פקודת המכרות 1

"דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" - כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

"מחצבים" - פירושם כל החמרים בעלי ערך כלכלי שהם חלק מקליפת האדמה או שמוצאם הטבעי הוא מקליפת האדמה, לרבות שמן מינרלי, חמר וגז טבעי, ולמעט מחצבי תמיסה או כבול (Peat ) אילנות, עצי-בנין וכל תוצרת-יער כיוצא בזה או החמרים שהוגדרו במונח "מחצבה" בסעיף 108;

"מתכות יקרות" כוללות פלטינה, זהב וכסף ואותן המתכות האחרות שיכריז עליהן שר הפיתוח במנשר שיפורסם ברשומות כעל מתכות יקרות; בתנאי שלא ייחשב רגב-מתכת כמחצב יקר אלא אם כן יש בו אותה מכסה של מתכת יקרה או מתכות יקרות שתאפשר את כרייתו בגושים בכמויות כדאיות, מלבד הרווחים שאפשר להפיק ממנו מתוך שיהיו ממצים ממנו חומר מינרלי אחר;

(2) שום דבר האמור בפקודה זו לא ייחשב כאילו הוא בא לגרוע מן הזכויות לגבי מחצבי-תמיסה או לגבי מעיינות מינרליים.

(2) אם יצווה שר הפיתוח אפשר לצרף את משרתו של המפקח למשרה אחרת בשירות ממשלת ישראל.

(א) (I) בכל אזור שיש בו מקום קדוש או הנמצא בתוך תחום של מאה מטר ממקום קדוש, אלא אם הסכים לכך המוסד הדתי הממונה על השגחת המקום הקדוש;

(II) בכל אזור שיש בו מקום היסטורי או הנמצא בתוך תחום של מאה מטר ממקום היסטורי, אלא אם הסכים לכך המנהל כמשמעותו בחוק רשות העתיקות התשמ"ט-1989;

(III) בכל אזור-יער סגור או ביער השייך למדינה או המסור להשגחתה, אלא אם הסכים לכך מנהל משרד

החקלאות בהתחשב עם אותם תנאים שיתנה לשם שמירת תוצרת היער;

(ב) בקרקע הנמצאת בתוך אזור עיריה או באזור של כפר, אלא אם הסכימה לכך הרשות המקומית;

(ג) בקרקע שייחדוה לצורך איזו מסילת-ברזל או הנמצאת בתוך תחום של מאה מטר מכל מסילת-ברזל, אלא אם הסכים לכך המנהל הכללי של מסילות-הברזל;

(ד) בקרקע שנמצא עליה או במרחק של מאה מטר ממנה סכר או אוצר-מים המשמש לצורך הספקת-מים לציבור, או קרקע שעובר עליה או במרחק של מאה מטר ממנה צינור המשמש בקשר עם סכר או אוצר-מים כזה, אלא אם הסכים לכך המוסד הציבורי הנוגע בדבר;

(ה) בקרקע ששר הפיתוח יכריז עליה בצו כסגורה בפני חקירות, חיפושים או כריות, אם לזמן-מה או לתמיד;

(ו) בקרקע שעדיין קיימת לגביה תעודת-היתר לחקירה, רשיון לחיפוש או זכות-כרייה שניתנו קודם לכן, שלא ע"י האדם או בשמו של האדם שניתנו לו אותה תעודת-היתר או אותו רשיון או אותה זכות;

(ז) בקרקע שמחזיקים בה עפ"י חוזי-כרייה בני-תוקף ובקרקע שהוגשה על אודותיה בקשה לזכות-כרייה או לחכירה, כל זמן שלא נדחתה אותה בקשה;

(ח) בקרקע שניתנה או נרכשה עליה זכות לחיפוש או לכרייה בימי השלטון העותומני, עד שיכריז שר הפיתוח בצו שהקרקע פתוחה בפני חקירה או חיפושים:

בתנאי שלגבי קרקע הנכללת בפיסקאות (ו), (ז) ו-(ח) יכול המפקח, למרות קיומן של אותן זכויות, ליתן תעודות-היתר לחקירה באזורים כאלה, ויוכל לתת גם רשיונות-חיפוש ויכול שר הפיתוח ליתן זכויות-כרייה או חכירות-כרייה לגבי מחצבים השונים מאלה המפורטים בתעודות-ההיתר, ברשיונות או בזכויות או בחכירות הקיימים, לכשנוכח שלא ייגרם כל נזק לעניניהם של בעלי תעודות-ההיתר, בעלי-הרשיונות, בעלי-הזכויות או בעלי-החכירות.

(2) אם תתעורר שאלה אם איזו קרקע מסויימת מוצאת מן הכלל, תובא השאלה לפני המפקח, והחלטתו תהא נתונה לערעור בפני שר הפיתוח.

בתנאי שאם לא ניתנה הסכמה כזאת תוך חודש ימים לאחר שהמפקח ביקש אותה, ואין בידי בעליה או בידי החוכר תעודת-היתר לחקירה או רשיון או זכות או חוזה-חכירה לגבי הקרקע הנידונה, ואף לא הגישו בקשה על כך, הרי מותר לתת תעודת-היתר, רשיון, זכות או חוזה-חכירה בהתאם לפקודה זו על תנאי שהמבקש יתן אותו בטחון שידרוש ממנו המנהל כי שלם ישלם פיצויים הוגנים בעד כל נזק שייגרם תוך כדי פעולות-הכרייה שהורשו כאמור בזה.

(א) התחייבות מצד בעל תעודת-ההיתר, הרשיון, הזכות או חוזה-החכירה לשלם לבעלים או למחזיקים של שטח קרקע הכלול בתעודת-ההיתר או ברשיון או בזכות או בחוזה-החכירה ולבעלים או למחזיקים של קרקע הסמוכה לאותו שטח-קרקע, פיצויים בעד כל נזק שיהא נגרם תוך כדי פעולות החקירה, החיפוש או הכרייה לכל זכויות שעל הקרקע, הן זכויות שנוצרו לפני מתן תעודות-ההיתר, הרשיון, הזכות או חוזה-החכירה והן זכויות שנוצרו לאחר מכן; ומקום שסבור המפקח כי החקירה, החיפוש או הכרייה עלולים לגרום נזק כזה, הרי בטרם יינתנו תעודת-ההיתר, רשיון, זכות או חוזה-חכירה יכול הוא לדרוש ממי שהגיש בקשה עליהם לתת ערובה שיראה צורך בה, אם בצורת השלשת פקדון ואם בדרך אחרת, כנגד אפשרות של נזק, ומשניתנה אותה ערובה שוב לא תהא לבעל הקרקע או למחזיק בה הנזכרים לעיל הזכות למנוע בדרך משפט או בדרך אחרת את פעולת החקירה, החיפוש או הכרייה;

(ב) שמירה על כל הסמכויות של שר הפיתוח לעלות על אותן הקרקעות ולתת לאיזה אדם או לכמה בני-אדם את הרשות לעלות על אותן קרקעות לכל תכלית שהיא, פרט לתכליות שלשמן ניתנו תעודת-ההיתר, הרשיון, הזכות או חוזה-החכירה, ובפרט (ומבלי לצמצם במאומה את הסמכות הכללית הזאת ואת הרשות הזאת) לבנות או להקים על פני אותן הקרקעות, דרכן או ממעל להן כל אותן הדרכים, החשמליות, מסילות-הברזל, קווי-הטלגרף וקווי-הטלפון וקווי-צינורות שיהיו נחוצים ודרושים לכל תכלית שהיא, ולקבל מתוך הקרקעות הכלולות באותם תעודת-ההיתר, הרשיון, הזכות או חוזה-החכירה את כל אותם האבנים, העצים או החמרים האחרים שיהיו נחוצים ודרושים לצורך בנייתם או תיקונם או החזקתם של אותם הדרכים, החשמליות, מסילות-הברזל, קווי-הטלגרף וקווי-הטלפון, כבלי-חשמל וקווי-צינור או לכל צורך אחר, ולעבור ולחזור ולעבור על פני אותן הקרקעות או באותם הדרכים, החשמליות, מסילות-הברזל וקווי-הצינור לכל צורך שהוא ובכל עת שיתעורר הצורך בכך ובכפוף לאותה הנחה בדמי-השכירות או לתשלום אותו סכום פיצויים שייקבעו בדרך הסכם או שייקבעו בדרך בוררות בצורה הקבועה, כשאין הצדדים באים לכלל הסכם בענין;

(ג) התחייבות מצד בעל תעודת-ההיתר, הרשיון, הזכות או חוזה-החכירה לשחרר את שר הפיתוח ואת כל פקיד מפקידי הממשלה מכל משפט, תביעה ודרישה מכל מין שהוא שיובאו ע"י איזה אדם שהוא בגין כל נזק שייגרם לרכושו ע"י אותו בעל תעודת-ההיתר, הרשיון, הזכות או חוזה-החכירה תוך כדי ההשתמשות בסמכויות המסורות לו באותם תעודת-היתר, הרשיון, זכות או חוזה-חכירה, ומכל הוצאות-משפט ומכל הוצאות אחרות הכרוכות בכך.

בתנאי שהזכות לקחת שמן מינרלי, חמר או אספלט לא תהא נפגעת מחמת העובדה שחמרים אלה זורמים אל שטח הקרקע ממקום שמעבר לגבולותיו.

בתנאי שלא יתן תעודת-היתר -

(א) למי שאינו יודע קרוא; או

(ב) למי שלא מלאו לו שמונה-עשרה שנה; או

(ג) למי שהורשע על עבירה עפ"י פקודה זו או למי שהחזיק בידו קודם לכן תעודת-היתר, רשיון, זכות או חכירה שניתנו לו עפ"י פקודה זו ושחולטו מחמת שהפר תנאי מתנאיהם, חוץ אם הסכים שר הפיתוח כי תינתן לו תעודת-ההיתר; או

(ד) למי שאין בידו להוכיח באופן המניח את הדעת כי יש לו די כסף או אשראי כדי לאפשר לו לשלם את הוצאות הנסיעה והחיפוש שיהא עליו להוציא וכל פיצויים שיהא עליו לשלם אגב ההשתמשות בסמכויות הנתונות בתעודת-היתר.

(2) תעודת-היתר אפשר להגבילה ואפשר לא להגבילה הן בנוגע לאזור בו יחפש בעל התעודה והן בנוגע למחצבים אותם יחפש ולא יהא בה בתעודת-ההיתר משום מתן זכות-יחיד לבעליה הן לגבי האזור הכלול בה והן לגבי מחצב או מחצבים שיחפשם בתוקף תעודת-ההיתר.

(3) תעודת-היתר לחיפוש לא תקנה לבעליה זכות לחפש שמן.

(2) בעליה של תעודת-ההיתר, הוא בלבד ולא מרשהו, יוכל לחפש בתוקף תעודת-ההיתר.

(3) תעודת-היתר שניתנה למי שעובד אצל אדם אחר לטובתו של המעביד ואותו מעביד שילם את מס התעודה, הרי עפ"י בקשת המעביד אפשר לתת את תעודת-ההיתר על תנאי שמועדה יתם מיד לכשיפסיק בעליה את שרותו אצל המעביד; תנאי זה ייכתב על גבי תעודת-ההיתר, ובכל מקרה כזה יהיו המעביד ובעל התעודה אחראיים שניהם כאחד וכל אחד מהם בפני עצמו לתשלום כל סכום כסף שיידרש מבעליה לשלם עפ"י פקודה זו.

(א) לעלות על כל קרקע הכלולה בתעודת-היתר, כשאין אותה קרקע מוצאת מן הכלל, על מנת לברר אם יש בה מחצבים ואם אין, וגם

(ב) לחפור בורות, לשם אותו חיפוש, ולחפור בדרך כלל כל החפירות הנחוצות, בעומק לא יותר משני מטרים, חוץ אם נתקבלה לכך רשות מיוחדת מטעם המפקח, ולחפור תעלות בעומק לא יותר מעשרה מטרים, חוץ אם נתקבלה רשות כיוצא בזו, ואולם אסור לו לקדוח קדיחות או לנקוט בפעולות אחרות שתכליתן או תוצאתן הישירה היא רכישת מחצבים.

אחד אחוז למאה, אם הוא מבקש רשיון לחיפוש מחצבים שאינם יקרים; מחצית האחוז למאה, אם הוא מבקש רשיון לחיפוש מחצבים יקרים.

(2) החלקים שבחר בהם יהיו ישרי-זוית בצורתם, אך לא תהא כל הגבלה לגבי מספר החלקים האלה, אלא בזה בלבד שההיקף הכללי של כל החלקים הנבחרים לא יהא יותר מפי שניים מהיקפו של ריבוע של שטח אותם החלקים.

(2) פרט למותנה בסעיפים 16 עד 23, הרי רשיונות לחיפוש שניתנו בהתאם לאותם סעיפים יהיו כפופים להוראות הסעיפים 24 עד 38.

(2) בהתחשב עם הוראות הסעיפים 16 עד 23, יכול המפקח להיענות לאותה בקשה:בתנאי שלא ייענו לאותה בקשה אלא אם כן -

(א) הוכיח המבקש בהוכחות המניחות את הדעת שהמחצב או המחצבים, שמוסבת עליהם בקשתו, קיימים באזור שעליו מוסבת בקשתו, וכן

(ב) סימן המבקש את גבולות האזור ההוא באופן הקבוע בטרם הגיש את בקשתו, וכן

(ג) הניח את דעתו של המפקח שיש ברשותו הון חוזר די הצורך ויש לו השכלה טכנית או עזרה טכנית די הצורך להבטחת חקירה נאותה ומספקת.

בתנאי שלא יתן המפקח רשיון-חיפוש למי שאין בידו, לא ישירות ולא באמצעות מורשהו, תעודת-היתר לחיפוש או לחקירה לגבי כל אזור שהגיש עליו בקשת-רשיון.

(2) כל שלא ינהל את החיפוש במומחיות ובזריזות די הצורך, הרי יהא דבר זה משמש נימוק לביטול הרשיון מטעם המפקח.

(2) האזור הכלול ברשיון-החיפוש לא יהא עולה על המכסימום הקבוע ויהא בצורה שתיקבע.

(3) מי שיש בידו רשיון-חיפוש חייב לסמן באופן הקבוע את גבולות האזור שניתן עליו הרשיון.

(א) לעלות על הקרקעות שבאותו האזור, הוא וסוכניו ופועליו, להשתמש שם בזכויות הנתונות לבעל תעודת-היתר לחיפוש, בכולן או במקצתן, ומלבד זאת יוכל לקדוח בהן קדיחות ולעשות שם חפירות ושאר עבודות שתהיינה דרושות או רצויות כדי לברר אם יש באזור המחצבים המפורשים ברשיונו בכמויות כדאיות ואם אין;

(ב) להעסיק בעבודת-החיפוש באותה קרקע כמה אנשים שירצה, ולצורך אותו חיפוש לא יידרש מאותם האנשים להיות בעלי תעודות-היתר לחיפוש;

(ג) להקים ולהחזיק על הקרקע הפנויה שבאזור-הרשיון שלו מנגנון ומיסדר ולבנות בו דרכים, שיהא דרוש לצורך פעולות-החיפוש שלו או בקשר אתן.

(2) מי שקיבל בהעברה רשיון-חיפוש יהא כפוף לכל ההתחייבויות שהיו מוטלות על המעביר בשעת ההעברה.

(א) לרעות בחינם לא יותר מעשרים בהמות-רכיבה או בהמות-משא נקיות מכל מחלה מידבקת או מנגעת על כל אדמת-בור ציבורית הסמוכה לשדה-פעולתו ושאינה מוצאת מכלל חיפוש או חקירה עפ"י סעיף 7 או סעיף 8 וכשאין לאדם אחר על אותה אדמה תעודת-היתר לחקירה או רשיון לחיפוש או זכות-כרייה או חוזה-חכירה לכרייה:

בתנאי שלא יעלה על אדמת-בור ציבורית התפושה ע"י אדם אחר כל בהמות בעלות קרניים או בהמות אוכלות עשב וממין הזכר, אלא בהסכמת המחזיק בה;

(ב) להוציא מכל קרקע ציבורית עצי-דלק ומים ולהשתמש בהם לצרכי בית, כשאותה קרקע ציבורית -

(I) אינה מוצאת מכלל חיפוש, חקירה או כרייה, או

(II) אין חלים עליה מנשר או הודעה האוסרים כריתתם ועקירתם של עצי-דלק ולקיחת מים מתוכה;

(ג) לקחת לצרכי בית מכל קרקע שאינה מוצאת מן הכלל כאמור לעיל מים מכל אגם, נהר או פלג ועצי-דלק, פרט לעצים המחוברים לקרקע, לכשיקבל את הסכמת בעל הקרקע לכך או לכשיציע לו תמורתם תשלום סכום הוגן;

(ד) לנטות ולעקור אהלים, סוכות-מחסה ובנינים זמניים למחסה ולנוחיות לעצמו ולפקידיו ולפועליו:

בתנאי שלא תיחשב זכות זו כאילו היא מקנה כל זכות, זכות-קנין או טובת-הנאה בקרקע שהוקמו עליה בנינים כאלה;

ובתנאי שזכות זו לא תהא קיימת לגבי קרקע שהיא רשות-יחיד אלא בהסכמת הבעלים או המחזיקים בה, לכשיש לה בעלים או מחזיקים, וכי זכות זו תהא גוררת עמה את החובה לעקור את הבנינים הזמניים הללו לכשתושלם המטרה שלשמה הוקמו ולכשתבוא דרישה על כך מאת הבעלים או המחזיקים.

(2) בעל רשיון לחיפוש הרוצה לשמור לעצמו או להוציא מרשותו מחצבים שהוגשו או נתקבלו תוך כדי החיפוש, חייב להגיש בקשה למפקח באופן הקבוע, ואם נתברר לו למפקח שלא ניהל המחפש עבודת-חיפוש אלא במידה שהיתה נחוצה לו כדי לאפשר לו לבחון את סגולותיה המחצביות של הקרקע, יכול הוא להרשות למבקש לשמור אצלו או להוציא מרשותו את המחצבים שעליהם מוסבת בקשתו בשלמו את דמי-הזכות הקבועים.

(3) יכול המפקח להרשות להעביר מחצבים מן הקרקע שנתקבלו מתוכה לכל מקום אחר שיאושר ע"י המפקח לשם שמירתם הבטוחה בכפוף לאותם התנאים שיאבה להטילם.

(2) משהסתלק מאזור החיפוש או החקירה שלו, עליו לגדור או לסתום יפה וכדי הנחת-דעתו של המפקח את כל התעלות, הבורות, הגומות והחפירות.

(3) כל שלא ימלא אחר הוראות סעיף זה יהא חייב לשלם אותם הסכומים שיעיד עליהם המפקח או פקיד קבוע אחר כי הם סכומים שהוצאו לשם גידורם או סתימתם של אותם התעלות, הבורות, הגומות והחפירות; נעשו אותן העבודות בקרקע הציבור ישולמו סכומים אלה למפקח, ואם נעשו בקרקע השייכת לבעלים פרטיים או תפושה בידי מחזיקים ישולמו הסכומים לאותם בעלים או מחזיקים.

(4) משנסתלקו מאזור חיפוש או חקירה עוקרים משם את כל סימני הגבולות ולוחות המודעות.

(2) כל הפרטים שמסרם כאמור למעלה יהיו נחשבים בגדר סוד ולא יהיה מותר לממשלה לפרסמם אלא בהסכמת בעל תעודת-ההיתר או הרשיון.

(2) משקיבל המפקח הודעה על דבר התגלית יצווה לערוך חקירה בדבר טיב התגלית, ואם נתברר לו שקיימים שם מחצבים בכמויות כדאיות יתן לבעל התגלית או ליורשיו או למקבלי זכותו בהעברה תעודת-תגלית בטופס הקבוע.

(3) הטוען כי קיימים מחצבים בכמויות כדאיות עליו הראיה.

(2) נותנים לו לבעל תעודת-תגלית זמן שנה אחת מיום מתן התעודה להגיש בקשה לזכות-כרייה או לחוזה-חכירה לכרייה לגבי המחצב או המחצבים הנזכרים בתעודת-התגלית ולגבי אזור שלא יעבור את שיעורי המכסימום הקבועים לאותן הזכויות או זכויות-החכירה; על בעל תעודת-התגלית לברור לו אותו אזור בהקדם האפשרי מיד לאחר קבלת תעודת-התגלית ועליו לתחום אותו אזור באופן הקבוע.

(3) למשך שנה אחת מיום מתן תעודת-תגלית לא יינתנו לשום אדם אחר, פרט לבעל התעודה, כל זכות-כרייה או חוזה-חכירה לכרייה לגבי אזור המתוחם כמותנה בסעיף-קטן הקודם, אלא אם כן ויתר בעל תעודת-התגלית בכתב ובתוך אותו זמן על זכותו לבקש זכות או חוזה-חכירה לגבי האזור הנידון או אם לא הניח את דעתו בענין המותנה בסעיף 44.

(4) זכות-כרייה או חוזה-חכירה לכרייה תינתן לו לבעל תעודת-תגלית לכשיגיש בקשה בתוך מועד שנה אחת כאמור לעיל ולכשיוכיח, להנחת-דעתו של המפקח, כי יש ברשותו הון חוזר די הצורך וכי יש לו השכלה טכנית או עזרה טכנית די הצורך להבטחת פיתוח ראוי ונאות של מקורות המחצבים אשר באזור הנידון.

(2) על המפקח להחליט, לפי מסיבות הענין, אם רצוי שהכרייה תתנהל בתוקף זכות-כרייה או בתוקף חוזה-חכירה לכרייה.

(2) כל זכות או חוזה יינתנו על ידי שר הפיתוח או על ידי פקיד שימלא את ידו לכך.

(א) לגבי כל אזור שיצאה על אודותיו הודעה האוסרת כל חיפוש בו;

(ב) לגבי כל אזור שאינו כלול ברשיון לחיפוש שהוא בר-תוקף באותה שעה ושנתגלו בו באזור או שלפי הידוע קיימים בו באזור מחצבים בכמויות כדאיות, כפי הנראה לעין, כשלא הוגשה בקשה לחוזה-חכירה לגבי אותו אזור על ידי אדם שהיה יכול לקבל חוזה-חכירה עפ"י סעיף 40;

(ג) לגבי כל אזור שהוגשה על אודותיו בקשה לזכות-כרייה או לחוזה-חכירה לכרייה ונדחתה אותה בקשה או שחזר בו המבקש מבקשתו;

(ד) לגבי כל אזור שזכות-כרייה או חוזה חכירה לכרייה בו הוחרמו או הוחזרו או תם מועדם.

(2) לא הניח המבקש את דעתו של שר הפיתוח בענין זה, יכול שר הפיתוח לדחות את בקשתו או להיענות לבקשתו לגבי אותו אזור קטן יותר אשר ייטב בעיניו.

בתנאי שאם בתוך המועד המפורש בסעיף 40 לא יבקש בעל תעודת-התגלית זכות-כרייה או חוזה-חכירה לכרייה או אם הוחלט לבלי לתת לאותו בעל תעודת-תגלית זכות או חוזה לגבי האזור, כולו או מקצתו, מפני הטעמים המפורשים בסעיף 40(4), רשאי שר הפיתוח לתת זכות-כרייה או חוזה-חכירה לכרייה לגבי אותו אזור עפ"י סעיף 43(ב) או (ג).

בתנאי שאם לא ניתנה ההסכמה וסבור שר הפיתוח שטובת עניני הציבור מחייבת את הכרייה, יכול שר הפיתוח ליתן אותה זכות או אותו חוזה כאילו נתקבלה ההסכמה ותהא הזכות בידי האיש או הרשות שלא נזקקו להסכמתם, לקבל פיצויים מאת בעל זכות הכרייה או מאת בעל חוזה-החכירה לכרייה, והערכת אותם פיצויים תהא על בסיס של תשלום דמי-נזק בעד ההיזק שנגרם, וסכום אותם פיצויים ייקבע בדרך הסכם, ואם לא יבואו לכלל הסכם ייקבע בדרך בוררות באופן הקבוע;

ובתנאי שארבע חמישיות מדמי-הזכות, פרט לדמי-זכות נוספים שחייבים בתשלומם עפ"י הסעיף הבא, לגבי המחצבים שנרכשו או נתקבלו מתוך הקרקע שהיא מולק או ווקף אמיתי, ישולמו לבעליה של אותה הקרקע או לרשות בת-הסמך, הכל לפי הענין.

(2) לא תינתן זכות-כרייה אלא לגבי מחצבים אלוביאליים.

(3) יכול בעל זכות-כרייה להשתמש בכל הזכויות או במקצת מן הזכויות הנתונות בסעיף 50(2) לבעל חוזה-חכירה ובהתחשב עם אותם תנאים, במידה שהשימוש בזכויות אלו יהא נחוץ לו לשם הנהלת כריית המחצבים האלוביאליים המתוארים בתעודת-ההיתר שלו.

(2) מועד תקפו של החוזה לא יהא למעלה משלושים שנה:

בתנאי שכל זמן שמחצבים יהיו מופקים בכמויות כדאיות תהא לו לחוכר זכות-בכורה לחידוש החוזה בתנאים הוגנים ונאותים.

(3) החוזה יהא בו משום מתן המכרות והמחצבים באזור החכור ויקנה לחוכר את הזכות להחזיק בפני הקרקע של אותו אזור ובשכבותיה התחתונות של הקרקע כאשר יוגדר בחוזה, על מנת לחפור תעלות ומבואות ולעשות עבודות על פני הקרקע גופא, ולהקים מיסדר ומחסנים שיהא צורך בהם לשם כריית האזור החכור ואף יקנה לו את הזכות לדרוש חוזה לחכירת פני הקרקע באזור נוסף, אם יהא צורך בכך, על מנת לצבור או לעבד שם את המחצב או את המחצבים שנכרו או את הפסולת שנתקבלה או פונתה תוך כדי כרייה.

(4) חוזי-חכירה לכרייה יהיו מאותם המינים ויינתנו בהתחשב עם אותם ההסכמים והתנאים ולגבי אותם האזורים שייקבעו ע"י שר הפיתוח.

(5) השטח הכללי של האזור שיינתן עליו חוזה-חכירה לכל חברה אחת או לכל איגוד של חברות לא יהא עולה על פי-שניים מן האזור המכסימלי הניתן עפ"י תעודת-היתר לחקירה.

(2) הזכויות הבאות נתונות לחוכר לגבי הקרקעות הכלולות בחוזה-הכרייה שלו, במידה שיהא לו צורך בהן לשם פעולות-הכרייה שלו או בקשר אתן ובהתחשב עם התנאים הקבועים -

(א) לחפור את כל התעלות הנחוצות;

(ב) להקים, לבנות ולהחזיק בתים ובנינים לצרכו הוא ולצורך סוכניו, שכיריו ושאר פקידיו;

(ג) להקים, לבנות ולהחזיק אותם מכונות, מנגנון, בנינים ובתי-מלאכה ושאר מבנים שיהיו נחוצים לו או לנוחיותו;

(ד) לצבור אשפה שהופקה מן הכרייה;

(ה) בכפוף להוראות חלק ו', להניח צינורות-מים וליצור אמות-מים ואוצרות-מים;

(ו) לבנות ולהחזיק כל אותם החשמליות, אמצעי-התחבורה ושאר נוחיות שיהא צורך בהם.

(3) חייב החוכר לשלם דמי-שכירות (המכונים בזה "דמי-שכירות פני הקרקע") באותו שיעור שנתי שייקבע ע"י שר הפיתוח לגבי כל הקרקע שהוא מחזיק בה או משתמש בה לשם מטרה מן המטרות הנזכרות בפיסקאות הקודמות או במקום אחר לצורך פעולות-הכרייה שלו או בקשר אתן.

בתנאי שבהשתמש שר הפיתוח בסמכויות הנ"ל או באיזו מהן לכל צורך-כרייה, יכול הוא לדרוש שבעלי חוזי-חכירה לכרייה, ולא בעל חוזה-חכירה שרכש את הזכויות בפני האדמה, ישתמשו במפעלים שהוקמו לצורך-כרייה ויהנו מהם באותם תנאים שייקבעו בדרך הסכם או, באין הסכם, בדרך בוררות.

(2) הפקעה או חוזה-חכירה המותנים בזה לא יחולו אלא על פני האדמה בלבד, ואם זה חוזה-חכירה יהא החוזה מרשה להשתמש בקרקע לצרכי-הכרייה המפורטים בו בחוזה ולא יהא מרשה לחפש בה או לכרות בה מכרות או ליטול משם מחצבים.

בתנאי שאם ימצא המפקח לנכון רשאי הוא להסכים למדידת האזור ע"י מודד בעל רשיון על חשבון המבקש, ובמקרה זה צריך להמציא למפקח ארבעה העתקים מקויימים מתרשים-המדידה חינם אין כסף.

בתנאי שאם ניתנו איזו רשיון או זכות או חוזה-חכירה מתוך אי-ידיעת תביעותיו הקודמות של כל אדם אחר, או אם נראה לשר הפיתוח מאיזה טעם אחר שמתן כל רשיון, זכות או חוזה היה שלא כשורה, בשים לב אל פעולות החיפוש או הכרייה שהתנהלו ע"י אדם אחר, יכול שר הפיתוח, בשלחו הודעה לבעל הרשיון, הזכות או החוזה, להביא לידי גמר את הרשיון, את הזכות או את החוזה, אם לגבי כל הקרקע הכלולה בהם או לגבי מקצתה, והוא יכול לעשות זאת בכל עת שהיא בתוך שלושה חדשים מיום מתן הרשיון, הזכות או החוזה.

(2) דמי-חכירה לגבי זכויות-כרייה וחוזי-חכירה לכרייה ישולמו למפקח בכל שנה ושנה למפרע.

(3) דמי-חכירה בעד פני האדמה עפ"י חוזים לחכירת פני האדמה ישולמו למפקח בסוף כל חצי שנה.

(2) כל ויתור כזה לא יפטור את המוותר מן האחריות למלא את החובות המוטלות עליו ושהיה חייב למלאן ביום הויתור או לפניו.

(2) הופר הסכם מן ההסכמים או תנאי מן התנאים הכלולים באיזו זכות או באיזה חוזה-חכירה, חוץ מן ההסכם לתשלום דמי-חכירה או דמי-זכות וחוץ מן ההסכמים בנוגע לתנאי-עבודה, ימסור המנהל הודעה בכתב למפר ובה יפרט את התנאים שהופרו כך וידרוש מאתו לתקן אותה הפרה בתוך מועד שיפורט באותה מודעה; אם לא ימלא המפר אחרי ההודעה בטרם יעבור המועד הקבוע בה, יהא צפוי לשלילת זכותו או חוזהו ע"י שר הפיתוח.

(3) מקום שבעל זכות-כרייה או בעל חוזה-חכירה מרשה ביודעין או מוציא לפועל מעשים ופעולות בקשר עם מכרה שיש בהם משום בזבוז מחצבים, בין שאותם מחצבים כלולים בזכותו או בחוזהו ובין שאינם כלולים בהם, יהא צפוי לשלילת זכותו או חוזהו ע"י שר הפיתוח.

(4) אם ישלול שר הפיתוח זכות או חוזה כאמור לעיל תפורסם לאחר מכן מודעה ברשומות המכריזה על שלילת אותה זכות או אותו חוזה, ואותה מודעה תשמש ראיה מכרעת שהזכות או החוזה המוזכרים בה נשללו כחוק ויהא אפשר לטפל בקרקע ובמחצבים הכלולים בהם כאילו לא ניתן החוזה מעולם.

בתנאי שאם וויתר אדם על זכותו או על חוזה, רשאי המנהל למסור למוותר הודעה בה ידרוש ממנו למכור לממשלת ישראל כל אותם העבודות, המבנים, המיסדר, המנגנון ושאר כלי-הכרייה שיפורשו באותה הודעה במחיר שיוסכם עליו או שייקבע, באין הסכם, בדרך בוררות באופן הקבוע; ומן אותו היום שנמסרה הודעה כזאת יהיו העבודות, המבנים, המיסדר, המנגנון ושאר כלי-הכרייה נחשבים לקנין מממשלה.

(2) משוויתר אדם על זכותו או על חוזה-חכירה שלו או משעה ששללו אותם ממנו, אסור לו לעקור או להשמיד את עמודי-הבטון או את מלאכת-העץ או את הרצפות, הדפנות, תקרות-הדרכים שמתחת לאדמה, דרכי-ההובלה או את מקומות-העבודה בנקבות או בבורות אשר במכרה ואסור לו לשלוח יד בכל אלה, אלא לשם העמדתם במצב של בטחון כמותנה בסעיף 64.

(3) עבר המועד הקבוע בסעיף-קטן (1) ולא עקרו הבעלים את המיסדר, המנגנון, המכונות או המכשירים העומדים על קרקע הכלולה בזכות שנשללה ממנו או בחוזה-חכירה שנשלל ממנו או שוויתר עליו ואשר לא נקנו ע"י הממשלה, אפשר למכרם במכירה פומבית עפ"י צו המנהל ועל חשבון הבעלים, וכל הכספים שיתקבלו מאותה מכירה, בניכוי ההוצאות, ישולמו לאוצר ויהיו מופקדים שם עד שיבוא ויתבעם בעל המיסדר או הרכוש האחר שנמכרו כאמור בזה.

(א) להיכנס, לבדוק ולבחון כל מקום וכל מפעל התפוס או המשמש בקשר עם עבודת-כרייה;

(ב) לבדוק ולחקור במצבן של מכרות ובאיוורורן ובכל הענינים הנוגעים לבטחון חייהם ולבריאותם של העובדים במכרות;

(ג) לבדוק ולבחון את מצב החלקים החיצוניים של המכונות המשמשות מעל למכרות או בתוך המכרות ואת מצב כל המיסדר, המפעלים והדרכים;

(ד) לבדוק את מקום אצירת חמרי-הפיצוץ מעל לכל מכרה ולהורות כיצד יאצרום וכיצד ישתמשו בהם;

(ה) לבדוק כל פנקס, חשבון, נייר, תרשים ומסמך הדנים בפעולותיו של בעל זכות-כרייה או בעל חוזה-חכירה לכרייה, לקחת העתקים מהם ולהוציא קטעים מתוכם;

(ו) להשתמש בכל הסמכויות הנחוצות לשם הוצאת חלק זה לפועל.

(2) אם ימצא אותו פקיד פגם באיזו מכרה או בחלק הימנה או פגם בענין, דבר או פעולה הנעשים בה או בקשר עמה, ימסור הודעה בכתב לבעלי המכרה, מורשהו או למנהל המכרה ויפרט בה את הפרטים הפגומים, לדעתו, באותה מכרה או בחלק הימנה או בכל ענין, דבר או פעולה וידרוש מהם לתקן את הפגם; כל פעולה שיש בה כדי בזבוז מקורות המחצבים הריהי פעולה פגומה.

(3) בחלק זה, "מכרה" ו "כרייה" - לרבות מחצבה וחציבה, בהתאמה.

(2) אם נגרמה חבלה גופנית שעפ"י סעיף זה חובה למסור מודעה עליה ונסתיימה במותו של האיש הנחבל, חייב בעל המכרה או הסוכן או מנהל המכרה לשלוח למפקח הודעה בכתב על מקרה-המוות בתוך עשרים וארבע שעות לאחר שנודע לו דבר המוות.

(3) המפקח רשאי לצוות על פקיד לערוך חקירה מיוחדת ולהגיש הרצאה בענין תאונה במכרה או בקרבת מכרה שגרמה אבידה בנפש או חבלה בגוף ויצווה לפרסם הרצאה כזאת ברבים באותו זמן ובאותו אופן שימצא למועיל.

(2) אם הוגשה התנגדות יועיד המפקח יום ומקום לבירור ההתנגדות על ידו הוא או ע"י אדם אחר כאשר ימצא לנכון לקבוע, ותהא זכות למבקש ולכל האנשים שהגישו התנגדות ולכל פקיד מפקידי ממשלת ישראל להשמיע את טענותיהם.

(3) יש לנהל פרוטוקול ממהלך הבירור, והאיש הדן בהתנגדות תהא לו הסמכות -

(א) ליתן זכות-מים כמבוקש, או

(ב) לצמצם את היקפה או לשנות את טיבה של זכות-המים המבוקשת, או

(ג) ליתן זכות-מים כמבוקש:בתנאי שבכל אחד מן המקרים האלה, ישלם המבקש למתנגד או למתנגדים אותו סכום-פיצויים שיישר בעיני האיש הדן בהתנגדות, או

(ד) לסרב לתת את זכות-המים אם סבור הוא שאותה זכות איננה נחוצה לצרכי מפעל-הכרייה או שיש טעמים ציבוריים מכריעים המחייבים את סירוב מתן זכות-המים.

(2) הנימוקים יובאו לפני המפקח או לפני אדם שימנהו המפקח במקום ובמועד שיועיד המפקח והפרוצדורה בענין זה תהא כאותה הפרוצדורה הנהוגה בבירור היסודי של התנגדות למתן זכות-מים.

(3) ערעור על החלטה בענין זה יובא לפני בית-המשפט העליון שישב כבית-משפט לערעורים.

(א) הזכות לדלות מים, כדי השיעור המפורט בזכות-המים, מכל נהר, נחל, אמת-מים, אגם, בור, ערוץ או באר;

(ב) הזכות לטפל בזרם-המים הטבעי או הנורמלי לאורך נהר, נחל, אמת-מים או ערוץ, בין ע"י הקמת סכרים ובין ע"י הטייתם ממסלולם;

(ג) הזכות לחפור ערוצים או להניח צינורות להולכת-מים מכל נהר, נחל, אגם, אמת-מים או ערוץ;

(ד) (בוטל).

בתנאי -

(א) שלא תיעשה כל העברה אלא באישור המנהל;

(ב) שכל העברת טובת-הנאה בכרייה וכל ויתור עליה יפורסמו ברשומות.

(2) הפנקס שבסניף המכרות יהא פתוח לציבור לעיון בתשלום האגרה הקבועה.

(3) מקום שרושמים מסמך עפ"י סעיף זה, ישלם האיש הרושם אותו את האגרה הקבועה ויקבל תעודת-רישום בטופס הקבוע.

(4) העתק מכל מסמך הטעון רישום בסניף המכרות כאמור לעיל, בצירוף העתק של כל מפה או תכנית הדרושים לזיהוי הקרקע הנזכרת במסמך, יוגשו למשרד ספרי האחוזה המתאים.

(א) מפריע לפעולות חיפוש או חקירה או כרייה שהותרו עפ"י פקודה זו, או

(ב) מפריע לאדם להשתמש בכל זכות הנתונה לו עפ"י פקודה זו ולקיים כל חובה המוטלת עליו עפ"י פקודה זו, או

(ג) שולח יד בכל ציון-גבול, בלוח-מודעות, במנגנון, במיסדר, במפעלים או בכל נכס שהוקמו על כל קרקע או בה או מתחת לה או ממעל לה תוך כדי ההשתמשות בכל זכות הנתונה עפ"י פקודה זו או תוך כדי קיום חובה המוטלת עפ"י פקודה זו, יאשם בעבירה ויהא צפוי למאסר שנה אחת או לקנס בסכום חמש מאות לירות או לשני העונשים כאחד, וכל תעודת-היתר, רשיון, זכות או חוזה שניתנו לאותו אדם עפ"י פקודה זו יכול המנהל לבטלם אם יהא סבור שיש צורך לבטלם, ואשר לכל תעודת-היתר, זכות או חוזה, פרט לתעודת-היתר לחיפוש, יכול המנהל לבטלם אם אישר שר הפיתוח את ביטולם.

(2) כל שלא ימלא אחרי תקנה שהתקינו עפ"י פקודה זו או עובר עליה יאשם בעבירה ואם לא נקבע עונש אחר בפקודה זו יהא צפוי למאסר ששה חדשים או לקנס בסכום חמישים לירות.

(2) כל שאינו ממלא אחר הוראות סעיף 65(2) יהא צפוי למאסר שנים-עשר חדשים או לקנס בסכום אלף לירות.

(2) שיפוטו של המפקח יקיף את כל אותם המשפטים שיש בהם לבעלי-הדין או לאחד מהם תעודת-היתר או רשיון או זכות או חוזה-חכירה או שהם בעליו או מחזיקיו של שטח הקרקע הכלול בתעודת-היתר, ברשיון, בזכות או בחוזה-חכירה או כשבעלי-הדין מקבלים את זכותם מכוח אנשים כאלה.

בתנאי שבית-המשפט שהובא לפניו משפט כאמור לעיל רשאי לצוות להביא את המשפט לפני המפקח, אם ביקש זאת הנתבע או אם ביקש זאת אחד הנתבעים, כשיש יותר מנתבע אחד, ואם נוכח הוא שמן הדין הוא וכי רצוי הוא שיהא המפקח מברר את המשפט ומחליט בו.

בתנאי שהתקנות הכלולות בתוספת הראשונה ובתוספת השניה של פקודה זו יהא כוחן יפה כל זמן שלא שונו ולא בוטלו ע"י התקנות המותנות לעיל.

(2) אותן התקנות וכל תקנות שישנו או יבטלו אותן יהא כוחן יפה לכל דבר, ממש כאילו נכללו בפקודה זו.

(3) יכול שר הפיתוח לקבוע בצו את האגרות שיש לשלם עפ"י פקודה זו:

בתנאי שהאגרות הקבועות בתוספת השלישית לפקודה זו יהא כוחן יפה כל עוד לא שונו או לא בוטלו.

(4) דמי הזכות שיש לשלם לפי פקודה זו יהיו כמפורט בתוספת שלישית א'; שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים רשאי, בצו, לשנות את התוספת.

(2) כל שיש בידו רשיון כזה חייב לנהל חשבונות נכונים מכל הטרנסאקציות שנעשו על ידו עפ"י אותו רשיון או בתוקף הרשיון או בקשר אתו ועפ"י דרישת המנהל יהא עליו להגיש חשבונות אלה לביקורת.

(3) מי שיש לו רשיון-סוחר אסור לו לשלם למי שעובד אצלו את שכרו במחצבים יקרים פרט במטבעות שהוצאו כמטבעות חוקיים.

(4) כל רשיון כזה יתם ביום שלושים ואחד בדצמבר של השנה שבה ניתן.

(5) רשיון-סוחר אינו ניתן להעברה.

(6) מי שיש לו רשיון-סוחר לא יקנה מחצבים יקרים ולא יסחר בהם ולא יקבלם אלא אם כן בירר תחילה לעצמו מתוך חקירה מספקת כי המוכר רשאי להחזיק אצלו מחצבים כאלה ולמכרם, ובשעת הקניה הזאת ירשום בפנקס שינהל לתכלית זו את שמו ואת כתבתו של האיש שממנו קיבל את המחצבים היקרים, את טיבה של הטרנסאקציה, את טיבם ואת כמותם של המחצבים שנתקבלו ואת המחיר ששילם בעדם.

(א) להכריז כי הקרקע פתוחה לחקירה או לחיפוש, או

(ב) לתת חוזה-חכירה לכריית אותה קרקע בהתאם להוראות פקודה זו.

(2) נרשמה תביעה או טובת-הנאה כאמור לעיל, יצווה הנציב העליון לערוך חקירה, ואם הוא נוכח שכוחה של אותה תביעה או טובת-הנאה היה יפה עפ"י החוקים העותומניים שנהגו קודם לכן, יצווה לרשום אותן במשרד המפקח; ואם נוכח הנציב העליון שלא היה יפה כוחה של התביעה או של טובת-ההנאה, יצווה למחוק אותה מן הפנקס ויטפל בענין כאילו לא נרשמה התביעה או טובת-ההנאה כלל ועיקר.

(3) מי שיש לו רשיון-חיפוש, זכות או חוזה-חכירה לכרייה שניתנו עפ"י החוק העותומני והם נחשבים בני-תוקף, יהא זכאי לוותר על זכויותיו עפ"י אותו רשיון או חוזה-חכירה ולקבל במקומן בהתאם להוראות פקודה זו, זכויות הדומות בטיבן ושוות בערכן לזכויות ההן, כפי האפשר במסיבות הענין.

(2) בוררות כזו תתנהל בהתאם להוראות כל פקודה בענין בוררות שתהא נוהגת מזמן לזמן בישראל.

(2) לא יפתח אדם מחצבה ולא ינצלה, אחד על אדמתו הוא ואחד על אדמת אחרים, אלא בהתאם לרשיון שניתן לו עפ"י חלק זה:

בתנאי שיכול אדם לפתוח, בלא רשיון, מחצבה באדמתו הוא, על מנת לקבל מתוכה אבן, חצץ, חול או חמר לצרכיו הוא ולא לצורך מכירה.

(3) לא יוציא אדם ממחצבה חמרים אחרים זולת החמרים המפורשים ברשיון שעל פיו פתח מחצבה.

(4) (בוטל).

(2) לצרכי סעיף זה, יהא פירושו של המונח "חוף" - הקרקע או השפה של הים ושל כל תעלה, נחל, מפרץ או תוצאות-נהר, ושל כל נהר עד למקום שבו מגיעים מימיו בשעת גאות, וכל צוק, שפה, מחיצה, גבעת-חול, שפת-ים וכל קרקע שטוחה או קרקע אחרת הסמוכה לחוף.

(3) שום דבר האמור בסעיף זה או בכל רשיון שניתן על פיו, אינו בא לפגוע בזכותו של כל אדם לאסור, להגביל או להטיל תנאים ביחס לחפירה, לסילוק או להפרעה אחרת בחמרים, אם היה רשאי להשתמש בזכות זו אלמלא הסעיף הזה:

בתנאי שאסור לכל אדם, אגב השימוש בזכות כזאת, להרשות לעשות כל פעולה או דבר שהם אסורים עפ"י סעיף זה.

(4) לצורך סעיף 111 לפקודה זו, הרי כל העושה אחת הפעולות האסורות עפ"י סעיף קטן (1) רואים אותו כמי שמנצל מחצבה, ורשיון עפ"י אותו סעיף קטן דינו כרשיון לחצוב.

(ב) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), החובה לקבל העתק של רישיון לחיצוב בתוקף לא תחול על קבלה של חומר חציבה שנחצב בעת שהרישיון היה בתוקף, ובלבד שמי שמקבל את חומר החציבה כאמור קיבל לידיו העתק מאישור שנתן המפקח על המכרות לפי פסקה (2).

(2) בעל רישיון לחיצוב או מי שהיה בעל רישיון כאמור, המבקש למסור חומר חציבה, בתמורה או בלא תמורה, בתקופה שבה רישיונו אינו בתוקף, רשאי לבקש מהמפקח על המכרות אישור כי חומר החציבה נחצב בתקופת תוקפו של הרישיון (בפסקה זו — אישור); לשם קבלת אישור, ימסור בעל הרישיון למפקח על המכרות מפת מדידה ולפיה חומר החציבה נחצב בתקופת תוקפו של הרישיון; האישור יהיה בתוקף במשך שישה חודשים לפחות ולא יותר משנה.

(א1) (1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף קטן (א), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.

(2) לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" - לרבות הוצאה שנחסכה.

(3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) על ידי תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור בסעיף קטן (א).

(ג) העובר על הוראות סעיף 109ב(א), דינו — מאסר שישה חודשים או הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ואם היה תאגיד — כפל הקנס האמור.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 111 על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 111 באמצעות רכב, חזקה היא כי בעל הרכב או האחראי על הרכב מטעמו לפי הענין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של בעל הרכב או אדם האחראי על הרכב לפי הוראות פרק ה' סימן ב', לחוק העונשין, אם היה צד לעשיית עבירה לפי סעיף 111.

(ב) בית משפט שלום רשאי להאריך, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, את תקופת איסור השימוש שנקבעה לפי סעיף קטן (א), על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך.

(ג) על הודעת איסור שימוש לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 57א(ב) עד (ו) ו-57 לפקודת התעבורה, בשינויים המחויבים.

(1) לפסול אותו אדם מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת;

(2) להורות בצו על איסור שימוש ברכב (להלן - צו איסור שימוש) שבאמצעותו נעברה העבירה, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת; בצו איסור שימוש יקבע בית המשפט את המקום שבו יועמד הרכב במהלך איסור השימוש;

(3) על איסור שימוש לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 57ג(ב) עד (ו) לפקודת התעבורה, בשינויים המחויבים.

(1) הורשע בעל הרכב או האחראי על הרכב מטעם בעל הרכב, בתוך חמש שנים שקדמו לתפיסת הרכב, בעבירה לפי סעיפים 111, 111ב או סעיף 384 לחוק העונשין בקשר עם חומר חציבה, לא יורה בית המשפט על החזרת הרכב לפי סעיף 34 לפקודה האמורה עד תום ההליכים, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שיוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיפים 111 או 111ב בתוך תשעים ימים מיום תפיסת הרכב;

(1א) הורשע אדם שאינו בעל הרכב או שאינו האחראי על הרכב מטעם בעל הרכב, בתוך חמש שנים שקדמו לתפיסת הרכב, בעבירה שבוצעה לפי סעיף 111 או לפי סעיף 384 לחוק העונשין בקשר עם חומר חציבה, באמצעות אותו רכב (בפסקה זו - עבירה קודמת), לא יורה בית המשפט על החזרת הרכב לפי סעיף 34 לפקודה האמורה עד תום ההליכים, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו או אם בעל הרכב הוכיח שלא ידע שבוצעה עבירה קודמת באמצעות הרכב או אם הוכיח שלא הייתה זיקה שיש בה כדי להעלות חשד סביר כי ידע שבוצעה עבירה קודמת ברכב וכי שילם תמורה הולמת עבור הרכב אם רכש אותו לאחר ביצוע העבירה הקודמת, והכול ובלבד שיוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיפים 111 או 111ב בתוך תשעים ימים מיום תפיסת הרכב; לעניין זה, "זיקה" - קרבת משפחה, קרבת מקום מגורים או קיום יחסי עבודה בין בעל הרכב ובין מבצע העבירה הקודמת או מי שהיה בעל הרכב בעת ביצוע העבירה הקודמת;

(2) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 111 או 111ב, והוא בעל רכב שבאמצעותו בוצעה העבירה, רשאי בית המשפט נוסף על כל עונש אחר, להורות על חילוט הרכב.

(ב) הוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו גם לענין רכב שלא נתפס, אך העבירה נעברה באמצעותו.

(ג) (בוטל).

(ב) לא קוימו הוראות צו שניתן לפי סעיף זה, רשאי המפקח על המכרות או מי שהוא הסמיך לעניין זה, לבצע את הנדרש לפי הצו; משעשה כן, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה).

(ג) על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.

(ב) הגשת בקשה לביטול צו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.

(ג) בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.

(ב) על צווים שהוציא בית המשפט לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 20כג(ב) עד (ח) לחוק המים, התשי"ט-1959, בשינויים המחויבים.

(1) בתשלום ההוצאות שהוצאו לתיקון הנזק או לניקוי הזיהום הקשור לעבירה, אם הוגשה לבית המשפט בקשה על כך מאת מי שהוציאן;

(2) לנקוט את האמצעים הדרושים כדי -

(א) להפסיק, לצמצם או למנוע את המשך הנזק או הזיהום;

(ב) לנקות את האתר וכל אשר זוהם עקב ביצוע העבירה;

(ג) להחזיר את המצב לקדמותו;

(3) בתשלום ההוצאות שהוצאו לגרירת הרכב ולהחסנתו, אם הוגשה לבית המשפט בקשה על כך מאת מי שהוציאן.

(ב) ועדת הערר תהיה של שלושה; יושב-ראש הועדה יהיה שופט בית משפט מחוזי, ושני החברים האחרים יתמנו האחד בהמלצת שר הפיתוח והשני בהמלצת שר הפנים.

(ג) ליושב-ראש ועדת הערר יהיו כל הסמכויות הנתונות ליושב-ראש ועדת חקירה לפי סעיפים 9 ו-11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968.

(ד) ועדת הערר לא תהיה קשורה בדיני הראיות אלא תפעל בדרך שתיראה לה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתה.

(ב) ועדת הערר רשאית לאשר את ההודעה בשינויים או בלי שינויים, או לבטלה.

(ג) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את המועדים והדרכים להגשת ערר לפי סעיף זה ואת סדרי הדין בו, לרבות הוראות בדבר הוצאותיו.

(1) שיבצע את פעולות השיקום לפי הוראות חוק התכנון, חוק המים או חוק הניקוז, והתקנות והתכניות שעל פיהם, והכול לפי העניין;

(2) שיתחיל בפעולות השיקום תוך שלושה חדשים מיום שהודיע על רצונו לשקם את המחצבה.

(ב) לא המשיך בעל המחצבה את פעולות השיקום בשקידה ראויה או לא סיים אותן תוך התקופה שקבע המפקח, או לא ביצע את פעולות השיקום לפי ההוראות האמורות בסעיף קטן (א)(1), תהיה רשות שמורות הטבע רשאית לבצע את פעולות השיקום והמפקח יהיה רשאי לדרוש מבעל המחצבה את החזרת הסכומים ששולמו לו על חשבון השיקום לפי סעיף 120(ב)(3), כולם או מקצתם.

(ב) המפקח יציין בהודעת השיקום את דרכי העיון בתכנית לשיקום מחצבה.

(ב) בתקנות כאמור רשאי השר -

(1) לקבוע את הרכב הנהלת הקרן, דרכי עבודתה וסמכויותיה;

(2) לחייב בעל מחצבה לשלם לקרן תשלומים לפי כמות החומר שנחצב בה או לפי סוגי חומר שונים, או לפי אחוזים מהכנסות המחצבה, או לפי קני-מידה סבירים אחרים שייקבעו בין לכלל המחצבות ובין לסוגים שבהן;

(3) לקבוע הוראות בדבר החזר ההוצאות, כולן או מקצתן, לבעל מחצבה ששיקם אותה בעצמו, או לרשות שמורות הטבע, אם היא שיקמה את המחצבה בהתאם לסעיף 118, לרבות הוראות בדבר תשלום מקדמות.

(ב) בתקופה שממועד העברת הכספים לאוצר המדינה כאמור בסעיף קטן (א) עד למועד השבת יתרת מסגרת ההחזר לפי סעיף קטן (ג), ישיב אוצר המדינה לקרן, מתוך מסגרת ההחזר, סכומים שישלימו את יתרת המזומן בקרן כך שלא תפחת, בכל עת, מ-50 מיליון שקלים חדשים (בסעיף זה - כרית הביטחון), והכול כדי להבטיח שלא תיפגע פעילות הקרן ובהתאם להוראות אלה:

(1) הקרן רשאית להגיש לממונה על התקציבים במשרד האוצר דרישה להשבת הסכום הדרוש לשם שמירת כרית הביטחון (להלן - דרישת תשלום), אם צפתה כי בשלושת החודשים שלאחר מועד הגשת דרישת התשלום, ולאחר ביצוע התחייבויותיה הצפויות בתקופה האמורה, תפחת יתרת המזומן בקרן מכרית הביטחון; דרישת התשלום תיחתם בידי חשב הקרן ותפרט את הסכום שנדרש אוצר המדינה להשיב, את יתרת המזומן בקרן במועד הגשת דרישת התשלום ואת הוצאות הקרן הצפויות בשלושת החודשים שלאחר המועד האמור;

(2) הגישה הקרן דרישת תשלום, ישיב לה אוצר המדינה, ללא דיחוי, את הסכום הנקוב בדרישת התשלום.

(ג) (1) עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), יורו שר האנרגיה ושר האוצר על המועד שבו ישיב אוצר המדינה לקרן את יתרת מסגרת ההחזר, בהתחשב בצורכי הקרן ובצפי הוצאותיה לפי תכנית העבודה הרב-שנתית שלה, ובלבד שמועד ההשבה כאמור יהיה לא יאוחר מיום ל' בכסלו התשצ"ו (31 בדצמבר 2035).

(2) לא הורו השרים על מועד השבה כאמור בפסקה (1) - ישיב אוצר המדינה לקרן את יתרת מסגרת ההחזר לא יאוחר מיום ל' בכסלו התשצ"ו (31 בדצמבר 2035).

(ד) שר האנרגיה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה ועד תום השנה הקלנדרית שבה הושבה יתרת מסגרת ההחזר, על יישום הוראות סעיף זה, ובכלל זה על דרישות תשלום שנמסרו ומועדיהן, על הסכום שהושב בהתאם לכל דרישת תשלום ומועד ההשבה וכן על מימוש תקציב הקרן ופעילותה; דיווח ראשון לפי סעיף קטן זה יימסר עד יום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023).

(ה) בסעיף זה -

בחלק זה -

(ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע, בין השאר, כי החובה לפי הסעיף הקטן האמור תחול רק לגבי סוגי מחצבות שיקבע או לגבי סוגי פסולת בניין שיקבע, ורשאי הוא לקבוע שיעורי מיחזור שונים לסוגים שונים של מחצבות, חומרי חציבה או פסולת בניין.

(ג) תקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, לאחר התייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בשים לב, בין השאר, למידת השפעתם של חומרי החציבה ותוצריהם על הסביבה ולהשפעות הכלכליות של הטלת החובה כאמור על בעלי המחצבות.

(2) היתה המחצבה במקרקעי ישראל, כמשמעותם בחוק–יסוד: מקרקעי ישראל (בסעיף זה - מקרקעי ישראל), יראו את רשות מקרקעי ישראל כאילו הרשתה את ביצוע הפעילות כאמור בפסקה (1), ובלבד שהתנאים שלפיהם הוענקו הזכויות במקרקעין לא הופרו.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי הממונה, או המפקח לאחר התייעצות עם הממונה, להורות לבעל מחצבה החייב במיחזור כי המיחזור, כולו או חלקו, לא ייעשה בשטח המחצבה, בהתקיים המפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שנתן לבעל המחצבה הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין זה:

(1) לעניין הוראת הממונה - אם סבר כי ביצוע המיחזור בשטח המחצבה עלול לפגוע בסביבה, במידה המצדיקה לאסור או למנוע את ביצוע המיחזור בשטח האמור; אי מתן הוראה לפי הוראות פסקה זו אין בו, כשלעצמו, כדי להתיר פגיעה בסביבה בניגוד להוראות כל דין;

(2) לעניין הוראת המפקח - אם סבר כי ביצוע המיחזור בשטח המחצבה עלול לפגוע בניצול המיטבי של עתודות חומרי החציבה במחצבה; הוראת המפקח כאמור יראו אותה כחלק מרישיון החציבה של בעל המחצבה.

(ג) בעל מחצבה הנמצאת במקרקעי ישראל, החייב במיחזור לפי הוראות סעיף 122, לא יבצע בשטח המחצבה מיחזור שהוא אינו חייב בביצועו לפי הסעיף האמור, אלא באישור רשות מקרקעי ישראל ובתנאים שעליהם תורה.

(ד) נותרה במחצבה של בעל מחצבה החייב במיחזור פסולת בניין שאינה ניתנת למיחזור, יפנה אותה בעל המחצבה בהתאם להוראות כל דין.

(1) כמות חומרי החציבה שהופקו במחצבה;

(2) כמות פסולת הבניין שמיחזר בעצמו או באמצעות אחר;

(3) השימוש שעשה בפסולת הבניין שמיחזר בעצמו או באמצעות אחר;

(4) עניינים נוספים שקבע השר.

(ב) הממונה או מי מטעמו רשאי לעיין ברישום כאמור בסעיף קטן (א) ולקבל העתק ממנו.

(ג) בעל מחצבה החייב במיחזור יגיש לממונה דיווח מאומת, בכתב, בעניינים המנויים בסעיף קטן (א) וכן בעניינים נוספים כפי שיקבע השר, והכל במועדים, לגבי תקופות ובאופן שיקבע השר.

(ד) הממונה רשאי לדרוש מבעל מחצבה החייב במיחזור להמציא לו כל מידע ששימש בסיס לעריכת הרישום והדיווח לפי סעיף זה; נדרש בעל מחצבה להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.

(ה) הממונה או מי מטעמו לא יגלה ידיעה או נתון שנמסרו לו לפי חלק זה, אלא אם כן הדבר דרוש לצורך ביצוע חלק זה או לפי צו של בית משפט.

(ב) לא יוסמך מפקח מיחזור פסולת בניין לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך 90 ימים ממועד פנייתו של השר אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חלק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים.

(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע הוראות חלק זה; בפסקה זו, "מסמך" - לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;

(3) לערוך בדיקות או מדידות, וכן ליטול דוגמאות לשם בדיקה ולהורות על מסירת הדוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;

(4) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

(ב) (בוטל).

(ג) (בוטל).

(ד) מפקח מיחזור פסולת בניין לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חלק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, והוא לובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה השר, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה;

(2) יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

(ה) מפקח מיחזור פסולת בניין רשאי להפעיל סמכויותיו כלפי המדינה ומוסדותיה, למעט כלפי מערכת הביטחון, כהגדרתה בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה.

(1) לא ניהל רישום מלא ומפורט בהתאם להוראות לפי סעיף 125(א);

(2) לא הגיש לממונה דיווח בהתאם להוראות לפי סעיף 125(ג);

(3) לא פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי עליו בהתאם להוראות הממונה לפי סעיף 140.

(ב) לא מיחזר בעל מחצבה החייב במיחזור פסולת בניין בשיעורים ובאופן שנקבעו לפי סעיף 122, או בהתאם להוראות הממונה שניתנו לפי סעיף 123(ב)(1), ככל שניתנו, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 100,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד - בסכום של 200,000 שקלים חדשים.

(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" - הפרת הוראה מההוראות לפי חלק זה כאמור בסעיף 129, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה בין השאר את אלה:

(1) המעשה או המחדל המהווה את ההפרה;

(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 132;

(4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 130.

(ב) (1) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה -דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו.

(2) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.

(ג) לא הגיש המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 132, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע בפרק זה, בשיעורים שיקבע.

(ב) סכומי העיצום הכספי יעודכנו ב–1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה -יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב–1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג) הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב), תפורסם ברשומות.

(ב) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

(ב) הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חלק זה כאמור בסעיף 129, לא ינקוט נגדו הממונה בהליכים לפי פרק זה, ואם שילם המפר עיצום כספי - יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

(ב) היתה העבירה כאמור בסעיף קטן (א) עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס האמור באותו סעיף קטן, לכל יום שבו נמשכת העבירה.

(ב) נעברה עבירה לפי חלק זה בידי עובד של מעביד או בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי המעביד או נושא המשרה בתאגיד, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(ג) בסעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

(2) בטרם יתנו רשיון לחיפוש ישלם המבקש את האגרה הקבועה ויחתום את שמו על גב רשיון-החיפוש שיינתן לו.