פרק א': הגדרות

הגדרות

1.   

בחוק זה-

"המנהל"- המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לעניין חוק זה;

"ועדה מייעצת"- ועדה שמונתה לפי סעיף 14;

"מחלה מסכנת" –

(1) מחלה, לרבות מחלת נפש, העלולה לסכן את בריאותו של אדם הנמצא בטיפולו של פרמדיק;

(2) מחלה, לרבות מחלת נפש, או כושר לקוי העלולים לשלול מפרמדיק את היכולת לעשות את הפעולות המותרות לחלוטין, זמנית או חלקית;

"פעולה ייחודית"- פעולה המנויה בתוספת, כאמור בסעיף 5;

פעולות מתן עזרה ראשונה"- מתן טיפול רפואי בסיסי לחולים ולנפגעים לצורך הצלת חיים או מניעת נזק בריאותי;

"פרמדיק"- בעל רישיון פרמדיק לפי סעיף 2;

"רופא מורשה"- כמשמעותו בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז- 1976[1].

פרק ב': פעולות הפרמדיק

פרמדיק מורשה

2.   

מי שהמנהל העניק לו רישיון לפי חוק זה, הוא פרמדיק מורשה.

פעולת פרמדיק

3.   

פרמדיק יבצע פעולות מתן עזרה ראשונה, בהתאם להנחיות טיפוליות שאישר המנהל.

פיקוח של רופא מורשה

4.   

פרמדיק יעבוד בפיקוחו של רופא מורשה אשר יהיה אחראי להבטחת מתן טיפול רפואי נאות בידי הפרמדיק; השר רשאי לקבוע בתקנות את אופן הפיקוח כאמור.

ייחוד הפעולות לפרמדיק

5.   

לא יעשה אדם פעולה ייחודית של פרמדיק המנויה בתוספת, אלא אם כן הוא בעל רישיון פרמדיק בהתאם לחוק זה או שבסמכותו לבצע פעולות אלה לפי חוק. דרך ביצוע פעולה ייחודית על ידי פרמדיק ייעשה בהתאם להנחיות טיפוליות שאישר המנהל.

הנחיות טיפוליות לפעולות הפרמדיק

6.   

הנחיות טיפוליות, כאמור בסעיפים 3 ו-5, יפורסמו בקובץ הנחיות לביצוע פעולות פרמדיק  שאישר המנהל ויופיע באתר משרד הבריאות במרשתת.

פרמדיק בשירות צבאי או משטרתי

7.   

פרמדיק במסגרת שירותו הצבאי או המשטרתי יפעל, בהתקיים נסיבות חריגות ובמצב חירום, בהתאם להנחיות קצין רפואה ראשי של צבא הגנה לישראל או משטרת ישראל; הנחיות כאמור יקבעו, בהסכמת המנהל ויפרטו הנסיבות החריגות ואופן פעולת הפרמדיק בהן.

פרק ג': ייחוד התואר ואיסור העסקה

ייחוד התואר

8.   

לא ישתמש אדם בתואר פרמדיק או בכל תואר הדומה לו עד כדי להטעות, אלא אם כן הוא פרמדיק;

איסור העסקה

9.   

(א) לא יעסיק אדם לצורך ביצוע פעולות ייחודיות את מי שאינו פרמדיק; אין בהוראה זאת כדי למנוע העסקתו של מי שבסמכותו לבצע פעולות אלה לפי חוק.

(ב) השר רשאי לקבוע איסור העסקה של מי שאינו פרמדיק בתפקידים ובמקומות שקבע; לעניין העסקה בתחום ששר אחר ממונה עליו, יותקנו התקנות לאחר התייעצות עם אותו שר.

פרק ד': רישוי פרמדיקים

תנאים לקבלת רישיון

10.   

(א) מי שהתקיימו בו כל אלה, זכאי לקבל רישיון פרמדיק:

(1) הוא בגיר;

(2) הוא אזרח ישראל או בעל רישיון לישיבת קבע או לישיבת ארעי בישראל כמשמעותם בחוק הכניסה לישראל התשי"ב –1952[2];

(3) הוא לא הורשע, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון פרמדיק, ולא הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור שטרם ניתן בהם פסק דין סופי;

(4) הוא אינו חולה במחלה מסכנת;

(5) הוא בעל תעודת בגרות; פרט למי שסיים את לימודיו בקורס פרמדיקים מוכר שנערך על ידי צבא הגנה לישראל;

(6) הוא בעל השכלה לפי הוראות סעיף 14;

(7) הוא עבר הכשרה מעשית כפי שקבע המנהל בתקנות;

(8) הוא עמד בבחינות שקבע המנהל בתקנות;

(9) הוא בעל ידע בסיסי בשפה העברית.

הגשת בקשה

11.   

(א) המבקש לקבל רישיון פרמדיק יגיש בקשה למנהל (בחוק זה- המבקש).

(ב) המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים לקבלת רישיון פרמדיק כאמור בסעיף 10.

(ג) המנהל רשאי לדרוש מהמבקש כל מידע או מסמך הדרושים לו לצורך החלטה בבקשה.

(ד) המנהל רשאי לדרוש מהמבקש להתייצב לפני ועדה רפואית לצורך בחינת כשירותו הרפואית כאמור בסעיף 11(4); הוראות סעיף 17 יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.

החלטה בבקשה

12.   

המנהל רשאי להתנות את קבלת הרישיון בתנאים או לדחות בקשה לקבלת רישיון כאמור, ובלבד שייתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו בטרם יחליט על התניה או על דחייה כאמור.

ועדה מייעצת

13.   

המנהל ימנה ועדה מייעצת של חמישה חברים, ואלה הם:

(1) פרמדיק עובד משרד הבריאות;

(2) פרמדיק חבר סגל הוראה במחלקה לרפואת חירום באוניברסיטה שבה מוענק תואר אקדמי ראשון ברפואת חירום;

(3) פרמדיק שהוא נציג הארגון המקצועי המייצג את המספר הגדול ביותר של הפרמדיקים;

(4) רופא בעל תואר מומחה שהוא עובד משרד הבריאות;

(5) רופא בעל תואר מומחה ברפואה דחופה שהוא נציג ההסתדרות הרפואית בישראל.

השכלה

14.   

(א) אלה הם בעלי השכלת פרמדיק:

(1) בעל תעודה המעידה על סיום קורס פרמדיקים שהכיר בו המנהל, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת; תעודה שניתנה בידי מוסד בחוץ לארץ, תוכר אם אותה תעודה מוכרת לצורך עיסוק כפרמדיק על ידי הרשות המוסמכת במדינת חוץ ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, בהתאם לסעיף קטן (ב);

(2) בעל תואר אקדמי ראשון ברפואת חירום.

(ב)  בהחלטה לפי סעיף קטן (א)(1) תשקול הוועדה המייעצת, בין השאר, את רמת הלימודים, את תכנית הלימודים, את היקף הלימודים ואת משך הלימודים בחוץ לארץ, בהשוואה לרמת הלימודים, לתכנית הלימודים, להיקף הלימודים ולמשך הלימודים בישראל.

(ג) המנהל, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי לדרוש מהמבקש להשלים את לימודיו, להשלים הכשרה מעשית או לעמוד בבחינות שקבע, כתנאי להכרה בהשכלתו על פי סעיף קטן (א).

בסעיף זה-

"תואר אקדמי"- כל אחד מאלה:

(1) תואר מוכר כמשמעותו בסעיף 22 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח- 1958[3] (בסעיף קטן זה- חוק המועצה להשכלה גבוהה) שנתן מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לאותו חוק (בסעיף קטן זה- מוסד מוכר), וכן תואר שהוכר לפי סעיף 28א לאותו חוק;

(2) תואר אקדמי שנתן מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, אשר מוכר כמוסד להשכלה גבוהה על פי הדין החל באותה מדינה, והמנהל, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, הכיר במוסד, בתואר ובתוכנית הלימודים שלו, לאחר ששקל את רמת הלימודים, את תכנית הלימודים, את היקף הלימודים לתואר ואת משך הלימודים לתואר במוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, בהשוואה לרמת הלימודים, לתכנית הלימודים, להיקף הלימודים לתואר ולמשך הלימודים לתואר אקדמי מוכר הנהוגים במוסד להשכלה גבוהה בישראל;

"מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ"- לרבות מוסד בישראל שהוא שלוחה או סניף של מוסד להשכלה גבוהה הפועל מחוץ לישראל, וניתן לו רישיון לפי סעיף 25ג לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה.

מרשם פרמדיקים

15.   

(א) המנהל ינהל מרשם שבו יירשמו פרמדיקים (בחוק זה - מרשם); המרשם יכלול את שמו של בעל הרישיון ואת מספר הרישיון שברשותו;

(ב) ביטול רישיון, התלייתו או התנייתו בתנאים, יצוינו במרשם.

(ג) המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור במרשתת של משרד הבריאות ובכל דרך נוספת שיורה השר.

פרק ה': פיקוח על פרמדיקים

דיווח

16.   

פרמדיק ידווח למנהל בלא דיחוי אם חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים לקבלת רישיון, לרבות תנאי בעניין כשירות רפואית, או אם נתקיים בו תנאי שבשלו המנהל או ועדת המשמעת רשאים לבטל את הרישיון שברשותו או להתלותו.

כשירות רפואית

17.   

(א) היה למנהל חשש סביר שפרמדיק חלה במחלה מסכנת, רשאי הוא לדרוש מפרמדיק להתייצב לפני ועדה רפואית שמינה, שיהיו חברים בה שלושה רופאים בעלי ידע ומומחיות בעניין הנדון לפניה, ולהיבדק בכל בדיקה רפואית שקבעה הוועדה.

(ב) המנהל והוועדה הרפואית רשאים לדרוש מכל אדם מידע המצוי בידיו לעניין מצבו הרפואי של פרמדיק לצורך מילוי תפקידם לפי סעיף זה.

(ג) קבעה הוועדה הרפואית כי פרמדיק אינו כשיר לעשות את הפעולות המותרות, לתקופה או לצמיתות, או כי הוא כשיר לעשות פעולות אלה בתנאים שקבעה, יורה המנהל על ביטול הרישיון, על התלייתו או על התנייתו בתנאים שקבעה הוועדה הרפואית, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך זמן סביר.

(ד) סירב פרמדיק להתייצב לפני הוועדה רפואית, או סירב להיבדק בבדיקה שקבעה, בתוך זמן סביר שקבעה הוועדה, רשאי המנהל להתלות את הרישיון שברשותו כל עוד לא מילא אחר הדרישות האמורות, לאחר שנתן לבעל הרישיון התראה על כך בכתב.

(ה) לצורך מילוי תפקידיה, יהיו לוועדה הרפואית הסמכויות הנתונות לוועדת המשמעת לפי סעיף 29.

התליית ביניים בשל מחלה מסכנת

18.   

(א) נוכח המנהל כי מחלה מסכנת של פרמדיק גורמת לסכנה כה דחופה לציבור שאין לחכות לסיום ההליכים בוועדה הרפואית, רשאי המנהל להתלות רישיונו של אותו פרמדיק עד להחלטה הסופית לפי סעיף קטן 17(ג), אך לא יותר משלושה חדשים ובתנאי שהעביר את העניין לטיפולה של הוועדה הרפואית סמוך למתן החלטתו. 

(ב) לא סיימה הוועדה הרפואית את ההליכים עד תום תקופת ההתליה, רשאי המנהל בהסכמת הוועדה להתלות את הרישיון לשלושה חדשים נוספים; לא הסתיימו ההליכים עד תום התקופה השנייה כאמור, רשאי המנהל בהסכמת הוועדה, אם דחיפות ההתליה עומדת בעינה, להתלות את הרישיון לשלושה חדשים נוספים.

ביטול רישיון שניתן על סמך מידע כוזב

19.   

המנהל רשאי לבטל רישיון לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי הרישיון ניתן לו על סמך מידע כוזב.

פרק ו': חובות אמון ואתיקה מקצועית

חובות כלפי המטופל

20.   

פרמדיק יפעל בהגינות ובנאמנות כלפי מטופל וינהג בזהירות ובאחריות בעת הטיפול בו.

שמירה על כבוד המקצוע

21.   

פרמדיק ישמור על כבוד המקצוע ויימנע מכל התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.

הגבלת פרסומת

22.   

(א) לא יעשה פרמדיק, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו שיש בה כדי להטעות, שיש בה משום פגיעה בכבוד המקצוע או שיש בה משום פגיעה בציבור.

(ב) השר, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי לקבוע סוגים, צורות ודרכים של פרסומות –

(1) שיש בהם כדי להטעות;

(2) שיש בהם משום פגיעה בכבוד המקצוע;

(3) שיש בהם משום פגיעה בציבור.

(ג) לא יעשה אדם פרסומת לעיסוק במקצוע הפרמדיק אשר אילו נעשתה בידי פרמדיק, היתה אסורה לפי הוראות סעיף קטן (א).

(ד) פרמדיק שאדם אחר עוסק בפרסום עיסוקו, חייב לעשות כל שאפשר כדי למנוע מאותו אדם לפעול בניגוד להוראות סעיף קטן (ג).

(ה) הפר אדם את הוראות סעיף קטן (ג) לעניין פרמדיק מסוים, חזקה היא כי אותו פרמדיק הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ד), אלא אם כן הוכיח הפרמדיק כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.

(ו)  הוראות לפי סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין.

שימוש בתואר דוקטור

23.   

לא ישתמש פרמדיק בתואר "דוקטור", אלא אם כן ציין את המקצוע שבו ניתן לו התואר בצמוד לתואר "דוקטור" בהתאם להוראות שקבע השר.

כללי אתיקה

24.   

השר, לאחר התייעצות עם הארגון המקצועי המייצג את המספר הגדול ביותר של פרמדיקים בישראל והוועדה המייעצת, רשאי לקבוע כללי אתיקה מקצועית לפרמדיקים;

פרק ז': משמעת

דין משמעתי

25.   

פרמדיק שעשה אחת מאלה, עבר עבירת משמעת:

(1) נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע;

(2) גילה חוסר יכולת או רשלנות חמורה בעת עיסוקו במקצוע;

(3) ביצע פעולת מתן עזרה ראשונה שלא בהתאם להנחיות המנהל;

(4) הפר הוראה שנתן לו רופא לפי סעיף 4;

(5) ביצע פעולה ייחודית שלא בהתאם להנחיות המנהל;

(6) הפר הוראה מהוראות סעיפים 16, 20-23 לחוק;

(7) הפר כלל מכללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף 24;

(8) הפר הוראה מהוראות לפי חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996[4];

(9) הורשע בפסק דין סופי, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות בעל רישיון פרמדיק;

הגשת קובלנה

26.   

נוכח היועץ המשפטי למשרד הבריאות, או עורך דין, עובד המדינה, שהוא הסמיך לכך (בחוק זה- תובע), כי יש ראיות לכאורה לכך שפרמדיק עבר עבירת משמעת, יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת.

ועדת משמעת

27.   

(א) השר ימנה ועדת משמעת והיא תדון ותחליט בקובלנות שהוגשו לה לפי סעיף 26;  בוועדת המשמעת יהיו שלושה חברים, ואלה הם:

(1) משפטן הכשיר להתמנות כשופט של בית משפט שלום, והוא יהיה היושב ראש;

(2) פרמדיק שהוא עובד המדינה;

(3) פרמדיק שאינו עובד המדינה;

(ב) השר ימנה ממלאי מקום לחברי ועדת המשמעת.

פסילת חבר ועדת משמעת

28.   

(א) תובע או נקבל רשאים לבקש שחבר ועדת המשמעת יפסול את עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בבירור הקובלנה.

(ב) לא תיטען טענת פסלות כאמור בסעיף קטן (א) אלא בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודעה לתובע או לנקבל עילת הפסלות.

(ג) נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת, יחליט בה חבר ועדת המשמעת לאלתר ולפני שוועדת המשמעת תיתן כל החלטה אחרת.

(ד) על החלטת חבר ועדת המשמעת בעניין פסלות, רשאים תובע או נקבל לערער לפני בית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מיום המצאת ההחלטה.

סמכויות עזר

29.   

לוועדת משמעת יהיו כל הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968; לעניין סעיף 11(ג) לחוק האמור תימסר ההודעה בכתב לנשיא בית משפט מחוזי, והסמכות לבטל את הקנס או להפחיתו תהיה מסורה לו או לשופט אחר של בית המשפט המחוזי שהנשיא קבעו.

סדרי דין וראיות

30.   

(א) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם השר, יקבע את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת; כל עוד לא הותקנו תקנות, או בעניין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הוועדה בדרך הנראית לה כצודקת וכמועילה ביותר.

(ב) ועדת משמעת אינה כפופה לדיני הראיות, למעט דיני ראיות חסויות וחסינות עדים כאמור בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, אלא במידה שהדבר נקבע בתקנות שהתקין שר המשפטים לאחר התייעצות עם השר;

(ג) הממצאים והמסקנות בהכרעת הדין שבפסק דין סופי במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמוחים בהליך משמעתי נגד אותו נקבל.

סדרי עבודת ועדת המשמעת

31.   

(א) המניין החוקי בישיבות ועדת המשמעת הוא כל חבריה.

(ב) החלטות ועדת המשמעת יתקבלו ברוב קולות חבריה.

(ג) ועדת המשמעת תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

אמצעי משמעת

32.   

מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, רשאית היא להטיל עליו אחד או יותר מאמצעי המשמעת הבאים:

(1) התראה;

(2) נזיפה;

(3) קנס בשיעור שלא יעלה על הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין;

(4) התליית הרישיון עד להשתתפות בתכנית הכשרה או בהשתלמות מקצועית שקבעה ועדת המשמעת; 

(5) התליית הרישיון לתקופה שתקבע ועדת המשמעת;

(6) שלילת רישיון.

אמצעי משמעת על תנאי

33.   

(א) החליטה ועדת המשמעת על התליית תעודה לפי הוראות סעיף 31(5), רשאית היא להורות בהחלטתה שההתליה תהא על-תנאי.

(ב) נקבל שהוחלט לנקוט נגדו אמצעי של התליה על-תנאי, לא תינקט נגדו התליה כאמור אלא אם כן עבר, בתוך תקופה שנקבעה בהחלטת ועדת המשמעת (בסעיף זה – תקופת התנאי), אחת מעבירות המשמעת שקבעה הוועדה בהחלטתה (בסעיף זה – עבירת משמעת נוספת) וועדת המשמעת מצאה, בתוך תקופת התנאי או לאחריה, שהנקבל עבר עבירת משמעת נוספת כאמור.

(ג) תקופת התנאי תימנה מיום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר ההתליה על-תנאי, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת.

העמדה של החלטת ועדת המשמעת בקובלנה לעיון הציבור

34.   

(א) מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת והחלטתה הפכה סופית, יעמיד המנהל את דבר החלטת ועדת המשמעת בקובלנה בציון שמו של הנקבל לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובכל דרך נוספת שיורה ויאפשר למעוניינים בכך לקבל העתק ממנה, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו על ידה.

(ב) מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל לא עבר עבירת משמעת, והחלטתה הפכה סופית, יעמיד המנהל לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובכל דרך נוספת שיורה את נוסח ההחלטה שוועדת המשמעת התירה לפרסום ויאפשר למעוניינים בכך לקבל העתק ממנה; ועדת המשמעת תקבע את הנוסח שיותר לפרסום, תוך עילום שם הנקבל והשמטת פרטים שיש בהם כדי לזהותו, אלא אם כן הורתה אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו על ידה; לבקשת הנקבל, תפרסם הוועדה את החלטתה בציון שמו.

התליית ביניים בדין משמעתי

35.   

(א) היה לוועדת המשמעת יסוד סביר להניח שבעל תעודה עבר עבירת משמעת או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור בסעיף 27(8) (בסעיף זה – עבירה), רשאית היא להתלות את התעודה שברשותו עד לסיום ההליכים בפניה או עד למועד מוקדם יותר שקבעה, אם סברה כי בהתחשב במהותה, בחומרתה או בנסיבותיה של העבירה, ההגנה על הציבור מחייבת להתלות את התעודה שברשותו.

(ב) ועדת המשמעת רשאית להתלות תעודה כאמור בסעיף קטן (א), אף בטרם הוגשה קובלנה בשל אותה עבירה, ואולם, לא הוגשה קובלנה בשל העבירה כאמור בתוך שלושים ימים מיום שהותלתה התעודה, בטלה ההתליה.

(ג) ועדת המשמעת לא תתלה תעודה כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתנה לבעל התעודה הזדמנות לטעון את טענותיו.

ערעור

36.   

(א) התובע והנקבל רשאים, בתוך 45 ימים מיום המצאת החלטת ועדת המשמעת לפי סעיפים 32 עד 35, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי; אין בהגשת הערעור כדי למנוע או לעכב ביצוע החלטת ועדת המשמעת שעליה הוגש הערעור, זולת אם נקבע אחרת על ידי בית המשפט המחוזי או על ידי ועדת המשמעת.

(ב) על החלטת בית המשפט המחוזי ניתן לערער לבית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה או מאת שופט של בית המשפט העליון.

שיפוט פלילי ומשמעתי

37.   

הרשעה או זיכוי בפלילים אינם מונעים נקיטת אמצעי משמעת בשל אותו מעשה או מחדל, ונקיטת אמצעי משמעת או זיכוי בהליך לפי פרק זה או לפי כל דין אינם מונעים אישום בפלילים.

פרק ח': עונשין

38.   

העושה אחד מאלה, דינו -  מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977:

(א) פרמדיק שביצע פעולת מתן עזרה ראשונה שלא בהתאם להנחיות המנהל, בניגוד להוראת סעיף 3;

(ב) פרמדיק שפועל שלא בפיקוחו של רופא מורשה, בניגוד להוראת סעיף 4;

(ג) העושה פעולה שיוחדה בתוספת לפרמדיק והוא אינו פרמדיק או מי שבסמכותו לבצע פעולה זו לפי חוק, בניגוד להוראת סעיף 5;

(ד) פרמדיק שפועל בניגוד להנחיות הטיפוליות שאישר המנהל, בניגוד להוראת סעיף 6.

(ה) פרמדיק במסגרת שירותו הצבאי או המשטרתי שאינו פועל בהתאם להנחיות קצין רפואה ראשי של צבא הגנה לישראל או משטרת ישראל, בניגוד להוראת סעיף 7 ובתנאים האמורים באותו סעיף;

(ו)  משתמש בתואר פרמדיק או בכל תואר הדומה לו עד כדי להטעות, והוא אינו בעל רישיון פרמדיק, בניגוד להוראת סעיף 8;

(ז)  מעסיק אדם לצורך ביצוע פעולות הקבועות בתוספת, או בניגוד להוראות שקבע השר, שאינו פרמדיק בניגוד להוראת סעיף 9;

פרק ט': הוראות כלליות, תיקונים עקיפים והוראת מעבר

ביצוע ותקנות

39.   

השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, לרבות הוראות בדבר אגרות בעד בקשה לקבלת רישיון ובעד בחינות שקבע המנהל.

שינוי התוספת

40.   

השר רשאי, בצו, לשנות התוספת.

תיקון פקודת הרופאים

41.   

בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז- 1976[5] בסעיף 3(ב), אחרי פסקה (4) יבוא:

"(5) פרמדיק כהגדרתו בחוק הפרמדיקים, התשע"ד- 2014[6] - מביצוע פעולות לפי הוראות חוק זה."

תיקון חוק זכויות החולה

42.   

בחוק זכויות החולה התשנ"ו - 1996[7], בסעיף 2-

(1)   

בהגדרה "מטפל", אחרי "כירופרקט" יבוא "פרמדיק";

(2)   

אחרי ההגדרה "פסיכולוג" יבוא "פרמדיק"- כהגדרתו בחוק הפרמדיקים, התשע"ד - 2014".

תחילה

43.   

תחילתו של חוק זה 18 חודשים מיום פרסומו.

הוראת מעבר

44.   

מי שהייתה בידו ערב יום התחילה תעודה המעידה על סיום קורס פרמדיק שהכיר בה המנהל, זכאי לקבל רישיון פרמדיק לפי חוק זה, ובלבד שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי הוא עסק במקצוע במהלך שלוש השנים שקדמו ליום תחילתו של החוק, מתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 10(א)(1),(2),(3), (4)ו- (9) והגיש בקשתו 24 חודשים מיום התחילה.

תוספת

(סעיף 5)

פעולות ייחודיות לפרמדיק

(1) פתיחה והחדרת מנתב אויר מתקדם, כגון: אינטובציה, ביצוע קריקוטירואידוטומיה;

(2) דפיברילציה;

(3) מתן תרופות בכל דרך מקובלת;

(4) ניקוז בית החזה על ידי מחטים;

(5) שימוש בקוצב לב חיצוני;

(6) החדרת עירוי תוך גרמי;

(7) היפוך חשמלי;

(8) הפסקת החייאה והכרזה על מוות  בהוראת רופא;

(9) החדרת זונדה במצבי החייאה.