תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992 1בתוקף סמכותי לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, אני מתקין תקנות אלה: |
| 1. [תיקונים: התשנ"ז, התשס"ז, התשס"ח (מס' 2), התשע"ג, התש"ף, התשפ"ו] בתקנות אלה - |
| 2. בתכניות ובהיתרים יחושבו שטחי בניה ואחוזי בניה לפי הוראות תקנות אלה. |
| 2א. (תיקון התשפ"ו) היתר שהוא אחד מאלה יהיה היתר בשטח כולל, ויראו בו כהיתר תואם תוכנית: (1) היתר מכוח תוכנית שאושרה לאחר כ' בכסלו התשפ"ד (3 בדצמבר 2023), שהיא תוכנית בשטח כולל, או שנקבע בהוראותיה כי היתר בנייה מכוחה יהיה היתר בשטח כולל או יכול שיהיה היתר בשטח כולל והבקשה להיתר הוגשה לפי זה; (2) היתר מכוח תוכנית שאושרה עד כ' בכסלו התשפ"ד (3 בדצמבר 2023), ששטחי הבנייה שבה נקבעו בחלוקה לשטח למטרות עיקריות ולמטרות שירות, בכפוף להוראות אלה: (א) הבקשה להיתר או התוכנית שמכוחה מבוקש ההיתר, לפי העניין, אינה אחת או יותר מאלה: (1) בקשה להיתר לגבי מגרש שיש בו מבנה קיים, למעט בקשה כאמור להריסה של המבנה הקיים ובנייה מחדש; (2) בתוכנית שמכוחה מבוקש ההיתר נקבע בתת-הקרקע שטח למטרה עיקרית וכן נקבעו, בתוכנית כאמור, שטחי שירות בתת-הקרקע לפי סמכות הוועדה המקומית לפי פסקאות (13ב), (15) או (21) עד (24) בסעיף 62א(א) לחוק; (4) בתוכנית שמכוחה מבוקש ההיתר נקבעו שטחי שירות, בלי שנקבעה בתוכנית מגבלה לגבי היקף השטח; (ב) פסקאות (2) עד (5) לא יחולו אם שטחי השירות שנקבעו בתוכניות כאמור באותן פסקאות נקבעו למטרת שירות מסוימת, אחת או יותר; (ג) אם לפי התוכנית שמכוחה מבוקש ההיתר, בתת-הקרקע נקבעו אך ורק שטחי שירות, שטחים אלה יותרו לשימוש אך ורק לצורך מטרה, אחת או יותר, מבין המטרות שפורטו בתקנה 9(ד); (ד) אין באמור בתקנה זו - (1) כדי לבטל חלוקה שנקבעה בתוכנית, בין שטחים בתת-הקרקע לשטחים מעל פני הקרקע; (2) כדי לבטל חלוקה שנקבעה בתוכנית, בין שטחי שירות שונים שנקבעו לשרת מטרות עיקריות שונות; (3) כדי להתיר שימוש בשטחי שירות שנקבעו בתוכנית למטרת שירות מסוימת, אחת או יותר, למטרה שונה; (ה) תקנה זו תחול גם על בקשה להיתר הכוללת שטחי שירות שנוספו לפי תקנה 13(ב), אם ההחלטה על הוספת שטחי השירות התקבלה לפני י"ט באדר התשפ"ה (19 במרץ 2025); (3) היתר מכוח תוכנית שאושרה לאחר כ' בכסלו התשפ"ד (3 בדצמבר 2023), ששטחי הבנייה שבה נקבעו בחלוקה לשטח למטרות עיקריות ולמטרות שירות, אם התקיימו תנאים אלה: (א) ההחלטה על אישור התוכנית התקבלה לא יאוחר מיום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026); (ב) מוסד התכנון שהפקיד את התוכנית או שהעביר אותה להשגות הציבור, לפי העניין, החליט, לאחר תחילת התוכנית, כי היתר בנייה מכוחה יהיה היתר בשטח כולל; מוסד התכנון האמור ישלח את ההחלטה למהנדס הוועדה המקומית שבשטחה חלה התוכנית; (ג) פסקה (2)(א) עד (ה) תחול על היתר לפי פסקה זו. |
| 2ג. (תיקון התשפ"ו) בתוכנית בשטח כולל ניתן לקבוע כי שטח מסוים מיועד למטרה מסוימת מבין המטרות שפורטו בתקנה 9(ד). |
| 3. (א) לצרכי החישוב של שטחים ואחוזי בניה, לפי תקנות אלה, שטח מגרש הוא השטח כפי שתוחם בתכנית או בתשריט חלוקה או איחוד, לפי הענין, לאחר שנוכה ממנו החלק שנועד בתכנית לצרכי ציבור כאמור בפרק ח' לחוק, זולת אם הוא ממשיך להיות חלק מהמגרש, וזכויות הציבור על פי התכנית תהיינה בדרך של רישום זיקת הנאה בלבד. (ב) כללי החישוב של שטח מגרש ואחוזי הבניה כאמור יחולו גם על מגרש שנועד לבניה למטרה ציבורית פלונית, לאחר שנוכו ממנו החלקים שנועדו למטרות ציבוריות אחרות, אם נקבעו כאלה בתכנית. |
| 4. [תיקונים: התשנ"ו, התשס"ח, התשס"ח (מס' 2), התשע"ג, התש"ף, התשפ"ו] (א) לענין תקנות אלה, השטח הכולל המותר לבניה, בבנין פלוני, הוא הסכום, במטרים רבועים, של השטחים המקורים בכל קומותיו, בין אם שטחים אלה נמצאים מעל פני הקרקע ובין אם הם מתחתיה, הכל בכפוף להוראות האחרות שבתקנות אלה: (ב) מדידת השטח הכולל המותר לבניה, לענין תקנות אלה - למעט מדידת עליית הגג וקומת המסד - תיעשה על פי חישוב השטח הכלול בהיקפו של חתך אופקי בגובה 1.20 מטרים מעל הרצפה; מדידת שטחים שאינם מקורים תיעשה בגובה רצפתם. (ג) שטחו של פתח ברצפה העולה על 0.50 מטרים רבועים, לא יבוא במנין השטח המותר לבניה. (ד) שטח עליית גג יחושב לפי ההשלכה האופקית על הרצפה של אותו חלק, בעליית הגג, הגבוה מ-1.80 מטרים. (ה) היו בבנין בליטות החורגות מהקיר החיצוני שלו בפחות מ-0.50 מטר ושאין בהן המשך לחלל הפנימי של בנין, הן לא יבואו במנין השטח המותר לבניה; היו בליטות כאמור בולטות יותר מ-0.50 מטר, יבוא שטח הבליטה העודף על 0.50 מטר במנין השטח המותר לבניה כשטח שירות לפי תקנה 9, אולם בליטה חיצונית תת קרקעית לא תבוא במניין השטח המותר לבניה. (ה1) על אף האמור בתקנת משנה (ה) - (1) היו בבניין בליטות החורגות מהקיר החיצוני שלו בפחות מ–0.75 מטר, אף אם יש בהן המשך לחלל הפנימי של הבניין - הן לא יבואו במניין השטח המותר לבנייה ובלבד שנועדו לצורך חיזוק הבניין מפני רעידות אדמה; (2) היו בבניין בליטות שאין בהן המשך לחלל הפנימי של הבניין והחורגות מהקיר החיצוני שלו בפחות ממטר - הן לא יבואו במניין השטח המותר לבנייה ובלבד שנבנו מחומרים קלים. (ה2) הייתה בבניין מעטפת כפולה, לא יבוא השטח הנוצר ממנה במניין השטח המותר לבנייה ובלבד שהמרווח הפנימי שנוצר בינה ובין קיר הבניין לא יעלה על 0.9 מטר. (ו) שטחה של בליטה שהיא גומחה (נישה) או גבלית (ארקר) הבולטת מן הקיר החיצוני של בנין פחות מ-0.50 מטר, לא יבוא במנין השטח המותר לבניה, אם גובהה הפנימי אינו עולה על 1.20 מטרים ובתנאי שסך כל הגובה הפנימי של הבליטות בקומה אינו עולה על 60% מגובה אותה קומה; היתה בליטה כאמור בולטת יותר מ-0.50 מטר יבוא שטח הבליטה העודף על 0.50 במנין השטח המותר לבניה כשטח שירות לפי תקנה 9. (ז) לעניין עוביו של קיר חיצוני, יחולו ההוראות האלה: (1) עלה עוביו של קיר חיצוני, כולו או מקצתו, על 0.25 מטר - לא יבוא החלק שעוביו עולה על 0.25 מטר אך נמוך מ–0.5 מטר במניין השטח המותר לבנייה; החלק שעוביו עולה על 0.5 מטר יחושב כשטח שירות; (2) על אף האמור בפסקה (1) - (א) במקום שלפי כל תכנית או כל דין אחר חייבים לבנות קיר חיצוני בעובי העולה על 0.25 מטר אך לא עולה על 0.5 מטר יראו כאילו בפסקה (1) במקום 0.25 מטר, נאמר העובי המזערי המתחייב לפי התכנית או הדין האחר, לפי העניין; חייבו התכנית או הדין האחר לבנות קיר חיצוני בעובי העולה על 0.5 מטר, יחושב החלק שעוביו עולה על העובי המתחייב לפי התכנית או הדין האחר כשטח שירות. (ב) מקום שבו עלה עוביו הכולל של הקיר בשל חיזוק המבנה מפני רעידות אדמה, לא יבוא החלק שעוביו עולה על 0.25 במניין השטח המותר לבנייה; אין באמור כדי לגרוע מהוראות תקנה 8(ג) ו–9(ד)(1). (ח) (בוטלה)2 . (ט) היה שטח בקומת כניסה לבנין מקורה באופן כלשהו בגובה שאינו עולה על שתי קומות, ולא היה סגור ביותר משני קירות, יבוא שטח זה במנין שטחי השירות לענין תקנות אלה; היה גובה הקירוי של שטח כאמור שתי קומות או יותר, לא יבוא אותו שטח במנין השטח המותר לבנייה. (י) על אף האמור בתקנת משנה 4(א) לא יראו שטח מצללה כשטח מקורה, ובלבד שהמצללה עומדת בתנאים האלה: (1) היא הוקמה בחצר, בגג, במרפסת, או במרפסת גג; (2) שטח המצללה - 50 מטרים רבועים או 1/4 משטח החצר, הגג, המרפסת או מרפסת הגג, הכל לפי הגדול יותר; (3) עלה שטח המצללה על השטחים הקבועים בפסקה (2) יבוא השטח העודף במניין שטחי השירות; (יא) על אף האמור בתקנת משנה (א) לא יראו כשטח מקורה לעניין תקנות אלה, את השטחים המינימליים שחובה להתקין בהם אמצעי הצללה במבני ציבור לפי הוראות כל דין באתר בריכת שחיה לפי חלק כ"א לתוספת השניה של תקנות בקשה להיתר, ובלבד שמתקיימים באמצעי ההצללה שבשטחים האמורים, כל אלה: (1) הוא נסמך על עמודים והוא בלא קירות; (2) אם הוא עשוי מחומר קשיח - המרווחים שבין החלקים האטומים שלו מחולקים באופן שווה ומהווים 30% לפחות ממנו; (3) אם הוא עשוי חומר שאינו קשיח, כגון ברזנט - יכול אמצעי ההצללה להיות אטום. (יא1) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יראו שטח שהוקמו בו אמצעי הצללה לשימוש הציבור כשטח מקורה, ובלבד שמתקיימים כל אלה: (2) אמצעי ההצללה מוקם באחד מאלה: (א) במרחב הציבורי הפתוח; (ב) במגרש שהותרה בו בניית מבני ציבור או במגרש שהותר בו שימוש חורג למבני ציבור, ובלבד שההצללה נועדה לשירות מבני הציבור; (3) אמצעי ההצללה נסמך רק על עמודים או על קירות של מבנה ציבור אחר; (4) לעניין אמצעי הצללה המוקם בתחום חוף הים - הוא מוקם במקום רחצה מוכרז, טיילת, פארק או גן ציבורי, במקום שהותר בתכנית לשימוש כאמור, ובמרחק שלא יפחת מחמישה עשר מטרים מקו החוף. (יא2) הוראות תקנת משנה (יא1) לא יחולו אם בתכנית החלה במגרש שבו מוקם אמצעי ההצללה, נקבעו שטחי בנייה לצורך הקמת אמצעי הצללה כאמור בתקנת משנה (יא1)(2). (יב) על אף האמור בתקנת משנה (א) לא יראו את שטחם של הקולטים הפוטו– וולטאיים או את שטחן של המראות התרמו–סולאריות כשטח מקורה, בהתקיים אחד מן המקרים האלה: (1) גובה החלק התחתון של הקולטים אינו עולה על 1.5 מטרים וגובה החלק התחתון של המראות אינו עולה על 2 מטרים מגובה פני הקרקע או מגובה פני גג מבנה שהוקם כדין, לפי העניין; (2) הקולטים או המראות מותקנים על גבי עוקבים; (3) הקולטים מותקנים על גבי מאגר או בריכת דגים או על דופנם ובלבד שהמאגר או בריכת הדגים הוקמו כדין; (4) הקולטים או המראות מותקנים ברצף היוצר מישור אחד על גבי קונסטרוקציה אחת, אם גובה חלקם התחתון אינו עולה על 1.5 מטרים מגובה פני הקרקע או מגובה פני גג מבנה שהוקם כדין וגובה חלקם העליון אינו עולה על 4 מטרים מגובה פני הקרקע או מגובה פני גג מבנה שהוקם כדין. (יג) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יראו שטח טורבינת רוח כשטח מקורה ולא יבוא שטחה במניין השטח המותר לבנייה. |
| 7. (תיקון התשנ"ו) שטח חדר מדרגות הוא שטח ההשלכה האופקית, במטרים רבועים, של משטחי מערכת המדרגות, האופקיים והמשופעים, בכפוף לאמור בתקנה 8. |
| 8. (א) השטח שמתחת לקירות החיצוניים והפנימיים יבוא במנין השטח המותר לבניה; בכפוף לאמור בתקנת משנה (ב). (ב) הפריד קיר פנימי בין שני חלקי בנין שאינם מיועדים לאותה מטרה, תבוא במנין רק מחצית עוביו של הקיר כשהוא מדוד ברצפה, לגבי כל חלק בנין לחוד. (ג) כל השטח שמתחת לקירות מרחב מוגן דירתי בדירת מגורים יבוא במנין שטחי השירות של הבנין, ובלבד שקירות כאמור נבנו בהתאם לתקנות לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1950 ((להלן - מרחב מוגן דירתי). |
| 8א. (תיקון התשפ"ד) תוכנית תקבע את השטחים שיותרו לבנייה מתחת למפלס הכניסה הקובעת לבניין ומעליה, כל אחד בנפרד. |
| 8ב. (תיקון התשפ"ד) |
| 11. שום דבר בתקנות אלה לא יתפרש כאילו בא לשחרר מקיום הגבלות שבחוק או בתקנות אחרות על פיו. |
| 11א. (תיקון התשפ"ו) בחינה תקופתית ראשונה של תקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתוכנית ובהיתרים) (תיקון), התשפ"ו-2025, לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021, תתבצע בתום עשר שנים מיום תחילתן. |
| 12. תחילתן של תקנות אלה ביום י"ט באדר א' התשנ"ב (23 בפברואר 1992). |
| 13. (תיקונים: התשנ"ב, התשפ"ו) (א) תקנות אלה לא יחולו על בניה לפי היתר שניתן או שהוחלט לתיתו לפני תחילתן של תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים) (תיקון), התשנ"ב-1992 (להלן - התקנות המתקנות), כל עוד לא פג תוקפם של ההיתר או של ההחלטה. (ב) לגבי תכניות שהופקדו או אושרו לפני תחילתן של התקנות המתקנות יחולו ההוראות דלקמן: (1) נקבעו שטחים המותרים לבניה או אחוזי בניה ללא פירוט אופן חישובם, יראו את השטחים כשטחים למטרות עיקריות, וניתן יהיה להוסיף עליהם שטחי שירות; והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בתכנית; (2) נקבעו שטחים המותרים לבניה או אחוזי בניה, בפירוט חלקי של אופן חישובם, ינהגו בנושאים אשר פורטו בתכנית לפי הוראות התכנית, ובכל יתר הנושאים שתקנות אלה דנות בהם ינהגו לפי התקנות, וניתן יהיה להוסיף עליהם את שטחי השירות שלא פורטו בתכנית, לרבות קומה מפולשת; (3) הוספת שטחי שירות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) תיקבע בידי הועדה המקומית במליאתה לגבי כל תכנית בנפרד, והודעה על כך תיכלל במידע שיימסר לפי סעיפים 119א, 145(א1) ו-158טז לחוק. הוועדה המקומית רשאית לקבל החלטה כאמור, עד תום ארבעה חודשים מיום תחילתן של תקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתוכנית ובהיתרים) (תיקון), התשפ"ו-2025. (ג) הוקם בנין לפני תחילתן של תקנות אלה, אין באמור בתקנת משנה (ב) כדי להוסיף על השטחים המותרים לבניה לפי תקנות אלה. ז' באדר א' התשנ"ב (11 בפברואר 1992) אריה דרעי שר הפנים |