א. שם החוק המוצע
חוק שירותי אבטחה, התשע"ד-2014
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו
חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972 (להלן- החוק הקיים), מסדיר שני תחומים שונים: רישוי שירותי השמירה בישראל ורישוי חוקרים פרטיים. החוק הקיים קובע כי שר המשפטים הוא הממונה על ביצוע חוק זה.
ברם, כבר בשנת 1976 המליצה ועדת לנדא להסדיר את רישוי חברות האבטחה בחוק נפרד, וכי הסדרתו במסגרת החוק הקיים תחת אחריות משרד המשפטים, "אינה מוצדקת לא מבחינת מהות הנושא ולא מבחינת סדרי מינהל תקינים" (עמ' 4 לדו"ח הביניים).
השימוש בשירותי אבטחה תופס כיום מקום נכבד במערך ביטחון הפנים בישראל עליו מופקדת משטרת ישראל. בידי המשטרה מצוי גם המידע הפלילי והמודיעיני הנדרש בפיקוח על תחום זה. כמו כן, התשתית המשפטית במסגרתה פועלים המאבטחים – החקיקה הרלוונטית לסמכויותיהם של המאבטחים ולרישוי כלי הירייה – נמצאת בתחום אחריותו של המשרד לביטחון פנים. רישוי שירותי האבטחה נושק לתחום רישוי כלי הירייה והעברתו למשרד לביטחון פנים תשלים את מימוש המלצת ועדת לנדא לרכז ברשות אחת שני תחומים אלה.
עמדות דומות באו לידי ביטוי גם בדו"חות מקצועיים שונים במהלך השנים ואף באמירות מטעם ביהמ"ש העליון בשבתו כבג"ץ. כך למשל הומלץ בעמ' 22 לדו"ח ועדת ברינקר: "...בהיות גוף אחד אחראי למכלול הנושאים הללו, ניתן יהיה למקד אחריות לביצוע נאות של המשימה; לצבור ידע ניסיון ומיומנות; להבין את המכלול וליצור ראיה כוללת ואינטגרטיבית בין המרכיבים השונים של נושא האבטחה; בטחון הפנים במדינת ישראל, חברת השמירה, השומרים וכלי היריה. הטלת האחריות על גורם אחד תקל על המצב הבירוקרטי הנהוג כיום... הוועדה ממליצה, על כן, להעביר את הטיפול הכולל בנושא... למשרד לביטחון פנים ולפטור את משרד המשפטים ומשרד הפנים מעיסוק בנושא". יפים לענייננו גם דברי כב' השופט רובינשטיין בעע"ם 9187/07, אורי לוזון ואח' נ. משרד הפנים ואח': "נושא שירותי השמירה הפך מרכזי בהוייתנו, למרבה הצער, ולא בהכרח הצימוד בין שירותי שמירה לחוקרים פרטיים הוא זיווג טבעי כיום... שעה שנחקק חוק זה היה עניין שירותי השמירה, כך דומה, משני לנושא החוקרים הפרטיים, שהיה ליבת החוק. ... מרחקים גדולים עד מאוד, לא כולם מעוררי נחת, עברנו מאז... לפני קרוב לארבעים שנה. הדגש עתה, גם בנושא זה לאמיתו, הוא בעל אופי של בטחון פנים, כשמו כיום של המשרד הממונה על המשטרה".
נוצר אפוא צורך לנתק את הקשר המלאכותי שנוצר בין תחום החקירות הפרטיות לתחום האבטחה ולהסדיר כל אחד מהתחומים בחקיקה נפרדת. מצב עניינים זה חייב העברת תחום השמירה למשרד לביטחון פנים והקמת מנגנון רישוי מתאים לפיתוח מומחיות בנושא זה. מכאן הצעת החוק הנוכחית.
העברת תחום שירותי האבטחה למשרד לביטחון הפנים מחייבת הסדרה מחודשת של רישוי שירותי האבטחה, בין השאר על מנת ליצור התאמה בין מנגנון זה לבין מנגנוני הרישוי המקבילים הקיימים לפי חוק כלי היריה, תש"ט-1949 (להלן – חוק כלי היריה). זאת, על מנת לממש את מטרתה של העברת התחום כאמור לעיל ולהגביר את יעילותם של שני המנגנונים. בד בבד, ההתאמה בין המנגנונים הינה הזדמנות לביטוי הניסיון המצטבר בנושא רישוי כלי היריה באמצעות תיקונו של חוק כלי היריה ועריכתם של שינויים נדרשים. כמו-כן, החוק הנפרד המוצע בזאת להסדרת תחום שירותי האבטחה, מחייב תיקונים קלים גם בחוקים אחרים הנוגעים לתחום האבטחה ולסמכויות מאבטחים.
חוק זה אינו בא להחליף לחלוטין מנגנוני רישוי והסמכה קיימים אחרים, כגון אחדים מאלה המוסדרים בחוק כלי היריה או בחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, תשס"ה-2005 (להלן – חוק הסמכויות), אלא בכוונתו ליצור מסגרת כוללת ומשלימה לתחום שירותי האבטחה.
ג. עיקרי החוק המוצע
לסעיפים 1, 25(א) - "שירותי אבטחה" הוגדרו באופן רחב, כשירותים למטרת אבטחת אדם, רכוש או מקום, כאשר האבטחה מבוצעת ככלל באחד משני אופנים: (א) תוך החזקת כלי יריה (אבטחה המוגדרת בהמשך כ"אבטחה חמושה"), או (ב) שביצועה מחייב הסמכה על פי דין. הכוונה היא לפעולות אבטחה שהינן למעשה הפעלת סמכויות שלטוניות, ואשר לא ניתן לבצען בלי הסמכה כדין. פעולות כאלה הן, למשל, עריכת חיפוש על גופו של אדם או בכלי תחבורה ותפיסת חפץ שהתגלה אגב החיפוש; דרישת הזדהות מאדם; מניעת כניסה למקום או הוצאת אדם ממקום; עיכובו של אדם עד לבואו של שוטר; וכדומה. סמכויות כאלה ניתנות למאבטחים לפי הוראות חוקים אחדים, שהמרכזי בהם הינו חוק הסמכויות.
הגדרה זו באה למעט שומרים בלתי חמושים אשר אינם מפעילים סמכויות מעין אלה – למשל אדם אשר תפקידו לעמוד באתר מסוים, בלתי חמוש, להשגיח ולהתריע על אירועים בפני הממונים עליו, בלא יצירת מגע עם האוכלוסיה. אולם, לעתים קיים אינטרס ציבורי משמעותי בפיקוח גם על סוגים נוספים של שמירה, על אף שהיא מבוצעת בלי כלי יריה ובלי הפעלת סמכויות כאמור, ולפיכך מוצע כי השר לבטחון הפנים יהיה רשאי לקבוע בצו סוגים או מקומות של אבטחה, שאף הם יוגדרו כ"שירותי אבטחה" לפי חוק זה ויחולו עליהם ההוראות הרלבנטיות.
כמו כן, מנגנון הרישוי המוסדר בחוק לא יחול על שירותי אבטחה המסופקים על ידי המדינה ומוסדותיה העוסקים באבטחה (כגון צה"ל וגופי בטחון ממשלתיים נוספים).
"ארגון אבטחה" – עיקר תחולתו של חוק זה יהיו ארגוני האבטחה, שהם המסגרת המיועדת למתן השירותים. לפי החוק הנוכחי ייבחן הארגון המבקש לספק שירותי אבטחה, על בעליו ומנהליו, ובכל ארגון כאמור יידרש "מנהל אבטחה", אשר ימונה כאחראי לניהול האבטחה בארגון. כאשר מדובר בארגון בעל כמה סניפים, יידרש מנהל אבטחה עבור כל "סניף של ארגון אבטחה". זאת על מנת לוודא מוטת שליטה יעילה בשירותי האבטחה הניתנים בכל ארגון. מספר הסניפים ייקבע ע"י הרשות המוסמכת בהתחשב בסוג שירותי האבטחה, בהיקפם ופרישתם הגיאוגרפית. ברירת המחדל תהיה, כי סניף יידרש בכל מחוז, לפי החלוקה המקובלת במשטרת ישראל.
עוד מוצע, כי חלק מן ההוראות הנוגעות לארגון אבטחה (רישוי מאבטחים ומנהלי אבטחה לפי חוק זה) יחולו גם לגבי מפעל ראוי לפי חוק כלי היריה, כאשר כלי היריה שם משמש לאבטחה ולא להגנה עצמית בלבד. זאת מתוך התפיסה כי רובם הגדול של כלי היריה הניתנים במסגרת זו (וכן ליישוב ראוי לפי סעיף 9 לחוק כלי היריה) ניתנים לצרכי הגנה עצמית ולא למתן שירותי אבטחה.
לסעיף 2: ארגון המבקש לספק שירותי אבטחה יידרש לקבל רישיון לעצם תחילת פעילותו ככזה. בנוסף, כל אחד מסניפי הארגון יידרש לרישיון נפרד. זאת מתוך תפיסה, לפיה כל אחד מסניפיו של ארגון פועל כמעין ארגון עצמאי, ולא כל דרישה או מאפיין בנוגע לסניף אחד יהיו ישימים בהכרח בנוגע לסניף אחר או לארגון ככלל. לצורך רישיונות כאמור יפנה הארגון לרשות המוסמכת, אשר תבחן את הבקשה, בין השאר, לאור התייחסותם של גורמי חוץ אשר יפורטו להלן. קריטריון נוסף הקבוע בחוק, הוא קיומם של ביטוח או ערובה לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל של ארגון האבטחה או של מאבטחים המועסקים בו. גם לאחר שארגון כאמור קיבל רישיון לעצם פעילותו, יהיה רשאי לספק שירותי אבטחה רק על אתר או יעד אשר אושר לצורך כך על ידי משטרת ישראל, באישור פרטני או באישור כללי לסוגים מסוימים של אתרים או יעדים. אישור זה יכול שיוגבל או יותנה בתנאים שונים, לרבות: מספר המאבטחים וסוגיהם ומספרם של כלי היריה שיאושרו לצורך האבטחה, אופן אחסונם של כלי היריה האמורים, משך הזמן בו תאושר האבטחה, וכדומה.
מוצע לקבוע כי הדרישה לאישור כל יעד ויעד לא תחול על שירותי אבטחה אשר הצורך עבורם נבחן ממילא ע"י גופים בטחוניים, כגון במסגרת החוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים, תשנ"ח-1998 (להלן – החוק להסדרת הבטחון); וכן לא תחול על סוגי שירותי אבטחה שבהם אינם כרוכים החזקת כלי יריה או הפעלת סמכויות שבדין, אולם כאשר אלה ניתנים ע"י ארגון, יהיה על הארגון לדווח לרשות המוסמכת על קיומו ומיקומו של כל יעד (כמוצע בסעיף 4(יא)).
עוד מוצע לקבוע (בסעיף 2(ו)) צורך ברישיון מסוג אחר: ארגון המספק שירותים למטרת אבטחה, שאינם כרוכים בהחזקת כלי יריה או בהפעלת סמכויות שבדין, וכן אינם כלולים בצו השר אשר ירחיב את הגדרת "שירותי אבטחה" לפי חוק זה; אולם השירותים הללו ניתנים במרחב הציבורי ותמורת תשלום. למשל, שירותי סיור הנשכרים על ידי רשות מקומית לצורך הגברת תחושת הבטחון בקרב תושביה. מוצע כי ארגון המספק שירותים אלה יהיה מחויב ברישיון, וזאת בכדי לאפשר בקרה על גופים המספקים שירותים אלה, וכן להקל על הגורמים המעוניינים לשכור שירותים מסוג זה באיתור ארגונים מתאימים. דינו של רישיון זה שונה מדינם של רישיונות אחרים לפי חוק זה. למשל: מוצע להחיל את חובת הרישיון רק כלפי הארגון עצמו ולא כלפי כל מאבטח הפועל במסגרתו, וכמו כן אין חובה לקיומו של מנהל אבטחה בעל רישיון בארגון כזה.
לסעיפים 3, 27(4)(ד): סעיף זה הינו סעיף מסגרת לעיסוקם והעסקתם של מאבטחים. מוצע להבחין בין מאבטחים חמושים לבין מאבטחים בלתי חמושים. רישוי למאבטחים חמושים מוסדר כיום בחוק כלי היריה, ומוצע למחקו שם ולהעבירו לחוק זה. מוצע לקבוע כי רישוי כזה יינתן רק במסגרת ארגון אבטחה, רק לאחר שמבקש הרישיון עבר הכשרה מתאימה כפי שקבעה הרשות המוסמכת בהתייעצות עם משטרת ישראל, ורק לאחר שעמד באמות המידה המקובלות לפי חוק כלי היריה לכשירות להחזקת כלי יריה, גם אם אינן מפורשות במסגרת חוק זה (למשל, בדיקת כשירות נפשית).
באשר למאבטחים בלתי חמושים, מוצע כי גם רישיון לסוג אבטחה זה יינתן רק במסגרת של ארגון אבטחה, אלא אם כן מדובר בסוג אבטחה המצוי תחת פיקוחם של גופים בטחוניים, או אם מדובר בסוגי שירותי אבטחה שבהם אינה כרוכה הפעלת סמכויות שבדין.
עבור שני סוגי המאבטחים (חמושים ובלתי חמושים), האמורים במהלך עבודתם להפעיל סמכויות שבדין, תדרוש הרשות המוסמכת כי הרישיון יותנה בהסמכה לפי חוק שבתוספת, למשל חוק סמכויות.
לפי סעיף המסגרת המוצע, מאבטח שלא קיבל רישיון כאמור לא יהיה רשאי לעסוק באבטחה, וכמו כן ארגון אבטחה לא יהא רשאי להעסיקו.
לסעיף 4: כאמור לעיל, מוצע כי תנאי לפעילותו של ארגון אבטחה יהיה קיומו של מנהל אבטחה, אשר מונה כאחראי על ניהול האבטחה בארגון, וקיים בידו רישיון תקף לכך. לעניין אבטחה חמושה יהיה מנהל האבטחה גם בעל רישיון להחזיק את כלי היריה של הארגון ולמסירתם ביד המאבטחים, זאת לפי הוראות חוק כלי היריה. רישיון מנהל אבטחה יהיה בכפוף לקריטריונים המפורטים בסעיף, המבחינים בין ניהול אבטחה חמושה לניהול אבטחה בלתי חמושה, ולוקחים בחשבון את כובד האחריות הרב, המוטל על כתפיו של בעל תפקיד כאמור.
הקריטריונים האמורים כוללים גם הכשרה מתאימה, וכאשר מדובר בארגון שהמאבטחים בו מפעילים סמכויות שבדין, ככלל תידרש גם ממנהל האבטחה הסמכה לפי חוק (שבתוספת). בארגון בעל כמה סניפים, מלבד מנהל אבטחה לארגון כולו יידרש מנהל אבטחה לכל אחד מסניפיו של ארגון האבטחה, שהקריטריונים עבורו שונים במעט. בנוסף, חיוניותו של מנהל אבטחה בארגון בכל זמן נתון מחייבת קיומו של ממלא מקום לכל מנהל אבטחה.
מנהל האבטחה ישמש מעין איש קשר בין הארגון ובין הרשות המוסמכת. כך, למשל, לעניין קבלת ההנחיות המקצועיות מן הרשות המוסמכת ודאגה לביצוען, וכך לעניין דיווחים שונים לרשות המוסמכת הנדרשים על פי החוק.
לסעיף 5: כאמור לעיל, חוק זה מבקש להוות מסגרת כללית לעיסוק בתחום שירותי האבטחה. פועל יוצא מכך הוא, כי אסור יהיה לעסוק במתן שירותי אבטחה שלא בהתאם להוראות החוק. לאור זאת, מוצע לקבוע כי הן ארגון והן אדם, אשר אינם עומדים בדרישות החוק לעיסוק בתפקיד זה, לא יהיו רשאים להציג עצמם כארגון אבטחה או כמאבטח, בהתאמה, למשל תוך שימוש במדים, לבוש, תעודה או סמל מסוימים וכד'.
יצוין, כי מי שירצה לספק שירותים אשר אינם נכללים בהגדרת "שירותי אבטחה" כמפורט לעיל, היינו שאינם כרוכים בנשיאת כלי יריה, אינם מפעילים כל סמכות בעלת אופי שלטוני (כגון חיפוש, עיכוב, וכדומה) ואינם כלולים בסוגים המנויים בצו השר, יוכל להציע את שירותיו האמורים, אך לא יהא רשאי להציג עצמו כמאבטח.
לסעיפים 6, 7, 15: מוצע כי השר לביטחון הפנים ימנה את המופקדים על מתן רישיונות לפי חוק זה. אלה יהיו מוסמכים לפי שיקול דעתם לתת רישיון או לחדשו, לרבות תוך התניית הרישיון בתנאים והגבלות; וכן לסרב לתת רישיון, לסרב לחדשו או לבטל רישיון קיים. בהתייעצות עם משטרת ישראל תקבע הרשות המוסמכת גם הנחיות מקצועיות לניהול שירותי האבטחה וכן בעלי תפקידים נדרשים (נוסף על מנהל האבטחה, הנדרש לפי החוק).
תוקף רישיונות כאמור יהיו לתקופה שתיקבע בתקנות, ויחודשו בכפוף לעמידת מבקש החידוש בדרישות הרשות המוסמכת.
הרשות המוסמכת תחליט בנוגע למתן רישיון רק לאחר שקיבלה את התייחסותם של משטרת ישראל ושל משרד הבריאות, כמפורט להלן.
לסעיף 8: לאור רגישותו של תחום שירותי האבטחה, הרשות המוסמכת תהיה בקשר הדוק עם משטרת ישראל בכל הקשור למתן רישיונות לארגוני אבטחה או מנהלי אבטחה. מוצע כי בכדי לוודא העדר מעורבותם של גורמים עבריינים במתן שירותי אבטחה, תעבד המשטרה את המידע הרלבנטי שברשותה ותקבע אם קיימת מניעה מטעמים שבפלילים לעניין מתן רישיון חדש, ביטול או התליה של רישיון קיים.
לסעיף 9: לאור רגישותו המיוחדת של תחום שירותי האבטחה החמושה מוצע, כי במסגרת מתן הרישיון לארגון אבטחה חמושה יימסרו למשרד הבריאות פרטיהם הרלבנטיים של גורמים בארגונים אלה, אשר בשל מעמדם בארגון, נגישותם לכלי היריה בארגון ושליטתם עליהם, ניתן לראותם כבעלי החזקה קונסטרוקטיבית של כלי יריה, ויש לוודא את כשירותם הנפשית לכך. הדבר ייעשה בהתאם למנגנון המקביל שנקבע לעניין מחזיקי כלי יריה בסעיף 11ב לחוק כלי היריה.
לסעיף 10: לעתים מתגלה ליקוי חמור בארגון אבטחה או באופן בו הוא מספק את שירותי האבטחה, ונוצר צורך דחוף להפסיק את מתן שירותי האבטחה, עוד טרם הפעלת המנגנון המורכב יחסית של ביטול רישיון על ידי הרשות המוסמכת. לצורך כך מוצע, כי קצין משטרה בכיר, שהוסמך לכך בידי המפקח הכללי של המשטרה, יהיה רשאי להורות על הפסקה מיידית של מתן שירותי אבטחה לתקופה שלא תעלה על תשעים ימים, אם מצא כי קיים חשש לפגיעה בשלום הציבור או בטחונו. במקרה כזה יחויב קצין המשטרה לדווח על כך לרשות המוסמכת בהקדם האפשרי, על מנת לבחון את ההצדקה להמשך רישיונו של ארגון האבטחה. הרואה עצמו נפגע מהוראה כאמור יוכל להגיש בקשה לביטולה לבית המשפט המוסמך לדון בעבירות לפי חוק זה.
לסעיף 12: לאור רגישותו הפוטנציאלית של מידע המצוי ברשות המוסמכת מוצע לקבוע חובת סודיות, לפיה לא ייעשה במידע כאמור כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה.
לסעיפים 13, 14: בכוחן של החלטות הרשות המוסמכת לפי החוק המוצע, להשפיע על היקף זכותו של אדם ליטול חלק בתחום שירותי האבטחה. לפיכך מוצעת אפשרות השגה, לאדם הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשויות בעניינו. על זכותו להשיג ועל המען להשגה יקבל האדם הודעה מראש, בד בבד עם קבלת ההחלטה לגביו. ההשגה תוגש לגורם ברשות המוסמכת אשר מונה לשם כך על ידי השר, ויוחלט בה ככלל בתוך 90 ימים ממועד קבלתה, למעט חריגים, כגון מצב בו המשטרה ממתינה להשלמת חקירה בעניינו של המשיג, על מנת שתוכל לגבש את עמדתה. יצוין, כי אם יראה עצמו המשיג נפגע גם מן ההחלטה בהשגה, תעמוד לו האפשרות להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט.
לסעיף 16: הרישיון לארגון או למנהל אבטחה לפי חוק זה, ניתן לאחר שנבחנה הבקשה על סמך תנאים וקריטריונים שונים כמפורט לעיל, ועל סמך בדיקתם האישית של בעליו ומנהליו של ארגון האבטחה. על מנת לוודא כי הגורמים למתן הרישיון בעבר עדיין תקפים, מוצע לחייב בעל רישיון לפי חוק זה להודיע לרשות המוסמכת על כל שינוי, אשר בעקבותיו חדלו להתקיים העילות או התנאים לתוקף הרישיון שקיבל (ובמקרה כזה להשיב את הרישיון לרשות המוסמכת), וכן על כל שינוי בהרכבם של הנהלת הארגון או בעליו. כמו כן מוצע לחייב בעל רישיון שאבד או נשמד רישיונו, להודיע על כך לרשות המוסמכת.
לסעיפים 17-21, 27(10), 31: בכדי לפקח על קיומן של הוראות חוק זה, אין די במנגנון רישוי, וקיים צורך בפיקוח. סעיפים אלה מסדירים מנגנון פיקוח כאמור. מוצע לקבוע מנגנון מקביל גם בחוק כלי היריה.
סמכויות הפיקוח כוללות דרישת הזדהות, כניסה למקום ודרישת מידע, וכן את הסמכות להטיל קנס מנהלי בעקבות הפרת הוראות שונות שנקבעו בחוק זה.
לסעיף 22: מוצע לקבוע מדרג ענישה בהתאם לחומרת האיסורים שנקבעו בחוק זה. העבירות הקלות ביותר נוגעות לפעולה במסגרת רישיון, אך תוך הפרת תנאי, הגבלה או תשלום; וכן להפרת חובת דיווח. עם זאת, כיוון שזהותם של בעלי התפקידים המשמעותיים בארגון האבטחה חשובה במיוחד, הפרת חובת הדיווח בעניין זהותם תגרור קנס גדול מן הרגיל.
לעבירות על הוראות אחרות בחוק נקבע עונש של שנת מאסר אחת, למעט העבירה של אספקת אבטחה על ידי ארגון בלא רישיון. תופעה חמורה זו – אשר לגביה מלמד הניסיון כי היא כרוכה פעמים רבות בעבירות חמורות יותר ולמטרת השגת רווח כלכלי שלא כדין – מצדיקה ענישה חמורה יותר, ולפיכך לעבירה זו נקבע עונש של שלוש שנות מאסר, וכן קנס גדול מן הרגיל.
לסעיף 26: מוצע כי תקיפת החלטות הרשויות המינהליות לפי חוק זה, תיעשה בדרך של הגשת עתירה מינהלית לבית משפט לעניינים מינהליים. לצורך כך מוצע למנות החלטות אלה במסגרת התוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000.
לסעיפים 11, 27: כאמור לעיל, המנגנון לרישוי שירותי אבטחה קשור עניינית לרישוי כלי יריה, היות ונתח משמעותי של שירותי האבטחה הינם של אבטחה חמושה. לפיכך, בחוק זה מוצע ליצור התאמה בין מנגנוני הרישוי בשני התחומים. השוואת ההסדרים כאמור באה לידי ביטוי הן בהסדר הרישוי המפורט לעיל, והן ביצירת התאמות של מנגנון הרישוי בתחום כלי היריה לאור המוצע בהצעת חוק זו וכן לאור הניסיון שהצטבר בתחום במשך השנים. מוצע להבהיר כי מנהל האבטחה בסניף של ארגון אבטחה לפי חוק זה יהיה בעל רישיון לפי חוק כלי היריה להחזקת כלי היריה של ארגון האבטחה, האחראי על כלל כלי היריה בארגון ועל מסירתם ביד המאבטחים. זאת, לרבות האחריות לוודא אחסונם כדין של כלי היריה בתום כל משמרת, לפי הוראות הרשות המוסמכת ומשטרת ישראל. עוד מוצע כי הרשות המוסמכת לפי חוק כלי יריה תוכל לתת רישיון לעובד אחר בארגון, הכפוף למנהל האבטחה ואשר כשיר למלא תפקיד זה, ולהטיל עליו את האחריות האמורה, כממלא מקומו של בעל הרישיון המיוחד.
עוד מוצע להבהיר, כי כלי היריה שיינתנו למאבטחים, יינתנו ככלל לצורך אבטחה בפועל בלבד ולשימוש ביעד האבטחה בלבד, למעט במקרים שיוגדרו מראש ע"י הרשות המוסמכת בהתייעצות עם משטרת ישראל, או במקרה בו האבטחה נתונה להנחיית גופי בטחון לפי חוק, וכי שירותי האבטחה בכל ארגון יהיו מוגבלים למחוז אחד לפי החלוקה המקובלת במשטרת ישראל, אלא אם כן נתנה המשטרה אישור לחרוג מכך.
מוצע להשוות את ההסדר בחוק כלי היריה להסדר המוצע בחוק זה בדבר אופי הבדיקה של הרשות המוסמכת את פרטיהם של מבקשי הרישיונות ובעלי הרישיונות מול משטרת ישראל. לעניין המלצת המשטרה, מוצע כי כאשר עמדת המשטרה היא שיש ליטול מאדם כלי יריה שברשותו, אך לדעת קצין המשטרה רמת הסיכון הנשקפת אינה מחייבת נטילה מיידית וניתן לדחות את הפקדה כלי היריה עד להחלטה סופית של הרשות המוסמכת בעניין, יציין זאת קצין המשטרה בהמלצתו. כמו כן, מוצע לקבוע מנגנון השגה זהה על החלטת הרשות המוסמכת להשוות בשני החוקים. כן מוצע לקבוע, שמידע שהרשות המוסמכת בכל אחד מן החוקים רשאית לדרוש או לקבל, תוכל לקבלו גם באמצעות הרשות המוסמכת בחוק השני, וזאת, על מנת לייעל את עבודת הרשויות ולשפר את השירות הניתן למבקש הרישיון.
לסעיף 28: כאמור לעיל, במסגרת חוק זה מועבר תחום רישוי שירותי האבטחה לאחריותו של המשרד לביטחון הפנים. עד כה תחום זה הינו באחריותו של משרד המשפטים, יחד עם תחום רישוי החוקרים הפרטיים, במסגרת חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972. כאמור, מוצע להפריד בין שני התחומים האלה. לפיכך, מוצע כי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972 יהיה מעתה חוק חוקרים פרטיים בלבד, ויימחקו ממנו כל הסעיפים הנוגעים לשירותי אבטחה.
לסעיפים 29, 30: חוק סמכויות והחוק להסדרת הבטחון מסדירים את הסמכתם של מאבטחים לשם שמירה על ביטחון הציבור בכלל וגופים ציבוריים בפרט מפני פעילות חבלנית עוינת ומפני אלימות. לפי נוסחם הנוכחי של החוקים הללו, תנאי להסמכת מאבטח כאמור הוא כי המאבטח הינו בעל רישיון לפי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972 או לפי חוק כלי היריה. מוצע להשמיט תנאי זה משני החוקים, מן הטעם הבא: עבור מאבטח בלתי חמוש – בהצעת החוק הנוכחית מוצע לבטל את הרישיון האישי למאבטח בלתי חמוש, ועבור מאבטח חמוש – מאבטח כזה יקבל הן רישיון והן תעודת הרשאה לפי סעיף 10ג לחוק כלי היריה. באשר לעצם ההסמכה כמאבטח לפי חוק הסמכויות או חוק ההסדרה, שאר התנאים הקבועים בהם, הכוללים הן בדיקה משטרתית והן בדיקה בריאותית, הינם מספיקים לצורך כך.
ד. השפעת החוק המוצע על הדין הקיים
1. ייקבע חוק חדש, חוק שירותי אבטחה, התשע"ב-2012, המהווה מסגרת כללית לתחום שירותי האבטחה, ומסדיר את רישוים של ארגוני אבטחה, מאבטחים ומנהלי אבטחה בארגונים אלה.
2. חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972 יצומצם, יסדיר מעתה את תחום החוקרים הפרטיים בלבד, ובהתאם לכך ישונה שמו ויימחקו ממנו סעיפים (18, 19, 20) וחלקי סעיפים (1, 30, 32) שעניינם שירותי שמירה.
3. בחוק כלי היריה, תש"ט-1949 יתוקנו סעיפים 1, 7ב, 10, 10ג, 11, 11ג, 12 ו- 18, וכן יתווספו סעיפים 11ב1, 11ד ו-15א עד 15ה.
4. בחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005, יתוקן סעיף 8.
5. בחוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998, יתוקן סעיף 13.
6. בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, תתוקן התוספת הראשונה.
7. בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, תתוקן התוספת הראשונה.
ה. השפעת החוק המוצע על התקציב, ההיבט המנהלי והתקן
היבטי תקציב, מנהל ותקן פורטו ואושרו במסגרת החלטת הממשלה מספר 3933 מיום 11/12/2011 מעבר לכך, דרושים למשרד לבטחון הפנים כ-15 תקנים ולמשטרת ישראל כ-20 תקנים.
המשמעות התקציבית היא כ-3 מיליון ש"ח חד פעמי, וכ-13 מיליון ש"ח שוטף. התקציב אינו בבסיס תקציב המשרד לבטחון הפנים, וחלקו מותנה בהכנסה.
ההערכה האמורה הינה ראשונית.
ו. להלן נוסח החוק המוצע
חוק שירותי אבטחה, התשע"ד-2014
|
הגדרות |
1. |
בחוק זה – |
|||||||
|
|
|
"שירותי אבטחה" – שירותים למטרת שמירתם או אבטחתם של אדם, רכוש או מקום, אשר לגביהם מתקיים אחד מאלה: (1) הם מבוצעים תוך החזקה או נשיאה של כלי יריה; (2) ביצועם מחייב הסמכה על פי דין; (3) הם מסוג או במקום שקבע השר בצו. |
|||||||
|
|
|
"שירותי אבטחה חמושה" – שירותי אבטחה המבוצעת תוך החזקת כלי יריה; |
|||||||
|
|
|
"יעד אבטחה" - אדם, רכוש או מקום שעבורם מתבקשים שירותי אבטחה; |
|||||||
|
|
|
"חוק כלי היריה" – חוק כלי היריה, תש"ט-1949; |
|||||||
|
|
|
"חוק סמכויות" – חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, תשס"ה-2005; |
|||||||
|
|
|
"חוק להסדרת הבטחון" – חוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים, תשנ"ח-1998; |
|||||||
|
|
|
"ארגון אבטחה" – ארגון המבקש לספק שירותי אבטחה, בעצמו או באמצעות ארגון אחר; |
|||||||
|
|
|
"סניף של ארגון אבטחה" – יחידה בארגון אבטחה, המבקשת לספק שירותי אבטחה, והרשות המוסמכת רואה בה יחידה הזקוקה לרישיון נפרד, בין היתר בהתחשב בסוג שירותי האבטחה, בהיקפם ובפריסתם הגיאוגרפית; |
|||||||
|
|
|
"ארגון אבטחה מורשה" "סניף מורשה" – ארגון אבטחה או סניף של ארגון אבטחה, בהתאמה, בעל רישיון תקף למתן שירותי אבטחה לפי סעיף 2; |
|||||||
|
|
|
"מאבטח" – אדם העוסק במתן שירותי אבטחה; |
|||||||
|
|
|
"מנהל אבטחה" – אדם אשר מונה על ידי ארגון אבטחה כאחראי על ניהול שירותי האבטחה שמספק הארגון או סניף של הארגון, לפי העניין; |
|||||||
|
|
|
"כלי יריה", "מנהל משרד הבריאות", "פקיד רישוי" – כהגדרתם בחוק כלי היריה; |
|||||||
|
|
|
"השר" – השר לביטחון הפנים; |
|||||||
|
|
|
"קצין משטרה בכיר" – כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971; |
|||||||
|
|
|
"מערכת הביטחון" – כל אחד מאלה: (1) משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון; (2) צבא הגנה לישראל; (3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה; (4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר; (5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים; |
|||||||
|
|
|
"קצין מוסמך" – (1) לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (3) ו-(4) להגדרה "מערכת הביטחון", למעט שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – כמשמעותו בסעיף 21 לחוק להסדרת הביטחון; (2) לעניין צבא הגנה לישראל – ראש מחלקת ביטחון מידע בצבא הגנה לישראל או קצין בכיר שהסמיך לעניין זה; (3) לעניין שירות הביטחון הכללי – ראש שירות הביטחון הכללי או עובד בכיר בשירות שהסמיך לעניין זה; (4) לעניין המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – קצין מוסמך כמשמעותו בסעיף 21א לחוק להסדרת הביטחון; (5) לעניין משטרת ישראל – קצין בכיר שיסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה; (6) לעניין שירות בתי הסוהר – קצין בכיר שיסמיך נציב בתי הסוהר לעניין זה; (7) לעניין הרשות להגנה על עדים – מנהל הרשות או עובד בכיר ברשות שהסמיך לעניין זה; |
|||||||
|
חובת רישוי ארגון למתן שירותי אבטחה |
1. |
(א) לא יינתנו שירותי אבטחה על ידי ארגון אבטחה, אלא אם כן יש בידו רישיון לכך. שירותי אבטחה כאמור לא יינתנו אלא באמצעות סניפי הארגון. |
|||||||
|
|
|
(ב) לא יינתנו שירותי אבטחה על ידי סניף של ארגון אבטחה, אלא אם כן יש בידי הסניף רישיון לכך, נוסף על הרישיון הכללי האמור בסעיף קטן (א). |
|||||||
|
|
|
(ג) לא יינתן רישיון לפי סעיף קטן (א) למתן שירותי אבטחה חמושה, ולא יינתנו שירותי אבטחה חמושה על ידי ארגון, אלא אם כן קיים ביטוח אצל מבטח לארגון האבטחה ולמאבטחים המועסקים בו, לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל של ארגון האבטחה או של המאבטחים המועסקים בו. הרשות המוסמכת רשאית, לבקשת ארגון האבטחה, לאשר הפקדת ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת מטעם הארגון (בסעיף זה – ערובה) במקום ביטוח כאמור; השר, לאחר התייעצות עם המפקח, יקבע הוראות לעניין ביטוח, לרבות סכומי הביטוח המזעריים ופרטי הביטוח, וכן הוראות לעניין ערובה, לרבות סוג הערובה, תנאיה, סכומיה, דרכי הפקדתה, שינויה, נוסחה, מועדים להמצאתה, חילוטה והשימוש בכספי החילוט, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לסוגי אבטחה שונים; בסעיף קטן זה, "מבטח", "מפקח" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981. |
|||||||
|
|
|
(ד) ארגון אבטחה מורשה, לא יספק שירותי אבטחה, אלא לאחר שוידא כי המבקש לקבל שירותי אבטחה מן הארגון כאמור, קיבל אישור בכתב לכך מקצין משטרה בכיר, אשר הוסמך לכך על ידי המפקח הכללי של המשטרה. אישור כאמור בסעיף קטן זה יכול שיותנה בתנאים, לרבות הגבלת משך תוקפו וכללים לעניין החזקתם, אחסנתם, כמותם וסוגיהם של כלי יריה. חובת אישור לפי סעיף קטן זה לא תחול על סוגים של יעדי אבטחה שתקבע הרשות המוסמכת בהתייעצות עם קצין משטרה בכיר כאמור. |
|||||||
|
|
|
(ה) האמור בסעיף קטן (ד) לא יחול על אלה: (1) שירותי אבטחה הניתנים לגוף המנוי בהגדרת מערכת הבטחון; (2) שירותי אבטחה שביצועם אינו כרוך בהחזקת כלי יריה ואינו מחייב הסמכה על פי דין. |
|||||||
|
|
|
(ו) ארגון המבקש לספק שירותים למטרת שמירתם או אבטחתם של אדם, רכוש או מקום, אשר אינם שירותי אבטחה כהגדרתם בחוק זה, ושירותים אלה ניתנים במרחב ציבורי ותמורת תשלום, לא יספק שירותים כאמור אלא ברישיון. לעניין זה, "מרחב ציבורי" – דרך או מקום שיש לציבור זכות או רשות של גישה אליהם בלא תנאי. |
|||||||
|
עיסוק כמאבטח |
2. |
(א) לא יעסוק אדם במתן שירותי אבטחה שאינה אבטחה חמושה אלא אם כן יש בידו רישיון לכך, ובאחד מאלה: (1) במסגרת ארגון אבטחה מורשה; (2) שלא במסגרת ארגון אבטחה, ביעד אבטחה המונחה לפי חוק בידי גוף המנוי בהגדרת "מערכת הבטחון"; (3) שלא במסגרת ארגון אבטחה, באבטחה שביצועה אינו מחייב הסמכה על פי דין (ב) הרשות המוסמכת רשאית, בהתחשב בסוג שירותי האבטחה אשר לגביהם מבוקש רישיון לפי הוראת סעיף קטן זה, להתנות את הרישיון, בקיומה של הסמכה לפי חוק שבתוספת. |
|||||||
|
|
|
(ג) לא יעסוק אדם במתן שירותי אבטחה חמושה אלא במסגרת ארגון אבטחה מורשה, ואם יש בידו רישיון לכך. רישיון לפי סעיף קטן זה לא יינתן אלא אם כן עבר מבקש הרישיון הכשרה כפי שהורתה הרשות המוסמכת, ואשר נקבעה בהתייעצות עם הרשות המוסמכת לפי חוק כלי יריה, ולאחר שנמצא כשיר לשאת ולהחזיק כלי יריה לצורך זה, לפי הוראות חוק כלי היריה. הרשות המוסמכת רשאית, בהתחשב בסוג שירותי האבטחה אשר לגביהם מבוקש רישיון לפי הוראת סעיף קטן זה, להתנות את הרישיון, בקיומה של הסמכה לפי חוק שבתוספת. |
|||||||
|
|
|
(ד) ארגון אבטחה לא יעסיק מאבטח אלא אם כן יש ביד המאבטח רישיון בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב). |
|||||||
|
מנהל אבטחה |
3. |
(א) לא יינתן רישיון לפי סעיף 2(א) לארגון אבטחה, ולא יינתנו שירותי אבטחה על ידי ארגון, אלא אם כן קיים באותו ארגון מנהל אבטחה, בעל רישיון תקף לכך |
|||||||
|
|
|
(ב) הרשות המוסמכת רשאית לתת רישיון למנהל אבטחה כאמור בסעיף קטן (א) , אם התקיימו בו כל אלה: |
|||||||
|
|
|
|
(1) מלאו לו 25 שנה; |
||||||
|
|
|
|
(2) הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל; |
||||||
|
|
|
|
(3) הוא שולט בשפה העברית; |
||||||
|
|
|
|
(4) הוא המציא אישור רופא מורשה בדבר כשירותו הרפואית , כפי שיקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם שר הבריאות; |
||||||
|
|
|
|
(5) הוא קיבל הכשרה בתחום שירותי האבטחה, המתאימה לסוג השירותים הניתנים על ידי הארגון בו הוא משמש כמנהל; הכשרה כאמור תיקבע בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל; |
||||||
|
|
|
|
(6) הוא בעל תואר אקדמי; הרשות המוסמכת רשאית, מטעמים מיוחדים, לרבות ניסיונו המקצועי של מבקש הרישיון, לתת רישיון לפי סעיף קטן (א) גם למי שאינו בעלת תואר אקדמי, ובלבד שהוא בוגר 12 שנות לימוד במוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, תש"ט-1949, או המציא אישור ממשרד החינוך, התרבות והספורט על השכלה שוות ערך לכך; |
||||||
|
|
|
|
(7) לצורך רישיון למנהל אבטחה בארגון המספק שירותי אבטחה חמושה – הוא בעל רישיון לפי סעיף 3(ב) |
||||||
|
|
|
|
(8) הוא בעל ניסיון בתחום הבטחון או האבטחה, המכשיר אותו לשמש כמנהל אבטחה, לדעת קצין משטרה בכיר אשר הוסמך לכך על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל; |
||||||
|
|
|
(ג) מנהל אבטחה רשאי למלא תפקיד נוסף, ובלבד שאין בכך, לדעת קצין משטרה בכיר שהוסמך לכך בידי המפקח הכללי של המשטרה, כדי לפגוע בתפקידו כמנהל אבטחה. |
|||||||
|
|
|
(ד) לא יינתן רישיון לפי סעיף 2(ב) לסניף של ארגון אבטחה, ולא יינתנו שירותי אבטחה על ידי סניף כאמור, אלא אם כן קיים באותו סניף מנהל אבטחה, בעל רישיון תקף לכך. |
|||||||
|
|
|
(ה) הרשות המוסמכת רשאית לתת רישיון למנהל אבטחה כאמור בסעיף קטן (ד), אם התקיימו בו כל אלה: |
|||||||
|
|
|
|
(1) מלאו לו 21 שנה; |
||||||
|
|
|
|
(2) הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל; |
||||||
|
|
|
|
(3) הוא שולט בשפה העברית; |
||||||
|
|
|
|
(4) הוא המציא אישור רופא מורשה בדבר כשירותו הרפואית, כפי שיקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם שר הבריאות; |
||||||
|
|
|
|
(5) הוא קיבל הכשרה בתחום שירותי האבטחה, המתאימה לסוג השירותים הניתנים על ידי הארגון בו הוא משמש כמנהל; הכשרה כאמור תיקבע בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל; |
||||||
|
|
|
|
(6) הוא בוגר 12 שנות לימוד במוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, תש"ט-1949, או המציא אישור ממשרד החינוך, התרבות והספורט על השכלה שוות ערך לכך; |
||||||
|
|
|
|
(7) לצורך רישיון למנהל אבטחה בארגון המספק שירותי אבטחה חמושה – הוא בעל הרישיון המיוחד לפי סעיף 10ג(א) לחוק כלי היריה; |
||||||
|
|
|
(ו) מנהל אבטחה בסניף של ארגון אבטחה רשאי למלא תפקיד נוסף, ובלבד שאין בכך, לדעת קצין משטרה בכיר שהוסמך לכך בידי המפקח הכללי של המשטרה, כדי לפגוע בתפקידו כמנהל אבטחה. |
|||||||
|
|
|
(ז) מנהל אבטחה בארגון אבטחה או בסניף של ארגון אבטחה יקבל את הנחיות הרשות המוסמכת כאמור בסעיף 7(א)(5), ידאג לביצוען, וידווח לרשות המוסמכת על כל יעד אבטחה אשר לו ניתנים שירותי אבטחה על ידי הארגון או הסניף, בהתאמה, לרבות מיקומו של יעד האבטחה, שיטת האבטחה, אמצעי האבטחה והיקפה, וקיומו של אישור לפי הוראות סעיף 2(ד), באופן שייקבע בהנחיות האמורות. |
|||||||
|
|
|
(ח) לעניין שירותי אבטחה הניתנים לגוף המנוי בהגדרת "מערכת הבטחון", ידווח מנהל האבטחה בארגון אבטחה או בסניף של ארגון אבטחה לרשות המוסמכת על זהותם ומספרם של המאבטחים, החמושים והבלתי חמושים, שהוקצו מטעמו לטובת אותו גוף, בכפוף להסכמת הקצין המוסמך או מי מטעמו, והאמור בסעיף קטן (ז) לא יחול. |
|||||||
|
|
|
(ט) רישיון למנהל אבטחה לפי סעיף זה לא יינתן אלא אם כן קיים עובד בארגון האבטחה, הכפוף למנהל האבטחה כאמור, ואשר עומד בתנאים לקבלת רישיון לפי סעיף זה, אשר ישמש ממלא מקומו של מנהל האבטחה. בארגון המספק שירותי אבטחה חמושה, ישמש ממלא מקומו של בעל הרישיון המיוחד באותו סניף, כמשמעו בסעיף 10ג(א) לחוק כלי היריה, כממלא מקומו של מנהל האבטחה בסניף. |
|||||||
|
|
|
(י) הרשות המוסמכת רשאית, בהתחשב בסוג שירותי האבטחה אשר לגביהם מבוקש רישיון לפי סעיף זה, להתנות את הרישיון בקיומה של הסמכה לפי חוק שבתוספת. |
|||||||
|
|
|
(יא) הוראות סעיף זה לא יחולו על ארגון אבטחה המספק שירותי אבטחה, שאינה חמושה וביצועה אינו מחייב הסמכה לפי דין, ובלבד שארגון כאמור ידווח לרשות המוסמכת על כל יעד אבטחה אשר לו ניתנים שירותי אבטחה, לרבות מיקומו של יעד האבטחה, באופן שייקבע בהנחיות הרשות המוסמכת כאמור בסעיף 7(א)(5). |
|||||||
|
יחוד העיסוק באבטחה |
4. |
(א) ארגון לא יציג עצמו כארגון המספק שירותי אבטחה או שירותים כאמור בסעיף 2(ו), אלא אם כן יש בידו רישיון לכך לפי הוראות סעיף 2. |
|||||||
|
|
|
(ב) אדם לא יציג עצמו כמאבטח, לרבות באמצעות התנהגות, לבוש, החזקת תעודה או ענידת סמל, אלא אם כן יש בידו רישיון לכך לפי הוראות סעיף 3. |
|||||||
|
הרשות המוסמכת למתן רישיון |
5. |
השר ימנה עובד המדינה שיהא הממונה על מתן רישיונות לפי חוק זה וישמש כרשות המוסמכת לפי חוק זה; המינוי יפורסם ברשומות. |
|||||||
|
סמכויות הרשות המוסמכת במתן רישיון |
6. |
(א) הרשות המוסמכת תיתן רישיון לפי חוק זה והיא רשאית, לפי שיקול דעתה – |
|||||||
|
|
|
|
(1) לתת רישיון או לסרב לתתו; |
||||||
|
|
|
|
(2) לתת רישיון בתנאים ובהגבלות ולהטיל תנאים והגבלות על רישיון שניתן, לרבות לעניין אופן מתן שירותי האבטחה, משכם, ומיקומם; |
||||||
|
|
|
|
(3) לבטל רישיון תוך תקופת תוקפו; |
||||||
|
|
|
|
(4) לקבוע, בהתייעצות עם משטרת ישראל, קיומם של בעלי תפקידים הנדרשים בארגון אבטחה או בסניף של ארגון אבטחה או בארגון המספק שירותים כאמור בסעיף 2(ו), כתנאי לרישיון לארגון או לסניף, בהתאמה, לרבות כשירותם והכשרתם של בעלי תפקידים כאמור. קביעה כאמור יכול שתיעשה בהתחשב בסוג שירותי האבטחה; |
||||||
|
|
|
|
(5) לקבוע, בהתייעצות עם משטרת ישראל, הנחיות מקצועיות לניהול שירותי אבטחה או שירותים כאמור בסעיף 2(ו), לרבות הנחיות בעניין בקרה ודיווח, שקיומן יהווה תנאי לרישיון; |
||||||
|
|
|
|
(6) לקבוע את מספר הסניפים הנדרשים בארגון אבטחה, בין היתר בהתחשב בהיקף שירותי האבטחה ובפריסתם הגיאוגרפית; |
||||||
|
|
|
|
(7) להתנות מתן רישיון לפי חוק זה בקיומן של הוראות כל דין הנוגעות למתן שירותים כאמור בחוק זה. |
||||||
|
|
|
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רישיון לפי חוק זה לא יינתן אלא לאחר קיום התייעצות עם הגורמים כמפורט להלן – |
|||||||
|
|
|
|
(1) קצין משטרה בהתאם להוראות סעיף 8; |
||||||
|
|
|
|
(2) מנהל משרד הבריאות בהתאם להוראות סעיף 9. |
||||||
|
|
|
(ג) הרשות המוסמכת רשאית לדרוש שמבקש רישיון יתייצב בפניה לשם בירור פרטי בקשתו. |
|||||||
|
|
|
(ד) בסעיף זה - |
|||||||
|
|
|
"מתן רישיון" – לרבות חידושו; |
|||||||
|
|
|
"מבקש רישיון" – לרבות מבקש חידושו. |
|||||||
|
התייעצות עם משטרת ישראל |
7. |
(א) קיבלה הרשות המוסמכת בקשה לרישיון לפי חוק זה, תעבירנה לקצין משטרה בכיר שהוסמך לכך בידי המפקח הכללי של המשטרה (להלן – קצין המשטרה); ורשאית הרשות המוסמכת להעביר לקצין המשטרה גם פרטים הנוגעים לבחינת המשטרה של רישיון שכבר ניתן לפי חוק זה. |
|||||||
|
|
|
(ב) קצין המשטרה יקבע לפי שיקול דעתו – לאחר ששקל את המידע המצוי בידי משטרת ישראל הנוגע למתן הרישיון, לרבות לעניין עברם הפלילי של מבקש הרישיון, בעלי ארגון האבטחה או בעלי התפקידים בו, לפי העניין, על יסוד שיקולים של שלום הציבור או שלומו של אדם, או ביטחונם, ובשים לב לסוג שירותי האבטחה ומקבל השירות – את אחד מאלה: |
|||||||
|
|
|
|
(1) אין מניעה למתן רישיון כאמור מטעמים של בטחון הציבור; (2) קיימת מניעה למתן רישיון כאמור מטעמים של בטחון הציבור. |
||||||
|
|
|
(ג) הרשות המוסמכת לא תתן רישיון אלא אם כן קבע קצין המשטרה כי אין מניעה לכך כאמור בפסקת משנה (ג)(1); |
|||||||
|
(ד) קצין המשטרה רשאי לקבוע כאמור בסעיף קטן (ב) גם מיוזמתו. |
|||||||||
|
|
|
(ה) לעניין סעיף זה – "מתן רישיון" – לרבות חידוש רישיון. |
|||||||
|
|
|
(ו) הרשות המוסמכת רשאית להתייעץ עם קצין משטרה בכל עניין הנוגע לביצועו של חוק זה. |
|||||||
|
התייעצות עם משרד הבריאות |
8. |
(א) קיבלה הרשות המוסמכת בקשה לרישיון לפי סעיף 3(ג), תעביר למנהל משרד הבריאות את פרטיו של מבקש הרישיון. |
|||||||
|
|
|
(ב) קיבלה הרשות המוסמכת בקשה לרישיון לפי סעיף 2 לארגון המספק שירותי אבטחה חמושה, רשאית להעביר למנהל משרד הבריאות את פרטיהם של המפורטים להלן: |
|||||||
|
|
|
|
(1) מי שבסמכותו למנות או לפטר את מנהל האבטחה בארגון, או את ממלא מקום בעל הרישיון המיוחד בארגון לפי סעיף 10ג לחוק כלי היריה; |
||||||
|
|
|
|
(2) מי שמנהל האבטחה בארגון, או ממלא מקום בעל הרישיון המיוחד בארגון לפי סעיף 10ג לחוק כלי היריה, כפוף אליו בפועל. |
||||||
|
|
|
(ג) הרשות המוסמכת רשאית להעביר למנהל משרד הבריאות פרטים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), גם בקשר לרישיון שכבר ניתן. |
|||||||
|
|
|
(ד) לעניין פרטים שנמסרו למנהל משרד הבריאות לפי הוראות סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 11ב לחוק כלי היריה. |
|||||||
|
|
|
(ה) בסעיף זה – |
|||||||
|
|
|
"ארגון אבטחה" – לרבות סניף של ארגון אבטחה. |
|||||||
|
צו סגירה מינהלי |
9. |
(א) קצין משטרה בכיר, שהוסמך לכך בידי המפקח הכללי של המשטרה, רשאי להורות, בהוראה מנומקת בכתב, על הפסקת מתן שירותי אבטחה או שירותים כאמור בסעיף 2(ו) לתקופה שלא תעלה על תשעים ימים, אם מצא כי בהמשכתם קיים חשש לפגיעה בשלום הציבור או בטחונו; |
|||||||
|
|
|
(ב) הורה קצין המשטרה הבכיר כאמור בסעיף קטן (א), ידווח על כך לרשות המוסמכת בהקדם האפשרי. |
|||||||
|
|
|
(ג) הרואה עצמו נפגע מהוראה לפי סעיף קטן (א) רשאי להגיש בקשה לביטולה לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לפי סעיף 17; הגשת בקשה לביטול הוראה כאמור אינה מתלה את תוקף ההוראה כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקף ההוראה במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה. |
|||||||
|
שיתוף מידע |
10. |
(א) פקיד רישוי לפי חוק כלי היריה רשאי למסור לרשות המוסמכת מידע שהיא רשאית לדרוש או לקבלו לפי חוק זה מכל מקור אחר, לרבות מידע פלילי, וכן מידע שהתקבל לפי הוראות סעיף 11א לחוק כלי היריה. |
|||||||
|
|
|
(ב) הרשות המוסמכת רשאית למסור לפקיד רישוי לפי חוק כלי היריה מידע שהיא רשאית לדרוש או לקבלו לפי חוק כלי היריה מכל מקור אחר, לרבות מידע פלילי. |
|||||||
|
שמירת סוד |
11. |
אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיפים 8, 9 או 11, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה; |
|||||||
|
הודעה על החלטת הרשות המוסמכת |
12. |
הרשות המוסמכת תציין בהודעתה על אודות החלטתה לפי חוק זה, את זכותו של הרואה עצמו נפגע מן ההחלטה להשיג עליה, כאמור בסעיף 14. |
|||||||
|
השגה |
13. |
(א) הרואה עצמו נפגע מהחלטה לפי חוק זה, רשאי להשיג עליה בכתב, תוך ארבעים וחמישה ימים ממועד קבלתה כמפורט להלן – |
|||||||
|
|
|
(ב) על החלטת הרשות המוסמכת לפי חוק זה תוגש ההשגה למי שמינה השר לשם כך (להלן – ממונה); (ג) נגעה ההשגה לקביעת קצין משטרה כאמור בסעיף 8(ג), יפנה הממונה לקבלת עמדת משטרת ישראל לצורך מתן החלטתו; (ד) נגעה ההשגה להודעת מנהל משרד הבריאות כאמור בסעיף 9, יפנה הממונה לקבלת עמדת מנהל משרד הבריאות לצורך מתן החלטתו; |
|||||||
|
|
|
(ה) ההחלטה בהשגה לפי סעיף זה תינתן בתוך תשעים ימים מהמועד שבו הגיעה ההשגה לידי הממונה; הודעה על ההחלטה תימסר למשיג בהקדם האפשרי; (ו) הדן בהשגה רשאי להחליט בה גם לאחר המועד האמור בסעיף קטן (ה), אם התברר, לאחר בדיקה, שהעניין נושא ההשגה טעון בדיקה או דיון נוספים, לרבות השלמת חקירה; במקרה זה יודיע הדן בהשגה למשיג, בכתב ובהקדם, אך לא יאוחר מתשעים ימים מיום קבלת ההשגה, את הטעם שעל פיו נמנע מלהשיב במועד, באופן מפורט במידת האפשר, ולפי העניין יביא הודעתו לידיעת הממונה. דחיית ההחלטה לפי סעיף קטן זה תהיה למשך תשעים ימים נוספים לכל היותר. |
|||||||
|
תקפו של רישיון |
14. |
(א) תקפו של רישיון לפי חוק זה הוא לתקופה שתיקבע בתקנות, אלא אם כן נקבעה ברישיון תקופה קצרה יותר; |
|||||||
|
|
|
(ב) רישיון יחודש בתום תקופה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שעמד מבקש הרישיון בכל דרישות הרשות המוסמכת ובתנאי הרישיון, לרבות תשלום אגרה. אין באמור בסעיף קטן זה כדי לפגוע בסמכות הרשות המוסמכת לפי סעיף 7. |
|||||||
|
חובת דיווח |
15. |
(א) בעל רישיון לפי חוק זה שאבד או נשמד רישיונו – חייב להודיע על כך לרשות המוסמכת. |
|||||||
|
|
|
(ב) בעל רישיון לפי חוק זה, אשר חדלו להתקיים העילות או התנאים לתוקף הרישיון שקיבל, חייב להודיע על כך לרשות המוסמכת ולמסור לה את רישיונו. |
|||||||
|
|
|
(ג) ארגון בעל רישיון לפי חוק זה חייב להודיע לרשות המוסמכת על כוונה לשינוי בשמו או בכתובתו של הארגון או של אחד מסניפיו. על ההודעה להימסר לפני ביצוע השינוי; (ד) ארגון בעל רישיון לפי חוק זה חייב להודיע לרשות המוסמכת על כל כוונה לשינוי בהרכבם של הנהלת הארגון או בעליו, לרבות בעלי תפקידים כאמור בסעיף 9(ב), כפי שנמסרו לרשות המוסמכת על פי דרישתה. על ההודעה להימסר לפני ביצוע השינוי. |
|||||||
|
מינוי מפקחים |
16. |
השר רשאי למנות, מבין עובדי משרדו, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 19, לשם ביצוע הוראות חוק זה. |
|||||||
|
תנאים למינוי מפקח |
17. |
לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף 17, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: (1) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף 19, כפי שהורה השר; (2) הוא אושר על ידי הרשות המוסמכת לפי חוק כלי היריה ככשיר לקבלת רישיון לכלי יריה לפי אותו חוק; (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר. |
|||||||
|
סמכויות פיקוח |
18. |
לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח שהוסמך לכך – (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, או להציג בפניו כל חפץ, שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995. (3) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט. |
|||||||
|
זיהוי מפקח |
19. |
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים שניים אלה: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח, שאותה יציג על פי דרישה. |
|||||||
|
הוראות מיוחדות כלפי מערכת הביטחון |
20. |
(1) הוראות סעיף 19 לא יחולו על שירותי אבטחה הניתנים לגוף המנוי בהגדרת "מערכת הבטחון"; (2) גוף המנוי בהגדרת "מערכת הבטחון", באמצעות הקצין המוסמך או מי מטעמו, ימסור לרשות המוסמכת, לפי דרישתה, כל מידע שיש בו כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה או להקל את ביצוען, וזאת בהתאם לכללי אבטחת המידע הנוהגים באותו גוף; |
|||||||
|
עונשין |
21. |
(א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חדשים: |
|||||||
|
|
|
|
(1) מבצע פעולה הטעונה רישיון לפי חוק זה בלי רישיון בתוקף, בשל כך בלבד שלא שילם את האגרה לחידוש רישיונו, הכל בהתאם לחוק זה או התקנות על פיו; |
||||||
|
|
|
|
(2) עובר על תנאי או הגבלה שנקבעו ברישיון שניתן לפי חוק זה; |
||||||
|
|
|
|
(3) מפר את חובת הדיווח לפי הוראות סעיף 16(ב) או 16(ג); |
||||||
|
|
|
(ב) המפר את חובת הדיווח לפי הוראות סעיף 16(ד), דינו – מאסר ששה חדשים, או קנס בגובה של 1,000 ש"ח לכל יום שבו לא הועבר הדיווח; |
|||||||
|
|
|
(ג) העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה: |
|||||||
|
|
|
|
(1) ארגון אבטחה המספק שירותי אבטחה, בהעדר ביטוח או ערובה, בניגוד להוראות סעיף 2(ג); |
||||||
|
|
|
|
(2) ארגון אבטחה המספק שירותי אבטחה על יעד אבטחה, ויעד האבטחה לא אושר לכך, בניגוד להוראות סעיף 2(ד); |
||||||
|
|
|
|
(3) העוסק במתן שירותי אבטחה שלא במסגרת ארגון אבטחה מורשה, בניגוד להוראות סעיפים 3(א) או 3(ג); |
||||||
|
|
|
|
(4) ארגון אבטחה המעסיק מאבטח אשר אין בידו רישיון, בניגוד להוראות סעיף 3(ג); |
||||||
|
|
|
|
(5) ארגון אבטחה המספק שירותי אבטחה, בלי שקיים באותו ארגון או בסניף של הארגון מנהל אבטחה בעל רישיון תקף לכך, בניגוד להוראות סעיפים 4(א) ו-4(ב); |
||||||
|
|
|
|
(6) ארגון המציג עצמו כארגון המספק שירותי אבטחה, בלי שיש בידו רישיון לכך, בניגוד להוראות סעיף 5(א); |
||||||
|
|
|
|
(7) אדם המציג עצמו כמאבטח, בלי שיש בידו רישיון לכך, בניגוד להוראות סעיף 5(ב); |
||||||
|
|
|
(ד) העוסק במתן שירותי אבטחה בלי רישיון, בניגוד להוראות סעיפים 3(א) או 3(ג), דינו – מאסר שנתיים, או קנס בגובה של 100,000 ש"ח; |
|||||||
|
|
|
(ה) ארגון אבטחה או סניף של ארגון אבטחה, המספק שירותי אבטחה, בהעדר רישיון לכך, בניגוד להוראות סעיפים 2(א) או 2(ב), דינו – מאסר שלוש שנים, או קנס בגובה של 200,000 ש"ח או כאמור בסעיף 63 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, לפי הגדול שבהם. |
|||||||
|
|
|
(ו) בסעיף זה - |
|||||||
|
|
|
"העושה", "המפר"' או "המספק", בעבירה שנעברה על ידי ארגון אבטחה – לרבות בעל הארגון, מנהלו הכללי ומנהל אבטחה בו. |
|||||||
|
ביצוע ותקנות |
22. |
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות בדבר – |
|||||||
|
|
|
|
(1) תנאי הכשירות וההכשרה הנדרשים ממבקש רישיון לפי חוק זה או מהמבקש את חידושו; |
||||||
|
|
|
|
(2) חובות שיוטלו על בעלי רישיונות לפי חוק זה, לרבות חובות דיווח וחובות של אתיקה מקצועית; |
||||||
|
|
|
|
(3) אגרות בעד מתן רישיון ובעד הגשת השגה לפי חוק זה; |
||||||
|
|
|
|
(4) תוקפם של רישיונות; |
||||||
|
|
|
|
(5) הגבלת תעריף לשכר שירותי אבטחה. |
||||||
|
שמירת דינים |
23. |
(א) הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין, לרבות חוק כלי היריה, ולא לגרוע מהן, ואין בהן כדי למנוע מכל רשות לקבוע הוראות נוספות על הוראות חוק זה בתחום סמכויותיה כדין. |
|||||||
|
|
|
(ב) האמור בחוק זה אינו פוטר אדם מן החובה לקבל רישיון כדרוש על פי חוק אחר, |
|||||||
|
תחולה |
24. |
(א) חוק זה יחול גם על שירותי אבטחה המסופקים מטעם המדינה או מטעם רשות מקומית, אולם החוק לא יחול על שירותי אבטחה המסופקים ישירות על ידי המדינה או הרשות המקומית עצמה; (ב) על אף האמור בחוק זה, במפעל ראוי לפי סעיף 10 לחוק כלי היריה, יחולו הוראות אותו סעיף. |
|||||||
|
תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים |
25. |
בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה, בפרט 11, במקום "כלי היריה" יבוא "כלי יריה ושירותי אבטחה", האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא – |
|||||||
|
|
|
|
"(ב) החלטה של רשות לפי חוק שירותי אבטחה, התשע"ב-2012". |
||||||
|
תיקון חוק כלי היריה |
26. |
בחוק כלי היריה – |
|||||||
|
|
|
|
(1) בסעיף 1, לפני הגדרת "כלי יריה" יבוא ""חוק שירותי אבטחה" – חוק שירותי אבטחה, התשע"ד-2014"; |
||||||
|
|
|
|
(2) בסעיף 7ב, לאחר "הרשות המוסמכת" יבוא ", לאחר התייעצות עם קצין משטרה בכיר שהוסמך לכך בידי המפקח הכללי של המשטרה,"; |
||||||
|
|
|
|
(3) בסעיף 10, בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא : "ואולם, לא תינתן הרשאה לפי סעיף זה למטרת שירותי אבטחה כהגדרתם בחוק שירותי אבטחה, אלא בתנאים הבאים: (1) בעל הרישיון המיוחד הינו מנהל אבטחה מורשה, לפי הוראות סעיף 4 לחוק שירותי אבטחה. (2) מקבל ההרשאה הוא מאבטח מורשה לפי הוראות סעיף 3(ג) לחוק שירותי אבטחה; |
||||||
|
|
|
|
(4) בסעיף 10ג – |
||||||
|
|
|
|
|
(א) בסעיף קטן (א), במקום "לבעל רישיון לפי סעיף 18(א) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972" יבוא "למנהל אבטחה מורשה בסניף מורשה של ארגון אבטחה, כמשמעו בחוק שירותי אבטחה"; |
|||||
|
|
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (א), במקום הקטע החל במילים "בשירותי השמירה שלו עד המילים "במסגרת עיסוקם כאמור" יבוא "במתן שירותי אבטחה חמושה במסגרת אותו ארגון, לצורך ביצוע עבודתם בארגון"; ובסופו יבוא "רישיון כאמור בסעיף קטן זה לא יינתן אלא אם כן קיים עובד בארגון, הכפוף למנהל האבטחה כאמור, ואשר עומד בתנאים לקבלת רישיון מיוחד על פי סעיף זה, אשר ישמש ממלא מקומו של בעל הרישיון המיוחד. רישיון כאמור יוגבל למתן שירותי אבטחה באזור המצוי כולו בתחומי אחד ממחוזות משטרת ישראל בלבד, אלא אם כן ניתן אישור לאזור העסקה החורג מתחום זה, על ידי קצין משטרה בכיר שהוסמך לכך בידי המפקח הכללי של משטרת ישראל". |
|||||
|
|
|
|
|
(ג) בסעיף קטן (ב), אחרי "בעל הרישיון המיוחד" יבוא "כאמור בסעיף קטן (א)"; במקום "סעיף קטן (ג)" יבוא "סעיף 3(ב) לחוק שירותי אבטחה". |
|||||
|
|
|
|
|
(ד) סעיף קטן (ג) יימחק, ובמקומו יבוא: |
|||||
|
|
|
|
|
|
"(ג) (1) המועסק במתן שירותי אבטחה כאמור בסעיף קטן (א) יהיה רשאי להחזיק בכלי היריה שניתן לו בהרשאה לפי סעיף קטן (ב) בעת מתן שירותי אבטחה בפועל וביעד האבטחה בלבד; |
||||
|
|
|
|
|
|
(2) על אף האמור בפיסקה (1), רשאית הרשות המוסמכת, בהתייעצות עם משטרת ישראל, לקבוע הוראות לעניין החזקת כלי יריה כאמור באותה פיסקה, שלא בעת מתן שירותי אבטחה בפועל ומחוץ ליעד האבטחה; (3) על אף האמור בפיסקה (1), לעניין שירותי אבטחה שהם פעולות אבטחה פיזית כמשמעותן בחוק להסדרת הבטחון – תהיה החזקת כלי יריה בהתאם להנחיות הקצין המוסמך כהגדרתו באותו חוק, כאמור בסעיף 10 בו; (4) בסעיף זה – "יעד אבטחה", כמשמעו בחוק שירותי אבטחה. |
||||
|
|
|
|
(5) בסעיף 11 - בפסקה (2), הסיפה החל במילים "על פי המלצת" תימחק, ובמקומה יבוא ", אולם רישיון לפי חוק זה לא יינתן אלא לאחר התייעצות עם קצין משטרה כאמור בסעיף 11ב1. |
||||||
|
|
|
|
|||||||
|
|
|
|
(6) לאחר סעיף 11ב יבוא - |
||||||
|
|
|
|
|
11ב1 התייעצות עם משטרת ישראל |
(א) קיבל פקיד הרישוי בקשה לרישיון, יעבירה לקצין משטרה בכיר שהוסמך לכך בידי המפקח הכללי של המשטרה (להלן – קצין המשטרה); ורשאי פקיד הרישוי להעביר לקצין המשטרה גם פרטים הנוגעים לבחינת המשטרה של רישיון שכבר ניתן לפי חוק זה; |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) קצין המשטרה, לאחר ששקל את המידע המצוי בידי משטרת ישראל הנוגע למתן הרישיון, לרבות לעניין עברו הפלילי של אדם, יקבע לפי שיקול דעתו – על יסוד שיקולים של שלום הציבור או שלומו של אדם, או ביטחונם, ובשים לב לסוג הרישיון המבוקש – את אחד מאלה: |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) אין מניעה למתן רישיון כאמור מטעמים של ביטחון הציבור; (2) קיימת מניעה למתן רישיון כאמור מטעמים של ביטחון הציבור. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) הרשות המוסמכת לא תתן רישיון אלא אם קבע קצין המשטרה כי אין מניעה לכך כאמור בפיסקת משנה (ב)(1); |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) קבע קצין המשטרה כי קיימת מניעה למתן רישיון כאמור בפיסקה (2) המחייבת הפקדתו של כלי יריה במשטרת ישראל, ולדעת קצין המשטרה ניתן לדחות הפקדה כאמור עד למיצוי הליך ההשגה לפי הוראות סעיף 11ד, יציין זאת קצין המשטרה; |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ה) קצין המשטרה רשאי למסור לרשות המוסמכת עמדה כאמור בסעיף זה גם מיוזמתו; |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ו) הרשות המוסמכת רשאית להתייעץ עם קצין משטרה בכל עניין הנוגע לביצועו של חוק זה. |
|||
|
|
|
|
(7) בסעיף 11ג – |
||||||
|
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א), במקום "21" יבוא "20"; |
|||||
|
|
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "21" יבוא "20"; |
|||||
|
|
|
|
(8) אחרי סעיף 11ג יבוא – |
||||||
|
|
|
"השגה |
11ד |
(א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשות המוסמכת לפי חוק זה, רשאי להשיג עליה בכתב, תוך ארבעים וחמישה ימים ממועד קבלתה; |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) ההשגה תוגש למי שמינה השר לשם כך (להלן – הממונה); |
|||
|
(ג) נגעה ההשגה לקביעת קצין משטרה כאמור בסעיף 11(2)(ב), יפנה הממונה לקבלת עמדת משטרת ישראל לצורך מתן החלטתו; |
|||||||||
|
(ד) נגעה ההשגה להודעת מנהל משרד הבריאות כאמור בסעיף 11ב, יפנה הממונה לקבלת עמדת מנהל משרד הבריאות לצורך מתן החלטתו; |
|||||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ה) ההחלטה בהשגה לפי סעיף זה תינתן בתוך תשעים ימים מהמועד שבו הגיעה ההשגה לידי הממונה; הודעה על ההחלטה תימסר בהקדם האפשרי למשיג; |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ו) הממונה רשאי להחליט בהשגה גם לאחר המועד האמור בסעיף קטן (ד), אם התברר, לאחר בדיקה, שהעניין נושא ההשגה טעון בדיקה או דיון נוספים, לרבות השלמת חקירה; במקרה זה יודיע הממונה למשיג, בכתב ובהקדם, אך לא יאוחר מתשעים ימים מיום קבלת ההשגה, את הטעם שעל פיו נמנע מלהשיב במועד, באופן מפורט במידת האפשר. דחיית ההחלטה לפי סעיף קטן זה תהיה למשך תשעים ימים נוספים לכל היותר." |
|||
|
|
|
|
(9) בסעיף 12, פיסקה (ג1) תימחק; |
||||||
|
|
|
|
(10) אחרי סעיף 15 יבוא – |
||||||
|
|
|
|
מינוי מפקחים |
15א |
השר רשאי למנות, מבין עובדי משרדו, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 15ג, לשם ביצוע הוראות חוק זה. |
||||
|
|
|
|
תנאים למינוי מפקח |
15ב |
לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף 15א, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: (1) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף 15ג ו-15ד, כפי שהורה השר; (2) הוא אושר על ידי הרשות המוסמכת ככשיר לקבלת רישיון לכלי יריה; (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר. |
||||
|
|
|
|
סמכויות פיקוח |
15ג |
לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח שהוסמך לכך – (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, או להציג בפניו כל חפץ, שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995. (3) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט. |
||||
|
|
|
|
זיהוי מפקח |
15ד |
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח, שאותה יציג על פי דרישה. |
||||
|
|
|
|
הוראות מיוחדות כלפי מערכת הביטחון |
15ה |
(1) הוראות סעיף 15ג לא יחולו כלפי מערכת הבטחון; (2) גוף המנוי בהגדרת "מערכת הבטחון", באמצעות הקצין המוסמך או מי מטעמו, ימסור לרשות המוסמכת, לפי דרישתה, כל מידע שיש בו כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה או להקל את ביצוען, וזאת בהתאם לכללי אבטחת המידע הנוהגים באותו גוף. (3) בסעיף זה: "מערכת הביטחון" – כל אחד מאלה: (1) משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון; (2) צבא הגנה לישראל; (3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה; (4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר; (5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים; |
||||
|
|
|
|
(11) בסעיף 18, אחרי המילים "לפי חוק זה" יבוא "או לפי חוק רישוי שירותי אבטחה". |
||||||
|
תיקון חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה |
27. |
בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972 – |
|||||||
|
|
|
|
(1) בשם החוק, המילים "ושירותי שמירה" - יימחקו; |
||||||
|
|
|
|
(2) בסעיף 1, הגדרת "שירותי שמירה" - תימחק; (3) בסעיף 2, בסעיף קטן (ב) |
||||||
|
|
|
|
(4) בסעיף 13, בסעיף קטן (ב) בפיסקה (3), המילים "ארגון שירותי שמירה" – יימחקו; |
||||||
|
|
|
|
(5) הכותרת "פרק ה: ארגון שירותי שמירה" - תימחק; |
||||||
|
|
|
|
(6) סעיף 18 יימחק; |
||||||
|
|
|
|
(7) סעיף 19 יימחק; |
||||||
|
|
|
|
(8) סעיף 20 יימחק; |
||||||
|
|
|
|
(9) בסעיף 30, המילים "18, 19(ב) או 20" יימחקו; |
||||||
|
|
|
|
(10) בסעיף 32, פיסקה (4) תימחק. |
||||||
|
תיקון חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור |
28. |
בחוק סמכויות – בסעיף 8, פיסקה (4) תימחק. |
|||||||
|
תיקון חוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים |
29. |
בחוק להסדרת הבטחון – בסעיף 13, בסעיף קטן (ג): |
|||||||
|
|
|
|
(א) ברישה, אחרי "(6)" יבוא ", (7)", והמילים "ואחד מאלה" יימחקו; |
||||||
|
|
|
|
(ב) פיסקאות (1) ו-(2) יימחקו. |
||||||
|
תיקון חוק העבירות המינהליות |
30. |
בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, בתוספת הראשונה, בטור א', בסופו יבוא "חוק שירותי אבטחה, התשע"ד-2014". |
|||||||
|
שינוי התוספת |
31. |
השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת. |
|||||||
|
תחילה |
32. |
תחילתו של חוק זה עם כניסתן לתוקף של תקנות כאמור בסעיפים 2(ג), 15(א) ו-23(3), או בתום ששה חודשים מיום פרסומו, לפי המוקדם. |
|||||||
|
הוראות מעבר |
33. |
(א) רישיון לפי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972, שהתקבל עד ליום התחילה, יעמוד בתוקפו עד למועד הקבוע בו. (ב) מנהל אבטחה אשר מונה לפני פרסום החוק ואשר אינו עומד בתנאים המפורטים בסעיף 4(ב) או 4(ה), לפי העניין, רשאית הרשות המוסמכת לתת לו רישיון לשמש כמנהל אבטחה או כמנהל אבטחה בסניף, בהתאמה, מטעמים מיוחדים. |
|||||||
|
|
|
|
|||||||
|
|
|
תוספת |
|||||||
|
|
|
חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, תשס"ה-2005 |
|||||||
|
|
|
חוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים, תשנ"ח-1998 |
|||||||
|
|
|
חוק איסור אלימות בספורט, תשס"ח-2008 |
|||||||
|
|
|
חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), תשנ"ו-1996 |
|||||||
|
|
|
פקודת העיריות [נוסח חדש] |
|||||||