תזכיר חוק איסור ייצור, ייבוא, שיווק ופרסום של סיגריות אלקטרוניות, התשע"ד  - 2014

א.

שם החוק המוצע:

הצעת חוק איסור ייצור, ייבוא, שיווק ופרסום של סיגריות אלקטרוניות, התשע"ד  - 2014

ב.

מטרת החוק המוצע והצורך בו:

            מטרת החוק המוצע הוא לאסור על ייצור, ייבוא, שיווק ופרסום של סיגריה אלקטרונית ומוצריה וזאת לאור היותו של מוצר זה מוצר המסוכן לבריאות וכחלק מן המאמץ להיאבק בתופעת העישון המזיקה לבריאות. כן מטרת החוק המוצע לקבוע כי האיסורים הקבועים בחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג – 1983 יחולו גם על עישון של סיגריה אלקטרונית.

            העישון הוא הגורם העיקרי למוות ותחלואה בעולם המפותח אשר ניתן למניעה. העישון אחראי למותם של כשישה מיליון בני אדם מידי שנה בעולם, בישראל ההערכה היא שכ-10,000 איש מתים מדי שנה ממחלות שנגרמו מעישון ומחשיפה לעישון כפוי, וזאת יותר מהתמותה הידועה מתאונות דרכים, נפגעי אלימות וסמים גם יחד. אחד המרכיבים המרכזיים שפוגעים ביכולת להפסיק לעשן הוא הניקוטין, סם ממכר ורעל רפואי, הגורם לתלות של המעשן בסיגריה, שהיא הכלי להולכת הסם אל ריאות המעשן ומשם ישירות למחזור הדם ולמוח.

            בשנים האחרונות חלה "אבולוציה" במוצרי העישון והוחל בשיווק של סיגריה "אלקטרונית", גרסה טכנולוגית חדשה, שונה ומסוכנת ביותר לעישון של ניקוטין.

            סיגריה אלקטרונית הינה מוצר טכנולוגי חדש. המכשיר דומה בצורתו על פי רוב לסיגריה, סיגר או לנרגילה ומורכב משלושה רכיבים מרכזיים – סוללה, גוף חימום ומחסנית. פעולת המכשיר היא דרך חימום הנוזלים/אבקה שבמחסנית, והפיכתם לאדים. המשתמש שואף את האדים לריאות (אידוי/vaping), וזאת בשונה ממוצרי טבק שהשימוש בהם כרוך בשריפת הטבק ובשאיפת העשן (עישון/smoking).

            הסיגריה האלקטרונית מהווה סיכון בריאות לציבור.  החומר הפעיל ניקוטין מוגדר "כרעל" במסגרת ההוראות הנוגעות לרעלים בפקודת הרוקחים [נוסח חדש] התשמ"א - 1981.

            לניקוטין השפעות פרמקולוגיות  על גוף האדם, והוא רעיל. הוא מוכר כחומר פסיכואקטיבי וממריץ, גורם לשחרור של חומרים שונים כגון אנדרנלין, דופמין, הוא חומר ממכר. הניקוטין משמש גם כחומר ריסוס למוצרים חקלאיים (פוגע בכנימות).

            הסיגריות האלקטרונית נמצאו כמכילות גם חומרים רעילים נוספים ובהם החומרים הבאים:

            פרופילן גליקון - החומר פרופילן גליקול מותר לשימוש בריכוז נמוך במוצרי מזון אך לא הוכח כי הוא בטוח בחשיפה בנשימה, יתרה מכך, בעקבות חשיפה נשימתית כרונית לפרופילן גליקול נצפתה עלייה    בתסמינים נשימתיים ובדלקת מיתרי הקול בקרב עובדים הנחשפים לכך בסביבת עבודתם.  חשיפה נשימתית כרונית לאתרים גליקוליים בקרב ילדים עלולה להחמיר אסתמה, סימפטומים אלרגיים או דלקת האף.

            דיאתילן גליקון - דיאתילן גליקול בריכוז של 1% הפוגע בעיקר בכליות ובמערכת העצבים. הוא פוגע בפוריות בעכברים בריכוז של 3.5%. יותר מ-600 מקרי מוות אירעו כתוצאה מהרעלות בדיאתילן גליקול, בעיקר בעקבות חשיפה בבליעה.

            ניטרוסמינים (tobacco specific nitrosamines)  - ניטרוסמינים מסוג NNK ו–NNN מסווגים על יד הסוכנות הבין-לאומית למחקר על סרטן כמסרטנים בבני אדם (קבוצה 1). התגלו גם ניטרוסמינים מסוג NAB ו–NAT אשר אינם מסווגים כמסרטנים בבני אדם (קבוצה 3).

            אלדהידים - אלדהידים לרבות פורמלדהיד, אצטלדהיד, אקרלין: נמצאו בסיגריה אלקטרונית המיוצרת ביפן. אקרולין עלול להיווצר כתוצאה מחימום של גליצרול. פורמלדהיד מסווג כמסרטן ודאי בבני אדם. בנשימה אקרולין גורם לגירוי של האף, הריאות והגרון.

            אי ניקיונות - נמצאו גם tobacco specific impurities : בטא ניקוטירין, אנבסאין, מיוזאמין, חומרים הנוצרים במהלך השימוש בסיגריה

             בנוסף לסכנות הבריאותיות במוצר עצמו, איסור הייצור והשיווק של סיגריה אלקטרונית יסייע גם למאבק בתופעת העישון המזיקה לבריאות, לו מחוייב משרד הבריאות.

            הסיגריה האלקטרונית מפורסמת ומשווקת כמוצר טכנולוגי חדשני, וכתחליף עישון בריא. זאת כאשר למעשה מדובר במוצר שאינו מסייע להפסקת עישון, וכאמור מגביר משמעותית הסיכון להרעלת ניקוטין, ומכיל חומרים רעילים אחרים.

            מעבר לכך, התפיסה השיווקית של "מוצר מופחת סיכון" מגבירה את הסיכון מהמוצר והאפשרות שישמש כמוצר כניסה לעישון סיגריות רגילות. סכנת ההתמכרות של צעירים לסיגריות אלקטרוניות חמורה יותר בהשוואה לסכנת ההתמכרות ממוצרי הטבק. ממצא זה מוסבר בשל תכולת הניקוטין של כחפיסה שלמה בתוך סיגריה אלקטרונית אחת ופוטנציאל היקף השימוש באוכלוסייה. בעוד לגבי מוצרי טבק קיים מידע רפואי ומדעי שנאסף במשך עשרות שנים, המידע נפוץ בציבור, ומתנהל מאבק ציבורי מתוקשר הכולל הגבלות שימוש ומיסוי כבד עם עלייה במודעות צעירים לעישון ונזקיו לצד ירידה בהתחלת עישון, מצב זה אינו מקושר וברור לציבור ביחס לסיגריות אלקטרוניות. ייתכן וזו הסיבה שחברות הטבק רוכשות את חברות הסיגריות האלקטרוניות כמוצר משלים הפונה לצעירים, למשל לאחרונה פורסם על דגם סיגריה אלקטרונית הכולל טכנולוגיית בלוטות', המאפשרת להשתמש בו גם כדיבורית ונגן מוזיקה לצד פעולת האידוי/עישון.

            סיגריה אלקטרונית היא מזיקה במיוחד לאוכלוסיית בני נוער ולקבוצות באוכלוסיה שאינן מעשנות. קבוצות אלו אינן מודעות לסכנות הבריאותיות החמורות הנוגעות לסיגריה אלקטרונית. מחקרים מראים כי השימוש בסיגריות האלקטרונית הולך וגובר בקרב בני הנוער וקבוצות שלא עישנו מעולם, והיא אינה עוד רק חלופה למעשנים קיימים.

            לאחרונה פרסם ארגון הבריאות העולמי דו"ח בעניין סיגריות אלקטרוניות, שישמש כבסיס לדיון נוסף בכינוס מטעם הארגון בתקופה הקרובה. בדו"ח זה מבטא ארגון הבריאות העולמי את החשש הנוגע לסיכונים הבריאותיים הגלומים במוצר זה, את החשש מהטענות הבלתי מוכחות המושמעות ביחס ליעילות המוצר בסיוע מגמילה מעישון, וכן את החשש מהיות של מוצר זה מוצר הפוגע בהצלחת המאבק בתופעת העישון כתופעה פסולה ומסוכנת מבחינה בריאותית. המלצות ארגון הבריאות העולמי הוא כי מדינות החברות יפעלו  באמצעים שונים להגבלות וצמצום השימוש במוצר זה.

            להערכת גופי בריאות רבים ומומחים לבריאות הציבור מישראל ומהעולם העוסקים במאבק בעישון, הסיגריות האלקטרוניות נמצאות בנקודת התחלה הדומה לזו של הסיגריות ומוצרי הטבק לפני עשרות שנים, והניסיון המר מחייב שלא לחזור על אותה הטעות עם הסיגריות האלקטרוניות ולא לאפשר יצירת הרגל חברתי ומציאות שלא יהיה ניתן לשנות, ולשלם על כך מחיר בריאותי כבד מנשוא. דווקא ניסיון העבר מחייב לפעול כבר בשלב זה לאיסור ייצור, יבוא, שיווק ופרסום של סיגריה אלקטרונית, ולא להמתין זמן נוסף. 

            במטרה להתמודד עם רגולציית המוצר החדש, הקים משרד הבריאות וועדה רב מקצועית ובין משרדית, לבחון את כלל ההיבטים של המוצר והשימוש בו ולהמליץ על מדיניות. המלצות הוועדה הוצגו לציבור הרחב, נציגי חברות סיגריות אלקטרוניות הוזמנו להשמיע את עמדתם ולבסוף הנהלת משרד הבריאות שקלה את כלל הדעות והעמדות והחליטה על אימוץ המלצות הוועדה – לאסור על ייבוא ושיווק של סיגריות אלקטרוניות בישראל, כפי שבאות לידי ביטוי בתזכיר חוק זה.

            ביום 26.03.14 פרסם משרד הבריאות את טיוטת תקנות הרוקחים (איסור ייצור ושיווק של סיגריות אלקטרוניות) התשע"ד – 2014 להערות הציבור. במסגרת טיוטה זו הוצע לקבוע איסור על ייצור ייבוא ושיווק של סיגריה אלקטרונית בהתאם להמלצות כאמור, וזאת מכוח סמכויות המשרד בפקודת הרוקחים [נוסח חדש] התשמ"א - 1981. לאחר חשיבה נוספת, ולאור חשיבותו של הנושא הוחלט להסדיר האיסור כאמור במסגרת של חקיקה ראשית, ומכאן תזכיר חוק זה.

            באשר לתיקון המוצע בתזכיר זה לחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, (התשמ"ג – 1983, יצויין כי תיקון זה מיישם חלק מהמלצותיה של הוועדה הציבורית למניעת נזקי עישון מיום 18.1.2011, ולביצוע החלטת ממשלה מספר 3247 מיום 29.5.2011. התיקונים המוצעים הופיעו גם בטיוטת חוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון מס' 4), התשע"ד – 2014.

ג.

עיקרי הוראות החוק המוצע:

סעיף 1 להצעת החוק

מוצע לקבוע סעיף מטרה לחוק המוצע במסגרתו יובהר כי מטרת החוק היא לקבוע איסור על ייצור, יבוא, שיווק ופרסום של סיגריה אלקטרונית ומוצריה וכן לאסור על עישון של סיגריה אלקטרונית במקומות ציבוריים בהתאם להוראות החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג – 1983. זאת לשם הגנה על בריאות הציבור בהתאם לעקרון הזהירות המונעת.

סעיף 2 להצעת החוק

            מוצע להגדיר המונח "סיגריה אלקטרונית ומוצריה" ככולל סיגריה אלקטרונית, חומר מילוי או מחסנית; כן מוצעות הגדרות מתאימות לכל אחד מן הרכיבים הללו. חומר מילוי" – נוזל או חומר בצורה אחרת, לשימוש בסיגריה אלקטרונית; "מחסנית" – אבזר המורכב על גבי סיגריה אלקטרונית,  המכיל חומר מילוי; "סיגריה אלקטרונית" – מוצר הדומה לסיגריה, לסיגר, למקטרת או לנרגילה, המופעל באמצעי אלקטרוני והמיועד לעישון, לרבות מוצר המותאם להרכבת מחסנית עליו, יהא כינויו אשר יהיה; ולמעט אם הוא תכשיר הרשום בפנקס או תכשיר המשווק לפי היתר שניתן לפי כללים שנקבעו לפי סעיף 47א לפקודת הרוקחים [נוסח חדש] התשמ"א - 1981[1].

            מוצע להגדיר המונח עישון על מנת לכלול בתוכו גם פעולה לייצור אדים לשאיפה.

            מוצע להגדיר המונח פרסומת לסיגריה אלקטרונית ומוצריה וכן המונח שיווק, הנחוצים לצורך החוק המוצע.

סעיפים 3 להצעת החוק

            מוצע לאסור ייצור, ייבוא, שיווק או אחסון לצורך שיווק, של סיגריה אלקטרונית ומוצריה במסגרת עסקית או בכמות שאינה סבירה לצורך שימוש אישי.      

סעיף  4 להצעת החוק

           מוצע לאסור על עשיית פרסומת לסיגריה אלקטרונית ומוצריה, וזאת כהוראה משלימה לאיסור הייצור, הייבוא והשיווק של מוצר זה, ולאור העובדה כי בהתאם לחוק המוצע המדובר במוצר ששיווקו אינו חוקי.

           האיסור לא יחול על פרסומת לסיגריה אלקטרונית ומוצריה שמקורה מחוץ לישראל, אם מהדרך שבה הופצה הפרסומת עולה כי היא לא כוונה בעיקרה לציבור בישראל.

סעיפים 5-9 לחוק המוצע

לצורך פיקוח על ביצוע ההוראות לפי החוק המוצע, מוצע להסמיך את שר הבריאות למנות מקרב עובדי המדינה מפקחים שיהיו להם סמכויות פיקוח מינהליות. הסמכת מפקחים כאמור תהיה כפופה לבדיקת רישום פלילי של העובדים, להכשרה מתאימה שהורה עליה שר הבריאות ולעמידה בתנאי כשירות נוספים שקבע השר.

מוצע ליתן בידי מפקח שהוסמך כאמור סמכויות פיקוח בסיסיות, ובכלל זה סמכות לדרוש מכל אדם להזדהות לפניו, סמכות למסור לו ידיעות או מסמכים שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי החור המוצע, או להקל על ביצוען, וסמכות לערוך מדידות או ליטול דוגמאות. כן מוצע להקנות למפקח סמכות כניסה למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, שיש לו יסוד סביר להניח שמייצרים, מאחסנים או משווקים בו סיגריה אלקטרונית ומוצריה. מוצע כי סמכות הכניסה של המפקח אינה תקפה לגבי מקום המשמש למגורים בלבד. כניסה למקום כאמור תיעשה רק על פי צו בית משפט.

           מוצע להסמיך מפקח שיש לו חשד כי מוצר מסויים הוא סיגריה אלקטרונית או מוצריה וכי הוא משווק או מיועד לשיווק בלתי חוקי בניגוד להוראות חוק זה, לתפוס המוצר על מנת להרחיקו מן השוק באופן מיידי. מוצע להחיל על תפיסה של מוצר זה על ידי המפקח את הוראות פרק רביעי לפקודת סדרי הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט – 1969, הקובע הוראות לעניין תפיסת חפצים והחזקתם בידי גורמי אכיפת החוק.

מוצע לקבוע, כמקובל בחקיקה בעניין סמכויות פיקוח, כי מפקח יעשה שימוש בסמכויות המוקנות לו לפי פרק ח'3 לפקודה כנוסחו המוצע רק כשהוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, וכן כשיש בידו תעודה החתומה בידי שר הבריאות המעידה על תפקידו ומפרטת את סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

מוצע לקבוע הסדר מיוחד לעניין הפעלת הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי החוק המוצע במקום המוחזק בידי גוף המנוי בהגדרה המוצעת של מערכת הביטחון (להלן – גוף ביטחוני). מוצע כי הפיקוח כאמור לא ייעשה בידי מפקחים, אלא יבוצע בהתאם לנוהל שיקבע השר הממונה על הגוף הביטחוני, בהתייעצות עם שר הבריאות, זאת לאור ייחודם של גופים אלו. בנוהל כאמור יורה השר הממונה על אופן הפיקוח על יישום ההוראות לפי החוק המוצע בגופים ביטחוניים, ובכלל זה על אופן הפעלת סמכויות הפיקוח ולאיזה גורם יהיו נתונות סמכויות אלה.

סעיפים 10-11 לחוק המוצע

מוצע לקבוע עבירה על ייצור ייבוא שיווק או אחסון לצורך שיווק של סיגריה אלקטרונית ומוצריה, וזאת בניגוד להוראת סעיף 3 לחוק המוצע. מוצע לקבוע כי דינו של העובר עבירה זו מאסר של שנה אחת או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, , העומד כיום על סכום של כ250,000 ₪, ואם היה תאגיד דינו כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3);

כן מוצע לקובע עבירה על פרסום סיגריה אלקטרונית ומוצריה בניגוד להוראת סעיף 4 לחוק המוצע, לקבוע כי העובר עבירה זו דינו קנס הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם היה תאגיד דינו כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4);

מוצע להטיל על נושא משרה בתאגיד חובה לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 11 המוצע, בידי התאגיד או בידי עובדי התאגיד, ולקבוע כי על נושא משרה כאמור שהפר את חובת  הפיקוח יוטל הקנס הקבוע לאותה עבירה לפי סעיף 11 המוצע.

עוד מוצע לקבוע כי אם נעברה עבירה כאמור בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה שנושא משרה בתאגיד הפר את חובת הפיקוח האמורה. נושא המשרה יכול לסתור חזקה זו אם יוכיח כי עשה כל שביכולתו כדי למנוע את ביצוע העבירה.

חובת פיקוח זו נועדה לתמרץ את נושאי המשרה בתאגיד לפעול למניעת עבירות בתאגיד, והוראות דומות קיימות בחוקים שונים, כמו למשל, סעיף 15 לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984.

סעיף 12 להצעת החוק

מוצע לקבוע כי שר הבריאות הוא יהיה הממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

סעיף 13 לחוק המוצע

                 מוצע לתקן את חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון התשמ"ג - 1983 (להלן "חוק מניעת עישון") כך שאותן המגבלות החלות על עישון מוצרי טבק במקומות ציבוריים יחולו גם על שימוש בסיגריה אלקטרונית ומוצריה על מנת למנוע חשיפת הציבור לחומרים השונים ולאדים המזיקים הנוצרים והנפלטים למרחב הציבורי במהלך השימוש בהם.

            מוצע לתקן את ההגדרות הקבועות כיום בסעיף 1 לחוק מניעת עישון בחוק כך שתתווסף הגדרה ל"מוצר עישון" הכוללת "מוצרי טבק" וכן סיגריה אלקטרונית ומוצריה. כן, אגב התיקון המוצע להגדרה "מוצר עישון" מוצע להוסיף לה גם מוצרים נוספים המיועדים או המשמשים לעישון, גם אם אינם מכילים טבק.

עוד מוצע, להוסיף הגדרה ל"עישון" כך שעישון כולל גם ייצור אדים לשאיפה שלא בדרך של בעירה.

בהתאם לתיקונים אלו, מוצע לתקן את הוראות סעיפים 2א, 2(ב) ו9 לחוק מניעת עישון ולהתאימם לתיקון ההגדרות בסעיף 1 לאותו חוק.

ד.

השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המנהלי:

לא צפויה השפעה על תקציב המדינה או על תקנים במשרדי הממשלה.

ה.

להלן נוסח הצעת החוק:

פרק א': מטרת החוק

מטרה

1.  

מטרתו של חוק זה לקבוע איסור על ייצור, יבוא או שיווק סיגריות אלקטרוניות ופרסומן, למנוע את העישון של סיגריה אלקטרונית במקומות ציבוריים, לשם הגנה על בריאות הציבור בהתאם לעקרון הזהירות המונעת;

פרק ב': הגדרות

הגדרות

2.  

חומר מילוי" – נוזל או חומר בצורה אחרת, לשימוש בסיגריה אלקטרונית;

"מחסנית" – אבזר המורכב על גבי סיגריה אלקטרונית,  המכיל חומר מילוי;

"סיגריה אלקטרונית" – מוצר הדומה לסיגריה, לסיגר, למקטרת או לנרגילה, המופעל באמצעי אלקטרוני והמיועד לעישון, לרבות מוצר המותאם להרכבת מחסנית עליו, יהא כינויו אשר יהיה; ולמעט אם הוא תכשיר הרשום בפנקס או תכשיר המשווק לפי היתר שניתן לפי כללים שנקבעו לפי סעיף 47א לפקודת הרוקחים [נוסח חדש] התשמ"א - 1981[2];

"סיגריה אלקטרונית ומוצריה" – סיגריה אלקטרונית, חומר מילוי או מחסנית;

"עישון" – לרבות ייצור אדים לשאיפה";

"פרסומת  לסיגריה אלקטרונית ומוצריה" – מתן פומבי, לרבות לקהל מצומצם, במסגרת עסקית, בצורה כל שהיא, באופן ישיר או עקיף, גלוי או סמוי, לרבות פרסומת במסגרת של מתן חסות, שיש בו כדי לקדם סיגריה אלקטרונית ומוצריה, שם מסחרי של  מוצר כאמור, או מותג של מוצר כאמור;

"שיווק" – מכירה, העברת בעלות או החזקה בדרך אחרת;

פרק ג': ייצור, שיווק ופרסום של סיגריה אלקטרונית ומוצריה

איסור ייצור, יבוא או שיווק של חומר מילוי, מחסנית או סיגריה אלקטרונית

3.  

לא ייצר אדם, לא ייבא, לא ישווק, ולא יאחסן לצורך שיווק סיגריה אלקטרונית ומוצריה במסגרת עסקית או בכמות שאינה סבירה לצורך שימוש אישי.

פרסומת לסיגריה אלקטרונית

4.  

לא יעשה אדם פרסומת לסיגריה אלקטרונית ומוצריה; ואולם סעיף זה לא יחול על פרסומת לסיגריה אלקטרונית ומוצריה שמקורה מחוץ לישראל, אם מהדרך שבה הופצה הפרסומת עולה כי היא לא כוונה בעיקרה לציבור בישראל.

פרק ה': סמכויות פיקוח

הסמכת מפקחים

5.  

(א)  שר הבריאות יסמיך מפקחים, מבין עובדי משרדו שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 8 לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, כולם או חלקם;

(ב) לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: 

(1)  

הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לדעת שר הבריאות, לשמש מפקח;

(2)  

הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר הבריאות;

(3)  

הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר הבריאות.

(ג)  הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

סמכויות פיקוח

6.  

לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח -

(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את  ביצוען של ההוראות לפי חוק זה, או להקל על ביצוען; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה - 1995[3];

(3) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דגימות של חומרים וכן למסור את הבדיקות, המדידות או הדגימות למעבדה או לשמור אותן, או לנהוג בהן בדרך אחרת;

(4) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, שיש לו יסוד סביר להניח שמייצרים, מאחסנים או משווקים בו סיגריה אלקטרונית ומוצריה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

סמכות תפיסה של מוצר שיש חשד כי הוא סיגריה אלקטרונית או מוצריה

7.  

מצא מפקח מוצר שיש חשד כי הוא סיגריה אלקטרונית או מוצריה ויש לו יסוד סביר להניח כי במוצר נעברה, או עומדים לעבור עבירה על הוראות חוק זה רשאי הוא לתופסו; על מוצר שנתפס לפי פרק זה יחולו הוראות פרק רביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [ נוסח חדש], התשכ"ט - 1969[4].

חובת הזדהות

8.  

מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה אלא בהתקיים שניים אלה:  אלא בעת מילוי תפקידו, כאשר -

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2) יש בידו תעודה החתומה בידי שר הבריאות, המעידה על תפקידו ומפרטת את סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

הוראות מיוחדות לעניין מערכת הבטחון

9.  

(א)  לא יעשה מפקח שימוש בסמכויותיו לפי פרק זה לגבי מקום המוחזק בידי מערכת הביטחון.

(ב) השר הממונה, בהתייעצות עם שר הבריאות, יורה בנוהל על אופן הפיקוח על יישום ההוראות לפי חוק זה במערכת הביטחון, ובכלל זה על אופן הפעלת הסמכויות הקבועות בפרק זה והגורם המוסמך להפעילן.

(ג)  בסעיף זה –

"מערכת הביטחון" – כל אחד מאלה:

(1) משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;

(2) צבא הגנה לישראל;

(3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;

(4) מפעלי מערכת הבטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח - 1998[5], ששר הביבטחון הודיע עליהם לשר הבריאות;

(5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;

"השר הממונה" – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (2) ו-(4) להגדרה "מערכת הביטחון" – שר הביטחון;

(2) לעניין הגופים המנויים בפסקה (3) להגדרה "מערכת הביטחון" – ראש הממשלה;

(3) לעניין הגופים המנויים בפסקה (5) להגדרה "מערכת הביטחון" – השר לביטחון הפנים.

פרק ו': עונשין

עונשין

10.  

(א)  מייצר, מייבא, משווק או מאחסן לצורך שיווק סיגריה אלקטרונית ומוצריה בניגוד להוראת סעיף 3 דינו שנת מאסר אחת או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין התשל"ז - 1977[6] (להלן "חוק העונשין"), ואם היה תאגיד דינו כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3);

(ב) המפרסם סיגריה אלקטרונית ומוצריה, בניגוד להוראת סעיף 4 דינו הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם היה תאגיד דינו כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4);

אחריות נושא משרה בתאגיד

11.  

(א)  נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 11 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - הקנס הקבוע ליחיד בשל אותה עבירה לפי סעיף 13(א) עד (ה).

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 13 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(ג)  בסעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

ביצוע ותקנות

12.  

שר הבריאות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

תיקון חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון התשמ"ג - 1983

13.  

בחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון התשמ"ג - 1983[7] (להלן "חוק מניעת עישון") -

(1) בסעיף 1, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) לא יחזיק אדם במקום ציבורי מוצר עישון כשהוא דלוק.

(ב1) בחוק זה -

"מוצר טבק" – כהגדרתו בחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, התשמ"ג – 1983 לרבות סיגריה אלקטרונית ומוצריה;

"מוצר עישון" – כל אחד מאלה:

(1) מוצר טבק;

(2) חומר ממקור צמחי המיועד לעישון ואשר אינו מכיל טבק, לרבות תערובת, תרכובת או תמיסה של חומר כאמור;

(3) מוצר המשמש לעישון טבק, או מוצר המשמש לעישון חומר צמחי כאמור בפיסקה (2), ובכלל זה סיגריות, סיגרים, סיגרלות, נרגילה, מקטרת ונייר לגלגול סיגריות;

(4) סיגריה אלקטרונית ומוצריה – כהגדרתם בחוק איסור ייצור, ייבוא, שיווק ופרסום של סיגריות אלקטרוניות, התשע"ד  - 2014;

"עישון" – לרבות ייצור אדים לשאיפה."

(2) בסעיף 2א לחוק מניעת עישון, בסעיף קטן (ב)(1) במקום המילים "סיגריה, סיגרילה, נרגילה, סיגר או מקטרת כשהם דלוקים" יבוא "מוצר עישון כשהוא דלוק".

(3) בסעיף 2(ב) לחוק מניעת עישון, במקום "מוצרי טבק" יבוא "מוצרי עישון".

(4) בסעיף 9 לחוק מניעת עישון בכל מקום בו נאמר "סיגריה, סיגרילה, סיגר או מקטרת כשהם דלוקים" יבוא "מוצר עישון כשהוא דלוק".

תחילה

14.  

תחילתו של חוק זה ביום י"ז באלול התשע"ה (01 בספטמבר 2015).

שמירת דינים

15.  

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין, לרבות הוראות לפי חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים, חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק התשמ"ג – 1983, פקודת הרוקחים [נוסח חדש] התשמ"א – 1981, פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973[8], חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, תשע"ג-2013[9], ופקודת הטבק [נוסח חדש][10].