פרק _': שונות
א. שם החוק המוצע
תזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנת 2015 (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014 פרק _': שונות
ב. עיקרי החוק המוצע ומטרתו
עיקר 1 - מוצע להפוך את הוראת השעה הקובעת כי הגרעון בענף ביטוח אבטלה ימומן מהעודף בענף ילדים להוראת קבע. כמו כן מוצע לבטל את סעיף 33 לחוק הקובע כי הגרעון בענף ביטוח אבטלה יכוסה מאוצר המדינה.
עיקר 2 - מוצע להאריך את תקופת האכשרה לגבי מובטלים צעירים, שטרם מלאו להם 35 שנים.
עיקר 3 - מוצע לבטל את מענק העבודה המועדפת לעובדים בתחנות דלק ובאבטחה במסגרת הענפים המנויים בלוח ח'.
עיקר 4 – מוצע להעלות את שיעור היטל המעסיקים על מעסיקי מסתננים בשיעור של 10% מהשיעור הקבוע כיום למעסיקי עובדים זרים חוקיים בהתאם לענף בו הם מועסקים.
עיקר 5- מוצע לדחות את השלמת החלת חוק יום חינוך ארוך בחמש שנות לימוד, משנת הלימודים התשע"ו לשנת הלימודים התשפ"א.
עיקר 6 – מוצע לתקן את פקודת האגודות השיתופיות כך שיתווסף סעיף המסמיך את שר הכלכלה לקבוע סכומי אגרות.
ג. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
יתוקן חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995
יתוקן חוק התכנית הכלכלית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו- 2004), התשס"ג-2003
יתוקן חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ"ז-1997.
ד. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה
לסעיף 1(7) - העלות השנתית של מתן מענק עבודה מועדפת לעובדים בתחנות דלק עומדת על כ- 25 מיליון ₪ ובאבטחה על כ- 14 מיליון ש"ח.
לסעיף 1(3)-(6) - ההצעה אמורה להוביל לחיסכון תקציבי של כ-75 מיליון ש"ח.
לסעיף 3 - ההצעה אמורה להגדיל את הכנסות המדינה בכ- 100 מיליוני ₪ בשנה.
ה. להלן נוסח החוק המוצע:
תזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנת 2015 (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014
פרק _': שונות
|
תיקון חוק הביטוח לאומי |
1. |
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995[1] (בפרק זה - חוק הביטוח הלאומי) - |
|
||||||||||
|
|
|
(1) |
בסעיף 28ב - |
|
|||||||||
|
|
|
|
(א) |
במקום כותרת השוליים יבוא "הוראות לעניין מימון גירעון בענף ביטוח אבטלה מחשבון ענף ביטוח ילדים" |
|
||||||||
|
|
|
|
(ב) |
המילים "ועד יום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014)" יימחקו; |
|
||||||||
|
|
|
(2) |
סעיף 33 - בטל; |
||||||||||
|
|
|
(3) |
במקום סעיף 161(א) יבוא – |
|
|||||||||
|
|
|
|
"(א) |
לעניין סימן זה, תקופת האכשרה לגבי תקופה אבטלה פלונית היא: |
|
||||||||
|
|
|
|
|
(1) |
לגבי מי שטרם מלאו לו 30 שנים בתאריך הקובע 24 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 30 החודשיים בתכוף לתאריך הקובע. |
|
|||||||
|
|
|
|
|
(2) |
לגבי מי שמלאו לו 30 שנים וטרם מלאו לו 35 שנים בתאריך הקובע, 18 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 24 החודשיים בתכוף לתאריך הקובע. |
|
|||||||
|
|
|
|
|
(3) |
לגבי מי שאינו נמנה בסעיפים (1) ו-(2), 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשיים בתכוף לתאריך הקובע."; |
|
|||||||
|
|
|
(4) |
בסעיף 162, במקום "18 החודשים כאמור בסעיף 161" יבוא "החודשים שבתכוף לתאריך הקובע כאמור בסעיף 161(א)"; |
|
|||||||||
|
|
|
(5) |
בסעיף 171(א)(2), אחרי המילים "שבסעיף 158" יבוא "או שטרם חלפו שנתיים ממועד שחרורו מהשירות"; במקום "שנה" יבוא "שנתיים" ובמקום "תום השנה" יבוא "תום השנתיים". |
|
|||||||||
|
|
|
(6) |
סעיף 174(ב)(1) - בטל. |
|
|||||||||
|
|
|
(7) |
בלוח ח' - |
|
|||||||||
|
|
|
|
(א) |
פרט (א) - יימחק; |
|
||||||||
|
|
|
|
(ב) |
בפרט (ב), בסופו יבוא "ועבודה באבטחה"; |
|
||||||||
|
|
|
|
(ג) |
בפרט (ג), בפסקה (4), בסופה יבוא "ועבודה באבטחה"; |
|
||||||||
|
|
|
|
(ד) |
בפרט (ד), בסופו יבוא "ועבודה באבטחה"; |
|
||||||||
|
|
|
|
(ה) |
פרט (ה) יימחק; |
|
||||||||
|
|
|
|
(ו) |
בפרט (ו), בפסקה (3), בסופה יבוא "ועבודה באבטחה"; |
|
||||||||
|
חוק הביטוח לאומי – תחילה ותחולה |
2. |
(א) סעיפים 161(א), 162, 171(א)(2) ו-174(ב)(1) לחוק הביטוח לאומי, כנוסחם בסעיפים 1(2) עד (5) לחוק זה, יחולו על מי שהתאריך הקובע, כהגדרתו בסעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי, חל לגביו ביום התחילה ואילך. |
|
||||||||||
|
|
|
(ב) לוח ח' לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 1(6) לחוק זה יחול על מי שהשתחרר משירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו- 1986,[2] למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, והחל לעבוד ביום התחילה או לאחריו. |
|
||||||||||
|
תיקון חוק התכנית הכלכלית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו- 2004) |
3. |
בחוק התכנית הכלכלית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו- 2004), התשס"ג-2003 (בפרק זה - חוק התכנית הכלכלית) - |
|
||||||||||
|
|
|
(1) |
בסעיף 44(א) , לאחר הגדרת מעסיק יבוא - |
|
|||||||||
|
|
|
|
""מסתנן" - כהגדרתו בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954 , בעל רישיון בתוקף לפי פסקה (2) או (5) בסעיף 2(א) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;" |
|
|||||||||
|
|
|
(2) |
בסעיף 45, אחרי סעיף קטן (א), יבוא - |
|
|||||||||
|
|
|
|
|
"(א1) היה העובד הזר מסתנן, חייב מעסיקו בהיטל כאמור בסעיף קטן (א) לפי העניין בתוספת 10% מסך ההכנסה של המסתנן ששילם בשנת המס;" |
|
||||||||
|
חוק התכנית הכלכלית – תחילה ותחולה |
4. |
סעיפים 44(א) ו-45 לחוק התכנית הכלכלית, כנוסחם בסעיף 3 לחוק זה יחולו ביום י' בטבת התשע"ה (1 בינואר 2015). |
|
||||||||||
|
תיקון חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה |
5. |
בסעיף 4(א) בחוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ"ז-1997[3], במקום "התשע"ו" יבוא "התשפ"א". |
|
||||||||||
|
תיקון פקודת האגודות השיתופיות |
6. |
בפקודת האגודות השיתופיות[4] - |
|
||||||||||
|
|
|
(1) |
סעיף 10 – בטל; |
|
|||||||||
|
|
|
(2) |
בסעיף 12(3), המילים "לאחר שתשלם את האגרה הקבועה" - ימחקו; |
|
|||||||||
|
|
|
(3) |
בסעיף 13(3) המילים "תמורת תשלום אותה אגרה" – יימחקו; |
|
|||||||||
|
|
|
(4) |
במקום סעיף 65(2)(כו) יבוא - |
|
|||||||||
|
|
|
|
"(כו) |
לקבוע הוראות בדבר תשלומי אגרת רישום, אגרה שנתית, וכן אגרות ותשלומים אחרים שהשר קבע שיש לשלמם בשל פעולות ושירותים שנותן הרשם לפי פקודה זו, לרבות סכומי האגרות והתשלומים, וכי אגרות ותשלומים אחרים לפי פסקה זו, שלא שולמו במועד, ייווספו עליהם, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 עד לתשלומם. השר רשאי לקבוע סכומי אגרות ותשלומים שונים לאגודות שיתופיות שונות לפי אמות מידה שקבע. על גביית אגרות ותשלומים אחרים לפי פסקה זו תחול פקודת המסים (גביה)" |
|
||||||||
דברי הסבר
לסעיף 1(1)
סעיף 28א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי) קובע הוראת שעה לפיה הגרעון בענף האבטלה ימומן מהעודף בענף הילדים, הוראה זו נהוגה מזה 14 שנה והיא בתוקף עד ליום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014) מוצע להפוך הוראה זו להוראת קבע.
לסעיף 1(2)
לאור התיקון בסעיף 1(1) מוצע לבטל את סעיף 33 לחוק הביטוח הלאומי, שעניינו כיסוי גרעון בענף ביטוח אבטלה מאוצר המדינה.
לסעיף 1(3) ו-(4) ולסעיף 2(א)
1. פרק ז' לחוק הביטוח לאומי, שענינו ביטוח אבטלה, קובע, בין היתר, הוראות בדבר תקופת האכשרה המזכה בתשלום דמי אבטלה. סעיף 161(א) לחוק הביטוח לאומי קובע כי תקופת האכשרה לגבי כלל המובטלים היא 12 חודשים קלנדריים מתוך 18 החודשים שקדמו לחודש שבו התחילה תקופת האבטלה.
כדי לעודד את שילובם של מובטלים צעירים בשוק העבודה ולהקטין את ההוצאות בענף ביטוח האבטלה, מוצע להאריך את תקופת האכשרה לגבי מובטלים צעירים כמפורט להלן:
תקופת אכשרה המזכה בתשלום דמי אבטלה:
א. לגבי מי שטרם מלאו לו 30 שנים, תהיה 24 חודשים קלנדריים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 30 החודשיים שקדמו ל-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה.
ב. לגבי מי שמלאו לו 30 שנים וטרם מלאו לו 35 שנים תהיה תקופת האכשרה 18 חודשים קלנדריים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 24 החודשיים שקדמו ל-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה.
ג. לגבי כל מי שאינו נמנה בסעיפים א ו-ב וכן לגבי החריגים המנויים בסעיף 160(ג) ו-(ד), תיוותר על כנה ותהיה 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשיים שקדמו ל-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה.
2. מוצע לקבוע כי התיקון האמור יחול על מי שהתאריך הקובע לגביו, כהגדרתו בסעיף 158 בחוק הביטוח לאומי, חל ביום התחילה ואילך.
לסעיף 1(5) ו-(6)
סעיף 171(א)(2) לחוק הביטוח לאומי קובע כי חייל, בשונה ממבוטח צעיר שטרם מלאו לו 25 שנים, זכאי ל-70 ימי אבטלה. סעיף 174(ב)(1) קובע כי חייל בשנה הראשונה לשחרורו זכאי למענק עבודה מועדפת גם אם לא צבר את תקופת האכשרה הנדרשת, וזאת בשונה מהשנה השנייה לשחרורו. הארכת תקופת האכשרה מבטלת את ההטבות האמורות הניתנות לחיילים משוחררים. התיקונים המוצעים מטרתם לשמר את המצב הקיים.
לסעיפים 1(7) ו- 2(ב)
סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי חייל משוחרר שעבד בעבודה מעודפת או נדרשת ולא מיצה את זכותו לדמי אבטלה, יהיה זכאי למענק, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק. עבודה מועדפת או נדרשת, לעניין זה, היא עבודה מסוג העבודות המנויות בלוח ח' בחוק הביטוח הלאומי. ברשימה זו מנויות גם עבודה בלתי מקצועית בתחנות דלק. בנוסף בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה ובניגוד לכוונה המקורית של המחוקק גם עבודה באבטחה בענפים השונים המנויים בלוח ח', מוגדרת כיום "עבודה בלתי מקצועית". המטרה של מתן מענקי עבודה מועדפת היא עידוד העסקתם של חיילים משוחררים והשתלבותם בענפים בהם קיים מחסור כרוני בעובדים ישראלים ואשר מועסקים בהם עובדים זרים, ובתוך כך מניעת כניסתם של החיילים המשוחררים למעגל האבטלה והעסקתם במקומות עבודה שנקבעו כמוקדים בעלי חשיבות לצרכי המשק. מטרה זו אינה מתקיימת בעבודות המנויות לעיל ועל כן מוצע לתקן את לוח ח' לחוק ולהוציא את העבודה הבלתי מקצועית בתחנות הדלק וכן כל עבודה באבטחה באחת מהעבודות המנויות בלוח ח' מרשימת העבודות המזכות במענק.
מוצע לקבוע כי התיקון האמור יחול על מי שהשתחרר משירות סדיר ממועד כניסתו של חוק זה לתוקף.
לסעיפים 3 ו- 4
סעיף 45 לחוק התכנית הכלכלית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו 2004) (להלן – חוק התכנית הכלכלית) קובע את שיעורי היטל המוטל על מעסיק של עובד זר שבהגדרתו כולל גם מסתנן, על מנת לייקר את עלות העסקתם של המסתננים ובכך להקטין את התמריץ הקיים להעסקתם תוך דחיקת עובדים ישראלים משוק העבודה ולאור העובדה שעלות ההעסקה של מסתנן נמוכה מעלות ההעסקה של עובד זר מקביל שכן מעסיק של מסתנן לא נדרש לשאת בעלויות של דמי היתר, אגרת בקשה ועוד. מוצע לקבוע כי ההיטל על מעסיקים של מסתננים בכל ענף יהיה בשיעור של 10% גבוה מההיטל על מעסיק של עובד זר חוקי באותו הענף.
לסעיף 5
סעיף 4(א) לחוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ"ז-1997 (להלן - חוק יום חינוך ארוך), קובע כי החוק האמור יוחל בהדרגה, החל בשנת הלימודים התשנ"ח, בישובים, בשכונות, במוסדות חינוך או בשכבות גיל שיקבע שר החינוך בצווים, תוך מתן עדיפות ליישובים, לשכונות, למוסדות חינוך או לשכבות גיל אשר לדעת השר זקוקים לסיוע נוסף בחינוך, ובלבד שהחלתו תושלם לא יאוחר מתחילת שנת הלימודים התשע"ו.
בעקבות יישום רפורמת "אופק חדש" בגני הילדים, בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים נוספו שעות לימודים למערכת החינוך המאריכות את יום הלימודים. כמו כן, יישום המלצותיה של הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי כפי שבאות לידי ביטוי בהחלטת ממשלה מספר 4088 מיום 8 בינואר 2012 שעניינה שינוי בסדר העדיפויות בתקציב המדינה לשנת 2012 ויישום דוח הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי (ועדת טרכטנברג), כולל הפעלת מסגרות צהריים המאריכות את יום הלימודים עד השעה 16:00 בגני הילדים ובשכבות א'-ב' באשכולות כלכליים-חברתיים 3-1. נוסף על כך, בהתאם לצווים שפורסמו על ידי שרי החינוך עד כה, השלמת החלתו של חוק יום חינוך ארוך כרוכה בעלויות תקציביות רחבות היקף העומדות על למעלה משני מיליארד שקלים חדשים.
נוכח האמור, מוצע לדחות את השלמת החלת חוק יום חינוך ארוך בחמש שנות לימוד, משנת הלימודים התשע"ו לשנת הלימודים התשפ"א.
השפעת התיקון המוצע על זכויותיהם של ילדים:
דחיית זכאותם של תלמידים ליום חינוך ארוך מתחילת שנת הלימודים התשע"ו לתחילת שנת הלימודים התשפ"א. עד היום הוחל בהדרגה ייושמו של חוק יום חינוך ארוך במוסדות החינוך ב-106 יישובים, בהתאם למדדים סוציו-אקונומיים. כמו כן, עד היום הוחל בהדרגה יישומו של חוק יום חינוך ארוך בגני הילדים ב-92 יישובים, בהתאם למדדים סוציו-אקונומיים. במקומות שבהם הוחל יום חינוך ארוך, ימשיך להיות מונהג הסדר זה, והחלת יום חינוך ארוך ביישובים נוספים ובשכונות נוספות תותאם למועד החדש.
לסעיף 6
בשל סיבות שונות משרד רשם האגודות השיתופיות במשרד הכלכלה, המופקד על מגזר האגודות השיתופיות ואסדרתו, לא גבה אגרות או כל תשלום אחר עבור מרבית השירותים שהוא מעניק לאגודות ולציבור הרחב. מוצע לתקן את פקודת האגודות השיתופיות, באמצעות הוספת סעיף המסמיך את שר הכלכלה לקבוע סכומי אגרת רישום, אגרה שנתית, וכן אגרות ותשלומים אחרים שהשר קבע שיש לשלמם בשל פעולות ושירותים שנותן הרשם לפי הפקודה, תוך קביעה כי על גביית אגרות ותשלומים אחרים לפי הפקודה תחול פקודת המסים (גביה) וחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961. קביעת סכומי האגרות תיעשה באישור ועדת האגרות הבין-משרדית ובאישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.
נוכח הסמכות הכללית המוצעת לעיל, מתייתר הצורך בסעיפים מסוימים בפקודה העוסקים בתשלום אגרה, ולפיכך מוצע לבטלם.