חוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ"ד-1964
הקליקו על כותרת הסעיף
1. הגדרות
1א. שיכון ציבורי
6. אי חלות חיקוקים
7. רישום הערה בפנקסים
12. ראיות
13. ביצוע ותקנות

חוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ"ד-1964 1

 
1.   
הגדרות

(תיקונים: התשל"ה, התשמ"ב, התש"ע)
בחוק זה -
"בנין" - מבנה של קבע או חלק ממנו;
"משתכן" - מי שעל שמו נרשמת, רישום ראשון, בעלות או חכירה בבנין או בחלק מבנין שבשיכון ציבורי לאחר שהרישום הותר מכוח חוק זה;
"פעולת רישום" - אחת מאלה:
(1) רישום עסקה במקרקעין שאושרו כשיכון ציבורי לזכות מי שאינו משתכן, לרבות רישום זיקת הנאה, איחוד, חלוקה או פיצול, רישום בית בפנקס הבתים המשותפים, רישום תקנון של בית משותף לפי הוראות חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן - חוק המקרקעין), ובלבד שרישום זה נעשה לשם מילוי התחייבות של המדינה או של מי שפועל מטעמה או ביזמתה;
(2) רישום עסקה במקרקעין לזכות משתכן ורישום משכנתה להבטחת תשלום הלוואה שניתנה על ידי המדינה, או על פי הסכם עם המדינה, לשם מימון הקמת השיכון הציבורי, ובלבד שרישום המשכנתה נעשה אגב רישום בעלות או שכירות לזכות המשתכן.
1א.   
שיכון ציבורי

(תיקונים: התשל"ה, התשמ"ב, התשנ"ד, התשנ"ט, התש"ע)
(א) מקרקעין שהוקמו עליהם בנינים בידי המדינה או מטעמה או ביזמתה או שהמדינה רכשה בנינים שעליהם, ושנכללו בתכנית שאושרה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן - חוק התכנון), עד יום י"ד בטבת התש"ע (31 בדצמבר 2009) ובנייתם החלה בתוך שנתיים ממועד אישור התכנית כאמור, רשאי שר הבינוי והשיכון, או מי שהוא הסמיך לכך, לאשר את המקרקעין או את הבנינים כשיכון ציבורי; הודעה על האישור תפורסם ברשומות.
(ב) בנין שנרכש על-ידי המדינה לא יאושר כשיכון ציבורי אלא לאחר ששולמו כל תשלומי החובה החלים על הבנין ומגיעים מהמוכר למדינה או לרשות המקומית עד יום רכישתו.
2-5.   
(בוטלו).
6.   
אי חלות חיקוקים

(תיקון התשמ"ב)
(א) הוראת כל חיקוק האוסרת פעולת רישום כל עוד לא הוכח ששולמו המסים, הארנונות, ההיטלים ותשלומי החובה האחרים, המגיעים למדינה או לרשות מקומית (לכל אלה ייקרא להלן - תשלומי חובה), לא תמנע פעולת רישום.
(ב) בשיכון ציבורי שבו הבעלות או החכירה הראשית נרשמת לזכות תאגיד יחול האמור בסעיף קטן (א) הן על התאגיד והן על כל אדם הזכאי כלפי התאגיד לרישום זכות בשיכון הציבורי, ובלבד שהבקשה לרישום אותה זכות הוגשה יחד עם בקשת התאגיד לרישום בעלותו או חכירתו.
7.   
רישום הערה בפנקסים

(תיקון התשל"ה)
(א) היתה פעולת רישום מתבצעת ולא הוכח ששולמו תשלומי החובה, ירשום רשם המקרקעין בפנקס המקרקעין הערה שתשלומי החובה שחייב בהם המשתכן לא שולמו; נוכח הרשם ששולמו תשלומי החובה שלגביהם נרשמה ההערה - ימחוק אותה.
(ב) על אף האמור בפקודת המסים (גביה) ובכל דין אחר, משנרשמו מקרקעין על שם משתכן -
(1) בטל כל שעבוד להבטחת תשלום חובה המגיע בשל המקרקעין ממי שהחזיק אותם לפני המשתכן;
(2) במקום שרישום עסקה במקרקעין מותנית על-פי חיקוק בהגשת אישור של רשות בדבר סילוק תשלומי חובה, לא יידרש, לענין רישום עסקת המשתכן בהם, אלא אישור לגבי תשלומי החובה המגיעים ממנו, ורשות שנדרשה ליתן אישור כאמור לא תתנה את נתינתה אלא בסילוק תשלומי החובה המגיעים מהמשתכן.
8-11.   
(בוטלו).
12.   
ראיות

(תיקונים: התשנ"ד, התשנ"ט, התש"ע)
אושרו בניינים כשיכון ציבורי לפי האמור בסעיף 1א, ישמש האישור ראיה חותכת לכך שהבניינים הוקמו על ידי המדינה או מטעמה או ביוזמתה, נכללו בתכנית שאושרה לפי חוק התכנון עד יום י"ד בטבת התש"ע (31 בדצמבר 2009), ושבנייתם החלה בתוך שנתיים ממועד אישור התכנית.
13.   
ביצוע ותקנות

(תיקון התשמ"ב)
שר הבינוי והשיכון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהסכמת שר הפנים, להתקין תקנות לביצועו.
 
לוי אשכול
יוסף אלמוגי
 
ראש הממשלה
שר השיכון
שניאור זלמן שזר
 
 
נשיא המדינה
 
 
[1.] ס"ח 417, התשכ"ד (13.2.1964), עמ' 52.
תיקונים:ס"ח 781, התשל"ה (25.8.1975), עמ' 244;
ס"ח 1035, התשמ"ב (22.12.1981), עמ' 13;
ס"ח 1465, התשנ"ד (9.6.1994), עמ' 147;
ס"ח 1704, התשנ"ט (15.2.1999), עמ' 93;
ס"ח 2209, התשס"ט (10.8.2009), עמ' 331. הצ"ח - ממשלה 436, התשס"ט, עמ' 348 ועמ' 514;
ס"ח 2233, התש"ע (16.3.2010), עמ' 414. הצ"ח - ממשלה 436, התשס"ט, עמ' 348 ו-589. ראו הוראות תחילה ותחולה בסעיף 6 לתיקון.