תזכיר חוק העונשין (תיקון מס' )(ריצוי עונשי מאסר במצטבר ועבודות שירות) התשעד-2014.doc תזכיר חוק העונשין (תיקון מס' _) (ריצוי עונשי מאסר במצטבר ועבודות שירות), התשע"ד-2014

תזכיר חוק[1]

א.  שם החוק המוצע

חוק העונשין (תיקון מס'...)(ריצוי עונשי מאסר במצטבר ועבודות שירות), התשע"ד-2014

 

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו

1. סעיף 45(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977[2] (להלן: "החוק") קובע שככלל, בהיעדר הוראה אחרת של בית המשפט, עונשי מאסר שהוטלו על נאשם במסגרת הליכים שונים, ירוצו בחופף (כולם כאחד), ולא במצטבר (בזה אחר זה), כך שלמעשה הנאשם ירצה עונש מאסר אחד של התקופה הארוכה ביותר. הוראה זו נועדה להקל עם נאשם שהושתו עליו מספר עונשי מאסר ולאפשר לו "לכפר על עוונותיו על-ידי ריצוי עונש אחד ויחיד, היינו על העבירה הכבדה ביותר, אלא אם ראה בית-המשפט טעם מספיק לסטות ממדיניותו ולהורות אחרת" (ע"פ 237/80 מדינת ישראל נ' קורטאם, פ"ד לד(4) 576, 577-578 (1980). כן ראה ע"פ 4517/04 מסרואה נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(6) 119, 129 (2005), ע"פ 4654/03 וליד נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(2) 4404, 4425 (2006), וע"פ 7075/03 אלון נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(3) 1245, 1265 (2006)).

מוצע לתקן את סעיף 45(ב) ולהפוך את ברירת המחדל הקבועה בו, כך שעונשי מאסר ירוצו, בדרך כלל, במצטבר, אלא אם כן בית המשפט יורה אחרת. זאת, משני טעמים עיקריים:

ראשית, מהטעם המהותי. בתיקון מס' 113 לחוק בעניין הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, אשר פורסם ביום 10.1.12, נקבע כי העיקרון המנחה בענישה הוא עיקרון ההלימה, לפיו על העונש להלום את חומרת מעשהו של הנאשם ומידת אשמו. ברירת מחדל של צבירת עונשי מאסר משקפת נאמנה את המטרה העיקרית של הענישה, כפי שנקבע בתיקון האמור, להשיב לנאשם כגמולו בגין מעשיו. זאת בשונה מברירת מחדל של חפיפת עונשי מאסר, המביאה להקלה בעונשו של הנאשם, באופן שאינו בהכרח משקף את חומרת מעשיו ואת מידת אשמו. יפים לעניין זה דבריה של השופטת שטרסברג-כהן בע"פ 5443/98 מדינת ישראל נ' מנשרוב, תק-על 99(4), 225 (1999): "...מטבע הדברים ראוי שאדם ישא את מלוא עונשו על כל אחת מן העבירות אותן הוא עובר ולא "ייהנה מהפחתה" של מאסר שהושת עליו רק משום שהושת עליו מאסר נוסף בגין עבירה אחרת". בהקשר זה יצוין, כי בתיקון מס' 113 בוטל סעיף 45(א) לחוק, שקבע ברירת מחדל של חפיפת עונשים במצב בו הוטלו על נאשם כמה עונשי מאסר במסגרת הליך אחד, משום שסעיף זה לא התיישב עם עיקרון ההלימה. מכוח קל וחומר, ראוי גם לשנות את ברירת המחדל של חפיפת עונשים במצב בו הוטלו על נאשם כמה עונשי מאסר במסגרת הליכים שונים.  

שנית, מהטעם המעשי. ההסדר הקבוע בסעיף 45(ב) מעורר קושי במקרים בהם התביעה אינה יודעת כי כבר נגזר על הנאשם עונש מאסר בהליך אחר (כאשר מסיבות טכניות או מסיבות של הגשת ערעור הוא טרם דווח במערכת המרשם הפלילי) ולכן אינה מתייחסת בטיעוניה לסוגיית אופן ריצוי עונשי המאסר – בחופף או במצטבר. כתוצאה מכך, גם בית המשפט גוזר על הנאשם עונש מאסר בהליך שבפניו, מבלי להתייחס לעונש המאסר התלוי ועומד נגדו בהליך אחר, אשר אינו ידוע לו. מאחר שברירת המחדל במקרים אלו היא חפיפת העונשים, הרי שהנאשם יוצא נשכר מחוסר הידיעה של התביעה ושל בית המשפט בעקבותיה, וזוכה בקיצור אוטומטי ואולי אף באיון מוחלט של עונש המאסר האחרון שנגזר עליו. במענה לקושי זה, מוצע לקבוע ברירת מחדל של צבירת עונשי מאסר. כך, מחד גיסא, ימנעו מצבים בהם מפאת חוסר ידיעה כאמור הנאשם ירצה את עונשי המאסר שהוטלו עליו באופן חופף, ומאידך גיסא, תעמוד לבית המשפט הסמכות להורות על ריצוי העונשים בחופף במקרים מתאימים בהם הנסיבות מצדיקות זאת.

הסדר דומה, לפיו ברירת המחדל היא ריצוי עונשים במצטבר, קיים בסעיף 42(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש],[3] שלשונו כדלהלן: 

"הוטלה פסילה על מי שנדון לפסילה במשפט קודם אשר תקופתה טרם נסתיימה, תהיה הפסילה שהוטלה כאמור מצטברת לקודמתה ותקופתה תחל בתום הפסילה הקודמת".

הטעם העומד בבסיס הסדר זה זהה לטעם ביסוד התיקון המוצע, כפי שעולה מדברי ההסבר: 

"בתי המשפט גוזרים לעיתים דינו של אדם לפסילת רישיון הנהיגה שלו כשלא מובא לידיעתם דבר היותו של המורשע פסול לרישיון נהיגה מהרשעה קודמת. על-מנת למנוע ספק שאין הכוונה שהפסילה הנוספת תהיה חופפת לפסילה הקודמת, מוצע לקבוע מפורשות בפקודה כי כל פסילה תהיה תמיד מצטברת לפסילות מהרשעות קודמות, אלא אם בית המשפט יאמר אחרת בפסק דינו".[4]

בעקבות התיקון המוצע בדבר היפוך ברירת המחדל בסעיף 45(ב), מוצע לתקן גם את סעיף 58 לחוק ולמחוק ממנו את המילים "על אף האמור בסעיף 45". סעיף 58 קובע כי "מי שהוטל עליו עונש מאסר בשל עבירה נוספת והופעל נגדו עונש המאסר על תנאי, ישא, על אף האמור בסעיף 45, את שתי תקופות המאסר בזו אחר זו, זולת אם בית המשפט שהרשיעו בשל העבירה הנוספת ציווה, מטעמים שיירשמו, ששתי התקופות כולן או מקצתן יהיו חופפות". ברירת המחדל בסעיף 58, בדבר צבירה של עונשי המאסר, זהה לברירת המחדל אותה מוצע לקבוע בסעיף 45(ב) ולכן ההבהרה לגבי היחס בין שני הסעיפים אינה נחוצה עוד ואף עלולה לבלבל.

 

2. נידון שנגזר עליו עונש מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות (להלן: "עובד שירות"), מרצה את עונשו מחוץ לכתלי בית הסוהר, במסגרות שונות ומגוונות כגון בתי חולים, בתי תמחוי, אתרי הנצחה ובתי עלמין. סימן ב'1 לחוק מונה את תנאי עבודות השירות ואת החובות שעובד השירות נדרש לעמוד בהן במהלך עבודתו. בין היתר, נקבע כי עובד שירות יעבוד חמישה ימים בשבוע ולא בימי שבתון ומנוחה (סעיף 51ו לחוק), כי עובד שירות יציית לכללים ולהוראות שקבע הממונה על עבודות שירות (סעיף 51ח לחוק) וכי עובד השירות לא ייצא מהארץ במהלך תקופת עבודתו (סעיף 51ח).

על-מנת לשלול שימוש בסמים על-ידי עובדי שירות במהלך ריצוי עונשם, מוצע להעניק לממונה על עבודות שירות סמכות להורות על נטילת דגימות של שתן לעובדי שירות וכן למועמדים לעבודות שירות, כפי שיפורט להלן.

ישנן שלוש הצדקות עיקריות להענקת סמכות כאמור:

א.  דרישת המעסיקים: ציבור המעסיקים, אשר בלעדיהם אין קיום למערך עבודות השירות, מסרבים להעסיק עובדי שירות המשתמשים בסמים, וחלקם אף מתנים את העסקת עובדי השירות בכך שיעברו בדיקות שתן.

ב.  שלום הציבור וביטחונו: עבודות השירות עשויות להיות כרוכות במגע עם אוכלוסיות של חסרי ישע (כגון חולים, נכים, קשישים וקטינים) ועל כן יש להקפיד על כך שעובדי השירות לא ישתמשו בסמים העלולים לפגום בשיקול דעתם ולחשוף את סביבתם לסיכון.

ג.  עבודות שירות כפריבילגיה: עבודות השירות הן מסגרת ענישה שיקומית. עצם האפשרות ניתנת לעובדי השירות להשתלב מחדש בקהילה במקום לרצות את עונשם מאחורי סורג ובריח יש בה כדי להצדיק את הפיקוח המוגבר עליהם, בין היתר, באמצעות עריכת בדיקות שתן.

אם כן, מוצע להעניק לממונה על עבודות שירות סמכות להורות על נטילת דגימות שתן לעובדי שירות, וזאת בהתקיים חשד לכך שהם משתמשים בסמים במהלך תקופת עבודות השירות. כן מוצע להעניק סמכות כאמור כלפי מועמדים לעבודות שירות, אך לא על בסיס חשד לשימוש בסמים, כי אם בהתחשב בטיב העבירות בהן הורשעו ובעברם הפלילי. יושם אל לב, כי ביחס לעובדי שירות נדרש חשד קונקרטי לשימוש בסמים על-מנת שניתן יהיה ליטול מהם דגימות שתן, ולא די באינדיקציה כללית לשימוש בסמים על בסיס הרשעות קודמות ועבר פלילי. זאת משום שעובדי שירות כבר הוכרו ככשירים לעבודות שירות והחלו בריצוי עונשם. לשם השוואה, גם לפי סעיף 95ח לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971,[5] קצין שירות בתי הסוהר רשאי להורות על נטילת דגימת שתן מאסיר הנמצא בבית הסוהר רק בהתקיים יסוד סביר לחשד כי הוא עבר עבירת סמים.

לפי ההסדר המוצע, ממצאי דגימות השתן של מועמדים לעבודות שירות יילקחו בחשבון בשלב ההשמה בעבודות שירות, ואילו ממצאי דגימות השתן של עובדי שירות יוכלו לשמש עילה עצמאית להפסקה מינהלית של עבודות השירות. יצוין כי סירוב של עובד שירות ללקיחת דגימת שתן עלול להוות עילה להפסקה מינהלית של עבודות השירות בגין אי-ציות להוראה של הממונה על עבודות שירות לפי סעיף 51ט(א)(4).

יצוין כי במקביל לתיקון זה, מוצע לתקן גם את תקנה 2(ד) לתקנות העונשין (נשיאת מאסר בעבודת שירות), התשע"ב-2011, ולקבוע במסגרתה כי בראיון האבחון והמיון, הנערך בשלב בדיקת ההתאמה וההשמה בעבודות שירות, יסביר הממונה על עבודות שירות למועמד לעבודות שירות כי בסמכותו להורות על לקיחת דגימה של שתן מעובד השירות בהתקיים יסוד סביר לחשד לכך שהוא משתמש בסמים במהלך תקופת עבודות השירות. כן יוסבר כי סירוב של עובד שירות ללקיחת דגימה של שתן מעובד שירות בהתקיים חשד כאמור או ממצא חיובי בדגימה של שתן עשויים לשמש עילה להפסקה מינהלית של עבודות השירות. מתן הסבר למועמד לעבודות שירות, כמוצע, יתווסף לחובתו של הממונה על עבודות שירות להסביר למועמד לעבודות שירות את הכללים החלים על עובד השירות בעבודות השירות ונועד להגביר את השקיפות כלפי עובדי השירות. בכך יובטח כי כבר בשלב המועמדות לעבודות שירות, יהיו המועמדים מודעים לתנאי עבודות השירות ויבינו אותם, לרבות בכל הנוגע לסמכות בדבר לקיחת דגימת שתן ובדבר ביצוע הפסקה מינהלית של עבודות השירות בעקבות סירוב ללקיחת דגימה של שתן או בעקבות שימוש בסמים.

 

3. סעיף 51י(א) לחוק בדבר הפסקה שיפוטית של עבודת שירות קובע כך:

 

 

 

 
            (א) הרשיע בית משפט עובד שירות בתקופת עבודתו בשל עבירה אחרת, יחולו הוראות אלה:

 

 
(1)   גזר בית המשפט עונש מאסר בשל העבירה האחרת - וקבע שהנאשם לא ישא אותו בעבודת שירות – לא תחל עבודת השירות או תופסק ביום מתן גזר הדין, לפי העניין, ועובד השירות יישא את עונשו או את יתרת עונשו, לפי העניין, בבית הסוהר מהיום האמור או מיום אחר שקבע בית המשפט; עובד השירות ישא את תקופות המאסר בזו אחר זו, זולת אם בית המשפט, שהרשיעו בשל העבירה האחרת, ציווה ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות;

 

 
(2)   החליט בית המשפט לגזור בשל העבירה האחרת עונש אחר מזה המנוי בפסקה (1) - רשאי הוא לקבוע שעבודת השירות לא תחל או תופסק, לפי העניין, ושעובד השירות ישא את עונשו או את יתרת עונשו, לפי העניין, בבית הסוהר מהיום שיקבע בית המשפט.

 

לפי לשון הרישא של סעיף קטן (א), הפסקה שיפוטית של עבודת השירות חלה על "עובד שירות", כהגדרתו בסעיף 51א לחוק, שהורשע "בתקופת עבודתו" בשל עבירה אחרת. כלומר, אם בית המשפט גזר על עובד שירות עונש מאסר בשל עבירה אחרת בתוך התקופה שבה הוא מרצה עבודת שירות או אמור לרצות עבודת שירות (במקרה שבו הוא לא מתייצב לעבודת השירות כנדרש), חלה הפסקה שיפוטית של עבודת השירות.

על-מנת להבהיר כי הפסקה שיפוטית של עבודת השירות חלה גם במקרה שבו נאשם הורשע בשל עבירה אחרת בין מועד גזר הדין בעבירה "הראשונה", בו נגזר עליו לבצע עבודת שירות, לבין המועד שנקבע לתחילת ביצוע עבודת השירות, מוצע לתקן את הרישא של סעיף קטן (א) ולקבוע כי הפסקה שיפוטית של עבודת השירות חלה על מי ש"נידון לעבודת שירות" והורשע בשל עבירה אחרת.

התיקון המוצע משרת את תכליתו של סעיף 51י לחוק, למנוע ממי שהורשע בביצוע עבירה אחרת את הפריבילגיה לרצות את העונש בגין העבירה "הראשונה" שהורשע בה בעבודת שירות. לעניין זה, אחת היא אם הנידון החל בביצוע עבודת השירות או לא החל בביצועה, ואם לא החל בביצוע עבודת השירות מהטעם שלא התייצב במועד או מהטעם שטרם הגיע המועד לתחילתה.   

 

ג. עיקרי החוק המוצע:

1. מוצע לשנות את ברירת המחדל בסעיף 45(ב) לחוק ולקבוע שככלל, בהיעדר הוראה אחרת של בית המשפט, עונשי מאסר שהוטלו על נאשם במסגרת הליכים שונים, ירוצו במצטבר, דהיינו בזה אחר זה, ולא בחופף.

2. מוצע להוסיף לחוק את סעיף 51ח2 ולהעניק במסגרתו סמכות לממונה על עבודות שירות להורות על נטילת דגימות של שתן לעובדי שירות ולמועמדים לעבודות שירות. בנוסף, מוצע לתקן את סעיף 51ב(ב1)(2) לחוק ולקבוע כי ממצאי דגימות השתן של מועמדים לעבודות שירות יילקחו בחשבון בשלב ההשמה בעבודות שירות. כן מוצע לתקן את סעיף 51ט לחוק ולקבוע כי ממצאי דגימות השתן של עובדי שירות יוכלו לשמש עילה עצמאית להפסקה מינהלית של עבודות השירות. 

3. מוצע לתקן את הרישא של סעיף 51י(א) לחוק ולקבוע כי האמור בסעיף לעניין הפסקה שיפוטית של עבודות השירות חל על מי שנידון לעבודת שירות והורשע בשל עבירה אחרת ולא רק על עובד שירות שהורשע בתקופת עבודתו בשל עבירה אחרת.

 

ד.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקנו סעיפים 45(ב), 51ב(ב1)(2), 51ט, 51י(א) ו-58 ויתווסף סעיף 51ח2 בפרק ו' בחוק העונשין, התשל"ז-1977.

 

ה.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

אין השפעה.

 

ו.  נוסח החוק המוצע:


תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר חוק העונשין (תיקון מס'...) (ריצוי עונשי מאסר במצטבר ועבודות שירות), התשע"ד-2014

 

תיקון סעיף 45

1.  

בחוק העונשין, התשל"ז-1977[6] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 45 –

 

 

 

(1) במקום כותרת השוליים יבוא "הצטברות מאסרים"

 

 

 

(2) בסעיף קטן (ב), במקום "ובית המשפט שדן אותו באחרונה לא הורה שישא את עונשי המאסר, כולם או מקצתם, בזה אחר זה, לא ישא אלא עונש מאסר אחד והוא של התקופה הארוכה ביותר", יבוא "ישא את תקופות המאסר בזו אחר זו, אלא אם כן הורה בית המשפט שדן אותו באחרונה ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות".  

תיקון סעיף 51ב(ב1)(2)

2.  

בסעיף 51ב(ב1)(2) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (ו) יבוא:

 

 

"(ז)

דגימה של שתן שנלקחה לפי סעיף 51ח2(א)."

הוספת סעיף 51ח2

3.  

אחרי סעיף 51ח1 לחוק העיקרי יבוא:

 

 

"לקיחת דגימת שתן לגילוי סמים

51ח2.

(א)  מצא הממונה כי נאשם המועמד לעבודת שירות לפי סעיף 51ב הורשע בעבירת סמים, רשאי הוא להורות על לקיחת דגימה של שתן.

 

 

 

 

(ב) היה לממונה יסוד סביר לחשוד כי עובד שירות עבר עבירת סמים בתקופת עבודתו, רשאי הוא להורות על לקיחת דגימה של שתן."

תיקון סעיף 51ט(א)

4.  

בסעיף 51ט(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (2) יבוא:

 

 

"(2א)

התקבל לגביו ממצא חיובי בדגימה של שתן שנלקחה לפי סעיף 51ח2(ב);"

תיקון סעיף 51י(א)

5.  

בסעיף 51י(א) לחוק העיקרי –

 

 

(1)  

ברישה, במקום "עובד שירות" יבוא "נידון לעבודת שירות (להלן – הנדון)" והמילים "בתקופת עבודתו" – יימחקו;

 

 

(2)  

בפסקאות (1) ו-(2), בכל מקום, במקום "עובד השירות" יבוא "הנידון".

תיקון סעיף 58

6.

בסעיף 58 לחוק העיקרי, המילים "על אף האמור בסעיף 45" – יימחקו.

 



[1] מס' דוקסנטר - 803-10-2013-000103

[2] ס"ח התשל"ז 226.

[3] דיני מדינת ישראל, נ"ח התשכ"א 173.

[4] דברי ההסבר לחוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 22), התשמ"ח-1988, ה"ח 1908, 309.

[5] ס"ח התשל"ב 459.

[6] ס"ח 864 עמ' 226.