תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע:

הצעת חוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאת מסתננים ועובדים זרים מישראל (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשע"ה - 2014

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו:

הרקע:

1. למדינת ישראל גבולות יבשתיים וימיים באורך מאות קילומטרים עם שכנותיה. מראשיתו של גל ההסתננות לפני כ-9 שנים ועד היום נתפסו למעלה מ-60,000 בני-אדם שהסתננו לישראל שלא דרך תחנות גבול. אמנם, מרבית המסתננים נכנסו לישראל דרך הגבול עם מצרים טרם השלמת גידורו, אך גם לאחר השלמת גדר הגבול עם מצרים לא ניתן למנוע לחלוטין מעבר מסתננים נוספים דרך הגבול האמור, כמו גם דרך גבולותיה האחרים של המדינה, לתוך תחומי מדינת ישראל.

2. ההסדר החקיקתי הייחודי החל על מסתננים לפי החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954 (להלן – החוק או החוק למניעת הסתננות) נועד לטפל בתופעת ההסתננות רחבת ההיקף עימה התמודדה ישראל בשנים האחרונות. השלכותיה של התופעה באות לידי ביטוי, בין השאר, בפגיעה במרקם החיים בחברה הישראלית, פגיעה בשוק העבודה, צמצום המשאבים במערכות שונות דוגמת מערכת החינוך, מערכת הבריאות ומערכת הרווחה, השמורים לאזרחי ישראל ותושביה השוהים בה כדין, ובהגברת הפשיעה באזורים שבהם מרוכזים מהגרים בלתי חוקיים.

3. טרם חקיקתו של חוק למניעת ההסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשע"ב-2012 (ס"ח התשע"ב, עמ' 119) (להלן - תיקון מס' 3), הושמו מסתננים במשמורת לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן – חוק הכניסה לישראל), אך שוחררו ממנה לאחר פרק זמן קצר יחסית, בין השאר, משום שחוק הכניסה לישראל אינו מאפשר, ככלל, החזקה של אדם במשמורת למשך יותר מ-60 ימים, בכפוף לסייגים שנקבעו בו לעניין המשך החזקתו במשמורת של שוהה שלא כדין.

4. תיקון מס' 3 ביטא את מדיניות הממשלה, לפיה יש להחיל הסדר משפטי ייחודי ומחמיר יותר על מסתננים, בשונה מהדין החל על שוהים שלא כדין לפי חוק הכניסה לישראל. זאת, בין השאר, מן הטעם כי בשונה משוהה שלא כדין, אשר נכנס לישראל דרך מעבר גבול חוקי ורשמי באמצעות דרכון של מדינת חוץ, ואשר ניתנה לו אשרת כניסה לתקופה נקובה כתייר או למטרות עבודה ורק בהמשך הפך לשוהה שלא כדין, הרי שמסתנן נכנס לישראל ביודעין שלא דרך תחנת גבול, ללא מסמכי זיהוי רשמיים ובאופן בלתי מתועד. דבר זה מקשה על היכולת של רשויות המדינה לברר את זהותו, מדינת אזרחותו או מדינת תושבותו ומוצאו של המסתנן, ועל היכולת המעשית להרחיקו מישראל למדינה כלשהי, וממילא שאלת הרחקתו מישראל יוצרת מורכבות וקושי נוספים בשים לב למדינות המוצא העיקריות מהן הגיעו רוב המסתננים לישראל. כמו כן, כניסתו של מסתנן בלתי מתועד לישראל היא מלכתחילה בלתי חוקית ומכאן המקום לקבוע דין מחמיר יותר על מסתנן מאשר על נתין זר שנכנס לישראל כדין והפך, לאחר שפקעו אשרתו ורישיון ישיבתו בישראל, לשוהה שלא כדין לפי חוק הכניסה לישראל.

5. לפי תיקון מס' 3, ניתן היה להחזיק מסתננים במשמורת לתקופה של עד שלוש שנים, בכפוף לעילות שחרור שנקבעו בחוק, ובהן טעמים הומניטאריים מיוחדים וקצב בדיקת בקשות מקלט של מי שהושמו במשמורת.

6. ביום י"ב בתשרי התשע"ד (16 בספטמבר 2013), קבע בית המשפט העליון בבג"צ 7146/12 אדם נ' הכנסת (פורסם בנבו, 16.9.2013) (להלן – פרשת אדם), בהרכב מורחב של תשעה שופטים, כי סעיף 30א לחוק, אינו חוקתי ונפסק כי כלל הוראותיו של סעיף 30א לחוק בטלות שכן טמונה בו פגיעה בלתי מידתית בזכות לחירות ולכבוד האדם הקבועים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

7. בעקבות פסק הדין בפרשת אדם, החלו משרדי הממשלה הנוגעים בדבר בעבודת מטה יסודית למציאת אמצעים חלופיים ויעילים שיאפשרו להתמודד עם ההשלכות החמורות הנובעות מתופעת ההסתננות ואמצעים שפגיעתם במסתננים תהיה פחותה, ושיעמדו בעקרונות שנקבעו בפסק הדין. במסגרת מדיניות הממשלה והרציונליים שביסודה ועל מנת למנוע את התמריץ להמשך ההסתננות לישראל ומניעת השתקעותם של המסתננים במרכזי הערים תוך מניעת אפשרותם לעבוד בתחומי ישראל, סברו קובעי המדיניות, כי יש לנקוט במארג של אמצעים להתמודדות עם תופעת ההסתננות.

8. על כן, הוחלט על נקיטת מהלך כולל, משולב ומתואם לטיפול בתופעת ההסתננות, שכחלק ממנו תוקן החוק, כדי לספק את הנדבך הנורמטיבי למערך המשולב. במסגרת זו, נבחנו כמה חלופות על מנת להתמודד באופן אפקטיבי עם תופעת ההסתננות והשלכותיה, תוך חיפוש אחר חלופה מתונה יותר מזו שנקבעה בתיקון מס' 3.

9. בד בבד, ביום 24.11.13 התקבלה החלטת הממשלה מס' 960, המורה על יישומו של מהלך כולל, משולב ומתואם לטיפול בתופעת ההסתננות, בעלות של מאות מיליוני שקלים, להבטיח קיומן של הוראות כל דין והקצאת משאבים מיוחדים למשטרת ישראל לצורך שיפור הביטחון של אזרחי דרום תל אביב.

10. ביום 11.12.13 החוק למניעת הסתננות (עבירות שיפוט) (תיקון מס' 4 והוראת שעה) התשע"ד-2014 (להלן- תיקון מס' 4) אושר על ידי הכנסת. במסגרת תיקון מס' 4 עוגנו הכללים והמסגרת הנורמטיבית להקמתו של מרכז השהייה הפתוח. תיקון מס' 4 קבע שני הסדרים - פרק ג' שענינו מתקן משמורת במתכונת מידתית מזו שנקבעה בתיקון מס' 3, ופרק ד' שענינו מרכז שהייה פתוח - הכוללים מארג של אמצעים לטיפול בתופעת ההסתננות.

11. כנגד תיקון מס' 4 הוגשה עתירה לבית משפט העליון – בג"ץ 8245/13 גבריסלאסי נ' כנסת ישראל ואח' (להלן- פרשת גבריסלאסי). ביום 22.9.14 ניתן פסק דין בעתירה זו, שבו הוחלט לבטל את סעיף 30א לחוק למניעת הסתננות - שענינו במתקן המשמורת - מאחר שהסעיף אינו חוקתי על שום פגיעתו הקשה והבלתי מידתית בזכות החוקתית לחירות ולכבוד. כן הוחלט לבטל את פרק ד' לחוק למניעת הסתננות - אשר מכוחו הוקם מרכז השהייה - מאחר שיש בו פגיעה בזכות לכבוד ולחירות. לצד זאת קבע בית המשפט, כי הכרזת הבטלות לגבי פרק ד' כולו תושעה לתקופה בת 90 ימים, תוך שהניח, כי די יהיה בתקופת זמן זו כדי לגבש הסדר חקיקתי מתאים. עם זאת, הורה בית המשפט, כי בתקופת 90 הימים האמורה יידרש השוהה להתייצב במרכז השהייה פעמיים ביום בלבד, והתייצבות הצהריים תבוטל מיום 24.9.14. עוד הורה, כי מיום 2.10.14 ועד לתום 90 הימים יוסמך ממונה ביקורת הגבולות להורות בצו על העברת מסתנן למשמורת לתקופה שלא תעלה על 30 ימים (במקום עד שנה).

עיקרי החוק המוצע:

12. תיקון החקיקה שלפנינו נדרש הואיל וההסדר הקיים בחוק הכניסה לישראל אינו מספק. תיקון חקיקה זה בא לייצר הסדר מתון יותר מזה שנקבע בתיקון מס' 4, אשר יהווה אמצעי מידתי יותר שיעמוד בסטנדרטים החוקתיים שנקבעו בפסק הדין, זאת לשם הגשמת התכליות המשולבות אשר תפורטנה בסעיף 14 להלן.

13. הצעת החוק המוצעת בזה עניינה בשני חלקים:

א. תיקון לחוק למניעת הסתננות- חלק זה כולל שני תיקונים עיקריים: תיקון סעיף 30א, אשר בוטל, תוך העמדת תקופת המשמורת על שלושה חודשים זאת בכפוף לשיתוף הפעולה של המסתנן בהליכי הזיהוי והגירוש. כמו כן, יכלול התיקון הוראה לפיה מסתנן ששוחרר בערובה לפי סעיף 30א על פי החלטת ממונה ביקורת הגבולות או בית הדין לביקורת משמורת , יתן לו ממונה ביקורת הגבולות הוראת שהיה בהתאם לסעיף 32ד לחוק, ובכפוף למגבלות הקבועות בו. עוד כולל חלק זה את תיקון פרק ד' לחוק שענינו מרכז שהייה למסתננים בשים לב לסטנדרטים החוקתיים שקבע בית המשפט העליון בפרשת גבריסלאסי. פרק ד' כולל שינויים משמעותיים בנוגע למרכז השהייה בהשוואה להסדר שנקבע בתיקון מס' 4 ובהם:

1. הגבלה בחוק של תקופת הזמן לשהייה במרכז ל-20 חודשים;

2. קביעת חובת התייצבות אחת בלבד בסמוך לשעת סגירת המרכז בלילה;

3. קביעת מגבלות על הוצאת הוראות שהייה לקבוצות אוכלוסייה ייחודיות, ומתן סמכות לבטל הוראות שהייה בשים לב לעילות מפורשות שנקבעו בחוק;

4. הפחתת תקופות החזקה במשמורת שניתן להשית על מסתנן בגין הפרת הוראות סעיף 32כ לחוק;

5. התנית ההעברה למשמורת לפי סע' 32כ באישורו של בית הדין לביקורת משמורת;

ב. החלק השני עוסק בתיקוני חקיקה עקיפים המהווים חלק מהמהלך המשולב לטיפול בהיבטיה הכלכליים של תופעת ההסתננות-

מוצע לפעול לתיקון סעיף 1יא לחוק עובדים זרים - התשנ"א-1991 (להלן- חוק עובדים זרים) ולקבוע חובה שתוטל על מעסיקי עובדים זרים , ובכלל זה מעסיקי מסתננים, להפקיד מידי חודש פיקדון חודשי על חשבון פיצויי פיטורים ופנסיה עבור העובד. הפיקדון יימסר לעובד הזר בעת יציאתו מישראל, בתום תקופת שהייתו, ולגבי מסתנן, ככל שיקבע מועד ליציאתו. מטרת תיקון זה היא, בין היתר, לדאוג לזכויותיו הסוציאליות של העובדים הזרים, ובכלל זה עובדים זרים שהם מסתננים, וכן לעודד עובדים זרים לצאת מישראל במועד, ולגבי מסתננים, ככל שיקבע מועד ליציאה כאמור.

כמו כן, מוצע לפעול לתיקון סעיף 2 לחוק עובדים זרים, כפי שיפורט להלן, ובמקביל מוצע לפעול לקבוע בחוק קנסות מינהליים גבוהים מאלו הקבועים בתקנות עבירות מנהליות (קנס מנהלי- עובדים זרים), התשנ"ב- 1992,, על מנת להחמיר בענישה של מי שיעסיק עובד זר שהוא מסתנן שניתנה בעניינו הוראת שהייה במרכז השהייה בהתאם לסעיף 32ד(א) לתזכיר המוצע וחל עליו איסור לעבוד, או על מי שיעסיק עובד זר שהוא מסתנן שרישיון הישיבה הזמני שלו לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל פג.

עוד מוצע לפעול לתיקון חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם התשנ"ו- 1996- זאת על מנת להגביר את הפיקוח על קבלני כוח אדם וקבלני שירות, המעסיקים, בין היתר, מסתננים, על מנת להבהיר, כי בעלי מניות ובעלי תפקידים בכירים בקבלני כוח אדם וקבלני שירות כאמור, שרישיונו לעסוק בתחום זה נשלל עקב הפרות שבוצעו על ידם, ובכלל זה עקב אי הפקדת פיקדון לפי סעיף 1יא' לחוק עובדים זרים המוצע, או עקב אי מתן תנאי העסקה כדין לעובדיהם, לא יוכלו לחזור לעסוק בתחום זה במשך תקופה בת 3 שנים, ולא יוכלו לשמש בעלי מניות או בעלי תפקידים בכירים בקבלן כוח אדם אחר במשך תקופה כאמור.

תיקון החקיקה המוצע כולל בחובו שורה של הסדרים, שתכליותיהם שלובות זו בזו ברמת מובהקות שונה זו מזו. ההסדר בכללותו נועד לשנות את מערך התמריצים של כל אותם מסתננים אשר שוקלים להסתנן למדינת ישראל ולצמצם את התמריץ לכך. התיקון המוצע יאפשר לרשויות המדינה למצות את הליכי זיהויו של המסתנן, הסדרת מסמכי נסיעה עבורו ומיצוי הליכי יציאתו והרחקתו מישראל. התיקון המוצע נועד אף לתת מענה לזכותה ולחובתה של מדינת ישראל להגן על גבולותיה, ריבונותה ושלום אזרחיה ותושביה, לצד חובותיה על-פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כמו כן, התיקון בכללותו נועד למנוע את המשך השתקעותם והתבססותם של מסתננים השוהים בישראל ואת המשך העסקתם בה, בדרך של הסמכת ממונה ביקורת גבולות ליתן הוראת שהייה למסתננים במרכז השהייה. בכך, מבקש התיקון להתמודד עם ההשלכות הכלכליות, החברתיות והתשתיתיות הנלוות להשתקעות אוכלוסיית המסתננים במרכזי הערים בישראל. לצד מניעת העסקתם והשתקעותם של מסתננים השוהים במרכזי הערים, תוך צמצום התמריץ הכלכלי הנלווה לכך, נועד התיקון להבטיח כי מסתננים אשר תינתן בעניינם הוראת שהייה יזכו לתנאים הולמים במרכז השהייה, בהתאם להוראות החוק. כמו-כן, קביעת תקופה משמורת שלאחריה לא יתאפשר למסתנן להשתקע ולעבוד במרכזי הערים בישראל, באמצעות מתן הוראת שהייה לתקופה הקבועה בחוק במרכז השהייה, , נועדה בעיקרה להעמיד חסם נורמטיבי, לצידה של הגדר אשר הוקמה לאורך הגבול היבשתי עם מצרים, אשר יצמצם את המוטיבציה של מסתננים פוטנציאליים מלהגיע לישראל. לצד הסדרים מוצעים אלו לתיקון החוק, החליטה הממשלה על נקיטת צעדים נוספים, שאינם טעונים חקיקה לשם הגשמת מארג התכליות.

בבואנו לעמוד על תכליותיו של תיקון החוק המוצע, נבחין בין שתי הקבוצות השונות אליהם מופנה התיקון. הקבוצה הראשונה היא ציבור בלתי מסוים המצוי מחוץ לגבולות המדינה ושוקל האם להסתנן אליה, עמה מתמודד בעיקר סעיף 30א לחוק. הקבוצה השנייה כוללת מסתננים אשר הסתננו לישראל באופן בלתי חוקי זה מכבר והשתקעו בה, עמה בעיקר מתמודד פרק ד' לתיקון המוצע וכן האמצעים הכלכליים, המוצעים בתיקון המוצע במסגרת התיקונים העקיפים.

סעיף 30א לחוק-

14. סעיף 30א המוצע קובע הסדר חקיקתי אשר בדומה להוראות סעיף 30א שבוטל בתיקון מס' 4, יחול רק על מסתננים פוטנציאליים שטרם נכנסו לישראל ערב תחילתו של חוק זה. מניין הימים להחזקה במשמורת מכוח הוצאת צו גירוש לפי סעיף 30א יעמוד על תקופת משמורת בת שלושה חודשים, בכפוף לשיתוף פעולה מלא מצד המסתנן לעניין בירור זהותו, הסדרת מסמכי נסיעה ומיצוי אפיקי יציאה או גירוש מישראל.

15. קביעת תקופת משמורת בת שלושה חודשים, הארוכה מהתקופה הקבועה בחוק הכניסה לישראל, נקבעה כתקופת זמן נדרשת, בין השאר, כדי למצות את הליכי הזיהוי והגירוש של מסתנן. הניסיון מלמד, כי מדובר בהליכים מורכבים האורכים זמן רב יותר מהתקופה הקבועה בחוק הכניסה לישראל, שעניינה במי שנכנס לישראל בצורה מסודרת ומתועדת דרך תחנת גבול. הליכים מורכבים אלו נדרשים בין היתר – אך לא רק - בשל ניסיונם של חלק מן המסתננים להזדהות כבעלי נתינות אחרת ממדינת נתינותם.

16. הנוסח המוצע קובע הסדר מאוזן ורף מידתי במסגרתו יוחזק מסתנן במשמורת לתקופה בת 3 חודשים, זאת בכפוף לשיתוף הפעולה שלו עם הליכי הזיהוי והגירוש. קביעתה של תקופת המשמורת האמורה נקבעה בשים לב לעיקרי הביקורת של שופטי בית המשפט העליון בפרשת גבריסלאסי בעניין חוקתיות הסעיף, וכן בשים לב לתכליות המרכזיות שעמן נועד החוק למניעת הסתננות להתמודד, כמפורט לעיל. כמו כן, קביעת תקופת ההחזקה במשמורת נעשתה בהתחשב בנתונים עדכניים אודות היקף תופעת ההסתננות לישראל בחודשים האחרונים. בהקשר זה יוער, כי אף לעמדת שופטי הרוב בפרשת גבריסלאסי לנתונים העובדתיים אודות היקף תופעת ההסתננות לישראל וההתמודדות עימה יש השלכה על האיזון החוקתי ויש לבחנם מעת לעת.

17. עוד נלקחה בחשבון העובדה, שאף כי מדינת ישראל אינה המדינה המפותחת היחידה המתמודדת עם תופעת ההסתננות, מצבה שונה באופן מהותי ממצבן של יתר המדינות המפותחות (למעט מושבותיה של ספרד בצפון אפריקה), זאת משום שלישראל גבול יבשתי ארוך עם יבשת אפריקה. בנוסף, עקב יחסיה של ישראל עם שכנותיה, המסתננים לישראל אינם ממשיכים ממנה למדינות אחרות, וישראל מהווה עבורם יעד סופי. זאת בניגוד, למשל, למסתננים למדינות אירופה. מסיבה זו יש גם קשיים בשיתוף פעולה בין מדינת ישראל למדינות השכנות לה בהתמודדות עם תופעת ההגירה. ההסדרים המוצעים בתיקון זה עוצבו כדי לתת מענה למצב ייחודי זה.

18. כאמור, התיקון יכלול הוראה לפיה מסתנן שישוחרר בערובה לפי סעיף 30א על פי החלטת ממונה ביקורת הגבולות, ומתקיימים בעניינו התנאים למתן הוראת שהייה, יתן לו ממונה ביקורת הגבולות הוראת שהיה בהתאם לסעיף 32ד לחוק. סעיף זה מגשים את תכליות החוק בכך שמשנה את מערך התמריצים של כל אותם מסתננים אשר שוקלים להגיע למדינת ישראל על מנת להשתקע במרכזי הערים בישראל, ובכלל זה להשתכר בה, בתום תקופת המשמורת.

פרק ד' (סעיפים 32א-32כא)-

19. תיקון החקיקה המוצע נועד להחליף את הוראות פרק ד' אשר בוטל בפרשת גבריסלאסי וקובע, כי ניתן להורות בצו למסתנן לשהות במרכז שהייה. עוד מוצע לקבוע, כי במרכז השהיה יסופקו לשוהים תנאי מחיה הולמים, ובכלל זה שירותי בריאות ורווחה.

20. מטרת הקמתו של מרכז השהייה היא לספק למסתנן את צרכיו מחד גיסא, תוך מניעת השתקעותו במרכזי הערים בישראל ועבודה בהן, מאידך גיסא. בכך יש גם כדי להקטין את התמריץ להסתננות לישראל ולהשתקעות במרכזי הערים של מסתננים המצויים כבר בישראל.

21. ההסדר המוצע נקבע בשים לב להערות בית המשפט העליון בפרשת גבריסלאסי ביחס להוראות פרק ד' לתיקון מס' 4 ומרכז השהייה הפתוח, ונכללו בפרק זה שינויים משמעותיים בנוגע למרכז השהייה בהשוואה להסדר שנקבע בתיקון מס' 4.

שינויים אלה נעשו תוך שימת דגש על שמירת כבוד האדם של המסתנן וצמצום הפגיעה בחירותו, בין היתר, על ידי הגבלת תקופת הזמן לשהייה במרכז ל-20 חודשים; קביעת חובת התייצבות אחת בלבד (במקום 3 התייצבויות כפי שנקבע בתיקון מס' 4 שבוטל) בסמוך לשעת סגירת המרכז בלילה; קביעת מגבלות על הוצאת הוראות שהייה לקבוצות אוכלוסייה ייחודיות ומתן סמכות לבטל הוראות שהייה; הפחתת תקופות החזקה במשמורת שניתן להשית על מסתנן בגין הפרת הוראות סעיף 32כ לחוק; הכפפת ההעברה למשמורת לפי סעיף 32כ לחוק באישורו של בית הדין לביקורת משמורת והארכת פרק הזמן לפטור מחובת התייצבות מ-48 שעות ל-96 שעות, תוך ויתור על הדרישה לטעמים מיוחדים לפטור.

22. פרק ד' נועד להתמודד בעיקר עם שתי קבוצות מסתננים עיקריות - יוצאי אריתריאה וסודן - אשר קיימים לעת הזו קשיים שונים בגירושם למדינות מוצאם. לפי המוצע, ניתן יהיה ליתן הוראת שהיה לכל מסתנן שנמצא קושי מכל סוג שהוא לגרשו למדינת מוצאו.

23. בפרשת גבריסלאסי קבע בית המשפט העליון, כי בהפעלת מרכז השהייה במתכונת המוצעת בתיקון מס' 4, קיימת פגיעה חריפה בחירותו ובכבודו של אדם, בין היתר בשל העדר הגבלת זמן לשהייה וחובת התייצבות 3 פעמים ביום. כדי לעמוד באמות המידה שקבע בית המשפט העליון, מוצע להגביל את משך השהייה ולהעמידו על תקופה של עד 20 חודשים. במהלכה של תקופה זו על המסתנן להתייצב לצורך רישום נוכחות פעם אחת בלבד, בכל יום, בין השעות 20:00 – 22:00 בערב.

24. לצד הסדרים מוצעים אלו לתיקון החוק, החליטה הממשלה על נקיטת צעדים נוספים, שאינם טעונים חקיקה לשם הגשמת מארג התכליות וביניהם: עידוד היציאה מרצון ממדינת ישראל, בין למדינות המוצא ובין למדינות אחרות, על ידי הענקת מענק יציאה מרצון; המשך מגעים עם מדינות שלישיות נוספות לאיתור חלופות יציאה וגירוש למדינות שלישיות נוספות השלמת הגדר; תגבור מערך הבדיקות של יחידת מבקשי המקלט ופעולות אכיפה שונות.

תיקוני חקיקה עקיפים:

25. תיקון סעיף 1יא לחוק עובדים זרים-התשנ"א – 1991 (להלן- חוק עובדים זרים), מוצע לתקן את סעיף 1יא לחוק עובדים זרים על מנת להטיל חובה על מעסיקי עובדים זרים בענפים שונים, ובכלל זה מעסיקי עובדים זרם שהם מסתננים, לשלם מידי חודש לחשבון בנק או לקרן שינוהל בהתאם לתנאים שקבע שר האוצר בתקנות, סכום פיקדון חודשי השווה לעשרים אחוז משכר העובד לחודש, שיחשב, בין היתר, על חשבון פיצויי פיטורים ופנסיה עבור העובד הזר. בעניין עובד זר שהוא מסתנן, לסכום שישלם המעסיק כפיקדון יתווסף גם סכום שהמעסיק ינכה משכר המסתנן, גם הוא בשיעור של 20% משכרו. הסכומים שישולמו לחשבון הפיקדון יימסרו לעובד הזר בעת יציאתו מישראל כדין, בתום תקופת השהייה בישראל, ולגבי מסתנן, ככל שיקבע מועד ליציאתו. הסדר זה יקל על העובד הזר בגביית התנאים הסוציאליים המגיעים לו ממעסיקו, בכך שהסכומים ישולמו מידי חודש בחודשו ויצטברו לטובתו. כמו כן, ההסדר ייצור תמריץ ליציאת עובדים זרים מישראל במועד, זאת על ידי יצירת מנגנון הקבוע בחוק והמפחית בהדרגה את חלק הפיקדון (מלבד חלק הפקדון של מסתנן שהינו ניכוי משכרו) כאשר העובד הזר חורג מתקופת השהייה המותרת, ולגבי מסתנן, ככל שנקבע מועד ליציאתו. לצד זאת מבטיח ההסדר ליוצא סכום כסף משמעותי לתחילת דרכו מחוץ לגבולות המדינה. בנוסף, חובת תשלום הפיקדון מייקרת את עלות העסקתם החודשית של עובדים זרים, ובכך מסייעת במניעת פיטורי עובדים ישראלים מחמת העדפת עובדים זרים שעלות העסקתם כעת נמוכה יותר.

תיקון סעיף 2 לחוק עובדים זרים, יחד עם קביעת קנסות מינהליים גבוהים מהקנסות לפי תקנות עבירות מנהליות (קנס מנהלי- עובדים זרים), התשנ"ב- 1992 (להלן- תקנות עבירות מנהליות), נועד להחמיר בענישה ולקבוע קנסות מוגדלים על מי שיעסיק עובד זר שהוא מסתנן שהוזמן למתקן שהייה ואינו רשאי לעבוד, או שרישיון שהייתו במדינה פג. מוצע כי תיקונים אלו יקבעו כהוראת שעה לתקופה בת שלוש שנים, שבמהלכה תיבחן השפעתו של ההסדר המוצע על כלל ההיבטים הנוגעים לתופעת ההסתננות. בסיומה של תקופה זו ניתן יהי לבחון את יעילותו והשלכותיו של התיקון במתכונת המוצעת.

תיקון חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם התשנ"ו- 1996, נועד להגביר את הפיקוח על קבלני כוח אדם וקבלני שירות, המעסיקים, בין היתר, מסתננים. מוצע לקבוע, כי בעלי מניות ובעלי תפקידים בכירים בגופים כאמור, שרישיונם לעסוק בתחום זה נשלל עקב הפרות שבוצעו על ידם, ובכלל זה עקב אי הפקדת פיקדון לפי סעיף 1יא' לחוק עובדים זרים הנזכר מעלה, או עקב אי מתן תנאי העסקה כדין לעובדיהם, לא יוכלו לחזור לעסוק בתחום זה במשך תקופה של שלוש שנים.

ג. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים:

יתוקן סעיף 30א וסעיף 30ד(ד) לחוק ויתווסף פרק ד לחוק.

ד. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה:

ישנן משמעויות תקציביות להצעה אשר תואמו מול משרד האוצר.

ה. השפעת החוק על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי:

ישנם היבטים הנוגעים לתקנים במשרדי הממשלה והם תואמו מול משרד האוצר.

ו. להלן נוסח החוק המוצע:

הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' והוראת שעה), התשע"ה 2014

החלפת סעיף
30א – הוראת שעה

בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד–1954^{^[1]} (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 30א יבוא:

"הבאה לפני ממונה ביקורת הגבולות וסמכויותיו

30א.

(א) מסתנן הנתון במשמורת יובא לפני ממונה ביקורת הגבולות, לא יאוחר מחמישה ימים מיום תחילת החזקתו במשמורת.

(ב) ממונה ביקורת הגבולות רשאי לשחרר מסתנן בעירבון כספי, בערבות בנקאית או בערובה מתאימה אחרת או בתנאים שימצא לנכון (בחוק זה – ערובה), אם שוכנע כי מתקיים אחד מאלה:

(1) בשל גילו או מצב בריאותו של המסתנן לרבות בריאותו הנפשית, החזקתו במשמורת עלולה לגרום נזק לבריאותו כאמור, ואין דרך אחרת למנוע את הנזק האמור;

(2) קיימים טעמים הומניטריים מיוחדים אחרים מהאמור בפסקה (1) המצדיקים את שחרורו של המסתנן בערובה, לרבות אם עקב החזקה במשמורת ייוותר קטין בלא השגחה;

(3) המסתנן הוא קטין שאינו מלווה על ידי בן משפחה או אפוטרופוס;

(4) שחרורו בערובה של המסתנן יש בו כדי לסייע בהליכי גירושו;

(5) חלפו 60 ימים מהמועד שבו הגיש המסתנן בקשה לקבלת אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, וטרם החל הטיפול בבקשה;

(ג) ממונה ביקורת הגבולות ישחרר מסתנן בערובה אם חלפו שלושה חודשים מיום תחילת החזקתו של המסתנן במשמורת.

(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב)(2), (4), או (5) או סעיף קטן (ג), לא ישוחרר מסתנן בערובה אם שוכנע ממונה ביקורת הגבולות כי מתקיים אחד מאלה:

(1) גירושו מישראל נמנע או מתעכב בשל העדר שיתוף פעולה מלא מצדו, לרבות לעניין הבהרת זהותו או הסדרת הליכי גירושו מישראל;

(2) יש בשחרורו כדי לסכן את ביטחון המדינה, את שלום הציבור או את בריאות הציבור; לעניין זה רשאי ממונה ביקורת הגבולות להסתמך על חוות דעת מאת גורמי הביטחון המוסמכים ולפיה במדינת מושבו או באזור מגוריו של המסתנן מתבצעת פעילות העלולה לסכן את ביטחון מדינת ישראל או אזרחיה;

והכול, אלא אם כן שוכנע ממונה ביקורת הגבולות כי בשל גילו או מצב בריאותו של המסתנן, החזקתו במשמורת עלולה לגרום נזק לבריאותו, ואין דרך אחרת למנוע את הנזק האמור.

(ה) שחרור בערובה ממשמורת יותנה בתנאים שיקבע ממונה ביקורת הגבולות לשם הבטחת התייצבותו של המסתנן לצורך גירושו מישראל במועד שנקבע או לצורך הליכים אחרים לפי דין; ממונה ביקורת הגבולות רשאי, בכל עת, לעיין מחדש בתנאי הערובה, אם התגלו עובדות חדשות או אם השתנו הנסיבות ממועד מתן ההחלטה על השחרור בערובה.

(ו) מסתנן ששוחרר בערובה ממשמורת לפי סעיף זה, יראו את ההחלטה בדבר שחרורו בערובה כאסמכתה חוקית לשהייתו בישראל, לתקופת השחרור בערובה; תוקף ההחלטה בדבר שחרור בערובה מותנה בקיום התנאים לשחרור כאמור.

(ז) ביקש ערב לבטל ערובה שנתן, רשאי ממונה ביקורת הגבולות להיעתר לבקשה או לסרב לה, ובלבד שבהחלטתו יהיה כדי להבטיח את התייצבותו של המסתנן על ידי המצאת ערובה אחרת; לא ניתן להבטיח את התייצבותו של המסתנן בהמצאת ערובה אחרת, יוחזר המסתנן למשמורת.

(ח) גורש המסתנן מישראל במועד שנקבע, יופטרו הוא וערביו מערבותם ויוחזר העירבון הכספי, לפי העניין.

(ט) נוכח ממונה ביקורת הגבולות כי מסתנן ששוחרר בערובה הפר או עומד להפר תנאי מתנאי שחרורו בערובה, רשאי הוא להורות, בצו, על החזרתו למשמורת, וכן רשאי הוא להורות על חילוט או מימוש הערובה.

(י) לא תינתן הוראה על חילוט או מימוש הערובה כאמור בסעיף קטן (ט) אלא לאחר שניתנה הזדמנות למסתנן או לערב, לפי העניין, לטעון את טענותיו, ובלבד שניתן לאתרו באופן סביר."

(יא) הורה ממונה ביקורת הגבולות על שחרורו בערובה של מסתנן לפי סעיף זה, ומתקיימים התנאים למתן הוראת שהייה לאותו מסתנן לפי סעיף 32ד, ייתן לו הממונה הוראת שהייה כאמור לפי הוראות אותו סעיף. "

תיקון סעיף 30ד – הוראת שעה

בסעיף 30ד לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ד) הורה בית הדין לביקורת משמורת של מסתננים על שחרורו בערובה של מסתנן לפי סעיף קטן (א)(2), ומתקיימים התנאים למתן הוראת שהייה לאותו מסתנן לפי סעיף 32ד, ייתן לו ממונה ביקורת הגבולות הוראת שהייה כאמור לפי הוראות אותו סעיף."

הוספת פרק ד' – הוראת שעה

במקום פרק ד' לחוק העיקרי יבוא:

"פרק ד' : מרכז שהייה למסתננים – הוראת שעה

הגדרות

32א.

בפרק זה –

"חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור" – חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה–2005[2];

"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז -1977[3];

"חייל מוסמך" – חייל מוסמך כהגדרתו בחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור שקיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות המסורות לו לפי פרק זה;

"חפץ אסור" – אחד מאלה:

(1) חפץ שהחזקתו אסורה לפי דין;

(2) חפץ שאסור להחזיקו בהתאם להוראות שקבע מנהל המרכז לפי סעיף 32י(א)(2);

"כלי תחבורה", "נשק", "עיכוב" ו"רכב ציבורי" – כהגדרתם בחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור;

"מרכז שהייה", "המרכז" – מרכז שהייה למסתננים שהוכרז לפי סעיף 32ב;

"הנציב" - כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר;

"עבודות תחזוקה ושירותים שוטפים" – עבודות ושירותים הקשורים בתפעול מרכז שהייה, לרבות עבודות ניקיון, עבודות אחזקה, עבודות מטבח, שירותי גינון ושירותי כביסה;

"פקודת בתי הסוהר" - בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971[4];

"פקודת מעצר וחיפוש" – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969[5];

"שוהה במרכז", "שוהה" – מסתנן שחלה לגביו הוראת שהייה לפי סעיף 32ד.

הכרזה על מרכז שהייה

32ב.

השר לביטחון הפנים רשאי להכריז בצו על מקום מסוים כמרכז שהייה למסתננים לעניין פרק זה.

מינוי מנהל המרכז ועובדי המרכז

32ג.

(א) הכריז השר לביטחון הפנים על מרכז שהייה -

(1) ימנה השר לביטחון פנים סוהר בכיר למנהל המרכז, ובלבד שהסוהר עבר הכשרה מתאימה כפי שהורה השר לביטחון הפנים;

(2) ימנה הנציב סוהרים שיהיו עובדי המרכז, ובלבד שעברו הכשרה מתאימה כפי שהורה הנציב.

(ב) בסעיף זה, "סוהר" ו-"סוהר בכיר"– כהגדרתם בפקודת בתי הסוהר.

הוראת שהייה במרכז

32ד.

(א) מצא ממונה ביקורת הגבולות כי יש קושי, מכל סוג שהוא, בביצוע גירושו של מסתנן למדינת מוצאו, רשאי הוא להורות כי המסתנן ישהה במרכז שהייה עד לגירושו מישראל, עד ליציאתו ממנה או עד למועד אחר שיקבע, אך לא יותר מתקופת 20 החודשים האמורה בסעיף 32כא (בפרק זה – הוראת שהייה).

(ב) לא ייתן ממונה ביקורת הגבולות הוראת שהייה למסתנן שהוא אחד מאלה:

(1) קטין;

(2) אישה;

(3) מי שגילו עולה על 60 שנים;

(4) הורה לקטין הסמוך על שולחנו בישראל;

(5) מי שממונה ביקורת הגבולות שוכנע לגביו כי בשל גילו או מצב בריאותו, לרבות בריאותו הנפשית, שהייתו במרכז השהייה עלולה לגרום נזק לבריאותו כאמור, ואין דרך אחרת למנוע את הנזק האמור;

(6) מי שמשטרת ישראל הודיעה לגביו לפי סעיף (ג) כי ישנן ראיות לכאורה לכך שנעברה לגביו עבירה לפי סעיפים 375א או 377א(א) או (ב) לחוק העונשין.

(ג) היה לממונה ביקורת הגבולות חשד סביר כי מסתנן הוא קורבן עבירה בעבירה לפי סעיפים 375א או 377א(א) או (ב) לחוק העונשין, יפנה למשטרת ישראל, בטרם מתן הוראת שהייה לאותו מסתנן, בבקשה לברר האם ישנן ראיות לכאורה לכך שנעברה לגבי המסתנן עבירה כאמור.

(ד) הוראת שהייה תינתן למסתנן לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע טענותיו לפני ממונה ביקורת הגבולות; הוראת השהייה תינתן בכתב ויראו אותה כאסמכתה חוקית לשהייתו של המסתנן בישראל, בכפוף לתנאים שנקבעו בה.

(ה) ממונה ביקורת הגבולות רשאי לתת הוראת שהייה, בין שהמסתנן מוחזק אותה עת במשמורת מכוח צו גירוש לפי חוק זה או מכוח צו משמורת לפי חוק הכניסה לישראל ובין שהמסתנן אינו מוחזק במשמורת כאמור.

(ו) על אף הוראות סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, מסתנן שחלה לגביו הוראת שהייה לא יקבל אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל.

(ז) ממונה ביקורת הגבולות יבטל הוראת שהייה שנתן למסתנן אם מצא כי מתקיים לגביו תנאי מהתנאים המנויים בסעיף קטן (ב), ורשאי הוא לבטל הוראת שהייה כאמור אם מצא כי חל שינוי בנסיבות המצדיק את ביטולה.

תנאי שהייה במרכז ובדיקה רפואית

32ה.

(א) במרכז השהיה יסופקו לשוהה תנאי מחיה הולמים , ובכלל זה שירותי בריאות ורווחה.

(ב) מנהל המרכז רשאי להורות כי סמוך ככל האפשר לאחר תחילת שהייתו של שוהה במרכז הוא ייבדק על ידי רופא; שוהה שיידרש לכך חייב להיבדק בדיקה רפואית והבדיקה תיעשה בנפרד; עד שייבדק רשאי הרופא להפרידו במידת האפשר משוהים אחרים.

איסור עבודה

32ו.

שוהה במרכז אינו רשאי לעבוד בישראל.

העסקת שוהה בעבודות תחזוקה ושירותים שוטפים

32ז.

(א) על אף האמור בסעיף 32ו, מנהל המרכז, בהסכמת השוהה במרכז, רשאי להעסיקו בעבודות תחזוקה ושירותים שוטפים בתחום המרכז, ובלבד שפרטי ההעסקה הוסברו לשוהה, לפני מתן ההסכמה, בשפה המובנת לו.

(ב) הועסק שוהה במרכז כאמור בסעיף קטן (א), יקבל גמול סביר בעד העסקתו; הגמול כאמור ותנאי ההעסקה ייקבעו בתקנות על ידי השר לביטחון הפנים, בהסכמת שר האוצר; הוראות חוק שכר מינימום, התשמ"ז– 1987[6], לא יחולו על גמול לפי סעיף קטן זה, והגמול לפי סעיף קטן זה לא ייחשב כהכנסה לעניין פקודת מס הכנסה[7] או לעניין דין אחר, ולא יחויב במס לפי הפקודה האמורה.

(ג) בין השוהה במרכז ובין המדינה לא יחולו יחסי עובד ומעביד.

(ד) לעניין סעיף זה לא יראו בקיום חובת השוהה לפעול לשמירת הסדר והניקיון במקום מגוריו ובסביבתו, בהתאם להוראות שקבע מנהל המרכז לפי סעיף 32י(א)(2), כהעסקה בעבודות תחזוקה ושירותים שוטפים.

נוכחות במרכז

32ח.

(א) מרכז השהייה יהיה סגור בין השעות 22:00 ל-06:00; שוהה לא ישהה מחוץ לתחומי המרכז בשעות האמורות.

(ב) שוהה יתייצב במרכז לצורך רישום נוכחות, אחת ליום, בין השעות 20:00 ל-22:00.

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ממונה ביקורת הגבולות, רשאי, לפי בקשת שוהה, לפטור את השוהה מחובת ההתייצבות במרכז לצורך רישום נוכחות או מאיסור השהייה מחוץ לתחומי המרכז, כאמור באותם סעיפים קטנים; פטור לפי סעיף קטן זה יינתן לפרק זמן שלא יעלה על 96 שעות, ואם ניתן לשם אשפוז רפואי של השוהה או בן משפחתו מדרגה ראשונה – רשאי הממונה לתת פטור כאמור לתקופה ארוכה יותר; בית הדין לביקורת משמורת של מסתננים רשאי לבחון את החלטת ממונה ביקורת הגבולות לפי סעיף קטן זה, אם הוגשה לו בקשה לכך מאת השוהה בתוך 14 ימים מיום מתן ההחלטה.

(ד) שר הפנים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, יקבע הוראות לעניין אופן רישום הנוכחות כאמור בסעיף קטן (ב).

נשיאת הוראת השהייה והצגתה

32ט.

שוהה חייב לשאת עמו בכל עת את הוראת השהייה שניתנה לו לפי סעיף 32ד ולהציגה, לפי דרישה, בפני עובד המרכז, שוטר, חייל מוסמך, פקח שמונה לפי סעיף 13ד לחוק הכניסה לישראל וכל גורם אחר שמנהל המרכז הסמיכו לכך.

הוראות להפעלת המרכז ולשמירה על הביטחון, הבטיחות, הסדר והמשמעת

32י.

(א) מנהל המרכז, באישור הנציב, יקבע את ההוראות הדרושות לצורך הפעלת המרכז וניהולו ולצורך שמירה על הביטחון, הבטיחות, הסדר והמשמעת במרכז, ובין השאר בעניינים אלה:

(1) שיבוץ במגורי המרכז;

(2) כללי התנהגות של השוהים במרכז, ובכלל זה איסור החזקת חפצים מסוימים, וחובת השוהה לפעול לשמירת הסדר והניקיון במקום מגוריו ובסביבתו;

(3) העסקת שוהים במרכז בעבודות תחזוקה ושירותים שוטפים;

(4) החזקה והפקדה של חפצים;

(5) כניסת מבקרים למרכז;

(6) סגירת המרכז בשעות כאמור בסעיף 32ח(א), וכן לצורך שמירה על הביטחון, הבטיחות, הסדר והמשמעת במרכז.

(ב) שוהה יקיים את ההוראות שנקבעו בעניינים כאמור בסעיף קטן (א) ויישמע להוראות עובד המרכז באותם עניינים.

(ג) ההוראות שנקבעו לפי סעיף זה יפורסמו במקום בולט במרכז השהייה, בשפה המובנת לשוהים.

דמי כיס

32יא.

השר לביטחון הפנים, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות לעניין תשלום דמי כיס או מתן הטבה אחרת, לשוהה במרכז, בשיעורים ובמועדים שיקבע, ורשאי הוא לקבוע את התנאים לנתינתם וכן נסיבות שבהן יישללו דמי הכיס או ההטבה, כולם או חלקם; דמי כיס או הטבה לפי סעיף זה לא ייחשבו כהכנסה לעניין פקודת מס הכנסה[8] או לעניין דין אחר, ולא יחויבו במס לפי הפקודה האמורה.

סמכויות חיפוש בלא צו

32יב.

(א) לשם שמירה על ביטחון הציבור והשוהים במרכז שהייה ולשם שמירה על הסדר במרכז, רשאי עובד המרכז, שוטר או חייל מוסמך לערוך חיפוש בלא צו של שופט –

(1) על גופו של אדם, בכלי תחבורה, במטען ובטובין אחרים – בעת כניסה למרכז או בעת יציאה ממנו;

(2) על גופו של אדם, במטען ובטובין אחרים – בעת כניסה לרכב ציבורי, בעת הימצאות בו או בעת יציאה ממנו, ובלבד שהרכב הציבורי נמצא בסביבתו הקרובה של המרכז.

(ב) היה לעובד המרכז, לשוטר או לחייל מוסמך חשד סביר שאדם הנמצא בתחום מרכז השהייה נושא עמו שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, או נושא עמו חפץ אסור, או שנשק המוחזק שלא כדין או חפץ אסור נמצא בכלי תחבורה הנמצא בתחום מרכז השהייה, רשאי הוא לערוך חיפוש על גופו של אותו אדם או בכלי התחבורה.

(ג) לעניין חיפוש על גופו של אדם לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 3(ג) לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור.

(ד) בסעיף זה, "חיפוש על גופו של אדם" – כהגדרתו בסעיף 3(ד) לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור.

סמכות חיפוש במקום

32יג.

שוטר רשאי, בלא צו חיפוש, להיכנס לכל מקום במרכז ולערוך בו חיפוש אם יש לו יסוד להניח שמבצעים שם עבירה או שעבירה בוצעה שם זה מקרוב; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של שוטר לפי סעיף 25 לפקודת מעצר וחיפוש.

דרישת הזדהות וסמכות תפיסה

32יד.

מי שמוסמך לערוך חיפוש לפי פרק זה רשאי, לשם שמירה על ביטחון הציבור והשוהים במרכז שהייה ולשם שמירה על הסדר במרכז –

(1) לדרוש מאדם, שיש לו סמכות חיפוש לגביו, למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות, הוראת שהייה או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו שהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין;

(2) לתפוס חפץ העלול לפגוע בביטחון הציבור, שהתגלה אגב החיפוש, או חפץ אסור; חפץ שנתפס לפי פסקה זו יימסר בהקדם האפשרי למשטרת ישראל ויחולו עליו הוראות הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים, ואולם לגבי חפץ אסור כאמור בפסקה (2) להגדרה "חפץ אסור" שבסעיף 32א, רשאי מנהל המרכז להורות על הפקדתו בהתאם להוראות שקבע לפי סעיף 32י(א)(4).

מניעת כניסה וסמכות הוצאה

32טו.

(א) סירב אדם לדרישת הזדהות, לחיפוש או לתפיסה לפי הוראות פרק זה, רשאי מי שמוסמך לערוך חיפוש כאמור לפעול בדרכים אלה, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך:

(1) למנוע מאותו אדם כניסה למרכז, כולו או חלקו, או לרכב הציבורי, וכן למנוע הכנסה של חפץ אסור, מטען או טובין אחרים למרכז או לרכב הציבורי, או למנוע כניסה של כלי תחבורה למקום, והכול לפי העניין;

(2) להוציא מהמרכז או ממקום מסוים בו את האדם, את החפץ האסור, את המטען או את הטובין האחרים, או להוציא את כלי התחבורה מהמרכז, והכול לפי העניין.

(ב) סירב אדם לחיפוש, והיה חשד סביר שהוא נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או נושא עמו חפץ אסור, רשאי מי שמוסמך לערוך את החיפוש, לערוך את החיפוש, על אף הסירוב, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך.

(ג) מי שמוסמך לערוך חיפוש לפי פרק זה רשאי להפעיל את הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (א) גם כלפי אלה:

(1) אדם שאינו מורשה לשהות במרכז או במקום מסוים בו באותה העת, שסירב לדרישת עובד המרכז להימנע מכניסה לאותו מקום או לצאת מהמקום האמור;

(2) אדם שאינו שוהה, הנמצא במרכז השהייה ומפריע לסדר במרכז, שסירב לדרישת עובד המרכז לחדול מההפרעה.

סמכות עיכוב

32טז.

(א) היה לעובד המרכז או לחייל מוסמך חשד סביר שאדם הנמצא בתחום מרכז השהייה נושא שלא כדין נשק או חפץ שהחזקתו אסורה על פי דין או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, רשאי הוא לעכב את האדם עד לבואו של שוטר.

(ב) על עיכוב לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 72 עד 74 לחוק המעצרים, בשינויים המחויבים.

(ג) סירב אדם כאמור בסעיף קטן (א) לעיכוב, רשאי מבצע העיכוב להשתמש בכוח סביר כדי לעכבו.

חובת הזדהות

32יז.

לא יעשה עובד המרכז שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדים בצבע ובצורה שהורה הנציב לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;

(2) יש בידו תעודה המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.

סיוע למשטרה

32יח.

עובד המרכז רשאי, בעת מילוי תפקידו, לעשות שימוש בסמכויות המפורטות בפרק זה גם לשם סיוע למשטרת ישראל בביצוע פעולות בתוך המרכז במסגרת מילוי תפקידיה, ובלבד שעובד המרכז לא יעשה שימוש בסמכויות כאמור בסעיף זה אלא באירוע שבו נוכח שוטר או בהתאם להנחיות קצין המשטרה המפקד על האירוע.

שמירת הסדר והמשמעת

32יט.

(א) עובד המרכז רשאי לנקוט אמצעים סבירים, לרבות שימוש בכוח, נגד שוהה במרכז שיש חשש כי הוא עומד לגרום נזק לגוף או לרכוש, כדי למנוע את הנזק האמור או כדי לשמור על הסדר במרכז.

(ב) שוהה במרכז שלא מילא חובה שהוא חייב בקיומה, בהתאם להוראות פרק זה או להוראות שניתנו לפיו, רשאי מנהל המרכז או סגנו לנקוט נגדו אמצעי משמעת, אחד או יותר, מהמפורטים להלן בלבד, לאחר שניתנה לשוהה הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו: נזיפה, אזהרה, הגבלה על יציאה מהמרכז ובלבד שבמהלך תקופה של שבעה ימים לא תוגבל היציאה לפרק זמן מצטבר העולה על 48 שעות, או שלילת דמי הכיס או ההטבה, כולם או חלקם, שנקבעו לפי סעיף 32יא.

(ג)

(1) מצא מנהל המרכז או סגנו כי שוהה הפר חובה כאמור בסעיף קטן (ב) וכי נגרם בשל כך נזק לרכוש, רשאי הוא לחייבו, נוסף על כל אמצעי משמעת, בתשלום פיצויים לשירות בתי הסוהר על נזק שנגרם עקב ההפרה, ובלבד שלא יחייבו בתשלום פיצוים בסכום העולה על הסכום שקבע השר לביטחון הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בצו.

(2) חויב שוהה בתשלום פיצויים כאמור בפסקה (1), רשאי מנהל המרכז, אם ראה טעם מיוחד המצדיק לעשות כן, לבטל את החיוב או להפחיתו.

(ד) בית הדין לביקורת משמורת של מסתננים רשאי, לפי בקשת השוהה, לבחון את החלטת מנהל המרכז או סגנו להגביל את יציאתו של השוהה מהמרכז, שניתנה לפי הוראות סעיף זה; הוראות סעיפים 30ה ו-30ו יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.

העברה למשמורת

32כ.

(א) מצא ממונה ביקורת הגבולות כי שוהה עשה אחד מאלה, רשאי הוא להורות בצו על העברתו למשמורת, לתקופה שיקבע בצו בכפוף להוראות סעיף קטן (ב):

(1) איחר להתייצב לרישום נוכחות במועד ההתייצבות כאמור בסעיף 32ח(ב) או לא התייצב לרישום במועד האמור, באופן חוזר ונשנה, בלא שקיבל אישור לכך לפי סעיף 32ח(ג);

(2) הפר באופן חוזר ושיטתי את כללי ההתנהגות שקבע מנהל המרכז לפי סעיף 32י(א)(2) באופן שיש בו כדי לפגוע פגיעה של ממש בסדר במרכז;

(3) גרם נזק של ממש לרכוש;

(4) גרם חבלה לגוף;

(5) עבד, בניגוד להוראות סעיף 32ו;

(6) לא התייצב במרכז במועד שנקבע להתייצבותו בהוראת השהייה, ואם הועבר למשמורת לפי סעיף זה – לא התייצב במרכז בתום תקופת החזקתו במשמורת;

(7) עזב את מרכז השהייה ולא שב אליו בתוך 48 שעות מהמועד שבו היה עליו לשוב בהתאם להוראות פרק זה ולהוראות שניתנו לפיו, בלא שקיבל אישור לכך לפי סעיף 32ח(ג).

(ב) תקופת ההחזקה במשמורת שעליה יורה ממונה ביקורת הגבולות בצו לפי סעיף קטן (א) לא תעלה על התקופה כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) ניתן הצו בשל עילה כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3) – 15 ימים;

(2) ניתן הצו בשל עילה כאמור בסעיף קטן (א)(4) –

(א) לגבי צו הניתן לשוהה לראשונה בשל אותה עילה –15 ימים;

(ב) לגבי צו הניתן לשוהה בשנית בשל אותה עילה – 30 ימים;

(ג) בכל צו נוסף הניתן לשוהה בשל אותה עילה – 45 ימים;

(3) ניתן הצו בשל עילה כאמור בסעיף קטן (א)(5) –

(א) לגבי צו הניתן לשוהה לראשונה בשל אותה עילה – 30 ימים;

(ב) לגבי צו הניתן לשוהה בשנית בשל אותה עילה – 45 ימים;

(ג) בכל צו נוסף הניתן לשוהה בשל אותה עילה – 60 ימים;

(4) ניתן הצו בשל עילה כאמור בסעיף קטן (א)(6) או (7) –

(א) אם השוהה נעדר מהמרכז לתקופה שאינה עולה על 30 ימים מהמועד שבו היה עליו להתייצב במרכז או לשוב אליו, לפי העניין (בפסקה זו – המועד להתייצבות) –

(1) לגבי צו הניתן לשוהה לראשונה בשל היעדרות לתקופה כאמור – 30 ימים;

(2) לגבי צו הניתן לשוהה בשנית בשל היעדרות לתקופה כאמור – 45 ימים;

(3) בכל צו נוסף הניתן לשוהה בשל היעדרות לתקופה כאמור – 60 ימים;

(ב) אם השוהה נעדר מהמרכז לתקופה העולה על 30 ימים מהמועד להתייצבות ואינה עולה על 90 ימים מהמועד האמור –

(1) לגבי צו הניתן לשוהה לראשונה בשל היעדרות לתקופה כאמור – 60 ימים;

(2) לגבי צו הניתן לשוהה בשנית בשל היעדרות לתקופה כאמור – 75 ימים;

(3) בכל צו נוסף הניתן לשוהה בשל היעדרות לתקופה כאמור – 90 ימים;

(ג) אם השוהה נעדר מהמרכז לתקופה העולה על 90 ימים מהמועד להתייצבות – 120 ימים.

(ג) מצא ממונה ביקורת הגבולות כי מסתנן שקיבל רישיון זמני לישיבת ביקור לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל לא התייצב לחידושו בתוך 30 ימים מהמועד שבו פג הרישיון (בסעיף קטן זה – מועד התפוגה), רשאי הוא להורות בצו על החזקתו במשמורת לתקופה שיקבע בצו ושלא תעלה על התקופה כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) אם המסתנן לא התייצב לחידוש הרישיון בתוך תקופה העולה על 30 ימים ממועד התפוגה ואינה עולה על 60 ימים מהמועד האמור – 60 ימים;

(2) אם המסתנן לא התייצב לחידוש הרישיון בתוך תקופה העולה על 60 ימים ממועד התפוגה ואינה עולה על 120 ימים מהמועד האמור – 75 ימים;

(3) אם המסתנן לא התייצב לחידוש הרישיון בתוך תקופה העולה על 120 ימים ממועד התפוגה – 90 ימים.

(ד) מצא ממונה ביקורת גבולות כי מסתנן שהוראת השהייה שניתנה לו בוטלה או פקעה, הפר מגבלה לעניין האזור הגאוגרפי לשהייתו שנקבעה, לפי סעיף 6(2) לחוק הכניסה לישראל, באשרה או ברישיון הישיבה שניתנו לו, רשאי הוא להורות בצו על החזקתו במשמורת, לתקופה שיקבע בצו ושלא תעלה על התקופה כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לגבי צו הניתן למסתנן לראשונה בשל אותה הפרה –30 ימים;

(2) לגבי צו הניתן למסתנן בשנית בשל אותה הפרה –45 ימים;

(3) בכל צו נוסף הניתן למסתנן בשל אותה הפרה –60 ימים.

(ה) לא ייתן ממונה ביקורת הגבולות צו לשוהה או למסתנן לפי סעיף זה אם שוכנע כי מתקיים האמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 30א(ב) ובכפוף לסייגים המנויים בסעיף 30א(ד), והכול בשינויים המחויבים.

(ו) לא ייתן ממונה ביקורת הגבולות צו לשוהה או למסתנן לפי סעיף זה, אלא לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו; לא ניתן לאתר את השוהה או המסתנן, רשאי ממונה ביקורת הגבולות לתת את הצו שלא בפניו, ובלבד שתינתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות לאחר העברתו למשמורת.

(ז) נתן ממונה ביקורת הגבולות צו לשוהה או מסתנן לפי סעיף זה יובא השוהה או המסתנן, לפי העניין, לפני בית הדין לביקורת משמורת של מסתננים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום 96 שעות מתחילת החזקתו במשמורת, לשם אישור הצו בידי בית הדין.

(ח) בית הדין לביקורת משמורת של מסתננים רשאי, בשים לב לעילות ולתקופות ההחזקה במשמורת הקבועות בסעיפים קטנים (א) עד (ד), ובשים לב לאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 30א(ב) ולסייגים המנויים בסעיף 30א(ד), לאשר את הצו שנתן ממונה ביקורת הגבולות לפי סעיף זה, בשינויים או בלא שינויים, או שלא לאשרו; אישר בית הדין את הצו יקבע כי עניינו של המסתנן יובא לפניו לבחינה נוספת, כאמור בסעיף 30ד(א)(1).

(ט) הוראות סעיפים 30ב עד 30ו יחולו על מי שהועבר למשמורת לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים.

(י) לא יינתן צו לפי סעיף זה נגד שוהה לאחר שחלפה שנה מיום שתם ביצוע המעשה שבשלו ניתן היה להוציא צו כאמור.

(יא) בשל מעשה אחד המהווה יותר מהפרה אחת מההפרות המנויות בסעיף זה שבשלהן ניתן להוציא צו, לא יורה ממונה ביקורת הגבולות על החזקה במשמורת לתקופה העולה על התקופה הארוכה ביותר מבין התקופות שניתן להורות עליהן בשל כל הפרה.

(יב) עם תום תקופת המשמורת לפי סעיף זה ישוב השוהה למרכז השהייה.

תקופת השהייה המרבית במרכז

32כא.

(א) מסתנן לא ישהה במרכז שהייה מכוח הוראת שהיה יותר מ-20 חודשים.

(ב) לעניין חישוב תקופת השהייה של מסתנן במרכז, כאמור בסעיף קטן (א) -

(1) לא יראו תקופה שבה נעדר המסתנן ממרכז השהייה בלא שקיבל אישור לכך לפי סעיף 32ח(ג) או בניגוד לתנאי הוראת השהייה שהוצאה לו, כתקופה שבה שהה במרכז;

(2) יראו תקופה שבה נעדר המסתנן ממרכז השהייה בשל העברתו למשמורת בצו לפי סעיף 32כ, כתקופה שבה שהה המסתנן במרכז.

ממונה על בירור פניות השוהים במרכז ודיווח

32כב.

(א) שר הפנים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, ימנה מי שכשיר להיות שופט שלום, בין מקרב עובדי משרד הפנים ובין מקרב הציבור, כממונה על בירור פניות השוהים במרכז שהייה (בסעיף זה – הממונה), לעניין תנאי שהייתם במרכז.

(ב) שר הפנים יקבע הוראות לעניין דרך הפנייה לממונה, אופן בירור הפניות על ידו ודרכי הטיפול בפניות.

(ג) הממונה ידווח לשר הפנים, אחת לשישה חודשים, על פעולותיו בעניין טיפול בפניות כאמור בסעיף קטן (א); שר הפנים ימסור דיווח כאמור לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, סמוך לאחר קבלתו.

תיקון חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 3 והוראת שעה)

בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשע"ב–2012[9], בסעיף 10, במקום "עד תום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשע"ד -2013" יבוא "עד תום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 5 והוראת שעה), התשע"ה -2014"

תיקון חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 4 והוראת שעה)

בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשע"ד–2013[10], בסעיף 14, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), סעיפים 3 ו-10 לחוק זה, ימשיכו לעמוד בתוקפם עד תום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 5 והוראת שעה), התשע"ה -2014".

תיקון חוק עובדים זרים

בחוק עובדים זרים, התשנ"א - 1991[11] (להלן - חוק עובדים זרים) -

(1) בסעיף 1יא -

(א) במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א) מעסיק של עובד זר ישלם מדי חודש בחודשו לקרן כאמור בסעיף קטן (ב) או לחשבון הבנק כאמור בסעיף קטן (ב1), סכומים כמפורט להלן בעד כל עובד זר שהוא מעסיק (להלן: הפיקדון), אשר ישולמו על ידי המעסיק בעד כל תקופה בה הועסק העובד הזר, גם אם העובד הזר לא עבד בפועל, ובכלל זה ימי המנוחה השבועית, חופשה שנתית, ימי חג וימי מחלה, אך למעט בגין תקופה בה שהה העובד הזר בחופשה ללא תשלום. השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם שר הפנים ובאישור הוועדה, לקבוע בתקנות סכומי או שיעורי פקדון שחובה על מעסיק לשלמם כאמור לענפי תעסוקה או סוגי עובדים זרים או סוגי מעסיקי עובדים זרים נוספים:

(1) מעסיק של עובד זר שהוא מסתנן, יעביר בכל חודש לחשבון הבנק לפי ס"ק (ב1), או לקרן לפי סעיף קטן (ב), פיקדון בעד כל מסתנן שהיה מועסק על ידו בחודש הקודם, למעט בגין תקופה בה שהה מסתנן בחופשה ללא תשלום, הפקדון שיועבר על ידי המעסיק עבור כל מסתנן כאמור יהא מורכב משני סכומים כלהלן:

(א) סכום שישלם המעסיק והשווה ל- 20% משכרו של המסתנן בחודש הקודם;

(ב) סכום שינכה המעסיק משכרו של המסתנן בגין חודש העבודה שקדם למועד הקבוע לתשלום, והשווה ל- 20% משכרו של המסתנן באותו חודש (להלן- סכום הניכוי).

(2) לגבי מעסיק בעל היתר להעסקת עובדים זרים בענף הבניין לפי סעיף 1יג לחוק, לרבות קבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם של עובדים זרים לפי סעיף 10 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996[12] ומי שמעסיק עובד זר על פי היתר מיוחד שניתן לו לפי סעיף 1יג' לחוק לביצוע עבודות כאמור בפסקה 5 להחלטת ממשלה מספר 4617 מיום 29 בדצמבר 2005 (להלן: היתר מיוחד) (להלן: מעסיק בענף הבנין) –

(א) בעד כל עובד זר בעל רישיון לפי חוק הכניסה לישראל (להלן: רישיון) לעבודה בענף הבניין או לעבודה על פי ההיתר המיוחד שהוא מעסיק - סכום של 700 שקלים חדשים;

(ב) על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי עובד זר כאמור באותה פסקת משנה, שעבד חלק מהחודש שבו התחיל לעבוד או מהחודש שבו סיים לעבוד, לפי העניין, סכום הפיקדון שעל מעסיק בענף הבניין לשלם בעד אותו חודש כאמור, יהיה בסכום השווה למכפלת הסכום הנקוב בסעיף קטן (א), כשהוא מוכפל במספר הימים שבהם עבד באותו חודש מיום תחילת העבודה או עד ליום הפסקת העבודה, לפי העניין, ומחולק במספר כל הימים שבחודש האמור.

(3) לגבי מעסיק שהוא חברה או עמותה שנותנות שירותי סיעוד כמשמעותם לפי סעיף 225(ב) חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995[13] (להלן: חוק הביטוח הלאומי) שזכאית לתשלום מהמוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 225 לחוק הביטוח הלאומי - בעד כל עובד זר בעל רישיון לעבוד בענף הסיעוד, שהיא מעסיקה אצל הזכאי לגמלה, פיקדון בסכום השווה לתשלום בעד מרכיב פיצויים וגמל שהחברה זכאית לקבל מהמוסד לביטוח לאומי בעד אותו עובד הזר; לעניין זה, "מרכיב פיצויים וגמל" – כאמור בתעריף התשלום בעד שעת טיפול להענקת שירותי סיעוד, שקובעת ועדת תעריפים של משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

(4) לגבי יחיד שמעסיק עובד זר בעל רישיון לעבוד בענף הסיעוד שלא במסגרת עסק או משלח יד-

(א) רשאי לשלם פיקדון על חשבון סכום ההפרשות לפנסיה שהוא חייב בהן לפי סעיף קטן (ו) .

(ב) סכום הפיקדון כאמור בפסקת משנה זו, לגבי יחיד המעסיק עובד זר בסיעוד והמקבל גמלה לפי סעיף 225א לחוק הביטוח הלאומי, יועבר לחשבון הבנק על ידי המוסד לביטוח הלאומי אם מקבל הגמלה ביקש זאת לפי סעיף 225ג לחוק הביטוח הלאומי.

(ב) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג)

(1) מעסיק ישלם את הפיקדון לקרן או לחשבון הבנק במועד שבו עליו לשלם את שכרו של העובד הזר בעד החודש שבעדו משולם הפיקדון, ואולם אם נודע למעסיק על מועד עזיבתו של העובד הזר את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, ישלם את יתרת סכום הפיקדון בשל כל תקופת עבודתו של העובד הזר עד מועד עזיבתו את ישראל, חמישה ימים לפחות קודם מועד עזיבתו של העובד הזר את ישראל.

(2) מעסיק החייב בהפקדת סכומי פקדון עבור עובד זר לפי סעיף זה ימסור דיווחים לממונה כפי שיורה הממונה בהנחיות שיפורסמו באתר האינטרנט של משרדו.

(ג) בסעיף קטן (ד), המילים "במקום ובתנאים שקבע שר הפנים" יימחקו, ובמקום הסיפא המתחילה במילים "המועד שייקבע לפי" יבוא: "כספי הפקדון ישולמו לידי העובד הזר באמצעות בנק או גוף אחר המנהל באותה העת את כספי הפקדון בהתאם להוראות שקבע שר האוצר לפי ס"ק (ב) או (ב1), באחת הדרכים המפורטות להלן:

(1) ישירות לידי העובד הזר, לאחר שעבר העובד הזר את ביקורת הגבולות בנמל התעופה בן גוריון או במעבר גבול אחר שקבע שר הפנים, בעת יציאה מישראל של העובד הזר שלא לצורך יציאה זמנית, ובלבד שלא הורשה מראש לחזור, בתנאי שהעובד הזר הגיש לממונה בקשה בכתב למשיכת כספי הפקדון וצירף אליה צילום כרטיס טיסה ודרכון או מסמך נסיעה תקף אחר להנחת דעתו, שבעה ימים לפחות לפני יציאתו של העובד הזר את ישראל אך לא יותר מ-30 ימים קודם יציאתו כאמור;

(2) תוך 30 ימי עבודה מהיום שנודע על יציאתו של העובד הזר את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, בהעברה בנקאית לזכות חשבון בנק המתנהל מחוץ לישראל על שמו של העובד הזר שפרטים מלאים ומדויקים אודותיו נמסרו לממונה כאמור ס"ק ד5 להלן, ואם לא השאיר פרטים כאמור, תוך 30 ימי עבודה מיום מסירת פרטים כאמור."

(ד) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ד1)

(1) על אף האמור בס"'ק (ד), ומבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב3), עובד זר אשר עזב את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, לאחר תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל ולא יאוחר מששה חודשים מתום התקופה האמורה, יהא רשאי לקבל את כספי הפיקדון בתוספת הרווחים שנצברו, ולעניין מסתנן – 45% מכספי הפיקדון כאמור, והכל לאחר ניכוי דמי ניהול של הקרן או בניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, וכן לאחר ניכוי הוצאות ההרחקה החלות עליו לפי הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל, ובלבד שמהסכום הנותר לאחר הניכויים ינוכו סכומים בשיעורים כמפורט בטור ב' בטבלה שלהלן, בהתאם לחלוף הזמן מתום תקופת רישיון הישיבה שלו בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, כמצויין בטור א' לצידו, ולאחר מכן ינוכה מהסכום הנותר מס כדין במועד:

	טור א'	טור ב'
	חלוף הזמן	שיעור הניכוי
	בין חודש לחודשיים;	25;
	בין חודשיים לשלושה חודשים	35;
	בין שלושה חודשים לארבעה חודשים	50;
	בין ארבעה חודשים לחמישה חודשים	65;
	בין חמשה חודשים לשישה חודשים	80;
	מעל שישה חודשים	100;

(2) על הוראות סעיף זה לא יחולו הוראות סעיף 7א לחוק למניעת הסתננות, התשי"ד- 1954 לעניין איסור על מסתנן להוציא רכוש מישראל.

(3) על אף האמור בתקנת משנה (א), מצא הממונה, לפי בקשה של עובד זר, כי נבצר ממנו לעזוב את ישראל עד תום תקופת רישיון הישיבה שלו בישראל או עד תום תקופת רישיון חדש שניתן לו, לפי חוק הכניסה לישראל, או שנמנע ממנו למלא אחר הוראות פסק דין בעניינו מסיבות שאינן תלויות בו, או כי בשל טעות או הסתמכות כנה ובתום לב של העובד הזר הוא לא עזב את ישראל עד תום התקופות האמורות, וכי בשל כך לא יהיה זה צודק לזקוף לחובת העובד הזר את חלוף הזמן מתום התקופה האמורה, כולו או חלקו, רשאי הממונה להחליט מהו הזמן שיש לזקוף לחובת העובד הזר, לעניין פיסקה (1) , מתום התקופות האמורות.

(4) הממונה לא יפעיל את סמכותו לפי פיסקה (2) לגבי עובד זר, אם עברו מעל 18 חודשים מתום תקופת רישיון הישיבה שלו בישראל ועד המועד שהתקבלה בקשתו במשרדי הממונה.

(5) הגשת בקשה של עובד זר לפי פיסקה 2 כשלעצמה לא תמנע הרחקתו מישראל ולא תעכב הרחקה כאמור.

(ד2) על אף האמור בסעיפים קטנים (ד), (ד1)(1), (ה)(2) ו- (ז)(3א), מסתנן יהא רשאי לקבל 55% מכספי הפקדון, בניכוי דמי ניהול של הקרן או עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, ובניכוי מס הכנסה בשיעור סופי של 10% בלא זכות לפטור ניכוי או קיזוז כלשהם, גם אם יצא מישראל לאחר תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי חוק הכניסה לישראל, ולא ינוכו סכומים נוספים מסכום זה מעבר למפורט בפיסקה זו.

(ד3)

(1) נפטר עובד זר בטרם עזב את ישראל, והממונה אישר שהעובד הזר היה זכאי לכספי פיקדון לו היה עוזב את ישראל ביום פטירתו, יועברו הכספים לאחר ניכויים כמפורט בסעיף זה, לחשבון הבנק על שמו של העובד הזר אשר פרטיו נמסרו לפי ס"ק (ד5).

(2) לא מסר העובד הזר פרטי חשבון בנק כאמור בס"ק (ד5), יועברו כספי הפיקדון למי שהוכח שהוא בן זוגו, ובאין לעובד הזר בן זוג, יועברו הכספים לילדיו.

(3) לא מסר העובד הזר פרטי חשבון בנק על שמו כאמור בס"ק (ד5), ואין לעובד הזר בן זוג או ילדים כאמור בפסקה 2 לעיל, יועברו כספי הפיקדון למי שנקבע שהם יורשי העובד הזר, בהחלטה שיפוטית סופית או בהחלטה רשמית סופית אחרת שניתנה על פי דין הירושה החל על העובד הזר ואושרה כדין בישראל.

(ד4) עובד זר ששולמו בעדו כספי פיקדון ונרשם במרשם האוכלוסין כתושב, יהיה זכאי לבקש מהממונה שהכספים שבחשבון הבנק יופקדו בקופת גמל לקצבה, כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופת גמל), התשס"ה-2005^{^[14]}, שניתן להפקיד בה סכום חד פעמי, והחל במועד ההפקדה האמורה בקופה וכל עוד הוא רשום כתושב כאמור, לא יחולו לגביו הוראות סעיף זה.

(ד5) פרטים מלאים לגבי חשבון בנק על שמו של עובד זר לקבלת כספי הפיקדון למקרה של פטירת העובד הזר לפני עזיבתו את ישראל ימסרו לממונה באמצעות תצהיר כמשמעותו בסעיף 15 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971^{^[15]}, או בתצהיר שניתן בפני גורם מוסמך בחוץ לישראל בהתאם לסעיף 30 לפקודת הראיות.

(ד6) השימוש בכספים שלא הוצאו על ידי עובד זר מחשבון הבנק, או אשר נוכו כאמור בטבלה בס"ק (ד1) (1) בעקבות שהיה שלא כדין, ייועדו לצרכים בריאותיים של עובדים זרים, בתום תקופה של שנתיים מיום פקיעת תוקף הרישיון האחרון של העובד הזר.

(ה) בסעיף קטן (ז) -

(1) בפסקה (1), המילים "תנאים ודרכים" ימחקו, ובמקומן תבוא "תנאים, דרכים ומקומות נוספים" והסיפא המתחילה במילים "לרבות הפסקתם" – תימחק.

(2) בפסקה (2) במקום "השימוש" תבוא – "שימושים נוספים".

(3) בפסקה (3) לאחר "סוגי מקרים ותנאים" יבוא "נוספים".

(4) פסקה 3א ו- (5) – יימחקו.

(ו) בסעיף קטן (ח), במקום המילים "הסכום האמור בסעיף קטן (א)" יבוא "הסכומים המפורטים בס"ק (א) ו- (ב1) "

(ז) אחרי סעיף קטן (ט) יבוא:

"(י) אין בהפקדת סכום הפיקדון בקרן או בחשבון בנק לפי תקנות אלו משום אישור על חוקיות העסקתו של עובד זר בידי מעסיק או על חוקיות שהייתו או עבודתו של העובד הזר בישראל.

(יא) בסעיף זה:

"הממונה" – הממונה או עובד משרדו;

"מסתנן" – עובד זר שהוא מסתנן כהגדרתו בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד- 1954[16], בעל רישיון בתוקף לפי סעיף (2) (א) (5) לחוק הכניסה לישראל או בעל אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב-1 בתוקף."

"תום תקופת רישיון ישיבה" – לרבות ביטולו של רישיון הישיבה או פקיעתו לפי חוק הכניסה לישראל, ומועד לעזיבת ישראל כפי שנקבע בפסק דין: ולעניין עובד זר שהוא מסתנן, אחד מאלה:

(1) מועד עזיבתו את ישראל כפי שנקבע בפסק דין;

(2) מועד לעזיבה את ישראל עליו הודיע שר הפנים או מנהל רשות האוכלוסין וההגירה לגבי כלל המסתננים או לגבי סוגי מסתננים או לגבי מסתנן פרטני."

הוראת שעה

(2) בסעיף 2 -

(א) בסעיף קטן (א), הסיפא המתחילה מהמילה "דינו" תימחק, ובמקומה יבוא: "דינו – כפל הקנס כאמור בסעיף 61 (א) (2) לחוק העונשין התשל"ז-1977[17]" (להלן: חוק העונשין), ואם היה העובד הזר מסתנן, קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61 (א) (2) לחוק העונשין, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם נעברה העבירה לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של המעסיק – דינו מאסר שנה או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61 (א)(2) לחוק העונשין, ואם היה העובד הזר מסתנן, קנס פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61 (א) (2) לחוק העונשין, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61 (ג) לחוק העונשין, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה.";

(א) אחרי סעיף קטן (א1) יבוא:

"(א2) בסעיף זה, "מסתנן"- עובד זר שהוא מסתנן כהגדרתו בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954[18], ובלבד שחלות עליו הוראות סעיפים 32ד ו-32ו לחוק למניעת הסתננות או שתוקף הרישיון הזמני לישיבת ביקור שניתן לו לפי סעיף 2 (א) (5) לחוק הכניסה לישראל פג."

חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם

בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם התשנ"ו- 1996 (להלן- חוק קבלני כוח אדם)

(1) בסעיף 1, אחרי "בחוק זה" יבוא:

""בעל ענין" "בן משפחה" בעל תפקיד בכיר" – כהגדרתם בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט- 1959.";

(2) בסעיף 3(א), אחרי פסקה (3) יבוא:

"(4) בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון לא הפעיל השר סמכות מן הסמכויות המפורטות להלן כלפי בעל הרישיון, בעל תפקיד בכיר בעסקו, או בעל ענין באחד מהם:

(א) אי חידוש רישיון, ביטולו התנאתו בתנאים או סיוגו.

(ב) הוצאת צו סגירה, אי חידוש רישיון, ביטולו או סיוגו לפי הוראות הפרק הרביעי לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959.

(3) בסעיף 10(א)(4), המילים "במקום "שנתיים " יקראו "שנה" –ימחקו.

(4) בסעיף 10א, לאחר "2 עד 9" יבוא "ו-10ג

(5) אחרי סעיף 10ב יבוא:

תנאים למתן רישיון

10ג.

(א) השר רשאי לסרב לתת רישיון למבקש לפי חוק זה, אם היה המבקש, בעל תפקיד בכיר בעסקו, או בעל עניין באחד מהם, אחד מאלה, וטרם חלפה התקופה המזערית:

(1) בעל עניין במי שהשר הפעיל לגביו סמכות;

(2) בעל תפקיד בכיר במי שהשר הפעיל לגביו סמכות;

(3) בעל עניין בבעל עניין במי שהשר הפעיל לגביו סמכות;

(4) בעל עניין בבעל תפקיד בכיר במי שהשר הפעיל לגביו סמכות;

(ב) על אף האמור בפסקה (1), לא יסרב השר לתת רישיון לפי פסקאות משנה (ב) ו-(ד) לאותה פסקה, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו כי התנהלותו של בעל התפקיד הבכיר הביאה, בין השאר, להפעלת הסמכות; השר רשאי להסתמך לעניין זה, בין השאר, על מסקנה שאליה הגיע בעבר, טרם הפעלת אותה סמכות, ובלבד שניתנה באותה עת לבעל התפקיד הבכיר הזדמנות לטעון את טענותיו;

(ג) על אף האמור בפסקה (1), הפעיל השר סמכות שעניינה התניה או סיוג בלבד, לא יסרב לתת רישיון לפי אותה פסקה, ואולם רשאי הוא לקבוע כי ההתניה או הסיוג יחולו ברישיון; אין בהוראת פסקה זו כדי לגרוע מאפשרות סירוב, התניה או סיוג לעניין הרישיון לפי כל דין;

(ד) בסעיף זה –

"התקופה המזערית" – תקופה של שלוש שנים החל מהמועד האחרון שבו הופעלה סמכות;

"סמכות" – סמכות בהתאם לסעיפים 3 או 6 לחוק."

קביעת קנסות מוגדלים להעסקת מסתננים שלא כדין-הוראת שעה

א. על אף האמור בתקנה 2 לתקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי- עובדים זרים), התשנ"ב-1992 [19] (להלן - "התקנות העבירות המינהליות (עובדים זרים)"), נעברה עבירה על סעיפים 2 (א)(1), 2(א)(2), 3, 4 (א) או 4(ב) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 [20] (להלן: חוק עובדים זרים) כאשר עובד הזר הוא מסתנן כהגדרתו בסעיף 2 (א2) לחוק עובדים זרים, יהיה הקנס המנהלי הקצוב -

(1) נעברה העבירה על ידי מי שאינו קבלן כוח אדם או לשכה פרטית – 10,000 שקלים חדשים.

(2) נעברה העבירה על ידי קבלן כוח אדם או לשכה פרטית -20,000 שקלים חדשים.

ב. על אף האמור בתקנה 3 לתקנות העבירות המינהליות (עובדים זרים), הקנס המנהלי הקצוב לעבירה מנהלית חוזרת כמשמעותה בסעיף 2(ג) לחוק העבירות המנהליות, התשמ"ו- 1985[21] על סעיפים 2 (א)(1), 2(א)(2),3,4(א) או -4(ב) לחוק עובדים זרים, כאשר העובד הזר הוא מסתנן כהגדרתו בסעיף 2 (א2) לחוק עובדים זרים, יהיה כלהלן:

(1) נעברה העבירה על ידי מי שאינו קבלן כוח אדם או לשכה פרטית- 20,000 שקלים חדשים.

(2) נעברה העבירה על ידי קבלן כוח אדם או לשכה פרטית- 30,000 שקלים חדשים.

ג. הוראות חוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985, תקנות העבירות המנהליות, התשמ"ו-1986 [22] וכן הוראות תקנות 2א ו-4 לתקנות העבירות המינהליות (עובדים זרים) וכן ההגדרות שבסעיף 1א לתקנות האמורות, יחולו על הוראות תיקון זה, בשינויים המחוייבים.

תוקף

סעיפים 1, 2, 3, 4, 6(2) ו-8 לחוק זה, יעמדו בתוקפם שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה.

תחולה

10.

(א) הוראות סעיף 30א לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, והוראות סעיף 30ד(ד) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, יחולו על מסתנן שנכנס לישראל לאחר תחילתו של חוק זה.

(ב) תחילתו של סעיף 1יא לחוק עובדים זרים, כנוסחו בסעיף 6(1) לחוק זה:

(1) לגבי מעסיק מענף הבניין - 30 ימים מה-1 לחודש שלאחר תחילתו של חוק זה.

(2) 1 בחודש שיחול בסמוך לאחר תום תקופה של 180 ימים מיום הודעת שר האוצר שתפורסם ברשומות לפיה קיים חשבון בנק כאמור בסעיף 1יא(ב1) לחוק עובדים זרים [או קרן כאמור בסעיף 1יא(ב)]; בהודעה כאמור יפורט יום התחילה של החוק כאמור בסעיף זה.

הוראת מעבר

11.

(א) ממונה ביקורת הגבולות יחליט, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה, (בסעיף זה – יום התחילה) האם לתת הוראת שהייה לפי סעיף 32ד לחוק העיקר כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה (בסעיף זה - הוראת שהייה חדשה), למסתנן שערב יום התחילה חלה לגביו הוראת שהייה שניתנה לפי סעיף 32ד לחוק העיקרי כנוסחו ביום כ"ו באלול התשע"ד (21 בספטמבר 2014) (בסעיף זה – הוראת שהייה ישנה); לעניין חישוב תקופת השהייה במרכז של מסתנן, לפי הוראת השהייה החדשה שייתן לו הממונה לפי סעיף זה, יחולו הוראות אלה:

(1) יובאו במניין תקופות שהייה קודמות שבהן שהה המסתנן במרכז השהייה לפני יום התחילה, וכן תקופות שבהן שהה במשמורת לפני יום התחילה מכוח צו שניתן לפי סעיף 32כ(א) ו-(ב), כנוסחו ביום כ"ו באלול התשע"ד (21 בספטמבר 2014);

(2) לא יובאו במניין תקופת שבהן שהה המסתנן במשמורת לפני יום התחילה, למעט כאמור בפסקה (1).

(ב) עד לקבלת החלטה בידי ממונה ביקורת הגבולות כאמור בסעיף קטן (א), לעניין מתן הוראת שהייה חדשה למסתנן, יראו את הוראת השהייה הישנה שניתנה לו כהוראת שהייה שניתנה לפי סעיף 32ד לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה ויחולו עליו הוראות פרק ד' לחוק זה.

(א) החל ממועד תחילתו של סעיף 1יא לחוק עובדים זרים, כנוסחו בסעיף 5(8) לחוק זה, מעסיק שאינו מעסיק בענף הבניין, רשאי לשלם לחשבון הבנק או לקרן לפי סעיף 1יא, בעד עובדו הזר סכומים שהיה חייב לשלמם בעד תקופה שקדמה לתחילתו של חוק זה בעבור העובד הזר כפיקדון לפי סעיף 1יא לחוק, אילו היום הוראות אלה חלות באותה תקופה, ובלבד שהתקיימו במועד תשלום הכספים לחשבון הבנק כל אלה:

(1) העובד הזר טרם עזב את ישראל, וטרם תם תוקף רישיון הישיבה שלו בישראל;

(2) ניתנה הסכמת העובד הזר לתשלום הסכומים לחשבון הבנק בכתב. שילם מעסיק סכומי פיקדון כאמור לעיל יחולו הוראות סעיף 1יא על הסכום האמור.

דברי הסבר

למדינת ישראל גבולות יבשתיים וימיים באורך מאות קילומטרים עם שכנותיה. מראשיתו של גל ההסתננות לפני כ-9 שנים ועד היום נתפסו למעלה מ-60,000 בני-אדם שהסתננו לישראל שלא דרך תחנות גבול. אמנם, מרבית המסתננים נכנסו לישראל דרך הגבול עם מצרים טרם השלמת גידורו, אך גם לאחר השלמת גדר הגבול עם מצרים לא ניתן למנוע לחלוטין מעבר מסתננים נוספים דרך הגבול האמור, כמו גם דרך גבולותיה האחרים של המדינה, לתוך תחומי מדינת ישראל.

ההסדר החקיקתי הייחודי החל על מסתננים בלתי מתועדים לפי החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954 (להלן – החוק או החוק למניעת הסתננות) נועד לטפל בתופעת ההסתננות רחבת ההיקף עימה התמודדה ישראל בשנים האחרונות. השלכותיה של התופעה באות לידי ביטוי, בין השאר, בפגיעה במרקם החיים בחברה הישראלית, פגיעה בשוק העבודה, צמצום המשאבים במערכות שונות דוגמת מערכת החינוך, מערכת הבריאות ומערכת הרווחה, השמורים לאזרחי ישראל ותושביה השוהים בה כדין, ובהגברת הפשיעה באזורים שבהם מרוכזים מהגרים בלתי חוקיים.

טרם חקיקתו של חוק למניעת ההסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשע"ב-2012 (ס"ח התשע"ב, עמ' 119) (להלן - תיקון מס' 3), הושמו מסתננים במשמורת לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן – חוק הכניסה לישראל), אך שוחררו ממנה לאחר פרק זמן קצר יחסית, בין השאר, משום שחוק הכניסה לישראל אינו מאפשר, ככלל, החזקה של אדם במשמורת למשך יותר מ-60 ימים, בכפוף לסייגים שנקבעו בו לעניין המשך החזקתו במשמורת של שוהה שלא כדין.

תיקון מס' 3 ביטא את מדיניות הממשלה, לפיה יש להחיל הסדר משפטי ייחודי ומחמיר יותר על מסתננים, בשונה מהדין החל על שוהים שלא כדין לפי חוק הכניסה לישראל. זאת, בין השאר, מן הטעם כי בשונה משוהה שלא כדין, אשר נכנס לישראל דרך מעבר גבול חוקי ורשמי באמצעות דרכון של מדינת חוץ, ואשר ניתנה לו אשרת כניסה לתקופה נקובה כתייר או למטרות עבודה ורק בהמשך הפך לשוהה שלא כדין, הרי שמסתנן נכנס לישראל ביודעין שלא דרך תחנת גבול, ללא מסמכי זיהוי רשמיים ובאופן בלתי מתועד. דבר זה מקשה על היכולת של רשויות המדינה לברר את זהותו, מדינת אזרחותו או מדינת תושבותו ומוצאו של המסתנן, ועל היכולת המעשית להרחיקו מישראל למדינה כלשהי, וממילא שאלת הרחקתו מישראל יוצרת מורכבות וקושי נוספים בשים לב למדינות המוצא העיקריות מהן הגיעו רוב המסתננים לישראל. כמו כן, כניסתו של מסתנן בלתי מתועד לישראל היא מלכתחילה בלתי חוקית ומכאן המקום לקבוע דין מחמיר יותר על מסתנן מאשר על נתין זר שנכנס לישראל כדין והפך, לאחר שפקעו אשרתו ורישיון ישיבתו בישראל, לשוהה שלא כדין לפי חוק הכניסה לישראל.

לפי תיקון מס' 3, ניתן היה להחזיק מסתננים במשמורת לתקופה של עד שלוש שנים, בכפוף לעילות שחרור שנקבעו בחוק, ובהן טעמים הומניטאריים מיוחדים וקצב בדיקת בקשות מקלט של מי שהושמו במשמורת.

ביום י"ב בתשרי התשע"ד (16 בספטמבר 2013), קבע בית המשפט העליון בבג"צ 7146/12 אדם נ' הכנסת (פורסם בנבו, 16.9.2013) (להלן – פרשת אדם), בהרכב מורחב של תשעה שופטים, כי סעיף 30א לחוק, אינו חוקתי ונפסק כי כלל הוראותיו של סעיף 30א לחוק בטלות שכן טמונה בו פגיעה בלתי מידתית בזכות לחירות ולכבוד האדם הקבועים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

בעקבות פסק הדין בפרשת אדם, החלו משרדי הממשלה הנוגעים בדבר בעבודת מטה יסודית למציאת אמצעים חלופיים ויעילים שיאפשרו להתמודד עם ההשלכות החמורות הנובעות מתופעת ההסתננות ואמצעים שפגיעתם במסתננים תהיה פחותה, ושיעמדו בעקרונות שנקבעו בפסק הדין. במסגרת מדיניות הממשלה והרציונליים שביסודה ועל מנת למנוע את התמריץ להמשך ההסתננות לישראל ומניעת השתקעותם של המסתננים במרכזי הערים תוך מניעת אפשרותם לעבוד בתחומי ישראל, סברו קובעי המדיניות, כי יש לנקוט במארג של אמצעים להתמודדות עם תופעת ההסתננות.

על כן, הוחלט על נקיטת מהלך כולל, משולב ומתואם לטיפול בתופעת ההסתננות, שכחלק ממנו תוקן החוק, כדי לספק את הנדבך הנורמטיבי למערך המשולב. במסגרת זו, נבחנו כמה חלופות על מנת להתמודד באופן אפקטיבי עם תופעת ההסתננות והשלכותיה, תוך חיפוש אחר חלופה מתונה יותר.

בד בבד, ביום 24.11.13 התקבלה החלטת הממשלה מס' 960, המורה על יישומו של מהלך כולל, משולב ומתואם לטיפול בתופעת ההסתננות, בעלות של מאות מיליוני שקלים, להבטיח קיומן של הוראות כל דין והקצאת משאבים מיוחדים למשטרת ישראל לצורך שיפור הביטחון של אזרחי דרום תל אביב.

ביום 11.12.13 החוק למניעת הסתננות (עבירות שיפוט) (תיקון מס' 4 והוראת שעה) התשע"ד-2014 (להלן- תיקון מס' 4) אושר על ידי הכנסת. במסגרת תיקון מס' 4 עוגנו הכללים והמסגרת הנורמטיבית להקמתו של מרכז השהייה הפתוח. תיקון מס' 4 קבע שני הסדרים - פרק ג' שענינו מתקן משמורת במתכונת מידתית מזו שנקבעה בתיקון מס' 3, ופרק ד' שענינו מרכז שהייה פתוח - הכוללים מארג של אמצעים לטיפול בתופעת ההסתננות.

כנגד תיקון מס' 4 הוגשה עתירה לבית משפט העליון – בג"ץ 8245/13 גבריסלאסי נ' כנסת ישראל ואח' (להלן- פרשת גבריסלאסי). ביום 22.9.14 ניתן פסק דין בעתירה זו, שבו הוחלט לבטל את סעיף 30א לחוק למניעת הסתננות - שענינו במתקן המשמורת - מאחר שהסעיף אינו חוקתי על שום פגיעתו הקשה והבלתי מידתית בזכות החוקתית לחירות ולכבוד, וכן הוחלט לבטל את פרק ד' לחוק למניעת הסתננות - אשר מכוחו הוקם מרכז השהייה - מאחר שיש בו פגיעה בזכות לכבוד ולחירות. לצד זאת קבע בית המשפט, כי הכרזת הבטלות לגבי פרק ד' כולו תושעה לתקופה בת 90 ימים, תוך שהניח, כי די יהיה בתקופת זמן זו כדי לגבש הסדר חקיקתי מתאים. עם זאת, הורה בית המשפט, כי בתקופת 90 הימים האמורה יידרש השוהה להתייצב במרכז השהייה פעמיים ביום בלבד, והתייצבות הצהריים תבוטל מיום 24.9.14. עוד הורה, כי מיום 2.10.14 ועד לתום 90 הימים יוסמך ממונה ביקורת הגבולות להורות בצו על העברת מסתנן למשמורת לתקופה שלא תעלה על 30 ימים (במקום עד שנה).

עיקרי החוק המוצע:

תיקון החקיקה שלפנינו נדרש הואיל וההסדר הקיים בחוק הכניסה לישראל אינו מספק. תיקון חקיקה זה בא לייצר הסדר מתון יותר מזה שנקבע בתיקון מס' 4, אשר יהווה אמצעי מידתי יותר שיעמוד בסטנדרטים החוקתיים שנקבעו בפסק הדין, זאת לשם הגשמת התכליות המשולבות אשר תפורטנה בסעיף 14 להלן.

הצעת החוק המוצעת בזה עניינה בשני חלקים:

1. הגבלה בחוק של תקופת הזמן לשהייה במרכז ל-20 חודשים;

2. קביעת חובת התייצבות אחת בלבד בסמוך לשעת סגירת המרכז בלילה;

4. הפחתת תקופות החזקה במשמורת שניתן להשית על מסתנן בגין הפרת הוראות סעיף 32כ לחוק;

5. התנית ההעברה למשמורת לפי סע' 32כ באישורו של בית הדין לביקורת משמורת;

סעיף 1 - 30א לחוק:

סעיפים 30א(א)-(י) קובעים את סמכות ממונה ביקורת הגבולות לשחרור ממשמורת כדלהלן:

סעיף קטן (א) המוצע קובע כי מסתנן יובא לפני ממונה ביקורת הגבולות של רשות ההגירה והאוכלוסין, לא יאוחר מחמישה ימי עבודה מיום תחילת החזקתו במשמורת, זאת לשם בחינת אפשרות שחרורו.

סעיף קטן (ב) המוצע קובע, כי ממונה ביקורת הגבולות יהיה רשאי לשחרר מסתנן בעירבון כספי, בערבות בנקאית או בערובה מתאימה אחרת או בתנאים שימצא לנכון אם שוכנע כי התקיימה אחת הנסיבות המנויות בסעיף:

(2) קיימים טעמים הומניטריים מיוחדים אחרים המצדיקים את שחרורו של המסתנן בערובה, לרבות אם עקב ההחזקה במשמורת יוותר קטין בלא השגחה;

(3) המסתנן הוא קטין שאינו מלווה על ידי בן משפחה או על ידי אפוטרופוס;

(4) שחרורו בערובה של המסתנן יש בו כדי לסייע בהליכי גירושו;

נוכח קביעותיו של בית המשפט העליון בפרשת גבריסלסי, תוקן סעיף זה אל מול הנוסח שנכלל בתיקון מס' 4 ונקבע כי באשר לעילה המנויה בסעיף (1)הממונה רשאי לשקול אף את מצבו הנפשי של המסתנן בעת קבלת החלטה על שחרור בערובה. וכן קוצרה התקופה הקבועה בסעיף קטן (6) והותאמה למגמה הכוללת של קיצור תקופת המשמורת בכללותה.עילת השחרור שבסעיף קטן (ב)(3)) נועדה להבטיח התייחסות שונה, לאוכלוסיית המסתננים הקטינים, שגילם הצעיר והיותם לא–מלווים על ידי הורה בישראל שהוא בגיר, מחייבים התייחסות שונה. בנוסף, העילה שבפסקה (ב)(5 נועדה להבטיח כי אם הגיש המסתנן בקשה לאשרה ורישיון לישיבה בישראל, לצורך קבלת מקלט מדיני בישראל, הטיפול בבקשתו יקודם.

לפי סעיף קטן (ג), ממונה ביקורת הגבולות ישחרר מסתנן בערובה אם חלפו שלושה חודשים מיום תחילת החזקתו של המסתנן במשמורת.

הנוסח המוצע קובע הסדר חקיקתי אשר בדומה להוראות סעיף 30א שבוטל בתיקון מס' 4, יחול רק על מסתננים פוטנציאליים שטרם נכנסו לישראל ערב תחילתו של חוק זה. מניין הימים להחזקה במשמורת מכוח הוצאת צו גירוש לפי סעיף 30א יעמוד על תקופת משמורת בת שלושה חודשים.

קביעת תקופת משמורת בת שלושה חודשים, הארוכה מהתקופה הקבועה בחוק הכניסה לישראל נקבעה כתקופת זמן נדרשת, בין השאר כדי למצות את הליכי הזיהוי והגירוש של מסתנן. בכלל זה מיצוי הליכי זיהויו של המסתנן, לרבות מוצאו, הסדרת מסמכי נסיעה עבורו ומיצוי אפיקי יציאתו או הרחקתו מישראל. הניסיון מלמד, כי מדובר בהליכים מורכבים האורכים זמן רב יותר מהתקופה הקבועה בחוק הכניסה לישראל, בין היתר – אך לא רק- בשל ניסיונם של חלק מן המסתננים להזדהות כבעלי נתינות אחרת ממדינת נתינותם, או כבעלי זהות בדויה או שאולה, שלא כמי שנכנס לישראל בצורה מסודרת דרך תחנת גבול.

הנוסח המוצע קובע הסדר מאוזן ורף מידתי במסגרתו יוחזק מסתנן במשמורת לכל היותר תקופה של 3 חודשים, זאת בכפוף לשיתוף הפעולה שלו עם הליכי הזיהוי והגירוש. קביעת תקופת משמורת מקסימלית ל-3 חודשים ואופן הפעלתה נקבעה לאחר שנלקחה בחשבון, בין היתר, עיקרי הביקורת של שופטי בית המשפט העליון בפרשת גבריסלאסי בעניין חוקתיות הסעיף וכן התכליות המרכזיות שעמן נועד החוק למניעת הסתננות להתמודד, כמפורט לעיל. כמו כן, קביעת משך תקופת המשמורת נעשתה בהתחשב בנתונים עדכניים אודות היקף תופעת ההסתננות לישראל בחודשים האחרונים. בהקשר זה יוער, כי אף לעמדת שופטי הרוב בפרשת גבריסליאסי לנתונים העובדתיים אודות היקף תופעת ההסתננות לישראל וההתמודדות עימה יש השלכה על האיזון החוקתי ויש לבחנם מעת לעת.

סעיף קטן (ד) קובע כי מסתנן שגירושו מישראל נמנע או מתעכב, בשל העדר שיתוף פעולה מצדו הן לעניין הבהרת זהותו והן לעניין הסדרת הליכי גירושו, או מסתנן שיש בשחרורו כדי לסכן את ביטחון המדינה, שלום הציבור או בריאותו לא ישוחרר ממשמורת על אף הוראות סעיף קטן (ב)(3), (5)-(7) וסעיף קטן (ג).

יובהר, כי מסתנן שגירושו מישראל למדינתו או למדינה שלישית נמנע, או מתעכב, בשל סירובו לצאת או שהוצע לו לצאת למדינה שלישית שאין מניעה להרחיקו אליה והוא סרב, יחולו בעניינו הוראות סעיף 30א(ד)(1) המוצע.

סעיף קטן (יא) קובע כי מסתנן שממונה ביקורת הגבולות הורה על שחרורו בערובה לפי סעיף זה, ומתקיימים התנאים למתן הוראת שהייה לפי סעיף 32ד, יתן לו הממונה הוראת שהייה כאמור לפי הוראות אותו סעיף. בהמשך לסעיף קטן (ג) סעיף זה למעשה מגשים את תכליות החוק בכך שהוא מונע ממסתננים חדשים אשר משתחררים להגיע למרכזי ערים וכן גורם לפגיעה בתמריצים הכלכליים ובמוטיבציה של מסתננים פוטנציאליים להגיע לישראל.

בנוסף, על החלטה של ממונה ביקורת הגבולות לפי סעיף 30א המוצע יחולו הוראות סעיפים 30ב עד 30ו לחוק, שעניינם תנאי ההחזקה במשמורת וביקורת שיפוטית של בית הדין לביקורת משמורת של מסתננים.

סעיף 2- תיקון סעיף 30ד – הוראת שעה:

בהמשך לקבוע בסעיף 30א(יא) מוצע להוסיף הוראה בסעיף 30ד(ד) לפיה מסתנן שבית הדין לביקורת משמורת של מסתננים הורה על שחרורו בערובה לפי סעיף קטן (א)(2) ומתקיימים התנאים למתן הוראת שהייה לפי סעיף 32ד, יתן לו הממונה הוראת שהייה במרכז השהייה.

כפי שפורט לעיל, סעיף זה למעשה מגשים את תכליות החוק בכך שמונע ממסתננים חדשים אשר משתחררים להגיע למרכזי ערים וכן גורם לפגיעה בתמריצים הכלכליים ובמוטיבציה של מסתננים פוטנציאליים להגיע לישראל.

סעיף 3- הוספת פרק ד' (סעיפים 32א-32כא):

תיקון החקיקה המוצע נועד להחליף את הוראות פרק ד' אשר בוטל בפרשת גבריסלאסי וקובע, כי ניתן להורות בצו למסתנן לשהות במרכז שהייה. עוד מוצע לקבוע, כי במרכז השהיה יסופקו לשוהים תנאי מחיה הולמים, ובכלל זה שירותי בריאות ורווחה.

מטרת הקמתו של מרכז השהייה לספק למסתנן את צרכיו מחד גיסא, תוך מניעת השתקעותו במרכזי הערים בישראל ועבודה בהן, מאידך גיסא. בכך יש גם כדי להקטין את התמריץ להסתננות לישראל ולהשתקעות במרכזי הערים של מסתננים המצויים כבר בישראל.

ההסדר המוצע נקבע בשים לב להערות בית המשפט העליון בפרשת גבריסלאסי ביחס להוראות פרק ד' לתיקון מס' 4 ומרכז השהייה הפתוח, ונכללו בפרק ד' שינויים משמעותיים בנוגע למרכז השהייה בהשוואה להסדר שנקבע בתיקון מס' 4.

שינויים אלה נעשו תוך שימת דגש על שמירת כבוד האדם של המסתנן וצמצום הפגיעה בחירותו, בין היתר, על ידי הגבלת תקופת הזמן לשהייה במרכז ל- 20 חודשים; קביעת חובת התייצבות אחת בלבד (במקום 3 התייצבויות כפי שנקבע בתיקון מס' 4 שבוטל) בסמוך לשעת סגירת המרכז בלילה; קביעת מגבלות על הוצאת הוראות שהייה לקבוצות אוכלוסיה ייחודיות ומתן סמכות לבטל הוראות שהייה; הפחתת תקופות החזקה במשמורת שניתן להשית על מסתנן בגין הפרת הוראות סעיף 32כ לחוק; הכפפת ההעברה למשמורת לפי סעיף 32כ לחוק באישורו של בית הדין לביקורת משמורת והארכת פרק הזמן לפטור מחובת התייצבות מ-48 שעות ל-96 שעות, תוך ויתור על הדרישה לטעמים מיוחדים לפטור.

פרק ד' נועד להתמודד בעיקר עם שתי קבוצות מסתננים עיקריות - יוצאי אריתריאה וסודן - אשר קיימים לעת הזו קשיים שונים לגירושן למדינות מוצאן. לפי המוצע, ניתן יהיה ליתן הוראת שהיה לכל מסתנן שנמצא קושי מכל סוג שהוא לגרשו למדינת מוצאו.

בפרשת גבריסלאסי קבע בית המשפט העליון, כי בהפעלת מרכז השהייה במתכונת המוצעת בתיקון מס' 4, קיימת פגיעה חריפה בחירותו ובכבודו של אדם, בין היתר בשל העדר הגבלת זמן לשהייה וחובת התייצבות 3 פעמים ביום. כדי לעמוד באמות המידה שקבע בית המשפט העליון, מוצע להגביל את משך השהייה ולהעמידו על תקופה של עד 20 חודשים. במהלכה של תקופה זו על המסתנן להתייצב לצורך רישום נוכחות פעם אחת בלבד, בכל יום, בין השעות 20:00 – 22:00 בערב.

פרק ד', כמו מרבית הוראות התיקון, מוצע כהוראת שעה לתקופה בת שלוש שנים, זאת כדי לבחון במהלך תקופה זו כיצד מגשים ההסדר את התכלית של מניעת השתקעותם של מסתננים בישראל ואת התמודדות המדינה עם השלכותיה הרחבות של תופעת ההסתננות. התיקון המוצע מנסה לתת מענה הן לזכותה ולחובתה של מדינת ישראל להגן על גבולותיה, ריבונותה ושלום אזרחיה ותושביה, והן לחובתה לכבוד האדם וחירותו.

סעיף 32א – הגדרות

מוצע לקבוע כי המרכז שיוקם ייקרא "מרכז לשוהים", ולהגדיר את ייעודו של המרכז אשר יופעל וינוהל על ידי שירות בתי הסוהר ויספק לשוהים בו תנאי מחיה הולמים, ובכלל זה שירותי בריאות ורווחה.

סעיף 32ב - הכרזה

מוצע להסמיך את השר לביטחון הפנים להכריז על מקום מסוים (לרבות בניין או מחנה) כמרכז לשוהים.

סעיף 32ג - הכשרה ומינוי עובד המרכז

מוצע לקבוע כי נציב שירות בתי הסוהר ימנה את עובדי המרכז. עם זאת, על מנת להדגיש ולהבטיח כי המרכז אינו מתנהל כמתקן משמורת יידרש עובד אשר מועסק במרכז לעבור הכשרה מתאימה.

סעיף 32ד- שהייה במרכז

מטרתו של הסעיף המוצע להניח את המסגרת המשפטית לצורך התמודדות עם חלק הארי של המסתננים השוהים כיום בישראל יוצאי אריתריאה וסודן. כאמור, עם קבוצות אוכלוסייה אלו קיים, בעת הזו, קושי בגירושם למדינות המוצא. באשר ליוצאי אריתריאה נכון לעת הזו, מדינת ישראל נוקטת מדיניות אי-הרחקה זמנית של נתינים אריתריאים לאריתריאה. באשר ליוצאי סודן הימנעותה של מדינת ישראל בשנים האחרונות מלבצע החזרות ישירות לצפון סודן נובעת בעיקרה מהקושי המעשי לבצע החזרות שכאלה, בשל היעדר יחסים דיפלומטיים בין מדינת ישראל לרפובליקה של סודן, וממילא בשל היעדר תקשורת עם הרשויות במדינה זו.

הסעיף המוצע קובע את ההליך שמכוחו יעבור מסתנן למרכז השהייה. בהתאם לסעיף קטן (א) המוצע, ממונה ביקורת הגבולות רשאי להורות, אם מצא כי קיים קושי מכל סוג שהוא בביצוע גירושו של מסתנן, כי המסתנן ישהה במרכז שהייה עד לגירושו מישראל ולא יותר מתום תקופת 20 החודשים הקבועה בסעיף 32כא, לפי המוקדם ביניהם. בעקבות הערות בית המשפט העליון בפרשת גבריסלאסי מוצע לקבוע כי תקופת השהות המרבית המותרת במרכז השהייה תעמוד על 20 חודשים (ולא שלוש שנים כפי שהוצע בתיקון מס' 4).

מטרתו של נוסח מוצע זה, היא להבהיר, כי התיקון נועד לחול על כל מסתנן שיש קושי מכל סוג שהוא להרחקתו מישראל. הצורך בחידוד זה התעורר עקב פסיקות סותרות של שופטי בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע (עת"מ 10025-05-14 ו- עת"מ 50669-05-14) בנוגע לפרשנותו של הביטוי "קושי בביצוע גירושו של מסתנן" שנכלל בסעיף 32ד לתיקון מס' 4.

כאמור, הנוסח המוצע בא להבהיר את תכלית החקיקה ולקבוע שהתיקון יחול על כל מסתנן שיש קושי מסוג כלשהוא לגירושו מישראל. הקשיים יכולים להיות מכל סוג שהוא, בין שמדובר בקושי מעשי לגירוש, ובין שמדובר במדיניות אי הרחקה זמנית, שננקטת על ידי מדינת ישראל, ביחס למסתננים ממדינה מסוימת.

סעיף קטן (ב) המוצע, מפרט את המקרים בהם לא יתן ממונה על ביקורת הגבולות הוראת שהייה במרכז השהייה:

(1) קטין;

(2) אישה

(3) מי שגילו עולה על 60 שנים;

(4) הורה לקטין הסמוך על שולחנו בישראל;

(6) מי שמשטרת ישראל הודיעה לגביו לפי סעיף (ג) כי ישנן ראיות לכאורה לכך שנעברה לגביו עבירה לפי סעיפים 375א או 377א(א) או (ב) לחוק העונשין, התשל"ז -1977;

סייגים אלו נוספו בעקבות פרשת גבריסלאסי, ונועדו להטמיע את הערת בית המשפט העליון ביחס לנחיצות קביעתם של מגבלות למתן הוראת שהייה בחקיקה על ידי מתן סמכות לביטול הוראת השהייה, במקרים המפורטים, לממונה ביקורת הגבולות.

בהמשך לסייג המופיע בסעיף ב(6), מוצע לקבוע בסעיף קטן (ג) המוצע, כי ככל שלממונה על ביקורת הגבולות מתעורר חשד סביר כי מסתנן הוא קורבן עבירה בעבירה לפי סעיפים 375א או 377א(א) או (ב) לחוק העונשין, התשל"ז -1977, עליו לפנות בטרם מתן הוראת השהייה, למשטרת ישראל, בבקשה לברר האם ישנן ראיות לכאורה לכך שנעברה לגבי המסתנן עבירה כאמור.

סעיף קטן (ד) המוצע, קובע כי לא יתן ממונה ביקורת הגבולות הוראת שהייה אלא לאחר שניתנה למסתנן הזדמנות להשמיע טענותיו. סעיף זה מטרתו להבטיח את זכות הטיעון של המסתנן, טרם יתן לו הממונה הוראת שהייה במרכז. עוד קובע הסעיף כי הוראת השהייה תינתן בכתב ויראו אותה כאסמכתא חוקית לשהייתו של מסתנן בישראל, בכפוף לתנאים שנקבעו בה.

סעיף קטן (ה) המוצע, קובע כי ממונה ביקורת הגבולות רשאי לתת הוראת שהייה כאמור, בין אם המסתנן מוחזק במשמורת מכוח צו משמורת לפי חוק הכניסה לישראל או מכוח צו גרוש, ובין אם המסתנן אינו מצוי במשמורת. הנוסח המוצע מאפשר להורות על שהייתם במרכז של מי שמועברים אליו ישירות ממשמורת, כמו גם על שהייתם של מי ששוחררו מן המשמורת ושוהים במרכזי הערים.

סעיף קטן (ו) המוצע קובע כי מסתנן שקיבל מממונה ביקורת הגבולות הוראת שהייה, לא יהיה זכאי לקבל אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל.

עוד מוצע לקבוע בסעיף קטן (ז) את סמכותו של ממונה ביקורת הגבולות לבטל הוראת שהייה שניתנה בעניינו של מסתנן, אם מצא כי מתקיימים בעניינו של מסתנן אחד מהתנאים המנויים בסעיף קטן (ב) או ככל שמצא הממונה כי חל שינוי בנסיבות הוא רשאי לבטל את הוראת השהייה.

סעיף 32ה – תנאי השהייה במרכז ובדיקה רפואית

כאמור, מרכז השהייה נועד לספק לשוהים בו תנאי מחייה הולמים ובכלל זה שירותי בריאות ורווחה. מטרתו של מרכז השהייה למנוע את השתקעותם של מסתננים במרכזי הערים בישראל לצרכי עבודה ואת העסקתם בישראל על השלכותיה כפי שפורטו לעיל. השירותים במרכז יכול שיינתנו באמצעות גורמים שונים שאינם שירות בתי הסוהר.

לסעיף 32ו – איסור עבודה

הסעיף המוצע מבטא את הרציונל העומד בבסיס הקמתו של מרכז השהייה, דהיינו, הרצון למנוע את הצורך של מסתננים לעבוד, וכך למנוע את העסקתם של המסתננים בישראל כמו גם את השתקעותם במרכזי הערים. לפי המוצע בסעיף זה ובסעיף 32ז כנוסחו המוצע, מסתנן השוהה במרכז השהייה לא יהיה רשאי לעבוד מחוץ למרכז השהייה.עוד יובהר, כי הוראה זו חלה על כל מסתנן שניתנה בעניינו הוראת שהייה והוא טרם התייצב במרכז השהייה. יצוין כי לאור ההסדר המוצע, מעסיק שיעסיק מסתנן שחלה לגביו הוראת שהייה, ינקטו נגדו אמצעי האכיפה הקבועים בדין.

לסעיף 32ז- העסקת שוהה בעבודות תחזוקה ושירותים שוטפים

מוצע לקבוע, כי אפשר יהיה להעסיק מסתננים, בעת שהותם במרכז השהייה, בעבודות תחזוקה ושירותים שוטפים הנוגעים לתפעול המרכז, ובכלל זה עבודות ניקיון, עבודות אחזקה, עבודות מטבח, שירותי גינון ושירותי כביסה. מטרת ההעסקה האמורה היא לספק תעסוקה לשוהים במרכז, לאפשר את תפעולו השוטף ולהביא את השוהים במרכז להשתתף בשמירה על המרכז ובתפעולו. עם זאת, העסקה כאמור תתאפשר רק בהסכמת השוהה, פרטי ההעסקה יוסברו לשוהה בשפה המובנת לו וכנגד העסקתו יקבל השוהה גמול סביר. יודגש כי על העסקה זו לא יחולו יחסי עובד מעביד, וכן לא יחולו הוראות חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987. האמור לעיל אינו חל לגבי ניקיון החדר וסביבת המגורים המשמשת את השוהה במרכז, ולגבי שמירת הסדר והניקיון של אלו, לא ישולם גמול.

לסעיף 32ח – נוכחות במרכז השהייה ויציאה ממנו

הסעיף המוצע קובע הוראות לעניין נוכחות השוהה במרכז ויציאתו ממנו ולעניין התייצבות השוהה במרכז לצורך רישום נוכחות.

סעיף קטן (א) המוצע קובע את שעות סגירת מרכז השהייה בלילה, בין השעות 22:00 ל- 06:00, זאת במטרה להבטיח ניהול תקין של המרכז כמו גם את שלומם וביטחונם של השוהים במרכז.

סעיף קטן (ב) קובע כי שוהה יתייצב במרכז בכל יום בין השעות 20:00 - 22:00 לצורך רישום נוכחות. מטרת הסעיף להבטיח מחד גיסא, את חירותו וכבודו של השוהה במרכז ומחוצה לו, ומאידך גיסא, למנוע מהשוהה את האפשרות לעבוד מחוץ למרכז.

בעקבות הערות בית המשפט העליון בפרשת גבריסלאסי, מוצע לשנות את החוק באופן שבו חובת ההתייצבות תעמוד על פעם אחת בלבד (לעומת חובת התייצבות שלוש פעמים ביום לפי תיקון מס' 4) לקראת שעת סגירת המתקן בלילה, כך שמידת הפגיעה באוטונומיה של השוהה במרכז תצומצם באופן משמעותי למינימום האפשרי.

עוד מוצע, נוכח הערות בית המשפט העליון בפרשת גבריסלאסי לתקן את סעיף קטן (ג) באופן שבו ממונה ביקורת הגבולות יוסמך לפטור את השוהה מהתייצבות במרכז לפרק זמן כפול מזה שנקבע בתיקון מס' 4, קרי לתקופות שלא יעלו על 96 שעות, תוך ויתור על הדרישה לטעמים מיוחדים לפטור.

על אף שמרכז השהייה שמוצע להקימו הינו מרכז שהייה פתוח, מוצע לקבוע, בכדי למנוע הליכים משפטיים מיותרים ומאחר שבית הדין לביקורת משמורת של מסתננים אמון על נושאים מסוג זה, כי שוהה במרכז שיבקש להשיג על החלטת ממונה ביקורת הגבולות לפי סעיף קטן (ג) כנוסחו המוצע, יוכל לפנות לבית הדין האמור בבקשה לבחון את החלטת הממונה.

מוצע לתקן את סעיף קטן (ד), כי שר הפנים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, יקבע הוראות לעניין אופן רישום הנוכחות של השוהים במרכז.

לסעיף 32ט המוצע- נשיאת הוראת השהייה והצגתה

מרבית המסתננים נכנסים לישראל בלא תיעוד או מסמכים רשמיים. בהעדרם, תשמש הוראת השהייה שתינתן להם לפי החוק המוצע כמסמך מזהה, וכן תקבע את תנאי השהייה ואת המסגרת לשהייתם בישראל. משכך, מוצע לקבוע, בסעיף 32ט כנוסחו המוצע, כי שוהה במרכז השהייה ישא עימו בכל עת את הוראת השהייה ויציג אותה, לפי דרישה, בפני עובד המרכז, שוטר, חייל מוסמך כהגדרתו בסעיף 32א לחוק בנוסחו המוצע (להלן – חייל מוסמך), פקח שמונה לפי סעיף 13ד לחוק הכניסה לישראל וכל גורם אחר שמנהל המרכז הסמיכו לכך.

לסעיף 32י המוצע- הוראות להפעלת המרכז ולשמירה על הביטחון, הבטיחות , הסדר והמשמעת

מוצע לקבוע כי מנהל המרכז יקבע, באישור נציב שירות בתי הסוהר, את ההוראות הדרושות לצורך הפעלת המרכז וניהולו ולצורך שמירה על הביטחון, הבטיחות, הסדר והמשמעת במרכז. קביעת הוראות מיוחדות לצורך ניהול מרכז השהייה נדרשת מאחר שהמרכז יופעל במתכונת שונה ממתקני משמורת המנוהלים בידי שירות בתי הסוהר, וינוהל בצורה שונה ממתקן כאמור. עוד מוצע לקבוע, בסעיף קטן (ג) של סעיף 32י המוצע, כי ההוראות שייקבעו לפי אותו סעיף יפורסמו במקום בולט במרכז השהייה, בשפה המובנת לשוהים.

לסעיף 32יא המוצע- דמי כיס

מוצע להסמיך את השר לביטחון הפנים לקבוע, בהסכמת שר האוצר, הוראות לעניין תשלום דמי כיס, לרבות שיעורם, מועדים לתשלומם, תנאים לנתינתם וכן הוראות לעניין שלילת דמי כיס או הפחתה מהם. הוראות כאמור אפשר שייקבעו בהתייחס, למשל, להתנהגותו של השוהה במרכז, ובכלל זה שמירתו על כללי השהייה במרכז ורציפות שהייתו בו.

לסעיף 32יב המוצע- סמכויות חיפוש בלא צו

מוצע לקבוע כי לשם שמירה על הסדר ועל ביטחון השוהים במרכז, ולשם שמירה על ביטחון הציבור, יוקנו לעובד המרכז, לשוטר וכן לחייל מוסמך, סמכויות חיפוש בלא צו בדומה לסמכויות המוקנות לפי סעיף 3 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005 (להלן-חוק הסמכויות), בשינויים המפורטים בסעיף המוצע. יובהר, כי השגת התכלית של שמירה על ביטחון הציבור והשוהים ושמירה על הסדר במרכז מחייבת הרחבה מסוימת של הסמכויות האמורות כפי שיפורט להלן.

בכדי להבטיח את ביטחונם של השוהים במרכז ואת ביטחון הציבור ובכדי לשמור על הסדר במרכז, מוצע, בסעיף קטן (א) המוצע, להקנות לעובד המרכז, לשוטר או לחייל מוסמך, ללא צו בית משפט, סמכות לערוך חיפוש על הגוף, כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הסמכויות, בעת כניסה למרכז או בעת יציאה ממנו. סמכות זו תופעל באופן שגרתי כלפי המבקשים להיכנס למרכז והיוצאים ממנו. נוסף על כך, יוכלו הגורמים שהוסמכו לבצע חיפוש על הגוף או בכלי תחבורה, ללא צו בית משפט, במקרה שהתעורר חשד סביר שאדם הנמצא במרכז השהייה נושא עימו נשק שלא כדין, כאשר נשק מוחזק בכלי תחבורה או כאשר אדם עומד לעשות שימוש בנשק. כמו כן, מוצע לקבוע כי הגורמים האמורים יוסמכו לערוך חיפוש כאמור במקרה של חשד לאחזקת חפץ שאחזקתו אסורה על פי דין או חפץ שמנהל מרכז השהייה, באישור נציב שירות בתי הסוהר, קבע שאסור להחזיקו במרכז (להלן – חפץ אסור).

מוצע לקבוע, בסעיף קטן (ג) המוצע, כי לעניין ביצוע החיפוש על הגוף לפי הסעיף המוצע יחולו הוראות סעיף 3(ג) לחוק הסמכויות.

לסעיף 32יג המוצע- סמכות חיפוש במקום

על פי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן- הפקודה), שוטר רשאי, להיכנס לכל מקום ולערוך בו חיפוש בלא צו שופט, אם יש לו יסוד להניח שמבצעים שם פשע, או שפשע בוצע שם זה מקרוב. סמכות זו נתונה בפקודה גם במקרה שבו אדם המצוי במקום פונה לעזרת המשטרה ויש יסוד להניח שמבוצעת שם עבירה. מוצע להעניק לשוטר סמכות חיפוש כאמור לגבי כל עבירה שמבוצעת במרכז, או שבוצעה במרכז זה מקרוב, ללא צו שיפוטי. סמכות זו חיונית לצורך השמירה על שלום וביטחון השוהים במרכז והשמירה על הסדר במרכז. הקנייתה לשוטר בלבד, על בסיס יסוד להניח שמבוצעת או שבוצעה עבירה, מבטאת איזון ראוי.

לסעיף 32יד המוצע – דרישת הזדהות וסמכות תפיסה

בדומה לסמכויות שהוקנו בסעיף 4 לחוק הסמכויות, מוצע להקנות למי שמוסמך לערוך חיפוש לפי החוק המוצע, את הסמכות לדרוש מאדם שיש לו סמכות חיפוש לגביו, להזדהות בפניו. הסמכות האמורה נדרשת בכדי לאמת את זהותם של השוהים במרכז והמבקשים לבוא בשעריו. כן מוצע להקנות למי שהוסמך כאמור סמכות תפיסה, שהיא חלק אינהרנטי מסמכות החיפוש על הגוף ומאפשרת לבעל הסמכות לתפוס חפצים העלולים לפגוע בביטחון הציבור שהתגלו אגב החיפוש על הגוף או חפצים אסורים.

לסעיף 32טו המוצע- מניעת כניסה וסמכות הוצאה

בדומה לסמכויות שהוקנו בסעיף 5 לחוק הסמכויות, מוצע להקנות למי שהוסמך לערוך חיפוש לפי פרק ד' המוצע, את הסמכות למנוע מאדם כניסה למרכז או לחלק ממנו, או לרכב ציבורי, למנוע הכנסה של חפץ אסור, מטען או טובין אחרים וכן סמכות להוציא מהמרכז או ממקום מסוים בו את האדם, את החפץ האסור, המטען או הטובין, וזאת במקרה של סירוב לדרישת הזדהות, לחיפוש או לתפיסה מצד הגורמים שהוסמכו לכך. אדם המסרב לחיפוש והיה חשד סביר לגביו שהוא נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או נושא עמו חפץ אסור, רשאי מי שהוסמך לערוך חיפוש לערוך את החיפוש על אף סירובו של האדם, ובמידת הצורך אף להשתמש בכוח סביר.

עוד מוצע לקבוע, בסעיף קטן (ג) המוצע, כי מי שמוסמך לערוך חיפוש לפי פרק ד' המוצע, יהיה רשאי להפעיל את סמכויותיו כמפורט בסעיף המוצע, גם כלפי אדם שאינו מורשה לשהות במרכז או במקום מסוים בו וסירב לדרישת עובד המרכז לצאת מאותו מקום או להימנע מכניסה אליו, וכן כלפי אדם שאינו שוהה, הנמצא במרכז ומפריע לסדר בו, אם סירב לדרישת עובד המרכז לחדול מההפרעה.

לסעיף 32טז המוצע- סמכות עיכוב

בדומה לסמכות המוקנית בסעיף 6 לחוק הסמכויות, מוצע להקנות סמכות עיכוב לעובד המרכז או לחייל מוסמך במקרה של חשד סביר שאדם המצוי בתחום המרכז נושא שלא כדין נשק או נושא עמו חפץ שאחזקתו אסורה על פי דין. כמו כן, מוצע להקנות סמכות עיכוב כאמור במקרה שבו קיים חשד סביר לכך שאדם המצוי בתחום המרכז עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור אן את ביטחון המדינה.

יצוין כי סמכות עיכוב כאמור מוגבלת לפרק זמן של שלוש שעות עד לבואו של שוטר, בהתאם להוראות ולמגבלות הקבועות בסעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. סירב האדם לעיכוב רשאים הגורמים שהוסמכו לכך להשתמש בכוח סביר כדי לבצע את העיכוב.

לסעיף 32יז המוצע-חובת הזדהות

מוצע לקבוע, בסעיף קטן (א) המוצע, כי בנסיבות שבהן קיים חשש ששוהה עומד לגרום נזק לגוף או לרכוש, יהיה עובד המרכז מוסמך לנקוט אמצעים סבירים, לרבות שימוש בכוח, כדי למנוע את הנזק או כדי לשמור על הסדר במרכז. סמכות כאמור חיונית לצורך השמירה על הסדר והמשמעת במרכז, ולמניעת נזקים לגוף ולרכוש.

עוד מוצע, לצורך אכיפת משטר המשמעת במרכז, לקבוע כי מנהל המרכז או סגנו, יהיו רשאים לנקוט נגד שוהה שלא מילא אחר כללי ההתנהגות וכללי המרכז כפי שנקבעו בהתאם לחוק המוצע, אמצעי משמעת כמפורט להלן: נזיפה, אזהרה וכן הגבלה על יציאה מהמרכז, ובלבד שבמהלך תקופה של שבעה ימים לא תוגבל היציאה לפרק זמן מצטבר העולה על 48 שעות. הגבלת התקופה כאמור מטרתה למנוע פגיעה מעבר לנדרש בזכות לחרות של השוהה במרכז.

בנוסף, מוצע לקבוע, בסעיף קטן (ג) המוצע, בדומה להוראה הקבועה בסעיף 59 לפקודת בתי הסוהר [נוסח משולב], התשל"ב-1971, כי במקרה שבו הפר שוהה חובה החלה עליו לפי הוראות החוק המוצע וגרם בכך נזק לרכוש, רשאי מנהל המרכז או סגנו לחייב את השוהה, בנוסף לכל אמצעי משמעת, בתשלום פיצויים לשירות בתי הסוהר על הנזק שנגרם עקב ההפרה. הוראה זו נועדה להתמודד עם מקרים של פגיעה ברכוש וונדליזם. מוצע להגביל את סכום הפיצוי לסכום המרבי שיקבע השר לביטחון הפנים, בתקנות. עוד מוצע להסמיך את מנהל המרכז להפחית את סכום הפיצוי או לבטל את החיוב, אם ראה טעם מיוחד המצדיק זאת.

בסעיף קטן (ד), מוצע להסמיך את בית הדין לביקורת משמורת של מסתננים לבחון, לבקשת השוהה, את החלטת מנהל המרכז או סגנו להגביל את יציאתו של השוהה מהמרכז. בית הדין לביקורת משמורת של מסתננים רשאי לאשר את החלטת מנהל המרכז או סגנו, לאשרה באופן חלקי ולהפחית את תקופת ההגבלה על היציאה או לבטל את ההחלטה.

לסעיף 32יח המוצע - סיוע למשטרה

מוצע לקבוע כי עובד המרכז לא יעשה שימוש בסמכויות המוקנות לו לפי פרק ד' המוצע, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדים שאינם נחזים להיות מדי משטרה, וכשבידו תעודה המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

לסעיף 32יט המוצע- שמירת הסדר והמשמעת

לאור החשש מאירועי הפרות סדר במרכז, מוצע ליתן אפשרות למשטרת ישראל להסתייע, בתחום המרכז, בעובדי המרכז לשם מילוי תפקידיה. בהתאם למוצע, יהיה עובד המרכז רשאי לעשות שימוש בסמכויות המוקנות לו לפי פרק ד' המוצע כדי לסייע למשטרה כאמור, רק אם פעולות משטרת ישראל נעשות בתחום המרכז, במסגרת מילוי תפקידיה, ורק באירוע שבו נוכח שוטר או בהתאם להנחיות קצין המשטרה המפקד על האירוע. יצוין כי סמכות דומה לסיוע למשטרה ניתנה לפקחים עירוניים במסגרת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א – 2011.

סעיף 32כ- העברה למשמורת

סעיף 32כ המוצע מקנה לממונה על ביקורת הגבולות סמכות להורות על העברת שוהה למקום משמורת.

סעיף קטן (א) המוצע קובע את העילות שבהתקיימותן רשאי ממונה ביקורת הגבולות להורות על העברת שוהה למשמורת. מתן הוראת שהייה למסתנן והשהות במרכז השהייה כוללים בחובם כללים ותנאים שעל השוהה לקיימם ובין השאר: התייצבות במרכז השהייה בהתאם למועד שנקבע בהוראת השהייה, עמידה בתנאי ההתייצבות לצורך רישום נוכחות, התנהגות נאותה בהתאם לכללי ההתנהגות שקבע מנהל המרכז ואי ביצוע עבירות פליליות, לרבות פגיעה ברכוש ובגוף. משהופרו הכללים והתנאים כאמור, יהא מוסמך הממונה על ביקורת הגבולות, לפי המוצע, לשקול העברתו של השוהה למשמורת. הסמכות המוצעת מהווה את הסנקציה המרכזית שניתן להטיל על שוהה המפר את התנאים והכללים כאמור.

סעיף קטן (ב) המוצע קובע את התקופות להחזקה במשמורת שעליהן רשאי הממונה להורות. לפי המוצע תקופות המשמורת שעליהן יורה הממונה ייקבעו בשים לב למספר ההפרות שביצע השוהה, לחומרתן ולמשכן, וזאת בכדי להבטיח סנקציה אפקטיבית מחד גיסא, ומידתית מאידך גיסא, בהתאם לנסיבות העניין.

הגורם אשר ידון בשאלת ההעברה למשמורת, יהיה ממונה ביקורת הגבולות, שהוא גם הגורם המוסמך לדון בשחרור ממשמורת לפי סעיף 30א לחוק בנוסחו המוצע והגורם המוסמך להוציא צו משמורת לפי חוק הכניסה לישראל, ולכן גם הגורם המתאים לדון בהעברת שוהה למשמורת לפי הסעיף המוצע.

בסעיף קטן (ג), מוצע להקנות לממונה על ביקורת הגבולות סמכות להורות על החזקה במשמורת של מסתנן שקיבל רישיון זמני לישיבת ביקור בהתאם לסעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, ותוקף רישיונו פג והוא לא התייצב לחידושו במשך תקופה העולה על 30 ימים. רישיון כאמור ניתן למסתנן שהוצא לו צו הרחקה לפי חוק הכניסה לישראל, אך לא ניתן לעת הזו להרחיקו, ועל כן ניתן לו רישיון ישיבה זמני. משפג תוקף רישיון כאמור, והמסתנן אינו מגיע לחדשו, יהווה הדבר עילה להחזקתו במשמורת. מוצע לקבוע גם בהקשר זה את תקופות ההחזקה במשמורת שעליהן רשאי הממונה להורות, בשים לב למשך התקופה שבה איחר השוהה לחדש את רישיונו. ויובהר כי בתום תקופת החזקתו במשמורת יועבר המסתנן כאמור למרכז שהייה, לפי הוראת שהייה שתינתן לו.

יודגש, כי הגם שמתווה הסעיפים והוראות אלו נשארו בעינם, כפי שהיו בתיקון מס' 4, הרי שתקופות המשמורת הופחתו באופן משמעותי. כך למשל, שוהה שנעדר ממרכז השהייה לתקופה העולה על 30 ימים והצו ניתן לו בשנית, תהיה תקופת המשמורת 75 ימים לעומת 240 ימים בתיקון מס' 4 ובכל מקרה תקופת השהייה המקסימאלית לא תעלה על 120 ימים.

בסעיף קטן (ד) מוצע להקנות לממונה ביקורת הגבולות סמכות להורות על העברה למשמורת של מסתנן שהוראת השהייה שניתנה לו בוטלה או פקעה, ואשר הפר מגבלה לעניין האזור הגאוגרפי לשהייתו שנקבעה, לפי סעיף 6(2) לחוק הכניסה לישראל, באשרה או ברישיון הישיבה שניתנו לו.

סעיף 6(2) לחוק הכניסה לישראל קובע כי שר הפנים רשאי לקבוע באשרה או ברישיון ישיבה תנאים שקיומם יהיה תנאי לתקפם של האשרה או של רישיון הישיבה. כך למשל, ממונה ביקורת הגבולות רשאי לקבוע מגבלות גיאוגרפיות על שהייה של מסתנן בישראל. יודגש, כי הטלת מגבלות גיאוגרפיות על המסתנן מטרתה לייצר דרך נוספת להתמודדות המדינה עם תופעת ההסתננות. הסעיף המוצע בא לעגן את סמכותו של הממונה להעביר למשמורת מסתנן שהפר את התנאים שנקבעו לו.

בסעיף קטן (ה) מוצע כי הוצאת צו העברה למשמורת לפי סעיף זה יהיה בכפוף לפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 30א(ב) ובכפוף לסייגים המנויים בסעיף 30א(ד), והכול בשינויים המחויבים.

סעיף קטן (ו) מטרתו להבטיח את זכות הטיעון של השוהה במרכז או של המסתנן, לפי העניין, בטרם יורה הממונה על העברתו למשמורת, בדומה לזכות הקיימת לשוהה שלא כדין בטרם הוצאת צו משמורת לפי חוק הכניסה לישראל (ר' סעיף 13א(ד) לחוק האמור). ויובהר כי בכדי להבטיח את זכות הטיעון כאמור, יתקיים הדיון בהעברה למשמורת לא יאוחר מ-24 שעות לאחר העברתו למשמורת, בשפה המובנת לשוהה או למסתנן, לפי העניין, כנהוג בהוצאת צו משמורת לפי חוק הכניסה לישראל.

סעיפים קטנים (ז) ו- (ח) קובעים הסדר בו ניתן אישור שיפוטי יזום לכל מסתנן שמועבר למשמורת לפי סעיפים 32כ(א) עד (ד).

מטרתם של הסעיפים המוצעים היא לעגן מפורשות אישור שיפוטי יזום של בית הדין לביקורת משמורת על החלטות של ממונה ביקורת הגבולות להעביר מסתנן למשמורת לפי סעיף 32כ(א) עד (ד). על פי המוצע, מסתנן יובא בפני בית הדין לביקורת משמורת בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ- 96 שעות מתחילת החזקתו במשמורת, לשם אישור הצו בידי בית הדין. על פי סעיפים אלו בית הדין רשאי, לאשר את הצו, בשינויים או בלא שינויים, או שלא לאשרו. עוד קובע סעיף קטן (ח) כי ככל שאישר בית הדין את הצו יקבע כי עניינו של המסתנן יובא לפניו לבחינה נוספת כאמור בסעיף 30ד. כמו כן, על פי סעיף קטן (ט) המוצע יחולו הוראות סעיפים 30ב עד 30ו לחוק, שעניינם תנאי ההחזקה במשמורת וביקורת שיפוטית של בית הדין לביקורת משמורת של מסתננים.

בסעיף קטן (י) מוצע לקבוע כי לא ינתן צו לפי סעיף זה נגד שוהה לאחר שחלפה שנה מיום שתם ביצוע המעשה שבשלו ניתן היה להוציא צו כאמור.

בסעיף קטן (יא) מוצע לקבוע כי ממונה ביקורת הגבולות לא יורה על העברה למשמורת לתקופה העולה על התקופה הארוכה ביותר מבין התקופות המנויות בסעיף זה בשל מעשה אחד המהווה הפרה של יותר מהוראה אחת מההוראות המנויות בסעיף זה שבשלהן ניתן להוציא צו.

בסעיף קטן (יב) מוצע לקבוע כי ככל שהמסתנן שוחרר מן המשמורת, בין בחלוף תקופת ההחזקה במשמורת שנקבעה או בשל החלטת הממונה על ביקורת הגבולות או בית הדין לביקורת משמורת של מסתננים, חייב הוא לשוב למרכז השהייה מכוח הוראת השהייה.

סעיף 32כא- תקופת השהיה המרבית במרכז

על פי הנוסח המוצע לסעיף קטן(א) מסתנן לא ישהה במרכז השהייה מכוח הוראת שהייה תקופה העולה על 20 חודשים.

בעקבות הערות בית המשפט העליון בפרשת גבריסלאסי מוצע לקבוע כי תקופת השהות המרבית המותרת במרכז השהייה תעמוד על 20 חודשים (ולא בלתי מוגבלת כפי שהוצע בתיקון מס' 4).

עוד מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב)(1), כי מסתנן אשר יעדר בלא אישור ממרכז השהייה ובניגוד לתנאי הוראת השהייה שהוצאה לו, לא תבוא בחשבון תקופת העדרו ממרכז השהייה בלא שקיבל אישור לכך לפי סעיף 32ח(ג) או בניגוד לתנאי הוראת השהייה שהוצאה לו. מטרת ההוראה היא מחד לקבוע תקופה מצטברת מקסימאלית של 20 חודשים בהם יכול מסתנן לשהות במרכז השהייה, ומנגד להבטיח כי תקופת היעדרות שלא באישור לא תיחשב במניין תקופת השהייה.

סעיף קטן(ב)(2) מבהיר כי תקופות בהן נעדר שוהה או מסתנן ממרכז השהיה בשל העברתו למשמורת לפי סעיף 32כ) תבוא בחשבון לעניין חישוב תקופת 20 החודשים במרכז השהייה.

סעיף 32כב- ממונה על בירור פניות השוהים במרכז

על מנת לוודא כי זכויות השוהים במרכז נשמרות, מוצע למנות ממונה על תלונות השוהים במרכז שתפקידו, בין היתר, לברר פניות של השוהים במרכז לעניין תנאי שהייתם במרכז.

סעיפים 8-4 - תיקוני חקיקה עקיפים:

סעיף 4 - תיקון חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 3 והוראת שעה)- הארכת תוקף:

מוצע להאריך את תוקפם של סעיפים 2, 4 ו-6 ל בתיקון 3 לחוק וסעיפים 30ב עד 30ו לחוק העיקרי כנוסחם בסעיף 4 לחוק זה, ימשיכו לעמוד בתוקפם עד תום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס'__ והוראת שעה), התשע"ה -2014.

סעיף 5 - תיקון חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 4 והוראת שעה)- הארכת תוקף:

מוצע להאריך את תוקפם של סעיפים 3 ו-10 בתיקון 4 לחוק ימשיכו לעמוד בתוקפם עד תום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס'__ והוראת שעה), התשע"ה -2014.

סעיף 6 - תיקון עקיף לחוק עובדים זרים-התשנ"א – 1991:

תיקון סעיף 1יא

התיקון המוצע לסעיף 1יא לחוק עובדים זרים קובע הסדר לתשלום פקדון חודשי על ידי מעסיק של עובד זר, ובכלל זה עובד זר שהוא מסתנן, אשר נצבר בחשבון בנק או קרן שייפתח וינוהל בהתאם להוראות שר האוצר, ואשר נמסר לעובד הזר בעת יציאתו מישראל כדין, בתום תקופת השהייה בישראל, לאחר שיקבע מועד ליציאתו.

הסדר זה יקל על העובד הזר בגביית התנאים הסוציאליים המגיעים לו ממעסיקו, בכך שהסכומים ישולמו מידי חודש בחודשו ויצטברו לטובתו. כמו כן, ההסדר זה יצור תמריץ ליציאת עובדים זרים מישראל במועד, זאת על ידי יצירת מנגנון המפחית בהדרגה חלק מהפיקדון כאשר המסתנן חורג מתקופת השהייה, ככל שנקבע מועד ליציאתו. לצד זאת מבטיח ההסדר ליוצא סכום כסף משמעותי לתחילת דרכו מחוץ לגבולות המדינה. בנוסף, חובת תשלום הפיקדון מייקרת את עלות העסקתם החודשית של עובדים זרים, ובכך מסייעת במניעת פיטורי עובדים ישראלים מחמת העדפת עובדים זרים שעלות העסקתם נמוכה יותר.

מוצע לקבוע כי מעסיקו של עובד זר שהוא מסתנן כהגדרתו בחוק למניעת הסתננות, שלו רישיון בתוקף לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, ישלם מידי חודש לחשבון הבנק או לקרן שיקבע שר האוצר, פקדון עבור אותו מסתנן בשיעור השווה ל-20% משכרו החודשי בחודש הקודם. בנוסף מוצע שהמעסיק ינכה מהשכר שהיה אמור לשלם לאותו מסתנן בעד עבודה בחודש האמור, סכום השווה ל-20% משכרו ויעביר גם סכום זה לחשבון הבנק או לקרן.

בנוסף, מוצע לעגן בחקיקה את ההסדר הקיים לפי נהלי רשות האוכלוסין וההגירה, לפיו תאגיד בנין בעל היתר להעסיק עובדים זרים בענף הבנין לפי סעיף 10 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, ולפי סעיף 1יג' לחוק עובדים זרים, ישלם פקדון חודשי בסך 700 ₪ בגין כל עובד זר בעל רישיון לפי חוק הכניסה לישראל לעבוד בענף הבנין שהוא מעסיק. כן מוצא כי מעסיקי עובדים זרים בפרויקטים המחייבים טכנולוגיה ומומחיות יחודיים שאינם בנמצא מישראל, בהם התיר הממונה, בהסכמת שרי האוצר והכלכלה, העסקת עובדים זרים שלא במסגרת המכסות הענפיות הרגילות בהתאם לאמור בפסקה 5 להחלטת ממשלה מספר 4617 מיום 29 בדצמבר 2005 ,ישלמו פיקדון בסכום כאמור עבור עובדיהם.

כמו-כן, מוצע כי חברות סיעוד המעסיקות עובדים זרים לסיעוד אצל זכאים לגמלת סיעוד לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 ,ישלמו לפיקדון את הסכומים המועברים אליהם על ידי המוסד לביטוח הלאומי בגין פיצויי פיטורים וגמל של העובדים הזרים אותם הם מעסיקים. לגבי יחידים המעסיקים עובדים זרים שלא באמצעות חברות הסיעוד, מוצע כי הם יהיו רשאים, אך לא מחויבים, לשלם את הסכומים שהם חייבים בגין תנאי העסקת העובדים הזרים לחשבון הפיקדון, ולגבי יחידים הזכאים לגמלת סיעוד, הם יהיו רשאים לבקש מהמוסד לביטוח לאומי להעביר את הסכומים ישירות לחשבון הפיקדון עבורם, בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי הנ"ל.

כן מוצע כי סכומי הפיקדון ישולמו במועד שנקבע לתשלום שכר העובד עבור החודש הקודם, אך אם נודע למעסיק כי העובד עוזב את ישראל לצמיתות, יהא עליו לשלם את יתרת סכום הפיקדון המתחייב בגין תקופת עבודתו תוך 5 ימים פחות קודם מועד עזיבתו של העובד את ישראל. תשלום הפיקדון ידווח למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, או עובד משרדו, בהתאם להנחיות שיפורסמו באתר האינטרנט של הרשות.

בנוסף, מוצע לקבוע שתי דרכים אפשריות לתשלום סכומי הפיקדון שנצטברו לעובד הזר היוצא לחו"ל לצמיתות כלהלן: אפשרות אחת תהיה תשלום כספי הפיקדון ישירות לידיו, לאחר שעבר את ביקורת הגבולות בנמל התעופה בן גוריון, ובלבד שהעובד הגיש בקשה למשיכת הכספים, בצורף מסמכים המעידים על יציאתו מהמדינה לצמיתות, 7 ימים לפחות קודם יציאתו כאמור. אפשרות שנייה היא תשלום הכספים בהעברה בנקאית לחשבון בנק על שמו של העובד הזר המתנהל מחוץ לישראל, לפי פרטי חשבון בנק שהוא העביר לממונה בתצהיר.

כן מוצע לקבוע כי עובד שלא יצא מישראל במועד תום תוקף רישיון הישיבה האחרון שניתן לו, אך יצא מישראל תוך ששה חודשים מהמועד האמור, יהא זכאי לקבל חלק מכספי הפיקדון (מלבד סכום שהופקד בפיקדון לאחר שנוכה על ידי מעסיק משכרו של עובד זר שהוא מסתנן, בתוספת סכום השווה ל-10% מסכום הפיקדון ששולם על ידי המעסיק) לאחר ניכויים נדרשים, ובכלל זה ניכויי הוצאות הרחקה, וכן לאחר ניכוי בשיעור הנע בין 25%- 80% מיתרת הפיקדון, בהתאם לאורך האיחור ביציאה. ההסדר המוצע מעודד עובדים זרים לצאת מישראל במועד, כאשר עובד זר ששהה בישראל שלא כדין מעבר ל-6 חודשים מהמועד בו הורשה לשהות במדינה, לא יהא זכאי כלל לכספי הפיקדון.

יחד עם זאת, מוצע כי אם מצא הממונה, בעקבות בקשת עובד זר שהוגשה תוך 18 חודשים ממועד פקיעת רישיונו, כי העובד לא יצא מישראל במועד בשל טענות או הסתמכות כנה ובתום לב, וכי בשל כך לא יהא זה צודק לנכות בגין תקופה זו את מלוא הניכוי בגין שהות יתר, אזי הממונה יהא מוסמך לקבוע שיעור ניכוי נמוך יותר. יחד עם זאת, הובהר כי הגשת בקשה על ידי עובד זר להפחתת הניכוי מכספי הפיקדון לא תמנע או תעכב את הרחקתו, מאחר ואם יחליט הממונה להיענות לבקשה, כולה או חלקה, יהא ניתן להעביר את הכספים לעובד בהעברה בנקאית לחשבונו בחו"ל. לעניין סכום הפיקדון שהופקד לאחר שנוכה משכר העובד, בתוספת סכום השווה ל- 10% מהסכום ששילם המעסיק לחשבון הבנק או לפיקדון, בעד עובד זר שהוא מסתנן, מוצע כי סכומים אלו יועברו למסתנן ללא ביצוע הניכויים המפורטים לעיל, גם אם המסתנן יצא את ישראל לאחר תום תקופת רישיון הישיבה שניתנה לו, וכי מסכומים אלו ינוכו רק עמלות חשבון הבנק או הקרן, ומס הכנסה בשיעור סופי של 10%.

בהקשר זה מוצע לקבוע כי על הוראות סעיף זה לא יחולו הוראות סעיף 7א לחוק למניעת הסתננות, התשי"ד-1954 לעניין איסור על מסתנן להוציא רכוש מישראל.

כן מוצע לקבוע הסדר מיוחד לגבי עובד זר שנפטר קודם יציאתו מישראל, ונמצא כי הוא היה זכאי לכספי פיקדון לו היה עוזב את ישראל ביום פטירתו. במקרה זה, כספי הפיקדון יועברו לחשבון בנק על שמו של העובד הזר אשר פרטיו נמסרו על ידי העובד בתצהיר קודם פטירתו, ואם לא נמסרו פרטים כאמור, הכספים יועברו למי שנוכח שהוא בן זוגו, ואם אין לעובד הזר בן זוג, לילדיו. במקרה שאין לעובד בן זוג או ילדים, הכספים יועברו למי שנקבע שהם יורשי העובד הזר בהחלטה שיפוטית סופית אשר אושר כדין בישראל.

במקרה שעובד זר בגינו הופקדו כספי פיקדון קיבל מעמד של תושב בישראל, מוצע כי העובד יהא זכאי לבקש להעביר את הכספים לקופת גמל לקצבה, כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופת גמל) התשס"ה- 2005, שניתן להפקיד בה סכום חד פעמי, והחל ממועד העברת הכספים, לא יחולו הוראות סעיף זה לגבי סכומים אלו.

כן מוצע כי כספי פיקדון שנוכו בהתאם להוראות הסעיף, או שלא הוצאו על ידי העובד הזר במשך תקופה של שנתיים מתום תוקף רישיון הישיבה האחרון לעובד, ישמשו לצרכים בריאותיים של עובדים זרים בישראל.

בנוסף, מוצע כי שר הפנים, בהסכמת שר הכלכלה, בהיוועצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה הבריאות של הכנסת, יוכלו לקבוע בתקנות תנאים נוספים בקשר לנושאים המנויים בסעיף האמור.

כן מוצע להבהיר כי אין בהפקדת הפיקדון משום אישור על חוקיות העסקתו או שהייתו של העובד הזר בישראל.

תיקון סעיף 2 (א) – הוראת שעה

מוצע לתקן את סעיף 2 (א) לחוק עובדים זרים על מנת לקבוע כי הקנס הפלילי בגין העסקה שלא כדין של עובד זר שהוא מסתנן כהגדרתו בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) התשי"ד-1954, אשר חלות עליו הוראות סעיפים 32ד-32ו לחוק האמור, או שתוקף הרישיון הזמני שניתן לו לישיבה בישראל פג, יהא קנס מוגדל לעומת הקנס הקבוע בגין העסקה שלא כדין של עובדים זרים שאינם מסתננים, תיקון זה מגשים את תכליות החוק כפי שפורטו בהרחבה לעיל.

כמו כן, מוצע לקבוע כי תיקון סעיף זה יקבע כהוראת שעה לתקופה בת שלוש שנים, אשר במהלכה תיבחן השפעתו של ההסדר המוצע ועל כלל ההיבטים הנוגעים לתופעת ההסתננות. בסיומה של תקופה זו ניתן יהיה לבחון את יעילותו והשלכותיו של התיקון במתכונת המוצעת ואת השפעתו.

סעיף 7- תיקון עקיף לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם התשנ"ו- 1996:

מוצע לתקן את חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו- 1996 (להלן: חוק קבלני כוח אדם) על מנת להגביר את האכיפה המנהלית נגד קבלני כוח אדם ולקבלני שירותים באמצעותם מועסקים, בין היתר, מסתננים רבים. כן הצפי הוא כי לאחר חקיקת התיקונים לפי ההצעה הנוכחית, מספר המסתננים המועסקים באמצעות קבלני כוח אדם יוגבר. מטרת התיקון היא להבהיר כי במקרה ורישיון של קבלן כוח אדם או קבלן שירותים בוטל או סורב מחמת הפרות שבוצעו או בגין אי עמידה בתנאים שנקבעו בחוק או בהנחיות מינהליות שפורסמו על ידי בעלי הסמכות למתן ההיתר, אזי בעלי המניות, העובדים הבכירים ובעלי ענין בהם, לא יוכלו לפנות באופן מיידי בבקשה לרישיון חדש לפעול בתחום האמור, באמצעות תאגיד אחר, אלא יהיו מנועים מלעסוק בתחום במשך 3 שנים, אם נמצא, לאחר שימוע, כי התנהלותם הביאה להפרות בגינן הוחלט לבטל או לסרב מתן ההיתרים.

התיקון המוצע מתבסס על הוראות מקבילות שנקבעו בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, אשר אפשר הידוק הפיקוח המנהלי על לשכות פרטיות לתיווך כוח אדם, ולצמצם את תופעת ה"דלת המסתובבת" שאפשרה לאותם גורמים ששלטו בלשכות הפרטיות שביצעו הפרות חמורות, לשלוט בגופים דומים, באופן ישיר או באמצעות בני משפחה, ללא תקופת צינון כמתחייב.

הידוק הפיקוח על קבלני כוח אדם וקבלני שירות, אשר חלקם הוקמו באופן ייעודי להעסקת מסתננים, יסייע להבטיח כי גופים אלו לא יעסיקו מסתננים ועובדים אחרים בתנאים מקפחים.

סעיף 8 – קביעת קנסות מוגדלים למעסיקי מסתננים שלא כדין- הוראת שעה

התיקון המוצע בסעיף 8 להצעת החוק, נועד לקבוע קנסות גבוהים מהקנסות שנקבעו בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי- עובדים זרים) , התשנ"ב-1992, בגין עבירות על סעיפים 2, 2 (א) (1), 2 (א) (2), 3, 4 (א) ו- 4 (ב) לחוק עובדים זרים, כאשר העובד הזר הוא מסתנן כהגדרתו בסעיף 2 (א2) המוצע בחוק עובדים זרים, שהיינו, מסתנן שחלות עליו הוראות סעיפים 32ד-32ו לחוק למניעת הסתננות, או שתוקף הרישיון הזמני שניתן לו לישיבה בישראל פג, ולא האריך את רישיונו או לא התייצב למתקן שהייה כנדרש, וזאת על מנת להתמודד עם תופעת העסקת מסתננים שלא כדין.

מוצע לקבוע כי הוראה זו תקבע כהוראת שעה בת שלוש שנים, שבמהלכן תיבחן השפעת ההסדר המוצע על כלל ההיבטים הנוגעים לתופעת ההסתננות. בסיומה של תקופה זו ניתן יהיה לבחון את יעילותו והשלכותיו של התיקון במתכונת המוצעת.

סעיף 9- הארכת תוקף – הוראת שעה:

מוצע לקבוע, כי ההסדר המוצע ביחס לסעיפים ,2,3,4 1, 6(2) ו-7 בהצעת חוק זו יעמוד בתוקפו במשך שלוש שנים, וזאת כדי לבחון בתקופה זו כיצד מגשים ההסדר המוצע את כלל התכליות העומדות ביסוד התיקון, הכל כמפורט לעיל. בהתאמה מוצע, להאריך גם את תוקפם של הסעיפים בתיקון מס' 3 המהווים חלק מההסדר הכולל - ובעיקר סעיפים 30ב עד 30ו לחוק למניעת הסתננות שנקבעו בהוראת השעה האמורה.

סעיף 10– תחולה:

כפי שצוין בהרחבה לעיל מוצע לקבוע כי סעיף 30א לחוק, והוראות סעיף 30ד(ד) כנוסחם המוצע, יחולו על מסתנן שנכנס לישראל לאחר תחילתו של החוק המוצע ולא יחול על עשרות אלפי המסתננים שכבר מצויים בישראל.

כמו כן מוצע בסעיף קטן ב(1) כי תחילתו של סעיף 1יא לחוק עובדים זרים, כנוסחו בסעיף 6(1) לחוק זה, לגבי מעסיק בענף הבניין, יהא ב-1 לחודש שלאחר תחילת החוק, וכי לגבי מעסיק שאינו מעסיק בענף הבניין, על פי סעיף קטן ב(2) התחולה תהא , ב-1 בחודש שיחול בסמוך לאחר תום תקופה של 180 ימים מיום הודעת שר האוצר שתפורסם ברשומות לפיה קיים חשבון בנק כאמור בסעיף 1יא(ב1) לחוק עובדים זרים [או קרן כאמור בסעיף 1יא(ב)]; בהודעה כאמור יפורט יום התחילה של החוק כאמור בסעיף זה.

סעיף 11 - הוראות מעבר:

בפרשת גבריסלאסי בוטלו סעיף 30א ופרק ד' לתיקון מס' 4, אך בית המשפט הורה על השעיית ביטולו של פרק ד' לתקופה בת 90 ימים, במגבלות מסוימות, עד ליום 21.12.14. בהמשך לכך, מוצע לקבוע הוראת מעבר שתסדיר את הטיפול במסתננים שניתנה בעניינם הוראת שהייה בטרם ביטולו של פרק ד' לתיקון הקודם.

על כן, מוצע לקבוע בסעיף קטן (א) כי ממונה ביקורת הגבולות יחליט, לאחר עריכת בחינה מחודשת בעניין, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה, האם ליתן הוראת שהייה חדשה לפי הוראות סעיף 32ד לחוק המוצע, למסתנן שערב תחילתו של החוק, חלה לגביו הוראת שהייה שניתנה לפי הוראות 32ד כנוסחו בתיקון מס' 4.

כמו כן, מוצע להבהיר בסעיף קטן א(1) כי בעניין חישוב תקופת השהייה במרכז השהייה על פי התיקון המוצע, תובאנה בחשבון תקופות שהייה קודמות בהן שהה המסתנן לפי תיקון מס' 4, וכן תקופות בהן שהה המסתנן במשמורת לפי סעיף 32כ(א) ו-(ב) כנוסחו בתיקון מס' 4 כך שהתקופה המצטברת לשהייתו במרכז השהייה לא תעלה על התקופה המרבית המוצעת בתיקון זה.

עוד מוצע לקבוע בסעיף קטן (א)(2) כי תקופה בה שהה מסתנן במשמורת טרם תחילתו של חוק הזה, לא תבוא במניין הימים, למעט האמור תקופות בהן שהה במשמורת כמפורט בסעיף קטן (א)(1). מטרתו של סעיף זה להבהיר כי תקופות בהן שהה המסתנן במשמורת בין אם לפי הוראות חוק הכניסה לישראל ובין מכוח הוראות החוק למניעת הסתננות, טרם נכנס לתוקפו חוק זה, לא יבואו במניין הימים לעניין קביעת התקופה השהייה במרכז השהייה.

עוד מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) כי עד לקבלת החלטה בעניינו של מסתנן לפי סעיף קטן (א) לתיקון המוצע, יראו את הוראת השהייה הישנה שניתנה למסתנן כהוראת שהייה שניתנה לפי סעיף 32ד לתיקון המוצע ויחולו עלי הוראות פרק ד' לחוק. מטרתו של סעיף זה היא להבהיר כי מסתנן שניתנה לו הוראת שהייה בהתאם לתיקון 4, עד לקבלת החלטה בעניינו, עליו לפעול בהתאם להוראת השהייה שניתנה לו ולקיים את התנאים שנקבעו בה ו/או במרכז השהייה.

לבסוף, יודגש, כי לצד הסדרים מוצעים אלו לתיקון החוק, החליטה הממשלה על נקיטת צעדים נוספים, שאינם טעונים חקיקה לשם הגשמת מארג התכליות וביניהם: עידוד היציאה מרצון ממדינת ישראל, בין למדינות המוצא ובין למדינות אחרות, על ידי הענקת מענק יציאה מרצון, המשך מגעים עם מדינות שלישיות נוספות לאיתור חלופות יציאה וגירוש למדינות שלישות נוספות, השלמת הגדר, תגבור מערך הבדיקות של יחידת מבקשי המקלט ופעולות אכיפה שונות.

[1] ס"ח התשי"ד, עמ' 160; התשע"ג, עמ' 78.

[4] דיני מדינת יישראל, נוסח חדש 21, עמ' 459.

[5] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 12, עמ' 284.

[7] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120.

[8] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120.

[15] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 19, עמ' 421.

[16] ס"ח התשי"ד, עמ' 160; התשע"ג, עמ' 78.

[18] ס"ח התשי"ד, עמ' 160; התשע"ג, עמ' 78.