מחברותו בוועדה המייעצת או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר הוועדה לפני תום תקופת כהונתו, יפעל השר בהקדם האפשרי למינוי חבר אחר במקומו, באותה דרך שבה התמנה אותו חבר לפי סעיף 16כא; התפטר חבר בוועדה המייעצת שהוא נציג אחד מבעלי התפקידים האמורים בסעיף 16כא(א)(3) עד (10), יכהן במקומו בעל התפקיד האמור בסעיף האמור או ימנה נציג אחר מטעמו.

לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם בוועדה המייעצת:

(1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979;

(2) חוק העונשין, התשל"ז-1977, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;

(3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969;

(4) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי ציבור.

(ב) המלצות הוועדה המייעצת יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד שנכחו בישיבה שלושה חברים לפחות; במקרה של קולות שקולים בהצבעה, יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.

(ג) המלצות הוועדה המייעצת יהיו מנומקות, ויכללו פירוט של דעות מיעוט, אם היו.

(ד) הוועדה המייעצת רשאית להזמין לישיבותיה נציגים של בעלי היתר הפעלה ונציגים אחרים מקרב הציבור.

(ה) הוועדה המייעצת רשאית לקבוע את סדרי עבודתה ודיוניה, אם לא נקבעו לפי פקודה זו.

(ב) בעת התקנת תקנות כאמור בסעיף קטן (א) ישקול השר את כל אלה:

(1) שמירה על הבטיחות בדרכים תוך זרימה יעילה של התנועה;

(2) הפחתת גודש התנועה בדרכים;

(3) שיפור שירותי התחבורה הציבורית ועידוד השימוש בה;

(4) קידום התחרות בתחום הרכב העצמאי;

(5) עידוד הפיתוח של מגוון טכנולוגיות חדשניות בתחום הרכב העצמאי וביסוס אמון הציבור בהן;

(6) שמירה על עניין ציבורי אחר שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (5), קידומו או עידודו.

(ג) ההוראות בתקנות לפי סימן זה ייקבעו באופן שיאפשר שימוש במגוון טכנולוגיות.

(ד) אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מסמכותו של השר לפי פקודה זו לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות לעניין רכב עצמאי.

(ב) ביקש השר לבטל במלואו סעיף אחד או יותר מהתוספת הארבע עשרה או את התוספת כולה, רשאי הוא לקבוע בתקנות הוראות במקום הסעיף או במקום התוספת כולה, בעניינים המוסדרים בסימן זה שנקבעו לגביהם הוראות כמפורט בתוספת הארבע עשרה, ולא יחולו לעניין זה הוראות סעיף 41.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביקש השר לשנות את התוספת הארבע עשרה שלא כאמור באותו סעיף קטן, רשאי הוא לעשות כן בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; שינוי סעיפים 1(א)(1), 2(ב)(1) ו-3(ו) לתוספת הארבע עשרה טעון התייעצות עם השר לביטחון הפנים; לא מסר השר לביטחון הפנים לשר את עמדתו בתוך 45 ימים מיום שהשר פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימו לפי סעיף קטן זה.

(ד) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתייעצות עם הוועדה המייעצת לפי סעיף 16כא(ד), לאחר שהשר שקל את השיקולים המפורטים בסעיף 16ל(ב) ובכפוף להוראות סעיף 16ל(ג).

(ה) הותקנו תקנות לפי סעיף זה, יראו את ההפניה בסימן זה לתוספת הארבע עשרה כהפניה לתקנות האמורות.

(1) אמבולנס של מגן דוד אדום;

(2) רכב של אחד מאלה או של נציגו או פקידו שהם אזרחי חוץ ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר:

(א) ארגון האומות המאוחדות;

(ב) נציגות קרן המטבע הבינלאומית והבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח;

(ג) נציגות של ארגון בינלאומי אחר - בהתאם לצו מאת שר החוץ לפי חוק מעמד ארגונים בינלאומיים, התשמ"א-1980;

(3) רכב של נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת חוץ או של עובד או פקיד של נציגות כאמור שהם אזרחי חוץ ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר, כשאותה מדינה מעניקה לישראל פטורים מקבילים;

(4) טרקטור שאינו משמש אלא לצרכי חקלאות.

(ב) כל פטור מאגרת רישום או מאגרת רשיון רכב שניתן לא מכוח פקודה זו - בטל.

(1) סוגי אנשים - מאגרת רשיון נהיגה, כולה או מקצתה;

(2) רכב השייך לסוג אנשים או לרשות פלונית או המשמש בתפקידים מסויימים - מאגרת רישום ומאגרת רשיון רכב, כולן או מקצתן.

(ב) חייל או שוטר שבידו רשיון נהיגה תקף מטעם צבא-הגנה לישראל או מטעם משטרת ישראל, אינו חייב ברשיון נהיגה לפי פקודה זו, שעה שהוא נוהג רכב של צבא-הגנה לישראל או של משטרת ישראל, הכל לפי הענין; שוטר שבידו רשיון נהיגה תקף מטעם משטרת ישראל וכן תעודת בוחן מטעם משטרת ישראל, רואים אותו כאילו היה בעל רשיון נהיגה לפי פקודה זו, שעה שהוא בוחן כדין רכב מנועי מכל סוג שהוא.

(ב1) שוטר שבידו רשיון נהיגה תקף מטעם משטרת ישראל, רואים אותו כאילו היה בעל רשיון נהיגה לפי פקודה זו, שעה שהוא נוהג רכב שאינו רכב של משטרת ישראל לשם ביצוע הוראות פקודה זו והתקנות, לרבות חוקי-עזר שהותקנו לפיה, או לשם מילוי תפקידיו כשוטר לפי חיקוק אחר, אם הנסיבות מחייבות זאת.

(ג) סעיף 15 לא יחול על בית ספר לנהיגה של צבא-הגנה לישראל או של משטרת ישראל, וסעיף 16 לא יחול על העוסק בהוראת נהיגה בבית ספר כזה.

(1) עבירות תעבורה;

(2) עבירות לפי הסעיפים 2, 17, 39, 40, 41 ו-46 לפקודת הביטוח, ולפי סעיף 48 לפקודה האמורה במידה שהוא מתייחס לעבירות שפורטו בפיסקה זו;

(3) עבירות על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, ועל התקנות והצווים שניתנו על פיו, הנוגעים לתעבורה ולכלי רכב;

(4) עבירות על החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), התשכ"ד-1964;

(5) עבירות על חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, והתקנות לפיו, אם העבירות נוגעות לכלי רכב;

(6) עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב;

(7) עבירות לפי חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997;

(8) עבירה לפי סעיף 23(ב)(5) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005;

(9) עבירות לפי חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, אם העבירות נוגעות לרכב מנועי;

(10) עבירות לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016;

(11) עבירות לפי סעיפים 59ו ו-59יח לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971;

(12) ערעור על החלטת בית דין לתעבורה לפי סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות.

(ב) (בוטל).

(ג) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות שופטים שאינם שופטי תעבורה לדון בעבירות תעבורה או בערעורים על החלטות בית דין לתעבורה לפי סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות.

(ד) לגבי העבירות המפורטות בסעיף קטן (א)(1) עד (10), לגבי ערעור על הפרות תעבורה כאמור בסעיף קטן (א)(11) ולגבי סמכויותיו האחרות לפי פקודה זו דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ויהיו לו כל הסמכויות המסורות לשופט בית משפט שלום.

(ב) (בוטל).

(ג) בבית משפט שלום, שיש בו יותר משופט תעבורה אחד, רשאי שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, למנות שופט תעבורה, להיות סגן נשיא בית משפט שלום לעניני תעבורה.

(ד) בכפוף להוראות סעיף זה, יחולו על מינוי שופט תעבורה ועל מינוי של סגן נשיא בית משפט שלום לעניני תעבורה, ועל כהונתם, הוראות חוק בתי המשפט החלות על מינויו ועל כהונתו של שופט בית משפט שלום או של סגן נשיא בית משפט שלום, לפי הענין.

(ה) רשם של בית משפט שהחל בדיון ונתמנה שופט תעבורה, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חודשים מיום שנתמנה כאמור.

(1) הודעה בכתב של שוטר או של מי שהוסמך בדין לערוך הודעה כאמור, או דו"ח בוחן של משטרת ישראל, אם אלה נעשו במילוי תפקידו של עורכם;

(2) הודעה בכתב של אדם שנכח בשעת ביצוע עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הרביעית, אם ההודעה נערכה בפני שוטר או בידו ואושרה בחתימת ידו של נותן ההודעה.

(ב) הודעה ודו"ח בוחן לפי סעיף זה יצויינו בהם מועד עריכתם ומועד אירוע העבירה, וחתימת בוחן תאומת בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, הכל לפי טופס שנקבע בתקנות.

(ג) הודעה בכתב ודו"ח בוחן שניתנו לפי סעיף זה - דינם כדין עדות לענין סעיף 237 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכוחו של בית המשפט לצוות, כי נותן הודעה או דו"ח בוחן ייחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך; אם בעל דין לא מיוצג בידי עורך דין, יודיע בית המשפט לבעל הדין על זכותו להזמין לחקירה נותן הודעה או דו"ח בוחן. בית המשפט רשאי להטיל את הוצאות החקירה על המבקש אם נוכח שהבקשה באה לשם קנטור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על הליך משפטי לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות.

(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין המקנה לעובד הציבור חסיון ממסירת עדות, או מכל הוראה בדבר הוכחת עובדה בתעודת עובד הציבור, או מכל דין הפוסל או מסייג קבלתה של תעודה כאמור כראיה.

(1) מספר הרישום של הרכב המצולם המופיע בלוחית הזיהוי של הרכב שבצילום;

(2) מקום הימצא הרכב בעת הצילום;

(3) הימצאו של הרכב במקום האמור בפיסקה (2), או נסיעתו שם, בניגוד לאות "עמוד" או באופן אחר בניגוד להוראות פקודה זו או תקנות שהותקנו לפיה;

(4) זמן הימצא הרכב המצולם במקום האמור בפיסקה (2) כפי שצויין בצילום או על גביו, אם צויין, הכל כפי שייקבע בתקנות;

(5) מהירות נסיעתו של הרכב. ובלבד שהוכח כי הצילום המוגש הוא העתק אמין של הסרט שהוכנס למצלמה והוצא ממנה, וכי מרגע שהובא למצלמה עד שהוגש לבית המשפט לא נעשתה בו שום פעולה שיש בה כדי לשנות פרט מפרטיו;

(6) מספר הנוסעים ברכב;

(ב) שר המשפטים יקבע בתקנות -

(1) אופן השמירה, האחזקה והטיפול במצלמות ובסרטים;

(2) בדיקתן וקביעת תקינותן של מצלמות;

(3) אופן הגשתם לבית המשפט של צילומים שנעשו כאמור בסעיף זה.

(ג) (בוטל).

(ד) בסעיף זה, "סרט" - לרבות התקן אלקטרוני, שבב או כל אמצעי אחר שנועד לאחסון של מידע חזותי, מידע מילולי, מידע מספרי או מידע אחר, המופק ממצלמה.

(1) להציב, לתפעל ולתחזק מצלמות, למטרת תיעוד של עבירות תעבורה והפרות תעבורה המנויות בתוספת האחת עשרה (בסעיף זה - עבירות);

(2) להפיק צילומים של אירועים שתועדו במצלמות האמורות בפסקה (1) למטרה האמורה באותה פסקה (בסעיף זה - מצלמות), המעידים על ביצוע עבירות.

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בדרכים המנויות בתוספת השתים עשרה שגוף אחר מונה לגביהן כרשות תימרור מקומית ושנמצאות בתחומה של רשות מקומית מסוימת, רשאית אותה רשות מקומית לבצע פעולות כמפורט בפסקאות (1) ו–(2) של סעיף קטן (א), לעניין עבירה או הפרת תעבורה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה; השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי לשנות את התוספת השתים עשרה, להוסיף לה או לגרוע ממנה דרכים נוספות כאמור.

(ב) עובד הרשות המקומית שהוסמך לכך כאמור בסעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, רשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לאותו חוק, אם נוכח על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם עבר עבירה.

(ב1) הייתה עבירה הפרת תעבורה, רשאי עובד הרשות המקומית שהוסמך לכך כאמור בסעיף קטן (ב), להמציא הודעה על החלטה להטיל קנס כמשמעותה בסעיף 4(א) לחוק הפרות תעבורה מינהליות בשל הפרת התעבורה, אם היה לו יסוד סביר להניח, על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם ביצע את ההפרה כאמור, והכול בהתאם להוראות לפי החוק האמור.

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו–(ב1), לעניין עבירה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה, עובד הרשות המקומית לא ימסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף קטן (ב), למי שרשאי לפי דין לנסוע בנתיב אשר יועד וסומן בתמרור לפי פקודה זו כנתיב לתחבורה ציבורית, לרבות למי שניתן לגבי רכבו תג נכה כמפורט בתוספת התשיעית.

(ד) בצילום שהופק לפי סעיף קטן (א)(2) יופיעו הנתונים המנויים בסעיף 27א(א), כולם או חלקם, והתמרור הנוגע לעבירה המתועדת, הנדרשים להוכחת ביצוע העבירה.

(ה) צילום לפי סעיף זה לא יהיה ניתן לצפייה ולא יישמר, אלא באופן שלא יביא לזיהוי הנוסעים ברכב המצולם או עוברי דרך אחרים.

(ו) מאגר המידע שיכלול את הצילומים ואת הדוחות המופקים מהם לא יחובר לכל מאגר מידע אחר ברשות המקומית, אלא במידה הנדרשת ליישום הוראות סעיף זה.

(ז) תפעול המצלמות, שמירת המידע המתועד בצילומים והפקת הצילומים והדוחות, לפי סעיף זה, ייעשו באופן שמפחית את סיכוני אבטחת המידע.

(ח) המנהל הכללי של עירייה או מי שממלא תפקיד מקביל בעירייה או במועצה מקומית, לפי העניין, או מי שהוא הסמיכו לכך, יהיה אחראי לשמירת הצילומים ברשות המקומית.

(ט) שמירת הצילומים ברשות המקומית תיעשה בדרך שתבטיח הגנה מפני שימוש לא מורשה במידע המופיע בצילומים, שיבושו, חשיפתו או העתקתו בלא רשות כדין.

(י) צילום שהופק לפי סעיף קטן (א)(2) יהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי הנתונים כאמור בסעיף קטן (ד), ובלבד שהוכח כי מתקיימים לגבי הצילום התנאים שבסעיף 27א(א) סיפה; ההוראות לפי סעיף 27א(ב) יחולו לעניין זה.

(יא) קנס שהטיל עובד רשות מקומית לפי סעיף זה, או שהטיל בית משפט בשל הפעלת סמכות הרשות המקומית לפי סעיף זה, ישולם לקופת הרשות המקומית.

(יב) הפעלת סמכויות הרשות המקומית לפי סעיף זה מותנית באישור מליאת מועצת הרשות המקומית.

(יג) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכויות הרשות המקומית לפי כל דין, ככל שניתנו.

(יג1) רשות מקומית תקצה מחצית לפחות מההכנסות שהפיקה מקנסות על עבירה של שימוש שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית כאמור בפרט 1 לתוספת האחת עשרה, בניכוי הוצאותיה לשם אכיפת העבירה האמורה (בסעיף זה - הכספים המיועדים), למטרות של תפעול ותחזוקה של התחבורה הציבורית, תשתיות התחבורה הציבורית ושבילי אופניים, הפחתת השימוש ברכב פרטי ועידוד תחבורה שיתופית, בתחומה.

(יג2) (1) על אף האמור בסעיף קטן (יג1), הרשות המקומית רשאית להקצות, מתוך הכספים המיועדים, סכום שלא יעלה על 15% מההכנסות שהפיקה מקנסות על עבירה כאמור באותו סעיף קטן בניכוי הוצאותיה לשם אכיפת העבירה האמורה, למטרות של בטיחות בתחבורה הציבורית, בטיחות הולכי רגל וסלילת שבילי אופניים, בתחומה.

(2) הקצאת הכספים לפי סעיף קטן זה תיעשה בתיאום עם הרשות כהגדרתה בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התשס"ו-2006.

(3) הקצתה הרשות המקומית כספים לפי סעיף קטן זה, יפחת הסכום שעליה להקצות לפי סעיף קטן (יג1), בגובה הסכום שהקצתה.

(יג3) רשות מקומית תנהל את הכספים המיועדים בחשבון בנק נפרד המיועד למטרה זו בלבד.

(יג4) (1) מצא השר, לאחר יום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022), כי רשות מקומית אינה אוכפת את העבירה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה, רשאי הוא לפנות לרשות המקומית בבקשה כי תחל לאכוף את העבירה כאמור בתוך 18 חודשים ממועד פנייתו; הרשות המקומית תשיב לבקשתו של השר בתוך 180 ימים ממועד פנייתו.

(2) לא השיבה הרשות המקומית לפנייתו של השר כאמור בפסקה (1) או הודיעה לו שאינה מעוניינת לאכוף את העבירה כאמור באותה פסקה, רשאי השר להורות כי מפקחים שהוסמכו לפי סעיף 61ז יאכפו את העבירה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה בתחום אותה רשות מקומית; הורה השר כאמור, יפרסם הודעה ברשומות על העברת סמכויות האכיפה למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ועל מועד תחילת האכיפה על ידי המשרד.

(3) רשות מקומית שסמכויות האכיפה שלה הועברו למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים כאמור בפסקה (2), רשאית לפנות לשר בבקשה להשיב לה את סמכויות האכיפה; ביקשה רשות מקומית כאמור, יורה השר למפקחים כאמור בפסקה (2) לחדול מביצוע האכיפה ויפרסם הודעה ברשומות על העברת סמכויות האכיפה לרשות המקומית ועל מועד תחילת האכיפה על ידי הרשות המקומית.

(יד) שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניינים אלה:

(1) אופן הצבת המצלמות ותפעולן;

(2) אופן שמירת הצילומים והמידע המתועד בהם בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ז) ו–(ט) ומשך שמירת הצילומים;

(3) אופן הגישה לצילומים וההרשאות לשימוש בהם, ובכלל זה חיבור מאגר המידע למאגרים אחרים שברשות המקומית בהתאם להוראות סעיף קטן (ו), ואופן הפקת הצילומים והדוחות בהתאם להוראות סעיף קטן (ז);

(4) אופן המצאת הצילומים לבעליו של הרכב שתועד בהם.

(טו) בסעיף זה -

(ב) הוכיח בעל הרכב למי מסר את החזקה ברכב תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על המחזיק.

(ג) הוכיח המחזיק כי מסר את החזקה ברכב לאדם אחר, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על אותו אדם.

(ב) הוכיח בעליו של בעל החיים למי מסר את החזקה בבעל החיים, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על המחזיק.

(ג) הוכיח המחזיק כי מסר את החזקה בבעל החיים לאדם אחר, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על אותו אדם.

(ד) בסעיף זה -

(1) שעות העבודה והמנוחה של הנוהג ברכב;

(2) מהירות נסיעתו של הרכב;

(3) מרחק נסיעתו של הרכב;

(ב) שר המשפטים יקבע את אופן ההחזקה, השמירה והטיפול ברישום הממוחשב או בדיסקות שנרשמו על ידי הטכוגרף ואת אופן הגשתם לבית המשפט או לבית הדין.

(ג) תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניינים אלה:

(1) פיקוח ובקרה על המכשירים המפיקים את הרשומות האלקטרוניות, על הרשומות האלקטרוניות המוגשות כראיות, ועל דרך הטיפול בהם;

(2) אופן ההגשה לבית המשפט או לבית הדין של רשומות אלקטרוניות שהופקו בהתאם להוראות סעיף זה.

(ג) לעניין סעיף זה -

(1) לא ייחשב פלט שהוא רשומה אלקטרונית כהעתק, אלא כמקור.

(ב) השר יקבע בצו את שיעור הקנס לכל עבירת קנס חוזרת או נוספת שעבר אותו אדם, ובלבד ששיעור הקנס לא יעלה על 2,900 ⁵ שקלים חדשים לגבי עבירה ראשונה ועל 4,300 4 שקלים חדשים לגבי עבירה חוזרת או נוספת ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה בהתחשב בנסיבות ביצועה.

(ג) נעברה ברכב עבירת קנס, למעט עבירת חניה, ובעל הרכב או מי שהוכח כי הוא המחזיק לפי סעיף 27ב, הוא תאגיד, יהא שיעור הקנס בשל עבירת הקנס גבוה פי ארבעה מן השיעור שנקבע לאותה עבירה בצו לפי סעיף קטן (ב), או שיעור אחר שנקבע לפי סעיף קטן (ד), אלא אם כן האחריות אינה חלה על תאגיד כאמור, לפי הוראות סעיף 27ב. ההוראות לפי סעיף קטן זה לא יחולו לעניין רכב עצמאי שהופעל, בעת ביצוע העבירה, באמצעות מערכת נהיגה עצמאית.

(ד) השר, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם השר לביטחון לאומי, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע לעניין רכב לתחבורה קלה כהגדרתו לפי פקודה זו, מקרים או נסיבות שבהתקיימם שיעור הקנס כאמור בסעיף קטן (ג) יהיה נמוך מפי ארבעה מהקנס הקבוע לעבירה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם נקבעה בחיקוק לגבי עבירה שעליה הורשע הנאשם פסילה לתקופת מינימום מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה (להלן בסעיף זה - תקופת מינימום), ייפסל בפועל ולא יורה בית המשפט כי הפסילה לתקופת המינימום, כולה או מקצתה, תהיה על תנאי, אולם אם הורשה בית המשפט בחיקוק להורות על פסילה לתקופה קצרה מתקופת המינימום רשאי הוא להורות כי התקופה שקבע או מקצתה תהיה על תנאי.

(ג) מי שנפסל על תנאי ייפסל בפועל אם תוך תקופה שנקבעה בגזר דינו, ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים, עבר אותה עבירה שעליה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה או עבירה אחרת שקבע בית המשפט בגזר הדין, והורשע בשל העבירה הנוספת תוך התקופה האמורה או לאחריה; התקופה האמורה תתחיל מיום גזר הדין, ואם נושא הנאשם אותו זמן עונש מאסר - מיום שחרורו מן המאסר, והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.

(ד) אוזכרה בקביעת העבירות לפי סעיף קטן (ג) הוראת חיקוק והיא בוטלה לאחר מכן והוראה אחרת באה במקומה, יראו את גזר הדין כמאזכר את ההוראה האחרת.

(ה) מי שנפסל על תנאי והורשע בשל עבירה נוספת כאמור, יצווה בית המשפט על הפעלת הפסילה על תנאי, ורשאי בית המשפט להורות בצו שהפעלת הפסילה על תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על ההרשעה בשל העבירה הנוספת; הצו יינתן מאת בית משפט שהרשיע את הנאשם בשל העבירה הנוספת והוא יכול להינתן מאת כל בית משפט מוסמך לדון באותה עבירה.

(ו) בית משפט שהרשיע נאשם בעבירה נוספת, במקום לצוות על הפעלת הפסילה על תנאי, רשאי, מטעמים שיירשמו, לצוות על הארכת תקופת הפסילה על תנאי או חידושה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע שבנסיבות הענין לא יהיה צודק להפעיל את הפסילה על תנאי.

(ז) בית המשפט לא יאריך את תקופת התנאי כאמור בסעיף קטן (ו), אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת.

(ח) האריך בית המשפט את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי הראשונה; חידש בית המשפט את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי המחודשת מיום מתן פסק הדין, והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.

(ב) היה הנוהג כאמור בסעיף קטן (א) בעל רשיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב, ייפסל, בנוסף על כל עונש אחר שיפסוק בית המשפט, פסילה בפועל מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת מששה חדשים ובלבד שאם החליט בית המשפט להטיל פסילה בפועל לתקופה קצרה מזו יפרש בפסק-דינו את הנימוקים להחלטתו.

(ג) בעל רכב או מי שבידו השליטה על רכב, אשר הרשה לאדם אחר לנהוג בו ביודעו שהאדם איננו בעל רשיון נהיגה לאותו סוג רכב, דינו - מאסר שלוש שנים בפועל עם או בלי קנס של 100,000 לירות, ואם אותו אדם היה קטין שאיננו יכול לקבל רשיון נהיגה - מאסר חמש שנים עם או בלי קנס של 100,000 לירות, ובנוסף לכך פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות, שיפרש בפסק-דינו, לפסוק מאסר על תנאי.

(1) על עבירה מן המפורטות בתוספת הראשונה;

(2) על עבירה מן המפורטות בתוספת השניה, שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם או ניזוק רכוש;

(3) על עבירת תעבורה או על עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונה דרכים בה נחבל אדם חבלה של ממש,

דינו - בנוסף לכל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלושה חדשים. אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

(2) נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (1), והוא הורשע על עבירה מהעבירות המנויות בפסקה האמורה שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד שנתיים לאחר שחודש, דינו - נוסף על כל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות.

(ב) (1) הורשע אדם על עבירה המנויה בתוספת העשירית, ובחמש השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו - נוסף על כל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת משנתיים.

(2) נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (1), והוא הורשע שלוש פעמים על עבירה מהעבירות המנויות בתוספת העשירית שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד חמש שנים לאחר שחודש, דינו - נוסף על כל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מחמש שנים.

(3) נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (2), והוא הורשע שלוש פעמים על עבירה מהעבירות המנויות בתוספת העשירית שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד חמש שנים לאחר שחודש, דינו - נוסף על כל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות.

(ג) בית המשפט רשאי -

(1) בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופות קצרות יותר מהתקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), ובלבד ששוכנע כי אין בהמשך הנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור;

(2) לקבוע כי פסילה שנקבעה לפי סעיף אחר לפקודה זו תהיה חופפת לפסילה לפי סעיף זה.

(ד) לעניין סעיף זה, יראו מספר עבירות באירוע אחד, כעבירה אחת.

(ה) במניין ההרשעות הקודמות כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) יובאו בחשבון גם הרשעות שקדמו ליום תחילתו של חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 86), התשס"ח-2008, למעט הרשעות בעבירות קנס.

(ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין פסילת מינימום של רישיון נהיגה.

(ב) תקנות שעניינן שינוי התוספת האחת עשרה יותקנו בהסכמת שר המשפטים, השר לביטחון הפנים ושר הפנים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

(1) אם הורשע האדם בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם;

(2) אם הורשע האדם על עבירה לפי סעיף 64א.

(ב) החליט בית משפט לפסול אדם מהחזיק ברשיון נהיגה צבאי כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו על פסילה כאמור הוראות פקודה זו המחייבות פסילה לתקופת מינימום אלא אם הורשע הנאשם באחת מהעבירות המפורטות בפיסקה (1) או (2) לסעיף קטן (א).

(ב) הוטלה פסילה על מי שנדון לפסילה במשפט קודם אשר תקופתה טרם נסתיימה, תהיה הפסילה שהוטלה כאמור מצטברת לקודמתה ותקופתה תחל בתום הפסילה הקודמת.

(ג) בחישוב תקופת הפסילה לא יבואו במנין -

(1) התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה;

(2) תקופה שבה נשא בעל הרשיון עונש מאסר על העבירה שבגללה נפסל כאמור.

(ב) הורשע בעל רכב על עבירת הסעה ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע בה, דינו - בנוסף לכל עונש אחר - פסילה מהחזיק ברשיון לכל רכב או לסוג מסויים של רכב לתקופה שלא תפחת משנים-עשר חדשים, אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה כאמור לתקופה קצרה יותר.

(ב) פסילה כאמור תהיה ל-30 יום; אולם בית המשפט המוסמך לדון בעבירה רשאי להאריך את הפסילה עד לגמר בירור המשפט או עד למתן החלטה לפי סעיף 43.

(ג) החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתנת לעיון חוזר בהתאם להוראות סעיף 49.

(ב) בעל דין יהיה רשאי לערער תוך שבעה ימים מיום שנמסרה לו החלטת בית המשפט בענין דחיית ביצועה של פסילה כאמור, ובית משפט של ערעור רשאי לאשר את ההחלטה או לבטלה ולתת במקומה החלטה אחרת.

(ב) בטרם יורה בית המשפט על פסילה כאמור בסעיף קטן (א), ייתן בית המשפט לנאשם הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, ורשאי הוא שלא להורות על פסילה כאמור, אם שוכנע, מנימוקים שיפרש, כי אין בנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור.

(ג) הורה בית המשפט על פסילה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לדחות את מועד הפסילה למועד שיקבע.

(ב) היה לשוטר יסוד סביר להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הרביעית, או כי בשל עבירה שעבר הנהג אירעה תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל, או ניזוק רכוש, רשאי השוטר לדרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רשיון הנהיגה שלו.

(ג) (1) נטל השוטר את רשיון הנהיגה כמפורט בסעיף קטן (ב), יתן לנהג אישור על נטילת הרשיון וזימון להופיע, בתוך שלושה ימים במועד שיקבע, בפני קצין משטרה, לצורך החלטה בדבר פסילת רשיון הנהיגה שלו; אישור שניתן כאמור יראו אותו כרשיון הנהיגה שניטל וזאת עד למועד שנקבע לזימון הנהג בפני קצין המשטרה.

(2) בזימון האמור בפסקה (1) יובהרו תוכנן של הוראות סעיפים קטנים (ו) ו-(ז), וכן יפורטו בו מקום ומספר טלפון לקבלת תוכן החלטתו של קצין המשטרה.

(ד) לא נטל השוטר את רשיון הנהיגה כמפורט בסעיף קטן (ב), רשאי הוא לתת לנהג זימון כאמור בסעיף קטן (ג).

(ה) היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג שביצע את העבירה לפי סעיף קטן (ב) ינהג כלהלן, לפי הענין:

(1) בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם - יפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 90 ימים;

(2) בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש - רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 60 ימים;

(3) בעבירה מן המפורטות בתוספת הרביעית - רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 30 ימים.

(ו) לא הופיע הנהג בפני קצין המשטרה במועד שזומן אליו כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי קצין המשטרה לפסול אותו מהחזיק ברשיון הנהיגה לפי סעיף קטן (ה) גם בהעדרו, ומאותו מועד יראו את הנהג כמי שהודע לו שנפסל מהחזיק רשיון נהיגה ויחולו עליו הוראות סעיף 67.

(ו1) נפסל אדם בידי קצין משטרה לפי הוראות סעיף קטן (ב) כפי שהוחלו בסימן ד' בפרק ד'1 לפקודת מסילות הברזל, מלהחזיק ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, לתקופה, בשל עבירה שעבר כמפורט להלן הנוגעת לרכבת מקומית, רשאי קצין משטרה לפסול את אותו אדם גם מלהחזיק ברישיון נהיגה, במהלך תקופת תוקפה של הפסילה מהחזקה ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, כולה או חלקה:

(1) עבירה לפי פרטים (1), (3), (6), (8) או (11) בתוספת הרביעית, כפי שהוחלו בסימן ד' בפרק ד'1 לפקודת מסילות הברזל;

(2) עבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל

(ז) פסילה שהטיל קצין משטרה על הנהג מהחזיק רשיון נהיגה תחל ממתן ההחלטה.

(ח) בחישוב תקופת הפסילה לא תבוא במנין התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה.

(ט) בית המשפט המוסמך לדון בעבירה, שבשלה נפסל הרשיון לפי סעיף קטן (ה), רשאי להאריך את הפסילה עד לגמר בירור הדין או לבטל אותה, בתנאים או ללא תנאים.

(י) על אף האמור בסעיף קטן (ה)(2) ו-(3), רשאית רשות הרישוי מטעם צבא הגנה לישראל ליתן לאדם שנפסל כאמור באותו סעיף קטן רשיון נהיגה צבאי שעה שהוא משמש בתפקיד צבאי בלבד, אם הרשות משוכנעת כי הדבר דרוש לצורך צבאי דחוף ומוגדר; הוראת סעיף קטן זה לא תחול במקרה של תאונה בנסיבות האמורות בסעיף 64א.

(יא) קצין משטרה כאמור יחזיר רשיון נהיגה למי שנפסל מהחזיק בו לפי סעיף זה, אם שוכנע כי לא יוגש כתב אישום נגד בעל הרשיון.

(ב) עברו ששה חדשים מיום שנפסל בעל רשיון לפי הסעיפים 46 או 47 ולא ניתן פסק-דין לגבי המעשה או המחדל שבגללם נפסל - בטלה הפסילה, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.

(ב) (בוטל).

(ב) נכשל בעל רשיון נהיגה כאמור בסעיף קטן (א), במבחן הנהיגה החוזר או שלא התייצב למבחן החוזר, רשאית רשות הרישוי לשלול את רשיון הנהיגה שלו עד שיעמוד בהצלחה במבחן נהיגה.

(א1) החלטה של רשות הרישוי לפי סעיף 51, שניתנה מטעמים של כשירות רפואית לאחר שניתנה החלטה של ועדת ערר רפואית כאמור בסעיף 55א(ב), תהיה נתונה לערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים; ערעור כאמור יהיה בשאלה משפטית בלבד.

(ב)-(ד) (בוטלו).

(ב) מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך רשאי לערור, תוך זמן שייקבע בתקנות, לפני ועדת ערר רפואית של שלושה רופאים מתוך רשימה שאישר השר בהתייעצות עם שר הבריאות.

(ג) המותב והיושב ראש של כל ועדת ערר רפואית ייקבעו בדרך שתיקבע בתקנות.

(ד) לא יוגש ערעור לפי סעיף 55 על החלטת רשות הרישוי לפי סעיף 51 שניתנה מטעמים של כשירות רפואית אלא לאחר שניתנה החלטה של ועדת ערר רפואית בערר על החלטת הרופא המוסמך, ולענין זה יימנה הזמן להגשת הערעור מיום שהודיע לבעל הרשיון את ההחלטה של ועדת הערר הרפואית.

(ב) פסילה לפי סעיף 56 תפקע כתום 30 יום מיום החלטת הפסילה, אם לא הוגשה לשופט תעבורה בקשה לאישורה לפני תום מועד זה או אם לא בוטלה על ידי השופט לפני כן.

(ג) שופט תעבורה רשאי לאשר את הפסילה לצמיתות, לתקופה מסויימת או עד למילוי תנאים שיקבע, לשנותה או לבטלה.

(2) היה לשוטר יסוד להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת השביעית, רשאי הוא לדרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רשיון הרכב, והוראות סעיף 47(ג), (ד) ו-(ו) יחולו, בשינויים המחויבים; היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג, רשאי הוא למסור לו הודעת איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של 30 ימים ואם במהלך שלוש השנים האחרונות נמסרה הודעת איסור שימוש באותו רכב לפי סעיף זה, או שניתן לגביו צו איסור שימוש לפי סעיף 57ג - לתקופה של 60 ימים, וליטול את רשיון הרכב.

(3) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לגבי עבירות קנס.

(ב) בהודעת איסור שימוש יצויינו אלה:

(1) המקום שבו יש לפרוק את המטען שהובל ברכב או שבו יש להוריד נוסעים המוסעים ברכב, לפי הענין, לרבות הוראות בדבר פריקת המטען העודף, אם פריקתו במקום שבו נמצא הרכב אינה אפשרית בנסיבות הענין והוראות בדבר הורדת נוסעים שמוסעים שלא כדין אם הורדתם במקום שבו נמצא הרכב אינה אפשרית בנסיבות הענין; לענין זה, "מטען עודף" - מטען שמשקלו כמשקל ההפרש שבין המשקל הכולל המותר לפי רשיון הרכב לבין משקלו הכולל של הרכב והמטען המובל בו;

(2) המגרש שבו יועמד הרכב במהלך תקופת איסור השימוש, אשר ייבחר בהתחשב בהצעתו של הנהג ולעניין רכב כאמור שהוא רכב עצמאי - בהצעתו של בעל הרכב מבין המגרשים שיועדו לכך; השר לביטחון הפנים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לענין זה, לרבות לענין אופן קביעתם של מגרשים שייועדו להעמדת רכב במהלך תקופת איסור שימוש והרשות המוסמכת לקבעם, מספרם, מיקומם וגודלם של מגרשים כאמור ואופן השמירה והפיקוח על כלי רכב שיועמדו בהם, וכן לענין שיעור ההוצאות בשל שינוע כלי רכב למגרשים שנקבעו לפי פסקה זו ובשל העמדתם בהם;

(3) המועד האחרון לביצוע הפעולות האמורות בפסקאות (1) ו-(2).

(ג) לא ישתמש אדם ברכב שלגביו ניתנה הודעת איסור שימוש אלא לצורך נסיעה לשם ביצוע הפעולות האמורות בסעיף קטן (ב), במקומות ובמועדים שצוינו בהודעה, ולא יעבירו מהמקום שנקבע להעמדת הרכב אלא לאחר קבלת אישור בכתב מקצין משטרה.

(ד) (1) המשטרה תודיע לרשות הרישוי על מתן הודעת איסור שימוש לפי סעיף זה; העתק מהודעת איסור השימוש יישלח לבעל הרכב, אם לא נמסר לו במעמד מסירת הודעת איסור השימוש;

(2) ניתנה הודעת איסור שימוש לפי סעיף זה, ולא ניטל רישיון הרכב, ימסור בעל הרכב את רשיון הרכב לרשות שנקבעה בתקנות, במועד שנקבע בתקנות, לאחר שהובא לידיעתו דבר מתן הודעת איסור השימוש.

(ה) קצין משטרה יבטל את הודעת איסור השימוש ויודיע על כך מיד לרשות הרישוי, בכל אחד מאלה:

(1) בעל הרכב הוכיח כי הרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;

(2) הוא שוכנע כי לא יוגש כתב אישום בשל העבירה כאמור בסעיף קטן (א).

(ו) נמחק כתב האישום, בטלה הודעת איסור השימוש, והתובע יודיע על כך מיד לרשות הרישוי.

(ב) בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

(1) הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;

(2) מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א).

(ג) בית המשפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב), המצדיקות זאת ולענין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב.

(א1) הורשע אדם בעבירה של אי ציות לרמזור באור אדום, שנעברה ברכב, והתקיימו נסיבות מחמירות כמשמעותן בסעיף 29, ייתן בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, צו איסור שימוש ברכב לתקופה שלא תפחת מ–60 ימים, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בגזר הדין, ליתן צו איסור שימוש לתקופה קצרה יותר שיקבע.

(ב) בית המשפט לא יתן צו איסור שימוש ברכב לפני שניתנה לבעל הרכב הזדמנות להשמיע את טענותיו לענין איסור השימוש.

(ג) בית המשפט לא יתן צו איסור שימוש ברכב אם הוכיח בעליו אחד מאלה:

(1) הרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;

(2) מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו, והוא עשה כל שביכולתו כדי למנוע ביצוע עבירה כאמור בסעיף קטן (א).

(ג1) בית המשפט, בבואו להחליט בדבר תקופת איסור השימוש, רשאי להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה שבין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב.

(ד) (1) ניתן צו איסור שימוש ברכב לפי סעיף זה, ימציא בעל הרכב את רשיון הרכב לרשות שנקבעה בתקנות, תוך התקופה שנקבעה בהן;

(2) איסור השימוש יחל במועד מתן הצו, אם לא קבע בית המשפט מועד אחר, ואולם בחישוב התקופה הנקובה בצו איסור השימוש לא תבוא במנין התקופה שחלפה עד מסירת רשיון הרכב כאמור בפסקה (1).

(ה) ביקש בעל הרכב לשנות את מקום העמדתו של הרכב במהלך תקופת איסור השימוש, לא יעשה כן אלא לאחר קבלת אישור בכתב מקצין משטרה.

(ו) לא ניתנה לבעל הרכב הזדמנות להשמיע את טענותיו כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי הוא לפנות לבית המשפט, בבקשה לעיון חוזר בהחלטתו.

(ב) לצורך פיקוח על ביצוע הודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, שניתנו לפי הוראות סעיפים 57א עד 57ג, תהיה לשוטר סמכות כניסה לכל מקום שבו אמור הרכב להימצא או שיש לו יסוד סביר להניח שהרכב נמצא בו.

(ב) הנוהל בדבר רישום וטיפול ברשיון כאמור בסעיף קטן (א) ייקבע בתקנות.

(ג) האמור בסעיף זה יחול גם על בעל רשיון רכב שנפסל מהחזיק בו ועל רשיון כזה.

(ב) מאגר המידע יכלול נתונים אלה:

(1) שמו הפרטי של האדם, שם משפחתו ומספר הזהות שלו;

(2) משך תקופת הפסילה, וכן מועדי תחילתה וסיומה המחושבים לפי הוראות הפקודה;

(3) תנאים וסייגים לענין תחולת הפסילה, לרבות תנאים וסייגים לפי סעיפים 36א ו–41א.

(ג) קבע בית המשפט כי הפסילה תהיה על תנאי לפי הוראות סעיף 36, לא ייכללו במאגר המידע נתונים לגבי אותה פסילה, כל עוד לא הופעל התנאי.

(ד) בוטלה הפסילה או הסתיימה תקופת הפסילה, יימחק המידע המתייחס לאותה פסילה ממאגר המידע.

(ה) מאגר המידע יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט של משטרת ישראל ובכל דרך נוספת שקבע השר לביטחון הפנים.

(ו) (1) אדם שעיין במידע שעליו ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לפנות למשטרת ישראל בבקשה לתקן את המידע או למחקו (בסעיף זה - בקשה).

(2) משטרת ישראל תודיע למבקש על החלטתה בבקשה; החליטה משטרת ישראל להיעתר לבקשה, תבצע את השינויים הנדרשים במאגר המידע, בתוך פרק זמן שנקבע בתקנות.

(ז)10 הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בסעיף 3 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019.

(ח) (1) השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע סעיף זה, והוא רשאי, בהתייעצות עם השר, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה הוראות לענין -

(א) עדכון המידע הכלול במאגר המידע, לרבות דרכי קבלת מידע ממנהל בתי המשפט;

(ב) דרכי הגשת בקשה;

(ג) תוכן ההודעה על החלטת משטרת ישראל בבקשה ודרכי מסירתה.

(2) תקנות לפי פסקה (1)(א) שענינן דרכי קבלת מידע ממנהל בתי המשפט, טעונות גם הסכמת שר המשפטים.

(1) הודעה שמסרה משטרת ישראל לרשות הרישוי לגבי בעל רישיון נהיגה, שהמנהל הודיע, לפי סעיף 46כז לפקודת מסילות הברזל, שהוא גם בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית, וקצין משטרה החליט, לפי הוראות פקודה זו, לפסול אותו מלהחזיק ברישיון נהיגה, ועל תקופת תוקפה של ההחלטה כאמור;

(2) הודעה לגבי בעל רישיון נהיגה שהוא גם בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית כאמור בפסקה (1), שרשות הרישוי החליטה לפי הוראות פקודה זו, לפסול אותו מלהחזיק ברישיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסוימת או עד למילוי תנאים שנקבעו בהחלטה, ועל תקופת תוקפה של ההחלטה כאמור;

(3) הודעה על החלטה כאמור בפסקה (1) או (2) שבוטלה או שונתה בידי בית המשפט.

(ב) נוסע יציג את כרטיסו, לפי דרישה, לפני נציג של בעל הרישיון להפעלת קו השירות באוטובוס, שהוסמך לעניין פרק זה לפי הוראות המפקח על התעבורה (בפרק זה - נציג בעל הרישיון), וימסור לו לפי דרישתו את הכרטיס.

(2) המפקח על התעבורה יקבע את התעריף המוגדל כאמור בפסקה (1), בשיעורים שונים, בהתחשב בדמי אותה נסיעה ובהתאם לנסיבות, וכן יקבע נסיבות שבהן יהיה אדם פטור מתשלום התעריף המוגדל.

(3) הסכום האמור בפסקה (1) יעודכן ב–1 בינואר בכל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון לעומת מדד חודש יולי 2008, ויעוגל לשקל החדש הקרוב; לעניין זה, "המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ב) התעורר ספק בדבר התחנה שבה עלה הנוסע לאוטובוס, יחושבו דמי הנסיעה מתחנת המוצא של האוטובוס.

(ג) התעריף המוגדל לפי סעיף זה ישולם לפי דרישה לנציג בעל הרישיון.

(ד) אין בתשלום התעריף המוגדל לפי סעיף זה כדי לגרוע מהאחריות הפלילית בשל נסיעה באוטובוס בקו שירות בלא כרטיס תקף, או בשל אי–הצגה או אי–מסירה של כרטיס לפי דרישה כאמור בסעיף 61ב(ב).

(1) נסע באוטובוס בקו שירות בלא כרטיס תקף המתאים לנסיעתו, או שלא הציג או שלא מסר את הכרטיס לפי דרישה כאמור בסעיף 61ב(ב);

(2) לא שילם את התעריף המוגדל לפי הוראות סעיף 61ה.

(ב) לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1) הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה כפי שהורה השר, ולעניין הסמכויות לפי סעיף 61ט - כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון לאומי;

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.

(ג) הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

(1) בסעיף קטן (א), במקום הרישה יקראו "משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יהיה רשאי לבצע פעולות כמפורט להלן בדרך או בדרך עירונית";

(2) סעיף קטן (א1) - לא ייקרא;

(3) במקום סעיפים קטנים (ב) ו–(ב1) יקראו:

"(ב) מפקח רשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, אם נוכח על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם עבר עבירה המנויה בתוספת האחת עשרה;

(ב1) הייתה עבירה הפרת תעבורה, רשאי מפקח להמציא הודעה על החלטה להטיל קנס כמשמעותה בסעיף 4(א) לחוק הפרות תעבורה מינהליות בשל הפרת התעבורה, אם היה לו יסוד סביר להניח, על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם ביצע את ההפרה כאמור, והכול בהתאם להוראות לפי החוק האמור";.

(4) בסעיף קטן (ו), במקום "ברשות המקומית" יקראו "במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים";

(5) במקום סעיף קטן (ח) יקראו:

"(ח) מנהל אגף אכיפה ופיקוח שבמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה אחראי לשמירת הצילומים במשרד האמור";.

(6) בסעיף קטן (ט), במקום "ברשות המקומית", יקראו "במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים";

(7) סעיפים קטנים (יא) עד (יג) - לא ייקראו;";

(1) אם התעורר חשד לביצוע עבירה או הפרה כאמור - להורות לנוהג ברכב לעצור את רכבו;

(2) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(3) אם התעורר חשד לביצוע עבירה או הפרה כאמור - להיכנס לרכב מסוג כמפורט להלן, כשהוא נייח:

(א) רכב ציבורי;

(ב) רכב מסחרי;

(ג) אוטובוס שאינו רכב ציבורי;

(ד) רכב פרטי שמספר המושבים בו עולה על שמונה מלבד הנהג;

(4) למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, אם נוכח כי אדם עבר עבירה מהעבירות כאמור בסעיף 61ז;

(5) להמציא הודעה על החלטה להטיל קנס כמשמעותה בסעיף 4 לחוק הפרות תעבורה מינהליות, והכול בהתאם להוראות לפי החוק האמור.

(ב) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה:

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2) בעת ביצוע סמכויותיו לפי סעיף זה, הוא לובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;

(3) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה.

(1) מפיר הוראה מהוראות פקודה זו;

(2) נוהג רכב בדרך בקלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן המהירות המכסימלית שנקבעה או מי שמפעיל רכב עצמאי במהירות כאמור;

(3) הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי; לענין זה, "שיכור" ו "ממונה על הרכב" - כהגדרתם בסעיף 64ב;

(4) בהיותו נוהג רכב שדרך נהיגתו גרמה לעבירה או להפרת תעבורה הוא מסרב להגיד שמו או מענו או מגיד שם או מען כוזבים;

(5) בהיותו בעל רכב או מחזיק רכב או מי שהרכב בשליטתו, אינו מוסר מיד, לפי דרישתו, של שוטר, ידיעה שבידו למסרה והיא עשויה להביא לזיהויו ולתפיסתו של נהג הרכב שהיה מעורב בתאונה או שבדרך שימושו ברכב היה משום עבירה או הפרת תעבורה, אלא שאם נדרש למסור את הידיעה בכתב - עליו למסרה תוך 15 יום מיום הדרישה;

(6) בהיותו נוהג רכב מנועי או ציבורי אינו מציג את רשיונו כשהוא נדרש לכך על ידי שוטר;

(7) בהיותו נוהג רכב אינו עוצר בשעה שבגלל מציאות רכבו בדרך אירעה תאונה לאדם, או לבהמה או לרכב שאדם ממונה עליהם, ואינו מגלה, כנדרש לכך, שמו ומענו שלו ושמו ומענו של בעל הרכב ואת תו הרישום או המספר של הרכב;

(8) מפיר הוראת תמרור שבדרך או אות הניתן על ידי שוטר במדים;

(9) מזייף כל סימן המשמש לזיהוי רכב או כל רשיון שניתן לפי פקודה זו, או שבמרמה הוא משנה אותם או משתמש בהם או משאילם לאחר או מניח לאחר להשתמש בהם;

(10) משנה שלא כדין רישום של טכוגרף;

(11) משבש את פעולתו התקינה של מיתקן מגביל מהירות שהותקן ברכב לפי הוראות סעיף 65א;

(12) (א) מחנה את רכבו באופן החוסם רכב אחר, ובכלל זה באופן שאינו מאפשר לנכה להיכנס לרכבו הנושא תג נכה או לצאת ממנו במקום חניה לנכים, בשל כך שהוא מחנה את רכבו בשטח לצד מקום חניה כאמור המסומן בתמרור כאסור בחניה; הוראות פסקה זו יחולו גם במקום שאינו דרך.

(ב) בפסקה זו -

(ב) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, או עצר כאמור ולא הזעיק עזרה, דינו - מאסר שבע שנים.

(ג) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נגרמה לאדם חבלה חמורה או שבה נהרג אדם, ולא עצר או לא הזעיק עזרה כאמור בסעיף קטן (ב), דינו - מאסר 14 שנים.

(ד) החליט בית המשפט להטיל על אדם עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) או (ג), לא ייתן עליו צו מבחן, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולא יטיל עליו מאסר על–תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף.

(ה) בסעיף זה, "הזעיק עזרה" - הושיט עזרה מתאימה בהתאם לנסיבות המקרה ולמקום התאונה, ובכלל זה, בהתאם לנסיבות המקרה, הזעיק את גופי ההצלה המקצועיים הנחוצים למקום התאונה, המתין ליד הנפגע עד להגעתם, דאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע ככל יכולתו והגיש לנפגע עזרה ראשונה אם ביכולתו להגישה על פי הכשרתו.

(3) מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע השר, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת וחזקה שריכוז זה היה בגופו בשלוש השעות שקדמו לנטילת דגימות הנשיפה, השתן או הדם, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר;

(3א) אחד המנויים להלן שלפי דגימת נשיפה, בגופו מצוי אלכוהול בריכוז העולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או לפי דגימת דם - בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב–100 מיליליטר דם:

(א) נהג חדש;

(ב) נהג שטרם מלאו לו 24 שנים;

(ג) נהג בעת נהיגה ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר לפי רישיון הרכב עולה על 3,500 קילוגרם;

(ד) נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי;

(4) מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן, ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע בתקנות לפי פסקה (3) או מהסף כאמור בפסקה (3א), לפי העניין.

(א1) שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, לתת לו דגימה של אוויר הנשוף מפיו, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, באמצעות מכשיר שאושר לשם כך בידי השר בהסכמת שר הבריאות, בהודעה ברשומות (בסעיף זה - דגימת נשיפה); שוטר רשאי לדרוש מתן דגימה לפי סעיף זה אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו.

(א2) (בוטל).

(א3) (1) שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת רוק מפיו לשם בדיקה אם מצוי בגופו סם מסוכן, באמצעות ערכה שאושרה לשם כך בידי השר, בהסכמת שר הבריאות, בהודעה ברשומות (בסעיף זה - דגימת רוק); שוטר רשאי לדרוש מתן דגימה לפי סעיף קטן זה אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו.

(2) תוצאת דגימת רוק המעידה כי בגופו של הנבדק מצוי סם מסוכן, יש בה כדי לבסס חשד סביר כאמור בסעיף קטן (ב).

(3) תוצאת דגימת רוק שאינה מעידה כי בגופו של הנבדק מצוי סם מסוכן, אין בה כדי לגרוע מסמכותו של שוטר לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת שתן או דגימת דם, ובלבד שחשד סביר כאמור בסעיף קטן (ב) עלה או התגבש במהלך ביצוע דגימת הרוק או לאחריה.

(4) לא יורשע אדם בעבירה לפי סעיף 62(3) על סמך תוצאת דגימת רוק בלבד.

(ב) שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, שהיה מעורב בתאונת דרכים או שיש לשוטר חשד סביר כי הוא שיכור, לתת לו דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן; שוטר רשאי להורות על נטילה של דגימת דם כאמור בסעיף קטן זה גם מנוהג רכב או מממונה על הרכב שהוא מחוסר הכרה, ולא יחולו לענין זה הוראות סעיף קטן (ב2).

(ב1) נפטר אדם עקב תאונת דרכים, והיה לשוטר חשד סביר כי אותו אדם היה בין הגורמים לתאונה, רשאי רופא שהוסמך לכך בידי שר הבריאות שאליו הובא הנפטר, ליטול ממנו דגימת דם או נוזל גוף אחר, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן, והכל אם ביקש זאת השוטר; בסעיף קטן זה, "שוטר" - כפי שקבע שר התחבורה.

(ב2) שוטר הדורש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם, לפי הוראות סעיף זה, יודיע לו את מטרת נטילת הדגימה, יבקש את הסכמתו, ויסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה, כאמור בסעיף 64ד.

(ב3) (1) נטילה של דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם לפי הוראות סעיף זה, תיעשה באופן ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו, ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי–נוחות וכאב.

(2) נטילה של דגימת נשיפה תיעשה בידי שוטר, ברכב שבו נהג או נסע האדם שממנו נדרשה הדגימה, סמוך לו או במקום אחר שיורה השוטר.

(3) נטילה של דגימת דם תיעשה בידי בעל מקצוע רפואי כהגדרתו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד), התשנ"ו-1996 (בסעיף זה - חוק החיפוש), המוסמך כדין ליטול דגימת דם; נטילת הדגימה תיעשה במקום שבו נוהגים ליטול דגימה כאמור, לרבות בתחנת משטרה בתנאי מרפאה.

(ב4) בעל מקצוע רפואי יברר עם האדם ממנו נדרשה דגימת דם, קודם נטילתה, את מצב בריאותו ככל שהדבר נוגע לנטילת הדגימה; התעורר חשש סביר כי נטילת הדגימה עלולה לפגוע בבריאותו של אותו אדם פגיעה שאינה נובעת ממהות הנטילה, לא ייטול ממנו בעל המקצוע הרפואי דגימת דם כאמור; ואולם, בעל מקצוע רפואי שאינו רופא, רשאי לדרוש כי רופא יבדוק את האדם, ולא ייטול ממנו דגימת דם אלא אם כן הרופא שבדק אותו אישר כי אין מניעה בריאותית ליטול את הדגימה.

(ב5) לצורך נטילת דגימת דם, שתן או נשיפה לפי סעיף זה, מוסמך שוטר לעכב את האדם ממנו נדרשה הדגימה לפרק זמן כאמור בסעיף 73(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, ואולם אם נטילת הדגימה היתה ממי שאינו חשוד, לא יעלה משך העיכוב על חצי שעה.

(ג) השר ושר הבריאות רשאים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בעניינים אלה:

(1) (בוטלה);

(2) שיטות לבדיקת האלכוהול או הסם בהתאם להוראות סעיף זה;

(3) אופן נטילת הדגימות לפי סעיף זה ובדיקתן, מקומות הבדיקות ותעודות שיינתנו על תוצאות בדיקה.

(ד) בית המשפט הדן בעבירה לפי סעיף 62(3) רשאי לקבל כראיה תעודה שניתנה לפי סעיף קטן (ג)(3).

(ה) ההוראות לפי סעיף זה יחולו גם על נוהג רכב שהוא קטין או שקיים חשש שהוא מוגבל בשכלו, בלא צורך בהסכמת אפוטרופסו.

(ו) הוראות חוק החיפוש לא יחולו על נטילה של דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם, לפי הוראות סעיף זה.

(ב) דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את אלה:

(1) שמו ופרטי זהותו של האדם שממנו ניטלה הדגימה;

(2) נסיבות נטילת הדגימה, וכן תוצאות בדיקתה, אם נתקבלו במעמד הנטילה;

(3) התאריך, השעה והמקום שבו ניטלה הדגימה;

(4) שמו וכשירותו או דרגתו של נוטל הדגימה;

(5) שמו ופרטי זהותו של מי שנכח בעת נטילת הדגימה, אם נכח.

(ג) העתק הדין וחשבון יימסר מייד לאדם שממנו ניטלה הדגימה, ואם ניטלה הדגימה ממחוסר הכרה או מנפטר, לפי הוראות סעיף 64ב(ב) או (ב1) - יימסר בהקדם האפשרי לאחד מבני משפחתו שביקש זאת; לענין זה, "בן משפחה" - בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות.

(ב) סירב ממונה על הרכב כאמור בפסקה (2) להגדרה "ממונה על הרכב" שבסעיף 64ב, לתת דגימה לפי דרישת שוטר כאמור באותו סעיף, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על נוהג ברכב או על ממונה על הרכב שלא ניטלה ממנו דגימת דם בשל חשש לפגיעה בבריאותו בנסיבות האמורות בסעיף 64ב(ב4).

(1) ניתן אות אזהרה על התקרבות רכבת - בדגל, בעדשה אדומה מהבהבת או בדרך אחרת;

(2) המחסום שלפני המסילה חוסם את הדרך או חלק ממנה או נע לקראת חסימת הדרך או פתיחתה;

(3) רכבת מתקרבת נראית, נשמעת או משמיעה אות אזהרה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין.

(ב) קבע השר כאמור בסעיף קטן (א) -

(1) לא יירשם הרכב ולא יחודש רישיון הרכב לפי הוראות פקודה זו אלא אם כן מותקן בו מיתקן מגביל מהירות כפי שקבע השר;

(2) לא ינהג אדם ברכב, ובעל הרכב או מי שהרכב נמצא בשליטתו לא ירשו לאחר לנהוג ברכב, אלא אם כן מותקן בו מיתקן מגביל מהירות, והמיתקן תקין ופועל כהלכה.

(ב) הנוהג ברכב שאינו אופנוע, יחזיק את האפוד הזוהר, בכל עת, בתא הנהג ברכב ואולם, ברכב עצמאי יימצא האפוד הזוהר, בכל עת, בתא הנוסעים ברכב.

(ג) הנוהג ברכב מנועי ולעניין רכב כאמור שהוא רכב עצמאי - הנוסע ברכב בדרך שאינה דרך עירונית, היוצא או היורד מהרכב, לפי הענין, ילבש אפוד זוהר, למעט במדרכה; ואולם הוא יהיה פטור מהחובה האמורה אם אחד מנוסעי הרכב ולעניין רכב כאמור שהוא רכב עצמאי - נוסע אחר מנוסעי הרכב יצא או ירד מהרכב כשהוא לבוש אפוד זוהר.

(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי כלי רכב שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

(ה) בסעיף זה -

(ב) בגיר שהוא הורה, אפוטרופוס או שבהשגחתו קטין, לא יניח לקטין כשהוא במחיצתו לעבור על הוראות סעיף קטן (א).

(ג) בעל עסק שבו נמכרים אופניים יציג במקום בולט בעסקו, בצורה שיקבע השר, הודעה המפרטת את הוראות סעיף זה.

(ד) בסעיף זה, "אופניים" - לרבות גלגשת ( skateboard ), גלגיליות ( roller skates ), גלגיליות להב ( rollerblades ), קורקינט חשמלי כהגדרתו לפי פקודה זו, ולמעט תלת–אופן.

(ב) (1) תאגיד ינהל מערכת לדיווח ומעקב, שתפעל לאורך כל שעות היממה, למעט בימי מנוחה כהגדרתם בסעיף 70א1(א); הדיווחים יימסרו לקצין הבטיחות של התאגיד או למי שהתאגיד התקשר עמו להפעלת מערכת לדיווח ומעקב.

(2) במערכת לדיווח ומעקב יפעל מענה אנושי בימי העבודה ובשעות העבודה הנהוגים בתאגיד, ולא פחות מעשר שעות ביום עבודה בין השעה 06:00 לשעה 00:22, ובלבד שבשאר השעות יופעל מענה אוטומטי בלא מערכת לניתוב שיחות; במערכת לדיווח ומעקב של תאגיד הנותן שירות לציבור בכל שעות היממה יפעל מענה אנושי בכל אותן שעות.

(ג) על כלי רכב שברשות תאגיד תודבק, במקום הנראה לעין, מדבקה שבה יצוינו פרטי ההתקשרות עם מערכת לדיווח ומעקב של התאגיד, ובין השאר מספר טלפון מקוצר; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין מדבקה כאמור, לרבות לעניין גודלה, מקום הדבקתה וכן גודל האותיות והספרות שבה.

(ד) קצין בטיחות -

(1) יברר דיווחים שהתקבלו על עבירות תעבורה או הפרות תעבורה שבוצעו בכלי רכב שברשות התאגיד ועל תקינות כלי הרכב, וינהל מעקב לגביהם;

(2) יפעל כלפי עובדי התאגיד שברכב שבשימושם בוצעה עבירת תעבורה או הפרת תעבורה, בין שנהגו ברכב ובין שהרשו לאחר לנהוג בו, על פי נוהל שיקבע התאגיד.

(ה) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת תאגיד לערוך דוחות תקופתיים הכוללים מידע סטטיסטי על יישום הוראות סעיף זה ולמסרם למי שקבע השר, ובלבד שתאגיד לא יחויב למסור מידע אישי על נהגים.

(ו) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

(ז) ההוראות לפי סעיף זה לא יחולו על גופים כמפורט להלן, ויחולו עליהם פקודות או הוראות פנימיות, לפי העניין, שיקבעו אותם גופים:

(1) צבא ההגנה לישראל;

(2) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;

(3) משטרת ישראל;

(4) שירות בתי הסוהר;

(5) הרשות להגנה על עדים;

(6) אגודת מגן דוד אדום בישראל שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש"י-1950;

(7) רשות כבאות כהגדרתה בחוק שירותי הכבאות, התשי"ט-1959, וכן מפקח כבאות ראשי כמשמעותו בחוק האמור או מי מטעמו;

(8) לעניין גופים כמפורט להלן, שהממונה על הביטחון במערכת הביטחון הורה כי אין להחיל על כלי רכב מסוימים שברשותם את ההוראות לפי סעיף זה בשל מעורבות אותם כלי רכב בפעילות ביטחונית:

(א) יחידות ויחידות סמך של משרד הביטחון, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;

(ב) התעשייה האווירית לישראל בע"מ;

(ג) התעשייה הצבאית לישראל בע"מ;

(ד) רפאל - מערכות לחימה מתקדמות בע"מ.

(ב) נעברה עבירה המנויה בתוספת השמינית ובכלל זה עבירה המהווה הפרת תעבורה, בידי אדם כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי בעל הרכב הפר את חובתו לפי הסעיף הקטן האמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.