חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ"ג-1962 1

בחוק זה -

(1) עזרה ראשונה;

(2) (נמחקה);

(3) סדרני בטיחות שיתמנו על-ידי האחראי לבטיחות באסיפה ושיעמדו לרשותו, וסימני ההיכר של סדרנים אלה; בחוק זה, "סדרן בטיחות" - למעט סדרן לאירועי ספורט, כהגדרתו בחוק לאיסור אלימות בספורט, התשס"ח-2008;

(4) המספר המקסימלי של הרשאים להיכנס למקום האסיפה בשים לב לשטחו והצגת מודעה בדבר המספר המקסימלי וכן מודעות אחרות הנוגעות לבטיחות הקהל;

(5) סידורים כיוצא באלה לשם הגנת המשתתפים באסיפה והנמצאים בשכנותה;

(6) (נמחקה);

(7) הוראות וכללי התנהגות לשם שמירה על הסדר הציבורי ועל שלומם ובטיחותם של המשתתפים בפעילות ספורט, לרבות לענין זירת פעילות הספורט;

(א1) השר לביטחון הפנים רשאי לקבוע לאסיפות במקומות אסיפות קבועים או במקומות אחרים, הוראות לעניין אמצעי בטיחות אש והצלה, כיבוי ומניעת דליקות.

(ב) התקנות לאסיפות שלא במקומות אסיפות קבועים יכול שיחולו לגבי שטח המדינה כולה או כל חלק ממנה, לגבי כל האסיפות או סוגים מיוחדים שלהן.

(ג) תקנות בדבר סדרני בטיחות יותקנו לאחר התייעצות עם הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.

(ד) תקנות לענין אירוע ספורט ומקום שבו מתקיים אירוע ספורט, יותקנו לאחר התייעצות גם עם שר המדע התרבות והספורט.

(1) אם טרם התחילה - לצוות על אי-קיומה;

(2) אחרי שהתחילה - לצוות על פיזורה, אם היה לו חשש סביר שעקב אי-קיום התקנות קיימת סכנת נפשות של ממש.

(1) העבירה נעברה שלא בידיעתו;

(2) הוא נקט באמצעים סבירים למניעת ביצוע העבירה.

(1) החוק העותומני על האסיפות הפומביות מיום 20 בג'ימאד אל אואל, 1327 (27 במאי 1909);

(2) ההודעה מס' 56 מיום 3 בדצמבר 1920 בדבר אסיפות פומביות.