חוק הפיקוח על קידוחי-מים, התשט"ו-1955 1

(ב) היה מנהל הרשות הממשלתית סבור שהדבר דרוש כדי למנוע דלדול מקורות המים או המלחתם או כדי להבטיח הספקת-מים לצרכי-בית, רשאי הוא לעשות אחת מאלה:

(1) לא ליתן רשיון-קדיחה;

(2) להתנות ברשיון תנאים בנוגע לקטרה של הבאר, עמקה, ציודה או כמות המים שמותר להפיק ממנה, או בנוגע לתקופת ההפקה, או למטרה אשר לה ישמשו המים המופקים;

(3) לבטל רשיון או להתנות את המשך תקפו בתנאים או בתנאים נוספים, והכל לא יאוחר מ-60 יום לאחר קבלת דין-וחשבון על שאיבת הנסיון כפי שייקבע בכללים לפי סעיף 16.

(ג) הפעלת הסמכויות לפי סעיף זה תיעשה לפי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.

(ב) ההודעה תונח שבעה ימים במשרד הרשות המקומית, ואם אין כזאת -במשרד הממונה על המחוז, שבתחומם מבקשים להתקין את הבאר, וכל אדם יהא רשאי לעיין בהודעה.

(ג) כל המתנגד למתן רשיון הקדיחה כמבוקש, רשאי להגיש למנהל הרשות הממשלתית, תוך שבעה ימים מיום פרסום ההודעה, התנגדות בכתב, ויפרט בה את נימוקיו.

(ב) בית הדין מוסמך לדון, בנוסף לענינים המסורים לו לפי סעיף 140 לחוק המים, בכל הענינים המסורים לשיפוטו לפי חוק זה, והוראות הסעיפים 141 עד 147 לחוק המים יחולו על דיונים אלה.

(ג) שר החקלאות רשאי, לאחר עיון בהמלצות הועדה, לאשר את החלטת מנהל הרשות הממשלתית או ליתן אחרת במקומה, והרשיון יינתן או לא יינתן, הכל לפי החלטת השר ובהתאם לתנאים שבה.

(1) להיכנס לכל מקום שמצויה בו באר לשם פיקוח על קיום ההוראות לפי חוק זה או התנאים שברשיון-קדיחה;

(2) לבדוק כל באר, לערוך בה מדידות, לבצע בה ניסוי-שאיבה, לקחת דוגמאות מן המים שבה וכן לעשות בה כל פעולת-חקר אחרת שתורה עליה מועצת הרשות הממשלתית בכללים.

(ב) היו מתקינים באר שלא על פי רשיון-קדיחה או שלא בהתאם לתנאיו, רשאי שופט של בית-משפט שלום, על פי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, לצוות על הפסקת ההתקנה תוך זמן שנקבע בצו.

(ג) שר המשפטים יקבע בתקנות את סדרי הדין בבקשות על פי סעיף זה.

(ד) שופט של בית-משפט שלום הנותן צו לפי סעיף זה, רשאי למלא בו את ידיו של מנהל הרשות הממשלתית או של בא-כוחו לבצע את הצו, ואם עשו כך, גובים את הוצאות הביצוע ואת הוצאות המשפט ממי שניתן נגדו הצו, כאילו היה מס שפקודת המסים (גביה) - פרט לסעיף 12 שבה - חלה עליו.

(ה) מי שניתן לו צו לפי סעיף זה, או מי שמילאו ידיו לבצע צו כאמור, רשאי להיכנס לכל מקום שבו מצויה הבאר ולעשות בה את הפעולות הדרושות לביצוע הצו.

(1) פקודת ההגנה על הספקת-המים הציבורית, 1937;

(2) פיסקה (ד) בסעיף 83 לפקודת המכרות.

(1) רישום בארות והתקנות שנעשו בהן, ומסירת פרטים הנוגעים להן;

(2) ביצוען של שאיבות-נסיון והפיקוח עליהן;

(3) ניהול רישום של עבודות-התקנה בבאר ומסירת תסקירים על כך;

(4) ביצוע מדידות ומסירת דוגמאות בקשר עם עבודות-התקנה בבאר;

(5) התקנתם והחזקתם של מתקנים למדידת המים המופקים מבארות ורמת מפלס המים בהם;

(6) סתימתן של בארות;

(7) אגרות בעד רשיונות.