תזכיר חוק

 

א.        שם החוק המוצע:   

 

           חוק הביטוח הלאומי (תיקון סעיף 2א'), התש'ע"ד-2014

 

 

 

 

ב.  עיקרי החוק המוצע

 

מוצע לתקן את סעיף 2א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק), ולהוסיף לרשימת האשרות אשר המחזיק בהן לא נחשב כתושב לעניין החוק, שתי אוכלוסיות כדלקמן:

1)  משקיעים ועובדים מומחים חיוניים מטעמם שהם אזרחי ארה"ב, לרבות בני משפחותיהם, נושאי אשרה ו/או רישיון ישיבה זמניים בישראל.

2)  "רישיון זמני" כאמור בסעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952 (להלן – חוק הכניסה לישראל).

 

באמצעות התיקון, לא ייראו כתושבי ישראל הזכאים לגמלאות הביטוח הלאומי ולזכויות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, את מי מאוכלוסיית המשקיעים והעובדים המומחים מטעמם לרבות בני משפחותיהם, שהם אזרחי ארה"ב, נושאי אשרה ו/או רישיון ישיבה זמניים בישראל.

 

בנוסף, באמצעות התיקון, לא יוכל מי מאוכלוסיית המסתננים שנכנסו לישראל שלא כדין להעלות טענה לפיה ביסס מעמד של תושב בישראל - הן לעניין חוק הביטוח הלאומי הן לעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי - מכיוון שסוג הרישיון שניתן לו לא הוחרג כאמור מגדר אשרות ורישיונות הישיבה המנויים בפסקאות המשנה של סעיף 2א לחוק. 

 

 

 

 

ג.          עיקרי החוק המוצע והצורך בהם:

 

סעיף 2א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) קובע מי לא ייחשב כתושב, לפי סוג האשרה שקיבל. הסעיף האמור מתייחס, בין היתר למי ששוהה בישראל שלא כדין, ולמי שנכנס באשרה שעניינה עבודה (ולא מתוך כוונה להישאר שהות של קבע). הסעיף האמור חל גם לעניין הוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד -1994 (להלן – חוק ביטוח בריאות ממלכתי).

 

על מנת שיכנס לתוקפו הסדר אמריקני בדבר מתן אשרות מסוג E-2 לאזרחים ישראלים בארה"ב ומאחר שכניסתו לתוקף של ההסדר מותנית בכך שיחול בישראל הסדר דומה לגבי אזרחי ארה"ב, התקבלה ביום 30.3.2014, החלטת ממשלה מספר 1528, לפיה הונחה שר הרווחה והשירותים החברתיים להפיץ תזכיר חוק לתיקון סעיף 2א לחוק הביטוח הלאומי כך שנושאי אשרה ו/או רישיון ישיבה זמניים בישראל של משקיעים ועובדים מומחים חיוניים מטעמם שהם אזרחי ארה"ב, לרבות בני משפחותיהם, לא ייראו כתושבי ישראל לעניין גמלאות הביטוח הלאומי ולעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי, וזאת בתוך 60 יום מיום כניסתו לתוקף של תיקון בתקנות הכניסה לישראל, תשל"ד-1974, כאמור לעיל. המשך הליכי החקיקה בעניין זה יעוכבו עד לפרסום תיקון התקנות.

 

סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952 (להלן – חוק הכניסה לישראל) קובע כי שר הפנים רשאי להעניק "רישיון זמני לישיבת ביקור למי שנמצא בישראל בלי רישיון ישיבה וניתן עליו צו הרחקה – עד ליציאתו מישראל או הרחקתו ממנה". סוג אשרה זה לא נכלל ברשימת האשרות המנויה בסעיף 2א לחוק הביטוח הלאומי (הואיל וביסוס תושבות מחייב ממילא שהות ממושכת בישראל, אין צורך בחזקה שבחוק הביטוח הלאומי לעניין זה).

 

שר הפנים ומי שהוסמך לכך על ידו עושה שימוש בסמכות הנתונה לו לגבי מסתננים שנכנסו לישראל שלא כדין, הושמו במשמורת לפי חוק הכניסה לישראל או במעצר לפי החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954 ושוחררו ממשמורת על פי דין, וזאת עד שניתן יהא לממש את הרחקתם אל מחוץ לישראל. הרחקתם של מסתננים כאמור בתקופת הביניים למדינת מוצאם או למדינת אזרחותם מתעכבת בשל שורה של טעמים. במהלך שחרורם ניתן למסתננים כאמור רישיון זמני לישיבת ביקור לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל.

על פי הערכות, מדובר באוכלוסייה המונה למעלה מ- 62,000 איש.

 

יובהר, כי אין המדובר במי שזכאי להיות מוכר כ"פליט" ממדינתו, בהתאם לדין הבינלאומי, שכן אלו מקבלים אשרה לישיבת ארעי בישראל.

 

למען הסר ספק, כדי למנוע אפשרות להעלאת טענה לפיה ביסס מי מהמסתננים כאמור מעמד של תושב בישראל, הן לעניין חוק הביטוח הלאומי והן לעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי מכיוון שסוג הרישיון שניתן לו לא הוחרג כאמור מגדר אשרות ורישיונות הישיבה המנויים בפסקאות המשנה של סעיף 2א לחוק הביטוח הלאומי, מוצע לתקן את הוראות סעיף 2א לחוק הביטוח הלאומי ולהוסיף בו את הרישיון הזמני כמפורט לעיל.

 

 

ג.          השפעת החוק המוצע על החוק הקיים:

 

           סעיף 2א לחוק יתוקן.

 

 

ד.         השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה:

 

           אין השפעה

 

 

ה.         השפעת החוק המוצע על ההיבט המינהלי של המוסד:

 

           אין השפעה

 

 

ו.         להלן נוסח החוק המוצע:

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס'...)(תיקון סעיף 2א), התשע"ד – 2014

 

 

דברי הסבר

 סעיף 2א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) קובע מי לא ייחשב כתושב, לפי סוג האשרה שקיבל. הסעיף האמור מתייחס, בין היתר למי ששוהה בישראל שלא כדין, ולמי שנכנס באשרה שעניינה עבודה (ולא מתוך כוונה להישאר שהות של קבע). הסעיף האמור חל גם לעניין הוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד -1994 (להלן – חוק ביטוח בריאות ממלכתי).

      בהתאם להחלטת ממשלה, מספר 1528, מיום 30.3.2014, הונחה שר הרווחה והשירותים החברתיים לתקן את סעיף 2א' לחוק הביטוח הלאומי כך שנושאי אשרה ו/או רישיון ישיבה זמניים בישראל של משקיעים ועובדים מומחים חיוניים מטעמם שהם אזרחי ארה"ב, לרבות בני משפחותיהם, לא ייראו כתושבי ישראל לעניין גמלאות הביטוח הלאומי ולעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי, וזאת בתוך 60 יום מיום כניסתו לתוקף של תיקון בתקנות הכניסה לישראל, תשל"ד-1974, כאמור לעיל. המשך הליכי החקיקה בעניין זה יעוכבו עד לפרסום תיקון התקנות.

לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952 (להלן – חוק הכניסה לישראל) קובע כי שר הפנים רשאי להעניק "רישיון זמני לישיבת ביקור למי שנמצא בישראל בלי רישיון ישיבה וניתן עליו צו הרחקה – עד ליציאתו מישראל או הרחקתו ממנה". סוג אשרה זה, לאור אופיו הזמני, לא נכלל ברשימת האשרות המנויה בסעיף 2א לחוק הביטוח הלאומי (הואיל וביסוס תושבות מחייב ממילא שהות ממושכת בישראל, אין צורך בחזקה שבחוק הביטוח הלאומי לעניין זה).

בפועל, שר הפנים עושה שימוש בסמכות הנתונה לו גם במקרים בהם ברור כי השהות בישראל תהיה ממושכת ביותר. מדובר במסתננים שנכנסו לישראל שלא כדין ונכלאו, אך לא ניתן להשיבם לארצות מוצאם מסיבות שונות (כגון, כאשר מדובר במסתננים ממדינות אויב).

במהלך שחרורם מהמשמורת ניתנה למסתננים האמורים אשרה כאמור לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל. למיטב ידיעתנו, מדובר באוכלוסיה המונה למעלה מ-62,000 איש.

יובהר, כי אין המדובר במי שזכאי להיות מוכר כ"פליט" ממדינתו, בהתאם לדין הבינלאומי, שכן אלו מקבלים אשרה לישיבת ארעי בישראל.

כדי למנוע אפשרות להעלאת טענה לפיה ביסס מי מהמסתננים כאמור מעמד של תושב בישראל, הן לעניין חוק הביטוח הלאומי והן לעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי, יש לתקן את הוראות סעיף 2א לחוק הביטוח הלאומי, ולהוסיף בו את האשרה האמורה.