- תזכיר חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 16), התשע"ד-2014

מדינת ישראל
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
הלשכה המשפטית

‏‏‏כ"ג תמוז, תשע"ד

‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏21 יולי, 2014

לכבוד:

כבוד נשיא בית המשפט העליון

נגידת בנק ישראל

היועץ המשפטי לממשלה

מזכיר הממשלה

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה)

נציב שירות המדינה

הממונה על התקציבים (משרד האוצר)

היועצים המשפטים למשרדי הממשלה

היועץ המשפטי לרשות מקרקעי ישראל

היועץ המשפטי לרשות ההגבלים העסקיים

היועץ המשפטי, משרד מבקר המדינה

דיקן הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית, ירושלים

דיקן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן

דיקן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב, רמת אביב

דיקן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה, חיפה

דיקן ביה"ס למשפטים המרכז הבינתחומי, הרצליה

מנהל המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי, הפקולטה למשפטים, ירושלים

לשכת עורכי הדין, ת.ד. 1881, תל-אביב

הנדון: תזכיר חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק)(תיקון מס' 16), התשע"ד - 2014

מצ"ב תזכיר החוק שבנדון.

אודה על קבלת הערותיכם בתוך 21 ימים.

בברכה,

אפרת אביאני

היועצת המשפטית

העתקים:

שר החקלאות ופיתוח הכפר

מנכ"ל המשרד

דרך המכבים ראשל"צ, ת.ד. 30 בית דגן, מיקוד 50250 , טל. 9485566 – 03 פקס: 9485836 – 03

א. שם החוק המוצע

חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 16), התשע"ד - 2014.

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

פעילותו של ענף הלול במדינת ישראל מוסדרת בחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), תשכ"ד - 1963 (להלן - החוק העיקרי).

השינויים בחקלאות ישראל בעשור האחרון חייבו ביצוע תיקונים והתאמות בחוקי מועצות הייצור החקלאיות, ובכלל זה בחוק המועצה לענף הלול (להלן - המועצה), בשל ההשפעה הנרחבת שיש לפעילותן של המועצות האמורות על המשק הישראלי.

בהמשך לכך, החוק העיקרי תוקן בשנת התשס"ג במסגרת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו- 2004), התשס"ג - 2003 (להלן - תיקון התשס"ג).

בתיקון התשס"ג שונה, בין השאר, אופן מינוי המועצה ונקבע בו כי נציגי המגדלים במועצה ייבחרו בידי המגדלים בבחירות, בדרך שתיקבע בתקנות. כמו כן הסמכות להתקין כללים, שהיתה נתונה לפני התיקון האמור למועצה, הועברה במסגרת התיקון לשר החקלאות ופיתוח הכפר (להלן - השר), מתוך כוונה שחקיקת משנה שהיתה קיימת ערב התיקון תוחלף בחקיקת משנה חדשה בהתאם להוראות החוק המתוקן.

עם זאת, לא היה בתיקון התשס"ג כדי להתאים את הוראות החוק העיקרי לכלל השינויים שחלו בענף הלול בשנים האחרונות, ובכלל זה להתייעלות שחלה בממשקי הייצור והשיווק, הפנמת יתרונות לגודל, שמירה על הסביבה ושיפור התנאים התברואתיים והווטרינריים בלולי הגידול. כמו כן, בשנים שחלפו מאז תיקון התשס"ג התברר כי חלק מהרגולציה הקבועה בחוק אינה נדרשת כיום, והתחדד הצורך בעדכון החוק והתאמתו להסדרים הנוהגים בחקיקה המודרנית.

ג. עיקרי החוק

עיקר 1 - סעיף 1

בסעיף 1 לחוק העיקרי מוגדר ""חומר רביה" - ביצי דגירה ואפרוחים בני יומם". עם חלוף השנים נמצא כי נדרש עדכון של ההגדרה האמורה על דרך ההוספה של הגדרת "פרגית" והכללתה בהגדרת חומר רבייה. בעבר, מגדל ביצי מאכל נהג לרכוש אפרוחה בת יום ולגדל אותה עד לגיל בו מתחיל שלב ההטלה (כ- 5 חודשים). שלב זה נקרא שלב האימון. התנהלות זו, מעבר להיותה כרוכה באובדן ימי ייצור, חשפה את האפרוחה הצעירה למחלות. אי לכך, מזה שנים רבות שקיימים בענף מגדלים שכל התמחותם בשלב אימון האפרוחות. אפרוחה בשלב זה קרויה "פרגית".

כמו כן, מוצע להחליף את ההגדרה "מגדל", ולעגן בחוק את הדרישה שמגדל בענף הלול יהיה אך ורק מי שהוא בעלים של קרקע חקלאית שנועדה לשמש לגידול בעלי חיים ושניתן לפי כל דין להקים עליה לול, לרבות מי שזכאי על-פי דין להירשם כבעלים וכן המחזיק או הזכאי להחזיק קרקע חקלאית ממקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל - על פי הסכם חכירה או על פי רשות - לגבי מקרקעי ישראל. עיגון הדרישה בחוק עולה בקנה אחד עם תכליות החוק, ובהן: שמירה על מקור פרנסתם של העוסקים בענף, פריסת ההתיישבות וחיזוק האוכלוסייה החקלאית במרחב הכפרי, בפרט בפריפריה.

בנוסף, מוצע להוסיף את ההגדרה "ארגון מגדלים", שכן במסגרת התיקון לחוק מוצע לתמוך בארגוני מגדלים וכן לקבוע כי נציג ארגון מגדלים ישמש משקיף בוועדת מכסות, כמוסבר בעיקרים 2 ו-17.

עיקר 2 - סעיף 2

סעיף 3 לחוק העיקרי, המפרט את תפקידי המועצה, מונה מספר פעולות שיש בהן כדי לתרום לפיתוחו ולביסוסו של ענף הלול. ארגוני המגדלים הם מרכיב מרכזי במרקם החקלאי בארץ. קיומם תורם להסדרת הענף שעליו מופקדת המועצה, לקידומו ולפיתוחו. מוצע להבהיר כי בין תפקידי המועצה לתמוך בקיומם של ארגוני המגדלים ולעודד את פעילותם.

כמו כן, מוצע לקבוע כי בין תפקידי המועצה, לקבוע, על פי הכללים שקבעה לכך הממשלה ובאישור השר, שכר, תנאים סוציאליים, הטבות, מענקים ותנאי עבודה אחרים של הפקידים הבכירים ושל שאר עובדי המועצה. הנוסח דומה לזה המוצע בסעיף 10 לתזכיר חוק תאגידים ציבוריים, התשע"ג – 2013 (להלן - תזכיר חוק תאגידים ציבוריים), שעניינו תפקידי המועצה ועניינים שבחובה.

עיקר 3 - סעיף 3

בדומה למוצע בתזכיר חוק תאגידים ציבוריים, מוצע לקבוע ולהבהיר כי המועצה תהיה האורגן בעל הסמכות השיורית בכל אותם מקרים בהם לא נקבע בחוק או מכוחו מיהו האורגן המוסמך לביצועה של פונקציה מסוימת.

עיקר 4 - סעיפים 4, 5, 46 ו- 47(א)

סעיף 5 לחוק העיקרי קובע, כי השרים יקבעו את מספר חברי המועצה שלא יפחת מארבעים ולא יעלה על חמישים, ובהם: נציגי הממשלה, נציגי הסוכנות ונציגי ציבור. בהתאם לסעיף 6 לחוק העיקרי, על נציגי הציבור נמנים נציגים מקרב המגדלים, נציגים מקרב העוסקים במסחר הסיטוני, נציגים מקרב העוסקים במסחר הקמעוני ונציגים מקרב הצרכנים (להלן - נציגי הציבור). לפי הוראות סעיף 9(א) לחוק העיקרי, המועצה מורכבת ברובה מנציגי מגדלים. שאר חברי המועצה הם נציגי ממשלה ונציגי ציבור נוספים שרק בחלקם קשורים לתחומי אחריותו של שר הכלכלה.

מוצע לצמצם את מספר חברי המועצה ולקבוע כי במועצה יכהנו 23 חברים בלבד, ובהם: נציגי ממשלה, נציגי מגדלים, נציגים מקרב העוסקים במסחר הסיטוני, נציגים מקרב העוסקים במסחר הקמעוני ונציגים מקרב הצרכנים.

צמצום מספר החברים וההרכב המוצע, נועד למנוע סרבול בתפקוד המועצה, תוך מתן ייצוג מתאים לכל הגורמים הרלוונטיים. מכיוון שלסוכנות אין כיום נגיעה לפעילות המועצה, מוצע לבטל את הייצוג שלה במועצה.

בנוסף, היות שעיקר פעילות המועצה, המוסדרת במסגרת החוק, היא בתחומי אחריותו של משרד החקלאות ולמשרד הכלכלה אין נגיעה בנושאים אלה, והיות שתקציב המועצה נבנה על כספי ההיטלים המוטלים על המגדלים בלבד, מוצע כי היכן שנדרש כיום אישור השרים, יהיה די באישור השר, וכי שר החקלאות בלבד יהיה ממונה על ביצוע החוק. בהתאמה, מוצע לקבוע כי מינוי המועצה יעשה על-ידי שר החקלאות ופיתוח הכפר בלבד, כאשר מינוי החברים מקרב העוסקים במסחר הקמעוני ומקרב הצרכנים יהיה לאחר התייעצות עם שר הכלכלה וכי השר הוא שיהיה ממונה על ביצוע חוק זה.

יצוין כי תיקון דומה המבטל את ייצוג הסוכנות במועצת ייצור והמעביר את הסמכות למנות את חברי המועצה לשר החקלאות ופיתוח הכפר אושר על-ידי הכנסת בחוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק), התשל"ג - 1973 (ר' ס"ח התשס"ז, עמ' 422).

עיקר 5 - סעיף 6

סעיף 16 לחוק העיקרי קובע, כי תקופת כהונתם של נציגי הציבור במועצה היא 3 שנים וכי הם יוסיפו לכהן עד שיתמנו נציגי ציבור לתקופת כהונה חדשה, ובלבד שהם לא יוסיפו לכהן כך לתקופה העולה על 3 חודשים.

בהתאם לחוק העיקרי, נציגי הציבור במועצה הם: מגדלים, סיטונאים, קמעונאים וצרכנים. במטרה לרענן את הרכב המועצה, מוצע לקבוע כי תקופת כהונתם של כלל חברי המועצה, ובהם גם נציגי הממשלה, היא שלוש שנים.

בנוסף, על רקע ניסיון העבר, מוצע לקבוע כי חברי המועצה המכהנת ימשיכו לכהן בתום תקופת כהונתם ועד למינויה של מועצה חדשה, לתקופה נוספת שלא תעלה על 6 חודשים. תקופה זו הכרחית בשל הצורך בבחינת כשירותם של המועמדים החדשים לכהונה, בין על ידי היועץ המשפטי למשרד ובין על-ידי הוועדה לבדיקת מינויים, ובשל התלות במשתנים חיצוניים, כגון: בחירות לכנסת, על מנת שלא להיקלע לסיטואציה בה אין מועצה מכהנת, על כל המשתמע מכך.

עיקר 6- סעיף 7

סעיף 17 לחוק העיקרי קובע, כי נציג ציבור יכול לשוב ולהתמנות בדרך הקבועה בסעיפים 9 עד 14 לחוק העיקרי. על רקע התיקון המוצע לעניין הרכב המועצה ואופן מינויה ועל רקע התיקון המוצע לסעיף 16 לחוק העיקרי (עיקרים 4 עד 5), מוצע לתקן בהתאמה גם את סעיף 17 לחוק העיקרי.

עיקר 7 - סעיפים 8 ו- 9

סעיפים 18 ו- 19 לחוק העיקרי קובעים את סמכות השרים לעניין העברת נציג ציבור מכהונתו ומינוי ממלא מקום לנציג שנבצר ממנו באורח זמני למלא את תפקידו. על רקע התיקון המוצע לעניין אופן מינוי המועצה, מוצע לקבוע כי הסמכות בעניינים אלה תהא של שר החקלאות בלבד.

בנוסף, מוצע לתקן את פסקה (4) לסעיף 18 לחוק העיקרי ולקבוע כי השר יעביר נציג ציבור מכהונתו אם הוא "הורשע בדין בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כחבר מועצה", בהתאם לנוסח המקובל בחקיקה כיום.

עיקר 8 - סעיפים 10 עד 12

בסעיפים קטנים (א) ו- (ב) לסעיף 20 לחוק העיקרי נקבעו הוראות לעניין ישיבה נדחית. על מנת לייעל את עבודת המועצה, מוצע לקבוע כי במידה שלא נכח מניין חוקי בישיבת המועצה כעבור מחצית השעה לאחר המועד שנקבע לה, יהיה שליש חברי המועצה כשביניהם נציג ממשלה אחד מניין חוקי. כמו כן, מהטעם האמור, מוצע לקבוע הוראות לעניין קבלת החלטות ללא התכנסות.

התיקון לסעיף 21 לחוק העיקרי הוא בהתאמה לתיקון המוצע לסעיף 20 לחוק העיקרי (ביטול האפשרות של ישיבה נדחית).

עיקר 9 - סעיף 13

מוצע לקבוע תשלום גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה שאינם עובדי מדינה, בהתאם להסדרים המקובלים כיום בתחומים דומים.

עיקר 10 - סעיף 14

בסעיפים 24 עד 25 לחוק העיקרי, נקבעו הוראות לעניין מינוי ועד פועל. לשם ייעול עבודת המועצה, ובהתאמה להצעה לצמצם את מספר החברים בה, מוצע לבטל את האורגן של הועד הפועל, ולהותיר בידי המועצה את כל הסמכויות השמורות לה לפי החוק.

עיקר 11- סעיפים 15, 16 ו- 47(ב)

סעיף 26 לחוק העיקרי קובע הוראות לעניין מינוי המנהל הכללי של המועצה.

מוצע כי המנהל הכללי יתמנה על-ידי המועצה לאחר שזו תקיים הליך איתור מועמדים, לפי עקרונות השוויון, השקיפות והפומביות וכי המועצה תקבע את תנאי העסקתו. כן מוצע לקבוע כי מינוי המנהל הכללי טעון אישור הוועדה לבדיקת מינויים גם אם אינו נעשה באישור או במעורבות אחרת של שר משרי הממשלה.

בנוסף, מוצע להחיל על המנהל הכללי את ההוראות בדבר פקיעת כהונה והשעיה ולהבהיר כי תנאי כשירותו, יהיו דומים לשל מנהל כללי בחברה ממשלתית.

לאור אופייה הציבורי של המועצה, והמגמה בשירות הציבורי לקצוב כהונות של בעלי תפקידים בכירים, מוצע לקצוב את כהונתו של המנהל הכללי ולקבוע לו תקופת כהונה ארוכה יחסית, בת ארבע שנים, וזאת כדי להבטיח את עצמאות פעולתו, לעודד אותו להשקיע בתפקיד ולמשוך מועמדים רציניים לתפקיד. כמו כן מוצע לאפשר הארכת הכהונה שלוש שנים נוספות בלבד.

הוראות דומות הוצע לקבוע בתזכיר חוק התאגידים הציבוריים.

סעיף 27 לחוק העיקרי קובע את הסמכויות השמורות למועצה בלבד. מאחר שמוצע לבטל את הועד הפועל, סעיף זה מתייתר. כך גם לגבי ההוראה הנוגעת לאצילת סמכויות לועד הפועל בסעיף 73(ב) לחוק העיקרי.

עיקר 12 - סעיף 17

סעיף 28 לחוק העיקרי, עניינו ועדת הביקורת של המועצה.

ועדת הביקורת היא אורגן מרכזי ובעל חשיבות לשמירה על ניהולה התקין של המועצה. אשר על כן מוצע להחליף את הסעיף הקיים בסעיף דומה לזה שהוצע בתזכיר חוק תאגידים ציבוריים, שהוא סעיף מקיף יותר וקובע הוראות ברורות לעניין עבודת הביקורת.

עיקר 13 - סעיף 18

סעיף 30 לחוק העיקרי, עניינו קיום סמכויות של המועצה, של הועד הפועל או של ועדה מועדות המוצעה. על רקע ההצעה לבטל את הועד הפועל, מוצע לתקן סעיף זה בהתאמה.

בנוסף, מוצע לקבוע כי תוקף ההחלטות כאמור בסעיף לא יפגע, ובלבד שרוב חברי המועצה או של ועדה מוועדותיה מכהנים כדין.

עיקר 14 - סעיף 19

מוצע לקבוע הסדר רוחבי מפורט בדבר ניגוד עניינים, המהווה חלק מחובת האמונים הכללית החלה על מי שממלאים תפקידים ציבוריים לפי דין. הנוסח המוצע דומה לזה שנקבע בחוק תכנון משק החלב.

עיקר 15 - סעיף 20

סעיף 31 לחוק העיקרי מסמיך את שר החקלאות ופיתוח הכפר, לאחר התייעצות עם המועצה, לקבוע בכללים מדי שנה בשנה את המכסה הארצית לייצור ושיווק ביצים, ביצי דגירה ובשר עוף ואת העקרונות לקביעת מכסות אישיות בגדרה. בהתייחס לעובדה שהחקלאים בענפי הלול השונים נדרשים לתכנון ארוך טווח, הן ביחס להשקעות והן ביחס לממשק הגידול, מוצע שלא לחייב את השר בהתקנת תקנות מדי שנה.

כן מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות הנוגעות למקום גידול המכסה, וזאת כדי להבטיח שהגידול יתבצע במתקנים ראויים ומתאימים בהיבט של רישוי עסקים, בריאות הציבור ובריאות העוף ורווחת בעלי חיים.

בנוסף, בשנים האחרונות מסתמנת בענפי ההטלה והפיטום מגמה של ייצור בלולים גדולים יותר על ידי מספר מגדלים, דבר המוביל לשיפור בממשק הייצור ומתן יתרון לגודל. על כן, מוצע להסמיך את השר לקבוע בתקנות, הוראות הנוגעות לגידול משותף מעין זה על ידי מספר בעלי מכסות במטרה להסדיר מגמה ענפית זו תוך שמירה על האופי החקלאי של הגידול. עוד מוצע לאסור על קביעת מכסה לתאגיד אלא אם כן הוא בית ספר חקלאי, מכון מחקר חקלאי, קיבוץ, מושב שיתופי או גוף המשמש כמוסד שיקומי לאנשים עם מוגבלויות. הוראה דומה מופיעה בחוק תכנון משק החלב, התשע"א – 2011 (להלן- חוק תכנון משק החלב) ובתקנות לפיו.

עיקר 16 - סעיפים 21, 22 ו- 49

בסעיפים 32 ו- 33 לחוק העיקרי נקבעו הוראות לעניין ועדת המכסות וועדת הערר לעניין מכסות.

בהתייחס לעובדה שתכנון ענף מענפי הלול משמעותו הגבלת עיסוק והקצאת גורמי ייצור במחסור, מוצע לשנות את הרכב ועדת המכסות ולקבוע כי יכהנו בה 3 חברים: המנהל הכללי של המועצה, אשר יכהן כיו"ר ושני נציגי השר מבין עובדי משרדו. בכך תבוא לידי ביטוי התפיסה לפיה הוועדה היא גורם מקצועי שלטוני, אובייקטיבי, הפועל באופן עצמאי ובהתאם להוראות החוק, ויימנע ניגוד העניינים המובנה הקיים בוועדת המכסות לפי הרכבה כיום. כן מוצע לקבוע כי נציג ארגון מגדלים ישמש משקיף בוועדה.

כמו כן, מוצע כי ערר על החלטת ועדת המכסות יוגש לוועדת ערר שהרכבה: מי שכשיר להיות שופט של בית משפט שלום ושני חברים, האחד מבין עובדי משרד החקלאות ופיתוח הכפר והשני, מתוך רשימה שהוגשה על-ידי ארגון מגדלים, וכי על החלטת ועדת הערר ניתן יהיה לערער לבית המשפט לעניינים מינהליים. בהתאם לכך, מוצע לתקן את התוספת השניה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס - 2000.

הוראות דומות לעניין ועדת מכסות וועדת ערר נקבעו בחוק תכנון משק החלב.

עיקר 17 - סעיף 23

סעיף 34(ד)(1) לחוק העיקרי קובע, כי בעל מכסה שהודיע למועצה על ויתור על מכסתו, יהיה זכאי לפיצוי מהמדינה. הוראה זו נקבעה בהמשך לרפורמה בענף הפטם, שבוצעה במהלך שנות ה-90, מתוך כוונה לעודד יצרנים שאינם פעילים לוותר על מכסתם, ואין לה עוד מקום. מעבר לכך, במקרים המתאימים, עדיין קיימת למדינה האפשרות לקבוע הסדר מנהלי לפדיון מכסות (לדוגמא – החלטת הממשלה 5177 מיום 21.10.12 לעניין מתווה התייעלות בענף החלב).

בנוסף, מוצע לקבוע כי השר יקבע בתקנות את דרכי העברת המכסה ולא להותיר סמכות זו לקביעת המועצה בנהלים.

כמו כן, מוצע לקבוע כי על תמורה המתקבלת עבור מכסה אישית שהועברה במלואה יחול מס מופחת בשיעור של עד 10% וזאת עד לגובה תמורה שיקבע על ידי שר החקלאות. הוראה זהה מופיעה בחוק תכנון משק החלב, לעניין העברת מכסות חלב.

עיקר 18 - סעיפים 24 עד 28

מדובר בתיקונים טכניים לאור המוצע בעניין סמכויות השרים (לעניין זה ר' עיקר 4) ונוכח הניסוחים המקובלים היום בחקיקה לעניין הסמכה להתקין תקנות.

עיקר 19 - סעיפים 29, 30 ו- 49

סעיף 44 לחוק העיקרי מסמיך את שר החקלאות ופיתוח הכפר להסמיך קבלנים מורשים לעניין שיווק ביצים, בשר עוף וחומר רבייה ולקבוע לעניין זה כללים תוך שהוא מוגבל לטעמים של שמירה על בריאות הציבור. הניסיון מלמד, כי מגבלה זו מצמצמת יתר על המידה את סמכותו של השר בכל הנוגע לקביעת התנאים לקבלת הסמכה של קבלן מורשה בשים לב למשקל המרכזי שיש לקבלן המורשה בענף הלול ולנזק העלול להיגרם להסמכתם של גורמים בלתי מתאימים כקבלנים מורשים.

מוצע לאפשר לשר שיקול דעת לקבוע, מטעמים של הגנה על בריאות הציבור, הגנת הצרכן, הבטחת מסחר הוגן ורווחת בעלי חיים אם העיסוק בשיווק תוצרת לול מסוימת מצריך רישוי ואת התנאים לרישוי.

כן מוצע להסמיך את השר לקבוע בתקנות שלא תינתן הסמכה לאדם שהוא או אדם אחר מטעמו הנוגע בדבר הורשע בדין בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הם ראויים לעסוק בשיווק תוצרת לול.

בהתאם לסעיף 45 לחוק העיקרי, ניתן לערור על החלטת השר לפי סעיף 44 לחוק העיקרי בפני ועדת ערר. מוצע לקבוע כי על החלטה שהתקבלה לפי תקנות שהותקנו מכוח סעיף 44 לחוק כנוסחו לאחר התיקון המוצע, ניתן יהיה לעתור לבית המשפט לעניינים מינהליים.

עיקר 20 - סעיף 31

סעיף 46 לחוק העיקרי, שעניינו שיווק על ידי קבלנים מורשים, קובע בסעיף קטן (ג) הוראות בנוגע למכסה משותפת לאגודה שיתופית, ומפנה בתוך כך לסעיף 34 לחוק העיקרי. סעיף 34 לחוק העיקרי, שאכן דן, במקור, במכסות משותפות לאגודות שיתופיות, הוחלף בשנת 1994, במסגרת תיקון החוק בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ד-1994, והוא דן כיום בהעברת מכסות. עם החלפת הסעיף התחייב תיקון של סעיף 46(ג) לחוק העיקרי, בהתאם, קרי: מחיקת סעיף קטן (ג).

עיקר 21- סעיף 32

בסעיפים 48 עד 49א לחוק העיקרי נקבעו הוראות לעניין היתרי יצוא. מזה למעלה מחמש שנים שהמועצה אינה מעורבת כלל ביצוא תוצרת לול. היבטים הקשורים להבטחת איכות היצוא, שמירת מוניטין וכיו"ב מטופלים במסגרת החוק לפיקוח על יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, התשי"ז - 1957. משכך, הוראות אלו התייתרו ומוצע לבטל את סעיפים 48 עד 49א לחוק העיקרי וכן את הקבוע לעניין זה בסעיף 54(א)(2) לחוק העיקרי.

עיקר 22 - סעיף 35

סעיף 51 לחוק העיקרי קובע כיצד ייעשה שימוש בכספי ההיטלים הנגבים על ידי המועצה, ובכלל זה זקיפתם לקרן ענפית המיוחדת לכל ענף משנה. מוצע להגביל את הצבירה בקרנות הענפיות לשילוש ההיטלים שנגבו באותה שנה, באותו ענף, וזאת במטרה להקל על נטל ההיטלים המוטל על ציבור המגדלים.

הוראה דומה נקבעה בחוק תכנון משק החלב.

עיקר 23- סעיף 36

בסעיף 52 לחוק מנויות סמכויות המועצה בקשר עם הבטחת תמורה הוגנת למגדלים. על רקע התיקון לחוק ההגבלים העסקיים (במסגרת הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו–2014), התשע"ג-2013, ולמען הסר ספק, מוצע לקבוע במפורש שהמועצה מוסמכת להתקשר בהסכמים עם מגדלים ומשווקים לשם מניעה או צמצום עודפים בייצור ובשיווק של תוצרת לול מעובדת, לשם הבטחת תמורה הוגנת למגדלים מחד, ותוך מניעת פגיעה בצרכנים מאידך. תכליתה של הוראה זו היא לעגן כיום במסגרת חקיקה עדכנית את הפעולות וההסדרים אותן מבצעת המועצה מאז ומתמיד מכוח הוראה זו, החוסה תחת הפטור הקבוע בסעיף 3(1) לחוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח – 1988 (להלן- חוק ההגבלים העסקיים), בהיותן הסדר שכל כבילותיו נקבעו על פי דין.

בשל השינויים שחלו במהלך השנים, במסגרתם משולמים פחות תשלומי סובסידיה למגדלים, והמועצה אינה מבצעת רכישות מלאים כבעבר עקב עלויות תקציביות כבדות, נוקטת כיום המועצה בפעולות תאום וויסות אחרות, שאינן כרוכות בהוצאות כבדות. פעולות אלה מהוות פתרון לכשלים העלולים לגרום לעודפים קיצוניים, נפילת מחירי תוצרת וחוסר יציבות. לדוגמה, המועצה מתאמת העברת עודפי ביצי מאכל למסלול תעשייה או יצוא במחיר מופחת תוך השתת העלות על כלל המגדלים ושימוש בקרנות מיועדות לכך. דוגמה נוספת: בענף הפטם מבצעת המועצה הסדרי תאום בין יצרני חומר רבייה להתאמת כמויות האפרוחים לשם ויסות עודפים. יצוין כי מהלכים אלה, תורמים ליציבות ולוודאות בענף וכן לשימור היצרנים המקומיים וחיזוקם, ובכך לאספקה שוטפת של תוצרת לול, וזאת לטובת היצרנים והצרכנים כאחד. מכיוון שלצורך ביצוע ההסדרים לא ניתן ליצור תאום בין אלפי מגדלים, נעזרת לשם כך המועצה במשווקי התוצרת. מוצע, כי הסדרים אלו יאושרו על ידי השר ויפוקחו על ידי המועצה, תוך בקרה שוטפת על השפעת ההסדר על צרכנים. יובהר, כי לצורך מניעת פגיעה שאינה מידתית בצרכן, מופעלים כיום בענף הלול אמצעי רגולציה נוספים, כגון פיקוח על מחירי ביצים לצרכן, מכוח חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו – 1996.

למען הסר ספק יובהר, כי הסדרים אלה הינם הסדרים נפרדים ושונים מההסדר המעודכן של הפטור החקלאי בחוק ההגבלים העסקיים, המיועד לטפל בעסקאות של מגדלים בודדים ברמת הפרט, ולא בויסות כמויות תוצרת ברמה הענפית למניעת היווצרות עודפים, אותה מוסמכת לבצע המועצה מכוח החוק העיקרי.

עיקר 24 - סעיף 37

בהתאם לסעיף 53(א)(1) לחוק העיקרי, השר רשאי לקבוע בתקנות חובת הצמדה של כל מגדל לקבלן מורשה שבחר בו לעניין שיווק תוצרת לול. חובת הצמדה כאמור נקבעה בכללי המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור, מיון ושיווק), תשכ"ח-1968, והוגבלה לשנה אחת, בהתאם לסיפא של סעיף 53(א)(1). התיקון המוצע נדרש לאור המציאות הכלכלית השוררת בענף, בפרט בשלוחת ההטלה, שכן במסגרת ההתקשרויות בין המגדלים לקבלנים המורשים נקבעים, לעתים תכופות, הסדרי מימון, כאלה ואחרים, למשך תקופת חיי הלהקה (כ- 28 חודשים), ונדרשת הסכמה על תקופת הצמדה ארוכה יותר מזו המותרת כיום. דברים אלו יפים במיוחד על רקע ההחלטות בדבר שדרוג ענף ההטלה, וההשקעות הנדרשות בהוצאת הלולים ממרכזי הישובים.

עיקר 25 - סעיף 38

לאור האמור בעיקר 21, מוצע למחוק את סעיפים 54 ו- 55 לחוק העיקרי.

עיקר 26 - סעיף 39

סעיף 56 לחוק העיקרי מסמיך את המועצה לבצע פעולות שונות לשם ביצוע תפקידיה, ובכלל זה מתן מקדמות למגדלים וכן מתן הלוואות ממקורות שמחוץ לקרנותיה. הואיל ולמועצה כלל אין מקורות שמחוץ לקרנותיה מוצע לבטל אפשרות זו.

עיקר 27 - סעיף 40

סעיף 59 לחוק העיקרי קובע כי תקציב המועצה יובא לאישור השרים ושר האוצר חודשיים לפחות לפני שנת התקציב של אותה שנה. על רקע ניסיון העבר, מוצע לקבוע תמריץ למועצה להביא את התקציב לאישור במועד שנקבע לכך. כך שללא אישור התקציב ובדומה לתקציב המדינה יוכלו לבצע הוצאות רק בחלק יחסי שווה בכל חודש בהתאם לתקציב שנה קודמת.

עיקר 28 - סעיף 41

בסעיפים 60-60א לחוק נקבעו הוראות לעניין הטלת קנסות בוועדת קנסות. מדובר בהסדר מיושן ולא יעיל. בכוונת המשרד להסדיר את האכיפה באמצעות הפיכת העבירות על חוק המועצה לעבירות מנהליות לפי חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו - 1985, בדומה ליתר העבירות שבאחריות משרד החקלאות, ומשכך, אין מקום להוראות אלו בחוק.

עיקר 29 - סעיפים 42 עד 44

סעיף 67 לחוק העיקרי קובע את סמכויות הפיקוח של המועצה. הלכה למעשה, מאז שנת 1988, עם הקמת הרשות לפיקוח חקלאי, מכוח חוק הרשות לפיקוח חקלאי תשמ"ח - 1988, לא עשתה המועצה שימוש בסמכויות אלה, הואיל והפיקוח על חוק המועצה לענף הלול הועבר לידי הרשות לפיקוח חקלאי. עם סיום פעילות הרשות לפיקוח חקלאי, במהלך שנת 2007, שבה המועצה להפעיל הפיקוח על חוק המועצה לענף הלול.

מוצע להתאים את סמכויות הפיקוח להסדרים המקובלים בחקיקה עדכנית ולקבוע כי על מפקחים שמונו מכוח חוק המועצה ועל כל עובד המועצה הממלא תפקיד מתפקידיה לפי החוק יחול חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג - 1963.

הנוסח המוצע זהה לזה הקבוע בחוק תכנון משק החלב לעניין מינוי מפקחים וסמכויותיהם ולעניין תחולת דיני המשמעת על עובדי המועצה הממלאים תפקיד מתפקידיה לפי חוק.

עיקר 30 - סעיף 45

סעיף 69 לחוק העיקרי קובע כי המפר הוראה מהוראות החוק דינו קנס, תוך הפניה לחוק העונשין. בדומה להסדר שנקבע בפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה - 1985, מוצע להסמיך את השר לקבוע בתקנות כי הפרתן לא תהווה עבירה פלילית, או כי העונש על הפרתן יהיה קנס נמוך יותר מהקנס הקבוע בסעיף קטן (א). הדבר יעשה במקרים בהם אין הצדקה לקבוע שההפרה מהווה עבירה פלילית, או כאשר הקנס האמור בסעיף קטן (א) אינו מידתי. במקרה בו יקבע השר שההפרה אינה מהווה עבירה פלילית, התקנת התקנות לא תהיה טעונה אישור ועדה של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

עיקר 29 - סעיף 48

בסעיפים 74 עד 78 לחוק העיקרי נקבעו הוראות מעבר שהתחייבו מתיקונים קודמים של החוק. מוצע למחוק סעיפים אלו שאין להם עוד רלוונטיות.

עיקר 30 - סעיף 51

בהתאם לתיקון המוצע לחוק, יהיה על השר לפעול להתקנת תקנות חדשות בלא מעט תחומים. לאור ניסיון העבר, התקנת התקנות עשויה להימשך זמן מה, ועל מנת שלא ליצור לקונה בחקיקה, מוצע לקבוע כי התקנות שהיו בתוקף ערב יום התחילה, ימשיכו לחול עד להתקנת תקנות חדשות.

עיקר 31 - סעיף 52

לצורך ייעול עבודת המועצה, יש לפעול לצמצום מספר החברים בה כמוצע בסעיף 4 לחוק. בהתייחס לעובדה שהליך מינויה של המועצה הוא הליך ארוך, המצריך בחירות ובחינה של הוועדה לבדיקת מינויים, ובהינתן שהתיקון לחוק יכנס לתוקף תקופה קצרה לאחר מינויה של המועצה הצריכה להתמנות בימים אלו, מוצע לאפשר את המשך כהונתם של החברים שימונו למועצה, בשינויים המחויבים מההרכב לאחר התיקון לחוק.

עיקר 32 - סעיף 53

בהתאם לתיקון המוצע, מוצע להגביל את תקופת כהונתו של המנהל הכללי לפרק זמן של 7 שנים לכל היותר. מוצע להחיל הגבלה זה גם על המנהל הכללי המכהן.

ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקנו סעיפים 1, 3, 16 עד 21, 26, 28, 30 עד 44, 46, 50 עד 53, 56, 59, 67, 69, 72 ו- 73 לחוק העיקרי.

סעיפים 5 עד 13, 24, 25, 27, 45, 49א עד 48, 54, 55, 60 עד 66א, 68, 74 עד 78 - ימחקו.

סעיפים 3א, 4א, 20א, 23, 30א, 67א, 67ב ו-67ג – יתווספו.

ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה וההיבט המנהלי

נראה כי לחוק המוצע אין השפעה על תקציב המדינה.

מן ההיבט המינהלי, סמכויותיו של שר הכלכלה יבוטלו - הכל כמפורט לעיל.

ו. לחוק המוצע אין השפעה על תקן המשרד הממונה על ביצועו

להלן נוסח החוק המוצע

הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס '16), התשע"ד - 2014

תיקון סעיף 1

בחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד - 1963 1 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 1 -

(1) לפני ההגדרה "עופות" יבוא:

""ארגון מגדלים" - ארגון שלפחות שליש מכלל המגדלים של תוצרת הלול הודיעו למועצה בכתב כי הם מעוניינים שהמועצה תסייע לפעילותו;";

(2) אחרי ההגדרה "עופות" יבוא:

""פרגית" - תרנגולת בגיל שעד חמישה חודשים, לרבות אפרוח בן יומו;";

(3) בהגדרה "חומר רביה", במקום "ואפרוחים בני יומם" יבוא "ופרגיות";

(4) במקום ההגדרה "מגדל" יבוא:

""מגדל" - בעלים של קרקע חקלאית שנועדה לשמש לגידול בעלי חיים ושניתן לפי כל דין להקים עליה לול לגידול תוצרת לול, העוסק בגידול עופות לצרכי טיפוח, רביה, הטלה, פיטום או הדגרה; לעניין זה "בעלים" - לרבות מי שזכאי על פי דין להירשם כבעלים וכן המחזיק או הזכאי להחזיק קרקע חקלאית ממקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל - על פי הסכם חכירה או על פי רשות;".

תיקון סעיף 3

בסעיף 3 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (8) יבוא:

"(9) לתמוך בקיומם של ארגוני מגדלים, לעודד את פעילותם ולשתף עמם פעולה;

(10) לקבוע, על פי הכללים שקבעה לכך הממשלה ובאישור השר, שכר, תנאים סוציאליים, הטבות, מענקים ותנאי עבודה אחרים של הפקידים הבכירים ושל שאר עובדי המועצה; בפסקה זו "הפקידים הבכירים" - המנהל הכללי, המשנה והסגנים למנהל הכללי, מנהל עניני הכספים, המבקר הפנימי, מזכיר המועצה והיועץ המשפטי למועצה".

הוספת סעיף 3א

אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא:

"סמכות שיורית

3א.

סמכות שלא הוקנתה לאורגן אחר של המועצה, רשאית המועצה להפעילה.".

הוספת סעיף 4א

אחרי סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא:

"הרכב המועצה ומינויה

4א.

(א) השר ימנה את חברי המועצה שמספרם 23, ובהם חמישה נציגי הממשלה והם: שלושה נציגי השר, נציג שר הכלכלה ונציג שר האוצר, והשאר - נציגי ציבור; מינוי החברים מקרב העוסקים במסחר הקמעוני ומקרב הצרכנים לפי סעיף קטן (ב)(3) ו-(4) יהיה לאחר התייעצות עם שר הכלכלה.

(ב) נציגי הציבור במועצה יהיו -

(1) שניים עשר חברים שהם נציגי המגדלים, מכל ענף משנה, ובלבד שמספרם החברים מכל ענף משנה יחושב לפי היחס הבא:- שליש, לפי מספר מגדלים בענף המשנה ביחס למספר המגדלים הכולל בכל ענפי המשנה, ושני שלישים, לפי החלק היחסי של אותו ענף משנה במחזור הכספי השנתי הכולל של ענפי המשנה; לענין זה, "ענף משנה" - כל אחד מענפים אלה: גידול עופות להטלה, גידול עופות לרבייה, גידול תרנגולים לפיטום וגידול תרנגולי הודו;

(2) ארבעה חברים מקרב העוסקים במסחר סיטוני בתוצרת הלול, אגב מתן ייצוג למסחר הסיטוני בבשר עוף, בשיווק ביצים ובחומר רביה, לרבות העוסקים בהדגרה ובלבד שלדעת השר מן הראוי לתת להם ייצוג בהתחשב עם משקלם בענף;

(3) חבר אחד מקרב העוסקים במסחר הקמעוני בתוצרת הלול;

(4) חבר אחד מקרב צרכנים של תוצרת הלול, שהוא בעל ניסיון וידע בתחום הגנת הצרכן.

(ג) החברים האמורים בסעיף קטן (ב)(1) ייבחרו על ידי המגדלים מתוכם בבחירות כלליות וחשאיות, כפי שיקבע השר בתקנות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

(ד) השר ימנה את יושב ראש המועצה מבין נציגיו במועצה; נציג שר הכלכלה במועצה יהיה סגן היושב ראש.".

מחיקת סעיפים 5 עד 13

סעיפים 5 עד 13 לחוק העיקרי - ימחקו.

תיקון סעיף 16

בסעיף 16 לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "נציגי הציבור" יבוא "חברי המועצה" ובמקום "שלושה חודשים" יבוא "ששה חודשים".

תיקון סעיף 17

בסעיף 17 לחוק העיקרי, במקום "נציג הציבור" יבוא "חבר המועצה" ובמקום "בסעיפים 9-14" יבוא "בסעיף 4א".

תיקון סעיף 18

בסעיף 18 לחוק העיקרי -

(1) בכותרת השוליים, במקום "נציג הציבור" יבוא "חבר מועצה";

(2) ברישא, במקום "השרים יעבירו" יבוא "השר יעביר" ובמקום נציג הציבור" יבוא "חבר מועצה";

(3) בפסקה (2), במקום "השרים" יבוא "השר";

(4) במקום פסקה (4) יבוא:

"(4) הורשע בדין בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה.

(5) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו.".

תיקון סעיף 19

בסעיף 19 לחוק העיקרי -

(1) בכותרת השוליים, במקום "נציג הציבור" יבוא "חבר מועצה";

(2) בסעיף קטן (א), במקום "נציג הציבור" יבוא "חבר המועצה", במקום "ימנו השרים" יבוא "ימנה השר" ובסופו יבוא "המינוי יעשה מקרב אותה קבוצה שמתוכה נתמנה החבר שבמקומו הוא בא; היה חבר המועצה נציג המגדלים כאמור בסעיף 4א(ב)(1), ימונה במקומו המועמד שקיבל בבחירות שקוימו בהתאם לסעיף 4א(ג) את המספר הגדול ביותר הבא בתור של קולות המגדלים.";

(3) בסעיף קטן (ב), במקום "נציג הציבור" יבוא "חבר המועצה", במקום "רשאים השרים" יבוא "רשאי השר", במקום "כאמור בסעיף 9" יבוא "כאמור בסעיף 4א(ב)(1)" ובמקום "באותו סעיף" יבוא "בסעיף 4א(ג)".

תיקון תקנה 20

10.

בסעיף 20 לחוק העיקרי, במקום סעיפים קטנים (ב) ו- (ג) יבוא:

(ב) לא נכח מנין חוקי בישיבת המועצה כעבור מחצית השעה לאחר המועד שנקבע לה, יהיה שליש חברי המועצה כשביניהם לפחות נציג ממשלה אחד מנין חוקי.".

הוספת סעיף 20א

11.

אחרי סעיף 20 לחוק העיקרי יבוא:

"קבלת החלטות ללא התכנסות

20א.

(א) המועצה רשאית, במקרים חריגים, לקבל החלטות אף ללא התכנסות בפועל, ובלבד שכל חברי המועצה הזכאים להשתתף בדיון ולהצביע בעניין שהובא להחלטה הסכימו שלא להתכנס לדיון באותו עניין.

(ב) התקבלו החלטות כאמור בסעיף קטן (א), ייערך פרוטוקול ההחלטות, לרבות ההחלטה שלא להתכנס, וייחתם בידי יושב ראש המועצה או סגנו.".

תיקון סעיף 21

12.

בסעיף 21 לחוק העיקרי, במקום "שבה לא נוכח נציג ממשלה, או בישיבה נוספת" יבוא "או".

הוספת סעיף 23א

13.

אחרי סעיף 23 לחוק העיקרי, יבוא -

גמול והחזר הוצאות

23א. על חברי מועצה שאינם עובדי מדינה יחולו כללים ותנאים למתן גמול והחזר הוצאות שנקבעו לפי חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה- 1975[2] לעניין דירקטורים מקרב הציבור, בשינויים המחויבים לפי העניין.

מחיקת סעיפים 24 עד 25

14.

סעיפים 24 עד 25 לחוק העיקרי - ימחקו.

תיקון סעיף 26

15.

במקום האמור בסעיף 26 לחוק העיקרי יבוא -

"(א) המועצה תמנה מנהל כללי לאחר שתקיים הליך לאיתור מועמדים.

(ב) מינוי המנהל הכללי במועצה טעון התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים לפי סעיף 60א לחוק החברות הממשלתיות.

(ג) המנהל הכללי אחראי לניהול השוטף של ענייני המועצה במסגרת המדיניות שקבעה המועצה ובכפוף להנחיותיה.

(ד) על כהונתו של המנהל הכללי ופקיעת כהונתו יחולו הוראות סעיפים 42 למעט סעיפים קטנים (א)(2), (5א) ו- (8) ו- (ב)(4) ו- 43 לחוק החברות הממשלתיות, לעניין פקיעת כהונה והשעיה בשינויים המחויבים לפי העניין.

(ה) תקופת כהונתו של המנהל הכללי תהיה ארבע שנים ואפשר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת של שלוש שנים.".

מחיקת סעיף 27

16.

סעיף 27 לחוק העיקרי - ימחק.

תיקון סעיף 28

17.

במקום האמור בסעיף 28 לחוק העיקרי יבוא -

"(א) המועצה, באישור השר, תמנה מבין חבריה ועדת ביקורת, שתמנה שלושה עד חמישה חברים, שאחד מהם הוא עובד מדינה; יושב ראש המועצה לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.

(ב) ועדת הביקורת –

(1) תעמוד על ליקויים בניהול המועצה, בין השאר תוך התייעצות עם המבקר הפנימי או עם רואה החשבון של המועצה, ותציע למועצה דרכים לתיקונם; מצאה ועדת הביקורת ליקוי כאמור שהוא ליקוי מהותי, תקיים ישיבה אחת לפחות לעניין הליקוי הנדון, בנוכחות המבקר הפנימי או רואה החשבון, לפי העניין, ובלא נוכחות של נושאי משרה במועצה שאינם חברי הוועדה; על אף האמור בפסקה זו, נושא משרה רשאי להיות נוכח לשם הצגת עמדה בנושא שבתחומי אחריותו;

(2) תבחן את מערך הביקורת הפנימית של המועצה ואת תפקודו של המבקר הפנימי וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לצורך מילוי תפקידו, בשים לב, בין השאר, לצרכיו המיוחדים של המועצה ולגודלה;

(3) תדון בדוחות של מבקר הפנים, דוחות מבקר המדינה ודוחות ביקורת אחרים;

(4) תבחן את תכנית העבודה של מבקר הפנים לפני הגשתה לאישור המועצה ותציע שינויים בה.

(ג)

יושב ראש ועדת הביקורת יכנס את ועדת הביקורת לדיון בנושאים שיועמדו על סדר יומה בידי מבקר הפנים, המועצה, המנהל הכללי או חבר הוועדה.

(ד)

חבר מועצה שאינו חבר בוועדת הביקורת לא יהיה נוכח בישיבות הוועדה בעת דיון ובעת קבלת החלטות הוועדה, אלא אם כן קבע יושב ראש הוועדה כי הוא נדרש לשם הצגת נושא מסוים.

(ה)

המבקר הפנימי והיועץ המשפטי של המועצה יקבלו הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיו רשאים להיות נוכחים בעת הדיון ובעת קבלת החלטות בוועדה.

(ו)

הודעה על קיום ישיבת ועדת הביקורת שבה עולה נושא הנוגע לביקורת הדוחות הכספיים תומצא לרואה החשבון המבקר, שיהיה רשאי להשתתף בה.

(ז)

ועדת ביקורת תגיש למועצה ולמנהל הכללי דוח על פעילותה לפחות אחת לשנה.

(ח)

ועדת בקורת תכהן עד עבור שלושה חדשים מתום כהונת המועצה שמינתה אותה.".

תיקון סעיף 30

18.

בסעיף 30 לחוק העיקרי, במקום "קיומם" יבוא "קיומן", במקום החלטותיהם" יבוא "החלטותיהן", במקום "במינוי" יבוא "במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חבריהן מכהנים כדין" והמילים "של הועד הפועל" - ימחקו.

הוספת סעיף 30א

19.

אחרי סעיף 30 לחוק העיקרי יבוא -

"ניגוד עניינים

30א

(א) חבר המועצה, חבר ועדת המכסות או עובד המועצה (בסעיף זה – חבר), יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות.

(ב) התברר לחבר כי נושא הנדון בישיבה או המטופל על ידיו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך ליושב ראש המועצה, ליושב ראש ועדת המכסות או למנהל הכללי, לפי העניין.

(ג) לעניין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), חבר מועצה רשאי להביא בחשבון את עניינו האישי הנובע מעיסוקיו במגזר שהוא מייצג, או את עניינו של המגזר שהוא נציגו, לפי העניין, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד, אם התקיימו כל אלה:

(1)

הוא פועל בתום לב והנושא הנדון בישיבה או המטופל על ידיו או אישורו אינם פוגעים בטובת המועצה;

(2)

הוא גילה למועצה, זמן סביר לפני מועד הדיון, את מהות העניין, לרבות כל עובדה או מסמך מהותיים;

(3)

הנושא הנדון בישיבה או המטופל על ידיו נוגע באופן ישיר לתפקידי המועצה לפי חוק זה;

(4)

אין לו או לגורם שמינה אותו, בנושא הנדון בישיבה או המטופל על ידיו, עניין אישי מעבר לעניינו של המגזר שהוא משתייך אליו.

(ה) לעניין סעיף זה, היה לקרוב של חבר מועצה חלק בהון המניות של גוף, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה באותו גוף, יראו את החבר כבעל עניין אישי בגוף האמור רק אם קרובו הוא בעל עניין, כהגדרתו בחוק החברות, באותו גוף.

(ו) בסעיף זה –

"עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או של גוף שחבר או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או של גוף שיש לאחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;

"קרוב" – בן זוג, הורה, בן, בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד, דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורג או מאומץ, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר.".

תיקון סעיף 31

20.

בסעיף 31 לחוק העיקרי -

(1) האמור בו יסומן (א), במקום "בכללים" יבוא "בתקנות" והמלים "לאחר התייעצות עם המועצה" והמילים "מדי שנה בשנה, ובהתחשב עם הנחיותיו בדבר התכנון החקלאי" תמחקנה;

(2) בפסקה (2), בסופה יבוא " ובלבד שלא תקבע מכסה אישית לתאגיד, אלא אם כן הוא קיבוץ, מושב שיתופי, בית ספר חקלאי, מכון מחקר חקלאי או גוף המשמש כמוסד שיקומי לאנשים עם מוגבלויות.";

(2) אחרי פסקה (2) יבוא:

"(ב) קבע השר מכסה ארצית ועקרונות לקביעת מכסות אישיות לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע בתקנות-

(1) הוראות לענין מקום גידול העופות, לרבות סוג המבנה שבו מתבצע הגידול, מיקומו וחובת עמידתו בדרישות לפי כל דין;

(2) הוראות לעניין שותפות בין מגדלים ומגבלות עליהן.

(ג) תקנות לפי סעיפים קטנים (א) ו- (ב) יקבעו לאחר התייעצות עם המועצה.".

תיקון סעיף 32

21.

בסעיף 32 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א) השר ימנה ועדה לקביעת מכסות ייצור (להלן - ועדת המכסות), שחבריה יהיו המנהל הכללי של המועצה, והוא יהיה היושב ראש, ושני נציגי השר מבין עובדי משרדו.

(א1) נציג של ארגון מגדלים ישמש משקיף בוועדת המכסות ויוזמן להשתתף בדיוניה; היו מספר ארגוני מגדלים, רשאי השר להורות על מינוי נציג של כל ארגון מגדלים כמשקיף בוועדת המכסות לתקופות קצובות, ובלבד שבכל תקופה לא ישמש כמשקיף יותר מנציג אחד.

(א2) המועצה תעניק לוועדת המכסות את השירותים הנדרשים לצורך פעילותה, ואולם בכל הנוגע לפעילות ועדת המכסות, יפעלו אותם עובדי המועצה הנותנים שירותים לוועדה, לפי הוראות הוועדה ובפיקוחה.

(א3) ועדת המכסות תקבע מכסות ייצור אישיות למגדלים, ותהיה רשאית לשנותן, להעבירן, להתנותן בתנאים או לעשות בהן כל פעולה אחרת, או לסרב לקבען לפי הוראות חוק זה.

(א4) סך כל המכסות האישיות שיקבעו בכל שנה לפי סעיף קטן (א2), לא יעלה על היקף המכסה הארצית לאותה שנה.".

תיקון סעיף 33

22.

במקום האמור בסעיף 33 לחוק העיקרי יבוא:

"(א)

הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של ועדת המכסות רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר בתוך 45 ימים מהיום שהומצאה לו ההחלטה.

(ב)

ועדת הערר תהיה בת שלושה חברים, והם:

(1) מי שכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, שימנה שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;

(2) שני חברים שימנה השר, האחד מבין עובדי משרדו והשני מתוך רשימה שהגיש לו ארגון מגדלים.

(ג)

על ועדת הערר יחולו הוראות חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992[3].

(ד)

על החלטת ועדת הערר ניתן לערער לבית המשפט לעניינים מינהליים.".

תיקון סעיף 34

23.

בסעיף 34 לחוק העיקרי -

(1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) השר יקבע בתקנות את דרכי העברת המכסה ורישום ההעברה, והוא רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי עדיפות לעניין זהות הנעברים של מכסות שבעליהן מבקשים להעבירן, לרבות לפי הזיקה הכלכלית או הגיאוגרפית בין המעביר לנעבר ומקום הגידול המיועד.

(א2) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע דרכים ומנגנונים לקביעת התמורה שתשולם עבור העברת מכסה כאמור בסעיף קטן (א).";

(2) סעיפים קטנים (ג) ו- (ד) - ימחקו;

(4) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ה) על תמורה המתקבלת אצל מגדל עבור מכסה אישית שהועברה במלואה, עד לגובה שיקבע השר, יחול מס בשיעור של עד 10%.".

תיקון סעיף 35

24.

בסעיף 35 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ג), במקום "רשאים השרים" יבוא "רשאי השר".

תיקון סעיף 36

25.

בסעיף 36 לחוק העיקרי -

(1) בסעיף קטן (א), במקום "בכללים" יבוא "בתקנות";

(2) בסעיף קטן (ב), בכל מקום במקום "בכללים" יבוא "בתקנות" והמילים "ובהתחשב עם הנחיותיו בדבר התכנון החקלאי" - תמחקנה.

תיקון סעיף 37

26.

בסעיף 37 לחוק העיקרי, במקום "השרים" יבוא "השר" ובמקום "רשאים בכללים" יבוא "רשאי בתקנות".

תיקון סעיף 38

בסעיף 38 לחוק העיקרי, במקום "בכללים" יבוא "בתקנות".

תיקון סעיף 39

בסעיף 39 לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "בכללים" יבוא "בתקנות".

תיקון סעיף 40

בסעיף 40 לחוק העיקרי, במקום "בכללים" יבוא "בתקנות".

תיקון סעיף 41

בסעיף 41 לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "בכללים" יבוא "בתקנות".

תיקון סעיף 42

27.

בסעיף 42 לחוק העיקרי, במקום "השרים" יבוא "השר".

תיקון סעיף 43

28.

בסעיף 43 לחוק העיקרי, במקום "השרים" יבוא "השר".

תיקון סעיף 44

29.

במקום האמור בסעיף 44 לחוק העיקרי יבוא:

"(א) השר רשאי לקבוע, מטעמים של הגנה על בריאות הציבור, הגנת הצרכן, הבטחת מסחר הוגן ורווחת בעלי חיים כי לא יעסוק אדם בשיווק ביצים, בשר עוף, או חומר רביה, אלא אם כן הוא הוסמך כקבלן מורשה לשיווק כאמור על ידי המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר או מי שהסמיך לעניין זה (להלן – קבלן מורשה).

(ב) קבע השר כאמור בסעיף קטן (א), יקבע הוא בתקנות את התנאים להסמכה ולביטולה, ובלבד שלא יוסמך כקבלן מורשה מי שהוא או אדם אחר מטעמו הנוגע בדבר הורשע בדין בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת השר או לדעת מי שהוא הסמיך לעניין זה לשמש כקבלן מורשה, והוא הדין לגבי מי שנפתחה נגדו חקירה פלילית בחשד לעבירה כאמור.

(ג) הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר או מי שהוא הסמיך לעניין זה, בעניין קבלן מורשה, רשאי לעתור נגד ההחלטה לפי הוראות חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 [4].".

מחיקת סעיף 45

30.

סעיף 45 לחוק העיקרי - ימחק.

תיקון סעיף 46

31.

בסעיף 46 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ג) - ימחק.

מחיקת סעיפים 48 עד 49א

32.

סעיפים 48 עד 49א לחוק העיקרי- יימחקו.

תיקון סעיף 50

33.

בסעיף 50 לחוק העיקרי -

(1) בכל מקום, במקום "בכללים" יבוא "בתקנות";

(2) בסעיף קטן (א), המילים "לרשות משווקים שקיבלו היתר לפי סעיף 47(ב)" – ימחקו;

(3) בסעיף קטן (ג), בפסקה (2), במקום הסיפה המתחילה ב"ולמסור דינים וחשבונות" יבוא "לשמור מסמכים ולמסור דינים וחשבונות " במדיה מגנטית או אופטית, תקשורת מחשבים או בכל דרך אחרת".

תיקון סעיף 50א

34.

בסעיף 50א לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "בכללים" יבוא "בתקנות".

תיקון סעיף 51

35.

בסעיף 51 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) סך כל כספי ההיטלים הצבורים בקרן מיוחדת של ענף משנה כאמור בסעיף קטן (א) לא יעלה, בתום כל שנה, על סך כספי ההיטלים שנגבו בשלוש השנים שקדמו לה מהמגדלים באותו ענף משנה, אלא באישור השר.".

תיקון סעיף 52

36.

בסעיף 52 לחוק העיקרי-

(1) בסעיף קטן (א), במקום "השרים" יבוא "השר";

(2) אחרי פסקה (3) יבוא:

"(4) התקשרות בהסכמים עם מגדלים ומשווקים של תוצרת לול לשם מניעה או צמצום עודפים בייצור ובשיווק של תוצרת לול מעובדת, בהתחשב בצורך למניעת פגיעה בצרכנים".

תיקון סעיף 53

37.

בסעיף 53 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), ברישא, במקום "בכללים" יבוא "בתקנות" ובפסקה (1), במקום הסיפא החל במילים "ובלבד שמגדל או קבלן מורשה" יבוא "ובלבד שתקופת ההצמדה של כל מגדל לקבלן מורשה, לא תעלה על ארבע שנים בכל פעם;".

מחיקת סעיפים 54 ו- 55

38.

סעיפים 54 ו- 55 לחוק העיקרי - ימחקו.

תיקון סעיף 56

39.

בסעיף 56 לחוק העיקרי -

(1) בפסקה (3), במקום "השרים" יבוא "השר ושר האוצר";

(2) בפסקה (4), ברישא, אחרי "מקדמות" יבוא "והלוואות" והסיפא החל במילים "וכן מתן" – תימחק.

תיקון סעיף 59

40.

בסעיף 59 לחוק העיקרי -

(1) בסעיף קטן (ב), במקום "השרים" יבוא "השר", במקום "אישורם" יבוא "אישורו" ובמקום הסיפא החל במילים "ורשאית היא" יבוא "החלה שנת התקציב ותקציבה של המועצה לא אושר מסיבה כלשהי, תהא המועצה רשאית להוציא בכל חודש, כל עוד לא אושר התקציב כאמור, סכום השווה לחלק השנים עשר מן התקציב השנתי שאושר לשנת הכספים הקודמת, וזאת לגבי אותם סעיפים שפורטו בתקציב הקודם".

(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) המועצה רשאית באמצע שנת התקציב להגיש לאישור השר ושר האוצר תקציב נוסף;

(ד) המועצה לא תוציא כספים מחוץ לתקציב שאושר.".

מחיקת סעיפים 60 עד 66א

41.

סעיפים 60 עד 66א לחוק העיקרי - יימחקו.

תיקון סעיף 67

42.

בסעיף 67 לחוק העיקרי -

(1)

בכותרת השוליים, במקום "בקורת" יבוא "הסמכת מפקחים";

(2)

במקום האמור בו יבוא:

"(א) השר רשאי להסמיך, מבין עובדי המועצה, מפקחים לעניין חוק זה, ובלבד שלא יוסמך מפקח, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:

(1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מקבלת פניית המועצה אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים;

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים ככל שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים.

(ב) הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.".

הוספת סעיפים 67א עד 67ג

אחרי סעיף 67 לחוק העיקרי יבוא -

"סמכויות פיקוח ואכיפה

67א.

(א)

לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי סעיף 67ב –

(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע הוראות חוק זה; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;

(3) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;

(4) להיכנס למקום, לרבות לכלי טיס או לכלי רכב, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

(ב)

התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח –

(1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), בשינויים המחויבים;

(2) לתפוס בעלי חיים, תוצרת לול, מסמכים וחפצים הקשורים לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;

(3) לבקש מבית משפט צו חיפוש על פי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים.

(ג)

סירב אדם להיענות לדרישות מפקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות סעיף 75(ב) ו-(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בשינויים המחויבים.

(ד)

אין בסמכויות מפקח לפי חוק זה כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שניתנו לו לפי כל דין אחר.

זיהוי מפקחים

67ב.

מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1) הוא לובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה המנהל הכללי של המועצה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2) יש בידו תעודת מפקח המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

תחולת דיני המשמעת

67ג.

חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג - 1963 5 (בסעיף זה- חוק המשמעת), יחול על המפקחים ועל כל עובד אחר מעובדי המועצה הממלא תפקיד מתפקידיה לפי חוק זה, בשינויים המחויבים, והסמכויות הנתונות לשר ולמנהל כללי לפי סעיף 31 לחוק המשמעת יהיו נתונות לשר ולמנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בהתאמה.".

מחיקת סעיף 68

44.

סעיף 68 לחוק בעיקרי - ימחק.

תיקון סעיף 69

45.

בסעיף 69 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן (א), במקום "למבקר" יבוא "למפקח", המילים "או בכל אחד מהם- פי ארבעה מערך הדבר שבו נעברה העבירה, הכל לפי הקנס הגבוה שבהם" – יימחקו, ואחריו יבוא:

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע בתקנות -

(1) כי הפרת הוראה שנקבעה בהן לא תהווה עבירה;

(2) כי עונשו של מי שהפר הוראה הקבועה בהן יהיה קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.".

תיקון סעיף 72

46.

בסעיף 72 לחוק העיקרי, במקום "השרים ממונים" יבוא "השר ממונה" ובמקום "והם רשאים" יבוא "והוא רשאי".

תיקון סעיף 73

47.

בסעיף 73 לחוק העיקרי -

(א) בסעיף קטן (א), במקום "השרים רשאים" יבוא "השר רשאי" ובמקום "מסמכויותיהם" יבוא "מסמכויותיו";

(ב) סעיף קטן (ב) - ימחק;

מחיקת סעיפים 74 עד 78

48.

סעיפים 74 עד 78 לחוק העיקרי - ימחקו.

תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים - מס' 89

49.

בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס - 2000‏[5] -

(1) בתוספת הראשונה, בסופה יבוא:

"51. החלטה של המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר או של מי שהוא הסמיך לכך לפי סעיף 44 לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד - 1963.";

(2) בתוספת השניה, בסופה יבוא:

"24. ערעור לפי סעיף 33(ד) לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד - 1963.".

יום התחילה

50.

תחילתו של חוק זה- 90 ימים מיום פרסומו (להלן- יום התחילה).

תוקף וביצוע

51.

עד לכניסתם לתוקף של כללים ותקנות שיתקין השר לפי חוק זה כנוסחו ביום התחילה, ימשיכו לעמוד בתוקפם הכללים והתקנות שנקבעו לפי חוק זה כנוסחו ערב המועד האמור, בשינויים המחויבים לפי הענין.

הוראת לעניין המשך כהונתם של החברים המכהנים ערב יום התחילה

52.

החל ביום התחילה ימשיכו לכהן כחברים במועצה בהתאם לסעיף 4א לחוק החברים שלהלן -

(א) שנים עשר חברי המועצה מקרב המגדלים שקיבלו בבחירות שנערכו ביום ט"ז אדר ב' תשע"ד (18 במרץ 2014) את מספר הקולות הגדול ביותר בכל ענף משנה; מספר החברים בכל ענף משנה ייקבע על ידי ועדת בחירות שמונתה לפי תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי מגדלים), תשס"ה - 2005;

(ב) ארבעה חברי המועצה מקרב העוסקים במסחר סיטוני בתוצרת הלול שיקבע השר, בהתחשב עם משקלם בענף;

(ג) חבר המועצה מקרב העוסקים במסחר הקמעוני שיקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה;

(ד) חמישה חברי המועצה נציגי הממשלה, והם: שלושה נציגי השר, בהתאם לקביעתו; נציג שר הכלכלה, בהתאם לקביעתו ונציג שר האוצר.

הוראות לעניין המשך כהונתו של המנהל הכללי המכהן ערב יום התחילה

53.

כהונתו של המנהל הכללי של המועצה המכהן ערב יום התחילה, תפקע בתום שבע שנים ממועד מינויו לראשונה.

1 ס"ח התשכ"ד, עמ' 12; התשס"ז, עמ' 40.

[5] ס"ח התש"ס, עמ' 190; התשע"ד, עמ' 321.