פקודת הפטנטים והמדגמים 1

(2) פנקס הפטנטים יכיל את שמותיהם ואת כתובותיהם של בעלי הפטנטים ושל האנשים הרשומים כבעלי פטנטים בהתאם להוראות הסעיפים 25 ו-54, והודעות בדבר העברתם של פטנטים, רשיונות לפטנטים, תיקונם של פטנטים וביטולם וענינים אחרים, ככל אשר ייקבע.

(3) פנקס המדגמים יכיל את שמותיהם וכתובותיהם של בעלי המדגמים, הודעות-העברה בדבר העברתם של מדגמים, רשיונות למדגמים, ביטול רישומם של מדגמים ובדבר ענינים אחרים, ככל אשר ייקבע.

(4) שר המשפטים ימנה רשם פטנטים ומדגמים (הנקרא בפקודה זו "הרשם") ועל ידו יעזרו פקידים ומזכירים, ככל אשר יקבע הרשם מזמן לזמן, בהסכמת שר המשפטים.

(5) באין הוכחה המעידה את ההפך, ישמשו פנקס הפטנטים ופנקס המדגמים ראייה לכל הענינים שפקודה זו מחייבת או מתירה רישומם באותם פנקסים.

(ב) פוסק בקנין רוחני שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף קטן (א) ימלא את התפקיד לפי הוראות פקודה זו ומוקנות לו, לשם מילוי תפקידו, הסמכויות הנתונות לרשם בפקודה זו.

(ג) כל פעולה שנעשתה כדין בידי פוסק בקנין רוחני, שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף קטן (א), דינה - לענין פקודה זו, כדין פעולה שנעשתה בידי הרשם.

(1) המדגם פורסם בציבור;

(2) הוגשה בקשה לרישום המדגם בפנקס המדגמים;

(3) המדגם היה רשום בפנקס המדגמים.

(2) כל הפטנטים הניתנים עפ"י פקודה זו ניתנים על אחריותו של המקבל ומבלי כל ערבות או אחריות מצד הממשלה הן בנוגע לחידוש שבאמצאה או לתועלתה או לסגולותיה והן בנוגע להתאמתה אל הפירוט.

(2) הבקשה צריכה להכיל הצהרה ובה ייאמר כי יש לו למבקש אמצאה אשר הוא או - במקרה בקשה משותפת - לכל הפחות אחד מן המבקשים, טוען שהוא ממציאה האמיתי והראשון וכי רוצה הוא לקבל פטנט בעדה; יש לצרף אל הבקשה פירוט.

(2) יכול הרשם לדרוש להגיש לו שרטוטים מתאימים, אם יחד עם הפירוט ואם בזמן מן הזמנים לפני קבלת הפירוט, ואם האמצאה היא כימית יכול הוא לדרוש להגיש לו דוגמאות טיפוסיות, וכל שרטוט שהוגש לו ייחשב חלק מן הפירוט.

(2) ניתנה קבלה על הגשת בקשה, הרי במשך הזמן שבין תאריך הבקשה ובין תאריך חיתומו של הפטנט, מותר להשתמש באמצאה ולפרסמה מבלי לפגוע עי"כ בפטנט שיינתן לאמצאה, וקוראים להגנה זאת הגנת-ארעי.

(2) אם נראה לרשם כי האמצאה שהמבקש תובע נתבעה או תוארה: -

(א) בכל פירוט שהוגש קודם לכן או בכל פטנט שנרשם קודם לכן, או

(ב) בכל פירוט או פטנט אשר להגנתם או לרישומם הוגשה בקשה הנותנת לכל אדם אחר זכות-בכורה לפטנט או לרישום על פני המבקש בתוקף הוראות סעיף 52 מפקודה זו (בין שפירוטו של המבקש כבר נתקבל ובין שלא נתקבל, ובין שניתן לו כבר פטנט בעד אמצאתו, ובין שלא ניתן לו פטנט כזה),

(3) מקום שלא תוקנו בקשה או פירוט, הרי תאריכה של הבקשה יהא בתאריך התיקון, אם יורה הרשם כך.

(4) אם נוכח הרשם כי האמצאה הנתבעת ע"י המבקש כבר נתבעה או תוארה:

(א) בכל פירוט שהוגש קודם לכן או בכל פטנט שנרשם קודם לכן, או

(ב) בכל פירוט או פטנט אשר להגנתם או לרישומם הוגשה בקשה הנותנת לכל אדם אחר זכות-בכורה לפטנט או לרישום על פני המבקש, בתוקף הוראות סעיף 52 מפקודה זו (בין שפירוטו של המבקש כבר נתקבל ובין שלא נתקבל, ובין שניתן לו כבר פטנט בעד אמצאתו ובין שלא ניתן לו פטנט כזה),

(5) הרשם יסרב לקבל כל בקשה ופירוט לאמצאה שהשימוש בהם יהא, לדעתו, מתנגד לחוק, או למוסר או לסדרי הציבור.

(א) לצוות שלא יינתן פטנט, אם סבור הוא כי טובת הציבור מחייבת לבלי תת פטנט;

(ב) לצוות לקבל את הבקשה, אלא לתת את הפטנט באותם התנאים, בדבר נתינת רשיונות לממשלה או בדבר זכות הקניה ע"י הממשלה, ככל אשר ימצא לראוי.

(2) משנתקבל הפירוט, בין שנתקבל ע"י הרושם ובין שנתקבל לאחר ערעור על החלטת הרושם בהתאם לסעיף 51, יפרסם הרשם את דבר קבלת הפירוט, והבקשה והפירוט בצירוף השרטוטים, אם יש שרטוטים, יהיו גלויים לביקורת הקהל.

(3) לאחר קבלת הפירוט ועד לחיתום הפטנט על הפירוט או כעבור מועד החיתום, תהיינה למבקש אותן זכויות-יתר וזכויות אחרות שהיו לו אילו נחתם הפטנט על האמצאה ביום קבלת הפירוט:

בתנאי שלא יהא מבקש זכאי להגיש משפט על הפרת פטנט עד שלא ניתן לו פטנט על האמצאה.

(א) שהשיג המבקש את האמצאה ממנו או מאחד האנשים שהוא נציגו החוקי;

(ב) שתבעו את האמצאה בפירוט שהוגש לשם קבלת פטנט ישראלי ואשר תאריכו הוא או יהא קודם לתאריך הפטנט שמתנגדים לנתינתו;

(ג) שפטנט לאמצאה הנתבעת כבר נרשם ע"י המתנגד בהתאם למודעה הרשמית מס' 136 מיום 30 בספטמבר, 1919;

(ד) שנתפרסמה האמצאה ברבים מתוך שהופיעה באחד המסמכים שיצאו לאור בישראל לפני הבקשה;

(ה) שהמתנגד הוא בעל פטנט עותומני לאמצאה הנתבעת וכי הפטנט ראוי לרישום בהתאם להוראות סעיף 55, וכי הוגשה בקשה לאותו רישום;

(ו) שטיב האמצאה או האופן שבו תבוצע אינם מבוארים ומתוארים בפירוט די הצורך;

(ז) אם היתה זו בקשה המוגשת עפ"י סעיף 52 - שהפירוט מתאר או תובע אמצאה אחרת ולא את זו שביקשו עליה הגנה במדינה נכריה, וכי אותה האמצאה היא נושא לבקשה שהוגשה ע"י המתנגד בימים שבין הגשת הבקשה במדינה נכריה ובין הגשת הבקשה בישראל.

(2) הגיש אדם הודעת-התנגדות ימסור הרשם את ההודעה למבקש, וכעבור שני חדשים ולאחר שישמע את טענותיהם של בעל הבקשה ומתנגדו, אם רוצים הם להשמיע את טענותיהם, יחליט הרשם בדבר.

(2) חיתום הפטנט בהקדם האפשרי, אבל לא לאחר שמונה-עשר חודש מיום הבקשה:

בתנאי שאם נתעכב החיתום מפאת ערעור או התנגדות אפשר לחתום את הפטנט בזמן שיצווה בית-המשפט המחוזי או הרשם, הכל לפי הענין.

(3) מת מבקש לפני חיתום הפטנט, וניתן הפטנט לנציגו החוקי, אפשר לחתום את הפטנט בכל עת בתום שנים-עשר חודש לאחר מות המבקש.

(4) אם אי-אפשר, מאיזו סיבה שהיא, לחתום את הפטנט במועד הקצוב בסעיף זה אפשר להאריך את המועד לאחר תשלום האגרה שתיקבע לכך ולאחר שיקיימו את התנאים הקבועים.

בתנאי שאין להגיש משפט בשל הפרה שנעשתה לפני קבלת הפירוט.

בתנאי שיכול בעל פטנט לייחד את הפטנט שלו לאחד המקומות או החבלים של ישראל, ויהא לו אותו תוקף כאילו ניתן הפטנט בעיקרו על מנת שלא יחול אלא על אותו המקום או החבל בלבד.

(2) כל פטנט יהיה ערוך בטופס הקבוע ולא יהא ניתן אלא לאמצאה אחת בלבד, אלא שיכול הפירוט לכלול בו יותר מתביעה אחת, ואם הוגש משפט, לא יוכל איש לבוא ולהגיש התנגדות לפטנט מחמת שהפטנט ניתן ליותר מלהמצאה אחת.

(2) כוחו של פטנט יפוג, אם לא ישלם בעליו את האגרה הדרושה תוך הזמן הקבוע לכך:

בתנאי שעל פי בקשת המבקש ולאחר תשלום האגרה הנוספת הדרושה, יאריך הרשם את הזמן כמבוקש בבקשה אך לא למעלה משלושה חדשים.

(3) הוגש משפט על הפרת פטנט שנעשתה לאחר שבעל הפטנט סירב לשלם את האגרה תוך המועד הקבוע ובטרם ניתנה לו ארכה לתשלום האגרה, יכול בית המשפט אשר לפניו מובא המשפט, לסרב לפסוק לו דמי-נזק בשל אותה הפרה, אם ימצא לראוי לעשות כן.

(2) אם הגיש אדם בקשה שיש בה משאלה כזאת, אפשר ליתן לו פטנט (הקרוי בפקודה זאת "פטנט לתוספת-אמצאה") למשך המועד האמור לעיל.

(3) פטנט לתוספת-אמצאה יהא כוחו יפה כל זמן שיפה כוחו של פטנט האמצאה המקורית ולא יותר מכן, ואין משלמים שום אגרה בעד חידוש פטנט לתוספת-אמצאה:

בתנאי שאם בוטל הפטנט לאמצאה המקורית, הרי אם יצווה כך בית המשפט או הרשם, יהא הפטנט לתוספת-אמצאה כפטנט בפני עצמו, והאגרות שצריך לפרען וימי הפרעון של האגרות יקבעו עפ"י התאריך שלו, ואולם זמן תקפו לא יעלה על הזמן שנותר לפטנט של האמצאה המקורית.

(4) מתן פטנט לתוספת-אמצאה ייחשב עדות מכרעת כי האמצאה היא דבר הראוי לפטנט לתוספת-אמצאה, ואין לחלוק על תקפו של הפטנט מתוך נימוק שהאמצאה צריכה היתה להיות ענין לפטנט בפני עצמו.

(2) כל בקשה כזאת צריכה להכיל הודעה בדבר הסיבות שגרמו לאי-פרעון האגרות הדרושות.

(3) אם נראה מתוך ההודעה ההיא שאי-הפרעון לא נעשה בכוונה וכי היה איזה איחור-יתר בהגשת הבקשה, יפרסם הרשם את הבקשה באופן הקבוע, וכל אדם יוכל למסור תוך זמן קבוע הודעת-התנגדות למשרד הרישום של הפטנטים.

(4) ניתנה הודעה כזאת, חייב הרשם להודיע את הדבר למבקש.

(5) ככלות המועד הקבוע ידון הרשם בענין ויתן צו להחזיר את הפטנט או לדחות את הבקשה.

(2) את הבקשה להכנסת התיקונים המוצעים ואת טיב התיקונים יפרסמו באופן הקבוע, ובתוך חודש ימים מיום שנתפרסמה הבקשה לראשונה יוכל כל איש למסור למשרד רישום הפטנטים הודעת-התנגדות לתיקונים.

(3) נמסרה הודעה כזאת, יודיע הרשם את דבר ההתנגדות למגיש הבקשה וידון בענין ויחליט בו.

(4) לא נמסרה הודעת-התנגדות או נמסרה הודעת-התנגדות ולא הופיע המתנגד, יחליט הרשם אם יש להתיר את התיקונים, ובאילו תנאים.

(5) לא יתירו שום תיקון שעל פיו יהא בפירוט משום תביעה לאמצאה רחבה יותר בעיקרה או שונה בעיקרה מן האמצאה שתבעוה בפירוט שלפני התיקון.

(6) רשות לתקן תהא עדות מכרעת על זכותו של הצד להכניס את התיקון המותר, פרט למקרה תרמית, והתיקון יפורסם לפי האופן הקבוע וייחשב כחלק מן הפירוט:

בתנאי שתהא הזכות לבית המשפט, בבואו לפרש את הפירוטים המתוקנים, להסתמך על הפירוט שנתקבל ונתפרסם.

(7) סעיף זה לא יחול משהוגש משפט על הפרת הפטנט או כל זמן שמשפט נגד ביטול הפטנט תלוי ועומד בפני בית המשפט.

בתנאי שלא ירשה שום תיקון אשר על פיו יהא בפירוט המתוקן משום תביעה לאמצאה שונה בעיקרה מהאמצאה שנדרשה בפירוט לפני שהוכנסו בו התיקונים ואם הוגשה בקשה לתת צו כזה צריך להודיע את דבר הבקשה לרשם, ותהא לו לרשם הזכות להופיע לפני בית המשפט ולטעון, ואם יצווה בית המשפט, יהא חייב להופיע לפניו.

(א) המציג, בטרם יציג את האמצאה או האיש הקורא את ההרצאה או המרשה את הפרסום, יתן לרושם את המודעה הקבועה על כוונתו לעשות כן, וכן

(ב) הבקשה לפטנט תוגש לפני יום פתיחת התערוכה או יום קריאת ההרצאה או פרסומה או תוך ששה חדשים מיום זה.

(2) על הרשם לעיין בבקשה, ואם לא יבואו הצדדים לכלל הסכם ביניהם לבין עצמם, ונתברר לו שיש לה לבקשה על מה שתסמוך, יהא זה מחובתו להביא את הבקשה לפני בית-המשפט המחוזי.

(3) הובאה בקשה כזאת ע"י הרשם לפני בית המשפט והוכח, כדי הנחת-דעתו של בית המשפט, שלא סופקו דרישותיו הצודקות של הציבור בקשר עם האמצאה שניתן עליה פטנט, יכול בית המשפט לצוות על בעל הפטנט לתת רשיונות באותם התנאים שיצדקו בעיני בית המשפט, ואם סבור בית המשפט שלא יהא במתן רשיונות משום סיפוק דרישותיו ההוגנות של הציבור, יכול הוא לתת צו לבטל את הפטנט, ובלבד -

(1) שאין להביא לפני בית המשפט בקשה לרשיון-חובה לפני תום שלוש שנים מיום חיתום הפטנט;

(2) שלא יינתן צו לביטול פטנט לפני תום שתי שנים מיום מתן רשיון-החובה הראשון לשימוש באמצאה שעליה ניתן הפטנט;

(3) שלא יינתן רשיון-חובה או צו לביטול פטנט אם נתן בעל הפטנט נימוקים סבירים מדוע לא סופקו דרישותיו הסבירות של הציבור.

(4) כשדנים בבקשה עפ"י סעיף זה רואים את בעל הפטנט וכל איש התובע זכויות בפטנט בין כבעל-רשיון יחידי ובין באופן אחר, כצדדים במשפט, וליועץ המשפטי לממשלת ישראל הזכות להשמיע את טענותיו.

(5) לצורך סעיף זה תחשבנה דרישותיו הצודקות של הציבור כדרישות שלא סופקו -

(א) אם אין בעל הפטנט מעבד די הצורך חפץ שיש לו פטנט עליו, ואינו מספקו במידה הדרושה ובתנאים נאותים ומחמת כך סובלת שלא כדין אחת המלאכות או אחת התעשיות בישראל, או שנוצרה תקלה על דרך ביסוס מלאכה חדשה או חרושת חדשה בישראל או שאין מספיקים די הצורך את הביקוש לחפץ שיש עליו פטנט או לחפץ המיוצר ע"י התהליך שניתן לו פטנט;

(ב) אם סובלת אחת המלאכות או התעשיות בישראל שלא כדין מחמת התנאים שהעמיד בעל הפטנט לקניית החפץ שיש לו פטנט עליו או לשימוש בו או לניצולו של תהליך הפטנט;

(ג) אם בעל הפטנט אינו מייצר בישראל את המוצר, שעליו או על ההליכים לייצורו ניתן לו פטנט, והוא מסרב ליתן, בתנאים סבירים, רשיון ליצרן מקומי לייצר את המוצר או להשתמש בתהליך.

(6) צו בית המשפט המצווה לתת רשיון עפ"י סעיף זה יהא כוחו יפה כאילו נכלל ברשיון שנערך כהלכה בין הצדדים שבמשפט.

(2) בקשה לביטול פטנט יכול להגישה -

(א) היועץ המשפטי לממשלת ישראל; או

(ב) כל אדם הטוען -

(I) שהפטנט נתקבל מתוך מעשי-תרמית מצד בעל הפטנט לגבי זכויותיו של המבקש או לגבי זכויותיו של אדם אחר שהוא תובע מטעמו או מכוחו;

(II) שהוא או כל איש שהוא טוען מטעמו או מכוחו היה הממציא האמיתי של כל אמצאה הנכללת בתביעת בעל הפטנט; או

(III) שכל איש אחר שהוא תובע מטעמו או מכוחו טובת-הנאה בכל מסחר, עסק, או תעשיה, ייצר או ניצל או מכר בפומבי בישראל, עוד לפני יום הפטנט, דבר שבעל הפטנט טוען שהוא המציאו.

(2) אם ישולם שכר לחבר-יועץ עפ"י הסעיף הזה, ייקבע השכר ע"י בית המשפט וייפרע כפי שייקבע.

בתנאי שלא יהא בעל הפטנט זכאי לגבות דמי-נזק בגין הפרת פטנט שניתן אחרי תאריך תחילת פקודה זו מכל נתבע שיוכיח כי בשעת ההפרה לא ידע ממציאותו של הפטנט.

(2) כל בקשה כזאת צריכה להכיל הצהרה מאת נציגו החוקי האומרת כי הוא מאמין שהמת היה הממציא האמיתי הראשון של האמצאה.

(2) מותר לרשום אותו מדגם בסוגים אחדים, ואם יש ספק על אודות הסוג שיש לרשום בו את המדגם יחליט הרשם בענין.

(3) יכול הרשם, אם ימצא לראוי, לסרב לרשום מדגם שהוגש אליו לרישום, וחובה עליו לסרב לרשום מדגם אם סבור הוא כי בשימושו יהא מתנגד לחוק או לסדרי הציבור.

(4) בקשה שמחמת אשמתו או רשלנותו של המבקש לא הושלמה עד כדי כך שתהא אפשרות לרשמה במועד הקבוע תיחשב כאילו הסתלקו הימנה.

(5) אם נרשם מדגם יהא תאריך רישומו כתאריך הבקשה לרישום.

(א) על שום שהמדגם אינו חדש או אינו מקורי, מחמת זה בלבד שכבר נרשם קודם לכן; או

(ב) על שום שהמדגם נתפרסם קודם לכן בישראל, מחמת זה בלבד שייחדוהו לסחורה מסוג שנרשם בו מדגם קודם לכך:

בתנאי שלא יהא בו ברישום המאוחר כדי להאריך את תקופת זכות המדגם למעלה מן התקופה הנובעת מן הרישום הקודם.

(2) אם אבדה התעודה המקורית או בכל מקרה אחר שימצא הרשם לראוי, יכול הוא ליתן העתקה אחת או כמה העתקות מאותה התעודה.

(2) אם נתבקש הרשם במועד הקבוע ובאופן הקבוע, לפני כלות חמש השנים הללו, להאריך את מועד זכות המדגם ושולמה האגרה הקבועה, יאריך הרושם את תקופת זכות המדגם לחמש שנים נוספות מיום תום חמש השנים הראשונות.

(3) אם נתבקש הרשם במועד הקבוע ובאופן הקבוע, לפני כלות התקופה השניה של חמש שנים, להאריך את מועד זכות המדגם, יכול הרשם, בכפיפות לכל תקנה עפ"י הפקודה הזאת ומששולמה האגרה הקבועה, לתקופה שלישית של חמש שנים החל מיום כלות התקופה השניה של חמש שנים.

(3א)3 אם התבקש הרשם במועד הקבוע ובאופן הקבוע, לפני כלות התקופה השלישית של חמש שנים, להאריך את מועד זכות המדגם ושולמה האגרה הקבועה, יאריך הרשם את תקופת זכות המדגם לתקופה רביעית של שלוש שנים מיום תום התקופה השלישית; סכום האגרה בעד הארכת מועד זכות המדגם לפי סעיף קטן זה יהיה שווה לסכום האגרה שנקבעה לפי הוראות סעיף קטן (3);

(4) על אף הוראות סעיפים קטנים (2) עד (3א), לא ביקש בעל מדגם להאריך את מועד זכות המדגם ולא שילם את האגרה, במועד הקבוע כאמור בסעיפים קטנים (2) עד (3א), רשאי הוא, בתוך תקופה של שישה חודשים שתחילתה בתום התקופה הראשונה, השנייה או השלישית של חמש השנים, לפי הענין, לבקש להאריך את מועד זכות המדגם, כפוף לתשלום אגרה נוספת על האגרה הקבועה לפי סעיפים קטנים אלה.

בתנאי שאם סירב הרשם לרשום מדגם מחמת שהוא מזדהה עם מדגם שנרשם קודם לכן, רשאי מבקש הרישום לעיון במדגם הרשום כך.

(2) משכלתה תקופת זכות המדגם או תקופה קצרה מזו כאמור לעיל, יהא המדגם פתוח לעיון, וכל אדם רשאי ליטול העתקות הימנו בשלמו את האגרה הקבועה.

(3) עפ"י סעיף זה אפשר לקבוע תקופות שונות לסוגי סחורות שונות.

(א) לייחד, לצרכי מכירה, את המדגם או כל חיקוי-תרמית או חיקוי בולט הימנו לכל חפץ הכלול בסוג סחורה שרשום בו המדגם, חוץ אם יש לו רשיון או רשות בכתב מאת הבעלים הרשומים, ואסור לו לעשות כל דבר כדי לאפשר לו לייחד את המדגם כאמור לעיל; או

(ב) לפרסם סחורה או להציעה למכירה, אם ידע כי ייחדו לאותה סחורה מדגם או כל חיקוי הימנו, אם חיקוי מתוך רמאות ואם חיקוי בולט, שלא בהסכמת בעליו הרשום.

(2) כל העובר על הסעיף הזה יהא צפוי לשלם לבעל הרשום של המדגם סכום שלא יעלה על חמישים לירות כדמי-נזק קצובים בעד כל עבירה ועבירה, ואם העדיף בעל סימן המדגם להביא למשפט לגביית דמי-נזק בשל אותה עבירה ולמען קבל צו-מניעה לשם מניעת הישנות העבירה, יהא צפוי העבריין לשלם את דמי הנזק שיפסוק בית המשפט ולהיות כפוף לצו-מניעה בהתאם לכך:

בתנאי שהסכום הכולל שמותר לגבותו כדמי-נזק קצובים בעד מדגם אחד לא יעלה על מאה לירות.

(1) עשיית פעולה לגבי הנכסים שהופקו תוך הפרת הזכות (בסעיף זה - נכסים מפרים) שמטרתה למנוע נזק מבעל הזכות במדגם, ובכלל זה העברת הבעלות באותם נכסים לידי התובע אם ביקש זאת, או השמדתם; ואולם הורה בית המשפט על העברת הבעלות כאמור, רשאי הוא, אם מצא כי התובע עשוי לעשות שימוש בנכסים המפרים, לחייבו בתשלום כפי שיקבע;

(2) עשיית פעולה בנכסים ששימושם העיקרי והמרכזי היה לייצורם של נכסים מפרים שמטרתה למנוע את המשך ההפרה שבה דן בית המשפט או הפרה אחרת של זכות במדגם.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי נכס המצוי בידי אדם שלא הפר בעצמו את הזכות כאמור, והכול בכפוף להוראות סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968.

בתנאי שכל מחלקה ממשלתית תהא רשאית להשתמש בכל פטנט בתנאים שיוסכם עליהם בין בעל הפטנט ובין המחלקה בהסכמת שר האוצר של ממשלת ישראל, ואם לא באו אלה לכלל הסכם, ייקבעו התנאים על ידי נשיא בית-המשפט העליון או ע"י בורר שיתמנה על ידו.

(ב) השר רשאי, אם ראה שהדבר דרוש למטרות המנויות בסעיף קטן (א), לתת היתר לפי הסעיף הקטן האמור גם לאדם הפועל על פי חוזה עם המדינה, כדי להבטיח או להקל את ביצועו של החוזה ולצורכי המדינה בלבד.

(ג) הוראות סעיפים 106, 108 עד 111 ו–113 עד 115 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967, יחולו לעניין היתר שניתן לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים.

(ד) בסעיף זה, "השר" - השר שקבעה הממשלה.

(2) אם הסתלק אדם מבקשה למדגם או אם סרבו לבקשה, הרי הבקשה וכל שרטוט, צילום, העתקה, תבנית או דוגמא שהוגשו בקשר עם הבקשה, לא יהיו בשום עת פתוחים לעיון הקהל ולא יתפרסמו ע"י הרשם.

(א) לתקן כל טעות-סופר שנפלה בבקשה לפטנט או בקשר עם הבקשה או בכל פטנט או בכל פירוט;

(ב) לבטל את רישומו של מדגם, אם כולו ואם לגבי סחורה מסויימת שבקשר עמה נרשם המדגם;

(ג) לתקן כל טעות-סופר בציורו של מדגם או בשמו וכתובתו של בעליו של כל פטנט או מדגם או בכל ענין אחר שנרשם בפנקס הפטנטים או בפנקס המדגמים.

(2) מי שרשום כבעל פטנט או מדגם תהא לו, בכפיפות להוראות הפקודה הזאת ולכל זכות המופיעה בפנקס כמוקנה לכל אדם אחר, הסמכות להעביר לחלוטין את הפטנט או המדגם, ליתן רשיונות בנוגע אליהם או לטפל בהם בדרך אחרת, וליתן קבלות בנות-תוקף בעד כל תמורה שקיבל בשל כל העברה, רשיון או טיפול כאלה.

(3) פרט לבקשות שהוגשו עפ"י סעיף 44, הרי כל מסמך או שטר שלא נרשמו בפנקס בהתאם להוראות הסעיפים-הקטנים (1) ו-(2) לא יתקבלו בשום בית-משפט כעדות המוכיחה זכות-קנין על פטנט או זכות מדגם5 או כל טובת-הנאה בהם, אלא אם ציווה בית המשפט אחרת.

(2) בכל הליך משפטי עפ"י סעיף זה יכול בית המשפט להחליט בכל שאלה שיהא צורך להחליט עליה בקשר עם תיקונו של פנקס.

(3) ההודעה הקבועה על דבר כל בקשה עפ"י סעיף זה תימסר לרשם ותהא לו לרשם הזכות להופיע במשפט ולהשמיע את טענותיו בענין זה, ויהא חייב להופיע אם נצטווה בכך ע"י בית המשפט.

(4) כל צו של בית-משפט המתקן פנקס יצווה למסור לרשם הודעה על התיקון באופן הקבוע, ומשקיבל הרשם הודעה כזאת, יתקן את הפנקס לפיה.

(2) מקום שגבו חלק מן עדות בעל-פה, תהיינה לרשם כל הסמכויות של שופט בית-משפט שלום בנידון כפיית עדים להופיע בנידון כל ענינים כיוצא בהם.

(2) כל העובר על הוראות סעיף זה יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס של עשרים לירות.

(3) שום דבר האמור בזה יתפרש כאילו הוא מונע אנשים שיש להם רשיונות לעסוק כעורכי-דין בישראל מלהגיש מסמכים במשרד הרישום של הפטנטים ומדגמים או להופיע מטעם כל אדם בכל הליך משפטי או בבירור כל בקשה.

(4) פנקס סוכני הפטנטים יתנהל ע"י הרשם, ותהא לו לרשם הזכות להטיל אגרה בעד כל רישום, ככל אשר ייקבע.

(2) ערעורים על החלטות הרשם באחד הענינים הבאים יובאו לפני בית-המשפט המחוזי -

(א) סירוב לקבל פירוט של פטנט;

(ב) (מתייחס לסעיף 25 שבוטל);

(ג) סירוב לרשום פטנט עותומני (סעיף 54);

(ד) החלטה בנידון התנגדות למתן פטנט;

(ה) דחיית בקשה להחזרת פטנט לקדמותו;

(ו) צווים בנוגע לתיקונם של פירוט או פטנטים;

(ז) סירוב לרשום מדגם;

(ח) צו על יסוד בקשה לביטולו של רישום מדגם.

(3) כל ערעור כזה יוגש ע"י הודעת-ערעור שתימסר למשרד בית המשפט תוך חודש ימים מתאריך החלטתו של הרשם.

(2) דין הקדימה נדרש בישראל בתוך חודשיים לאחר הגשת הבקשה בישראל;

(3) הוגשו לרשם, במועד שקבע שר המשפטים, העתק הבקשה הקודמת והשרטוטים שנלוו אליו, מאושרים בידי רשות מוסמכת במדינה החברה שאליה הוגשה הבקשה הקודמת;

(4) המדגם המתואר בבקשה הקודמת והמדגם שהמבקש מבקש לרשום בישראל - דומים בעיקרם.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על בקשה לרישום מדגם המבוססת על בקשה קודמת לרישום דגם תועלת.

(א) מחמת השימוש באניה נכרית באמצאה שיש עליה פטנט בגופה של הספינה או במכונות או במכשירים או בשאר אבזרים שלה, אם שוהה הספינה שהות זמנית או בדרך מקרה במימי החוף הכלולים בתחומי שיפוטה של ישראל, ואין משתמשים באמצאה אלא לצרכיה הממשיים של הספינה גרידא;

(ב) מחמת השימוש באמצאה שיש עליה פטנט בבניה או בהפעלה של אוירון או כלי-רכב של ארצות נכריות או של אבזריהם אם לא באו האוירון או כלי-הרכב לישראל אלא באופן זמני או בדרך מקרה בלבד.

(2) סעיף זה לא יחול אלא על ספינות, אוירונים וכלי-רכב של ארצות נכריות -

(א) שהן חברות לאמנה כמשמעותה בסעיף 52; או

(ב) שלגביהן קבע שר המשפטים, בצו שפורסם ברשומות, שלפי חוקיהן ניתנות זכויות דומות לספינות, לאוירונים ולכלי-רכב ישראליים המגיעים לארצות אלה או למים טריטוריאליים שלהן.

(3) לצורך הסעיף הזה ספינות ואוירונים דינם כדין ספינות ואוירונים של הארץ אשר בה הם רשומים, וכלי-רכב דינם כדין כלי-רכב של הארץ אשר בה נוהגים בעליהם לשבת.

(4) (בוטל).

בתנאי שהתקופה שבה יהא תוקף למתן אותו פטנט או לרישומו של אותו סימן-אמצאה לא תעלה על התקופה שבה היה תוקף למתן או לרישום עפ"י חוק הארץ שבה ניתן הפטנט מעיקרא או נרשם הסימן מעיקרא.

(א) להסדרת פעולות הרישום עפ"י פקודה זו;

(ב) לסיוגן של סחורות לצרכי מדגמים;

(ג) לעשייתן או לדרישתן של העתקות מפירוטים, משרטוטים ומשאר מסמכים;

(ד) להסדרת פרסומן ומכירתן של העתקות מפירוטים, משרטוטים ומשאר מסמכים באותם המחירים ובאותו אופן שיישרו בעיניו;

(ה) להסדרת הכנתם, הדפסתם, פרסומם ומכירתם של מפתחות-ענינים וקיצורם של פירוטים ושל שאר מסמכים במשרד הרישום של פטנטים והעיון בהם;

(ו) להסדרת הנהלתו של פנקס סוכני-פטנטים עפ"י פקודה זו;

(ז) לקביעת האגרות שתשולמנה בעד מתן פטנט ובעד רישום מדגם וחידושו ובעד בקשות לכך ובעד ענינים אחרים בקשר עם פטנטים ומדגמים עפ"י פקודה זו.

(2) תקנות שהתקינון עפ"י סעיף זה יפורסמו ברשומות.