א. שם החוק המוצע
הצעת חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד-2014
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו
החוק המוצע נועד לאפשר את קידומם היעיל של תכניות בניה לדיור ביחס למתחמי קרקע שהוכרזו על ידי הממשלה כמתחמים מועדפים לדיור, במסגרת הליך תכנוני מיוחד (להלן- תכנית בניה). כמו כן, מבקשת הצעת החוק לקדם את השבתם למדינה של מקרקעין המוחזקים על ידי מי שחלה עליו חובת השבה למדינה. השבה מהירה של המקרקעין לידי המדינה תאיץ את ביצוען של תכניות הבנייה שיאושרו במסגרת ההליך התכנוני המיוחד לפי החוק המוצע.
החוק המוצע הוא נדבך נוסף בהתמודדות הממשלה עם העלייה המשמעותית במחירי הדיור והצורך להגדלת יחידות הדיור הנבנות בישראל.
ג. עיקרי החוק המוצע
הליך תכנוני מיוחד
הליכי אישור תכניות בנייה למגורים על פי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון), אורכים למעלה משלוש שנים. לפיכך, החוק המוצע מבקש לקבוע הסדר תכנון מיוחד. מוצע להקים מוסד תכנון ולקבוע הליך תכנון מיוחדים, בהתאם לאמור בהחלטת ממשלה מס' 987, מיום 27.11.2013, על מנת לייעל את ההליך התכנוני של תכניות לדיור ולקצר את משך הזמן שהליך זה נמשך באופן משמעותי, תוך שמירה על איכות תוצרי התכנון ועל קיומו של הליך תכנוני תקין ונאות.
הליך התכנון המיוחד לפי החוק המוצע יחול על תכניות המוגשות על ידי המדינה או על ידי החברה הממשלתית לדיור להשכרה, ביחס לשטח קרקע שעיקרו מקרקעי ישראל.
בהליך יכללו מתחמים אשר בהם פוטנציאל לבנייתם של כ-500 יח"ד ומעלה. הגשת תכנית תעשה ע"י החברה הממשלתית, רמ"י או משרד השיכון. התכניות יקודמו בבוועדת תכנון ברמה הארצית, שתיקרא הועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור (להלן – הועדה). לוועדה ימונה מתכנן אשר הינו עובד מדינה. לועדה תינתן סמכות לקבוע תכניות שהוראותיהן גוברות על הוראות הקבועות בתכניות מתאר אחרות, לרבות תכניות מתאר ארציות ומחוזיות, למעט תמ"א 35.
המסלול המוצע יהיה "נתיב מהיר", נוסף על המערכת הקיימת כיום בחוק התכנון, ולא יבוא על חשבון המשאבים הקיימים לרשות המערכת הרגילה המטפלת באישור תכניות, לרבות תכניות בנייה למגורים.
השבת קרקע למדינה
הליכי פדיון הקרקע מחוכרים חקלאיים או בעלי זכויות אחרים בקרקע נמשכים שנים רבות ומהווים גורם מעכב משמעותי לשיווק מתחמי קרקע לדיור. לאור זאת, בנוסף להליכי התכנון המוצעים כאמור, מוצע להחיל על התכניות כאמור הסדרים מיוחדים.
במסגרת הסדרים אלו, המשא ומתן בין הגוף המקדם את התכניות במוסד התכנון לבין מי שהיה בעל הזכויות בקרקע, לפני אישור התכנית, יתנהל בפרק הזמן שבין קליטת התכנית בועדה לבין הפקדה. הפיצויים שישולמו יהיו בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל, אשר תקבע פיצוי מוגדל בשל השבה מוקדמת של הקרקע. הפיצוי המוגדל יוצע רק בפרק הזמן שמיום קליטת התכנית בועדה ועד 30 ימים לאחר הפקדת התוכנית. הליך זה יאפשר לסכם עם בעל הזכויות על השבת הקרקע למדינה עוד בטרם שינוי הייעוד. ניתן יהיה לשלם מקדמות טרם השבת הקרקע.
יצויין, כי הצעת חוק זו, הינה צעד נלווה לצעדים נוספים המקודמים ע"י הממשלה לשם הגדלת היצע הדיור ופיתוח שוק הדיור להשכרה, לרבות ע"י החלת תמריצים למשקיעים לכניסה לשוק מוסדר לשכירות ארוכת טווח.
סעיף 2 - הגדרות:
מוצע להגדיר את המונחים שבהם נעשה שימוש בסעיפים שונים בחוק המוצע, ובכלל זה להגדיר קרקע המיועדת לתכנית מועדפת לדיור כקרקע שעיקרה מקרקעי ישראל, ובישובי מיעוטים גם קרקע פרטית, שהממשלה, או ועדת שרים שמונתה על-ידה, הכריזה עליה כעל מתחם מועדף לדיור, לפי המלצת מנהל מינהל התכנון. כמו כן, מוצע להגדיר קרקע להשבה, כמקרקעי ישראל אשר בהתאם להסכם בין רשות מקרקעי ישראל לבין מי שהועברו לו הזכויות לגביהם, או בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, בעת שחל אירוע מסוים, חלה חובה להשיבם לידי רשות מקרקעי ישראל.
סעיף 3– תכנית מועדפת לדיור:
מוצע לקבוע כי תכנית מועדפת לדיור תכלול, בין היתר, הוראות להסדרת מבני הציבור, השטחים הציבוריים הפתוחים, החניה, והתשתיות, וניתן לקבוע בה, בין השאר, גם שימושים נוספים, כגון: שימושי מסחר ותעסוקה, הנדרשים לשרות יחידות הדיור הכלולות בתכנית, וכן גם שימושים נוספים הנדרשים לרשות המקומית בשל התכנית שחלה בשטחה, לרבות שימושים הנדרשים לצרכי איזון הכנסותיה של הרשות המקומית עקב הוצאות שיגרמו לה כתוצאה מתוספת יחידות הדיור הכלולות בתכנית שבשטחה.
אחד מן המרכיבים המסייעים להאצת הבנייה הוא היצע רחב ומגוון של דירות מגורים. על כן מוצע כי תכנית מועדפת לדיור תתייחס לעניין התמהיל והיחס בין דירות קטנות וגדולות בתחומה.
בשל הצורך בייעול ההליך התכנוני ובהאצתו, תוך יישום העיקרון של "תכנית אחת בועדה אחת", מוצע לקבוע כי כוחה של תכנית שאושרה בועדה יהיה יפה מכל תכנית אחרת שאושרה לפי חוק התכנון, לרבות תכנית מתאר ארצית, וכי הוראות תכנית שאישרה הועדה ישנו כל הוראה סותרת הקבועה בכל תכנית אחרת החלה בשטחה. על אף האמור, מוצע כי לא תאושר תכנית העומדת בניגוד לתמ"א 35. כמו כן מוצע כי לצורך אישורה של תכנית המשנה תכנית מתאר ארצית אחרת, יידרש אישורה של ועדת השרים.
סעיף 4 - ועדה ארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור:
מוצע כי תוקם ועדה ארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור (להלן – הועדה), וכי הרכב הוועדה יהיה מצומצם אך מאוזן, כדי לאפשר הליך קבלת החלטות יעיל. הרכב הוועדה כולל נציגים של משרדי ממשלה, נציגים של גורמים מקצועיים האמונים על היבטים שונים בתחום התכנון, נציג של הרשות המקומית שבשטח השיפוט שלה נכלל רוב שטחה של התכנית הנידונה ונציגי רשויות מקומיות נוספים. בכך משקף ההרכב מגוון רחב של אינטרסים ציבוריים ודיסציפלינות מקצועיות שונות התואמות את תפקיד הוועדה.
סעיף 5 – ועדת משנה להתנגדויות:
מוצע לקבוע כי לועדה תהיה ועדת משנה לשמיעת התנגדויות לתכנית מועדפת לדיור. הועדה תמנה חמישה חברים, ותכלול את יו"ר הועדה שישמש גם כיו"ר ועדת המשנה, מתכנן הועדה, נציג משרד המשפטים, נציג רשות מקומית, וחבר נוסף שתבחר הועדה.
סעיף 6 – ממלאי תפקידים בועדה:
מוצע כי לוועדה יהיו מגוון יועצים אשר אינם עובדי המדינה. הניסיון מלמד כי בתחומים שונים תלויים מוסדות התכנון בעמדות נציגי משרדי הממשלה השונים, עובדה היוצרת עיכובים בעבודת מוסדות התכנון. הצעת החוק מבקשת לטפל בבעיה זו על ידי העמדת יועצים מקצועיים בתחומים הרלוונטיים לרשות הוועדה, והסדרת מינויים של יועצים אלה כמינויי חובה.
סעיף 7 – סמכויות הועדה:
מוצע להסדיר את עבודת הוועדה ולהסמיכה לדון ולהחליט בתכניות של מתחמים מועדפים לדיור ובתשריט לצורכי רישום של תכנית כאמור, במקום כל מוסד תכנון אחר, זאת כדי לבסס את עיקרון "תכנית אחת בועדה אחת" ובכך למנוע דיונים כפולים במוסדות התכנון המסרבלים את ההליך התכנוני.
לסעיף 8 – הגשת תכנית לועדה
נוכח היקף הבנייה הנדרש בפרויקט הלאומי לדיור, והחובה כי היא תחול על קרקע שעיקרה מקרקעי ישראל, מוצע כי תכנית כאמור תוגש רק על ידי אחד מאלה או מטעמם: רשות מקרקעי ישראל, החברה הממשלתית לדיור להשכרה, משרד הבינוי והשיכון , ובישובי מיעוטים -גם משרד הפנים,.
מוצע כי מגיש התכנית יצרף לה חוות דעת הסוקרת את עיקריה, כדי לייעל את עבודתם של היועצים המקצועיים של הוועדה הנדרשים אף הם להכין חוות דעת לקראת הבאת התכנית לדיון על הפקדתה. עוד מוצע כי בטרם הגשת תכנית מועדפת לדיור הכוללת גם קרקע שאינה מקרקעי ישראל, יאשר מתכנן הועדה כי הקרקע אכן נחוצה מן הבחינה התכנונית לצורך תכנית זו. הליך זה מבוצע עוד בטרם הגשת התכנית, בשל החשש הכבד ליצירת אפשרות לפגיעה בטוהר מידות ולהעדפת אינטרס של גורם פרטי, אשר עשוי ליהנות ולהתעשר במישרין מקידומה של תכנית המאושרת בהליך מזורז ומהיר.
לסעיף 9 - בדיקה מוקדמת של תכנית
אחת המטרות העיקריות של החוק המוצע היא קיצור הליכי התכנון, במקום שאין הצדקה להתארכותם. לפיכך מוצע כי מתכנן הועדה יוודא מלכתחילה ובתוך 14 ימים שתכנית המוגשת לוועדה ערוכה בהתאם להוראות לפי חוק התכנון ושמתקיימות לגביה דרישות הוועדה והדרישות לפי חוק התכנון ולפי החוק המוצע. עוד מוצע להסדיר את חובת משלוח הודעות על קליטת תכנית מועפת לדיור ומסמכיה בוועדה, לחברי הוועדה, ליועציה המקצועיים ולמינהל התכנון במשרד הפנים, כדי לאפשר להם לגבש את עמדתם זמן מספיק מראש בטרם תובא לדיון בדבר הפקדתה.
לסעיפים 10-11 – הגשת חוות דעת של יועצי הועדה ושל מתכנן הועדה
כדי שהוועדה לתוכניות מועדפות לדיור תוכל לקיים דיון על בסיס מידע אמין ומקצועי, מוצע כי הצוות המקצועי של הוועדה יכין ניתוח של כל המידע הדרוש, על היבטיו השונים. חוות דעת זו תוגש על ידי מתכנן הועדה אשר ירכז את כל החומר שהכין הצוות המקצועי בפרק זמן של 21 ימי עבודה ממועד הקליטה של התכנית בוועדה. מוצע לקבוע את הנושאים שעל מתכנן הועדה להתייחס אליהם בחוות הדעת שלו, ובכלל זה התייחסות לחוות הדעת של היועצים המקצועיים התחבורה, והסביבה. מוצע כי חוות דעת מתכנן הועדה תכלול גם המלצות להפקדת התכנית, לדחייתה או להפקדתה בתנאים.
לסעיפים 12-13 – הפקדת תכנית
לאור הצורך בביצוע הליכי תכנון מהירים ולאור הכלים שעומדים לרשות הועדה מוצע לקבוע זמן קצוב לדיון בתוכנית שאינו עולה על 45 ימי עבודה מיום קליטתה של תכנית ועד לקיום הדיון בהפקדתה. בנוסף, מוצע לקבוע כי מוצע כי ככלל תקבל הוועדה החלטה סופית אם להפקיד את התכנית, עם או בלי תנאים, או לדחותה, באותה ישיבה.
לסעיפים 14-16 – פרסום, משלוח הודעה, ועיון
בסעיפים אלה מוצע להסדיר את אופן פרסום ההודעות על הפקדה: בעיתון, באינטרנט ועל גבי שלט בולט לעין בתחום התכנית.
משמעות ההפקדה היא הנחת התכנית ומסמכיה ופתיחתם לעיון הציבור. בנוסף לכך מוצע כי תישלח הודעה על הפקדת התכנית למהנדסי הוועדות המקומיות ולמתכנן המחוז שבתחום מרחב התכנון שלהן כלול שטחה של התכנית וכן למהנדסי הוועדות המקומיות שמרחב התכנון שלהן גובל בשטחה של התכנית. אם שטח התכנית גובל במחוז אחר, תישלח הודעה גם למתכנן המחוז הגובל.
עוד מוצע לשלוח הודעות לגורמים האמונים על התשתיות השונות (חשמל, תקשורת, גז, מים וכו'), כדי לסייע בתיאום הנדרש עם גורמים אלה ולמנוע מצב של פגיעה באותן תשתיות.
כמו כן מוצע לאפשר נגישות וזמינות מרביים לכלל מסמכי התכנית. לפיכך מוצע כי כל מסמכי התכנית יהיו פתוחים לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הפנים או באתר אינטרנט שיוקם על ידי מגיש התכנית.
לסעיף 17 – הגשת התנגדות
מוצע להעניק לכל אדם זכות להתנגד לתכנית מועדפת לדיור שהופקדה. עוד מוצע לקבוע כי המועד להגשת התנגדויות יהיה בתוך 60 ימים ממועד הפרסום האחרון של ההודעה על ההפקדה, בדומה להליך הקיים בחוק הועדות הלאומיות לדיור.
לסעיף 18 – שמיעת התנגדויות
מוצע כי הועדה תשמע את ההתנגדויות שיוגשו לתוכנית באמצעות חוקר שימונה על ידי יושב ראש הועדה. מוצע כי החוקר יגיש את המלצותיו בתוך 30 ימי עבודה מהמועד האחרון להגשת התנגדויות, וכי ועדת המשנה תדון ותחליט אם לקבל או לדחות את ההתנגדויות בתוך 30 ימי עבודה נוספים.
לסעיף 19 – תנאים לאישור תכנית
מוצע כי בדומה לאפשרות לקביעת תנאים להפקדת התכנית תהיה רשאית הועדה לקבוע תנאים לאישור התכנית. מדובר בתנאים אשר תכליתם עריכת שינויים במסמכים, לרבות שינויים טכניים אשר ניתן למלא בפרק זמן מוגבל.
לסעיף 21- תחילתה של תכנית
מוצע כי מועד תחילתה של התכנית יהיה ביום פרסום הודעה על אישורה באתר האינטרנט של משרד הפנים או בעיתון נפוץ, לפי המאוחר. זאת, בשונה ממועד הפרסום ברשומות, שהוא מועד התחילה של תכניות לפי חוק התכנון. מועד הפרסום באתר האינטרנט הוא נגיש, גלוי וידוע לציבור, יותר מאשר מועד הפרסום ברשומות. יתרה מכך, לעתים חולף זמן רב ממועד החלטת הוועדה בדבר אישור תכנית ועד לפרסום בפועל ברשומות, ובפרק זמן זה לא ניתן לפעול ולממש את התכנית. לפיכך, ממועד פרסום הודעה על אישורה של תכנית מועדפת לדיור באתר האינטרנט של משרד הפנים או בעיתון נפוץ, לפי המאוחר, תחול התכנית ויהיה ניתן לפעול לפיה לכל דבר ועניין, לרבות ביחס למועד הגשת תביעות לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון.
לסעיף 23 – תשריט לצרכי רישום
במטרה לקדם את רישום המגרשים שנוצרו בתכנית במרשם המקרקעין, על מנת לחזק את זכות הקנין של רוכשי הדירות שייבנו במגרשים אלה, ולהגביר את הודאות המשפטית ביחס לבעלי הזכויות במגרשים אלה, מוצע לחייב הכנת תשריט אשר יאפשר רישום של הדירות בלשכת רישום המקרקעין על שם הרוכשים. מוצע כי תשריט כאמור יוגש לועדה בתוך 60 ימים ממועד תחילתה של התכנית. מתכנן הועדה מכיר את התכנית על בוריה, ועל כן מוצע להטיל עליו חובה לאשר תשריט כאמור בתוך 21 ימי עבודה מיום הגשתו, אם התשריט תואם את התכנית.
עוד מוצע כי במקרה שהתשריט אינו תואם את התכנית, יובא התשריט לאישור הוועדה לתכניות מועדפות לדיור, בתוך 14 ימי עבודה תחליט האם לאשר את התשריט, על אף אי ההתאמה שבינו לבין התכנית, או האם לדחותו בשל אי ההתאמה כאמור. הועדה תהיה גם רשאית להחליט כי נוכח אי–התאמתו של התשריט, יש לערוך תכנית מועדפת לדיור חדשה לשינוי התכנית שאושרה.
גם תכנית השינוי היא בסמכותה של הוועדה לתכניות מועדפות לדיור, ומגיש התכנית יידרש לעמוד מחדש בתנאים ובמגבלות שנקבעו בחוק זה לעניין תכנית מועדפת לדיור.
כדי לוודא כי אכן יוגש ויאושר תשריט לצורכי רישום, מוצע לקבוע כי לא יינתן היתר במגרש שנקבע בתכנית מועדפת לדיור אך לא נרשם כחלקה, אלא אם כן אושר בידי מתכנן הועדה תשריט לצורכי רישום לאותו מגרש התואם את התכנית, והתשריט הוגש למנהל המרכז למיפוי ישראל.
לסעיף 24 – פרסום החלטות הועדה
הסעיף המוצע מבקש להגביר את עיקרון השקיפות ולייעל את ההליכים, באמצעות פרסום תכנית שהוגשה לועדה בצירוף נספחיה, החלטות הוועדה, ,וחוות הדעת של מתכנן הועדה באתר האינטרנט של משרד הפנים. מוצע לקבוע כי המסמכים האמורים יפורסמו תוך שבעה ימים מיום קבלתן בועדה או יום החלטת הועדה לפי העניין.
לסעיף 25 – עריכת שינויים בתכנית
למרות מעמדה הגבוה של תכנית מועדפת לדיור בסולם העדיפויות של תכניות לפי חוק התכנון והבניה, ולמרות עדיפותה על-פני כל תכנית אחרת לפי חוק התכנון, למעט תמ"א 35, מוצע כי לגבי הנושאים המפורטים בסעיף 62א(א) לחוק התכנון, יהיה רשאי כל מוסד תכנון רשאי לאשר תכנית הכוללת שינויים לתכנית מועדפת לדיור; ואולם מוצע כי לא תוענק קדימות בסולם העדיפות של תכניות לתכנית שאושרה על ידי מוסד תכנון שאינו הועדה, הכוללת שינויים לתכנית מועדפת לדיור.
עוד מוצע, כי על אף האמור לעיל, מוסד תכנון לא יהיה מוסמך לאשר תכנית שמתקיים בה אחד מהתנאים הקבועים בסעיף קטן (ב).
לסעיפים 26-27 - רישוי
בסעיפים אלה מוצע להחיל את הוראות חוק התכנון על בקשה לקבלת היתר בניה או שימוש, לפי פרק ה' לחוק התכנון, מכח תכנית מועדפת לדיור. כן מוצע להחיל את הוראות חוק התכנון גם על הגשת ערר לפי סעיף 152 לחוק התכנון על החלטה של רשות רישוי מקומית או של ועדה מקומית לסרב לתת היתר בניה או שימוש מכח תכנית מועדפת לדיור. עוד מוצע כי היה וועדת ערר תחליט בערר שהוגש לה, להורות לועדה מקומית לתת היתר בניה או שימוש בתוך פרק זמן מסוים, והועדה המקומית לא תיתן את ההיתר כאמור בפרק הזמן שייקבע לכך בהחלטת ועדת הערר, יהיה מגיש הערר רשאי לפנות אל הועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור בבקשה לקבלת ההיתר כאמור. מוצע כי הועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור תהיה מוסמכת לתת את ההיתר בעצמה.
לסעיף 28 – מתן הודעה לבעל זכות לגבי קרקע להשבה
מוצע כי עם הגשת התכנית לוועדה לתכניות מועדפות לדיור, הכוללת בתחומה קרקע להשבה כהגדרתה בחוק זה, ישלח מגיש התכנית הודעה לבעל הזכויות בקרקע להשבה. זאת על מנת להגביר את היעילות בהליכי השבת הקרקע ולאפשר פתיחתם של הליכי משא ומתן לשם חתימת הסכמי השבה כאמור להלן, ככל שהתכנית תיקלט בוועדה.
לסעיף 29 – הסכם השבה
על מנת להגביר את הוודאות ליישום התוכנית שהוגשה ולשם חיסכון בזמן שעובר בין אישור התכנית להשבת הקרקע, מוצע כי כבר בעת קליטת התכנית בוועדה יהיה רשאי הממונה כהגדרתו בתזכיר, להתקשר בהסכם השבה עם בעל הזכויות בקרקע וזאת אף טרם הפקדתה.
בהסכם ההשבה יקבעו, בין היתר, הוראות בדבר מועד מסירת החזקה בקרקע, התנאים להשבת הקרקע למחזיק ככל שלא תאושר התכנית. כמו כן, מוצע כי במידה ויקבעו פיצויים מועדפים לבעל זכויות בקרקע להשבה, יוכל הממונה לשלמם אך ורק אם נחתם הסכם ההשבה תוך 30 יום ממועד הפקדת התכנית ע"י הועדה. זאת על מנת להגדיל את התמריץ הכלכלי של המחזיק בקרקע לחתום על הסכם השבה, אשר יחסוך התדיינויות והליכים שיש בהם כדי לעכב את ההשבה.
לסעיף 30 – צו לסילוק יד
מוצע, כי ככל שלא ייחתם הסכם השבה כאמור לעיל או שייחתם הסכם כאמור אך בעל הזכויות בקרקע לא העביר את החזקה לידי מגיש התכנית, ניתן יהיה לפנות את הקרקע מכוח צו לסילוק יד שיוצא על ידי הממונה (להלן- הצו), אשר לפיו יהיה חייב המחזיק בקרקע לפנות את הקרקע להשבה תוך 60 ימים לכל הפחות מיום מסירת הצו. זאת, גם אם בהסכם שבין בעל הזכויות בקרקע לרשות מקרקעי ישראל או בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל, מוגדר מועד השבה אשר מאוחר מ-60 ימים מיום מסירת הצו.
השימוש בצו האמור הוא בעל חשיבות רבה למילוי תכלית החוק המוצע, משום שבמצב העניינים הקיים, לעתים רבות, בעלי זכויות בקרקע להשבה מתעכבים בביצוע החובה המוטלת עליהם לפנות את הקרקע.
לסעיפים 31-34 – ביצוע צו סילוק, פניה לבית משפט, והוראות עונשין
ההוראות שיחולו לעניין ביצוע הצו במקרה בו לא קוימו הוראות הצו בידי בעל הזכויות במקרקעין וכן הוראות לעניין האפשרות שתינתן לבעל הזכויות לפנות לבית משפט השלום בתביעה לביטול הצו וכן קביעת חומרת הענישה על עבירות שיבצע בעל הזכויות בקרקע להשבה ובנוסף הסמכויות שיינתנו לפקח כהגדרתו בתזכיר, נקבעו באופן דומה להוראות שנקבעו לעניין צו לסילוק יד ולפינוי מקרקע ציבור שניתן מכוח חוק מקרקעי ציבור( פינוי קרקע), התשמ"א- 1981 (להלן- חוק מקרקעי ציבור).
לסעיף 35 – שמירת דינים
מכיוון שחוק זה נוגע בהסדרים שונים הנוגעים להליכי התכנון והבנייה מוצע, כי ככל שלא הוגדר נושא כלשהו לעניין הליכי התכנון, יחולו הוראות חוק התכנון. כמו כן מאחר שחוק זה נוגע למערכת החוזית בין בעלי זכויות בקרקע לבין רשות מקרקעי ישראל, מוצע כי הוראות החוק יוסיפו על זכויותיו של בעל מקרקעין ולא יגרעו ממנו.
לסעיף 36 – ביצוע ותקנות
מכיוון שתחום התכנון והבניה נמצא תחת סמכותו של שר הפנים, מוצע כי שר הפנים יהיה הממונה על ביצוע פרק ב' לחוק, והוא יהיה רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
כמו כן, מכיוון שמקרקעי ישראל הם נכס מדינה ומשאב במחסור, מוצע כי שר האוצר יהיה הממונה על ביצוע פרק ג' לחוק, והוא יהיה רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
לסעיף 37 – הוראת שעה
ההוראות המיוחדות וההליכים המקוצרים שבחוק מוצע זה, נקבעו לצורך היערכות דחופה אשר תאפשר אישור מהיר של תכניות לבנייה למגורים והסדרה של הזמינות מתחם מועדף לדיור. במקביל להליכים אלה, ימשיכו מוסדות התכנון האחרים בדיון ובאישור תכניות נוספות המצויות כיום על שולחנם. על כן מוצע לקבוע חוק זה על דרך של הוראת שעה לתקופה של 48 חודשים, מתוך ציפייה כי בתום תקופה זו יהיה במשק מלאי סביר של יחידות דיור, וכי יתפתח שוק של דיור להשכרה, אשר יקלו על בעיית הדיור ממנה סובל המשק כיום. ככל שיהיה עוד צורך בהליכים המיוחדים, יהיו רשאים השרים הממונים על ביצוע חוק זה להאריך את הוראות חוק זה בשתי תקופות נוספות של 12 חודשים כל אחת.
לפיכך מוצע כי החוק יחול על תכנית מועדפת לדיור אשר נקלטה בועדה בתקופה שמיום תחילת החוק המוצע, ועד תום תקופה של 48 חודשים מהמועד האמור.
ד. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה
הצעת החוק כרוכה בהקצאת משאבים למינהל התכנון במשרד הפנים לצורך הקמת הועדה כאמור בנוסח החוק המוצע. המשאבים יסוכמו בין משרד הפנים למשרד האוצר לאחר אישור הצעת החוק בועדת שרים לחקיקה.
ה. השפעת החוק המוצע על התקן המנהלי
הצעת החוק כרוכה בהקצאת תקנים למשרד הפנים לצורך הקמת הועדה כאמור בנוסח החוק המוצע . התקנים יסוכמו בין משרד הפנים למשרד האוצר עד לאישור הצעת החוק בועדת שרים לחקיקה.
ו. נוסח החוק המוצע
להלן נוסח החוק המוצע: