מס' תיק: 803-04-2011-001569

תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

חוק בתי המשפט [נוסח משולב] (תיקון התוספת הראשונה), התשע"ד-2014.

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

בהצעת חוק זו מוצע לתקן את פרט (1) בחלק א' של התוספת הראשונה לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק או חוק בתי המשפט) ולהוסיף לרשימה המופיעה בו עבירות לפי סעיפים 144ו, 203 ו-376ב לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

 

סעיף 37(א)(1) לחוק בתי המשפט קובע כי ככלל, עבירות שעונשן מאסר עשר שנים או יותר ידונו בבית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה שופטים, וזאת מתוך תפיסה לפיה עבירות חמורות יותר ומורכבות יותר להכרעה יידונו בפני הרכב. עם זאת, בהתאם לאמור בסעיף 37(ב)(1) לחוק, חלק א' של התוספת הראשונה לחוק מונה רשימת עבירות, ביניהן עבירות שעונשן מאסר עשר שנים או יותר, בהן ידון בית המשפט המחוזי בשופט אחד, למעט במקרים בהם הורה נשיא בית המשפט או סגנו, לבקשת בעל דין או ביוזמתו, אחרת לעניין מסוים.

 

במסגרת תיקון 60 לחוק בתי המשפט, נוספו עבירות חדשות לחלק א' של התוספת הראשונה לחוק,[1] וזאת לאור המלצות הוועדה המייעצת לעניין סדר דין פלילי וראיות בראשות כבוד שופטת בית המשפט העליון, כתוארה דאז, מרים נאור (להלן: ועדת השופטת נאור או הוועדה). ועדת השופטת נאור בחנה ומיפתה את כל העבירות אשר נדונו, בהתאם לחוק, בבית המשפט המחוזי בפני הרכב של שלושה שופטים, וכן דנה בנושא צמצום סוגי המקרים שבהם קיימת חובה כאמור, נוכח העומס המוטל על בתי המשפט המחוזיים הדנים בעבירות חמורות. הוועדה איתרה את העבירות שהעברת הדיון בהן לדן יחיד לא תגרום לפגיעה במלאכת חקר האמת וכן בזכותו של הנאשם להליך הוגן, תוך שאיפה להגיע לאיזון הראוי בין קידום היעילות של מערך השפיטה לבין מניעת פגיעה בצדק.[2]

 

סעיף 144ו(א) לחוק העונשין קובע כי העובר עבירה מתוך מניע של גזענות או של עוינות כלפי ציבור, דינו - כפל העונש הקבוע לצד העבירה או מאסר עשר שנים, לפי העונש הקל יותר. העבירות עליהן תחול ההוראה דנן מוגדרות בסעיף קטן (ב), אשר מוציא מהגדרת "עבירה" כאמור עבירות שהעונש שנקבע להן הוא מאסר עשר שנים ומעלה. יוצא, אפוא, כי בעבירות שהעונש המרבי בצדן הוא חמש שנות מאסר ומעלה ופחות מעשר שנות מאסר, שנעברו בנסיבות הקבועות בסעיף 144ו(א), יוחמר העונש המרבי בגינן למאסר עשר שנים.

סעיף 203 לחוק העונשין קובע כי העובר עבירה של הבאת אדם לידי מעשה זנות, לפי סעיף 201 לחוק העונשין, או של הבאת אדם לידי עיסוק בזנות, לפי סעיף 202 לחוק העונשין, דינו מאסר עשר שנים, בהתקיים הנסיבות המחמירות המנויות בסעיף קטן (א), או מאסר שש עשרה שנים, בהתקיים הנסיבות המחמירות המנויות בסעיף קטן (ב).

סעיף 376ב לחוק העונשין קובע כי העובר עבירה של גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות, דינו מאסר עשר שנים, ובהתקיים נסיבה מחמירה של ביצוע העבירה בקטין – מאסר חמש עשרה שנים.

בהתאם להוראות סעיף 37(א)(1) לחוק, בית המשפט המחוזי ידון בעבירות אלו בהרכב של שלושה שופטים.

 

השיקולים שהובילו את ועדת השופטת נאור להרחיב את חלק א' בתוספת הראשונה לחוק בתיקון 60 האמור, והניסיון של גורמי התביעה בעניינים אלו מובילים למסקנה כי ראוי לנהל משפט בעבירות לפי סעיפים 144ו(א), 203 ו-376ב בפני שופט אחד וכי הדיון בהן אינו מחייב, בכל מקרה, דיון לפני הרכב. עם זאת, בהתאם לאמור לעיל, במקרים מורכבים או חמורים במיוחד הצדדים יוכלו לבקש מנשיא בית המשפט המחוזי או סגנו להורות על העברת התיק בעבירה כאמור לדיון לפני שלושה שופטים.

 

ככל שמדובר בעבירות הזנות לפי סעיפים 203 ו-376ב לחוק העונשין, התיקון המוצע נועד גם לקדם קוהרנטיות בחקיקה, שכן העבירה של סחר בבני אדם למטרת זנות, לפי סעיף 377א(א)(5) לחוק העונשין – שהיא חמורה יותר מעבירות אלו – כבר הוספה במסגרת תיקון 48 לחוק לרשימת העבירות בחלק א' בתוספת הראשונה והיא נדונה בפני דן יחיד.

 

ג. עיקרי החוק המוצע

מוצע להוסיף את סעיפים 144ו, 203 ו-376ב לחוק העונשין לרשימת העבירות המופיעה בפרט מס' (1)  לחלק א' לתוספת הראשונה לחוק, וזאת על מנת שככלל, עבירות לפי סעיף זה יידונו בפני שופט אחד ולא בפני הרכב של שלושה שופטים.

 

ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקן פרט מס' (1) לחלק א' של התוספת הראשונה לחוק.

 

ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה

לא צפויה השפעה.

 

ו. השפעת החוק על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המנהלי

לא צפויה השפעה

 

ז. להלן נוסח החוק המוצע

 

הצעת חוק מטעם הממשלה:

הצעת חוק בתי המשפט [נוסח משולב], (תיקון התוספת הראשונה) התשע"ד-2014