תזכיר חוק מיסוי רווחי נפט (תיקון), התשע"ד-2014
א. שם החוק המוצע
הצעת חוק מיסוי רווחי נפט (תיקון), התשע"ד-2014.
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו
מטרת חוק זה להסדיר את אופן המיסוי של עסקאות יצוא של נפט, בכלל, ושל גז טבעי בפרט, לאור החלטת הממשלה להתיר יצוא גז טבעי מישראל.
ג. עיקרי החוק המוצע ודברי הסבר
ביום ט"ו בתמוז ה'תשע"ג (23 ביוני, 2013) החליטה הממשלה לאמץ את עיקרי המלצות הוועדה, אשר מונתה בידי ראש הממשלה ושר האנרגיה והמים ביום ד' בתשרי ה'תשע"ב (2 באוקטובר 2011) לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל. במסגרת ההחלטה כאמור החליטה הממשלה להתיר יצוא של גז טבעי מישראל, בהתאם לעקרונות המפורטים באותה החלטה, ולהטיל על שר האוצר להגיש תיקוני חקיקה, ככל שיידרש, על מנת להבטיח את קבלת מלוא החלק של הציבור במשאב הגז הטבעי במקרה של יצוא גז טבעי.
חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011 ( להלן - החוק) במתכונתו הנוכחית, קובע חיוב בהיטל על רווחי נפט. במקרה של מכירה של נפט, כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרת "מכירה" , קובע החוק כי יראו כתקבול שהתקבל בפועל, את הסכום שהיה מתקבל במכירה ממוכר לרצון לקונה מרצון (להלן – מחיר השוק), ולא פחות ממחיר הממוצע המקומי. דא עקא, עקב העדרו של שוק תחרותי למסחר בגז טבעי באזור מדינת ישראל, ועקב העדרו של מחיר עולמי אחיד ומקובל לגז טבעי, קשה לקבוע את מחיר השוק של גז טבעי. כיוון שכך, מטרתה של הצעת חוק זו היא, בראש ובראשונה, להבהיר מהי השיטה שבאמצעותה ייקבע מחיר השוק של גז טבעי, לצורך חישוב ההיטל על רווחי נפט (להלן – מחיר ההעברה). זאת, בדומה למדינות אחרות שיש בהן יצוא של גז טבעי באמצעות גורמים פרטיים, אשר אינם פועלים בסביבה תחרותית מלאה. קביעת השיטה לחישוב מחירי העברה, כפי שמפורט בחוק המוצע, נועדה להגביר את הוודאות של כל הצדדים המעורבים בעסקאות למכירת גז טבעי ביחס לחישוב מחיר ההעברה, ולהבטיח את מלוא החלק של הציבור במשאב הנפט.
לפי הנחיות ארגון ה-Organisation for Economic Co-operation and Development (OECD), השיטה המועדפת לקביעת מחירי העברה היא שיטת ההשוואה למחירי עסקאות דומות (להלן – שיטת השוואת המחיר; באנגלית – Comparable Uncontrolled Price). לפי שיטה זו, קביעת מחיר ההעברה של עסקה מסוימת, מתבססת על בחינת המחירים שנקבעו בעסקאות בעלות מאפיינים דומים. אולם, עקב העדרו של שוק תחרותי באזור מדינת ישראל במקטע של מכירת גז טבעי ממאגרי גז טבעי ליצואנים של גז טבעי, ועקב העדרו של מחיר עולמי אחיד ומקובל לגז טבעי, ספק אם ביחס לעסקת מכירה של גז טבעי לצורך שימוש בו מחוץ לשטח מדינת ישראל, ניתן יהיה לקבוע את מחיר ההעברה של גז טבעי על בסיס שיטת השוואת המחיר.
בהתאם לכך, על-פי המוצע, לענין נפט שאינו גז טבעי, אשר יש לגביו מחיר עולמי אחיד ומקובל, יקבע כי השיטה המועדפת לקביעת מחיר ההעברה היא שיטת השוואת המחיר. לעומת זאת, לנוכח הקשיים המתוארים לעיל בנוגע ליישום שיטת השוואת המחיר ביחס לעסקת מכירה של גז טבעי לצורך שימוש בו מחוץ לשטח מדינת ישראל, מוצע כי לענין מכירת גז טבעי כאמור, קביעת מחיר ההעברה באמצעות שיטת השוואת המחיר תהיה כפופה להחלטת מיסוי לפי סעיף 44 לחוק, באישור המנהל הכללי של משרד האוצר.
ככל שלא תינתן החלטת מיסוי כאמור, מוצע כי לענין עסקת מכירה של גז טבעי לצורך שימוש בו מחוץ לשטח מדינת ישראל, יקבע מחיר ההעברה באמצעות שיטת המחלצת את מחיר השוק מהמחיר ששילם, או שהיה משלם, עבור הגז הטבעי, לקוח שאינו קשור, במישרין או בעקיפין, לבעלי הזכויות במאגר (להלן – שיטת החילוץ לאחור; באנגלית – netback). מספר גורמים הובילו לבחירה בשיטת החילוץ לאחור כשיטה מתאימה לקביעת מחירי העברה לענין עסקת מכירה של גז טבעי לצורך שימוש בו מחוץ לשטח מדינת ישראל. שיטה זו היא שיטה ידועה ומוכרת בתחום קביעת מחירי העברה בשוק האנרגיה, והיא ניתנת ליישום במגוון רחב של מבני עסקאות ושל מתקני ייצוא מסוגים שונים. יתר על כן, השימוש בשיטת החילוץ לאחור נועדה להבטיח את קבלת מלוא החלק של הציבור במשאב הגז הטבעי.
על-פי שיטת החילוץ לאחור, לצורך חילוץ מחיר השוק מהמחיר ששילם, או שהיה משלם, לקוח שאינו קשור, במישרין או בעקיפין, לבעלי הזכויות במאגר, ינוכו מהמחיר ששילם, או שהיה משלם, לקוח כאמור, הוצאות הייצוא הנדרשות לצורך מכירת הגז הטבעי או העברתו לאותו לקוח, לרבות רווח נורמטיבי שיוכר לפעילות הייצוא. משמעות הדבר היא שסכום הוצאות הייצוא כאמור לא יובא בחשבון לענין חישוב סכום התשלומים השוטפים לצורך חישוב רווחי הנפט של מיזם נפט, ולא יובא בחשבון גם לענין חישוב התשלומים המצטברים או ההשקעות המצטברות לצורך חישוב מקדם ההיטל של מיזם נפט. עם זאת, סכום הוצאות הייצוא כאמור יובא בחשבון לענין חישוב התקבולים השוטפים לצורך חישוב רווחי הנפט ממיזם נפט, וכפועל יוצא יובא בחשבון גם לענין חישוב התקבולים המצטברים לצורך חישוב מקדם ההיטל של מיזם נפט. בהתאם לכך, סך ההשקעות הנדרשות להקמת מתקני היצוא לא ידחה את מועד גבייתו של היטל רווחי הנפט עד לצבירת הכנסות מצטברות ביחס של 1.5 לעומת סך ההשקעות כאמור.
לצורך קביעת מחיר העברה של גז טבעי על בסיס שיטת החילוץ לאחור, מוצע להטיל חובת דיווח גם על בעל מתקן ייצוא, על מנת לספק לרשות המסים את כל המידע הנחוץ לה על מנת לחשב את ההיטל ולגבותו ביעילות.
יצוין כי לצורך הכנת החוק המוצע הסתייע משרד האוצר בחברת הייעוץ קבוצת אנרגיה קאפרה בע"מ, אשר הכינה סקירה בין-לאומית השוואתית והגישה המלצות לענין קביעת מחירי העברה לייצוא של גז טבעי מישראל.
דברי הסבר
לתיקון סעיף 1 לחוק העיקרי
להגדרה "הוצאות יצוא ליחידת נפט" – מוצע להגדיר את הוצאות היצוא לצורך חישוב מחיר ההעברה לפי שיטת החילוץ לאחור. לפי המוצע, הוצאות אלה יחושבו כהוצאות השוטפות של מתקן יצוא, בתוספת הוצאות ההקמה של מתקן הייצוא, בהתאם להגדרות שיפורטו להלן עבור רכיבים אלה. מוצע כי הוצאות אלה יחושבו ביחס ליחידת נפט.
להגדרה "הוצאות הקמה של מיתקן ייצוא, ליחידת נפט" – מוצע להגדיר את ההוצאות ההוניות הנדרשות להקמת מתקן ייצוא, לצורך חישוב מחיר ההעברה לפי שיטת החילוץ לאחור.
לצורך השימוש בהגדרה זו, יוגדרו גם המונחים הכלולים בה, כדלהלן:
"מקדם ההיוון" – מקדם שמטרתו להבטיח תשואה על תשלום שהוצא לפני מועד ההפעלה המסחרית של מתקן יצוא, בשל התקופה שממועד הוצאת התשלום ועד מועד ההפעלה המסחרית של המתקן. מקדם זה יחושב לפי לנוסחה שיקבע השר בתקנות.
"מקדם תשואה מוכר" –מטרתו של מקדם התשואה המוכר היא לקבוע מהי התשואה המוכרת על-פי החוק, לבעלי הזכויות במתקן ייצוא, בגין הוצאות ההקמה של מתקן הייצוא, לרבות כל אחד מרכיביו. על-פי המוצע, מקדם התשואה המוכר יחושב על בסיס התשואה השנתית המקובלת בעולם ביחס להוצאות כאמור, ועל בסיס תקופת ההפעלה המתוכננת של אותו מתקן או רכיב מרכיביו, לפי הענין. מוצע כי מקדם התשואה המוכר יחושב על פי נוסחה שיקבע השר בתקנות.
"שיעור ההפעלה המסחרית השנתי" - הגדרת רכיב זה דרושה לצורך יצירת התאמה בין ההוצאות לבין ההכנסות, בשנה שבה המתקן עבד באופן חלקי בלבד. מוצע כי אופן החישוב של רכיב זה יקבע על ידי השר בתקנות.
"תשלום בשל הקמת מתקן יצוא" - תשלום אשר שולם בפועל, ושימש במישרין למטרת הקמתו של מתקן יצוא, לצורך מכירת הנפט ללקוח הסופי, שעל בסיס המחיר ששולם על ידו מחשבים את מחיר ההעברה על פי שיטת החילוץ לאחור. על מנת למנוע כפל ניכוי או הכרה בהוצאה כלשהי לפי החישוב כאמור, מוצע להבהיר כי במסגרת הגדרה זו לא יכלל כל סכום שניתן לייחס, לפי הוראת חוק אחרת כלשהי, לתשלום אחר או להשקעה אחרת, מסוג כלשהו. יובהר כי מאחר שההגדרה משתמשת במונח "תשלום", לא תכלל בה הוצאה אשר הוחרגה מההגדרה "תשלום". עוד יובהר כי בכל שנת מס יכלל במסגרת הגדרה זו אך ורק תשלום בגין רכיב של מתקן היצוא, אשר תוכנן להיות בשימוש באותה שנת מס.
"הוצאות שוטפות של מתקן ייצוא, ליחידת נפט" - מוצע להגדיר את ההוצאות השוטפות הנדרשות לצורך תפעול מתקן ייצוא, לצורך חישוב מחיר ההעברה לפי שיטת החילוץ לאחור. לפי המוצע, הוצאות אלה יכללו תשלומים אשר שולמו בפועל, ושימשו במישרין למטרת הפעלתו של מתקן יצוא, או למטרת תחזוקתו, לצורך יצירת תקבולים. על מנת למנוע כפל ניכוי או הכרה בהוצאה כלשהי לפי הגדרה זו, מוצע להבהיר כי לא יכלל בה כל סכום שניתן לייחס, לפי הוראת חוק אחרת כלשהי, לתשלום אחר או להשקעה אחרת, מסוג כלשהו. עוד יובהר כי מאחר שההגדרה משתמשת במונח "תשלום", לא תכלל בה הוצאה אשר הוחרגה מההגדרה "תשלום".
להגדרה "יחידת נפט" – על-פי החוק המוצע, ההגדרות "הוצאות ייצוא ליחידת נפט", "הוצאות ההקמה של מתקן יצוא ליחידת נפט", "ההוצאות השוטפות של מתקן יצוא ליחידת נפט", "המחיר הממוצע המקומי", "מחיר העברה", "תקבול" ו-"תקבול בפועל", מתייחסות, בין השאר, לסכום בגין כל יחידת נפט. משכך, יש צורך להגדיר מונח זה.
להגדרה "יחסים מיוחדים" –קיומם של "יחסים מיוחדים" משפיע על אופן קביעת תקבול, ויש בו בכדי להשפיע גם על גובה תקבול או תשלום, לצורך קביעת מקדם היטל של מיזם נפט או רווחי הנפט של מיזם נפט. על-פי החוק הקיים, יחסים מיוחדים מוגדרים כיחסים שבין אדם לקרובו, וכן כשליטה של צד אחד לעסקה במשנהו, או שליטה של אדם אחד בצדדים לעסקה, במישרין או בעקיפין. לענין זה, המונח "שליטה" מוגדר כהחזקה, במישרין או בעקיפין, ב-50% או יותר מאמצעי שליטה, כהגדרתם בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה. לנוכח תשלומי החובה המוטלים על מיזם הנפט, והפער הנובע מהם לענין שיעור המס הכולל החל על מיזם נפט, לעומת שיעור המס החל על מי שרוכש ממנו נפט, עלול להיווצר תמריץ מוגבר לביצוע תכנוני מס שמטרתם הסטת רווחים ממיזם הנפט לצדדים אחרים. בהתאם לכך, מוצע כי קיומם של יחסים מיוחדים ייבחן על בסיס מבחן של השפעה של צד לעסקה על משנהו, במקום מבחן השליטה של צד לעסקה על משנהו.
להגדרה "לקוח סופי" – היות ששיטת החילוץ לאחור מתבססת על המחיר ששילם לקוח סופי תמורת הנפט, מוצע להגדיר מונח זה. לפי המוצע, יוגדר "לקוח סופי" כלקוח הראשון שרכש נפט שמקורו במיזם נפט, אשר לא מתקיימים יחסים מיוחדים בינו לבין בעל זכות נפט של מיזם נפט, וגם לא מתקיימים יחסים מיוחדים בינו לבין כל מי שרכש לפניו את הנפט שמקורו במיזם הנפט.
כך, לדוגמא, אם בעל זכות נפט של מיזם נפט (להלן – המיזם) מכר נפט לראובן, שמכר את הנפט לשמעון, שמכר את הנפט ללוי, שמכר את הנפט ליהודה, שהשתמש בנפט לצורך הפקת אנרגיה. בדוגמא זו, יהודה, לוי, שמעון וראובן רכשו כולם את הנפט שמקורו במיזם. הראשון מבין רוכשים אלה, אשר לא מתקיימים יחסים מיוחדים בינו לבין המיזם, וגם לא מתקיימים יחסים מיוחדים בינו לבין אחד מבין אלה שרכשו את הנפט לפניו, יחשב כלקוח הסופי. כלומר, אם לא מתקיימים יחסים מיוחדים בין המיזם לבין ראובן, אזי ראובן הוא הלקוח הסופי; אם מתקיימים יחסים מיוחדים בין המיזם לבין ראובן, ומתקיימים יחסים מיוחדים בין ראובן לבין שמעון, אך לא מתקיימים יחסים מיוחדים בין שמעון לבין המאגר, אזי ראובן ושמעון לא יחשבו כלקוח הסופי. במקרה זה, לוי יחשב כלקוח הסופי, אם לא מתקיימים יחסים מיוחדים בינו לבין המיזם, וגם לא מתקיימים יחסים מיוחדים בינו לבין ראובן או שמעון, שרכשו לפניו את הנפט שמקורו במיזם.
להגדרה "מחיר הממוצע המקומי" – מוצע כי לענין כל הסכם יצוא של נפט, ייקבע מחיר הממוצע המקומי הנוגע לו. מחיר הממוצע המקומי הנוגע להסכם ייצוא מסוים (להלן – הסכם הייצוא), יחושב לפי הממוצע המשוקלל של מחירי נפט, שנקבעו בהסכמי מכירה לשוק המקומי (להלן – הסכמים מקומיים). לצורך חישוב הממוצע המשוקלל כאמור יובאו בחשבון ההסכמים המקומיים האחרונים שנחתמו במועד החתימה על הסכם הייצוא, אשר היקפם המצטבר לא יפחת מסך יחידות הנפט שניתן לרכוש לפי הסכם היצוא, או מהסך הכולל של יחידות הנפט שניתן לרכוש לפי הסכמים מקומיים שנחתמו בשנתיים שקדמו לחתימת הסכם הייצוא, לפי הסך הגבוה מביניהם. לצורך חישוב מחיר הממוצע המקומי, יעודכן המחיר שנקבע בכל אחד מההסכמים המקומיים המובאים בחשבון לצורך חישוב הממוצע המשוקלל כאמור, בהתאם למנגנון ההצמדה שנקבע בהסכם המקומי הנוגע לו.
מוצע כי ממועד חתימת הסכם הייצוא ואילך, המחיר הממוצע המקומי יעודכן על-פי מנגנון הצמדה משולב (להלן – המדד המקומי המשולב), שיתבסס על שילוב של כל מנגנוני ההצמדה שנקבעו בהסכמים המקומיים שהובאו בחשבון לצורך חישוב המחיר הממוצע המקומי, כאשר משקלו של כל אחד ממנגנוני ההצמדה, ייקבע בהתאם ליחס שבין היקף המירבי של יחידות הנפט שניתן לרכוש לפי ההסכם שבו נקבע אותו מנגנון הצמדה, לבין היקף המירבי המצטבר של יחידות הנפט שניתן לרכוש לפי כל ההסכמים המקומיים כאמור. כך, לדוגמא, אם לצורך חישוב המחיר הממוצע המקומי ביחס להסכם ייצוא מסוים, מובאים בחשבון שני הסכמים מקומיים. היקף המכירות המירבי לפי ההסכם המקומי הראשון, לאורך כל תקופתו, הוא 600 מיליון יחידות נפט, ונקבע בו מנגנון ההצמדה מסוים. היקף המכירות המירבי לפי ההסכם המקומי השני, לאורך כל תקופתו, הוא 400 מליון יחידות נפט, ונקבע בו מנגנון הצמדה אחר. בדוגמא זו, משקלו של מנגנון ההצמדה שנקבע בהסכם הראשון יעמוד על 60% מהמדד המקומי המשולב, ומשקלו של מנגנון ההצמדה שנקבע בהסכם השני יעמוד על 40% מהמדד המקומי המשולב.
עם זאת, לנוכח חוסר הודאות ביחס לשינויים העתידיים במחיר הממוצע המקומי ובמחיר שנקבע בהסכם הייצוא, הנגזרים ממנגנוני ההצמדה שנקבעו בהסכם הייצוא ובהסכמים המקומיים, מוצע להסמיך את מנהל רשות המסים להורות כי המחיר הממוצע המקומי הבסיסי יוצמד לפי מנגנון ההצמדה שנקבע בהסכם הייצוא, במקום לפי מנגנון ההצמדה המקומי המשולב, וזאת אם הוא שוכנע כי נתקיימו שני תנאים: (1) מנגנון ההצמדה שנקבע בהסכם הייצוא אינו נתון להשפעת אחד מהצדדים להסכם זה; ו-(2) סך ההיטל הצפוי מהסכם הייצוא במשך כל תקופת הסכם הייצוא, בממוצע ליחידת נפט, אינו נמוך מסך ההיטל הצפוי מההסכמים המקומיים שהובאו בחשבון לענין חישוב המחיר הממוצע המקומי, במשך כל תקופת ההסכמים כאמור, בממוצע ליחידת נפט.
להגדרה "מכירה" – מאחר שאופן חישוב התקבול לצורך קביעת מקדם ההיטל של מיזם נפט או רווחי נפט של מיזם נפט, בשנת מס, הוא שונה בין מכירת נפט לצורך שימוש בו בשוק המקומי לבין מכירת נפט לצורך שימוש בו מחוץ לשטח מדינת ישראל, מוצע כי במסגרת הגדרה תהיה התייחסות נפרדת לשני סוגי המכירות כאמור, כך שניתן יהיה התייחס ביתר בהירות לכל אחד מהם, מוצע כי במסגרת מכירה תיכלל גם העברה של נפט, ללא תמורה, לרבות העברה ללא תמורה לצורך שימוש עצמי בידי בעל זכות הנפט של מיזם הנפט.
להגדרה "מחיר העברה" – מוצע להגדיר את מחיר ההעברה לפי אחת השיטות המפורטות בהגדרה זו, ובהתאם לסדר הקדימות המופיע בה. לעניין נפט שאינו גז טבעי, לאור קיומו של מחיר ומקובל לנפט מסוגיו השונים, מוצע כי מחיר ההעברה יקבע לפי סעיף 16 לחוק, שמכוחו יותקנו תקנות המתבססות על המדרג המקובל לקביעת מחירי העברה בהתאם להנחיות ארגון ה-OECD. לפי הנחיות אלה, השיטה המועדפת לקביעת מחירי העברה היא שיטת השוואת המחיר. לענין גז טבעי, עקב העדרו של שוק תחרותי באזור מדינת ישראל במקטע של מכירת גז טבעי ממאגרי גז טבעי ליצואנים של גז טבעי, ועקב העדרו של מחיר עולמי אחיד ומקובל לגז טבעי, ספק אם ביחס לעסקת מכירתו לצורך שימוש בו מחוץ לשטח מדינת ישראל, ניתן יהיה לקבוע את מחיר ההעברה על בסיס שיטת השוואת המחיר. בהתאם לכך, מוצע כי לענין עסקה כאמור, קביעת מחיר ההעברה באמצעות שיטת השוואת המחיר תהיה כפופה להחלטת מיסוי לפי סעיף 44 לחוק, באישור המנהל הכללי של משרד האוצר.
ככל שלא תינתן החלטת מיסוי כאמור, מוצע כי מחיר ההעברה ייקבע באמצעות שיטת החילוץ לאחור. על-פי שיטה זו, לצורך קביעת מחיר ההעברה, מחולץ מחיר השוק מהמחיר ששילם לקוח שאינו קשור, במישרין או בעקיפין, לבעלי הזכויות במאגר, באמצעות ניכוי שלהוצאות הייצוא הנדרשות לצורך מכירת הגז הטבעי או העברתו לאותו לקוח, לרבות רווח נורמטיבי שיוכר לפעילות הייצוא. ככל שלא נמצא לקוח כאמור, יחולץ מחיר השוק מהמחיר שהיה משלם לקוח כאמור על בסיס הנתונים המתפרסמים לציבור באמצעות מפיצי מידע על מחירי נפט, כגון: Platts ו-Argus. משמעות הדברים היא כי סכום הוצאות הייצוא כאמור לא יובא בחשבון לענין חישוב סכום התשלומים השוטפים לצורך חישוב רווחי הנפט של מיזם נפט, ולא יובא בחשבון גם לענין חישוב התשלומים המצטברים או ההשקעות המצטברות לצורך חישוב מקדם ההיטל של מיזם נפט. בהתאם לכך, סך ההשקעות הנדרשות להקמת מתקני היצוא לא ידחה את מועד גבייתו של היטל רווחי הנפט עד לצבירת הכנסות מצטברות ביחס של 1.5 לעומת סך ההשקעות כאמור.
עוד מוצע כי ככל שלא תינתן החלטת מיסוי כאמור לעיל, וגם לא ניתן יהיה לקבוע את מחיר ההעברה באמצעות שיטת החילוץ לאחור, ייקבע מחיר ההעברה לפי סעיף 16.
להגדרה "מתקן ייצוא" – מוצע כי במסגרת הגדרה זו יכלל צינור, מתקן הנזלה של גז טבעי או מתקן מכל סוג אחר אשר נועד לצורך שינוע הנפט מחוץ לשטח מדינת ישראל, לרבות כלי תחבורה שנועדו לשמש למטרה זו. כמו כן, מוצע כי במסגרת הגדרה זו יכללו מתקנים המיועדים לאחסן או לעבד את הנפט, למטרת יצואו.
להגדרה "רכיב נלווה" –מוצע להגדיר מונח זה, על מנת למנוע ניסיונות להפחית את התקבול ממכירת נפט באמצעות ייחוס חלק מההכנסות ממכירת נפט לפעולות שונות הנלוות למכירה. לפי המוצע כל פעולה המבוצעת כרכיב נלווה למכירה של נפט, או יחד עם המכירה, או לצורך המכירה תחשב רכיב נלווה, לרבות, בין היתר, ניקוי של נפט, טיפול כלשהו הנדרש לצורך הזרמתנפט למתקן יצוא או למערכת ההולכה של הגז הטבעי, הנזלה של גז טבעי, גיזוז של גז טבעי נוזלי, הובלת נפט, ומתן אשראי לצורך מכירת הנפט.
להגדרת "תקבול" – על-פי החוק במתכונתו הנוכחית מוגדר המונח "תקבול", בין היתר, כתקבול ממכירה של נפט שהופק בשטח זכות הנפט של מיזם הנפט. מובן כי תקבול ממכירה של נפט כולל גם תקבול בגין כל פעולה המבוצעת כרכיב נלווה לצורך אותה המכירה, לרבות, בין היתר, ניקוי הנפט, טיפול כלשהו הנדרש לצורך הזרמת הנפט, ועוד. יחד עם זאת, על מנת למנוע ניסיונות להתחמק מתשלום מלוא היטל רווחי נפט לפי החוק, מוצע להבהיר, למען הסר כל ספק בענין, כי התקבול ממכירה של נפט כוללת תקבול בגין כל רכיב נלווה, כהגדרתו לפי החוק המוצע.
כמו כן, מוצע להבהיר את אופן קביעת התקבול לענין כל אחד מסוגי המכירה של נפט, כמפורט להלן:
לענין מכירה לצורך שימוש בנפט בשטח מדינת ישראל, בין צדדים שלא מתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים, יקבע התקבול בהתאם לגובה התקבול בפועל;
לענין מכירה לצורך שימוש בנפט בשטח מדינת ישראל, למעט מכירה בין צדדים שלא מתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים, יקבע התקבול לפי סעיף 16 לחוק; בהתאם לכך, לענין העברת נפט לצורך שימושו עצמי של בעל זכות נפט במיזם נפט בשוק המקומי, יקבע גובה התקבול לפי סעיף 16 לחוק.
לענין מכירה לצורך שימוש בנפט מחוץ לשטח מדינת ישראל, בין צדדים שלא מתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים, יקבע התקבול לפי התקבול בפועל או לפי המחיר הממוצע המקומי, על-פי הגבוה מביניהם.
לענין מכירה לצורך שימוש בנפט מחוץ לשטח מדינת ישראל, בין צדדים שמתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים, יקבע התקבול לפי מחיר ההעברה, או לפי המחיר הממוצע המקומי, או לפי התקבול בפועל, על-פי הגבוה מביניהם.
כמו כן, מוצע לתקן את פסקה (2) להגדרה זו, באופן שיובהר כי במסגרת קביעת התקבול תיכלל ההכנסה ממכירת כל נכס שניתן להביא בחשבון את התשלום בעדו לצורך חישוב מקדם ההיטל של מיזם הנפט, וזאת אף אם, בפועל, בעל זכות נפט של מיזם נפט לא הביא בחשבון את התשלום כאמור לצורך חישוב מקדם ההיטל, מסיבה כלשהי.
עוד מוצע לתקן את פסקה (3) להגדרה זו, באופן שיובהר כי במסגרת קביעת התקבול תיכלל ההכנסה ממתן זכות שכירות בכל נכס שניתן להביא בחשבון את התשלום בעדו לצורך חישוב מקדם ההיטל של מיזם הנפט, וזאת אף אם, בפועל, בעל זכות נפט של מיזם נפט לא הביא בחשבון את התשלום כאמור לצורך חישוב מקדם ההיטל, מסיבה כלשהי.
להגדרה "תקבול בפועל" – מוצע כי התקבול בפועל יחושב בהתאם לסכום ששולם בפועל לבעל זכות נפט של מיזם נפט תמורת הנפט, לרבות הסכום ששולם לו בגין כל רכיב נלווה. במקרה של מכירת נפט לצורך שימוש בו מחוץ לשטח מדינת ישראל, מוצע כי הוצאות הייצוא ליחידת נפט, ינוכו מהתקבול בפועל.
לתיקון סעיף 13 לחוק העיקרי
מוצע לתקן את סעיף קטן (א) על מנת לקבוע כי מיזם הנפט יהיה חייב בדיווחים הדרושים למטרת חישוב מחיר ההעברה, במקרה של מכירה, כהגדרתה בפסקאות (2) להצעת חוק זו. עוד מוצע, להוסיף את סעיף קטן (א1), בו תוטל גם על בעל מתקן ייצוא חובה להעביר את כל הנתונים הנדרשים לצורך חישוב מחיר ההעברה של מיזם נפט. בנוסף, מוצע להוסיף את סעיף קטן (ב1) שלפיו תוטל על בעל מתקן ייצוא החובה להודיע אם ברצונו לדווח בשקלים חדשים או בדולר ארה"ב. כן מוצע לשנות את סעיפים קטנים (ג) ו-(ה) באופן שהוראותיהם יחולו גם על הדוחות הנדרשים לפי סעיף קטן (א) ו-(א1), לצורך קביעת מחיר ההעברה.
לתיקון סעיף 14 לחוק העיקרי
בדומה להוראות הקיימות ביחס למקרה של אי הגשת דוח רווחי נפט, מוצע כי גם ביחס למקרה של אי הגשת דוח מחיר העברה, רווחי הנפט באותה שנה ייקבעו על פי מיטב השפיטה של פקיד השומה.
לתיקון סעיף 16 לחוק העיקרי
מוצע למחוק את ההגדרה "יחסים מיוחדים" שבסעיף קטן (ב), כיוון שהוצע להוסיף הגדרה זו בסעיף 1. עוד מוצע להוסיף את סעיף (ג1) שלפיו תוטל על בעל זכות במיזם נפט חובה להמציא לפקיד השומה, לפי דרישתו של פקיד השומה, את כל הנתונים והמסמכים המצויים בידיו, אשר נוגעים לאחד הצדדים למכירה של נפט, שהוא תושב חוץ.
כמו כן מוצע להוסיף את סעיף קטן (ד) אשר מתיר לצד למכירה לפנות למנהל בבקשה לקבל אישור מוקדם כי עסקה בין צדדים אשר מתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים בוצעה במחיר שוק. בנוסף, מוצע להוסיף את סעיף קטן (ה) אשר מסמיך את שר האוצר, באישור וועדת הכספים, להתקין תקנות בעניינים המפורטים בסעיף קטן זה.
להוספת סעיף 16א לחוק העיקרי
בדומה לסעיף 86 לפקודת מס הכנסה, מוצע כי פקיד השומה יהיה מוסמך להתעלם מעסקה המפחיתה או עלולה להפחית את סכום ההיטל אם הוא סבור שעסקה זו מלאכותית או בדויה או אינה מופעלת למעשה, או אם אחת ממטרותיה העיקריות היא הימנעות מהיטל או הפחתתו, ואפילו אם עסקה כאמור אינה נוגדת את הוראות החוק.
לתיקון סעיף 17 לחוק העיקרי
מוצע כי בדומה להוראות ביחס למיזם נפט בבעלות משותפת, גם ביחס למתקן ייצוא בבעלות משותפת, יוכר אחד השותפים כשותף המדווח לעניין פרק ד' לחוק, בהתאם להוראות הסעיף המוצע.
לתיקון חוק לעידוד השקעות הון
מוצע כי הטבות לפי חוק לעידוד לעידוד השקעות הון לא יחולו על פעילות של ייצוא נפט מסוג כלשהו. כמו כן, מוצע הטבות לפי החוק האמור לא יחולו על פעילות של ייצור מוצרים מסוג שיקבעו שר התמ"ת ושר האוצר, אשר נפט מהווה רכיב ייצור מרכזי בהם.
ד. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה
אין.
ה. השפעת החוק המוצע על התקן המינהלי
אין.
ו. נוסח החוק המוצע
להלן נוסח החוק המוצע:
|
תיקון סעיף 1 |
1. |
בחוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 - |
||||||
|
|
|
|
(1) אחרי ההגדרה "הוועדה" יבוא: |
|||||
|
|
|
|
""הוצאות ייצוא ליחידת נפט" – בכל שנה, סכום השווה להוצאות השוטפות של מתקן ייצוא, ליחידת נפט, בתוספת הוצאות ההקמה של מתקן ייצוא, ליחידת נפט; |
|||||
|
|
|
|
"הוצאות הקמה של מתקן ייצוא, ליחידת נפט" – בכל שנה, סך כל התשלומים בשל הקמת מתקן יצוא, לאחר הכפלת כל אחד מהם, במקדם התשואה המוכר הנוגע לו, ובשיעור ההפעלה המסחרית השנתי, ולאחר חלוקתו בסך כל יחידות הנפט אשר יוצאו באמצעות אותו מתקן בשנת מס מסוימת, לרבות יחידות נפט שמקורן אינו במיזם הנפט; כל תשלום המובא בחשבון לצורך חישוב הוצאות הקמה של מתקן יצוא כאמור, אשר שולם בפועל לפני מועד ההפעלה המסחרית של המתקן, יוכפל גם במקדם ההיוון הנוגע לו; בהגדרה זו - |
|||||
|
|
|
|
|
"מקדם ההיוון" –מקדם היוון אשר יביא בחשבון את התקופה שמיום הוצאת תשלום בפועל ועד מועד ההפעלה המסחרית של המתקן, לפי נוסחה שיקבע השר; |
||||
|
|
|
|
|
"מקדם תשואה מוכר" – מקדם תשואה שיחושב על בסיס שיעור תשואה מוכרת שיקבע השר ועל בסיס מספר שנות הפעילות המסחרית של רכיב של מתקן ייצוא, לפי נוסחה שיקבע השר; |
||||
|
|
|
|
|
"שיעור ההפעלה המסחרית השנתי" – בכל שנת מס, החלק היחסי שבו פעל המתקן באותה שנה, לפי נוסחה שיקבע השר; |
||||
|
|
|
|
|
"תשלום בשל הקמת מתקן יצוא" - תשלום של בעל זכות נפט של מיזם נפט או של מי שקנה ממנו, במישרין או בעקיפין, את הנפט, שאינו כלול, ולא ניתן לכלול אותו, בהגדרה "הוצאות שוטפות של מתקן ייצוא", שבסעיף 1, או בהגדרה "תשלומים שוטפים" שבסעיף 3, או בהגדרות "תשלומים מצטברים" או "השקעות מצטברות" שבסעיף 4, אשר שולם, ככל ששולם, בפועל, ושימש במישרין למטרת תכנונו, הקמתו, של מתקן ייצוא או של אחד מרכיביו, לצורך יצירת תקבול; על אף האמור, בכל שנת מס יכלל במסגרת הגדרה זו אך ורק תשלום בשל רכיב שתוכנן להיות בשימוש באותה שנה, בהתאם להוראות שיקבע השר; |
||||
|
|
|
|
"הוצאות שוטפות של מתקן ייצוא, ליחידת נפט" – סך התשלומים של בעל זכות נפט של מיזם נפט או של מי שקנה ממנו, במישרין או בעקיפין, את הנפט, שאינם כלולים, ולא ניתן לכלול, בהגדרה "הוצאות הקמה של מתקן ייצוא", שבסעיף 1, בהגדרה "תשלומים שוטפים" שבסעיף 3, או בהגדרות "תשלומים מצטברים" או "השקעות מצטברות" שבסעיף 4, אשר שולמו, ככל ששולמו, בפועל בשנת מס, ושימשו במישרין למטרת הפעלה של מתקן ייצוא או למטרת תחזוקתו, לצורך יצירת תקבול, כשהוא מחולק בסך כל יחידות הנפט אשר יוצאו באמצעות אותו מתקן בשנת מס מסוימת, לרבות יחידות נפט שמקורן אינו במיזם הנפט;"; |
|||||
|
|
|
|
(2) אחרי ההגדרה "חוק הנפט" יבוא: |
|||||
|
|
|
|
""יחידת נפט" – לענין נפט שאינו גז טבעי, יחידת נפח, כפי שיקבע השר, לאחר התייעצות עם הממונה; לענין גז טבעי, יחידה למדידת אנרגיה כפי שיקבע השר, לאחר התייעצות עם מנהל הרשות, כהגדרתו בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002; השר, לאחר התייעצות עם מנהל הרשות כאמור, יקבע, בין השאר, גם הוראות לענין המרה של יחידות אנרגיה ליחידות נפח, ולענין המרה מגז טבעי במצב צבירה כלשהו לגז טבעי במצב צבירה אחר; |
|||||
|
|
|
|
"יחסים מיוחדים" – לרבות כל אלה: |
|||||
|
|
|
|
|
(1) יחסים שבין אדם לקרובו, כמשמעו בסעיף 76(ד) לפקודה; |
||||
|
|
|
|
|
(2) יחסים בין אדם אחד לאדם אחר, אשר לשניהם ענין משותף להסיט הכנסה או הוצאה בין עסקה אחת שביניהם לעסקה אחרת שביניהם, משיקולי מס; |
||||
|
|
|
|
|
(3) יכולת השפעה של צד אחד לעסקה במשנהו, או יכולת השפעה של אדם אחד על שני צדדים, או יותר, לאותה עסקה, במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם אחר; לענין זה, "השפעה", על תאגיד, לרבות כל אחד מאלה: |
||||
|
|
|
|
|
|
(א) החזקה של 10% או יותר, במישרין או בעקיפין, מהון המניות המונפק של התאגיד, או מניירות ערך אחרים שהנפיק התאגיד, או מכח ההצבעה בו; לענין זה, "ניירות ערך" - כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968; |
|||
|
|
|
|
|
|
(ב) הזכות למנות דירקטור אחד או יותר מהדירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי; |
|||
|
|
|
|
|
|
(ג) כהונה כדירקטור של התאגיד או כמנהל הכללי; |
|||
|
|
|
|
"לקוח סופי" – |
|||||
|
|
|
|
|
מי שרכש נפט, במישרין או בעקיפין, מבעל זכות נפט של מיזם נפט, והוכח לפקיד השומה כי מתקיימים בו כל אלה: |
||||
|
|
|
|
|
|
(א) לא מתקיימים יחסים מיוחדים בינו לבין בעל זכות נפט של מיזם הנפט; |
|||
|
|
|
|
|
|
(ב) לא מתקיימים יחסים מיוחדים בינו לבין כל מי שרכש את הנפט מבעל זכות הנפט של מיזם הנפט, במישרין או בעקיפין, בטרם הנפט נרכש על-ידו; |
|||
|
|
|
|
|
|
(ג) הוא לא רכש את הנפט מאדם אחר, אשר מתקיימים לגביו פסקאות משנה (א) ו-(ב) לעיל; |
|||
|
|
|
|
"מועד ההעברה" - המועד שבו הנפט נמכר או הועבר כאמור בהגדרה "מכירה", ולא יאוחר מהמועד שבו הוצא הנפט משטח זכות הנפט לצורך מכירתו או העברתו כאמור; |
|||||
|
|
|
|
"מועד הפעלה מסחרית", של מתקן יצוא – המועד שבו עובד או יוצא נפט, באמצעות מתקן יצוא, לפי הענין, בשווי מצטבר של 50 מליון שקלים חדשים, כפי שיקבע שר האוצר; |
|||||
|
|
|
|
"מחיר הממוצע המקומי" – ביחס לכל הסכם מכירה, כאמור בפסקה (2) להגדרה "מכירה" (בהגדרה זו – הסכם הייצוא) – סכום השווה למקדם ההצמדה, כשהוא מוכפל בסכום הממוצע המשוקלל של המחירים המקומיים ליחידת נפט מהסוג שלגביו מחושב גובה התקבול, בצורתו עובר למועד ההעברה, בהתאם להסכמי המכירה, כאמור בפסקה (1) להגדרת "מכירה", האחרונים שנחתמו במועד החתימה על הסכם הייצוא, אשר הסך המצטבר של יחידות הנפט שניתן לרכוש לפיהם לא יפחת מהסך המזערי (בהגדרה זו – הסכמים מקומיים); הממוצע המשוקלל של המחירים המקומיים ליחידת נפט כאמור, יחושב לפי סך יחידות הנפט שניתן לרכוש לפי כל הסכם מכירה המובא בחשבון לצורך קביעת הממוצע המשוקלל, והכל כפי שיחושב על ידי המנהל; בהגדרה זו - |
|||||
|
|
|
|
|
"הסך המזערי" – הסך הכולל של יחידות הנפט שניתן לרכוש לפי הסכם הייצוא, או הסך הכולל של יחידות הנפט שניתן לרכוש לפי ההסכמים המקומיים שנחתמו בשנתיים שקדמו למועד חתימת הסכם הייצוא, לפי הסך הגבוה מביניהם; |
||||
|
|
|
|
|
"מחיר מקומי ליחידת נפט" – המחיר שנקבע ליחידת נפט לפי הסכם מכירה, כהגדרתה בפסקה (1) להגדרה "מכירה" (בהגדרה זו – הסכם מקומי), בין מוכר לקונה שלא מתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים, לרבות סכום המשולם בשל כל רכיב נלווה, ולרבות כל סכום, בין חיובי ובין שלילי, המתווסף למחיר בהתאם למנגנון הצמדה שנקבע בהסכם המקומי; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לענין חישוב המחיר שנקבע ליחידת נפט לפי הסכם מקומי לצורך חישוב מחיר הממוצע המקומי, לרבות הוראות לענין התאמתו של המחיר שנקבע ליחידת נפט לפי הסכם מקומי בהתאם לתנאי ההסכם המקומי; |
||||
|
|
|
|
|
"המדד המקומי המשולב" – מדד המורכב משילוב של כל מנגנוני ההצמדה שנקבעו בהסכמים המקומיים שהובאו בחשבון לצורך חישוב המחיר הממוצע המקומי, כאשר משקלו של כל אחד ממנגנוני ההצמדה כאמור, ייקבע בהתאם ליחס שבין סך יחידות הנפט שניתן לרכוש לפי ההסכם שבו נקבע אותו מנגנון הצמדה, לבין הסך הכולל של יחידות הנפט שניתן לרכוש לפי כל ההסכמים המקומיים; |
||||
|
|
|
|
|
"מקדם ההצמדה", בכל מועד חישוב של מחיר הממוצע המקומי – 1 בתוספת ההפרש בין המדד המקומי המשולב הידוע באותו מועד לבין המדד המקומי המשולב שהיה ידוע במועד החישוב הקודם, כשהוא מחולק במדד המקומי המשולב שהיה ידוע במועד החישוב הקודם; ואולם, לבקשת בעל זכות נפט של מיזם נפט ביחס להסכם ייצוא מסוים, ובכפוף לכך שהמנהל שוכנע כי במועד החתימה על הסכם הייצוא, או במועד אחר שנקבע בהסכם הייצוא כמועד שבו ניתן להחליף את מדד הסכם הייצוא, מתקיימים התנאים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) לעיל, יהיה מקדם ההצמדה 1 בתוספת ההפרש בין המדד שנקבע בהסכם הייצוא (בהגדרה זו – מדד הסכם הייצוא), הידוע באותו מועד, לבין מדד הסכם הייצוא שהיה ידוע במועד החישוב הקודם, כשהוא מחולק במדד הייצוא שהיה ידוע במועד החישוב הקודם; לא יורה המנהל כאמור, אלא אם הונחה דעתו, מתקיימים שני אלה: |
||||
|
|
|
|
|
|
(1) מדד הסכם הייצוא אינו נתון להשפעת אחד מהצדדים לאותה מכירה; |
|||
|
|
|
|
|
|
(2) סך ההיטל הצפוי מהמכירה לפי הסכם הייצוא, במשך כל תקופת הסכם הייצוא, חלקי מספר יחידות הנפט שנמכרו לפי הסכם הייצוא, אינו נמוך מסך ההיטל הצפוי ממכירה של נפט לפי ההסכמים המקומיים, תוך הצמדת כל מחיר מקומי למנגנון ההצמדה שנקבע בהסכם המקומי הנוגע לו, חלקי מספר יחידות הנפט שנמכרו לפי ההסכמים המקומיים; לענין זה, "הסכם מקומי" – הסכם שהובא בחשבון לענין חישוב המחיר הממוצע המקומי ביחס להסכם הייצוא; |
|||
|
|
|
|
(3) במקום ההגדרה "מכירה" יבוא: |
|||||
|
|
|
|
""מכירה" – כל אחד מאלה: |
|||||
|
|
|
|
|
(1) מכירת נפט, או העברתו ללא תמורה, לצורך שימוש בו בשטח מדינת ישראל, לרבות שימוש עצמי, ולרבות: |
||||
|
|
|
|
|
|
(א) זיקוק או שינוי הרכב כימי של נפט, למעט טיפול ראשוני הנדרש לצורך הזרמתו למערכת ההולכה כהגדרתה בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002; |
|||
|
|
|
|
|
|
(ב) הפקת אנרגיה; |
|||
|
|
|
|
|
|
(ג) עיבוד או שימוש אחר שקבע השר באישור הועדה; |
|||
|
|
|
|
|
(2) מכירת נפט לצורך שימוש בו מחוץ לשטח מדינת ישראל, לרבות שימוש עצמי, ולרבות: מכירה למתקן יצוא או העברה, ללא תמורה, למתקן יצוא; |
||||
|
, |
|
|
"מחיר העברה" – סכום שיקבע כמפורט להלן: |
|||||
|
|
|
|
|
(1) לענין נפט שאינו גז טבעי, סכום שיקבע לפי סעיף 16; |
||||
|
|
|
|
|
(2) לענין גז טבעי, סכום שיקבע על-פי אחד מאלה: |
||||
|
|
|
|
|
|
(א) אם הורה על כך המנהל, במסגרת החלטת מיסוי לפי סעיף 44 שניתנה לבקשת בעל זכות נפט של מיזם נפט, לאחר קבלת אישור המנהל הכללי של משרד האוצר, יקבע מחיר ההעברה לפי אחד מאלה: |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(1) לא חרג התקבול בפועל מטווח הערכים בעסקאות דומות, יקבע מחיר ההעברה כסכום התקבול בפועל, לרבות תקבול בשל כל רכיב נלווה; |
||
|
|
|
|
|
|
|
(2) חרג התקבול בפועל מטווח הערכים בעסקאות דומות, יקבע מחיר ההעברה על פי הערך המצוי במאון ה-50 בטווח הערכים; |
||
|
|
|
|
|
|
לענין פסקה זו, "עסקה דומה" ו-"טווח הערכים", כהגדרתם בתקנות מיסוי רווחי נפט (קביעת תנאי שוק), התשע"ד-2014; |
|||
|
|
|
|
|
|
(ב) נמצא לקוח סופי, ולא הורה המנהל על קביעת מחיר ההעברה בהתאם להוראות פסקה (2)(א) להגדרה זו, יקבע מחיר ההעברה כסכום ששילם, בכסף או בשווה כסף, הלקוח הסופי, בשל רכישת הנפט, לרבות כל רכיב נלווה, כשסכום זה מחולק במספר יחידות הנפט שנרכשו, ובניכוי הסכום הכולל של הוצאות הייצוא בשל מכירתו ללקוח הסופי; לא נמצא לקוח סופי, ולא הורה המנהל על קביעת מחיר ההעברה בהתאם להוראות פסקה (2)(א) להגדרה זו, יקבע מחיר ההעברה כמחיר השוק שהיה משלם קונה, בשל רכישת הנפט, לרבות כל רכיב נלווה, בהתאם לנתונים המתפרסמים לידיעת הציבור באמצעות מפיץ מידע על מחירי נפט בשווקים שונים בעולם, כשסכום זה מחולק במספר יחידות הנפט שנרכשו, ובניכוי הסכום הכולל של הוצאות הייצוא בשל מכירתו לקונה כאמור; לענין זה, "קונה" – מי שקנה נפט, במישרין או בעקיפין, מבעל זכות נפט של מיזם נפט, ומתקיימים לגביו שני אלה: |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(1) מתפרסמים לידיעת הציבור באמצעות מפיץ מידע על מחירי נפט בשווקים שונים בעולם, נתונים אודות עסקה בעלת מאפיינים דומים לעסקה שבמסגרתה הוא קנה את הנפט; |
||
|
|
|
|
|
|
|
(2) הוא לא קנה את הנפט, במישרין או בעקיפין, מקונה אחר שמתקיים לגביו התנאי האמור בפסקת משנה (2)(ב)(1) לעיל; |
||
|
|
|
|
|
|
(ג) לא הורה המנהל על קביעת מחיר ההעברה בהתאם להוראות פסקה (2)(א) להגדרה זו, ולא ניתן לקבוע את מחיר העברה על-פי הוראות פסקה (2)(ב) להגדרה זו, יקבע מחיר ההעברה לפי סעיף 16 כסכום שהיה מתקבל ממכירת נפט, לרבות כל רכיב נלווה, במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, אילו הנפט היה נמכר במועד ההעברה;"; |
|||
|
|
|
|
(4) אחרי ההגדרה "מכירה" יבוא: |
|||||
|
|
|
|
""מתקן ייצוא" – צינור, מתקן הנזלה של גז טבעי, או כל מתקן אחר שמשמש לצורך ייצוא נפט מחוץ לשטח מדינת ישראל, או לצורך עיבוד נפט או אחסנתו למטרת ייצואו מחוץ לשטח מדינת ישראל;"; |
|||||
|
|
|
|
(5) אחרי ההגדרה "רווחי נפט" יבוא: |
|||||
|
|
|
|
""רכיב נלווה" – כל פעולה המבוצעת כרכיב נלווה לצורך מכירה או יחד עם המכירה, לרבות, בין היתר, ניקוי נפט, טיפול כלשהו הנדרש לצורך הזרמת נפט למתקן ייצוא או למערכת ההולכה כהגדרתה בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002, הנזלה של גז טבעי, גיזוז של גז טבעי נוזלי, הובלת נפט, ולרבות מתן אשראי לצורך מכירה או כל פעולה או שרות אחרים המבוצעים לצורך המכירה;"; |
|||||
|
|
|
|
(6) אחרי ההגדרה "שיעור עליית המדד" יבוא: |
|||||
|
|
|
|
""תושב חוץ" – כהגדרתו בפקודה"; |
|||||
|
|
|
|
(7) בהגדרה "תקבול" – תקבול, בכסף או בשווה כסף, מכל אחד מאלה: |
|||||
|
|
|
|
|
(א) במקום פסקה (1) יבוא: |
||||
|
|
|
|
|
|
"(1) |
מכירה של נפט שהופק בשטח זכות הנפט של מיזם הנפט, לרבות תקבול מכל רכיב נלווה, ויחולו הוראות אלה: |
||
|
|
|
|
|
|
|
(א) לענין מכירה כאמור בפסקה (1) להגדרת "מכירה", למעט מכירה ממוכר לקונה שלא מתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים - יראו כתקבול שהתקבל בפועל, במועד ההעברה, תמורת המכירה, מחיר ליחידת נפט שיקבע לפי סעיף 16, כשהוא מוכפל, במספר יחידות הנפט שנמכרו, במישרין, ממיזם הנפט, באותה המכירה; |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) לענין מכירה כאמור בפסקה (2) להגדרת "מכירה", ממוכר לקונה שלא מתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים - יראו כתקבול שהתקבל בפועל, במועד ההעברה, תמורת המכירה, את התקבול בפועל או את המחיר הממוצע המקומי, לפי הגבוה מביניהם, כשהוא מוכפל, במספר יחידות הנפט שנמכרו או שהועברו, במישרין, ממיזם הנפט, לפי הענין, באותה המכירה; |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) לענין מכירה כאמור בפסקה (2) להגדרת "מכירה", ממוכר לקונה שמתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים - יראו כתקבול שהתקבל בפועל, במועד ההעברה, תמורת המכירה, את מחיר ההעברה, או את המחיר הממוצע המקומי, או את התקבול בפועל, לפי הגבוה מביניהם, כשהוא מוכפל, במספר יחידות הנפט שנמכרו או שהועברו, במישרין, ממיזם הנפט, לפי הענין, באותה המכירה."; |
||
|
|
|
|
|
(ב) בפסקה (2), במקום "מכירה של נכס שהתשלום בעדו מובא בחשבון לצורך חישוב מקדם ההיטל של מיזם הנפט, עד גובה התשלום שהובא בחשבון כאמור" יבוא "מכירה של נכס שניתן להביא בחשבון את התשלום בעדו לצורך חישוב מקדם ההיטל של מיזם הנפט, עד גובה התשלום שניתן להביא בחשבון כאמור"; |
||||
|
|
|
|
|
(ג) בפסקה (3), במקום "שהובא בחשבון" יבוא "שניתן להביא בחשבון"; |
||||
|
|
|
|
(8) אחרי ההגדרה "תקבול" יבוא: |
|||||
|
|
|
|
""תקבול בפועל" – הסכום הכולל ששולם לבעלי זכות נפט של מיזם נפט תמורת מכירה, לרבות כל רכיב נלווה, כשסכום זה מחולק במספר יחידות הנפט שנרכשו, ובניכוי הסכום הכולל של הוצאות הייצוא ליחידת נפט, הנדרשות לצורך המכירה למי ששילם את הסכום כאמור."; |
|||||
|
תיקון סעיף 13 |
2. |
בסעיף 13 לחוק העיקרי - |
||||||
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ככל שבשנת מס ביצע בעל זכות נפט של מיזם נפט מכירה, כהגדרתה בפסקה (1) להגדרה "מכירה", למעט מכירה ממוכר לקונה שלא מתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים, או מכירה כהגדרתה בפסקה (2) להגדרה "מכירה", למעט מכירה שניתנה לגביה החלטת מיסוי לפי סעיף 44, בהתאם להוראות פסקת משנה (1)(ב) סיפה להגדרה "תקבול", יכלול דוח מקדם ההיטל פרק נפרד שבו יפורטו כל הנתונים הנדרשים לצורך קביעת מחיר ההעברה, או המחיר לפי סעיף 16, לפי הענין, והכל בצורה ובאופן שיורה לו המנהל."; |
|||||
|
|
|
|
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: |
|||||
|
|
|
|
|
"(א1) בעל מתקן יצוא יגיש, לגבי כל שנת מס דיווח לגבי כל הנתונים הנדרשים, לדעת פקיד השומה, לצורך חישוב מחיר העברה של מיזם נפט, והכל בצורה ובאופן שיורה לו המנהל (בחוק זה – דוח מחיר העברה)."; |
||||
|
|
|
|
(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: |
|||||
|
|
|
|
|
"(ב1) בעל מתקן יצוא יודיע לפקיד השומה, עד מועד ההפעלה המסחרית של המתקן, ולא יאוחר ממועד הגשת דוח מחיר ההעברה שעליו להגיש לגבי שנת המס שבה חל מועד ההפעלה המסחרית של המתקן, אם ברצונו לדווח בשקלים חדשים או בדולרים; הודעה כאמור תחייב את בעל המתקן לגבי כל דוחות מחירי ההעברה שעליו להגיש במסגרת המתקן; לא הודיע בעל המתקן כאמור, יראוהו כמי שבחר לדווח בשקלים חדשים."; |
||||
|
|
|
|
(4) בסעיף קטן (ג), במקום "ודוח רווחי נפט יוגשו לפקיד השומה" יבוא "דוח רווחי נפט ודוח מחיר העברה יוגשו לפקיד השומה ולממונה", ובמקום "על מקדם ההיטל ורווחי הנפט" יבוא "על מקדם ההיטל, רווחי הנפט או מחיר ההעברה"; |
|||||
|
|
|
|
(5) בסעיף קטן (ה), אחרי "מיזם נפט" יבוא "בעל מתקן יצוא", ובמקום "כאמור בסעיף (ב) במסגרת דוח מקדם היטל" יבוא "כאמור בסעיף קטן (ב) במסגרת דוח מקדם היטל, או כאמור בסעיף קטן (ב1) במסגרת דוח מחיר העברה, לפי הענין". |
|||||
|
תיקון סעיף 14 |
3. |
בסעיף 14 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג), יבוא: |
||||||
|
|
|
|
"(ג1) מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), בוצעה בשנת מס כלשהי מכירה, כהגדרתה בפסקה (2) להגדרת "מכירה", ולא הוגש דוח מחיר העברה מלא, להנחת דעת פקיד השומה, לגבי אותה שנת מס, רשאי פקיד השומה לקבוע את רווחי הנפט של מיזם הנפט באותה שנה לפי מיטב שפיטתו ולהטיל לגבי המיזם היטל בהתאם.". |
|||||
|
תיקון סעיף 16 |
4. |
בסעיף 16 לחוק העיקרי - |
||||||
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א), בפסקאות (1) ו-(2), המילים "בתום לב" – יימחקו; |
|||||
|
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ב), ההגדרה "יחסים מיוחדים" – תימחק; |
|||||
|
|
|
|
(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: |
|||||
|
|
|
|
|
"(ג) |
בעל זכות נפט של מיזם נפט, או בעל מתקן ייצוא, יהיה חייב להמציא לפקיד השומה, לפי דרישתו, את כל המסמכים והנתונים המצויים בידיו הנוגעים לעסקה או לצד לעסקה בינו לבין תושב חוץ, או לתשלום, לתקבול, למכירה או לדרך הקביעה של כל אחד מהם; |
|||
|
|
|
|
|
(ד) |
(1) בכפוף להוראות סעיף 1, צד למכירה רשאי לפנות למנהל ולבקש במסגרת החלטת מיסוי לפי סעיף 44, אישור מוקדם כי מחיר של עסקה מסוימת או של סדרה של עסקאות דומות, כפי שהוסכם בין צדדים שיש ביניהם יחסים מיוחדים, הוא בהתאם לתנאי השוק; |
|||
|
|
|
|
|
|
(2) בקשה כאמור בפסקה (1) תכלול את כל העובדות המהותיות והפרטים הנוגעים לעסקה וכן לדרך קביעת מחירה, ויצורפו לה מסמכים, אישורים, חוות דעת, הצהרות, הערכות, הסכם העסקה או טיוטה שלו, וכן כל מסמך או פרט אחר, הכל כפי שיורה המנהל; |
|||
|
|
|
|
|
|
(3) המנהל רשאי לדרוש כל מסמך או פרט נוסף שייראה לו דרוש לענין החלטתו בבקשה. |
|||
|
|
|
|
|
|
(4) המנהל יודיע את החלטתו ונימוקיו בתוך 120 ימים מיום שהגיעה אליו הבקשה וכל המסמכים כאמור בפסקאות (2) ו-(3), ואולם רשאי הוא, מטעמים שיירשמו, להאריך את המועד האמור עד 180 ימים, ובלבד שהודיע למבקש על ההארכה לפני חלוף המועד המקורי. |
|||
|
|
|
|
|
|
(5) לא השיב המנהל על הבקשה בתוך המועד שנקבע בפסקה (4), יראו בכך אישור לכאורה שהעסקה נעשתה בהתאם לתנאי השוק. |
|||
|
|
|
|
|
(ה) |
שר האוצר, באישור הועדה, רשאי לקבוע: |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(1) לגבי כלל בעלי זכות נפט של מיזמי נפט, דרכים ושיטות להכרה במחיר עסקה או בתנאיה כמחיר שוק או כתנאי שוק, לפי הענין, וכן הוראות לענין ייחוס הכנסות, תקבולים, הוצאות, תשלומים, ניכויים, זיכויים ופטורים, והכל ביחס לעסקה שמתקיימים בין צדדיה יחסים מיוחדים; |
||
|
|
|
|
|
|
|
(2) אגרת בקשה לקבלת אישור כאמור בסעיף קטן (ד), ויכול שאגרה זו תיקבע כשיעור משווי עסקה; |
||
|
|
|
|
|
|
|
(3) הוראות לענין דוחות ומסמכים שיוגשו לפקיד השומה והוראות רישום ותיעוד.". |
||
|
הוספת סעיף 16א. |
5. |
אחרי סעיף 16 יבוא: |
||||||
|
|
|
"סמכות להתעלם מעסקה |
16א. |
(א) היה פקיד השומה סבור כי עסקה פלונית המפחיתה או עלולה להפחית את סכום ההיטל המשתלם על ידי אדם פלוני היא מלאכותית או בדויה, או שעסקה פלונית אינה מופעלת למעשה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הימנעות מהיטל או הפחתת היטל בלתי נאותות, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והאדם הנוגע בדבר יהא נישום לפי זה. הימנעות מהיטל או הפחתת היטל ניתן לראותן כבלתי נאותות אפילו אינן נוגדות את החוק. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) שום דבר מהאמור בסעיף קטן (א) אינו מונע הגשת השגה לפי סעיף 15(א) או ערעור לפי סעיף 15(ו), על החלטת פקיד השומה לפי סעיף קטן (א).". |
||
|
תיקון סעיף 17 |
6. |
בסעיף 17 לחוק העיקרי - |
||||||
|
|
|
|
(1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: |
|||||
|
|
|
|
|
"(א1) היה מתקן ייצוא בבעלות משותפת, יבקשו הבעלים המשותפים במתקן מפקיד השומה, בתוך 30 ימים ממועד תחילת עבודות ההקמה של המתקן, להכיר באחד מהם כשותף המדווח לענין פרק זה, ובלבד שהוא תושב ישראל, כהגדרתו בפקודה, ואולם רשאי פקיד השומה להכיר באחד מהבעלים המשותפים שאינו תושב ישראל כשותף מדווח, מטעמים מיוחדים שירשמו."; |
||||
|
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ב), אחרי "סעיף קטן (א)" יבוא "או (א1)"; |
|||||
|
|
|
|
(3) אחרי "סעיף קטן (א)" יבוא "או (א1)", אחרי "כבעל זכות הנפט היחיד של מיזם הנפט" יבוא "או כבעלים היחיד של מתקן ייצוא", ובסופו יבוא "או של כל אחד מהבעלים המשותפים במתקן ייצוא.". |
|||||
|
תיקון חוק לעידוד השקעות הון |
7. |
בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון - |
||||||
|
|
|
|
(1) בהגדרה "מפעל תעשייתי" - |
|||||
|
|
|
|
|
(א) אחרי "מפעל לחיפוש או להפקה של נפט כהגדרתו בחוק הנפט, התשי"ב-1952" יבוא "מתקן ייצוא כהגדרתו בחוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011"; |
||||
|
|
|
|
|
(ב) אחרי פסקה (8) יבוא: |
||||
|
|
|
|
|
|
"(8א) ייצור מוצרים שנפט מהווה רכיב ייצור בהם, שסוג שייקבעו השרים;"; |
|||
|
|
|
|
(2) אחרי "נכסים יצרניים" יבוא: |
|||||
|
|
|
|
""נפט" – כהגדרתו בחוק הנפט, התשי"ב-1952;". |
|||||
עו"ד אלדר דוכן