רשומות תזכיר חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס׳ 62 - הוראת שעה) (תיקון), התשע״ד-2014

תזכיר חוק

א.    שם החוק המוצע

חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס׳ 62 - הוראת שעה) (תיקון), התשע״ד-2014

ב.     מטרת החוק המוצע והצורך בו

תזכיר זה בא להאריך את תוקף חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מסי 62 - הוראת שעה(, התשע״א-סגסנ[1]

(להלן: הוראת השעה). הוראת השעה נחקקה בשנת 2010 לשלוש שנים והוארכה בשנה נוספת בחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס׳ 62 - הוראת שעה) (תיקון), התשע״ד-2013 בתיקונים מסוימים.[2]

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ׳׳ב-1982 (להלן: החסד״פ) קבע בעבר, כי הטיפול בחומר חקירה בין הפרקליטות לתביעה המשטרתית ייקבע בהתאם לעונש בצד העבירה: בעוד התביעה המשטרתית תטפל בעוונות ובחטאים, הפרקליטות תטפל בפשעים. בעבר, חלוקה זו תאמה את החלוקה בין בתי המשפט השלום והמחוזי. אולם, בעקבות תיקונים לחוק בתי המשפט בשנות ה-80, השתנה המצב, ובתי משפט השלום החלו לדון גם בעבירות מסוג פשע. בפרקטיקה, נוצר מצב בו הועבר חומר חקירה בתיקים בעבירות פשע הנדונות בבתי משפט השלום לתביעה המשטרתית, ללא קווים מנחים וללא אחידות. על רקע זה נחקק בשנת 2001 חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מסי 33((הוראת שעה(, התשס׳׳א-2001 (להלן: תיקון 33). תיקון זה קבע רשימת עבירות בתוספת לחסד״פ המצויות בסמכותו של בית משפט שלום, אשר פרקליט המדינה רשאי לקבוע כי חומר החקירה בהן יועבר ישירות לידי התביעה המשטרתית. התיקון נחקק כהוראת שעה שתוקפה הוארך מעת לעת ותוקפה פג בנובמבר 2010.

הוראת השעה באה להחליף את תיקון 33 לחסד״פ, וכללה שלושה עניינים מרכזיים: (1) קביעת הוראות בדבר חלוקת הטיפול בחומר חקירה בין הפרקליטות לתביעה המשטרתית - סעיף 60 לחסד״פ; (2) קביעת הוראות בנוגע לסגירת תיקים - תיקון סעיף 62 לחסד״פ; (3) התאמת סעיף הגדרת התובעים לחלוקת הטיפול כאמור בסעיף 60 וכן הוספת דיווחים שנתיים לוועדת חוקה על הסמכות של שוטרים - תיקון סעיף 12 לחסד״פ. ההסדר בהוראת השעה נותר מבוסס על ברירת המחדל לפיה חומר חקירה בעבירות מסוג פשע, ככלל, מועבר לטיפול פרקליט, ואילו חומר חקירה בעבירות מסוג עוון וחטא מועבר לטיפול תובע משטרתי. עם זאת, החלוקה האמורה סוייגה על ידי רשימת עבירות שנקבעה בתוספות: עבירות עוון שיטופלו על ידי הפרקליטות; עבירות פשע שיטופלו על ידי התביעה המשטרתית; ועבירות מסוג פשע בהן יש לפרקליט מחוז שיקול דעת להחליט האם יטופלו על ידי הפרקליטות או על ידי התביעה המשטרתית. חלוקת העבירות שנקבעה בהוראת השעה התבססה על היתרון היחסי של כל גוף תביעה, דהיינו: תיקים מורכבים, רגישים או בעלי חומרה מיוחדת יטופלו על ידי הפרקליטות, ואילו תיקים בעבירות חמורות פחות, אשר אינם מורכבים מבחינה ראייתית, בהם נדרש בירור מהיר ואשר התביעה המשטרתית התמקצעה בטיפול בהם - יטופלו על ידי התביעה המשטרתית. עוד נקבע בהוראת השעה כי שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור וועדת חוקה, רשאי לתקן את התוספת בצו, ובלבד שלא ייקבע כי עבירות מסוג פשע שהן בסמכותו הייחודית של בית המשפט המחוזי יטופלו על ידי התביעה המשטרתית. מאז חקיקת הוראת השעה לא עשה שר המשפטים שימוש בסמכותו האמורה, וחלוקת הטיפול בחומר חקירה נעשתה בהתאם לרשימת העבירות בתוספות לחסד״פ כאמור בהוראת השעה.

בכל הנוגע לסגירת תיקים, הוראת השעה קבעה הסדר על פיו התביעה המשטרתית תהיה מוסמכת לסגור תיקי חקירה בכל העבירות בהן היא מוסמכת לטפל לפי סעיף 60 לחסד״פ כאמור בהוראת השעה.

עוד קבעה הוראת השעה תיקונים לסעיף 12 לחסד״פ, שנועדו להתאים את סעיף 12 לסעיף 60 כנוסחו בהוראת השעה ולמנוע העברת תיקים מהפרקליטות לתביעה המשטרתית על-פי בש״פ 7438/01 אליעזר כהן נ׳ מדינת ישראל (להלן: עניין אליעזר כהן) ודיווחים שנתיים לוועדת חוקה על הסמכות תובעים שהם שוטרים על ידי היועץ המשפטי לממשלה ועל ידי פרקליט המדינה. בעניין אליעזר כהן קבע בית המשפט העליון כי פרקליט מחוז המחליט על העמדת חשוד לדין בעבירת פשע בבית משפט השלום בתיק מסוים, רשאי להעביר את הטיפול בתיק ואת הגשת כתב האישום לתביעה המשטרתית. בהצעת החוק הממשלתית שהובילה לחקיקת הוראת השעה, הוסבר כי אחת ממטרות הצעת החוק היא לבטל את העברת התיקים הפרטנית, בהתאם לעניין אליעזר כהן, וליצור אחידות בטיפול בחומרי חקירה בין המחוזות השונים. במסגרת הדיונים בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת נטען כי ניתן לעקוף את חלוקת הטיפול בתיקים באמצעות הסמכת תובעים לפי סעיף 12 לחסד״פ, ועל כן נקבע פיקוח פרלמנטרי.

ההסדר האמור נקבע כהוראת שעה על מנת לאפשר מעקב אחר יישום ההסדר והצלחתו וכן נוכח כוונתו של יו״ר וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקדם את איחוד התביעה המשטרתית עם הפרקליטות.

בשנת 2013 ביקשה הממשלה להאריך את הוראת השעה בשנתיים על מנת לבחון את ההסדר המוצע ועל מנת לאפשר לגורמים המתאימים לבחון שוב את איחוד התביעה המשטרתית עם הפרקליטות. בנוסף, תוקנה הוראת השעה במספר קשיים שעלו מיישום הוראת השעה. בסופו של דבר, החליטה הכנסת להאריך את הוראת השעה בשנה בלבד. בנוסף, תוקנו סעיפים 60(ו), (ט) ונוסף סעיף 60(י), הקובע דיווח בכתב מדי שנה של היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה על תיקים מסויימים שהועברו מהפרקליטות לתביעות.

בשנה זו נערכו מספר רב של ישיבות אצל שרת המשפטים ומנכ״לית משרד המשפטים יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים לבחינת ההסדר הכולל ולהכרעה בשאלת איחוד התביעה המשטרתית והפרקליטות. לאחר דיונים הוחלט כי שרת המשפטים מעוניינת להמשיך ולבחון את הנושא, במקביל לקיום עבודת מטה סדורה לבחינת רשימת העבירות המטופלות על ידי הפרקליטות ועל ידי התביעה המשטרתית. בדיונים שנתקיימו עד כה סוכם על מספר שינויים בהסדר הקיים, כמפורט בהמשך. מוצע להאריך את הוראת השעה בשנה אחת לצורך המשך הבדיקה, ולעגן בחוק את השינויים המוצעים.

ג. עיקרי החוק המוצע

עיקר 1 - (סעיף 1(1) המוצע) - מוצע להאריך את תוקף הוראת השעה בשנה נוספת לצורך המשך בחינת הנושא על ידי שרת המשפטים.

עיקר 2 - (סעיף 1(2)(1) המוצע - תיקון לתוספת ראשונה א׳ לחסד״פ לחלק א׳ לתוספת זו העוסק בעבירות עוון בטיפול הפרקליטות - מוצע להעביר לפרקליטות תיקים בעבירות הקשורות להפגנות, התקהלות אסורה וכיוצא באלו, גם בעבירות מסוג עוון. העבירות שאותן מוצע להעביר לטיפול הפרקליטות הן התקהלות אסורה, התפרעות, מניעת הוראת התפזרות, ומתפרעים הפוגעים בכלי שיט (סעיפים 151, 152, 156 ו-158 לחוק העונשין, התשל״ז-1977 (להלן - חוק העונשין)).

עיקר 3 - (סעיף 1(2)(2) המוצע) - מוצע לקבוע כי העבירה של אי נקיטת אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה בחיה שבהחזקת אדם (סעיף 338(6) לחוק העונשין) תטופל על ידי התביעה המשטרתית.


עיקר 4- (סעיף 1(3) המוצע) - מוצע לקבוע כי עבירה של מעשה מגונה בפומבי לפי סעיף 349 לחוק העונשין תטופל על ידי התביעה המשטרתית.

עיקר 5 - (סעיף 1(3) המוצע) - תיקון חלק ג׳ לתוספת הראשונה א׳ לחסד״פ, העוסק בעבירות פשע שפרקליט מחוז רשאי להעביר לטיפול תובע משטרתי - מוצע לקבוע כי עבירות של סחיטה בכוח לפי סעיף 427 רישה, ושל סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישה יטופלו רק בפרקליטות ולא ניתן יהיה להעביר את הטיפול בהן לתובע משטרתי.

ד.     השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

הוראת השעה שבתיקון מס׳ 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב-1982, שבמסגרתו תוקנו סעיפים 12, 60, 62 והתוספת לחוק, תוארך בשנה נוספת; יתוקנו סעיף 1 להוראת השעה והתוספת לה.

ה.    השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

מכיוון שהתיקון חל כבר היום כהוראת שעה, לא צפויה השפעה נוספת.

ו.     נוסח החוק המוצע:

להלן נוסח החוק המוצע:

חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מסי 62 - הוראת שעה((תיקון(, התשע׳׳ד-2014

 

 

 

. . 3

בחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס׳ 62 - הוראת שעה), התשע״א-2010 -

.1

 

(1) בסעיף 1, במקום ״ועד תום שלוש שנים״ יבוא ״ועד תום חמש שנים״.

 

 

 

(2) בתוספת ראשונה א׳, בחלק א׳ - (1) אחרי פסקה (9) יבוא:

״(9א) התקהלות אסורה לפי סעיף 151 לחוק; (9ב) התפרעות לפי סעיף 152 לחוק;

 

 

 

3 ס״ח התשע״א, עמ׳ 30.



(9ג) מניעת הוראת התפרעות לפי סעיף 156 לחוק; (9ד) מתפרעים הפוגעים בכלי שיט לפי סעיף 158.״

 

 

 

(2) בפסקה 38, במקום האמור בה יבוא ״מעשי פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338(א)(3) עד (5) ו-(7) עד (9) לחוק״.

 

 

 

(3) בפיסקה 40, בסופה יבוא ״פרט למעשה מגונה בפומבי לפי סעיף 349 לחוק״.

 

 

 

(3) בתוספת ראשונה א׳, בחלק ג׳, פסקאות (2) ו-(3) - יימחקו.

 

 

 

 



[1] ספר חוקים 2261, י׳ בכסלו התשע״א, 17.11.2010

[2] ספר חוקים 2213, י״א בכסלו התשע״ד, 12.11.2013