תיק הצעת חוק מסי: פניה בעניין אפשרות העמדה לדין של אזרחים העוברים אימונים צבאיים בסוריה

סימוכין: 303-99-2014-020966

תזכיר חוק

א.    שם החוק המוצע

הצעת חוק העונשין (השתתפות בפעילות של ארגונים מזויינים במדינות חוץ)(תיקון מסי...), תשע״ד-2014

ב.     מטרת החוק המוצע והצורך בו

בהצעת חוק זו מוצע לתקן את סעיף 122 לחוק העונשין, התשל״ז-1977 (להלן: ״חוק העונשין״ או ׳׳החוק׳׳) ולהרחיב את האיסור הקיים בו על התנדבות לשרת בכוחות מזוינים של מדינות חוץ כך שיחול גם השתתפות בפעילות של ארגונים מזוינים אחרים במדינת חוץ, שאינם מדינתיים (להלן: ״ארגונים שאינם מדינתיים״).

חוק העונשין אוסר בסעיף 122(א) על התנדבותו של אזרח ישראלי לשרת בכוחות מזוינים של מדינת חוץ. נוסף על כך, עבירה זו קובעת חזקה לפיה אזרח ישראלי ששירת בכוח מזוין של מדינת חוץ, רואים אותו כאילו התנדב לשרת, כל עוד לא הוכיח ההיפך. העונש בצד עבירה זו הינו שלוש שנות מאסר. סעיף 122(ב) אוסר לגייס בישראל תושב ישראל לכוח מזוין של מדינת חוץ, כאשר המגייס אינו נציגה הרשמי של המדינה והמגויס אינו אזרחה. העונש בצד עבירה זו הינו חמש שנות מאסר. בסעיף קטן (ג) לאותו סעיף, קבוע פטור מאחריות פלילית על מעשה שנעשה בהיתר על פי דין או על פי הסכם בין ישראל לבין מדינה אחרת, מוסד או ארגון בין לאומי או בהיתר שניתן מטעם הממשלה, אם לאותו אדם ואם לאותו מעשה ואם בדרך כלל.

האיסור הפלילי הקיים היום בסעיף 122 לחוק העונשין, קבוע בסימן שעניינו פגיעה ביחסי חוץ, אשר בפרק ״בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים״. תכלית האיסור היא להגן מפני פגיעה בערך המוגן של יחסי חוץ, אשר עלול להיפגע כאשר אזרח של מדינת ישראל מתנדב לשרת בכוחות מזוינים של מדינה אחרת.

בשנים האחרונות התברר כי אזרחים ותושבים ישראלים נוטלים חלק בפעילות של ארגונים מזוינים שאינם מדינתיים במדינות חוץ, כגון ישראלים המצטרפים לפעילות או לאימונים של כוחות המורדים בסוריה. פעילות או אימונים אלו לעיתים נערכים בחסות ארגוני טרור. תופעה זו יוצרת סיכון בטחוני למדינת ישראל ועלולה להביא ליצירת פלטפורמה לפעילות טרור בישראל, וזאת מאחר שהצטרפות ללוחמה של קבוצות קיצוניות איסלאמיות עלולה להוות תמריץ לאזרחים שעברו אימונים כאמור, לסייע עם שובם לישראל לפעילות טרור, תוך יישום הידע שרכשו. ויוער, כי המונח ׳ארגונים מזוינים שאינם מדינתיים׳, מתייחס לארגונים מזוינים בלתי פורמאליים הפועלים במדינה או באזור מסוים בה, ולא לצבאות רשמיים או לגופים מזוינים אחרים שהם זרועות של מדינה.

בנוסף, יש בתופעה זו כדי לסכן את יחסי החוץ של מדינת ישראל, בדומה לסיכון הנשקף ליחסי החוץ משירות בכוח מזוין רשמי של מדינה זרה, כאמור בסעיף 122(א). ההשתתפות בפעילות של ארגונים מזוינים במדינות חוץ מחזקת רשתות טרור בין לאומיות ואי נקיטת עמדה בנידון עלולה להתפרש כפגיעה באינטרס המאבק בטרור של הקהילה הבין לאומית ובכך לפגוע ביחסי החוץ של מדינת ישראל. זאת ביתר שאת כאשר הארגונים המזוינים שבפעילותם משתתף הישראלי, פועלות במישרין או בעקיפין נגד מדינה עמה ישראל אינה מצויה בעימות.

כיום קיימות עבירות אחרות שנותנות מענה חלקי להצטרפות אזרח או תושב קבע ישראלי לפעילות בחו״ל של ארגונים מזוינים שאינם שייכים למדינה: כאשר מדובר בישראלים היוצאים לסוריה, היציאה מישראל עשויה להוות עבירה לפי סעיף 2א לחוק מניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד-1954 או לפי סעיף 18(א) לתקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ), התש״ח-1948. ואולם, עבירות אלו אינן מבטאות את הערך המוגן שנפגע כתוצאה מעצם ההצטרפות לארגונים מזוינים בחו״ל, ולכן אין בהן כדי להוות מענה הולם לטיפול בתופעה. לעיתים, במידה שהאזרח או תושב הקבע הישראלי יוצר קשר עם מי שנכלל בהגדרת ״סוכן חוץ״ ניתן לייחס לו עבירה של מגע עם סוכן חוץ, לפי סעיף 114 לחוק העונשין. ואולם, במרבית המקרים פעילי הארגונים המזוינים אינם נכללים בהגדרה זו, ואין למגע עמם קשר ישיר לפגיעה בביטחון ישראל.

לאור כל האמור לעיל, עולה הצורך בתיקון חקיקה שיתאים את החקיקה הישראלית להתפתחויות בזירה הבין-לאומית ויאפשר העמדה לדין של אזרחי או תושבי קבע ישראלים המשתתפים בפעילות של ארגונים מזוינים שאינם מדינתיים בחו״ל. יודגש כי מוצע שהאיסור החדש יחול גם על תושבי קבע בישראל, שאינם אזרחים, משום שהסיכון לביטחון המדינה ולפגיעה ביחסי החוץ חל גם בהצטרפותם של תושבי קבע לארגונים מזוינים בחו״ל.

בניגוד לאיסור הקיים היום על התנדבות לשרת בכוחות מזוינים מדינתיים, שהוא איסור כללי המוחרג לגבי מעשה שנעשה בהיתר או על פי הסכם, כאמור בסעיף קטן (ג), מוצע כי האיסור להצטרפות לאותם ארגונים מזוינים לא-מדינתיים יוגבל מלכתחילה לאותם ארגונים, שעצם ההצטרפות אליהם עלולה לפגוע בערכים המוגנים בעבירה - יחסי החוץ וביטחון המדינה. הסיבה לכך היא שהאיסור הקיים היום מצומצם ומוגדר לצבאות רשמיים של מדינות זרות, שם הפגיעה בערכים המוגנים היא מובהקת, ואילו כעת מוצע להרחיב את האיסור להשתתפות בפעילות של כל ארגון מזוין זר לא מדינתי, שלא בהכרח פוגעת באותם ערכים. בשל כך, ראוי כי שר הביטחון בהסכמת שר החוץ יערוך בחינה פרטנית על מנת לוודא כי אכן נגרמת פגיעה כאמור, ויאסור את השתתפות הישראלים רק בעילות של אותם ארגונים מזוינים במדינות חוץ המזיקים לאינטרסים של מדינת ישראל. מוצע לאפשר לשר הביטחון לקבוע בצו גם רשימה של אזורים או מדינות, מבלי למנות את שמות הארגונים המזוינים עצמם. כך למשל, ניתן יהיה לאסור על הצטרפות לארגונים מזוינים לא מדינתיים בסוריה. יובהר, כי בשונה מסעיף 122(א) בו ישנו איסור על התנדבות לכוח מזוין מדינתי, השתתפות בפעילות של ארגון מזוין זר אחר בחו״ל היא בהכרח התנדבותית באופייה, שכן אין כל חובת גיוס לארגון לא פורמאלי, בשונה מכוח מזוין מדינתי.

ג.     עיקרי החוק המוצע

מוצע לתקן את סעיף 122 לחוק העונשין ולהוסיף בו את סעיף קטן (ד) שיקבע איסור על השתתפות אזרח או תושב קבע ישראלי בפעילות של ארגון מזוין, שאינו מדינתי, במדינת חוץ. מוצע להסמיך את שר הביטחון בהסכמת שר החוץ, באישור ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת, לפרט בצו את שמות הארגונים או את המדינות או אזורים בהם הם פועלים.

ד.     השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יוסף לסעיף 122 לחוק העונשין סעיף 122(ד).

ה.    השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה

אין השפעה

תיק הצעת חוק מסי:פניו2בעניין אפשרות העמדה לדין של אזרחים העוברים אימונים צבאיים בסוריה

סימוכין: 803-99-2014-020966

ו.      השפעת החוק על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המנהלי

אין השפעה

ז.     להלן נוסח החוק המוצע:

הצעת חוק מטעם הממשלה:

חוק העונשין (השתתפות בפעילות של ארגונים מזוינים במדינות חוץ) (תיקון מסי...), התשע״ד - 2014

 

תיק הצעת חוק מסי:פניה3בעניין אפשרות העמדה לדין של אזרחים העוברים אימונים צבאיים בסוריה

סימוכין: 303-99-2014-020966