תזכיר חוק התוכנית הכלכלית לשנת הכספים 2015 (תיקוני חקיקה) - פרק __' - מסים.docx תזכיר חוק התוכנית הכלכלית לשנת הכספים 2015 (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014 פרק __': מסים

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית לשנת הכספים 2015 (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014 פרק __': מסים

 

א.  שם החוק המוצע

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית לשנת הכספים 2015 (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014 פרק __': מסים

 

ב. עיקרי החוק המוצע

במסגרת פרק המסים, שהינו חלק מהצעת חוק התכנית הכלכלית לשנת הכספים 2015, מוצע להתמקד בסתימת פרצות מס הגורמות לאבדן להכנסות המדינה, ולהגדלת  אי השוויון. לפיכך, מוצע, למשל, לשנות את אופן המיסוי על חברות בית. קיימת מטרה, שהוגדרה על ידי הממשלה כמטרה חשובה ביותר,  בהחלטה מס' 3756 מיום 9 באוקטובר 2011, להמשיך ולהילחם בתופעת ההון השחור, שהיא תופעה נרחבת הפוגעת בגביית המסים, בצדק החלוקתי ובשלטון החוק. לפיכך מוצע להרחיב את חובת הדיווח מכוח סעיף 131 לפקודת מס הכנסה (להלן - הפקודה) ובכך להרחיב את בסיס המידע הנמצא בידי רשות המיסים, ולהגביר את האפשרות לגביית מס אמת.

 

מוצע לתקן את הפקודה באופן שיסדיר את היבטי המיסוי של תשלומים המתקבלים  בידי עובד במסגרת סיום יחסי עובד-מעביד, או בידי נותן שירותים במועד הפסקת מתן שירותים, או בידי בעל שליטה אגב מכירת מניות, לרבות תשלומים עבור "אי-תחרות", לפי העניין.

כמו כן, מוצע לבצע תיקונים במודל המיסוי של חברת בית כהגדרתה בסעיף 64 לפקודה כדי לסגור פרצות מס ולמנוע תכנוני מס הגורמים להפסד מס לאוצר המדינה.

בנוסף, מוצע להרחיב את חובות הדיווח הקבועות היום בסעיף 131 לפקודה, באופן שיכללו חובת הגשת דוח שנתי גם על ידי נהנה בנאמנות, כהגדרת מונחים אלה בסעיף 75ג לפקודה,  על ידי מי שמתקיימות בו החזקות הקבועות בהגדרת "תושב ישראל" שבסעיף 1 לפקודה  ועל ידי יחיד שהעביר לחוץ לארץ בשנת המס, במצטבר, סכום של חצי מיליון ₪ או יותר.

 

לסעיף 1

לפסקאות ((1),(2),(4) ו(8)

מוצע לתקן את פקודת מס הכנסה, כך שבמסגרת סיום יחסי עובד-מעביד או במסגרת הפסקת מתן שירותים, יסווגו מענקים או סכומים שהתקבלו, לרבות בגין אי תחרות,  כהכנסת עבודה או כהכנסה ממשלח יד, לפי העניין.

בנוסף מוצע לקבוע כי במכירת מניות של בעל שליטה, סיווג ההכנסה כולה ייחשב כתמורה בעד המניות. ובמקביל, מוצע לתקן את  סעיף 32 כך שלא תותר הוצאה בידי  הרוכש אלא במכירת המניה.

 

לפסקה (3)

סעיף 14(ד) קובע כי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך את הפטור הניתן לעולים חדשים ולתושבים חוזרים מהכנסות שנצמחו מחוץ לישראל ומדיווח, בעשר שנים לפחות. כן נקבע בסעיף התחולה של סעיף זה, כי שר האוצר מחויב להביא תקנות לכנסת מכוח הסעיף. הואיל והוצע כבר בהצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013-2014), התשע"ג-2013, לבטל את הפטור מדיווח הניתן לעולים ולתושבים חוזרים, אין כל הגיון בקביעת תקנות להארכת הפטור האמור בעשר שנים. לשם המינהל התקין ולאור פניות שנעשו בעניין התקנות על ידי יו"ר הכנסת ומבקר המדינה,  מוצע לבטל את סעיף ההסמכה האמור.

 

לפסקה (5)

מוצע, לבטל את סעיף 51 לפקודה ולאמץ לצורכי מס את הכללים החשבונאים ואת הוראות המפקח על הביטוח, כך שההוצאה תיפרס על פני 15 שנה.

להלן נוסח הסעיף שמוצע לבטלו: הוצאות שהוציאה חברת ביטוח חיים ברכישת חוזים לביטוח חיים, ובכלל זה תשלומים לסוכן, ייחשבו כהוצאות בשנה שבה הוצאו או הועברו לזכותו של הסוכן, בין אם החברה זקפה הוצאות אלה בחשבון ריווח והפסד שלה לחובת אותה שנה ובין אם לאו."

 

לפסקה (6)

לאור תיקון מודל המיסוי של החברה המשפחתית, במסגרת תיקון 197 לפקודה[1], מוצע לקבוע מודל דומה גם לחברת הבית.

תכנוני מס רבים מתבצעים בתפר ובמעבר שבין חברה רגילה לחברת בית ולהפך, ולכן מוצע לטפל במעברים אלה בדומה לאופן שנקבע בחברה המשפחתית.  בהתאם לכך גם נקבעו הוראות המעבר, כפי שיפורט בהמשך.

 

לסעיף 64(א) המוצע

בדין הקיים חברת בית הינה חברת מעטים כהגדרתה בסעיף 76(ד) לפקודה. מוצע לקבוע כי חברת בית תוכל להיות בבעלות של לא יותר מ-20 בעלי זכויות.

בנוסף מוצע להבהיר כי חברת בית היא חברה שכל רכושה ופעילותה באופן ישיר הינן אחזקת בניינים, כך שאינה יכולה למשל להחזיק במניות של חברה אחרת.  

 

לסעיפים 64(ב) עד(ו)

מוצע להמשיך ולעגן את ההסדר הקיים של ייחוס ההכנסה החייבת, לרבות השבח, שנצמח בחברת הבית לבעלי מניותיה, לפי חלקם היחסי ברווחי החברה. במקביל, מוצע לקבוע כי חברה תוכל לבקש להיות חברת בית  תוך שלושה חודשים מיום התאגדותה, וזאת על ידי מתן הודעה לפקיד שומה. לא ביקשה כאמור – לא תוכל לשוב ולבקש להיחשב ככזו.

עוד מוצע לקבוע כי במידה וחדל להתקיים בחברת הבית תנאי אחד או יותר מהתנאים הנקובים בסעיף קטן (א), אזי לא תוכל החברה לבקש במועד מאוחר יותר לשוב ולהיות חברת בית, ויראוה כאילו חדלה להיות חברת בית כבר מתחילת השנה שבה חדל התנאי להתקיים.

לסעיף 64(ז) המוצע

כדי למנוע תכנוני מס מוצע לקבוע כי הוראות חלק ה'2 לפקודה לא יחולו על חברה משפחתית, למעט סעיפים 104א(א) ו-104ב(א) לפקודה העוסקים בהעברת מלוא הזכויות בנכס לחברה.

 

לסעיפים 64(ח)ו(ט)

בדומה להסדר שנקבע בחברה המשפחתית, לפיו רווחים של החברה אשר מוסו בידי בעל מניות יחיד לא יתחייבו במס נוסף בעת חלוקתם כדיבידנד לבעלי המניות, או בעת מכירת המניות של החברה ללא חלוקת הרווחים אשר מוסו כאמור טרם המכירה, נקבעו הוראות המאמצות הסדר זה, תוך התאמתו לאופייה של חברת הבית.

ההסדר המוצע חל רק לגבי רווחים שמוסו בידי יחידים ולא לגבי רווחים שמוסו בידי חברות, שלגביהן יחול מס נוסף בעת משיכת הרווח או מכירת המניה ברמת היחיד, זאת במטרה להשלים את המיסוי הדו שלבי. בנוסף, מוצע להגדיר מהם אותם רווחים שניתן למשוך אותם ללא מס נוסף או  לחילופין שתינתן בגינם "הגנה" בעת מכירת המניה.

כמו כן מוצע לקבוע כי בעת מכירת מניות של חברת הבית, בין אם המוכר הינו יחיד ובין אם חברה, יווסף לתמורת מכירת המניות על ידי בעל המניות סכום עודף ההפסדים על הרווחים שיוחסו אליו לפי חלקו בתקופה שהחברה הייתה חברת בית, וזאת כדי שלא ינתן כפל הטבה בשל הפסדים אלה. 

 

לסעיפים 64(י) עד (יג)

לעניין מקדמות, אופן תשלום המס והליכי שומה, מוצע לאמץ את ההסדר הקיים בהוראות סעיף 64א1 לגבי חברה שקופה 

כמו כן מוצע לאפשר את גביית המס, בגובה המס החל על החלק היחסי של בעל המניות, הן מבעל המניות והן מחברת הבית.

לסעיף 64(יד) המוצע

בדומה לסעיף 64א(א)(6) לפקודה, לעניין קיזוז הפסדים של חברה משפחתית, מוצע לקבוע גם לגבי חברת בית כי הפסדים שהיו לבעל המניות בחברת הבית לפני תקופת ההטבה אינם ניתנים לקיזוז כנגד הכנסת חברת הבית;

 לסעיף 64(טו) המוצע

מוצע להעניק למנהל סמכות לקבוע כללים והוראות לעניין הגשת הדוחות והדיווחים של החברה, או שעל בעל מניות בה להגיש, לשם ביצוע החוק.

 

לפסקה (7)

מוצע להבהיר כי חברה משפחתית, אשר ביקשה מפקיד שומה להיחשב כחברה משפחתית בהתאם להוראות ולתנאים הקבועים בחוק, יראוה ככזו כבר ביום התאגדותה ולא מיום מתן ההודעה לפקיד השומה.

בנוסף, מוצע להבהיר לעניין חישוב הרווחים כי מההכנסה החייבת המצטברת של החברה המשפחתית יש לקזז הפסדים שהועברו לנישום המייצג בתקופת ההטבה.

 

לפסקה (9)

לפסקת משנה  (א)

מוצע להרחיב את חובת הדיווח שמוטלת היום מכוח סעיף 131 לפקודת מס הכנסה, וזאת, כאמור בחלק הכללי, במטרה להילחם בהון השחור, להרחיב את בסיס המידע הנמצא בידי רשות המיסים ולגבות מס אמת. לפיכך, מוצע לחייב בהגשת דוח כל נהנה תושב ישראל, שמלאו לו עשרים וחמש שנים, אולם חובת הדיווח לא תחול על נהנה שלא ידע על היותו נהנה ולא יכול היה לדעת על כך.

 

לפסקת משנה (ב)

מוצע לחייב בהגשת דוח כל מי שמתקיימת בו  החזקה כי הוא תושב ישראל, בהתאם לקבוע בפסקה (א)(2) להגדרה "תושב ישראל" אשר בסעיף 1 לפקודה, אף אם אינו מגדיר עצמו תושב ישראל.

כמו כן יחויב בהגשת דוח שנתי גם תושב ישראל, שבשנת המס העביר כספים לחו"ל בסכום כולל של חצי מיליון שקלים או יותר.

 

לסעיף 2

 

לפסקאות (א) עד (ג)

מוצע לקבוע הוראות מעבר לחברות שערב יום התחילה היו כבר חברות בית או לחברות שעמדו בתנאי סעיף 64 טרם תיקונו בחוק זה, אולם טרם הספיקו להודיע לפקיד השומה על בקשתן להיחשב כחברות בית, הואיל והמתינו למועד הגשת הדו"ח השנתי לשנת 2014.

חברת בית שטרם הודיעה כאמור, תוכל להודיע לפקיד השומה, בתוך חודש ימים מיום התחילה, אם ברצונה להיחשב כחברת בית בשנת המס 2014 ואילך.

על חברות הבית הקיימות יחול סעיף 64 כנוסחו בהצעת חוק זו, למעט סעיף קטן (א).

הודיעה חברה שברצונה להיחשב כחברת בית, תוכל בתוך 120 ימים  מיום התחילה להודיע לפקיד השומה שהיא חוזרת בה, ולא תיחשב כחברת בית, כבר מיום התחילה.

 

לפסקה (ד)

מוצע לאפשר לחברה שלא ביקשה להיחשב כחברת בית בתוך חודש ימים מיום התחילה, אולם התקיימו בה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), לבקש מפקיד השומה להיחשב כחברת בית בתוך 3 חודשים מיום התחילה, וזאת בתנאים הבאים:

א. יראו את כל העודפים שנצברו על לתאריך ה – 31 בדצמבר 2014, שאילו היו מחולקים כדיבידנד היו חייבים במס בהתאם לסעיף 125ב, כאילו חולקו כדיבידנד לבעלי המניות ביום ההודעה (וזאת בניכוי רווחים שחולקו בפועל עד ליום מתן ההודעה לפקיד השומה). הוראה זו הינה רלוונטית רק במידה ואחד או יותר מבעלי המניות הינו יחיד, שכן כאשר בעלת המניות בחברת הבית הינה חברה יחולו ההוראות הרגילות באשר לחלוקת דיבידנדים ומועד המיסוי שלהם.

ב. נכסים שהיו בבעלותה של החברה ערב יום התחילה, במועד מכירתם יחושב הרווח באופן הבא:– עלה חלק היחסי של רווח ההון הריאלי (לרבות השבח), שנצמח עד ליום התחילה, ישולם מס בהתאם לשיעור הגבוה ביותר הקבוע בסעיף 121 לפקודה. על יתרת רווח ההון ישולם מס בהתאם לשיעורי המס הקבועים בסעיף 91(ב)(1) או (2), לפני העניין. בדומה לסעיף הקודם, גם סעיף זה רלוונטי רק לגבי בעל מניות שהוא יחיד, שכן לגבי חברות חלות ההוראות הרגילות  ואין אובדן מס כתוצאה מהפיכתה של החברה לחברה רגילה.

 

לפסקה (ה)

בנוסף לאמור יודגש כי חברת בית שהיו לה הפסדים שנצברו בתקופה שהכנסתה לא חושבה לפי סעיף 64 לפקודה כנוסחו בתיקון זה, הפסדים אלה לא יותרו בקיזוז כנגד הכנסותיהם של בעלי מניותיה, אלא יוכרו כהפסדים הניתנים להעברה בלבד.


 

לסעיף 3

בתיקון 40 לחוק מס ערך מוסף תוקנה הגדרת "עסקת אקראי" כך שתחול גם לגבי מכירת זכות במקרקעין לקבוצת רכישה בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין. כיוון שבחלק מהמקרים רוכשת הקבוצה את המקרקעין באמצעות נאמן, אולם המוכר אינו יודע על כך ואינו מעביר את המע"מ בשל העסקה ובכך ניזוקה קופת המדינה בסכום המע"מ הנחסך, מוצע לקבוע כי אדם הקונה זכות במקרקעין כנאמן עבור קבוצת רכישה, ימסור למוכר הצהרה בכתב כי הוא נאמן ואת פרטי קבוצת הרכישה הנהנית. לא פעל הנאמן כאמור ברישה, יראוהו לעניין פסקה (3) להגדרת "עסקת אקראי" בסעיף 1, כמוכר זכות במקרקעין לקבוצת רכישה והוא יהיה החייב במע"מ בשל מכירה זו.

ג. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקנו סעיפים בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] ובחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.

ד. השפעת החוק על תקציב המדינה

אין.

ה.  השפעת החוק המוצע על התקן המנהלי

אין.

ו. נוסח החוק המוצע:

הצעת חוק מטעם הממשלה:

הצעת חוק התוכנית הכלכלית לשנת הכספים 2015 (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014 - פרק __' - מסים

תיקון פקודת מס הכנסה

1.

בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 *(להלן-הפקודה) -

 

 

(1) בסעיף 3, אחרי סעיף קטן (י) יבוא-

 

 

 

"(יא) סכום או מענק שהגיע לידי יחיד במסגרת סיום העסקתו, סיום יחסי עובד מעביד, פרישה, או במסגרת הפסקת מתן שירותים, בין במישרין ובין בעקיפין, יבוא בחשבון לקביעת  הכנסתו כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) או כהכנסה ממשלח יד לפי סעיף 2(1), לפי העניין.

 

 

(2) בסעיף 9(7א)(א), המילה "הון"- תימחק;

 

 

(3) בסעיף 14, סעיף קטן (ד)- בטל;

 

 

(4) בסעיף 32, אחרי פסקה (16) יבוא-

 

 

 

"(17) סכומים ששולמו לרכישת מניה מבעל שליטה,  לרבות סכומים ששולמו לו על מנת שלא יעסוק בתחומי הפעילות של החברה";

 

 

(5)

סעיף 51 – בטל;

 

 

(6)

במקום סעיף 64 יבוא:

 

"חברת בית"

 

"64

(א) בסעיף זה –"חברת בית" – חברה שהתקיימו בה כל אלה:

 (1) מספר בעלי הזכויות בה אינו עולה על 20; לעניין זה- יראו בעלי זכויות בתאגיד שקוף כמחזיקים במישרין בחברה;

 (2) אין בין בעלי הזכויות בחברה תאגיד שקוף שיש באפשרותו לבחור בכל שנת מס  את אופן המיסוי שלו;

 (3) כל רכושה ועסקיה הם החזקת בניינים בישראל במישרין בלבד;

 (4) על החברה לא חל חוק לעידוד השקעות הון, למעט פרק שביעי 1;

לעניין זה "תאגיד שקוף" – חבר בני אדם שהכנסתו מיוחסת לבעל הזכויות בו;

"זכות" – זכות בחבר בני אדם כהגדרתה בסעיף 103;

 

 

 

 

(ב)

הכנסתה החייבת, לרבות שבח כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין (בסעיף זה - הכנסה חייבת) והפסדיה של חברת בית יחשבו מיום התאגדותה, לפי בקשתה שתומצא לפקיד השומה לא יאוחר משלושה חודשים מיום זה, כהכנסתם החייבת או הפסדיהם של בעלי מניותיה, בהתאם לחלקם היחסי בזכויות לרווחי חברת הבית;

 

 

 

(ג)

לא ביקשה החברה להיחשב כ"חברת בית" כאמור בסעיף קטן (ב), לא תוכל לבקש עוד להיחשב כחברת בית;

 

 

 

(ד)

אם בתוך שנת המס חדל להתקיים בחברת הבית תנאי אחד או יותר, כאמור בסעיף קטן (א), תחדל החברה מלהיות חברת בית מתחילת שנת המס שבה חדל להתקיים בה התנאי האמור;

 

 

 

(ה)

חברת בית רשאית להודיע לפקיד השומה, לא יאוחר מחודש לפני תחילת שנת מס פלונית, שהיא חוזרת בה מבקשתה להיחשב כחברת בית; משהודיעה כאמור, תחדל להיות חברת בית, מתחילת שנת המס שלאחר שנת המס שבה הודיעה כאמור;  

 

 

 

(ו)

חברה שחדלה להיות חברת בית, לא תוכל לשוב ולבקש להיות חברת בית;

 

 

 

(ז)

הוראות חלק ה'2, למעט סעיפים 104א(א) ו-104ב(א) לא יחולו על חברת בית;

 

 

 

(ח)

רווחים שחויבו בידי יחיד וחולקו מהכנסות החברה בשנים שהמס שהיא חייבת בו חושב על פי סעיף זה (להלן בסעיף זה – תקופת ההטבה) יראו כאילו לא חולקו, וזאת אף אם חולקו לאחר תקופת ההטבה או לאחר שהחברה חדלה להיות חברת בית;

בסעיף זה "רווחים שחוייבו בידי יחיד" – רווחים שמקורם בהכנסה החייבת המצטברת של חברת הבית בתוספת ההכנסה הפטורה ממס,  ובניכוי הפסדים שנוצרו בחברת הבית בתקופת ההטבה, וזאת אם חויבו בשיעורי המס של יחיד או הועברו ליחיד, לפי העניין, שהינו בעל המניות בתקופת ההטבה;

 

 

 

(ט)

במכירת מניה של חברת בית או שהייתה כזו יחולו הוראות אלה:

 

 

 

 

(1)

 לענין חישוב רווח ההון, יופחת מהתמורה לגבי מוכר המניה ומהמחיר המקורי לגבי הרוכש, סכום השווה לחלק הרווחים שחוייבו בידי יחיד שהצטברו בחברה ולא חולקו עד למועד מכירת המניה, שיחסם לכלל הרווחים שחוייבו בידי יחיד הוא כיחס חלקה של המניה בזכויות לרווחי חברת הבית לכלל הזכויות לרווחיה.

 לעניין זה "רוכש" – לרבות מי שרכש מניות מחברת הבית;

 

 

 

 

 

(2)

לעניין חישוב רווח ההון, ייווסף לתמורה של מוכר המניה סכום בגובה ההפסדים שיוחסו לבעל המניות המוכר בתקופת ההטבה; לעניין זה "הפסדים" – סכום השווה להכנסה החייבת שיוחסה למוכר המניה בניכוי הפסדים שיוחסו לו בתקופת ההטבה, ובלבד שהוא סכום שלילי;

 

 

 

 

(3)

הוראות סעיף 94ב וסעיף 71א לחוק מיסוי מקרקעין לא יחולו לגבי רווחים שחוייבו בידי יחיד;

 

 

 

(י)

מקדמות לפי סעיף 175 ישולמו על ידי חברת הבית בהתאם לשיעור המס החל על בעלי המניות ולפי שיעור חלקם של בעלי המניות שהם חבר בני אדם ושיעור חלקם של בעלי המניות שהם יחידים, לפי העניין, כפי שהיה בתום שנת המס שקדמה לשנה בגינה משולמות המקדמות, ובשנת הקמתה- כפי שהיה עם הקמתה, ובלבד שלעניין זה יראו את הכנסתם החייבת של בעלי המניות היחידים כאילו חל עליהם שיעור המס המירבי לפי הוראות סעיף 121.

 

 

 

(יא)

בעת הגשת הדוח בהתאם לסעיף 131, תשלם חברת הבית את המס הנובע ממנו לפי שיעור חלקם של בעלי המניות שהם חבר בני אדם ושיעור חלקם של בעלי המניות שהם יחידים כפי שהוא בתום שנת המס בגינה הוגש הדוח;

 

 

 

(יב)

ניתן לגבות את המס על הכנסת חברת הבית, לרבות המקדמות, הן מחברת הבית והן מבעלי המניות, בגובה המס החל על חלקם היחסי ברווחיה של חברת הבית;

 

 

 

(יג)

על אף הוראות פקודה זו, יחולו לענין שומה, השגה וערעור, הוראות אלה:

 

 

 

 

(1)

נקבעה לחברת בית שומה בהסכם, בצו או בהיעדר דוח, רשאי פקיד השומה, על אף הוראות פקודה זו, לקבוע את שומתו של בעל מניות או לתקנה, בהתאם, בתוך שנתיים מתום שנת המס שבה נקבעה שומת החברה או במועד שבו רשאי הוא לשום את הכנסתו של בעל המניות, לפי המאוחר. כל הוראה שבכל חיקוק המגבילה את הזמן לעריכת שומה, לא תחול על שומת בעל המניות, אם נערכה לא יאוחר מתום שנתיים לאחר השומות לחברת הבית;

 

 

 

 

(2)

חברת הבית רשאית להשיג או לערער על השומה שנקבעה לה בהתאם להוראות סעיף 150 או 153, לפי הענין; בעל המניות רשאי להשיג או לערער על השפעת השומה של חברת הבית על הכנסתו, אך לא על השומה שנקבעה לחברת הבית.

 

 

 

ׁ(יד)

הפסדים שהיו לבעל מניות לפני תקופת ההטבה אינם ניתנים לקיזוז כנגד הכנסתה של חברת הבית;

 

 

 

(טו)

המנהל רשאי לקבוע כללים והוראות לעניין אופן הגשת הדוחות והדיווחים שיוגשו לפקיד השומה על ידי חברת הבית או בעל מניות בה;

 

 

(7)

בסעיף 64א,  בסעיף קטן (א) יבוא:

 

 

 

(א)

לאחר "ייחשבו" יבוא "מיום התאגדותה";

 

 

 

(ב)

בפסקת משנה (1), בסופה יבוא "ובניכוי הפסדים שנוצרו בחברת המשפחתית בתקופת ההטבה";

 

 

 

(ג)

בפסקת משנה (7)-

 

 

 

 

(1)

ברישה, אחרי "משפחתית" יבוא "או שהייתה כזו";

 

 

 

 

(2)

בהגדרה "רווחים", בסופה יבוא "ובניכוי הפסדים שנוצרו בחברה המשפחתית בתקופת ההטבה";

 

 

(8) בסעיף 88-

 

 

 

(א) בהגדרה "מחיר מקורי"- בפסקה (1), בסופה יבוא "ואם הנכס הוא מניה שנרכשה מבעל שליטה- כל סכום ששילם לבעל השליטה אגב מכירת המניה, לרבות סכומים ששילם לו על מנת שלא יעסוק בתחומי הפעילות של החברה";

 

 

 

(ב) בהגדרה "תמורה", אחרי "להבטיח תשלום" יבוא "ואם הנכס הוא מניה הנמכרת בידי בעל שליטה- כל סכום הניתן לו על ידי הקונה אגב מכירת המניה, לרבות סכומים המשולמים לבעל השליטה על מנת שלא יעסוק בתחומי הפעילות של החברה";

 

 

(9)

בסעיף 131, בסעיף קטן (א)-

 

 

 

(א)

בפסקה (5ב), אחרי פסקת משנה (6) יבוא:

"(7)    נהנה תושב ישראל, שמלאו לו עשרים וחמש שנים;  חובת הדיווח לפי פסקת משנה זו לא תחול על נהנה שלא ידע על היותו נהנה ולא יכול היה לדעת על כך;";

 

 

 

 

(ב)

(1) אחרי פסקה (5ד) יבוא:

"(5ה) יחיד שחל עליו סעיף (א)(2) להגדרה "תושב ישראל" או "תושב" שבסעיף 1, , ובלבד שכתושב ישראל היה חייב  בהגשת דו"ח לפי סעיף קטן (א), ושאינו יחיד שרואים אותו כתושב חוץ לפי פסקה (א)(4) בהגדרה האמורה;

(5ו) יחיד תושב ישראל, אשר העביר בשנת המס כספים מחוץ לישראל, בסכום כולל של חצי מליון שקלים או יותר;";

מס הכנסה - תחילה, תחולה והוראות מעבר

2.

(א)  

על אף הוראות סעיף 64(א)(1), כנוסחו בסעיף 6 לחוק זה, חברה שערב יום התחילה עמדה בהוראות סעיף 64 כנוסחו טרם תיקונו בחוק זה, תוכל לבקש מפקיד השומה, בתוך חודש מיום התחילה, כי יחולו על הכנסתה הוראות סעיף 64 כנוסחו בסעיף 6 לחוק זה, החל משנת המס 2014;

 

 

(ב)

חברת בית קיימת רשאית להודיע לפקיד השומה שהיא חוזרת בה מבקשתה להיחשב כחברת בית, בתוך 120 ימים מיום התחילה;

 

 

(ג)

הוראות סעיף 64 כנוסחו בסעיף 6 לחוק זה, למעט סעיף קטן (א), יחולו גם על מי שהייתה חברת בית כמשמעותה באותו סעיף, ערב יום התחילה;

 

 

(ד)

חברה שהתאגדה לפני יום התחילה אשר לא הייתה חברת בית בשנת המס                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                              2014 ולא הגישה עד המועד האמור בסעיף קטן (א) בקשה לפקיד השומה כאמור בסעיף זה, רשאית להודיע לפקיד השומה על בחירתה להיחשב כחברת בית בתוך שלושה חודשים מיום התחילה של חוק זה, ובלבד שמתקיימים בה התנאים הקבועים בסעיף 64(א) כנוסחו בסעיף 6 לחוק זה, ויחולו עליה ההוראות הבאות:

 

 

 

(1)

יראו את כל העודפים, שאילו היו מחולקים כדיבידנד היו חייבים במס לפי סעיף 125ב, שנצברו בחברה עד ליום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014) (להלן – יום הסיום) ובניכוי רווחים שחולקו בפועל מיום הסיום ועד יום ההודעה, כאילו חולקו כדיבידנד לבעלי המניות ביום ההודעה. הוראה זו תחול רק אם אחד או יותר מבעלי המניות ביום הסיום היה יחיד;

 

 

 

(2)

מכרה חברת הבית נכסים שהיו בבעלותה ביום הסיום, יחויב בעל מניות שהינו יחיד , במס בשיעור כמפורט להלן:

 

 

 

 

 

 

 

(א) על רווח ההון הריאלי או השבח הריאלי, לפי העניין, כשהוא מוכפל ביחס שבין התקופה שמיום הרכישה עד יום הסיום לבין התקופה שמיום הרכישה ועד יום המכירה (בפסקה זו – רווח הון ריאלי או שבח ריאלי עד יום הסיום) – מס בשיעור הגבוה ביותר הגבוה ביותר הקבוע בסעיף 121 לפקודה;

(ב) על ההפרש בין רווח ההון הריאלי לבין רווח ההון הריאלי עד יום הסיום, או ההפרש בין השבח הריאלי לבין השבח הריאלי עד יום הסיום – מס בשיעור הקבוע בסעיף 91(ב)(1) או (2), או מס בשיעור הקבוע בסעיף 48א(ב)(1) או (1א) לחוק מיסוי מקרקעין, לפי העניין.

 

 

 

 

 

לעניין זה -  

 "נכס" – לרבות זכות במקרקעין כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין.

"יחיד" -  לרבות חבר בני אדם אחר החייב במס לפי שיעורי המס של  יחיד;

 

 

(ה)

הפסדים שנצברו לחברת בית  בתקופה שהכנסתה לא חושבה לפי סעיף 64 כנוסחו לפני או אחרי יום התחילה, לא יותרו בקיזוז כנגד הכנסתם של בעלי מניותיה;

תיקון חוק מס ערך מוסף

3.

בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975[2] , אחרי סעיף 17 יבוא:

 

 

" נאמן עבור קבוצת רכישה

17א

אדם הקונה זכות במקרקעין כנאמן עבור קבוצת רכישה (בסעיף זה-נאמן), ימסור למוכר הצהרה בכתב כי הוא נאמן ואת פרטי קבוצת הרכישה הנהנית; העתק מן ההצהרה ואישור המוכר על קבלתה, יצורף להודעה על נאמנות לפי סעיף 74 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963; לא פעל הנאמן כאמור ברישה, יראוהו לעניין פסקה (3) להגדרת "עסקת אקראי" בסעיף 1, כמוכר זכות במקרקעין לקבוצת רכישה.

בסעיף זה, "נאמן" ו-"נהנה" –כהגדרתם בסעיף 69 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963".

 

 

 

 

 



[1] חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעיד התקציב לשנים 2013 ו- 2014), התשע"ג – 2013, ס"ח התשע"ג, עמ' 116.