חוק המים, התשי"ט-1959 1

(1) צרכי-בית;

(2) חקלאות;

(3) תעשיה;

(4) מלאכה, מסחר ושירותים;

(5) שירותים ציבוריים;

(6) שמירה ושיקום של ערכי טבע ונוף, לרבות מעיינות, נחלים ובתי גידול לחים (בחוק זה - ערכי טבע ונוף).

(1) לנהוג במים הבאים לרשותו ביעילות ובחסכון;

(2) להחזיק את מיתקני המים שברשותו במצב תקין כדי מניעת בזבוז מים;

(3) להימנע מסתימתו ומדלדולו של כל מקור-מים;

(4) למנוע סתימתו ודלדולו של מקור המים ממנו הוא מפיק מים.

(ב) בלי לגרוע מהוראות חוק מדידת מים, התשט"ו-1955 (בסעיף זה - חוק מדידת מים), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בצו, למפיק מים או לספק מים לאפשר, לעובד של רשות המים הארצית שהוסמכה לפי סעיף 46 (להלן - רשות המים הארצית), שהוא הסמיכו לכך, לפי פרק חמישי ב', סעיף 10 לחוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו-1955, או סעיף 10 לחוק מדידת מים, להיכנס לשטח המוחזק בידיו ולבצע פעולות של מדידה או בדיקה של המים המופקים על ידו או המסופקים לו או על ידו, ובכלל זה להחליף מערכת למדידת כמויות המים או לתחזק אותה, ובהודעה מראש ובכתב להתקין, בכפוף לכל דין, מד–מים או מערכת למדידת כמויות המים והכול בהתאם לכללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.

(2) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, בצו, לשנות את רשימת הגופים הציבוריים המנויים בתוספת הראשונה, ובלבד שגוף ציבורי שייווסף לתוספת האמורה לפי פסקה זו יהיה גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב].

(ב) הרשות הממשלתית רשאית לפטור גוף ציבורי מקיום הוראות לפי סעיף קטן (א)(1), לגבי מבנה מסוים, כולו או חלקו, אם נוכחה כי בשל מצב המבנה, לרבות מצב התשתיות המשמשות את המבנה, לא ניתן להתקין בו אבזרים לחיסכון במים; החלטת הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה תהיה מנומקת ובכתב.

(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

(1) לצוות על מי שחייב בקיום ההוראה שיתקן את המעוות בהתאם לצו; ואם לא יתוקן תוך זמן סביר - לעשות את הדרוש לתיקונו, וכן לצוות על הפסקת הפקה או הספקה או צריכה של מים, או צמצומן, ככל שיידרש לפי הנסיבות, עד לתיקון המעוות;

(2) לנקוט אמצעים למניעת נזק מיידי חמור למקור-מים אם אין למנעו בדרך אחרת.

(ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריז על אירוע פגיעה במים, ומשהכריז כאמור רשאי הוא לצוות על כל אדם הנוגע בדבר לעשות את כל הדרוש לשם טיפול באירוע כאמור, מניעתו, הפסקתו, החזרת המצב לקדמותו ומניעת הישנותו, ולשם הסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאותו אירוע, לתקופה ובתנאים שיקבע בצו, והכל על פי כללים כאמור בסעיף קטן (ג).

(ג) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין הכרזה על אירוע פגיעה במים, דרכי הטיפול באירוע כאמור, הדרכים למניעתו, להפסקתו, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו, ולהסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאירוע כאמור.

(ד) לא קיים אדם הוראות צו שניתן לו לפי סעיף קטן (ב), בתוך התקופה שנקבעה בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את הנדרש על פי הצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בהוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה, תחול פקודת המסים (גביה), למעט סעיף 12 שבה.

(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות השר לאיכות הסביבה לפי סימן א1 ולפי חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993.

(ו) אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות למועצת הרשות הממשלתית סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי פקודת בריאות העם, 1940.

(ב) (בוטל).

(ג) לא קויים הצו תוך זמן סביר שנקבע בו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התראה בכתב, לעשות את הדרוש מצדו, ומשעשה כן - לגבות את ההוצאות הכרוכות בכך, ממי שהצו הופנה אליו; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה תחול פקודת המסים (גביה), למעט סעיף 12 שבה.

(ב) לא ישליך אדם ולא יזרים לתוך מקור מים או בקרבתו חמרים נוזלים, מוצקים או גזיים, ולא יניח אותם בו או בקרבתו.

(1) מיקומם והקמתם של גורמי זיהום שיפורטו; תקנות אלה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת;

(2) השימוש בחמרים מסויימים או בשיטות מסויימות בתהליכי הייצור של גורם זיהום, הפעלתו והשימוש בו, לרבות תהליכי עיבוד חקלאי, וכן דישון וריסוס; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות;

(3) ייצורם, ייבואם, הפצתם ושיווקם של חמרים ומוצרים מסויימים; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר המסחר והתעשיה ויובאו לידיעתה המוקדמת של ועדת הכלכלה של הכנסת;

(4) הסדרת התנועה והשהייה של כלי תחבורה והשימוש בהם, על פני מקורות מים או בקרבתם; תקנות אלה יותקנו בהסכמת שר התחבורה.

(ב) תקנות לפי סעיף זה אינן גורעות מן החובות האמורות בסעיף 20ב ו-20ג.

(ב) נצטווה אדם להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא יסולקו השפכים כל עוד לא אושרה התכנית, אך רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות על דרך זמנית לסילוק השפכים, עד לאישורה של התכנית.

(ג) אושרה תכנית לסילוק שפכים, לא יסולקו השפכים אלא על פי התכנית המאושרת.

(ד) אדם שנצטווה להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א) ולא עשה זאת במועד שנקבע לכך בצו, או שתכניתו לא אושרה, או שלא ביצע את השינויים בתכנית שנדרשו ממנו, או שלא מילא אחר תנאים שבהם הותנתה התכנית, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להכין למענו תכנית לסילוק השפכים, ומשעשה כן, יהיה האדם חייב בהוצאות הכנתה של התכנית; על גבייתן של הוצאות אלה תחול פקודת המסים (גביה), חוץ מסעיף 12 שבה.

(ה) לא ישתמש מנהל הרשות הממשלתית בסמכות הנתונה לו בסעיף קטן (ד) אלא בתום חודש ימים מן המועד שנקבע להגשת התכנית, לביצוע השינויים או מילוי התנאים, הכל לפי הענין.

(ו) מי שלמענו הכין מנהל הרשות הממשלתית תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), לא יסלק שפכים מגורם הזיהום אלא על פי התכנית שהוכנה כאמור.

(ז) בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה, יקיים מנהל הרשות הממשלתית התייעצות מוקדמת עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך.

(ב) לא נתמלאו הוראות צו לפי סעיף קטן (א) תוך זמן סביר שנקבע בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את כל שפורט בצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בתשלום כפל ההוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות אלה תחול פקודת המסים (גביה) חוץ מסעיף 12 שבה.

(ב) צו הפסקה יעמוד בתקפו כל עוד לא נפסק הזיהום, לא הוחזר המצב לקדמותו כפי שהיה לפני שנגרם הזיהום וכל עוד לא ננקטו צעדים למניעת הישנותו של זיהום המים; אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל את הצו, בין בתנאים ובין בלא תנאים, אם הוכח לו כי מי שאליו כוון הצו מבצע את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו של זיהום המים, או אם ניתנה לו מאת מי שאליו כוון הצו ערובה להנחת דעתו, לביצוען של הפעולות האמורות תוך זמן סביר.

(ג) היה בצו הפסקה כדי לפגוע בצרכניו של ספק שאליו כוון הצו, לא יינתן הצו אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר הספקת מים תקינה לאותם צרכנים, כל עוד הצו בתקפו ובתנאים שקבע.

(1) כי פעולה מסויימת נועדה לטיוב המים, לשיפור איכותם, לחיטוים, למיהולם, למניעת סכנה לציבור וכיוצא באלה, או להולכת חמרים במים לצורך שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית;

(2) כי נסיבות הענין אינן משאירות ברירה אלא לאפשר סילוק שפכים למקור מים מסויים לתקופה קצובה שתפורש; לא יראו את הפעולה או את סילוק השפכים כזיהום מים כמשמעותו בסימן זה, אם נעשו בהתאם לצו הרשאה שנתן לענין זה מנהל הרשות הממשלתית.

(ב) בצו הרשאה רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע תנאים, סייגים ומגבלות, בין בעת נתינתו ובין במועד מאוחר יותר, ומשעשה כן יהיה מי שניתן לו צו ההרשאה חייב לפעול בהתאם לתנאי הצו, לסייגיו ולמגבלותיו.

(ג) צו הרשאה לענין סעיף קטן (א)(2) יהיה צו אישי ומנומק ויעמוד בתקפו שנה אחת, אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריכו מפעם לפעם, מסיבות שיפורטו.

(ד) מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, רשאי לבטל את צו ההרשאה, או לשנות את תנאיו, סייגיו ומגבלותיו, אם השתנו נסיבות הענין, או אם מצא כי טובת הציבור מחייבת זאת, או נוכח כי הופר הצו או הופרו תנאיו, סייגיו או מגבלותיו.

(ה) מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין-וחשבון על צווי הרשאה שנתן, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה.

(ו) רשימת צווי ההרשאה שנתן מנהל הרשות הממשלתית תהיה פתוחה לעיון הציבור ללא תשלום.

(ב) רשויות כאמור בסעיף קטן (א) בעלות ענין משותף למניעת זיהום מים בתחומיהן, רשאיות להתאגד בתאגיד על מנת שיוענקו לו הסמכויות למניעת זיהום מים בתחומיהן של הרשויות כאמור.

(ג) הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) תיעשה בהסכמת הרשות אשר לה מוענקות הסמכויות, ובמקרה של הענקת סמכויות לרשות מקומית, לאיגוד ערים, לחברה כמשמעותה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב) הכולל בתוכו רשות מקומית או איגוד ערים - גם בהסכמת שר הפנים.

(ד) בעת הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יקבעו השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, בצו, את הסמכויות המוענקות כאמור.

(ה) הוענקה סמכות לרשות כאמור בסעיף קטן (א), או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו הרשות או התאגיד מוסמכים לפעול לשם ביצועה של אותה סמכות, על אף כל הגבלה הקיימת על פי דין או באופן אחר.

(ב) תקנות כאמור בסעיף קטן (א), במידה שהן נוגעות לבריאות הציבור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות.

(ג) הותקנו תקנות כאמור בסעיף קטן (א), לא יתיר מנהל הרשות הממשלתית הפקתם, הספקתם וצריכתם של מים, למטרות ולשימושים השונים, אלא לפי התקנות האמורות, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית לאסור את ההפקה, ההספקה או הצריכה של מים שאינם לפי התקנות האמורות, או לשנות את מטרתם של המים, ובלבד שיהיו ראויים לאותה מטרה.

(ב) הגשת ערר לפי סימן זה לא תעכב את ביצוע הפעולה שעליה עוררים אלא אם הורה בית הדין לעכבה, אולם לא ייגבו הוצאות, במקום שהותרה גבייתן לפי הוראות סימן זה, אלא לאחר שבית הדין פסק בערר ולפי תוצאותיו של פסק זה.

(ג) אין באמור בסעיף קטן (ב) כדי לפגוע באמור בסעיף 153.

(ב) תקופת הזמן האמורה בסעיף קטן (א) לא תעלה על ששה חדשים מיום כניסת סימן זה לתקפו.

(ב) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

(ג) העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או פגיעה מהותית בסביבה, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - ארבע פעמים הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה.

(ד) (1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף קטן (א) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.

(2) לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" - לרבות הוצאה שנחסכה.

(3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(ב) לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לחשוד או לנאשם, לפי הענין, הזדמנות להשמיע טענותיהם; לא התייצבו החשוד או הנאשם לדיון בבקשה על אף שהוזמנו כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרם.

(ג) תקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים; ניתן הצו בטרם הוגש כתב אישום, יפקע תקפו בתום שלושים ימים מיום שניתן, אלא אם כן הוגש כתב אישום בתוך התקופה האמורה.

(ד) חשוד, נאשם ותובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.

(ה) חשוד, נאשם ותובע רשאים לערור על החלטה בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א) או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחד.

(ו) בקשה לעיון חוזר או ערר תוגש בכתב, תכיל תמצית נימוקיה ויצורפו לה העתקים של החלטות קודמות שניתנו בענין.

(ז) בעיון חוזר ובערר רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה.

(ח) לענין סעיף זה -

(1) בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו לניקוי המים וכל אשר זוהם עקב העבירה, אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד ולחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין.

(2) לנקוט את האמצעים הדרושים כדי -

(א) להפסיק, לצמצם או למנוע את המשך זיהום המים;

(ב) לנקות את המים וכל אשר זוהם עקב ביצוע העבירה;

(ג) להחזיר את המצב לקדמותו.

(1) כל אדם - לגבי עבירה שכתוצאה ממנה נפגע במישרין;

(2) רשות מקומית - לגבי עבירה שנעברה בתחומה.

(3) כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים המנויים בתוספת הראשונה א' - לגבי כל עבירה לפי סימן זה; השר לאיכות הסביבה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה א'.

(ב) לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר לאיכות הסביבה על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך ששים ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

(ב) נקבעו כללים לפי הוראות סעיף קטן (א), לא יספק אדם מים ולא ישתמש במים אלא בהתאם לכללים האמורים.

(א1) מתן רשיון לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.

(ב) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מהוראות חוק הפיקוח על קידוחי-מים, התשט"ו-1955, וחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, התשי"ח-1957.

(ג) הרואה עצמו נפגע מסירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת רשיון-הקמה, או מתנאי הרשיון, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית-הדין.

(ב) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן רישיון הפקה או רישיון הספקה (בסימן זה - רישיון) ולתנאים שייקבעו בו, ובכלל זה לעניין חובות בעל רישיון כלפי צרכניו, כלפי בעלי רישיונות אחרים וכלפי רשות המים הארצית.

(ג) כללים לפי סעיף קטן (ב) לעניין המקרים והתנאים שבהם רשאי בעל רישיון להפסיק או לצמצם את אספקת המים לצרכן, בין היתר בשל אי-תשלום בעד אספקת מים, טעונים אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת.

(ב) בקשה לרשיון-הפקה לפי סעיף זה תוגש למנהל הרשות הממשלתית תוך 90 יום מיום תחילתו של חוק זה, והוראות סימן זה לא יחולו על המבקש כל עוד לא ניתן לו הרשיון; לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לקבל בקשה לפי סעיף זה גם אם הוגשה לאחר 90 יום, אם היו סיבות מיוחדות לאיחור.

(ב) כל צרכן רשאי לקבל, לפי דרישתו, העתק מהרישומים בפנקס המים הנוגעים לו בקשר להספקת המים על כל תנאיה.

(ג) הוראות הסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על צרכנים של רשות מקומית, פרט לצרכנים המקבלים מים למטרות תעשיה או חקלאות או לשימושים אחרים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית בצו.

(ב) הגשת ערר כדין מעכבת את ביטול הרשיון, התלייתו או שינויו.

(ב) ביטול רישיון יעמוד בתקפו במשך שנתיים מיום החלטת בית-הדין, והרשיון יתחדש מאליו כתום המועד האמור זולת אם בית-הדין האריך, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, את תקופת הביטול לשנה נוספת.

(ב) החליט מנהל הרשות הממשלתית לנהל מפעל-מים בהתאם לסעיף-קטן (א), רשאי הוא, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - באישור אותה מועצה, להעביר, את סמכויותיו לענין זה, כולן או מקצתן, לאדם אחר, לרבות בעל המפעל.

(ג) מי שמנהל מפעל-מים בהתאם להוראות סעיף זה יראוהו כאילו נתמנה על ידי בית-משפט כונס-נכסים ומנהל.

(ב) מים שהפיק בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה יראו אותם כאילו סופקו לו על ידי רשות המים הארצית לשם הספקתם לעצמו או לצרכניו והוא ישלם לה בעדם דמי מים כהגדרתם בסעיף 109 בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם על פי חיוב שתוציא לו רשות המים הארצית, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי סעיפים 111 ו–112 ובאופן שקבעה.

(ב) תשלום לפי סעיף זה שעל הצרכן לשלם לספק המים, ובמועד שבו היה עליו לשלמו לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריפים בעבור השקעת היסוד לסידור ההספקה, וכן תשלומי הפיגורים שיחולו על הסכומים כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה הצרכן חייב בתשלומים כאמור.

(ב) ספק שבכוונתו להפסיק את הספקת המים לצרכן לאחר המועד האמור יודיע על כך לפחות שלושה חדשים מראש בהודעה בכתב לצרכן ולמנהל הרשות הממשלתית.

(ג) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על המשך הספקת-מים לאחר תום המועד ולקבוע תנאיה.

(ד) הרואה עצמו נפגע על ידי צו מנהל הרשות הממשלתית או הסירוב לתיתו או התנאים הכלולים בו, רשאי לערור על כך לפני בית-הדין, ולא יפסיק הספק הספקת-מים לצרכן כל עוד לא החליט בית-הדין בערר.

(ה) תנאי-ההספקה לענין סעיף זה הם התנאים הנוגעים לכמות המים, לקרקע לה מסופקים המים, לנקודת ההספקה, למידת הלחץ, לזמני ההספקה ושיעוריה, לאיכות המים בשים לב לשימוש שלו הם מיועדים וכן התנאים הנוגעים למחיר המים ואופן תשלומו.

(ב) לשם קיום הפקה, הספקה או צריכה סדירות ויעילות של מים, הוזלתם, או ניצול מיטבי של תשתיות מים, רשאי מנהל הרשות הממשלתית -

(1) להורות לבעלים, למפעיל או למחזיק בתשתית מים (להלן - בעל תשתית), לספק שירותי תשתית למפיק או לספק מים שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית;

(2) להורות לבעל תשתית שהוא גם ספק מים, לרכוש מים מאדם שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית או להורות לאדם האמור למכור את המים לבעל התשתית; בהעדר הסכמה בין הצדדים על מחיר המים שעל רכישתם או על מכירתם הורה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, להורות על המחיר שבו יימכרו המים כאמור; אין בהעדר הסכמה על מחיר המים כדי למנוע או לעכב את ביצוע הוראות מנהל הרשות הממשלתית;

(3) הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה לא יהיה בה כדי לפגוע פגיעה משמעותית במי שעליו הורה או בצרכניו ויכול שתהיה בתנאים ולתקופה כפי שקבע; הרואה עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית רשאי לערור עליה לפני בית הדין;

(ג) (בוטל).

(ד) מנהל הרשות הממשלתית יקבע בהוראה את התנאים למתן שירותי התשתית ולרכישת מים לפי סעיף זה, לרבות סוג המים, כמותם, איכותם ומועדי מתן השירותים, וזאת בהתאם למחיר שנקבע לפי סעיף קטן (ב)(2) או בהתאם לתעריפים שנקבעו לפי סעיף קטן (ו) ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.

(ה) ניתנה הוראה לפי סעיף קטן (א) וסירב או עיכב מי שניתנה לו ההוראה את ביצועה, יהיה מי שלטובתו ניתנה ההוראה זכאי, בלי לגרוע מכל סעד אחר, לפנות לבית הדין לשם אכיפת הוראות מנהל הרשות הממשלתית.

(ו) מועצת הרשות הממשלתית תקבע, בכללים, תעריפים לשירותי תשתית, לפי עלותם; תעריפים כאמור יכול שיתייחסו לעלות כלל השירותים הניתנים על ידי בעל תשתית, לסוגי שירותים או לכל שירות בנפרד.

(1) כמויות-צריכה מכסימליות, מידות לאיכות המים ותנאי-הספקתם ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לדרג את הכמויות הקצובות, מידות האיכות ותנאי ההספקה לפי השימוש במים במסגרת מטרת-מים פלונית, לפי עונות השנה, לפי שעות היממה, לפי טיב הקרקע וסוגה ולפי נתונים, גיאוגרפיים, בריאותיים או אחרים;

(2) מטרות-מים שהן, במקרה של מחסור במים, עדיפות על מטרות אחרות, והוא הדין לגבי שימושים שונים במסגרת-מטרה פלונית.

(ב) המגמה בכללים לפי סעיף-קטן (א)(1) תהיה - ככל שהמצב ההידרולוגי יאפשר זאת - שהפחתת כמויות המים תחול במידה יחסית על צרכני האזור הנוגעים בדבר ובשים לב לזכויות-המים שהוכרו להם על ידי המוסדות המוסמכים לכך, בין שנוצלו זכויות אלו ובין שטרם נוצלו.

(ג) הוכרז אזור קיצוב, וקצבה מועצת הרשות הממשלתית את היקף הצריכה המרבית הכוללת המותרת בו למטרת חקלאות, יקבע שר החקלאות, בתקנות, אמות מידה להקצאת המים, במסגרת היקף הצריכה שקצבה המועצה, בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות לפי סעיף 23.

(1) לפתוח מובילי-מים, לסגרם, להסדיר את זרימת המים בהם, להפעיל בארות ומיתקני-מים הנמצאים בתחום אזור-הקיצוב ולסגרם;

(2) להורות שצרכן פלוני לא יקבל מים מהמקור שהיה מקבלם ממנו לפני כן אלא ממקור-מים אחר, ובלבד שאיכות המים תהיה ראויה לשימוש לו הם מיועדים.

(ב) (בוטל).

(ג) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לחישוב הפיצויים לפי סעיף זה.

(ד) על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בענין פיצויים לפי סעיף זה ניתן לערער לבית הדין.

(1) מילוי-חוזר מלאכותי בתוספת למילוי-החוזר הטבעי, לשם הפקת-מים תקינה ממקור-מים פלוני;

(2) אגירה עונתית ורב-שנתית של מים;

(3) כל מטרה אחרת שתקבע מועצת הרשות הממשלתית באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

(1) מטרת ההחדרה;

(2) מקום ההחדרה;

(3) גבולות-האזור המשוערים בהם תורגש השפעת ההחדרה על המצב ההידרולוגי הקיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף (להלן - אזור-ההחדרה), ורשימת הספקים והמפיקים הנמצאים באזור זה;

(4) כמות המים ואיכותם המשוערת שבכוונתו להחדיר והכמות שניתן יהיה להפיק בעקבות ההחדרה ממקורות-המים באזור-ההחדרה;

(5) אומדן ההוצאות הקשורות בפעולות ההחדרה;

(6) תחזית השפעת ההחדרה על מקורות המים כתוצאה ממהילת-מים מאיכויות שונות;

(7) תיאור טכני של פעולות ההחדרה;

(8) אמצעי המעקב לשם בדיקה תקופתית של השפעת ההחדרה על מקורות המים באזור.

(ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לדרוש מהמחדיר פרטים נוספים על אלה שבסעיף-קטן (א), כאשר נראה לו כי הפרטים האמורים הם הכרחיים לשם בדיקתה ואישורה של תכנית-ההחדרה, לרבות הצעות בדבר תכניות חלופות לתוספת מים לאזור, אם מצא כי הדבר נדרש לשם שיפור מצב הספקת המים באזור.

(ב) לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית-החדרה ולא יתן רשיון-החדרה, אלא לאחר שנתן, תוך התקופה האמורה, לכל מפיק, ספק או צרכן מים באזור-ההחדרה הזדמנות להשמיע את הצעותיו, טענותיו או התנגדותו לתכנית-ההחדרה בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.

(1) מטרת ההחדרה;

(2) כמויות המים המיועדים להחדרה;

(3) מערכות המים שמהן יילקחו המים;

(4) התנאים הטכניים לצורת ההחדרה;

(5) מקומות ההחדרה ומועדיה;

(6) איכות המים המוחדרים;

(7) אמצעי ניטור שעל בעל הרשיון להתקין כדי לפקח על כמותם ואיכותם של המים המוחדרים והשפעתם על הקרקע, ותוצאות הניטור שעליו להעביר למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו.

(ב) רשיון-ההחדרה יציין את הספקים והמפיקים המיועדים ליהנות מפעולה זו או עלולים להיפגע ממנה, באופן ישיר או עקיף, וכמויות המים העשויות לעלות בחלקו של כל אחד מהם מהכמות המוחדרת.

(ב) תוצאות הבדיקה ייערכו בכתב ויהיו פתוחות לעיון הציבור במקומות שיקבע מנהל הרשות הממשלתית.

(ב) אין הערר מפסיק את ההחדרה אלא אם החליט על כך בית-הדין.

(ב) ברישיון לפי סעיף 23 הניתן לספק ייקבעו כמויות המים העומדות לרשותם של צרכניו מהמים שנרכשו מהמחדיר.

(ג) כמויות-המים המוחדרות יחולקו, אם ניתן הדבר להנחת-דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לתכנית-ההחדרה, באופן יחסי בין כל מפיקי המים וצרכני המים הנכללים בתכנית-ההחדרה שאושרה כדין.

(ד) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פי סעיף זה, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית-הדין.

(ב) לפני שייקבע תשלום לענין זה, הן בדרך של הסכם בין הספק למחדיר והן בדרך של תעריף או הכרעת מנהל הרשות הממשלתית, תינתן לספקים ולצרכנים, שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות, בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.

(ב) הטלת התשלום תיעשה על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית; כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, תיעשה הטלת התשלום בין הספק לצרכניו, ובאין הסכם, יכריע מנהל הרשות הממשלתית, אשר על החלטתו ניתן לערור לבית-הדין.

(ג) (בוטל).

(ב) לא ייכנס המחדיר למכוני-המים ולבארות של הספקים והמפיקים כאמור בסעיף-קטן (א) אלא בנוכחות הספק או המפיק, זולת אם סירב הספק או המפיק להילוות למחדיר בכניסתו.

(1) הספקת-מים ישירה, באמצעותו או באמצעות ספק אחר;

(2) השתקת בארות שברשותו והעמדת המים אשר לא יופקו על ידו לרשות הספקים והמפיקים שבאזור להפקה מהבארות שברשותם.

(ב) שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי על ידי הפעלת השיטות האמורות יעמדו לרשות הספקים והמפיקים באזור אותן כמויות מים שהיו עומדות לרשותם לולא נעשתה פעולת-ההחדרה כמשמעותה בסימן זה - רשאי הוא לאשר את התכנית האמורה ולהכליל בה את השיטות האמורות, ומשעשה כן יחולו הוראות סימן זה על המים המוספים לספקים באזור ועל תנאי-הספקתם, כאילו הוחדרו המים כאמור בסעיף 44א.

(ב) מי שנגרם לו נזק כאמור כתוצאה מירידת טיב המים על ידי מהילת מים מאיכויות שונות, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, ובלבד שהצורך במהילת מים מאיכויות שונות לא נגרם כתוצאה מדלדול מקורות המים מהם הפיק או צרך מים.

(ג) באין הסכמה בין הדורש לבין מנהל הרשות הממשלתית בדבר שיעור הפיצויים, צורתם ותנאי-תשלומם, יכריע בית-הדין.

(ד) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב הפיצויים לפי סימן זה.

(ב) זכות-ההכרעה כאמור בסעיף-קטן (א) אינה ניתנת לפגיעה על ידי שינוי התזכיר, התקנות או התקנון של רשות-המים הארצית.

(ג) תזכיר ההתאגדות, התקנות של רשות-המים הארצית ותקנונה יפורסמו ברשומות וכל שינוי בהם טעון אישור הממשלה ופרסום ברשומות.

(ב) רשות המים הארצית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית ובאישור מועצת הרשות הממשלתית -

(1) תשלם לבעל רישיון הפקה בעד המים שהופקו על ידו וסופקו לרשות המים הארצית בהתאם לתעריף ההפקה שנקבע לפי סעיף 112; ואולם אם בעל רישיון ההפקה הוא גם בעל רישיון הספקה תחייב אותו רשות המים הארצית בתשלום דמי מים כהגדרתם בסעיף 109 בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם כאמור בסעיף 33א(ב) ותגבה ממנו את החיוב האמור, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שנקבעו בסעיפים 111 ו–112 ובאופן שקבעה;

(2) תנהל רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה כאמור בפסקה (1), לפי העניין;

(3) תדווח למנהל הרשות הממשלתית במועדים ובאופן שיקבע, על החיובים שחייבה ועל הסכומים שגבתה כאמור בפסקה (1), וכן על כמויות המים שהופקו ושסופקו כפי שנרשמו על ידה כאמור בפסקה (2).

(ג)5 פקודת המסים (גבייה), למעט סעיף 12 שבה, תחול על גבייה של כל התעריפים לפי חוק זה בידי רשות המים הארצית, מבעלי רישיונות הפקה או הספקה, ומרשות מקומית, בשינויים אלה:

(1) בסעיף 4, במקום פסקה (1) יקראו:

"(1) הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר לאיזה מס שהוא ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך עשרים וחמישה ימים מיום שהומצאה לו דרישה, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, ייתן פקיד גבייה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המיטלטלין של החייב באופן המותנה להלן.";

(2) בסעיף 5(1) ברישה, אחרי "אחר הדרישה" יקראו "בתוך חמישה ימים";

(3) בסעיף 7,

(א) בסעיף קטן (1), בסופו יקראו "בסעיף קטן זה, "נכס" - למעט זכות לגביית תשלום בעד מים שסופקו למטרות המנויות בסעיף 6(1) או (4) לחוק המים, התשי"ט-1959, בידי בעל רישיון הפקה או הספקה כאמור בסעיף 48(ג) לחוק האמור".

(ב) אחרי פסקה (1) יקראו:

"(1א) ניתן צו עיקול, כאמור בסעיף קטן (1), ימציא פקיד הגבייה הודעה על כך לסרבן במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה; בהודעה יצוין, כי אם לא ישלם הסרבן את הסכום בתוך מועד שייקבע בהודעה, ניתן יהיה למכור את הנכסים."

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג),

(1) הגיש אדם תובענה או הליך משפטי אחר לעניין החיוב שהוטל עליו לפי חוק זה, רשאי בית המשפט הדן בהליך להורות כי לא תומצא לאדם, לגבי הסכום השנוי במחלוקת, דרישה לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה) ולא יינקטו פעולות לפי הפקודה האמורה, כל עוד לא ניתן פסק דין סופי או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור בהליך האמור ורשאי בית המשפט להתנות אי-נקיטת פעולות כאמור בהפקדת ערובה להבטחת התשלום לגבי הסכום האמור, להנחת דעתו של בית המשפט.

(2) לעניין גבייה מבעל רישיון הפקה או הספקה שהוא רשות מקומית מסוימת שאינה מפעילה את משק המים והביוב שלה באמצעות חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, יחולו הוראות אלה:

(א) רשות המים הארצית לא תחל להפעיל את סמכויותיה לפי פקודת המסים (גבייה), אלא לאחר שקיבלה אישור לכך מהחשב הכללי במשרד האוצר (בפסקה זו - החשב הכללי) וממנהל הרשות הממשלתית;

(ב) אישור החשב הכללי יינתן לאחר שבחן, בין השאר, את יכולת הרשות המקומית לעמוד בחובותיה לפי כל דין על אף הפעלת הסמכויות כאמור בפסקת משנה (א);

(ג) לא ניתן אישור החשב הכללי משום שסבר שהפעלת הסמכויות תפגע ביכולת הרשות המקומית לעמוד בחובותיה כאמור בפסקת משנה (ב), יורה מנהל הרשות הממשלתית לרשות המקומית על הפרדה מבנית בין הפעלת משק המים והביוב שלה ובין שאר פעילותה (בפסקת משנה זו - משק המים הנפרד), ועל האופן והמועדים שבהם עליה לעשות כן, ורשות המים הארצית תהיה רשאית להפעיל את סמכויותיה לפי פקודת המסים (גבייה) לעניין משק המים הנפרד; לא עמדה הרשות המקומית במועדים שנקבעו, תהיה רשות המים הארצית רשאית להפעיל את סמכויותיה כאמור כאילו ניתן אישור כאמור בפסקת משנה (א) לגבי אותה רשות מקומית.

(ה) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריע בכל מחלוקת שתתעורר בין בעל רישיון ובין רשות המים הארצית בעניין תעריפים, אופן החיוב ומדידה לפי חוק זה, ויראו את הכרעתו, כלפי רשות המים הארצית, כהוראה לפי סעיף 48א.

(ב) ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי סעיף קטן (א),? רשאית היא להגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה לעיון חוזר בהוראה, בתוך 15 ימים מיום קבלתה; הגישה רשות המים הארצית בקשה כאמור, יחליט בה מנהל הרשות הממשלתית, סמוך ככל האפשר לאחר קבלתה, ויודיע על החלטתו לרשות המים הארצית; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להחליט על הארכת התקופה לתיקון הליקוי לפי סעיף קטן (א), עוד בטרם דן בבקשה לגופה.

(1) לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן, לגבות מרשות-המים את כל ההוצאות הכרוכות בכך;

(2) לבטל את ההסמכה להיות רשות-מים, ומשעשה כן, רשאי הוא להשלים את הקמת המפעל בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - על פי אישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות-מים אחרת או לידי המדינה.

(ב) ניהלה רשות-מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל-מים בניגוד להוראות לפי חוק זה ותכנית המפעל, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית בכתב, לנקוט בצעדים הבאים, כולם או מקצתם:

(1) לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן, לגבות מרשות-המים את ההוצאות הכרוכות בכך;

(2) לצוות על העברת מפעל-המים לידי רשות-מים אחרת, לידי רשות מקומית, או לידי המדינה;

(3) לבטל את ההסמכה להיות רשות-מים, ומשעשה כן, רשאי הוא לנהל את מפעל המים בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - באישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות-מים אחרת, לידי רשות מקומית או לידי המדינה, או עד שתבוטל תכנית המפעל והמפעל יועבר לידי ספק-מים שיספק ממנו מים לכל הצרכנים שקיבלו אספקתם מרשות-המים האמורה.

(1) תפקיד המפעל;

(2) שטח-פעולתו של המפעל;

(3) העבודות הדרושות להקמת המפעל וניהולו;

(4) אומדן ההשקעות ודרך מימונן;

(5) המקרקעין המיועדים לתפיסה צמיתה;

(6) המקרקעין שבהם יונחו צינורות או ייעשו פעולות, בלי שתידרש תפיסתם לצמיתות;

(7) רצועות הקרקע שבהן יהיו בנייה ונטיעה מוגבלות לפי האמור בסעיפים 84 ו-85;

(8) סקר משקי כלכלי על המפעל.לתכנית יצורפו תשריטים של שטח-פעולתו של מפעל ושל שטח תכנית המפעל.

(ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתאם לכללים שתקבע, לאשר את התכנית, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.

(ג) מועצת הרשות הממשלתית לא תדחה התנגדות אלא לאחר שדנו בה לפניה.

(ב) לא תסרב הועדה האמורה לאשר את התכנית אלא מאותם טעמים שמכוחם היא רשאית לסרב לאשר תכנית בנין עיר לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

(ג) לא אישרה הועדה את התכנית, רשאית מועצת הרשות הממשלתית להביא את התכנית לפני הממשלה והיא רשאית לאשרה, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.

(ב) העתק של תכנית-מפעל שאושרה יונח, ביחד עם תכנית לבנין עיר, במשרדי הועדה המקומית לבנין עיר שבתחומה נמצא שטח-פעולתו של המפעל.

(ב) הבקשה תובא תחילה לפני ועדת התכנון לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ומבחינת התאמתה לתכנית המפעל הארצי.

(ג) המליצה ועדת התכנון על אישור מפעל, רשאית מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שמיעת דעתם של נציגי צרכני המפעל, לאשר את המפעל כמפעל-מים או לסרב לאשרו.

(ד) לא תסרב מועצת הרשות הממשלתית לאשר מפעל אלא לאחר שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו לפניה.

(ה) היו באזור כמה מפעלים להספקת-מים שכל אחד היה, לדעת מועצת הרשות הממשלתית, ראוי לאישור לפי חוק זה, לא תאשר המועצה אחד מהם אלא לאחר שנתנה להם זמן סביר להתאחד למפעל אחד או לבוא לידי הסכם אחר ביניהם.

(ו) הודעה על אישור מפעל לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

(1) להיכנס לכל מקום, לקדוח, לחפור ולהניח צינורות, להקים או לסלק מבנים, סכרים ומיתקנים, ולסלק נטיעות וגידולים, הכל בהתאם לתכנית-המפעל ובמידה שהדבר דרוש לביצועה;

(2) לתפוס את המקרקעין המיועדים, בהתאם לתכנית-המפעל, לתפיסה צמיתה ולמנוע את הגישה אליהם;

(3) לתפוס, באישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקורות-המים המיועדים למפעל או לדרוש מאלה המפיקים מהם מים לספק לרשות המים או לצרכניה, בתנאי-הספקה סבירים את מלוא כמות המים שהם מפיקים או חלק ממנה, הכל בהתאם לתכנית-מפעל שאושרה; ובלבד שכתוצאה מפעולות רשות המים לפי פיסקה זו לא תוקטן כמות המים שמפיק-המים וצרכניו זכאים לקבלה בהתאם לרשיון-הפקה שניתן לפי סעיף 26.

(ב) הוקם מפעל-מים לפי תכנית-מפעל שאושרה, רשאית רשות-המים, או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה, להיכנס לכל מקום ולעשות כל עבודה הדרושה לניהולו היעיל של המפעל.

(ב) לענין סעיף זה כוחה של תכנית-מפעל שאושרה ככוח פסק-דין-פינוי של בית-משפט שאין עליו ערעור עוד, ומותר למוציאו לפועל על ידי משרד ההוצאה לפועל של בית-המשפט המחוזי שבתחום-שיפוטו נמצאים המבנים או המקרקעין;

ואולם -

(1) אם היה המבנה דירה כמשמעותה בחוק הגנת הדייר, התשט"ו-1955, והמחזיק בה היה מוגן מפני פינוי מכוח החוק ההוא או שהיה בעליו של המבנה, לא יפונה אלא לאחר שהועמד לרשותו דיור חלוף או שולמו לו פיצויים כדי השגת דיור חלוף, הכל להנחת-דעתו של יושב-ראש משרד ההוצאה לפועל;

(2) אם היה המבנה משמש מקום לעסק שעליו עיקר-פרנסתו של המחזיק, לא יפונה אלא לאחר שרשות-המים הציעה לו פיצויים נאותים; באין הסכמה בין המחזיק לבין רשות-המים על גובה הפיצויים, צורתם ותנאי-נתינתם, יכריע בית-הדין ולא יפונה המחזיק אלא לאחר שבית-הדין קבע את מועד הפינוי, אם לאלתר ואם תוך מתן ארכה; קבע בית-הדין פינוי לאלתר, יביא זאת בחשבון בקביעת הפיצויים.

(ב) לא קיימה רשות-המים את המוטל עליה לפי סעיף-קטן (א), רשאי בעל המקרקעין או המחזיק בהם כדין, לאחר שהתרה ברשות-המים בכתב, לעשות זאת ולגבות הוצאותיו מרשות-המים.

(1) הבעלים והחוכרים של מקרקעין שנתפסו לצמיתות על ידי רשות המים, וכן מי שהיה לו במקרקעין אלה ערב התפיסה שעבוד, עיקול או זכות אחרת;

(2) מי שנגרם לו נזק על ידי -

(א) שלילה זמנית של ההנאה במקרקעין או של השימוש הסביר בהם, או הפחתת ערכם של יבולים או השמדתם - אם כתוצאה מפעולות להקמת מפעל-מים או לניהולו ואם כתוצאה מליקויים או קלקולים במיתקני המפעל;

(ב) שלילתו של מקור-מים, שפרנסתו היתה עליו, או ניתוקו ממקור-מים שממנו היה מקבל מים, או החלפת מקור המים;

(ג) סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי סעיף 85.

(ב) האמור בסעיף-קטן (א) אינו גורע מזכותו של התובע פיצויים על פיו בבית-הדין, לצרף לתובענתו כל עילת-תביעה הנובעת מנזק שנגרם לו על ידי פעולה להקמת מפעל-המים או לניהולו, או על ידי ליקויים או קלקולים במיתקני המפעל.

(ב) כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, יחולו על הפקעת מקרקעין ותפיסתם הכללים לחישוב הפיצויים הקבועים בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי-ציבור), 1943; לענין סעיף 12 לאותה פקודה יראו את מועד פרסום תכנית המפעל לפי סעיף 65 כמועד פרסום הודעה בדבר הכוונה לרכוש חזקה במקרקעין.

(ב) הספקת מים לצרכנים בודדים מחוץ לשטח-פעולתו של מפעל המים לתקופה של יותר משלוש שנים כשהכמות המסופקת קטנה מ-10% מהספק המפעל, טעונה אישור מועצת הרשות הממשלתית, שיינתן לאחר שמיעת רשויות המים הנוגעות בדבר; ניתן אישור כאמור, חייבת רשות המים או ספק מספקיה לספק מים לצרכנים הכלולים באישור ובהתאם לתנאיו.

(ג) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן היתרים וצווים בידי מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף זה.

(1) מדידת כמות המים שרשות המים תספק לצרכניה;

(2) תנאים טכניים הקשורים בהספקת המים;

(3) אמצעים שהצרכנים יהיו חייבים לנקוט בהם כדי להבטיח שימוש יעיל וחסכוני במים שיסופקו להם וכדי למנוע בזבוז מים או זיהומם;

(4) סדרי-הגביה של דמי-המים.

(ב) עלות המים לפי סעיף קטן (א) למים שהם קולחים המסופקים לחקלאות תיקבע גם כמפורט להלן:

(1) בלא התחשבות בעלויות הטיפול בשפכים עד לרמת איכות המאפשרת השקיה חקלאית בלא מגבלות בהתאם להוראות לפי פקודת בריאות העם, 1940;

(2) בלא התחשבות בעלויות הטיפול בשפכים אילו נדרש לפנותם לנחל או לים, לפי העניין, והם לא היו משמשים לחקלאות, ובכלל זה עלויות הזרמה לנחל או לים ועלויות טיפול נוסף בשפכים, אם נדרש לפי דין, והכול אם יש עלויות כאמור.

(ג) בסעיף זה, "קולחים" - כהגדרתם בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, ובכלל זה קולחים שנקבעו ברישיון שניתן לפי סעיף 23, כמים שמקורם במכון לטיפול בשפכי גוש דן (שפד"ן).

(א1) תעריפים לדמי מים כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בהתבסס על הכללים שנקבעו לפי סעיף 111, עקרונות אחידים ארציים ונוסחאות לקביעת התעריפים ודרכי עדכונן שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), התעריפים למים המסופקים לשירותים ציבוריים שהם בתי מרחץ, מקוואות ובתי חולים לא יעלו על 1.61 שקלים חדשים למ"ק, והם יתעדכנו לפי הוראות סעיף 112א.

(ג) תשלום לפי סעיף זה שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם לספק מים, ובמועד שבו היה עליהם לשלמו (בסעיף זה - מועד החיוב) לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין תשלומי הפיגורים שיחולו על חוב כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה יהיו הרשות או הצרכן האחר חייבים בתשלומי הפיגורים.

(ד) לא נקבעו כללים כאמור בסעיף קטן (ג), ישולם החוב בתוספת ריבית פיגורים החשב הכללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל, אלא אם כן יוסכם אחרת בין הספק לרשות המקומית או לצרכן האחר, ובלבד שלא יסכימו על ריבית העולה על הריבית האמורה בסעיף קטן (ג). בסעיף קטן זה, "ריבית פיגורים החשב הכללי" - כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.

(ה) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים את אופן גבייתם של תשלומים בעבור שירותי הספקת מים שמספק בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה לפי חוק זה לצרכניו, באחת או לשיעורין על פני תקופה, ואת סדרי הגבייה ובירור מחלוקות בעניין תשלומים כאמור; לעניין זה, "בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה" - למעט בעל רישיון שהוא חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, רשות מקומית ורשות המים הארצית.

מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתחשב בשינויים ביחסים בין מרכיבי העלות של הפקת מים, לשנות בצו את היחס שבין המרכיבים האמורים בפסקאות (1) עד (3);

(ב) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על תעריפי דמי המים שעודכנו לפי סעיף קטן (א) .

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מועצת הרשות הממשלתית תהיה רשאית לקבוע, בתום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק המים (תיקון מס' 31), התשפ"ה-2025, בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את התעריפים באזור שאין בו אפשרות לחלופה מלאה לשימוש במים שפירים לחקלאות כאמור בסעיף קטן (א), שלא כשיעור מתוך העלות הממוצעת או שלא בהתאם להיצע המים הנחותים באזור.

(ג) לעניין חוק זה, יראו תעריפים שנקבעו לפי סעיף זה, כתעריפים שנקבעו לפי סעיף 112.

(ד) בסעיף זה -

(ב) (בוטל).

(ב) מי ששילם לספק דמי–מים למעלה מן הקבוע בתעריף רשאי, תוך שנה מיום התשלום, לדרוש החזרת העודף או לנכותו מן המגיע ממנו לספק, על אף האמור בכל הסכם.

(ג) נעשה הסכם בין ספק לצרכן לפני קביעת תעריף על תשלום דמי–מים למטה מן הקבוע בתעריף רשאי הספק לשנות את ההסכם בהתאם לתעריף.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הרשות המקומית לא פרעה במלואם שלושה חשבונות שהגיש לה ספק המים, וסך החוב המצטבר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות האחרונים.

(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור רשות מקומית מחובתה לשלם את כל חובותיה בעבור המים שסופקו לה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 112(ג) ו–(ד).

(ב) דין הפרשי הצמדה וריבית, לענין גבייתם, כדין התשלום שבשלו הם נגבים.

(ג) (בוטל).

(1) מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי סעיף 124יט, והוא יהיה יושב ראש המועצה;

(2) המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר;

(3) המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה;

(4) המנהל הכללי של משרד הפנים;

(5) המנהל הכללי של משרד התשתיות הלאומיות;

(6) הממונה על התקציבים במשרד האוצר;

(7) שני נציגי ציבור שמונו לפי הוראות סעיף 124טז.

(ב) כל אחד מהמנויים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א) רשאי למנות נציג מטעמו שיהיה חבר הרשות הממשלתית במקומו, ובלבד שהוא עובד משרדו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה.

(ב) כשיר להתמנות כנציג הציבור מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות לכהן כיושב ראש דירקטוריון בחברה ממשלתית כאמור בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975.

(ג) נציג הציבור יתמנה לתקופה של שלוש שנים, ואפשר לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה.

(ד) נציג הציבור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:

(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר או לשרים שהמליצו על מינויו כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה - השר הממליץ);

(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר הממליץ החליט להעביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;

(3) הורשע בעבירה שלדעת השר הממליץ, בשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר במועצת הרשות הממשלתית;

(4) השר הממליץ קבע כי חדל להתקיים לגביו תנאי מתנאי הכשירות למינויו;

(5) נתמנה כעובד המדינה;

(6) השר הממליץ קבע, בהתייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי.

(ה) נציג הציבור שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן משפחתו או על ידי תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי ענין בו, בענין העומד לדיון במועצת הרשות הממשלתית, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה מיד לאחר שנודע לו שהענין עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה באותו ענין, ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת לענין האמור או הקשורה עמו; בסעיף קטן זה, "בן משפחה" ו "בעל ענין" - כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.

(ו) הפסיק נציג הציבור לכהן במועצת הרשות הממשלתית לפי הוראות סעיף זה, תפעל הממשלה למינוי נציג ציבור אחר במקומו בהתאם להוראות סעיף זה, בהקדם האפשרי.

(1) הסדרת משק המים, פיתוחו ופיקוח עליו;

(2) ביצוע מדיניות הממשלה שיש לה השלכות על משק המים;

(3) קביעת כללים למתן רשיונות לפי חוק זה;

(4) קביעת תעריפים והיטלים לשימושי המים השונים;

(5) קביעת כללים בדבר הפקת מים, הספקתם, כמותם, איכותם, מחירם, השימוש בהם במסגרת מטרות המים, ואירוע פגיעה במים;

(6) קביעת תקנים לטיפול במי שופכין;

(7) פיקוח על רשות המים הארצית ורשויות המים האזוריות;

(8) סיוע לשר התשתיות הלאומיות במילוי תפקידו כשר היוזם לענין אמנות בין–לאומיות בנושא מים.

(ב) אין בתפקידי מועצת הרשות הממשלתית המפורטים בפסקאות (5) ו–(6) בסעיף קטן (א), כדי להקנות לה סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי פקודת בריאות העם, 1940.

(ב) המנין החוקי בישיבת מועצת הרשות הממשלתית הוא שלושה חברים לפחות, וביניהם מנהל הרשות הממשלתית.

(ג) החלטות מועצת הרשות הממשלתית יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים באותה ישיבה.

(ג1) קיום מועצת הרשות הממשלתית, סמכויותיה, תוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחבריה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה.

(ד) מועצת הרשות הממשלתית תיתן לציבור ולכל גורם הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להביא בפניה את עמדתם בנוגע לכללים שבדעתה לקבוע, בדרך שתורה מועצת הרשות הממשלתית.

(ה) מועצת הרשות הממשלתית תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

(ב) מנהל הרשות הממשלתית יהיה עובד המדינה; תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים ואפשר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת, של שלוש שנים.

(1) הוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות הממשלתית, מאת מוסד מוכר, כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958.

(2) הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי.

(ב) מספרם של נציגי הציבור במועצת המים יהיה לא פחות משני שלישים מחברי המועצה ומספרם של נציגי הממשלה עם נציג ההסתדרות הציונית העולמית לא יעלה על שליש מחברי המועצה.

(ג) בין נציגי הציבור יהיו נציגי-צרכנים שיתמנו בשים לב להיקף הצריכה למטרות-המים השונות, ונציגי-ספקים, ובלבד שמספר נציגי הצרכנים לא יהיה פחות ממחצית כל חברי המועצה ובהם יהיה נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימונה לפי הצעת השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, "הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה" - הגופים המפורטים בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002.

(ב) פעולה של מועצת המים או של ועדה מועדותיה לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

(ב) שר התשתיות הלאומיות יקבע את סדר היום של ישיבות המועצה, פרט לישיבות שיכנס לפי דרישת חבריה.

תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם מועצת המים.

(ב) ועדת התכנון תקבע בעצמה את סדרי-עבודתה, לרבות המנין החוקי בישיבותיה במידה שהדבר לא נקבע בתקנות.

(ג) פעולה של ועדת התכנון לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

(ב) נציגות-צרכנים תהיה רשאית להביא טענות והצעות לפני רשות המים בכל הנוגע לפיתוחו והרחבתו של מפעל המים ובכל הנוגע להספקת-מים ממנו, ורשות המים חייבת לתת לנציגות-הצרכנים הזדמנות להשמיע בפניה טענות והצעות לפני כל החלטה על פיתוח המפעל ועל שינוי תנאי הספקת המים ממנו.

(ב) בית-הדין יהיה מוסמך לדון, בנוסף לענינים המסורים לו לפי חוק זה, בכל הענינים המסורים לשיפוטה והכרעתה של ועדת-שפיטה לפי חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, התשי"ח-1957.

(ב) נציגי הציבור אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו על ידי נשיא בית-המשפט המחוזי שבתחום-שיפוטו נמצא מקום-מושבו של בית-הדין.

(ג) השופט הוא אב בית-הדין.

(ב) אב בית-הדין רשאי, כדן יחידי, לתת צווי-ביניים וצווי-עיכוב.

(ב) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים בדבר הנהלת פנקס המים, הפרטים שייכללו בו והגשת ההתנגדויות לרישומים שנעשו בו.