תזכיר חוק

א.  שם החוק המוצע

הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (תיקון מס'    ), התשע"ד-2013.

 

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו

התיקון המוצע נועד לקדם את התחרות במשק הגז הביתי, המאופיין ברמת תחרות נמוכה מזה שנים רבות, וכך לשפר את רמת השירות לצרכן הגז הביתי ולהוזיל את מחיר הגז לצרכן.

 

ג. עיקרי החוק המוצע

סעיף 17א לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט – 1989 (להלן – החוק), קובע כי ספק גז יוצא שקיבל הודעה מצרכן גז ביתי על הפסקת ההתקשרות עמו, לא יתקשר עם הצרכן ולא יציע לו הטבות כלשהן בקשר עם הספקת גז במשך שישה חודשים מיום מתן ההודעה. סעיף זה נועד להגביל את יכולתם של ספקי הגז לסכל אפשרות של חילופי ספק גז וכתוצאה מכך להגביר את התחרות בין הספקים.

סעיף 17ב לחוק קובע כי ספק גז העוסק בשיווק גז בפריסה ארצית, לא יסרב לתת שירות הספקת גז לצרכן גז ביתי שאינו מקבל את שירותיו כאמור ומבקש לקבלם, בתנאים דומים לתנאים שבהם הוא מספק את השירות לצרכן גז ביתי דומה, זולת אם הראה כי קיימים טעמים המצדיקים אי מתן השירות בתנאים דומים (להלן – סירוב בלתי סביר). סעיף זה אוסר על הפלייה בין צרכנים דומים של ספקי גז.  

סעיפים 17א ו- 17ב נקבעו כהוראות שעה, ותוקפם הוארך מזמן לזמן, עד יום כ"ט באדר א' התשע"ד (1 במרס 2014), ויום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014), בהתאמה.

נתונים שבידי משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים מצביעים על כך שסעיפים אלה הובילו לשיפור כושר התחרות של חברות הגז הקטנות. יצוין כי רמת התחרות בתחום הגז הביתי עודנה נמוכה, ומצריכה המשך הסדרה, ולפיכך, מוצע להאריך את הוראות השעה הקבועות בסעיפים 17א ו- 17ב בעשר שנים נוספות, ובמקביל לתיקון זה, בכוונת המשרד לפעול להתקנת תקנות שייקבעו נסיבות ותנאים אשר ייחשבו לסירוב בלתי סביר לפי סעיף 17ב לחוק.

בנוסף, מוצע לתקן את סעיף 19 לחוק, כך ששר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים יוסמך לקבוע הוראות לעניין החלטה בדבר ספק הגז שיספק גז לראשונה למערכת המספקת גז לשני צרכני גז או יותר.

 

ד.    השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקנו סעיפים 17א, 17ב ו- 19 לחוק. יבוטל סעיף 17ג לחוק.

 

ה.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

אין השפעה

 

ו.  נוסח החוק המוצע:

להלן נוסח החוק המוצע:

 

חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)(תיקון), התשע"ד-2013

 

 

דברי הסבר

                                                                                                        

פרק ד' לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט – 1989 (להלן – החוק), העוסק במשק הגז, ביצע רפורמה ופתח את שוק הגז (גפ"מ) לתחרות.

סעיף 17 לחוק קובע, כי "צרכן גז רשאי לרכוש גז מכל ספק גז, וספק גז לא יהיה רשאי לאכוף על צרכן גז להמשיך ולרכוש גז ממנו או באמצעותו, אם צרכן הגז הודיע על רצונו לסיים את החוזה שבינהם ותנאי החוזה בדבר החזרת ציוד ופקדון נתמלאו".

מכוח החוק הותקנו תקנות ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (משק הגז – החלפת ספק גז), התשנ"א – 1991. תקנות אלה מסדירות את עניין החלפת ספק גז בידי צרכן, על ידי קביעת פרוצדורה ונוהל ההחלפה. ואולם בפועל, עד תיקון החוק בשנת 2008, כאשר ספק גז חדש הודיע לספק גז יוצא כי דיירי הבניין הביעו את רצונם לסיים עמו את ההתקשרות ולעבור לספק גז חדש, לא נהג ספק הגז היוצא לפרק את הציוד המושאל השייך לו, אלא החל לנהל משא ומתן מחדש עם דיירי הבניין כדי להמשיך לספק להם גז, וזאת תוך הצעת מחירים נמוכים ולא הגיוניים לצרכנים, או הטבות אחרות.

עניין זה אף הגיע לערכאות משפטיות. בית משפט השלום בבאר-שבע, במסגרת תא 5350/02 דורגז בע"מ נ' גז-יגל, קבע כי פרק הזמן של ימי ההודעה המוקדמת לא נועד כדי שספק הגז היוצא יוכל במהלכו לנסות ולשכנע את הצרכנים לחזור בהם מהודעת סיום ההתקשרות עמו, אלא מטרת ההודעה המוקדמת היא לאפשר לספק הגז היוצא לפרק את מיתקני מערכת הגז שייכים לו. עוד קבע בית המשפט, כי לא יעלה על הדעת כי, מחד גיסא יתיר המחוקק לדיירים להביא לידי סיום חד צדדי של חוזה התקשרות עם ספק גז, ומאידך גיסא, באותו חוק, יקבע מנגנון שיאפשר לספק הגז היוצא לנהל משא ומתן מחדש עם דיירים על אי הפסקת החוזה.

בפסק דין נוסף בעניין, במסגרת תא 1402/03 פז גז 1993 נ' בל גז, קבע בית משפט השלום בקריית גת כי אין להשלים עם יצירת מצב של "פינג פונג" בין הספקים, כשהדיירים הם למעשה כדור המשחק, וניהול "מלחמת רשימות", תוך גילויים של אלימות ותופעות של "שכירי חרב", לעתים אף "סוכנים כפולים". עוד נפסק שם כי לא לכך התכוון המחוקק, המוחזק בחזקת מחוקק נאור. כמו כן נאמר בפסק הדין, כי מלבד התכלית החקיקתית הסובייקטיבית של הגברת התחרות ופתיחת הדלתות בפני ספקים חדשים, קיימת  תכלית אובייקטיבית של מניעת סיטואציות הגובלות בפלילים והתגוששות פרועה בין הספקים.

ברוח דומה נפסק בתא 3698/04 גז יגל השרון (1992) בע"מ נ' פזגז 1993 בע"מ, כי ימי ההודעה המוקדמת לא נועדו לניהול משא ומתן מחדש על ידי הספק היוצא.

בפסק דין של בית משפט העליון בעניין ע"א 6557/01 פז גז ואח' נגד פקיד השומה למפעלים גדולים, במסגרת ערעור על פסיקת בית המשפט המחוזי, נאמר כי "כפי שניתן ללמוד מההיסטוריה של משק הגז, כבר החל משנת 1988 מנסים הגורמים הרלוונטיים לבצע רפורמות במשק הגז אשר תגברנה את התחרות בענף בכלל ובמשק הביתי בפרט. עם זאת, נראה כי רפורמות אלו אינן מתממשות או אינן משיגות את מטרתן והתחרות, ככל שהיא נוגעת למשקי הבית, עדיין מועטה ביותר".

כדי למנוע תופעות אלה, נחקק בחודש ינואר 2008 חוק משק הגז (קידום התחרות בגז לצריכה ביתית) (תיקוני חקיקה), התשס"ח-2008, במסגרתו נוספו לחוק הסדרים סעיפים 17א ו- 17ב.

סעיף 17א לחוק קבע כי ספק גז יוצא שקיבל הודעה מצרכן גז ביתי על הפסקת ההתקשרות עמו, לא יתקשר עם הצרכן ולא יציע לו הטבות כלשהן בקשר עם הספקת גז במשך שישה חודשים מיום מתן ההודעה. סעיף זה נועד להגביל את יכולתם של ספקי הגז לסכל אפשרות של חילופי ספק גז וכתוצאה מכך להגביר את התחרות בין הספקים.

סעיף 17ב לחוק קבע כי ספק גז העוסק בשיווק גז בפריסה ארצית, לא יסרב לתת שירות הספקת גז לצרכן גז ביתי שאינו מקבל את שירותיו כאמור ומבקש לקבלם, בתנאים דומים לתנאים שבהם הוא מספק את השירות לצרכן גז ביתי דומה, זולת אם הראה כי קיימים טעמים המצדיקים אי מתן השירות בתנאים דומים. סעיף זה אוסר על הפלייה בין צרכנים דומים של ספקי גז.  

סעיפים 17א ו- 17ב נקבעו כהוראות שעה ל- 3 שנים (עד יום 1 במרס 2011 (סעיף 17א) ועד יום 1 בינואר 2011 (סעיף 17ב)).

סעיף 17ג לחוק, קבע כי שר התשתיות הלאומיות, בהתייעצות עם הממונה על ההגבלים העסקיים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך בצו את התקופות האמורות בתקופות נוספות, ובלבד שסך תקופות ההארכה לפי כל אחד מהסעיפים לא יעלה על שלוש שנים.

תוקפן של הוראות השעה בסעיפים 17א ו- 17ב הוארך מזמן לזמן, עד יום כ"ט באדר א' התשע"ד (1 במרס 2014), ויום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014), בהתאמה.

נתונים שבידי משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים מצביעים על כך שסעיפים אלה הובילו לשיפור כושר התחרות של חברות הגז הקטנות. יצוין כי רמת התחרות בתחום הגז הביתי עודנה נמוכה, ומצריכה המשך הסדרה, ולפיכך, מוצע להאריך את הוראות השעה הקבועות בסעיפים 17א ו- 17ב בעשר שנים.

בנוסף, מוצע לתקן את סעיף 19 לחוק, כך ששר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים יוסמך לקבוע הוראות לעניין החלטה בדבר ספק הגז שיספק גז לראשונה למערכת המספקת גז לשני צרכני גז או יותר. כיום, הקבלן בוחר עבור הצרכנים את ספק הגז הראשון שיספק להם גז. הסמכת השר כאמור תאפשר, בין היתר, לקבוע הוראות על פיהן צרכני הגז עצמם יבחרו, בהתאם לשיקוליהם, את ספק הגז הראשון שיספק להם גז.