תזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנת 2015 (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014
פרק _': בריאות
תזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנת 2015 (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014 פרק _' : בריאות (היטלים מתיירות רפואית וממוסדות רפואיים פרטיים)
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו
במהלך חודש יוני 2013 מינתה שרת הבריאות את הוועדה המייעצת לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית (להלן - ועדת גרמן). במסגרת הוועדה הוקמה ועדת משנה, בראשותו של הפרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, אשר בחנה את נושא התיירות הרפואית בישראל (להלן - ועדת המשנה). שתי הוועדות כללו נציגים ממשרדי ממשלה רבים (ראש הממשלה, בריאות, אוצר, תיירות ומשפטים), מומחים לכלכלה ולכלכלת בריאות, עובדי ארגוני עובדים במערכת הבריאות ונציגי ציבור. לאחר כשנה של דיונים בוועדת גרמן, וכשמונה חודשי עבודה של ועדת המשנה, פרסמה ועדת גרמן את המלצותיה וביניהן פרק המלצות להסדרת התיירות הרפואית.
הוועדות הגיעו למסקנה כי התיירות הרפואית טומנת בחובה הזדמנויות למערכת, כגון, הזרמת כספים לבתי החולים והכנסות מתיירות, אך גם עלולה לפגוע במערכת הרפואה הציבורית ובמטופל הישראלי, באופן של מתן קדימות למטופלים זרים על חשבון המטופל הישראלי, שימוש בתשתיות ישראליות ללא פיצוי נאות, סחרור שכר במערכת הבריאות ויצירת תורים ארוכים במערכת הבריאות הציבורית.
על כן, המליצה ועדת גרמן להסדיר את תחום התיירות הרפואית באופן שיבטיח שמירה על המטופל הישראלי וזכויותיו, יבטיח הגנה ראויה על תייר המרפא מפני ניצול מצבו הרפואי לרעה ויבטיח שימוש מיטבי בכספי התיירות הרפואית. החקיקה המוצעת עוסקת ביישום פן המיסוי של המלצות ועדת גרמן. לפי המוצע, ייקבע היטל מהכנסות נותני שירותים רפואיים מתיירות רפואית. תייר המרפא עושה שימוש בתשתיות ציבוריות, כגון בתי חולים וכוח האדם אשר הכשרתו מומנה מתקציביים ציבוריים. על כן, מוצע כי תייר המרפא יישא בחלק מהעלות שהושקעה ביצירת התשתיות הציבוריות והפעלתן וזאת בדומה לאזרח הישראלי המשלם מס לאורך חייו. בכך גם יוסיף ההיטל מקורות ציבוריים לטובת קיצור תורים ולשיפור מערכת הבריאות הציבורית ויביא לכך שהמשאבים מהתיירות הרפואית לא יגיעו רק לבתי החולים במרכז הארץ.
בנוסף, המליצה ועדת גרמן כי יבוטל הפטור ממס ערך מוסף על פעילות התיירות הרפואית בבתי החולים הפרטיים. הוועדה לא מצאה הצדקה לפטור את מקבלי השירות הרפואי שאינם תושבי ישראל מתשלום מס ערך מוסף בעוד שתשלום זה חל על תושבי ישראל. הוועדה גם לא מצאה שיש צורך בפטור זה כדי לעודד את המשך פעילות התיירות הרפואית בישראל שהתפתחה מאוד בשנים האחרונות.
המלצה נוספת של ועדת גרמן היא לפעול לתיחום הגידול במערכת הרפואה הפרטית. הגידול בספקי הבריאות הפרטיים גורם להסטה של עובדים לעבודה במערכת הרפואה הפרטית אשר אינה מוגבלת בהיקף המשאבים והתשלומים שאותם היא משלמת לעובדיה. הסטה זו של עובדים (בעיקר של רופאים) למערכת הבריאות הפרטית מייצרת קושי ביכולתה של מערכת הבריאות הציבורית לעמוד בתפקידיה ולספק שירותים רפואיים לכלל הציבור.
בשל העובדה כי התשתיות הרפואיות בישראל מוגבלות (כגון, אמצעי אבחון וטיפול) וכי מערכת הבריאות הפרטית עושה שימוש באותם רופאים העובדים במערכת הציבורית, המשמעות של גידול לא מרוסן בכמות הניתוחים במערכת הפרטית, היא היעדרות של רופאים מבתי החולים הציבוריים ועלייה במשך התורים. בנוסף, גידול לא מרוסן במערכת הבריאות הפרטית מוביל ללחצי שכר במערכת הציבורית ולגידול לא נצרך בהוצאה הלאומית לבריאות. הגידול בהיקף הפעילות הרפואית הפרטית בישראל הביא למצב ששיעור המימון הפרטי מתוך ההוצאה הלאומית על בריאות עולה בהתמדה על פני השנים. בשנת 2013 עמד שיעור המימון הפרטי מההוצאה הלאומית לבריאות על 40% לעומת 35% בשנת 2003.
בניגוד לבתי החולים הציבוריים אשר מוגבלים ביכולת הגידול בפעילות שלהם, אין כיום כלי רגולטורי אפקטיבי שמאפשר לתחום את הגידול בפעילות הבריאות הפרטית ולצמצם את השפעותיה השליליות על מערכת הבריאות הציבורית. בהתאם להמלצות ועדת גרמן, מבקשת החקיקה המוצעת להחיל מנגנון תיחום גם על פעילות מוסדות רפואיים פרטיים.
בעניינים אלה, המליצה ועדת גרמן לייעד את הכספים מההיטלים מתיירות רפואית וממוסדות רפואיים פרטיים לשיפור מערכת הבריאות הציבורית והשירות למטופל הישראלי. הוועדה המליצה כי היטלים אלה ישמשו להגדלת מקורות המימון של סל שירותי הבריאות לפי סעיף 13 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 לצורך תקצוב תכנית לאומית לקיצור תורים ולשיפור השירות במערכת הבריאות. ההיטלים המוצעים ישמשו ככלי לקיצור התורים שנוצרים לציבור עקב השירותים הרפואיים הניתנים לתיירי המרפא ועקב הפעילות הרפואית במערכת הבריאות הפרטית, יבטיחו כי כלל אזרחי מדינת ישראל נהנים מהכנסות התיירות הרפואית והכנסות המוסדות הרפואיים הפרטיים ויחזקו את כלל מערכת הבריאות הציבורית.
מטרת החקיקה המוצעת היא, על כן, לתחום את הגידול בפעילות התיירות הרפואית ובפעילות מערכת הבריאות הפרטית ו"להשיב" כספים מאותן פעילויות לשיפור הזמינות של המשאבים הרפואיים הציבוריים לכלל הציבור.
ג. עיקרי החוק המוצע
החוק המוצע כולל שלוש הוראות עיקריות:
א. חובת תשלום היטל של נותן שירותים רפואיים מכל הכנסה שקיבל מתיירות רפואית בשנת המס. לעניין זה, מוצע להסמיך את שרי הבריאות והאוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין גובה ההיטל ובלבד ששיעורו לא יעלה על 15% מסך כל הכנסה מתיירות רפואית. הוראות כאמור, ייקבעו בהתחשב, בין השאר, בזהות נותן השירותים, באופי השירות הרפואי, בזמינות הטיפול של נותן השירותים לחולה הישראלי ובזמינות שירותי הרפואה באזור הגאוגרפי שבו נמצא נותן השירותים. לא קבעו השרים הוראות כאמור, מוצע כי גובה ההיטל יעמוד על 15% מסך כל הכנסה מתיירות רפואית.
ב. ביטול הטבת המס למוסד רפואי פרטי שהוא בית חולים לגבי אשפוז של תייר בבית חולים ושירותים נוספים הניתנים לו אגב אשפוז כאמור, לפי סעיף 30(א)(8)(ז) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. ביטול הטבת המס ישפיע רק על בתי חולים פרטיים המאוגדים כחברה בע"מ וחייבים בתשלום מס ערך מוסף לפי חוק, ולא ישפיע על בתי חולים ציבוריים המאוגדים כמלכ"רים ואינם חייבים בתשלום מס ערך מוסף.
ג. חובת תשלום היטל של מוסד רפואי פרטי מכל הכנסה שקיבל בשנת המס, העולה על תקרת הכנסה שקבעו שרי הבריאות והאוצר לגביו לגבי אותה שנה. לעניין זה, מוצע להסמיך את השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין תקרת הכנסה של מוסד רפואי פרטי ושיעור ההיטל שיוטל על הכנסות החורגות מתקרה זו ולעניין חובת דיווח של מוסדות רפואיים פרטיים בכל הנוגע לפעילותם ולהכנסותיהם. לא קבעו השרים הוראות כאמור, מוצע כי תקרת ההכנסה וההיטלים יהיו ביחס לביצוע בפועל בשנת 2013, בדומה למנגנון שקיים בחוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013, לגבי תקרות הכנסה של בתי החולים הציבוריים. עוד מוצע כי גביית ההיטלים תיעשה על ידי המוסד לביטוח לאומי בדרך שבה הוא גובה את דמי הביטוח הלאומי. בנוסף, ועל מנת שניתן יהיה להטיל היטל על מלוא ההכנסות של מוסדות רפואיים פרטיים, מוצע כי כל תשלום לרופא, או לבעל מקצוע אחר, בעד שרות או פעולה רפואיים שביצעו בתחומי מוסד רפואי, ישולם לרופא או לבעל המקצוע על ידי המוסד הרפואי בלבד.
ד. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה
החוק המוצע צפוי להביא לתוספת הכנסה בתקציב המדינה של כ-130 מיליון ש"ח כמפורט להלן: כ-60 מיליון ש"ח מהיטל על תיירות רפואית, כ-30 מיליון ש"ח מביטול הפטור ממס ערך מוסף לגבי אשפוז של תייר בבית חולים פרטי ושירותים נוספים הניתנים לו אגב אשפוז כאמור וכ- 40 מיליון ש"ח מהיטל על בתי חולים פרטיים.
ה. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
יתוקנו חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, פקודת בריאות העם, 1940 וחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.
ו. נוסח החוק המוצע
להלן נוסח החוק המוצע:
תזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנת 2015 (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015
פרק ___: בריאות
|
תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי |
X. |
בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994[1] - |
||||||
|
|
|
(1) בסעיף 13(א), אחרי פסקה (1א) יבוא: |
||||||
|
|
|
|
"(1ב) היטלים מתיירות רפואית וממוסדות רפואיים פרטיים שגבה המוסד בהתאם להוראות פרק ג'1"; |
|||||
|
|
|
(2) אחרי סעיף 15, יבוא: |
||||||
|
|
|
"פרק ג'1 – היטלים על הכנסות מתיירות רפואית וממוסדות רפואיים פרטיים |
||||||
|
|
|
הגדרות |
15א. |
בפרק זה - |
||||
|
|
|
|
|
|
|
"מוסד רפואי פרטי" – מרפאה כירורגית פרטית, או בית חולים כללי שאינו אחד מאלה: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) בית חולים ממשלתי כללי; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) בית חולים כללי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) בית חולים כללי שאינו בית חולים כאמור בפסקאות (1) עד (4), שבתעודת רישומו לפי פקודת בריאות העם, כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון). |
|
|
|
|
|
|
|
|
"הכנסה" – כהגדרתה בפקודת מס הכנסה[2]; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"הכנסה", של מוסד רפואי פרטי – הכנסה של מוסד רפואי שאינה ממימון ציבורי; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"השרים" – שר הבריאות ושר האוצר; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"מימון ציבורי" – מקורות המימון המפורטים בסעיף 13(א), הכנסה מרכש של משרד ממשרדי הממשלה, צה"ל והמוסד לביטוח לאומי וכן מקורות מימון ציבוריים נוספים שקבעו השרים בצו; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"מרפאה כירורגית פרטית" - מרפאה כהגדרתה בסעיף 34(ג) לפקודת בריאות העם, שמתבצעות בה פעולות כירורגיות ושאינה אחד מאלה: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) מרפאה ממשלתית; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) מרפאה בבעלות קופת חולים; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) מרפאה בבעלות רשות מקומית. |
|
|
|
|
|
|
|
|
"נותן שירותים" – כהגדרתו בסעיף 23(ג); |
||
|
|
|
|
|
|
|
פקודת בריאות העם – פקודת בריאות העם, 1940[3]; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"תייר" - כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975[4]; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"תיירות רפואית" – שירות רפואי לתייר, למעט תושב הרשות הפלשתינאית, המגיע לישראל במיוחד לשם קבלת השירות. |
||
|
|
|
חובת תשלום היטל על הכנסות מתיירות רפואית |
15ב. |
(א) נותן שירותים ישלם למוסד היטל מכל הכנסה שקיבל מתיירות רפואית בשנת המס. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) השרים רשאים לקבוע, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות לעניין גובה ההיטל ובלבד ששיעור ההיטל לא יעלה על 15% מסך כל הכנסה של נותן שירותים מתיירות רפואית; בקביעת השיעור כאמור, רשאים השרים להתחשב, בין השאר, בזהות נותן השירותים, באופי השירות הרפואי ובזמינות הטיפול של נותן השירותים לחולה שהוא תושב ישראל ובזמינות שירותי הרפואה באזור הגאוגרפי שבו נמצא נותן השירותים. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) לא קבעו השרים הוראות לפי סעיף קטן (ב), יעמוד שיעור ההיטל על 15% מסך כל הכנסה של נותן שירותים מתיירות רפואית. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) השרים רשאים לקבוע הוראות לעניין חובת דיווח של נותני שירותים בכל הנוגע לפעילותם ולהכנסותיהם מתיירות רפואית. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ה) הוטל לראשונה היטל על שירות רפואי שניתן לתייר או הועלה שיעור ההיטל על השירות לאחר שהוסכם על מתן השירות, רשאי נותן השירותים לדרוש מהתייר שישלם לו את סכום ההיטל או את סכום ההיטל הנוסף שנתחייב בו נותן השירותים. |
||
|
|
|
חובת תשלום היטל על הכנסות של מוסדות רפואיים פרטיים |
15ג. |
(א) מוסד רפואי פרטי ישלם למוסד היטל מכל הכנסה שקיבל בשנת המס, העולה על תקרת הכנסה שקבעו השרים לגביו לגבי אותה שנה. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) השרים רשאים לקבוע הוראות בעניינים אלה: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) שיעור ההיטל שישלם מוסד רפואי פרטי, לרבות קביעת היטל מדורג לפי שיעור העלייה של הכנסות המוסד הרפואי מתקרת ההכנסה שקבעו השרים לגביו; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) תקרת הכנסה של מוסד רפואי פרטי; בקביעת תקרה כאמור, רשאים השרים להתחשב, בין השאר, בגודלו של המוסד הרפואי, במספר מיטות האשפוז, בסוג המיטות ובמספר חדרי הניתוח שרשאי המוסד הרפואי להפעיל, בסוג הפעילות הרפואית המתבצעת במוסד הרפואי והיקפה, בריסון תמריצים כלכליים של המוסד הרפואי ושל רוכשי השירותים הרפואיים, בזמינות שירותי הרפואה באזור הגאוגרפי שבו נמצא המוסד הרפואי וכן בהכנסתו של המוסד הרפואי ממימון ציבורי וממימון שאינו מימון ציבורי; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) חובת דיווח של מוסדות רפואיים פרטיים בכל הנוגע לפעילותם ולהכנסותיהם. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) לא קבעו השרים הוראות לפי סעיף קטן (ב), יעמדו תקרת ההכנסה ושיעורי ההיטל החל משנת 2015, על השיעורים המפורטים להלן: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) תקרת ההכנסה של כל מוסד רפואי פרטי תעמוד על 95% מהיקף ההכנסה של המוסד הרפואי בשנת 2013, בתוספת כל אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) שיעור של 51% בגין היקף התשלומים המשוער שקיבלו רופאים או בעלי מקצוע אחר בגין שירותי בריאות שביצעו בשנת 2013 במוסד הרפואי, שלא היו כלולים בתשלום שקיבל המוסד הרפואי באותה שנה בגין שירותים אלה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) שיעור עדכון מחיר יום אשפוז כפי שקבעו השרים בצו לגבי כל שנה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) שיעור עדכון דמוגרפי של 2.82% לשנת 2015 ושיעור נוסף של 1.4% לכל שנה משנת 2016 ואילך. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) עלתה הכנסתו של המוסד הרפואי מעבר לתקרת ההכנסה לפי פסקה (1) ועד ל- 107% מהתקרה, ישלם המוסד הרפואי היטל בשיעור של 30% מהכנסתו שעלתה על התקרה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) עלתה הכנסתו של המוסד הרפואי מעבר ל- 107% מתקרת ההכנסה, ישלם המוסד הרפואי, בנוסף לתשלום שישלם לפי פסקה (2), היטל בשיעור של 67% מהכנסתו שעלתה על 107% מהתקרה. |
|
|
|
|
גביית ההיטלים מתיירות רפואית וממוסדות רפואיים פרטיים |
15ד. |
(א) המוסד יגבה את ההיטלים מתיירות רפואית וממוסדות רפואיים פרטיים לפי פרק זה בדרך שבה הוא גובה את דמי הביטוח הלאומי; לעניין הגביה והתשלום של ההיטלים יחולו הוראות חוק הביטוח הלאומי, בשינויים המחויבים לפי העניין, כאילו היו דמי ביטוח לאומי. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) ההוראות לפי חוק הביטוח הלאומי, לרבות ההוראות שנקבעו לפי פרק ט"ו, יחולו בשינויים המחויבים לעניין ההיטלים מתיירות רפואית וממוסדות רפואיים פרטיים לפי פרק זה כאילו היו דמי ביטוח לאומי. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) המוסד ינכה, מהסכומים שגבה כהיטלים מתיירות רפואית וממוסדות רפואיים פרטיים לפי פרק זה, את ההוצאות שהיו לו בקשר למילוי תפקידיו לפי פרק זה, בשיעורים ולפי דרכי חישוב שיקבעו שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר האוצר, ובלבד שסך כל הוצאות המוסד שינוכו כאמור לא יעלה על חצי אחוז מהסכומים שגבה כהיטלים. |
||
|
|
|
אי התרת ההיטלים בניכוי |
15ה. |
על אף האמור בכל דין, סכום היטל ששולם לפי פרק זה לא יותר בניכוי לענין חישוב הכנסה חייבת, כהגדרתה בפקודת מס הכנסה". |
||||
|
|
|
(3) בסעיף 18(א), אחרי "13(א)(1)" יבוא "(1ב)" ואחרי "15(ג)" יבוא "15ד(ג)". |
||||||
|
|
|
(4) בסעיף 47 - |
||||||
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (3) יבוא: |
|||||
|
|
|
|
|
"(3א) לא שילם היטל כפי שנקבע בפרק ג'1 או בהתאם להוראות לפי הפרק האמור"; |
||||
|
|
|
|
(2) אחרי סעיף קטן (א1) יבוא: |
|||||
|
|
|
|
|
"(א2) מי שביודעין לא מסר דיווח בכל הנוגע לפעילותם או להכנסותיהם של נותני שירותים או מוסדות רפואיים פרטיים בהתאם להוראות לפי סעיף 15ב(ד) או 15ג(ב)(3), לפי העניין, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור". |
||||
|
|
|
(5) בסעיף 60(ד), אחרי "שר הבריאות" יבוא "ולעניין פרק ג'1 גם בהסכמת שר האוצר". |
||||||
|
תיקון פקודת בריאות העם |
X. |
בפקודת בריאות העם, 1940[5], אחרי סעיף 24ב יבוא: |
||||||
|
|
|
"אופן תשלום לרופא או לבעל מקצוע בעד שירות או פעולה רפואיים שביצעו במוסד רפואי |
24ג. |
כל תשלום לרופא, או לבעל מקצוע אחר, בעד שרות או פעולה רפואיים שביצעו בתחומי מוסד רפואי, בין כשכר עבודה ובין בכל דרך אחרת, בין אם הרופא או בעל המקצוע הם עובדי המוסד הרפואי ובין אם אינם עובדי המוסד הרפואי, ישולם לרופא או לבעל המקצוע על ידי המוסד הרפואי בלבד; רופא או בעל מקצוע כאמור, לא יקבלו כל תשלום נוסף, במישרין או בעקיפין, בעד שרות או פעולה כאמור, והמוסד הרפואי לא יאפשר כל תשלום כאמור". |
||||
|
תיקון חוק מס ערך מוסף |
X. |
בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975[6], בסעיף 30(א)(8), פסקה (ז) – תימחק. |
||||||
[1] ס"ח התשנ"ד, עמ' 156; התשע"ג, עמ' 14.
[2] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 1; ס"ח התשע"ד, עמ' 724.
[3] ע״ר 1940 , תוס' 1, עמ' (ע) 191 , (א) 239; ס״ח התש״ע, עמ' 534.
[4] ס"ח התשל"ו, עמ' 52; התשס"ב, עמ' 460.
[5] ע״ר 1940 , תוס' 1, עמ' (ע) 191 , (א) 239 ; ס״ח התש״ע, עמ' 534.
[6] ס"ח התשל"ו, עמ' 52; התשע"ד, עמ' 736.