הצעת חוק דין משמעתי- תיקונים.docx תזכיר חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (תיקוני חקיקה), התשע"ד – 2014

  תזכיר חוק

1.   שם החוק המוצע

הצעת חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (תיקוני חקיקה), התשע"ד – 2014

2. מטרת החוק המוצע והצורך בו

בשנת 2006 נחקק חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס"ו – 2006 (להלן- "החוק"), בעקבותיו תוקנה בשנת 2008, במסגרת תיקון מס' 35, פקודת בתי הסוהר,  התשל"ב-1971 (להלן- "הפקודה") באופן שעודכנו ההסדרים הנוגעים לדין המשמעתי.

בתקופה שעברה מאז חקיקת החוק ותיקון הפקודה, עלה הצורך לקבוע תיקונים נוספים ובהם התיקונים המובאים בתזכיר חוק זה שעניינם:

מתן אפשרות למנות קציני משטרה שהם מתמחים כתובעים בבית הדין למשמעת או כמערערים או משיבים בבית הדין לערעורים, בדומה למתמחים המוסמכים לשמש כתובעים משטרתיים, וזאת בשל העומסים המוטלים על המשטרה בעניין זה (למעלה מ-80 כתבי אישום הוגשו בשנת 2013 לעומת כ-20 בלבד בשב"ס), כן מוצע להסמיך את המפכ"ל והנציב למנות תובעים להופיע בפני בית המשפט המחוזי בערעורים על החלטות בית הדין לערעורים – תיקון נוסף שיפורט להלן; 

קביעת חובה למינוי קצין שיפוט בכיר כדן יחיד בכל מקרה בו הנאשם הוא מדרגת מפקח משנה ומעלה במשטרה או מדרגת מישר משנה ומעלה בשירות בתי הסוהר; קביעת חובה כי נשיא בית הדין לערעורים יהיה עורך דין – בדומה לנשיא בית הדין למשמעת;

קביעת חובה למינוי נציג ציבור במותב בית הדין בעבירת הטרדה מינית שנעברה כלפי מי שאינו שוטר או סוהר;

קביעת חובה למינוי נציג ציבור במותב בית הדין לערעורים, המקבילה לחובה זו במותב בית הדין למשמעת;

כן מבוקש לאפשר להגיש ערעור לבית משפט המחוזי על פסק דין של בית הדין לערעורים מקום בו מדובר בשאלה משפטית בעלת חשיבות, קשיות או חידוש, לקבוע הגדרה לפסק דין חלוט וזאת בהתבסס על הסדרים בנושא הקיימים בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג – 1963 (להלן: "חוק שירות המדינה- משמעת"), וכן בחוק השיפוט הצבאי התשט"ו – 1955 (להלן : "חוק השיפוט הצבאי") - לאור ייחודיותם של גופי המשטרה ושב"ס כגופים היררכיים.  בהתאמה לכך מבוקש להחליף את המונח פסק סופי הנוגע לפסק של דן יחיד במונח פסק חלוט ;

כן מבוקש להעניק סמכות לראש מחלקת משמעת במשטרה, או ליועץ המשפטי או לראש ענף משמעת בשב"ס לבטל פסק של דן יחיד כולו או חלקו וכן להורות על דיון חוזר בדן יחיד באחת מהנסיבות המפורטות בנוסח הסעיף המוצע - סמכות דומה קנויה להם כיום בהתאם לנהלים פנימיים של המשטרה (נוהל אמ"ש 10.02.03) ושב"ס (פקנ"צ 02.08.00) ובנוסף להעניק סמכות לראש אגף משאבי

 

אנוש במשטרה או לראש מנהל משאבי אנוש בשב"ס לפצות את הנידון שנפגע מפסק זה;

כן מבוקש לקבוע כי אי זכאות לשכר בימי היעדרות תחול לא רק לגבי שוטר או סוהר  שהורשע לפי פרט 5 לתוספת הראשונה לחוק והשנייה לפקודה שעניינה היעדרות מתפקיד בלא הצדק סביר, אלא אף לגבי שוטר או סוהר שהורשע בעבירת משמעת לפי פרט 6 לתוספות אלו שעניינה היעדרות מן השירות בכוונה שלא לשוב אליו;

בנוסף מבוקש להוסיף עבירת משמעת של מסירת דיווחים כוזבים, עבירת ביצוע פעולה תוך ניגוד עניינים ועבירות תעבורה לתוספת הראשונה בחוק ולתוספת השנייה בפקודה;

כן מבוקש לתקן את עבירת הטרדה מינית בתוספות אלו כך שתורחב לכל מקרה בו השוטר או הסוהר ביצעו אותה בהקשר לתפקידם וכן תורחב כך שלא תצטמצם תחת ההגדרה כי התבצעה כלפי שוטר או סוהר בדווקא אלא אף כלפי מתנדבים או משרתים או מועסקים אחרים בגופים אלו ׁ(משרתי שירות לאומי וכו');

כן מבוקש להוסיף עבירת משמעת נוספת לתוספת השנייה בפקודה - הנוגעת ליצירת או קיום קשר אסור עם אסיר או עם אסיר לשעבר או עם בני משפחותיהם - בניגוד לפקודת השירות;

בנוסף מבוקש להוסיף עבירות משמעת נוספות לתוספת שבחוק ובפקודה שעניינן ניסיון לביצוע עבירות משמעת.

3. עיקרי החוק המוצע

1.   תיקון 27 לחוק וסעיף 110יז לפקודה - מתן אפשרות למנות קציני משטרה שהם מתמחים כתובעים בבית הדין למשמעת או כמערערים או משיבים בבית הדין לערעורים וזאת בשל מצוקת כוח אדם הקיימת בתחום, וזאת בדומה למתמחים המשמשים כתובעים ביחידת התביעות המשטרתיות. בנוסף, מתן סמכות למפכ"ל או נציב למנות תובעים להופיע בפני בית המשפט המחוזי בערעורים על החלטות בית הדין לערעורים.

2. תיקון סעיף 32(ב) לחוק וסעיף 110כה(ב) לפקודה – קביעת חובה למינוי קצין שיפוט בכיר כדן יחיד בכל מקרה בו הנאשם הוא מדרגת מפקח משנה ומעלה במשטרה או מדרגת מישר משנה ומעלה בשירות בתי הסוהר. כיום החוק והפקודה קובעים חובה זו מדרגת מפקח במשטרה או מישר בשירות בתי הסוהר ואין סיבה ממשית לחלק בין דרגות אלו בעניין זה.

3. תיקון סעיף 40 והוספת סעיף 40א לחוק וכן תיקון סעיף 110לג והוספת סעיף 110לג1 לפקודה – החלפת המונח פסק סופי במונח פסק חלוט תוך קביעת הגדרה לכך  - בדומה לפסק דין חלוט שהגדרתו נקבעת במסגרת תיקון סעיף 63 המובא להלן.

4. תיקון סעיף 44 לחוק וסעיף 110לז לפקודה – קביעת חובה למינוי נציג ציבור הכשיר להתמנות כשופט שלום כחלק ממותב בית הדין למשמעת בכל מקרה בו המותב דן בעבירת משמעת של הטרדה מינית (בצד שתי העבירות המנויות כבר כיום) של סוהר או שוטר שנעברה כלפי מי שאינו שוטר או סוהר לפי העניין; כשלגבי שירות בית הסוהר - מתן אפשרות למנות נציג ציבור כאמור גם במקרים בהם לא ניתן למנות שני סוהרים בכירים שהם משפטנים, בדומה להסדר הקיים כיום לגבי בית הדין לערעורים, וזאת בשל מחסור בקיומם של כאלה בשב"ס. בנוסף מתן סמכות לנשיא בית הדין למשמעת למנות נציג ציבור בעבירות משמעת אחרות שנעברו כלפי מיש שאינו שוטר או סוהר.

5. תיקון סעיף 55 לחוק וסעיף 110מח לפקודה – קביעת  חובה כי ניתן יהיה למנות נשיא בית דין לערעורים רק אם הוא עורך דין.

6. תיקון סעיף 56 לחוק המשטרה וסעיף 110מט לפקודה – קביעת חובה למינוי נציג ציבור הכשיר להתמנות כשופט מחוזי כחלק ממותב בית הדין לערעורים בכל מקרה בו נדונות לפניו עבירות שנדונו במותב בית הדין למשמעת בו מונה נציג ציבור; לגבי שירות בית הסוהר - שמירה על ההסדר הקיים בסעיף זה ולפיו  - תינתן האפשרות למנות נציג ציבור כאמור גם במקרים בהם לא ניתן למנות שני סוהרים בכירים שהם משפטנים, וזאת בשל מחסור בקיומם של כאלה בשירות בתי הסוהר.

7. תיקון סעיף 63 לחוק והוספת סעיף 63א לחוק וכן תיקון סעיף 110נו לפקודה והוספת סעיף 110נו1 לפקודה – כיום החוק והפקודה קובעות כי פסק הדין של בית הדין לערעורים הינו סופי וזאת בשונה מחוק שירות המדינה - משמעת ומחוק השיפוט הצבאי בהם קיימת אפשרות לערער בפני ערכאה נוספת על פסק הדין של בית הדין. בעניין זה אין מקום לחלק בין המשטרה ושירות בתי הסוהר ובין שירות המדינה מחד ומאידך יש לתת את הדעת לייחודיותם של הגופים  - כגופים היררכיים וזאת בדומה לצבא. בנוסף יש לתת את הדעת לכך שלא כמו בצבא שם לצד הליכים משמעתיים מתקיימים אף הליכים פליליים, במשטרה ובשב"ס מתנהלים הליכים משמעתיים בלבד. משכך מוצע לקבוע בחוק ובפקודה הסדר מאוזן המתבסס על ההסדרים הקבועים בעניין זה הן בחוק שירות המדינה -  משמעת והן על חוק השיפוט הצבאי. תובעים של המשטרה או של שב"ס לפי העניין יוסמכו להופיע אף בפני בית המשפט המחוזי ע"י המפכ"ל או הנציב לפי העניין, ולכן, יחולו על הליך זה סדרי הדין הנהוגים בדין הפלילי וזאת למעט סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 – שעניינו הסמכת תובעים ע"י היועמ"ש לממשלה.  

8. תיקון סעיף 75 לחוק וסעיף 110עב לפקודה – החלפת המונחים פסק דין ופסק סופי במונחים פסק דין חלוט ופסק חלוט בהתאם לתיקונים האמורים לעיל.

9.  הוספת סעיף 75א לחוק וכן סעיף 110עב1 לפקודה – מתן סמכות לראש מחלקת משמעת במ"י וכן לראש ענף משמעת בשב"ס או ליועץ המשפטי בשב"ס לבטל פסק של דן יחיד כולו או חלקו וכן להורות על דיון חוזר בדן יחיד וזאת באחת מהנסיבות הבאות: חוסר סמכות של הדן יחיד או הדן בערר, פגם מהותי אחר שנפל בהליך, ההליך עמד בסתירה לעקרונות הצדק או שיש חשד של ממש לעיוות דין לנידון. מדובר בסמכות דומה לזו הניתנת לנשיא בית הדין לערעורים בהתאם לסעיף 76 לחוק ו-110נז לפקודה. בנוסף, מבוקש להעניק סמכות לראש אגף משאבי אנוש מ"י או לראש מנהל משאבי אנוש בשב"ס לפצות נידון שנפגע מפסק חלוט זה.

10.  תיקון סעיף 76 לחוק וסעיף 110נז לפקודה – כך שבמקום "בעניין משמעתי שנפסק בו סופית" יבוא "בפסק דין חלוט או בפסק חלוט" – זאת בהתאמה לתיקונים הנ"ל.

11. תיקון סעיף 79 לחוק וסעיף 110סח לפקודה – סעיפים אלו הקובעים אי זכאות לשכר בימי היעדרות מפנים כיום רק לפרט 5 בתוספת הראשונה בחוק והשנייה בפקודה שעניינו היעדרות מתפקיד ללא הצדק סביר. מוצע להחיל את האמור בסעיפים אלו גם על פרט 6 בתוספות שעניינו היעדרות מן השירות בכוונה שלא לשוב אליו. בעניין זה אין מקום לחלק בין פרט 5 ובין פרט 6 אלו.

12. תיקון התוספת הראשונה לחוק ותוספת השנייה לפקודה - כך שיתווספו אליהן עבירת  מסירת דיווחים כוזבים, עבירת ביצוע פעולה תוך ניגוד עניינים וכן עבירות תעבורה; הוספת עבירת יצירת או קיום קשר עם אסיר, אסיר לשעבר או עם בני משפחותיהם בניגוד לפקודות השירות – לתוספת השנייה לפקודה; הוספת נציב תלונות השוטרים/סוהרים לרשימת המוחרגים מהגדרת "גורם מחוץ למשטרה/שב"ס שפנייה אליהם בלא קבלת רשות כדין מהווה עבירת משמעת לפי פרט 15 לחוק ולפקודה; וכן הוספת עבירות ניסיון לביצוע עבירות משמעת – לשתי תוספות אלו.

4.   השפעת החוק המוצע על החוק והפקודה הקיימים

תיקון סעיפים 27, 32(ב),40, 44, 55, 56, 63, 75 ו- 79 לחוק, הוספת סעיפים 40א, 75א ו- 63א לחוק וכן תיקון פרטים 11, 12, 13, 14, 15, 20, 22, 23, 24, 25 ו- 27 לתוספת הראשונה בחוק והוספת פרטים 11א ו-29 לתוספת הראשונה לחוק.

תיקון סעיפים 110יז, 110כה(ב), 110לג, 110לז, 110מח, 110מט, 110נו, 110נז, 110סח ו-110עב לפקודה, הוספת סעיפים 110לג1, 110נו1 ו- 110עב1 לפקודה וכן תיקון פרטים 11, 12, 13, 14, 15, 20, 23, 24, 25, 26, 27 ו- 29 לתוספת השנייה בפקודה והוספת פרטים 11א, 30  ו- 31 לתוספת השנייה לפקודה.

5.   השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקן המשרד וההיבט המנהלי

לא צפוי שינוי בהיבט התקציבי או  המנהלי.

6.    להלן נוסח החוק המוצע:

הצעת חוק מטעם הממשלה:

הצעת חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (תיקוני חקיקה), התשע"ד - 2014

 

תיקון חוק המשטרה

1.  

בחוק המשטרה, התשס"ו– 2006[1] -

 

 

(1) בסעיף 27 אחרי "עורך דין" יבוא "או מתמחה, לפי העניין" ואחרי "בבית הדין לערעורים" יבוא "או בבית המשפט המחוזי";

 

 

(2) בסעיף 32(ב), במקום "מפקח" יבוא "מפקח משנה";

 

 

(3) בסעיף 40, במקום "פסק סופי" יבוא "פסק חלוט" ואחריו יבוא:

 

 

"פסק חלוט

41א.

לעניין חוק זה פסק חלוט הוא פסק לפי סעיף 40 או פסק שעברה עליו התקופה להגשת ערר ולא הוגש ערר ואם הוגש ערר הפסק שניתן בערר.";

 

 

(4) בסעיף 44(ב), במקום "לפי פרטים 8 או 19(א) לתוספת הראשונה" –יבוא "לפי פרטים 8, 19(א) או 27 לתוספת הראשונה";

 

 

(5) לאחר סעיף 44(ב) יבוא:

 

 

"(ג)     ראה נשיא בית הדין למשמעת כי יש מקום למנות נציג ציבור בעבירות משמעת נוספות שנעברו כלפי אדם שאינו שוטר, שאינן מנויות בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות סעיף קטן (ב) על הרכב מותב בית הדין."

 

 

(6) בסעיף 45,  במקום "על אף הוראות סעיף 44" יבוא "על אף הוראות סעיף 44(א) ומבלי לגרוע מהוראות סעיף 44(ב)":

 

 

(7) בסעיף 55, אחרי "השר ימנה נשיא לבית הדין לערעורים שהוא"  יבוא "עורך דין", ובמקום "קצין משטרה בכיר" יבוא "וקצין משטרה בכיר";

 

 

(8) בסעיף 56, האמור בו יסומן (א) ואחריו יבוא

 

 

"(ב)               על אף הוראות סעיף קטן (א), מותב בית הדין לערעורים הדן בעבירת משמעת של שוטר לפי פרטים 8, 19(א) או 27 לתוספת הראשונה, שנעברה כלפי אדם שאינו שוטר, או בעבירת משמעת אחרת של שוטר שנעברה כלפי מי שאינו שוטר, שנדונה לפי סעיף קטן 44(ג), יורכב משלושה שופטים, שימנה נשיא בית הדין לערעורים, כמפורט להלן:

 

 

 

(1) שני קציני משטרה בכירים, מתוך רשימת השופטים כאמור בסעיף קטן (א), מהם אחד לפחות עורך דין;

 

 

 

(2) נציג ציבור, מתוך רשימת נציגי ציבור הכשירים להתמנות שופטי בית משפט מחוזי, שקבע השר בהסכמת שר המשפטים.";

 

 

(9) סעיף 63 – יימחק, ובמקומו יבוא

 

 

"ערעור לבית המשפט המחוזי

63.

(א) פסק דין של בית הדין לערעורים, שניתן בערעור על פסק דין של בית הדין למשמעת, ניתן לערעור לפני שופט של בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבו של בית הדין לערעורים (להלן – "בית המשפט המחוזי"), אם נתקבלה רשות לכך בפסק הדין, או מאת נשיא בית המשפט המחוזי או מאת משנהו.

 

 

 

 

 

 

(ב) לא תינתן רשות לערער אלא בשאלה משפטית שיש בה חשיבות, קשיות או חידוש.

 

 

 

 

 

 

(ג) התקופה להגשת בקשת רשות לערער היא שלושים ימים מיום מתן פסק הדין בערעור, והתקופה להגשת הערעור היא חמישה עשר ימים מיום מתן הרשות לערער.

 

 

 

 

 

 

(ד) על הליך לפי סעיף זה יחולו סדרי הדין החלים על ערעורים פליליים בבית המשפט המחוזי וזאת למעט סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב -1982[2].

 

 

 

 

 

 

(ה) מי שנתן רשות לערער רשאי אגב כך להורות על דחיית ביצוע גזר הדין; הוגשה בקשה למתן רשות לערער והרשות טרם ניתנה, רשאי נשיא בית המשפט המחוזי להורות כאמור.

 

 

 

 

 

 

(ו)  על אף האמור בכל דין, תובע כאמור בסעיף 27, המופיע בפני בית המשפט המחוזי בערעור לפי סעיף זה, ילבש מדי משטרה וגלימה שחורה.";

 

 

(10)  אחרי סעיף 63 יבוא:

 

 

"פסק דין חלוט

63א.

(א) לעניין חוק זה, פסק דין חלוט הוא פסק דין שעברה עליו התקופה להגשת ערעור ולא הוגש ערעור, ואם הוגש הערעור - פסק הדין שניתן בערעור.

 

 

 

 

 

 

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) יהא פסק דין של בית הדין לערעורים חלוט -

 

 

 

 

 

 

 

1)  בתום התקופה להגשת בקשת רשות לערער - אם לא הוגשה בקשה כזו;

 

 

 

 

 

 

 

2)  הוגשה בקשת רשות לערער ונדחתה - ביום שבו נדחתה;

 

 

 

 

 

 

 

3)  ניתנה רשות לערער - בתום התקופה להגשת ערעור אם הערעור לא הוגש.

 

 

 

 

 

 

(ג) כל עוד פסק הדין של בית הדין לערעורים אינו חלוט, רשאי נשיא בית הדין לערעורים להורות על דחיית ביצוע גזר הדין.";

 

 

(11)  בסעיף 75 במקום "בפסק דין או בפסק סופי" יבוא "בפסק דין חלוט או בפסק חלוט";

 

 

(12)  אחרי סעיף 75 יבוא:

 

 

"ביטול פסק או פסק חלוט וקביעת דיון חוזר

75א.

(א) ראש מחלקת משמעת רשאי לבטל באופן מלא או חלקי פסק או פסק חלוט וכן להורות על דיון חוזר בפסק או בפסק חלוט בפני דן יחיד שקבע לכך, גם אם חדל הנאשם להיות שוטר, באחת מהנסיבות הבאות:

 

 

 

 

 

 

 

(1) חוסר סמכות של הדן יחיד או של הדן בערר לדון בתלונה;

 

 

 

 

 

 

 

(2) נפל פגם או פסול מהותי בניהול ההליך;

 

 

 

 

 

 

 

(3) ניהול ההליך עמד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

 

 

 

 

 

 

 

(4) התעורר חשד של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין.

 

 

 

 

 

 

(ב) בדיון חוזר יהיו לדן יחיד כל הסמכויות הנתונות לו או לדן בערר לפי פרק זה, פרט לסמכות להחמיר בעונש.

 

 

 

 

 

 

(ג) ראש אגף משאבי אנוש רשאי להורות על פיצוי נידון שנשא את עונשו או חלק ממנו ושהרשעתו בוטלה כתוצאה מן הדיון החוזר, או לתת כל סעד אחר.

 

 

 

 

 

 

(ד) בפסק חלוט לפי סעיף 40 יהיו הסמכויות שבסעיפים קטנים (א) ו-(ג) נתונות למפקח הכללי.

 

 

 

 

 

 

(ה) אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכות נשיא בית הדין לערעורים האמורה בסעיף  76 או מסמכות המפקח הכללי האמורה בסעיף 75.";

 

 

(13)  בסעיף 76, במקום "בעניין משמעתי שנפסק בו סופית" יבוא "בפסק דין חלוט או בפסק חלוט";

 

 

(14)  בסעיף 79, במקום "פרט 5" יבוא "פרטים 5 או 6";

 

 

(15)  בתוספת הראשונה -

 

 

 

(א) בפרט 11, אחרי "מתן הצהרה כוזבת" יבוא "או דיווחים כוזבים", אחרי "העלמת ידיעות" יבוא "או אי מסירת דיווחים", במקום "למוסרן" יבוא "למוסרם", במקום "או בעניין אחר" יבוא "או בכל עניין אחר";

 

 

 

(ב) אחרי פרט 11 יבוא:

 

 

 

"11א    ביצוע פעולה המעמידה את השוטר במצב של ניגוד עניינים במילוי תפקידו.";  

 

 

 

(ג) בפרט 12, אחרי "השמדתו" יבוא "או ניסיון להשמדתו";

 

 

 

(ד) בפרט 13, אחרי "או הפעלה" יבוא "או ניסיון הפעלה";

 

 

 

(ה) בפרט 14, אחרי "גילוי או מסירה" יבוא "או ניסיון גילוי או מסירה";

 

 

 

(ו)  בפרט 15, אחרי "נציב תלונות הציבור" יבוא "נציב קבילות השוטרים";

 

 

 

(ז)  בפרט 20(5), אחרי "או גרימת הפרעה או הפסקה" יבוא "או ניסיון לגרימת הפרעה או הפסקה";

 

 

 

(ח) בפרט 22, אחרי "או הכשלתם בדרך אחרת" יבוא "או ניסיון להכשלתם כאמור";

 

 

 

(ט) בפרט 23, אחרי "או הכשלתה בדרך אחרת" יבוא "או ניסיון להכשלתה כאמור";

 

 

 

(י)  בפרט 24, אחרי "או הכשלתה בדרך אחרת" יבוא או ניסיון להכשלתה כאמור";

 

 

 

(יא) בפרט 25, אחרי "הבאת שוטר" יבוא "או ניסיון להבאת שוטר" ;

 

 

 

(יב) בפרט 27, אחרי "או כשהשוטר לבוש מדים" יבוא "או בהקשר לתפקידו כשוטר"; המילים "או כשהן מכוונות כלפי שוטר אחר" יימחקו;

 

 

 

(יג)  אחרי פרט 28 יבוא:

 

 

 

"(29)

(א) נהיגה ברכב משטרה או ברכב אחר כשהשוטר לבוש מדים

         באחד מהאופנים הבאים:  

 

 

 

 

 

(1) ברשלנות או בקלות ראש;

 

 

 

 

 

(2) ללא רישיון רכב תקף;

 

 

 

 

 

(3) בזמן פסילה או בניגוד לתנאי הרישיון;

 

 

 

 

 

(4) בשכרות.

 

 

 

 

(ב) אי מילוי הוראה אחרת מהוראות דיני התעבורה בזמן נהיגה ברכב משטרתי או כשהשוטר לבוש מדים.";

תיקון פקודת בתי הסוהר

2.  

בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971[3] -

 

 

(1) בסעיף 110יז, אחרי "בבית הדין לערעורים" יבוא "או בבית המשפט המחוזי";

 

 

(2) בסעיף 110כה(ב), במקום "מישר" יבוא "מישר משנה";

 

 

(3) בסעיף 110לג, במקום "פסק סופי" יבוא "פסק חלוט" ואחריו יבוא:

 

 

"פסק חלוט

110לג1.

לעניין חוק זה פסק חלוט הוא פסק לפי סעיף 110לג או פסק שעברה עליו התקופה להגשת ערר ולא הוגש ערר ואם הוגש ערר הפסק שניתן בערר.";

 

 

(4) בסעיף 110לז(ב), במקום "לפי פרטים 8א או 19 לתוספת השנייה" יבוא "לפי פרטים 8א, 19 או 29 לתוספת השנייה";

 

 

(5) לאחר סעיף 110לז(ב), יבוא:

 

 

(ג)     ראה נשיא בית הדין למשמעת כי לא ניתן למנות שני סוהרים בכירים שהם משפטנים או כי יש מקום למנות נציג ציבור בעבירות משמעת נוספות שנעברו כלפי אדם שאינו סוהר, שאינן מנויות בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות סעיף קטן (ב) על הרכב מותב בית הדין.

 

 

(6) בסעיף 110לח, אחרי "על אף הוראות סעיף לז(א)" יבוא "ומבלי לגרוע מהוראות סעיף 110לז(ב)":

 

 

(7) בסעיף 110מח, אחרי "השר ימנה נשיא לבית הדין לערעורים שהוא"  יבוא "עורך דין" ובמקום "סוהר בכיר" יבוא "וסוהר בכיר";

 

 

(8) בסעיף 110מט -

 

 

 

(א) בסעיף קטן (א), במקום "משפטנים" יבוא "עורכי דין";

 

 

 

(ב) סעיף קטן (ב) ימחק, ובמקומו יבוא:

 

 

 

"(ב)               על אף הוראות סעיף קטן (א), לא ניתן למנות שני סוהרים בכירים שהם עורכי דין או שמותב בית הדין לערעורים דן בעבירת משמעת של סוהר לפי פרטים 8א, 19 או 29 לתוספת השנייה, שנעברה כלפי אדם שאינו סוהר, או בעבירת משמעת אחרת של סוהר  שנעברה כלפי מי שאינו סוהר, שנדונה לפי סעיף קטן 110לז(ג), יורכב מותב בית הדין לערעורים משלושה שופטים שימנה נשיא בית הדין לערעורים כדלהלן:

 

 

 

 

(1) שני סוהרים בכירים, מתוך רשימת השופטים כאמור בסעיף קטן (א), מהם אחד לפחות עורך דין;

 

 

 

 

(2) נציג ציבור מתוך רשימת נציגי ציבור הכשירים להתמנות שופטי בית משפט מחוזי, שקבע לעניין זה השר בהסכמת שר המשפטים."

 

 

(9) סעיף 110נו יימחק, ובמקומו יבוא:

 

 

" ערעור לבית המשפט המחוזי

110נו

(א) פסק דין של בית הדין לערעורים, שניתן בערעור על פסק דין של בית הדין למשמעת, ניתן לערעור לפני שופט של בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבו של בית הדין לערעורים (להלן – "בית המשפט המחוזי"), אם נתקבלה רשות לכך בפסק הדין, או מאת נשיא בית המשפט המחוזי או מאת משנהו.

 

 

 

 

 

 

(ב) לא תינתן רשות לערער אלא בשאלה משפטית שיש בה חשיבות, קשיות או חידוש.

 

 

 

 

 

 

(ג) התקופה להגשת בקשת רשות לערער היא שלושים ימים מיום מתן פסק הדין בערעור, והתקופה להגשת הערעור היא חמישה עשר ימים מיום מתן הרשות לערער.

 

 

 

 

 

 

(ד) על הליך לפי סעיף זה יחולו סדרי הדין החלים על ערעורים פליליים בבית המשפט המחוזי וזאת למעט סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב -1982[4].

 

 

 

 

 

 

(ה) מי שנתן רשות לערער רשאי אגב כך להורות על דחיית ביצוע גזר הדין; הוגשה בקשה למתן רשות לערער והרשות טרם ניתנה, רשאי נשיא בית המשפט המחוזי להורות כאמור.

 

 

 

 

 

 

(ו)  על אף האמור בכל דין, תובע כאמור בסעיף110יז, המופיע בפני בית המשפט המחוזי בערעור לפי סעיף זה, ילבש מדי סוהר וגלימה שחורה.

 

 

"פסק דין חלוט

110נו1

(א) לעניין פקודה זה, פסק דין חלוט הוא פסק דין שעברה עליו התקופה להגשת ערעור ולא הוגש ערעור, ואם הוגש הערעור - פסק הדין שניתן בערעור.

 

 

 

 

 

 

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) יהא פסק דין של בית הדין לערעורים חלוט -

 

 

 

 

 

 

 

(1) בתום התקופה להגשת בקשת רשות לערער - אם לא הוגשה בקשה כזו;

 

 

 

 

 

 

 

(2) הוגשה בקשת רשות לערער ונדחתה - ביום שבו נדחתה;

 

 

 

 

 

 

 

(3) ניתנה רשות לערער - בתום התקופה להגשת ערעור אם הערעור לא הוגש.

 

 

 

 

 

 

(ג) כל עוד פסק הדין של בית הדין לערעורים אינו חלוט, רשאי נשיא בית הדין לערעורים להורות על דחיית ביצוע גזר הדין.";

 

 

(10)  בסעיף 110סח במקום "פרט 5" יבוא "פרטים 5 או 6";

 

 

(11)  בסעיף 110עב, במקום "בפסק דין או בפסק סופי" יבוא "בפסק דין חלוט או בפסק חלוט".

 

 

(12)  אחרי סעיף 110עב יבוא:

 

 

"ביטול פסק או פסק חלוט וקביעת דיון חוזר

110עב1.

(א) היועץ המשפטי או ראש ענף משמעת רשאים לבטל באופן מלא או חלקי פסק או פסק חלוט וכן להורות על דיון חוזר בפסק או בפסק חלוט בפני דן יחיד שקבעו לכך, גם אם חדל הנאשם להיות סוהר, באחת מהנסיבות הבאות:

 

 

 

 

 

 

 

(1) חוסר סמכות של הדן יחיד או של הדן בערר לדון בתלונה;

 

 

 

 

 

 

 

(2) נפל פגם או פסול מהותי בניהול ההליך;

 

 

 

 

 

 

 

(3) ניהול ההליך עמד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית;

 

 

 

 

 

 

 

(4) התעורר חשד של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין.

 

 

 

 

 

 

(ב) בדיון חוזר יהיו לדן יחיד כל הסמכויות הנתונות לו או לדן בערר לפי פרק זה, פרט לסמכות להחמיר בעונש.

 

 

 

 

 

 

(ג) ראש מנהל משאבי אנוש רשאי להורות על פיצוי נידון שנשא את עונשו או חלק ממנו ושהרשעתו בוטלה כתוצאה מן הדיון החוזר, או לתת כל סעד אחר.

 

 

 

 

 

 

(ד) בפסק חלוט לפי סעיף 110לג יהיו הסמכויות שבסעיפים קטנים (א) ו-(ג) נתונות לנציב.

 

 

 

 

 

 

(ה) אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכות נשיא בית הדין לערעורים האמורה בסעיף 110נז או מסמכות הנציב האמורה בסעיף 110עב.";

 

 

(13)  בסעיף 110נז,  במקום "בעניין משמעתי שנפסק בו סופית" יבוא "בפסק דין חלוט או בפסק חלוט";

 

 

(14)  בתוספת השנייה -

 

 

 

(א) בפרט 11, אחרי "מתן הצהרה כוזבת" יבוא "או דיווחים כוזבים", אחרי "העלמת ידיעות" יבוא "או אי מסירת דיווחים",    במקום "למוסרן" יבוא "למוסרם", במקום "לשם קבלת תפקיד או דרגה או לשם השתמטות מתפקיד" יבוא  "או בכל עניין אחר הקשור לשירות בשירות בתי הסוהר";

 

 

 

(ב) אחרי פרט 11 יבוא:

 

 

 

"11א.    ביצוע פעולה המעמידה את הסוהר במצב של ניגוד עניינים במילוי תפקידו.";  

 

 

 

(ג) בפרט 12, אחרי "השמדתו" יבוא "או ניסיון להשמדתו";

 

 

 

(ד) בפרט 13, אחרי "או הפעלה" יבוא "או ניסיון הפעלה";

 

 

 

(ה) בפרט 14, אחרי "גילוי או מסירה" יבוא "או ניסיון גילוי או מסירה";

 

 

 

(ו)  בפרט 15, אחרי "נציב תלונות הציבור" יבוא "נציב קבילות הסוהרים";

 

 

 

(ז)  בפרט 20(5), אחרי "או גרימת הפרעה או הפסקה" יבוא "או ניסיון לגרימת הפרעה או הפסקה";

 

 

 

(ח) בפרט 23, במקום "שבקש נציב קבילות סוהרים לשם בירור קבילה" יבוא "שבקשו נציב קבילות הסוהרים או  נציב תלונות הציבור לשם בירור קבילה או תלונה", ואחרי "או הכשלתו בדרך אחרת" יבוא "או ניסיון להכשלתו כאמור";

 

 

 

(ט) פרט 24 – יימחק, ובמקומו יבוא:

 

 

 

"(24)             הימנעות ממתן סיוע שהתבקש על ידי היחידה לחקירת סוהרים שבמשטרת ישראל, או על ידי גורם מוסמך אחר במשטרת ישראל, לשם חקירה וכן מסירת מידע כוזב במהלך חקירה כאמור או הכשלתה בדרך אחרת או ניסיון להכשלתה כאמור";

 

 

 

(י)  בפרט 25, אחרי "או הכשלתה בדרך אחרת" יבוא "או ניסיון להכשלתה כאמור";

 

 

 

(יא) בפרט 26, אחרי "או הכשלתה בדרך אחרת" יבוא או ניסיון להכשלתה כאמור";

 

 

 

(יב) בפרט 27, אחרי "הבאת סוהר" יבוא "או ניסיון להבאת סוהר";

 

 

 

(יג)  בפרט 29, אחרי "או כשהסוהר לבוש מדים" יבוא "או בהקשר לתפקידו כסוהר"; המילים "או כשהן מכוונות כלפי סוהר אחר" יימחקו.

 

 

 

(יד)  אחרי פרט 29 יבוא:      

 

 

 

"(30)

יצירת או קיום קשר עם אסיר או עם אסיר לשעבר או עם בני משפחותיהם בניגוד לפקודות השירות.

 

 

 

(31)

(א) נהיגה ברכב של שירות בתי הסוהר באחד מהאופנים הבאים:  

 

 

 

 

 

(1) ברשלנות או בקלות ראש.

 

 

 

 

 

(2) בזמן פסילה או בניגוד לתנאי הרישיון.

 

 

 

 

 

(3) בשכרות.

 

 

 

 

(ב) אי מילוי הוראה אחרת מהוראות דיני התעבורה בזמן   נהיגה ברכב של שירות בתי הסוהר.";

דברי הסבר

בשנת 2006 נחקק חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס"ו – 2006 (להלן- "החוק"), בעקבותיו תוקנה בשנת 2008, במסגרת תיקון מס' 35, פקודת בתי הסוהר,  התשל"ב-1971 (להלן- "הפקודה") באופן שעודכנו ההסדרים הנוגעים לדין המשמעתי.

בתקופה שעברה מאז חקיקת החוק ותיקון הפקודה, עלה הצורך לקבוע תיקונים נוספים ובהם התיקונים המובאים בתזכיר חוק זה שעניינם:

מתן אפשרות למנות קציני משטרה שהם מתמחים כתובעים בבית הדין למשמעת או כמערערים או משיבים בבית הדין לערעורים, בדומה למתמחים המוסמכים לשמש כתובעים משטרתיים, וזאת בשל העומסים המוטלים על המשטרה בעניין זה (למעלה מ-80 כתבי אישום הוגשו בשנת 2013 לעומת כ-20 בלבד בשב"ס), כן מוצע להסמיך את המפכ"ל והנציב למנות תובעים להופיע בפני בית המשפט המחוזי בערעורים על החלטות בית הדין לערעורים – תיקון נוסף שיפורט להלן; 

קביעת חובה למינוי קצין שיפוט בכיר כדן יחיד בכל מקרה בו הנאשם הוא מדרגת מפקח משנה ומעלה במשטרה או מדרגת מישר משנה ומעלה בשירות בתי הסוהר; קביעת חובה כי נשיא בית הדין לערעורים יהיה עורך דין – בדומה לנשיא בית הדין למשמעת;

קביעת חובה למינוי נציג ציבור במותב בית הדין בעבירת הטרדה מינית שנעברה כלפי מי שאינו שוטר או סוהר;

קביעת חובה למינוי נציג ציבור במותב בית הדין לערעורים, המקבילה לחובה זו במותב בית הדין למשמעת;

כן מבוקש לאפשר להגיש ערעור לבית משפט המחוזי על פסק דין של בית הדין לערעורים מקום בו מדובר בשאלה משפטית בעלת חשיבות, קשיות או חידוש, לקבוע הגדרה לפסק דין חלוט וזאת בהתבסס על הסדרים בנושא הקיימים בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג – 1963 (להלן: "חוק שירות המדינה- משמעת"), וכן בחוק השיפוט הצבאי התשט"ו – 1955 (להלן : "חוק השיפוט הצבאי") - לאור ייחודיותם של גופי המשטרה ושב"ס כגופים היררכיים.  בהתאמה לכך מבוקש להחליף את המונח פסק

 

סופי הנוגע לפסק של דן יחיד במונח פסק חלוט ;

כן מבוקש להעניק סמכות לראש מחלקת משמעת במשטרה, או ליועץ המשפטי או לראש ענף משמעת בשב"ס לבטל פסק של דן יחיד כולו או חלקו וכן להורות על דיון חוזר בדן יחיד באחת מהנסיבות המפורטות בנוסח הסעיף המוצע - סמכות דומה קנויה להם כיום בהתאם לנהלים פנימיים של המשטרה (נוהל אמ"ש 10.02.03) ושב"ס (פקנ"צ 02.08.00) ובנוסף להעניק סמכות לראש אגף משאבי אנוש במשטרה או לראש מנהל משאבי אנוש בשב"ס לפצות את הנידון שנפגע מפסק זה;

כן מבוקש לקבוע כי אי זכאות לשכר בימי היעדרות תחול לא רק לגבי שוטר או סוהר  שהורשע לפי פרט 5 לתוספת הראשונה לחוק והשנייה לפקודה שעניינה היעדרות מתפקיד בלא הצדק סביר, אלא אף לגבי שוטר או סוהר שהורשע בעבירת משמעת לפי פרט 6 לתוספות אלו שעניינה היעדרות מן השירות בכוונה שלא לשוב אליו;

בנוסף מבוקש להוסיף עבירת משמעת של מסירת דיווחים כוזבים, עבירת ביצוע פעולה תוך ניגוד עניינים ועבירות תעבורה לתוספת הראשונה בחוק ולתוספת השנייה בפקודה;

כן מבוקש לתקן את עבירת הטרדה מינית בתוספות אלו כך שתורחב לכל מקרה בו השוטר או הסוהר ביצעו אותה בהקשר לתפקידם וכן תורחב כך שלא תצטמצם תחת ההגדרה כי התבצעה כלפי שוטר או סוהר בדווקא אלא אף כלפי מתנדבים או משרתים או מועסקים אחרים בגופים אלו ׁ(משרתי שירות לאומי וכו');

כן מבוקש להוסיף עבירת משמעת נוספת לתוספת השנייה בפקודה - הנוגעת ליצירת או קיום קשר אסור עם אסיר או עם אסיר לשעבר או עם בני משפחותיהם - בניגוד לפקודת השירות;

בנוסף מבוקש להוסיף עבירות משמעת נוספות לתוספת שבחוק ובפקודה שעניינן ניסיון לביצוע עבירות משמעת.

   09949914 מט 40



[1] ס"ח 2045, התשס"ו (1.1.2006), עמ' 130.

[2] ס"ח 1043, התשמ"ב (1.3.1982), עמ' 43.

[3] דיני מדינת ישראל 21, נוסח חדש, התשל"ב (20.10.1971), עמ' 459.

[4] ס"ח 1043, התשמ"ב (1.3.1982), עמ' 43.