תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

הצעת חוק לתיקון חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס'...)(הוראת שעה), התשע"ד- 2013.

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

1. למדינת ישראל גבולות באורך מאות קילומטרים עם שכנותיה. הגבול עם מצרים, שאורכו למעלה מ-200 ק"מ, הוא גבול שהיום אומנם מגודר ברובו, אך חסם פיזי לעולם לא ימנע לחלוטין מעבר מסתננים דרך הגדר לתוך מדינת ישראל. מראשיתו של גל ההסתננות לפני כ-7 שנים ועד היום נתפסו כ-60,000 מסתננים שנכנסו לישראל. במצב שטרם חקיקת תיקון מס' 3 בחוק למניעת ההסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד- 1954 (להלן: "תיקון מס' 3 לחוק"), הושמו המסתננים במשמורת, אך שוחררו ממנה לאחר פרק זמן קצר יחסית. זאת משום שהטיפול בהם נעשה לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, אשר אינו מאפשר, ככלל, החזקה של אדם במשמורת במשך יותר מ- 60 ימים.

2. מחקיקת תיקון מס' 3 לחוק בינואר 2012, ועד לפסיקת בית המשפט העליון בעניין בג"ץ 7146/12 אדם נ' הכנסת (להלן: "פסק הדין"), ניתן היה להחזיק מסתננים במשמורת לתקופה של עד 3 שנים. ביום 16.9.13 קבע בית המשפט העליון בהרכב של 9 שופטים כי ההסדר של החזקה במשמורת לתקופה של עד 3 שנים איננו חוקתי, בשל הפגיעה הלא מידתית בזכות לחירות הקבועה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. נפסק כי הוראות סעיף 30א לתיקון מס' 3 בחוק למניעת ההסתננות בטלות. מצב דברים זה מחזיר את המצב המשפטי לזה שהיה טרם התיקון. תיקון החקיקה שלפנינו נדרש, אם כן, נוכח היקפיה של אוכלוסיית המסתננים ומאחר וההסדר בחוק הכניסה לישראל אינו מספק.

עם זאת, תיקון חקיקה זה בא ליצור הסדר מאוזן יותר, אשר יהווה אמצעי מידתי יותר ועל כן יעמוד בסטנדרטים החוקתיים אשר נקבעו בפסק הדין.

3. הצעת החוק המוצעת עניינה בשניים: תיקון סעיף 30א אשר בוטל, תוך העמדת תקופת המשמורת על שנה אחת והקמת מרכז שהייה למסתננים (להלן: "המרכז") אשר יפעל כמרכז שהייה פתוח, באופן שתתאפשר כניסה ויציאה של השוהים במרכז בחלק משעות היממה. המרכז יספק לשוהים בו מקום מגורים, מזון, שירותים רפואיים, וימלא צרכים נוספים. הצעת חוק זו יוצרת, אם כן, איזון ראוי בין זכותה של מדינת ישראל להגן על גבולותיה ולמנוע את ההסתננות אליה, לבין חובתה לנהוג באופן הומאני כלפי כל מי שנמצא בשטחה ולהגן על זכויות האדם של כל אדם באשר הוא אדם.

ג. עיקרי החוק המוצע

1. הוספת סעיף 30א לחוק -

ביום 16.9.2013 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 7146/12 אדם נ' הכנסת (להלן: פסק הדין), בעניין חוקתיותו של תיקון מס' 3 לחוק, המאפשר להחזיק מסתננים במשמורת לתקופה של עד 3 שנים. בית המשפט העליון קבע, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, כי ההסדר איננו חוקתי, בשל פגיעה לא מידתית בזכות לחירות הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. במישור האופרטיבי נפסק כי כלל הוראותיו של סעיף 30א לחוק בטלות.

תיקון החקיקה המוצע בא להחליף את הוראות סעיף 30א באופן שיקבע תקופת החזקה במשמורת של שנה שהיא שליש התקופה שנקבעה בחוק אשר בוטל, ומהווה אמצעי מידתי יותר ועל כן עומדת בסטנדרטים חוקתיים.

חשוב לציין כי בית המשפט העליון בפסק דינו קובע כי קיים הבדל בין מי שהסתנן לישראל ממדינה שלא ניתן לעת הזו להרחיק אליה, לבין שוהה בלתי חוקי אשר ניתן להרחיקו. כבר בסעיף 11 לפסק הדין קובעת השופטת ארבל כי מדינת ישראל ניצבה וניצבת בפני תופעה משמעותית של עשרות אלפי מסתננים החודרים לשטחה שלא כדין, ואשר אין באפשרותה בשלב זה לגרשם. בהמ"ש שב ומסביר את השלכותיה של תופעת ההסתננות (סעיפים 12- 18 לפסק הדין של השופטת ארבל) ומדגיש במפורש כי בעבר חל על המסתננים חוק הכניסה לישראל, אך בפועל הדבר לא צלח והמסתננים השתחררו לאחר זמן קצר (סעיף 24 לפסק הדין של השופטת ארבל) ובעקבות זאת נחקק התיקון. בית המשפט קובע כי ההסדר שבחוק הכניסה בנוסחו כיום אינו נותן מענה לתופעה ונדרש הסדר חקיקתי נפרד.

כב' השופט פוגלמן מציין כי התיקון נחקק כדי להתמודד עם מי שישראל אינה מרחיקה אותם בשלב זה למדינות מוצאם מאחר וההסדר בחוק הכניסה מתאים רק לשוהים שלא כדין שניתן להרחיקם. התיקון לחוק ההסתננות נחקק כדי להתמודד עם מי שישראל אינה מרחיקה אותם בשלב זה למדינות מוצאם. אילו היה מדובר בשוהים שלא כדין שניתן להרחיקם, נדמה כי די היה בהסדר בחוק הכניסה או בהסדר דומה (סעיפים 4-6 לפסק דינו).

בנוסף, בחינה מעמיקה של פסק הדין מגלה כי לשיטתם של חלק משופטי ההרכב תיקון חקיקה אשר יכלול תקופת משמורת קצרה באופן משמעותי הוא אפשרי. כך למשל כפי שקבע כב' הנשיא גרוניס בפסקה 5 לפסק דינו: "אף בנסיבות הקיימות כיום אין מניעה, לגישתי, לחוקק חוק חדש שיתיר החזקה במשמורת במשך תקופה קצרה באופן משמעותי משלוש שנים"; כך כב' השופט הנדל בפסקה השישית לפסק דינו: "בנסיבות החדשות שנוצרו, אני סבור כי ניתן יהיה להסתפק באמצעי מידתי יותר: קביעת רף עליון למשמורת שאיננו מגיע או מתקרב לשיעור של 3 שנים. ויובהר: גם לאחר שייקבע רף מידתי, לא הייתי שולל קביעת תקופה אחרת – שאף היא כפופה לביקורת החוקתית – אם וכאשר המציאות תשתנה". הפחתת תקופת המשמורת לשליש היא ללא ספק הפחתה משמעותית.

כמובן שעיקר ההתמודדות היא עם מסתננים שלא ניתן לעת הזו להרחיקם חזרה למדינותיהם, אך התיקון נועד לחוק על כל מי שהסתנן למדינת ישראל ללא קשר למדינת מוצאו.

זה המקום לציין כי איזון נוסף יש בכך שסעיף זה יהיה אחד האמצעים אשר יעמדו לרשות המדינה יחד עם הגדר, הגבלות על מקום מגורים ועבודה של מסתננים והקמת מרכז שהיה פתוח. יש בכך שהמשמורת הינה אחד ממגוון של אמצעים לתת מענה הולם גם לפגם נוסף בחוק, אשר נדון בפסק הדין, ועיקרו שחלופת הכליאה היא האמצעי היחיד אותו העמידה המדינה להתמודדות עם תופעת ההסתננות הלא חוקית.

עניין מרכזי הוא שהתיקון יחול על מסתנן שנכנס לישראל לאחר תחילתו של סעיף זה. בכך יהיה כדי להגשים את תכליות החקיקה תוך מתן איזון הולם לקשיים אשר נדונו בפסק הדין: למנוע את כניסתם של מסתננים חדשים לתחומי מדינת ישראל ולמנוע השתקעותם של מסתננים אלה בישראל, כמו גם להוות הרתעה, אך יחד עמה, לנסות ולתת פתרון מאוזן לקושי שבתכלית זו כך שההצעה לא תחול על עשרות אלפי המסתננים שכבר מצויים בישראל.

2. הוספת פרק ב לחוק- הקמת מרכז השהייה למסתננים –

תיקון חקיקה זה בא להוסיף על תיקון הוראות סעיף 30א וקובע כי מסתננים יוכלו להיות מוחזקים במרכז שהייה פתוח. המרכז יהווה מקום לינה ויספק מזון ושירותים רפואיים למסתננים אשר יתגוררו בו כמו גם צרכים אחרים, ומהווה אמצעי מידתי יותר ופוגעני פחות בהשוואה לאמצעים חלופיים.

כבר ביום 28.11.10 קיבלה הממשלה את החלטה מס' 2507 להטיל על צוות בראשות סמנכ"ל משרד הביטחון לגבש תוכנית להקמה והפעלה של מרכז שהייה למסתננים מגבול מצרים. לפי ההחלטה, המרכז יופעל ע"י שירות בתי הסוהר ויאפשר שהייה של מסתננים מגבול מצרים - הנמצאים כבר בישראל וכאלה שיגיעו לאחר קבלת החלטה זו - אשר לעת עתה לא ניתן להרחיקם למדינת מוצאם, או למדינה שלישית, ויסופקו בו צרכיהם הפיזיים ובפרט- מקומות לינה, מזון, שתייה וצרכי בריאות. בהמשך, ב-11.12.11, קיבלה הממשלה את החלטה 3936 העוסקת אף היא במרכז השהייה, וכן בהרחבתו של מתקן "סהרונים". הממשלה הדגישה בהחלטתה, כי המרכז ייבנה תוך מתן מענה להפעלתו בין כמרכז פתוח ובין כמתקן משמורת (סגור), ויכול שישמש כולו או חלקו כמתקן משמורת.

בית המשפט העליון אשר דן בתיקון מס' 3 לחוק מצא את הקמת מרכז השהייה למסתננים כאמצעי אשר יסייע בהשגת התכליות של מניעת השתקעות המסתננים כמו גם בלימת תופעת ההסתננות בדרך אשר פגיעתה בחירותם פחותה.

השופטת ארבל בפסק דינה (סעיפים 105 - 106) מביאה דוגמאות מהמשפט הבינלאומי המפרטות שורה של חלופות למעצר ובניהן מרכזי שהייה פתוחים. השופט פוגלמן בפסק דינו מציין כי ניתן לחשוב על אמצעים פוגעניים פחות מהשמה במשמורת כגון חיוב המסתננים לגור במרכזי שהייה פתוחים או פתוחים למחצה, תוך הטלת מגבלות מידתיות על חופש התנועה (סעיף 39 ואילך לפסק הדין),גם המשנָה לנשיא נאור מזכירה את המתקן הפתוח כאמצעי מידתי יותר.

מטרתו של מרכז השהייה לספק למסתנן את צרכיו הבסיסים מחד, ולאסור עליו לעבוד מאידך. כך פוחת התמריץ הכלכלי להסתננות לישראל ולהשתקעות בישראל ביחס לאלו המצויים כבר בישראל ועם זאת אין צורך בהשמת המסתנן במשמורת לתקופות ארוכות. מורכבותו של המרכז דורשת חבירה של מגוון רחב ביותר של גורמים. השב"ס והמשרד לביטחון הפנים יהיו ממונים על הפעלת המרכז והשותפים המרכזיים להפעלת המרכז הם משרד הפנים, משרד המשפטים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד האוצר, משרד החינוך, משרד הכלכלה, משרד הבריאות, משרד הביטחון.

תיקונים אלה מוצעים כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים, שבמהלכן תיבחן השפעתו של ההסדר המוצע על המצב השורר ועל כלל ההיבטים הנוגעים לתופעת ההסתננות. בסיומה של תקופה זו ניתן יהיה לבחון את יעילותו והשלכותיו של התיקון במתכונת המוצעת ואת השפעתו.

ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקן סעיף 30א לחוק ויתווסף פרק ב' לחוק.

ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה

ישנן משמעויות תקציביות להצעה והן בהליכי תיאום מול משרד האוצר.

ו. השפעת החוק על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

ישנם היבטים הנוגעים לתקנים לחלק מהגופים השותפים והם בהליכי תיאום עם משרד האוצר.

ז. להלן נוסח החוק המוצע

הצעת חוק לתיקון חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס'...)(הוראת שעה), התשע"ד- 2013.

הוספת סעיף
30א

בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954‏[1] (להלן - החוק העיקרי), אחרי סעיף 30 יבוא:

הבאה לפני ממונה ביקורת הגבולות וסמכויותיו

30א.

(א)

מסתנן הנתון במשמורת יובא לפני ממונה ביקורת הגבולות, לא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום תחילת החזקתו במשמורת.

(ב)

ממונה ביקורת הגבולות, רשאי, במקרים חריגים לשחרר מסתנן בעירבון כספי, בערבות בנקאית או בערובה מתאימה אחרת או בתנאים שימצא לנכון (בחוק זה – ערובה), אם שוכנע כי מתקיים אחד מאלה:

(1)

בשל גילו או מצב בריאותו של המסתנן, החזקתו במשמורת עלולה לגרום נזק לבריאותו, ואין דרך אחרת למנוע את הנזק האמור;

(2)

קיימים טעמים הומניטריים מיוחדים אחרים מהאמור בפסקה (1) המצדיקים את שחרורו של המסתנן בערובה, לרבות אם עקב החזקה במשמורת ייוותר קטין בלא השגחה;

(3)

המסתנן הוא קטין שאינו מלווה על ידי בן משפחה או אפוטרופוס;

(4)

שחרורו בערובה של המסתנן יש בו כדי לסייע בהליכי גירושו.

(ג)

ממונה ביקורת הגבולות רשאי לשחרר מסתנן בערובה, אם שוכנע כי מתקיים אחד מאלה:

(1)

חלפו שלושה חודשים מהמועד שבו הגיש המסתנן בקשה לקבלת אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, וטרם החל הטיפול בבקשה;

(2)

חלפו ששה חודשים מהמועד שבו הגיש המסתנן בקשה כאמור בפסקה (1) וטרם ניתנה החלטה בבקשה;

(3)

חלפה שנה מיום תחילת החזקתו של המסתנן במשמורת;

(ד)

על אף הוראות סעיף קטן (ב)(2) או (4) או (ג), ללא ישוחרר מסתנן בערובה אם שוכנע ממונה ביקורת הגבולות כי התקיים תנאי מהתנאים המפורטים להלן:

(1)

גירושו מישראל נמנע או מתעכב בשל העדר שיתוף פעולה מלא מצדו, לרבות לעניין הבהרת זהותו או הסדרת הליכי גירושו מישראל;

(2)

יש בשחרורו כדי לסכן את ביטחון המדינה, את שלום הציבור או את בריאות הציבור;

(3)

הוגשה לממונה ביקורת הגבולות חוות דעת מאת גורמי הביטחון המוסמכים שלפיה במדינת מושבו או באזור מגוריו של המסתנן מתבצעת פעילות העלולה לסכן את ביטחון מדינת ישראל או אזרחיה;

והכל, אלא אם כן שוכנע ממונה ביקורת הגבולות כי בשל גילו או מצב בריאותו של המסתנן, החזקתו במשמורת עלולה לגרום נזק לבריאותו, ואין דרך אחרת למנוע את הנזק האמור.

(ה)

שחרור בערובה ממשמורת יותנה בתנאים שיקבע ממונה ביקורת הגבולות לשם הבטחת התייצבותו של המסתנן לצורך גירושו מישראל במועד שנקבע או לצורך הליכים אחרים לפי דין; ממונה ביקורת הגבולות רשאי, בכל עת, לעיין מחדש בתנאי הערובה, אם התגלו עובדות חדשות או אם השתנו הנסיבות ממועד מתן ההחלטה על השחרור בערובה.

(ו)

מסתנן ששוחרר בערובה ממשמורת לפי סעיף זה, יראו את ההחלטה בדבר שחרורו בערובה כאסמכתה חוקית לשהייתו בישראל, לתקופת השחרור בערובה; תוקף ההחלטה בדבר שחרור בערובה מותנה בקיום התנאים לשחרור כאמור.

(ז)

ביקש ערב לבטל ערובה שנתן, רשאי ממונה ביקורת הגבולות להיעתר לבקשה או לסרב לה, ובלבד שבהחלטתו יהיה כדי להבטיח את התייצבותו של המסתנן על ידי המצאת ערובה אחרת; לא ניתן להבטיח את התייצבותו של המסתנן בהמצאת ערובה אחרת, יוחזר המסתנן למשמורת.

(ח)

גורש המסתנן מישראל במועד שנקבע, יופטרו הוא וערביו מערבותם ויוחזר העירבון הכספי, לפי העניין.

(ט)

נוכח ממונה ביקורת הגבולות כי מסתנן ששוחרר בערובה הפר או עומד להפר תנאי מתנאי שחרורו בערובה, רשאי הוא להורות, בצו, על החזרתו למשמורת, וכן רשאי הוא להורות על חילוט או מימוש הערובה.

(י)

לא תינתן הוראה על חילוט או מימוש הערובה כאמור בסעיף קטן (ט) אלא לאחר שניתנה הזדמנות למסתנן או לערב, לפי העניין, לטעון את טענותיו, ובלבד שניתן לאתרו באופן סביר.

(יא)

הוראות סעיף זה יחולו על מסתנן שנכנס לישראל לאחר תחילתו.

הוספת פרק ב' לחוק

בחוק למניעת הסתננות, אחרי סעיף 32 יבוא:"פרק ב' - מרכז לשוהים"

הגדרות

32א

בפרק זה-

"פקודת בתי הסוהר" – פקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל"ב- 1971.

"חוק זכויות החולה" – חוק זכויות החולה, התשנ"ו- 1996.

"חוק חינוך חובה"- חוק לימוד חובה, תש"ט-1949.

"פקודת סדר הדין הפלילי"- פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969.

"פקודת בריאות העם"– פקודת בריאות העם, 1940.

"שוהה"- מסתנן לגביו קבע ממונה ביקורת הגבולות לפי סעיף 32ד' כי יועבר למרכז לשוהים.

"מרכז לשוהים"- מקום לרבות בניין או מחנה עליו הכריז השר לבטחון הפנים, כמרכז לשוהים (להלן- "המרכז").

"נציב בתי הסוהר", "סוהר בכיר" "וסוהר"- כהגדרתם בפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל"ב - 1971.

"עובד המרכז"- סוהר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל"ב – 1971 שעבר הכשרה מתאימה.

"מנהל המרכז"- עובד המרכז שהינו סוהר בכיר הממונה על המרכז.

"עבודות תחזוקה ושירותים שוטפים"- עבודות ושירותים הקשורים בתפעול המרכז, לרבות עבודות ניקיון, עבודות אחזקה, שירותי מזון, שירותי גינון ושירותי כביסה;

הכרזה

32ב

השר לבטחון הפנים רשאי להכריז בהודעה על מקום מסויים (לרבות בניין או מחנה) כמרכז לשוהים לעניין פרק זה;

הכשרה ומינוי עובד המרכז

32ג

(א)

הכריז השר לביטחון הפנים על מרכז כאמור בסעיף 32ב, ימנה הנציב מנהל מרכז ועובדי מרכז לצורך ניהולו ותפעולו.

(ב)

לא יתמנה עובד מרכז אלא לאחר שעבר הכשרה מתאימה כפי שיקבע הנציב.

שהייה במרכז

32ד

(א)

מצא ממונה ביקורת הגבולות כי קיים קושי בביצוע גרושו של מסתנן על פי סעיף 30(א) לחוק, רשאי הוא לקבוע כי המסתנן ישהה במרכז עד לגרושו מישראל, עד ליציאתו ממנה או עד למועד שיקבע;

(ב)

הממונה רשאי להחליט כאמור בסעיף קטן (א) בין אם המסתנן מוחזק אותה עת במשמורת מכוח צו משמורת לפי חוק הכניסה לישראל או מכוח צו גרוש לפי חוק זה, ובין אם המסתנן אינו מצוי במשמורת;

(ג)

קבע ממונה ביקורת הגבולות כי מסתנן ישהה במרכז, ימסור לידו היתר בכתב בו יפורטו תנאיו;

(ד)

שר הפנים או מי שהסמיך לכך, רשאי לקבוע בהיתר תנאים;

בריאות

32ה

שר הבריאות יקבע הוראות לעניין מתן שירותי בריאות לשוהים במתקן ברמה נאותה, ובין היתר, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק זכויות החולה ופקודת בריאות העם, בהסכמת השר לביטחון הפנים ושר האוצר;

רווחה

32ו

שר הרווחה והשירותים החברתיים יקבע הוראות לעניין מתן שירותי רווחה לשוהים במתקן בהסכמת השר לביטחון הפנים ושר האוצר;

חינוך

32ז

שר החינוך יקבע הוראות לעניין מתן שירותי חינוך לשוהים במתקן שהינם קטינים לפי חוק חינוך חובה, בהסכמת השר לביטחון הפנים;

הכשרות מקצועיות

32ח

שר הכלכלה רשאי לקבוע הוראות לעניין הכשרות מקצועיות לשוהים. הוראות לעניין ביצוע ההכשרות לפי סעיף זה ייקבעו על ידי שר הכלכלה בהסכמת השר לביטחון הפנים;

איסור עבודה

32ט

(א)

שר הפנים לא יתן רשיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, למי שניתן לו רישיון ישיבה לצורך שהייה במרכז;

(ב)

שוהה לא יהיה רשאי לעבוד מחוץ למרכז;

העסקת שוהה במרכז

32י

(א)

בהסכמת השוהה, רשאי מנהל המרכז להעסיקו בעבודות תחזוקה ושירותים שוטפים בשטח מרכז השהייה;

(ב)

כנגד העסקתו כאמור בסעיף קטן (א), יקבל שוהה גמול סביר באופן שיקבע השר לביטחון הפנים בהסכמת שר האוצר בתקנות;

(ג)

בין השוהה לבין המדינה לא יחולו יחסי עובד מעביד;

יציאה מהמרכז

32יא

(א)

שר הפנים בהסכמת השר לביטחון הפנים יקבע הוראות לעניין אופן יציאת השוהים וחזרתם למרכז, וכן לעניין מועדי התייצבותם בו לצורך רישום. מועדי ההתייצבות יהיו שלוש פעמים בשעות היום ויקבעו באופן שלא יאפשר לשוהה לעבוד מחוץ למרכז השהייה;

(ב)

שוהה לא ישהה מחוץ למרכז אלא בהתאם להוראות סעיף קטן (א);

(ג)

על שוהה חלה חובת התייצבות במרכז לצורך רישום, בהתאם להוראות;

(ד)

על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו- (ג) רשאי הממונה, על פי שיקול דעתו ומטעמים שירשמו, על פי בקשת שוהה, לפטור את השוהה מהתייצבות במרכז לצורך רישום וזאת לפרק זמן שלא יעלה על 48 שעות, ובלבד שהדבר לא יאפשר לשוהה לעבוד מחוץ למרכז השהייה;

(ה)

שוהה אשר נמצא מחוץ למרכז, יהיה חייב לשאת עימו את ההיתר אשר קיבל בהתאם לסעיף 32ד(ג) לחוק זה ולהציגו ככל שידרש לכך מעובד המרכז או מגורם מוסמך אחר;

הפעלת המרכז וניהולו

32יב

(א)

לצורך הפעלת המרכז וניהולו, הבטחת השמירה על הביטחון, הסדר והמשמעת בו, יקבע מנהל המרכז באישור הנציב הוראות בנושאים שלהלן:

(1)

אישור כניסה ויציאה של אדם למרכז או לחלק ממנו;

(2)

הבטחת הסדר והביטחון;

(3)

השמה ושיבוץ במגורי המרכז לרבות הפרדת סוגי אוכלוסיות;

(4)

חפצים האסורים בהחזקה;

(5)

החזקה והפקדת חפצים;

(6)

מבקרים במרכז;

(7)

חובות השוהים;

(8)

סדר יום;

(9)

בטיחות;

(10)

תנועה במרכז;

(11)

תעסוקת שוהים במרכז;

(12)

הנחיות לניהול המרכז;

(13)

שמירה על הסדר והנקיון בסביבתו של השוהה;

(14)

השעות במהלך הלילה, בהן יהיה המרכז סגור ולא ניתן יהיה לצאת ממנו או להיכנס אליו;

(ב)

שוהה יהיה חייב לקיים אחר הוראות עובד המרכז, בעניינים המנויים בסעיף (א).

(ג)

הוראות סעיף זה יפורסמו בלשון המובנת לשוהה.

מתן דמי כיס

32יג

שוהה יקבל דמי כיס חודשיים או שווה ערך לדמי כיס בסכום ובתנאים שיקבע השר לבטחון הפנים בהסכמת שר האוצר בצו.

חיפוש על הגוף ללא צו

32יד

(א)

לשם שמירה על ביטחון הציבור והשוהים במרכז ולשם שמירה על הסדר במרכז, רשאי עובד המרכז שהוסמך לכך, שוטר, חייל מוסמך או מאבטח שהוסמך לכך, לערוך חיפוש בלא צו של שופט, כמפורט להלן:

(1) על גופו של אדם, בכלי תחבורה, במטען, בטובין אחרים- בעת כניסה למרכז או בעת יציאה ממרכז;

(2) על גופו של אדם, במטען, ובטובין אחרים- בעת כניסה לרכב ציבורי, בעת הימצאות בו או בעת יציאה ממנו.

(ב)

היה עובד המרכז שהוסמך לכך, שוטר, חייל מוסמך או מאבטח שהוסמך לכך חשד סביר שאדם נושא עמו שלא כדין נשק, או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא בכלי תחבורה, או חשד סביר שאדם נושא עימו חפץ שאחזקתו אסורה על פי דין או חפץ אסור כפי שהורה מנהל המרכז באישור הנציב רשאי הוא לערוך חיפוש על גופו של האדם או בכלי התחבורה.

(ג)

(1)

חיפוש על גופו של אדם לפי סעיף זה הכרוך במגע גופני ייערך על ידי בן מינו של האדם, אלא אם כן בנסיבות העניין לא ינתן לעשות כן ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לשלום הציבור, לרבות שלומו של אדם.

(2)

אין לדרוש מאדם לחשוף בפרהסיה חלקי גוף שבדרך כלל הם מוסתרים, אלא כדי למנוע סכנה קרובה לוודאי לשלום הציבור.

(ד)

בסעיף זה, "חיפוש על גופו של אדם"- חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- חיפוש בגוף החשוד), התשנ"ו-1996

סמכות דרישת הזדהות וסמכות תפיסה

32טו

מי שהוסמך לערוך חיפוש לפי חוק זה רשאי, לשם שמירה על ביטחון הציבור והשוהים במרכז, ולשם שמירה על הסדר;

(א)

לדרוש מאדם, שיש לו סמכות חיפוש לגביו, למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו שהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין.

(ב)

לתפוס חפץ, העלול לפגוע בביטחון הציבור, שהתגלה אגב החיפוש או חפץ אסור; חפץ שנתפס לפי פסקה זו יימסר בהקדם האפשרי למשטרת ישראל ויחולו עליו הוראות הפרק הרביעי של פקודת החיפוש, בשינויים המחויבים.

סמכות חיפוש במקום

32טז

שוטר רשאי, בלא צו חיפוש, להיכנס ולחפש בכל מקום במרכז אם יש לו יסוד להניח שמבצעים שם עבירה או בוצעה שם עבירה זה מקרוב;

אין באמור כדי לגרוע מסמכותו של שוטר לפי סעיף 25 לפקודת סדר הדין פלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט - 1969

סמכות עיכוב

32יז

(א)

היה לעובד המרכז שהוסמך לכך, חייל מוסמך או מאבטח שהוסמך לכך חשד סביר שאדם נושא שלא כדין נשק או חפץ שהחזקתו אסורה על פי דין או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, רשאי הוא לעכב את האדם עד לבואו של שוטר.

(ב)

עובד המרכז שהוסמך לכך או חייל מוסמך חשד סביר שאדם עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, רשאי הוא לעכב את האדם עד לבואו של שוטר.

(ג)

על עיכוב לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו- 1996, בשינויים המחויבים, וכן סעיף 44 לפקודת החיפוש.

(ד)

סירב אדם כאמור לעיכוב, רשאי מבצע העיכוב להשתמש בכוח סביר כדי לעכבו.

מניעת כניסה וסמכות הוצאה

32יח

(א)

סירב אדם לדרישת הזדהות, לחיפוש או לתפיסה לפי הוראות חוק זה, רשאי מי שמוסמך לערוך חיפוש כאמור לפעול בדרכים אלה, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך:

(1)

למנוע מאותו אדם כניסה למרכז או לחלק ממנו, לרכב הציבורי, וכן למנוע הכנסה של חפץ אסור, מטען או של טובין אחרים למרכז או לרכב הציבורי, או למנוע כניסה של כלי תחבורה למקום, הכל לפי העניין;

(2)

להוציא מהמקום את האדם, את החפץ האסור, את המטען או את הטובין האחרים, או להוציא את כלי התחבורה מהמרכז- הכל לפי העניין;

(ב)

סירב אדם לחיפוש, והיה חשד סביר שהוא נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או נושא עמו חפץ אסור, רשאי מי שמוסמך לערוך את החיפוש, לערוך את החיפוש, על אף הסירוב, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך.

(ג)

מי שהוסמך לערוך חיפוש כאמור, רשאי להפעיל את הסמכויות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) גם כלפי אדם שאינו מורשה לשהות במקום באותה עת וסירב לדרישת עובד המרכז להימנע מכניסה למרכז או ליציאה ממנו.

שמירת הסדר והמשמעת

32יט

(א)

ניתן לנקוט אמצעים סבירים, לרבות שימוש בכוח, כנגד שוהה, שקיים חשש כי הוא עומד לגרום נזק לגוף או לרכוש, כדי למנוע את הנזק האמור או כדי לשמור על הסדר במרכז.

(ב)

שוהה שלא מילא חובה שהוא חייב בקיומה במרכז, בהתאם להוראות פרק זה ועל פיו, רשאי מנהל המרכז או מי שהסמיך לכך לנקוט נגדו אמצעי משמעת לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע טענותיו בפניו; בסעיף קטן זה "אמצעי משמעת"- אחד או יותר מאלה: נזיפה, אזהרה, פיצוי על נזק, הגבלה ביציאה מהמרכז, ובלבד שלא תעלה על 48 שעות לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים.

(ג)

(1)

מצא מנהל המרכז או מי שהסמיך לכך כי שוהה הפר חובה שהוא חייב בקיומה, יוכל לחייבו, בנוסף לכל אמצעי משמעת, בתשלום פיצויים לשירות בתי הסוהר על נזק שנגרם עקב העבירה, ובלבד שלא יחייבו בתשלום פיצויים בסכום העולה על הסכום שיקבע השר לביטחון הפנים בצו.

(2)

חוייב שוהה בתשלום פיצויים כאמור בסעיף קטן (1), רשאי מנהל המרכז, אם ראה טעם מיוחד המצדיק לעשות כן, לבטל את החיוב או להפחיתו.

חובת הזדהות

32כ

לא יעשה סוהר שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(א)

הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדים בצבע ובצורה שהורה נציב בתי הסוהר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;

(ב)

יש בידו תעודה המעידה על תפקידה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.

סיוע למשטרה

32כא

עובד המרכז רשאי לעשות שימוש בסמכויות המפורטות בפרק זה גם לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות בתוך המרכז, בעת מילוי תפקידו ובלבד שהוא פועל בנוכחות שוטר או בהתאם לבקשת שוטר המצוי בשטח המרכז;

העברה למשמורת

32כב

(א)

נוכח ממונה ביקורת הגבולות כי שוהה במרכז הפר או עומד להפר תנאי מתנאי ההיתר, המנויים להלן, רשאי הוא להורות, בצו, על העברתו למשמורת:

(1)

לא התייצב לצורך רישום במרכז באופן חוזר ונשנה ללא אישור ממונה ביקורת הגבולות;

(2)

נמצא עובד מחוץ למרכז השהייה;

(3)

נמצא כי הוא מסכן את ביטחון המדינה, שלום הציבור,

(ב)

לא יושם שוהה במשמורת אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו. לא ניתן לאתרו רשאי הממונה להורות, שלא בפניו, על השבתו למשמורת, ובלבד שתינתן לו הזדמנות להשמעת טענותיו לא יאוחר מ-24 שעות לאחר השבתו למשמורת;

(ג)

(1)

קבע הממונה כי שוהה במרכז ישהה במשמורת בשל אחת מהעילות המנויות בסעיף קטן (א), תקופת המשמורת לא תעלה על שלושה חודשים, אשר לאחריהם ישוב למרכז;

(2)

שב השוהה למרכז וקבע הממונה כי יושב למשמורת בשל הפרת תנאי סעיף קטן (א) בשנית, תקופת ההשבה למשמרת לא תעלה על ששה חודשים, אשר לאחריהם ישוב השוהה למרכז;

(3)

תקופת המשמורת בכל השבה נוספת למשמורת בשל הפרת תנאי סעיף קטן (א) לא תעלה על שנה, אשר לאחריה ישוב השוהה למרכז;

(ד)

עזב שוהה את המרכז, וחלפו 48 שעות מעת שהיה אמור לשוב אל המרכז בהתאם לתנאי ההיתר או שקבע ממונה ביקורת הגבולות בהתאם לסעיף 32ד(ג) כי מסתנן ישהה במרכז וחלפו 48 שעות מעת שהמסתנן היה אמור להתייצב בו, יועבר המסתנן לממונה ביקורת הגבולות על מנת שיבחן העברתו למשמורת, ואת משך תקופת המשמורת המירבית בהתאם לפרוט להלן:

(1)

עברה תקופה של עד חודש מיום שעזב השוהה את המרכז או מיום שנדרש להגיע למרכז ולא התייצב בו ועד שהובא בפני הממונה, תקופת המשמורת לא תעלה על חודשיים;

(2)

עברה תקופה שבין חודשיים ועד ששה חודשים מיום שעזב השוהה את המרכז או מיום שנדרש להגיע למרכז ולא התייצב בו, ועד שהובא בפני הממונה, תקופת המשמורת לא תעלה על חצי שנה;

(3)

עברה תקופה של מעל לששה חודשים מיום שעזב השוהה את המרכז או מיום שנדרש להגיע למרכז ולא התייצב בו, ועד שהובא בפני הממונה, תקופת המשמורת לא תעלה על שנה;

עם תום תקופת המשמורת ישוב השוהה למרכז השהייה;

(ה)

הוראות סעיפים 30א- 30ו יחולו על מי שעבר למשמורת לפי סעיף זה בשינויים אלה:

(1)

הוראות סעיפים 30א(ג)(3) ו- 30א(יא) לא יחולו;

(2)

הבאה בפני בית הדין לביקורת משמורת בהתאם לסעיף 30ד ו- 30ה לחוק בהקדם האפרי ולא יאוחר מ – 7 ימים מיום ההחזרה למשמורת;

(3)

מי ששוחרר ממשמורת לפי סעיף 30ה ישוב למרכז השהייה;

ממונה ברור פניות השוהים במרכז

32כג

השר לביטחון הפנים, ימנה מי שכשיר להיות שופט שלום כממונה על בירור פניות שוהים לעניין תנאי שהייתם במרכז;

תקנות

32כד

השר לביטחון הפנים רשאי לקבוע הוראות מיוחדות לעניין שהות ילדים ונשים במרכז השהייה.

הוספת סעיף 30ד(א)(4)

סמכויות בית הדין

30ד

(א)(4)

לאחר סעיף 30ד(א)(3) יבוא:-

(4)

לעיין מחדש בהחלטה לפי סעיף 32יא(ד) ובלבד שהדבר לא יאפשר לשוהה לעבוד מחוץ למרכז השהייה.

תיקון עקיף לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) התשנ"ו-1996

בסעיף 11י לחוק, אחרי המילים "או במקום משמורת מיוחד" יבוא "מרכז לשוהים כאמור בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)(מרכז לשוהים- הוראת שעה), התשי"ד-1954".

בסעיף 11יא לחוק, אחרי המילים "או מוחזקים במשמורת" יבוא "או שוהים כהגדרתם בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)(מרכז לשוהים- הוראת שעה), התשי"ד-1954"

תוקף

הוראת שעה

תיקון זה יעמוד בתוקפו 3 שנים מיום פרסומו.

דברי הסבר

כללי

למדינת ישראל גבולות באורך מאות קילומטרים עם שכנותיה. הגבול עם מצרים, שאורכו למעלה מ-200 ק"מ, הוא גבול שהיום אומנם מגודר ברובו, אך לא ניתן יהיה לעולם למנוע לחלוטין מעבר מסתננים דרך הגדר לתוך מדינת ישראל. מראשיתו של גל ההסתננות לפני כ-7 שנים ועד היום נתפסו כ-60,000 מסתננים שנכנסו לישראל. במצב שטרם חקיקת תיקון מס' 3 בחוק למניעת ההסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד- 1954 (להלן: "תיקון מס' 3 לחוק"), הושמו המסתננים במשמורת, אך שוחררו ממנה לאחר פרק זמן קצר יחסית. זאת משום שהטיפול בהם נעשה לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, אשר אינו מאפשר, ככלל, החזקה של אדם במשמורת במשך יותר מ- 60 ימים.

מחקיקת תיקון מס' 3 לחוק בינואר 2012, ועד לפסיקת בית המשפט העליון בעניין בג"ץ 7146/12 אדם נ' הכנסת (להלן: "פסק הדין"), ניתן היה להחזיק מסתננים במשמורת לתקופה של עד 3 שנים. ביום 16.9.13 קבע בית המשפט העליון בהרכב של 9 שופטים כי ההסדר של החזקה במשמורת לתקופה של עד 3 שנים איננו חוקתי, בשל הפגיעה הלא מידתית בזכות לחירות הקבועה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. נפסק כי הוראות סעיף 30א לתיקון מס' 3 בחוק למניעת ההסתננות בטלות. מצב דברים זה מחזיר את המצב המשפטי לזה שהיה טרם התיקון. תיקון החקיקה שלפנינו נדרש, אם כן, נוכח היקפיה של אוכלוסיית המסתננים ומאחר וההסדר בחוק הכניסה לישראל אינו מספק.

תיקון חקיקה זה בא ליצור הסדר מאוזן יותר, אשר יהווה אמצעי מידתי יותר ועל כן יעמוד בסטנדרטים החוקתיים אשר נקבעו בפסק הדין.

הצעת החוק עניינה בשניים: תיקון סעיף 30א שבוטל, תוך העמדת תקופת המשמורת על שנה אחת, והקמת מרכז שהייה למסתננים אשר יפעל כמרכז שהייה פתוח, באופן שתתאפשר כניסה ויציאה של השוהים במרכז בחלק משעות היממה. המרכז יספק לשוהים בו מקום מגורים, מזון, שירותים רפואיים וצרכים נוספים. הצעת חוק זו יוצרת, אם כן, איזון ראוי בין זכותה של מדינת ישראל להגן על גבולותיה ולמנוע את ההסתננות אליה, לבין חובתה לנהוג באופן הומאני כלפי כל מי שנמצא בשטחה ולהגן על זכויות האדם של כל אדם באשר הוא אדם.

סעיף 1 –הוספת סעיף 30א

ביום 16.9.2013 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 7146/12 אדם נ' הכנסת, בעניין חוקתיותו של תיקון מס' 3 לחוק, המאפשר להחזיק מסתננים במשמורת לתקופה של עד 3 שנים. בית המשפט העליון קבע, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, כי ההסדר איננו חוקתי, בשל פגיעה לא מידתית בזכות לחירות הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. במישור האופרטיבי נפסק כי כלל הוראותיו של סעיף 30א לחוק בטלות.

כבר בסעיף 11 לפסק הדין קובעת השופטת ארבל כי מדינת ישראל ניצבה וניצבת בפני תופעה משמעותית של עשרות אלפי מסתננים החודרים לשטחה שלא כדין, ואשר אין באפשרותה בשלב זה לגרשם. בהמ"ש שב ומסביר את השלכותיה של תופעת ההסתננות (סעיפים 12- 18 לפסק הדין של השופטת ארבל) ומדגיש במפורש כי בעבר חל על המסתננים חוק הכניסה לישראל, אך בפועל הדבר לא צלח והמסתננים השתחררו לאחר זמן קצר (סעיף 24 לפסק הדין של השופטת ארבל) ובעקבות זאת נחקק התיקון. מדברי בית המשפט עולה כי ההסדר שבחוק הכניסה בנוסחו כיום אינו נותן מענה לתופעה ונדרש הסדר חקיקתי נפרד.

כב' השופט פוגלמן בפסק דינו מציין כי התיקון נחקק כדי להתמודד עם מי שישראל אינה מרחיקה אותם בשלב זה למדינות מוצאם מאחר וההסדר בחוק הכניסה מתאים רק לשוהים שלא כדין שניתן להרחיקם. התיקון לחוק ההסתננות נחקק כדי להתמודד עם מי שישראל אינה מרחיקה אותם בשלב זה למדינות מוצאם. אילו היה מדובר בשוהים שלא כדין שניתן להרחיקם, נדמה כי די היה בהסדר בחוק הכניסה או בהסדר דומה (סעיפים 4-6 לפסק דינו).

בנוסף, בחינה מעמיקה של פסק הדין מגלה כי לשיטתם של חלק משופטי ההרכב תיקון חקיקה אשר יכלול תקופת משמורת קצרה באופן משמעותי הוא אפשרי. כך למשל כפי שקבע כב' הנשיא גרוניס בפסקה 5 לפסק דינו: "אף בנסיבות הקיימות כיום אין מניעה, לגישתי, לחוקק חוק חדש שיתיר החזקה במשמורת במשך תקופה קצרה באופן משמעותי משלוש שנים"; כך כב' השופט הנדל בפסקה השישית לפסק דינו: "בנסיבות החדשות שנוצרו, אני סבור כי ניתן יהיה להסתפק באמצעי מידתי יותר: קביעת רף עליון למשמורת שאיננו מגיע או מתקרב לשיעור של 3 שנים. ויובהר: גם לאחר שייקבע רף מידתי, לא הייתי שולל קביעת תקופה אחרת – שאף היא כפופה לביקורת החוקתית – אם וכאשר המציאות תשתנה". הפחתת תקופת המשמורת בשליש היא ללא ספק הפחתה משמעותית.

כמובן שעיקר ההתמודדות היא עם מסתננים שלא ניתן לעת הזו להרחיקם חזרה למדינותיהם, אך התיקון נועד לחול על כל מי שהסתנן למדינת ישראל ללא קשר למדינת מוצאו.

זה המקום לציין כי איזון נוסף יש בכך שסעיף זה יהיה אחד מהאמצעים אשר יעמדו לרשות המדינה יחד עם הגדר, הגבלות על מקום מגורים ועבודה של מסתננים והקמת מרכז שהיה פתוח. יש בכך שהמשמורת הינה אחד ממגוון של אמצעים לתת מענה הולם גם לפגם נוסף בחוק, אשר נדון בפסק הדין, ועיקרו שחלופת הכליאה היא האמצעי היחיד אותו העמידה המדינה להתמודדות עם תופעת ההסתננות הלא חוקית.

סעיף קטן (א) מציע כי מסתנן יובא לפני ממונה ביקורת הגבולות של רשות ההגירה והאוכלוסין, לא יאוחר מ–7 ימי עבודה מיום תחילת החזקתו במשמורת, לשם בחינת עניינו בהתאם לאמור בסעיף קטן (ב).

לפי סעיף קטן (ב), ממונה ביקורת הגבולות יהיה רשאי לשחרר מטעמים מיוחדים מסתנן בערובה אם שוכנע כי התקיימה אחת הנסיבות המנויות בסעיף:

(1) בשל גילו או מצב בריאותו החזקתו במשמורת עלולה לגרום נזק לבריאותו ואין דרך אחרת למנוע את הנזק האמור;

(2) קיימים טעמים הומניטריים מיוחדים אחרים המצדיקים את שחרורו של המסתנן;

(3) המסתנן הוא קטין שאינו מלווה על ידי בן משפחה כהגדרתו המוצעת או על ידי אפוטרופוס;

(4) השחרור עשוי לסייע בהליכי גירושו של המסתנן;

לפי סעיף קטן (ג), ממונה ביקורת הגבולות יהיה רשאי לשחרר מסתנן בערובה אם שוכנע כי התקיימה אחת הנסיבות המנויות בסעיף:

(1) המסתנן ביקש אשרה ורישיון לישיבה בישראל ולא החל טיפול בבקשתו למרות שחלפו שלושה חודשים;

(2) המסתנן הגיש בקשה כאמור בפסקה (1) ולא ניתנה החלטה לגבי בקשתו משך ששה חודשים;

(3) המסתנן שהה במשמורת במשך שנה בלא שצו הגירוש הוצא לפועל.

ככל שלא מתקיימת במסתנן עילה המצדיקה את שחרורו, המגמה היא להחזיקו במשמורת עד לגירושו או עד למיצוי התקופה המרבית להחזקתו, העומדת על שנה, לפי המוקדם מביניהם מהטעמים שצוינו קודם לכן.

עילות השחרור בערובה הכלולות בהצעת החוק מצומצמות מאלה הקבועות בחוק הכניסה לישראל עם זאת, נוספו בהצעת החוק כמה עילות שחרור שאינן מצויות בחוק הכניסה לישראל, והן העילות המנויות בסעיפים קטנים ב(3),ו- (ג)(1)-(ג)(3) המוצעות.

עילת השחרור האמורה בסעיף קטן (ב)(3) הוספה, משום שבקרב אוכלוסיית המסתננים מצויים קטינים, שגילם הצעיר והיותם לא–מלווים על ידי קרוב שהוא בגיר, מחייבים התייחסות שונה מזו הניתנת למסתננים שהם בגירים. העילות שבפסקאות (ג)(1)-(ג)(3) נועדו להבטיח כי אם הגיש המסתנן בקשה לאשרה ורישיון לישיבה בישראל, למשל בנימוק שהוא פליט, הטיפול בבקשתו לא יעוכב. התקופה שבסעיף (ג)(2) קוצרה לאור הערת בית המשפט על החשיבות בכך שמבקש מקלט ישב תקופה מצומצמת ככל הניתן במשמורת בטרם תיבחן בקשתו.

מכל מקום מוצע כי מסתנן לא ישוחרר בערובה מן הטעמים האמורים לעיל, אם גירושו מישראל נמנע או מתעכב בשל העדר שיתוף פעולה מלא מצדו, לרבות לעניין הבהרת זהותו או הסדרת הליכי גירושו מישראל, או אם שחרורו עלול לפגוע בביטחון המדינה, בשלום הציבור או בבריאותו, וזאת אף אם קיימים טעמים הומניטריים לשחרורו או ששחרורו יכול לסייע בהליכי הגירוש.

סעיף קטן (יא) המוצע קובע כי התיקון יחול על מסתנן שנכנס לישראל לאחר תחילתו. בכך יהיה כדי להגשים את תכליות החקיקה תוך מתן איזון הולם לקשיים אשר נדונו בפסק הדין. למנוע את כניסתם של מסתננים חדשים לתחומי מדינת ישראל ולמנוע השתקעותם של מסתננים אלה בישראל, כמו גם להוות הרתעה, שבצדה הניסיון לתת פתרון מאוזן לקושי שבתכלית זו ולפיו ההשמה במשמורת נועדה להרתיע אחרים בלבד.

2. הוספת פרק ב' לחוק - הקמת מרכז השהייה למסתננים

תיקון חקיקה זה בא להוסיף על תיקון הוראות סעיף 30א והפחתת תקופת ההחזקה במשמורת לשנה באופן שיקבע כי מסתננים יוכלו להיות מוחזקים במרכז שהייה פתוח. המרכז יהווה מקום לינה ויספק מזון ושירותים רפואיים למסתננים אשר יתגוררו בו כמו גם צרכים נוספים, ומהווה אמצעי מידתי יותר ופוגעני פחות בהשוואה לאמצעים חלופיים.

כבר ביום 28.11.10 קיבלה הממשלה את החלטה מס' 2507 להטיל על צוות בראשות סמנכ"ל משרד הביטחון לגבש תכנית להקמה והפעלה של מרכז שהייה למסתננים מגבול מצרים. לפי ההחלטה, המרכז יופעל ע"י שירות בתי הסוהר ויאפשר שהייה של מסתננים מגבול מצרים - הנמצאים כבר בישראל וכאלה שיגיעו לאחר קבלת החלטה זו - אשר לעת עתה לא ניתן להרחיקם למדינת מוצאם, או למדינה שלישית, ויסופקו בו צרכיהם הפיזיים ובפרט- מקומות לינה, מזון, שתייה וצרכי בריאות. בהמשך, ב-11.12.11, קיבלה הממשלה את החלטה 3936 העוסקת אף היא במרכז השהייה, וכן בהרחבתו של מתקן "סהרונים". הממשלה הדגישה בהחלטתה, כי המתקן ייבנה תוך מתן מענה להפעלתו בין כמרכז פתוח ובין כמתקן משמורת (סגור), ויכול שישמש כולו או חלקו כמתקן משמורת.

כב' השופטת ארבל בפסק דינה (סעיפים 105 - 106) מביאה דוגמאות מהמשפט הבינלאומי המפרטות שורה של חלופות למעצר ובניהן מרכזי שהייה פתוחים. כב' השופט פוגלמן בפסק דינו מציין כי ניתן לחשוב על אמצעים פוגעניים פחות מהשמה במשמורת כגון חיוב המסתננים לגור במרכזי שהייה פתוחים או פתוחים למחצה, תוך הטלת מגבלות מידתיות על חופש התנועה (סעיף 39 ואילך לפסק הדין),גם המשנָה לנשיא נאור מזכירה את המתקן הפתוח כאמצעי מידתי יותר.

מטרתו של מרכז השהייה לספק למסתנן את צרכיו הבסיסים מחד, ולאסור עליו לעבוד במרכזי הערים מאידך. כך פוחת התמריץ הכלכלי להסתננות לישראל ועם זאת אין צורך בהשמת המסתנן במשמורת לתקופות ארוכות. מורכבותו של המרכז דורשת חבירה של מגוון רחב ביותר של גורמים. השב"ס והמשרד לביטחון הפנים יהיו ממונים על הפעלת המרכז והשותפים המרכזיים להפעלת המרכז הם משרד הפנים, משרד המשפטים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד האוצר, משרד החינוך, משרד הכלכלה, משרד הבריאות, משרד הביטחון.

מאחר ומדובר במתכונת הפעלה של מרכז השונה במהותו מתפיסת הפעלה של בתי סוהר הקיימים בישראל, קובעת הצעת החוק כי שב"ס יערך לניהול והפעלה של המרכז לרבות הסדרה של הסוגיות הבאות: הכשרה מתאימה לעובדים, סמכויותיהם של מנהל המרכז ועובדיו, חובות השוהים לרבות משטר המשמעת, הבטחת השמירה על הביטחון, הגבלות כניסה ויציאה של השוהים, איסור על השוהים לעבוד בישראל, אכיפת איסור העסקה כלפי מעסיקים והעברה למשמורת של שוהים שיפירו את תנאי השהייה.

א. סעיף 32א - הגדרות

מוצע לקבוע כי המרכז שיוקם ייקרא "מרכז לשוהים", ולהגדיר את ייעודו של המרכז אשר יופעל וינוהל על ידי שירות בתי הסוהר ויספק לשוהים בו מקום מגורים, מזון, שירותים רפואיים וצרכים נוספים. כן מוצע לקבוע כי מי שישהה במרכז הינו מסתנן אשר לגביו קבע ממונה ביקורות הגבולות כי ישהה במרכז בהתאם להוראות המפורטות בפרק זה.

מוצע לקבוע כי בראש המרכז יעמוד "מנהל המרכז", כהגדרתו בפרק זה.

ועל מנת לוודא כי זכויות השוהים במרכז נשמרות, מוצע למנות ממונה על תלונות השוהים במרכז שתפקידו, בין היתר, לברר פניות של השוהים במרכז לעניין תנאי שהייתם במרכז.

ב. סעיף 32ב - הכרזה

מוצע להסמיך את השר לביטחון הפנים להכריז על מקום מסוים (לרבות בניין או מחנה) כמרכז לשוהים.

ג. סעיף 32ג - הכשרה ומינוי עובד המרכז

מוצע לקבוע כי נציב שירות בתי הסוהר ימנה את עובדי המרכז, וזאת מאחר ומדובר בהפעלת מרכז אשר בו חיים אנשים וניתנים בו שירותים שונים ועל כן שירות בתי הסוהר הוא המתאים ביותר לנהלו. עם זאת, על מנת להדגיש ולהבטיח כי המרכז אינו מתנהל כמתקן משמורת יידרש עובד אשר מועסק במרכז לעבור הכשרה מתאימה.

ד. סעיף 32ד- שהייה במרכז

סעיף קטן (א) המוצע קובע כי אם מצא הממונה שקיים קושי בביצוע גירושו של מסתנן על פי סעיף 30(א) לחוק, רשאי הוא לקבוע כי המסתנן ישהה במרכז עד לגירושו מישראל, עד ליציאתו ממנה או עד למועד שיקבע הממונה. מטרת ההצעה לאפשר תנאי מחייה בסיסיים שקיים קושי להרחיקם.

על פי סעיף קטן (ב) המוצע הממונה רשאי להחליט על ההשמה במשמורת בין אם המסתנן מוחזק במשמורת מכוח צו משמורת לפי חוק הכניסה לישראל או מכוח צו גרוש, ובין אם המסתנן אינו מצוי במשמורת. סעיף זה מאפשר שהייה במרכז של מי שמועברים אליו ישירות מן המשמורת כמו גם של מי ששוחררו מן המשמורת ושוהים במרכזי הערים.

בהתאם לסעיפים קטנים (ג) ו- (ד) המוצעים מסתנן אשר נקבע כי ישהה במרכז השהייה יקבל לידיו היתר. הממונה רשאי לקבוע תנאים כגון חובת מגורים במרכז, פרוט שעות היציאה מהמרכז, מועדי התייצבות לרישום נוכחות ואיסור עבודה מחוץ למרכז. ההיתר מדגיש כי מסתנן זה שוהה במרכז ועל כן אינו רשאי לעבוד. תנאים אלה הם הבסיס לקיומו של המרכז, שכן הם הקובעים את איסור העבודה של המסתנן העומד בבסיסו.

א. סעיפים 32ה עד 32ח- שירותי בריאות, רווחה, חינוך והכשרות מקצועיות לשוהים במרכז

הסעיפים המוצעים מסדירים את חלוקת האחריות בין שירות בתי הסוהר המתפעל את המרכז באופן שוטף למשרדי הממשלה השונים השותפים בהפעלת המרכז ובמתן שירותים לשוהים בו, החל מהשירותים הבסיסים ביותר כגון: שירותי בריאות ברמה נאותה, שירותי רווחה, שירותי חינוך (לקטינים בלבד) ועד להכשרה מקצועית אשר יינתנו לשוהים במרכז והכל בהתאם לכללים שיקבעו על ידי השרים הרלוונטיים.

ב. סעיף 32ט - איסור עבודה

סעיף זה קובע את הרציונל העומד בבסיסו של מרכז השהייה: שר הפנים לא ייתן רישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, למי שניתן לו היתר לצורך שהייה במרכז והוא לא יהיה רשאי לעבוד מחוץ למרכז.

אובדן התמריץ הכלכלי יהפוך את ההסתננות לישראל לפחות רלוונטית ותשדר למסתננים פוטנציאלים מארצות מוצאם כי לא ניתן להתפרנס בישראל וכי ההסתננות אינה כדאית, מאידך במרכז יסופקו כל צורכי המסתננים ובכך יושג האיזון הנדרש.

ג. סעיף 32י- העסקת שוהה במרכז

מוצע לקבוע כי מנהל המרכז רשאי בהסכמת השוהה, להעסיקו בעבודות תחזוקה ושירותים שוטפים לפי הגדרה בפרק זה בשטח מרכז השהייה. כנגד עבודתו יקבל השוהה גמול סביר באופן שיקבע השר לביטחון פנים. על העסקה זו לא יחולו יחסי עובד מעביד.

ד. סעיף 32יא- יציאה מהמרכז

הסעיף בא לקבוע את המסגרת ואת עיקר תפיסת ההפעלה של המרכז. בהתאם לסעיף שר הפנים בהסכמת השר לביטחון הפנים יקבע הוראות לעניין שעות יציאת השוהים וחזרתם למרכז, וכן לעניין מועדי התייצבותם בו לצורך רישום.

מועדי ההתייצבות יקבעו באופן שלא יאפשר לשוהה לעבוד מחוץ למרכז השהייה. סעיף קטן (ב) קובע כי שוהה לא ישהה מחוץ למרכז אלא בהתאם להוראות. הכללים נועדו לצורך ניהול ראוי של המרכז, אולם באים להבטיח כי חופש התנועה במרכז ומחוצה לו ישמר על מנת להבטיח שהמרכז אינו מהווה בפועל סוג של מעצר.

סעיף קטן (ג) קובע כי על שוהה חלה חובת התייצבות במרכז לצורך רישום, בהתאם להוראות. מטרת ההתייצבות לוודא כי שוהים במרכז אינם עובדים ובהתאם יקבעו מועדי ההתייצבות באופן שיאזן בין הרצון לאפשר לשוהים חופש תנועה רחב ככל האפשר אך ימנע מהם- דה פקטו- לעבוד. על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו- (ג) רשאי הממונה, על פי שיקול דעתו ומטעמים שירשמו, על פי בקשת שוהה, לפטור את השוהה מהתייצבות במרכז לצורך רישום וזאת לפרק זמן שלא יעלה על 48 שעות ובלבד שהדבר לא יאפשר לו לעבוד מחוץ למרכז השהייה. ככל שהשוהה במרכז יבקש להשיג על החלטת הממונה לפי סעיף זה יוכל לפנות אל בית הדין לביקורת משמורת (ראה סעיף 3 לתיקון המוצע שעניינו הוספת סעיף 30ד(א)(4) לחוק).

עוד קובע סעיף קטן (ה) כי שוהה אשר נמצא מחוץ למרכז, יהיה חייב לשאת עמו את ההיתר אשר קיבל בהתאם לסעיף 32ד(ג) לחוק זה ולהציגו ככל שיידרש לכך מעובד המרכז או מגורם מוסמך אחר.

ה. סעיף 32יב- הפעלת המרכז וניהולו

מוצע כי מנהל המרכז יוסמך לקבוע באישור נציב שב"ס, הוראות לעניין הפעלת מרכז השהייה, ניהולו, הבטחת השמירה על הביטחון, הסדר והמשמעת בו, וכיוצא בזה, כאמור להלן:

(1) אישור כניסה ויציאה של אדם למרכז או לחלק ממנו;

(2) הבטחת הסדר והביטחון;

(3) השמה ושיבוץ במגורי המרכז לרבות הפרדת סוגי אוכלוסיות;

(4) חפצים האסורים בהחזקה;

(5) החזקה והפקדת חפצים;

(6) מבקרים במרכז;

(7) חובות השוהים;

(8) סדר יום;

(9) בטיחות;

(10) תנועה במרכז;

(11) תעסוקת שוהים במרכז;

(12) הנחיות לניהול המרכז;

(13) שמירה על הסדר והניקיון בסביבתו של השוהה;

(14) (14) השעות בלילה בהן המרכז יהיה סגור והשוהים בולא יוכלו לצאת ממנו או להיכנס אליו.

התנועה במרכז השהייה תהיה חופשית, אלא אם הוחלט אחרת על ידי מנהל מרכז השהייה מטעמים של שמירה על ביטחון הציבור. בשעות הלילה יהיה המרכז סגור לתנועת שוהים, וזאת מטעמי ביטחון ועל מנת לאפשר ניהול תקין של המתקן. בנוסף מוצע כי הוראות אלה יפורסמו בלשון המובנת לשוהים במרכז.

ו. סעיף 32יג- מתן דמי כיס

מוצע לקבוע כי יינתנו לשוהים במרכז השהייה דמי כיס חודשיים לצורך רכישה של מוצרים שונים אשר תתאפשר במרכז או שווה ערך לכך. השר לביטחון הפנים יוסמך לקבוע את שיעור דמי הכיס בהסכמת שר האוצר.

ז. סעיפים 32יד עד 32כא - סמכויות עובדי המרכז

מוצע להחיל בשינויים המחויבים את הוראות סעיף 3 לחוק סמכויות חיפוש לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005 (להלן- "חוק הסמכויות") ולקבוע כי לשם שמירה על הסדר וביטחון השוהים במרכז, ולשם שמירה על ביטחון הציבור, יוענקו סמכויות לעובד המרכז שהוסמך לכך, לשוטר וכן לחייל ולמאבטח שהוסמכו הסמכויות: הנתונות בחוק סמכויות. יובהר, כי השגת התכלית של שמירה על ביטחון הציבור ושמירה על הסדר וביטחון השוהים במרכז חייבה הרחבה מסוימת של הסמכויות שניתנו למאבטחים בחוק סמכויות.

להלן הסמכויות המוצעות:

סעיף 32יד- חיפוש על הגוף – על מנת להבטיח את ביטחונם של השוהים במרכז ואת ביטחון הציבור, מוצע ליתן סמכות חיפוש על הגוף ללא צו שופט לעובד המרכז, לשוטר, לחייל או מאבטח שהוסמך לכך בעת כניסה למרכז או בעת יציאה ממנו. סמכות זו תופעל באופן שגרתי כלפי המבקשים להיכנס למרכז ועל יוצאי המרכז. בנוסף, יוכלו הגורמים שהוסמכו לבצע חיפוש על הגוף ללא צו במקרה של חשד סביר שאדם נושא עימו נשק שלא כדין, כאשר נשק מוחזק בכלי תחבורה או כאשר אדם עומד לעשות שימוש בנשק. כמו כן, ניתן יהיה לערוך חיפוש במקרה של חשד לאחזקת חפץ שאחזקתו אסורה עפ"י דין או חפץ אסור. רשימת החפצים האסורים תיקבע ע"י מנהל המרכז באישור נציב שב"ס.

סעיף 32טו- סמכות דרישת הזדהות וסמכות תפיסה – סמכות דרישת ההזדהות נדרשת על מנת לאמת את זהותם של השוהים במרכז והמבקשים לבוא בשעריו. סמכות התפיסה מהווה חלק אינהרנטי סמכות החיפוש על הגוף ומאפשרת לבעל הסמכות לתפוס חפצים העלולים לפגוע בביטחון הציבור שהתגלה אגב החיפוש על הגוף או חפץ אסור, כפי שהוגדר ע"י מנהל המרכז באישור נציב שירות בתי הסוהר.

סעיף 32טז- סמכות חיפוש במקום- על פי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], התשכ"ט-1969, שוטר רשאי, להיכנס ולחפש בכל מקום בלא צו שופט, אם יש לו יסוד להניח שמבצעים שם פשע, או שפשע בוצע שם זה מקרוב. סמכות זו נתונה בפסד"פ גם מקרה בו אדם המצוי במקום פונה לעזרת המשטרה ויש יסוד להניח שמובצעת עבירה. בסעיף מוצע להעניק לשוטר סמכות חיפוש לגבי כל עבירה שבוצעה במרכז, ללא צו שיפוטי. סמכות זו חיונית לצורך השמירה על שלום וביטחון השוהים במרכז והשמירה על הסדר במרכז. הענקתה לשוטר בלבד על בסיס יסוד להניח ביצוע עבירה מהווה איזון ראוי.

סעיף 32יז - סמכות עיכוב – סמכות העיכוב תוקנה לגורמים שהוסמכו לכך במקרה של חשד סביר שאדם נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או נושא עימו חפץ שאחזקתו אסורה עפ"י דין. כמו כן, תוקנה סמכות העיכוב מקרה בו קיים חשד סביר לכך שאדם עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור אן את ביטחון המדינה. סמכות עיכוב כאמור מוגבלת עד לבואו של שוטר לפרק זמן של שלוש שעות, בהתאם להוראות ולמגבלות הקבועות בסעיפים 72 עד 74 לחוק המעצרים. מפעיל הסמכות לא יישא באחריות אזרחית או פלילית בשל הפעלת סמכות עפ"י סעיף זה, ככל שביצע זאת בתום לב ולמען שלום הציבור, בהתאם להוראות סעיף 44 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], התשכ"ט – 1969.

סעיף 32יח- מניעת כניסה וסמכות הוצאה – מוצע להקנות סמכות למנוע כניסה למרכז או לחלק ממנו, לרכב ציבורי , למנוע הכנסה של חפץ אסור, מטען או טובין אחרים וכן מסכות להוציא מהמקום את האדם, את החפץ האסור, המטען או הטבין, וזאת במקרה של סירוב לדרישת הזדהות, חיפוש או תפיסה של הגורמים שהוסמכו לכך.

סעיף 32 יט- שמירת הסדר והמשמעת - בנסיבות בהן קיים חשש כי שוהה עומד לגרום נזק לגוף או לרכוש, מוצע לקבוע כי עובד המרכז שהוסמך לכך יהיה רשאי לנקוט אמצעים סבירים, לרבות שימוש בכוח, כדי למנוע את הנזק או כדי לשמור על הסדר במרכז. סמכות כאמור חיונית לצורך השמירה על הסדר והמשמעת במרכז, ולמניעת נזקים לגוף ולרכוש.

לצורך אכיפת משטר המשמעת מוצע לקבוע כי, מנהל המרכז או מי שהוא הסמיך לכך, לרשאי לנקוט נגד שוהה שלא מילא חובתו אמצעי משמעת כמפורט להלן: נזיפה; אזהרה; פיצוי על נזק; הגבלה על יציאה מהמרכז. עם זאת, על מנת שלא לפגוע בזכות לחרות של השוהה מעבר לנדרש, הגבלה על יציאה מהמרכז לא תעלה על 48 בשעות, ובאופן מצטבר לא תעלה על שבעה ימים.

סעיף 32 כ- חובת הזדהות-מוצע לקבוע כי עובד המרכז יעשה שימוש בסמכויותיו המפורטות דלעיל, רק אם הוא מפעילן בעת מילוי תפקידו, ועונד תג מזהה ולובש מדים שאינם נחזים להיות מדי משטרה.

סעיף 32 כא-סמכות סיוע לעובד המרכז למשטרה- מוצע לקבוע כי עובד המרכז רשאי לעשות שימוש בסמכויותיו המפורטות לעיל לשם סיוע למשטרת ישראל בהתמלא התנאים הבאים בלבד:

(1) פעולות משטרת ישראל הן בתוך המרכז

(2) עובד המרכז מפעיל את הסמכות בעת מילוי תפקידו

(3) הפעלת הסמכות תיעשה בנוכחות שוטר או בכפיפות לשוטר המצוי בשטח המרכז

ח. סעיף 32כב- העברה למשמורת

סעיף זה מפרט את דרך ההעברה למשמורת למי שהפר את התנאים המנויים בסעיף.

סעיף קטן (א) קובע את התנאים להשבה למשמורת של מי ששוהה במתקן הפתוח. על פי הסעיף משנוכח ממונה ביקורת הגבולות כי שוהה במרכז הפר או עומד להפר תנאי מתנאי ההיתר, שהם מהתנאים המנויים בסעיפים הקטנים (1)-(3) ה רשאי הוא להורות בצו על העברת השוהה למשמורת.

סעיף קטן (ב) בא להבטיח, כי בדומה להשמה במשמורת על פי חוק הכניסה או החוק למניעת הסתננות תתקבל גם כאן ההחלטה על ידי הגורם בעל הניסיון הרב ביותר, ממונה ביקורת הגבולות. עוד בא הסעיף להבטיח את זכות הטיעון של השוהה במרכז בטרם הפעלת הסנקציה. עם זאת, ככל שלא ניתן לאתרו, רשאי הממונה להורות, שלא בפניו, על השבתו למשמורת, ובלבד שתינתן לו הזדמנות להשמעת טענותיו לא יאוחר מ-24 שעות לאחר השבתו למשמורת.

סעיף קטן (ג) בא לתחם את שיקול דעת ממונה ביקורת הגבולות בעת ההשבה למשמורת ולקבוע את התקופה המכסימלית בה ישהה המסתנן במשמורת על פי התיחום הבא: החזרה ראשונה למשמורת תעמוד על תקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, השבה שנייה תהיה לתקופה שלא תעלה על ששה חודשים, ובכל הפרה נוספת לא תעלה תקופת המשמורת על שנה. בכל מקרה עם סיום תקופת המשמורת ישוב השוהה למרכז.

חלקו השני של הסעיף, שעיקרו בסעיף קטן (ד) עניינו בשוהה שבחר לעזוב את המרכז ולא לשוב אליו ובמי שממונה ביקורת הגבולות קבע כי ישהה במרכז ולא התייצב בו. הסעיף בא לתחם את שיקול דעת ממונה ביקורת הגבולות בעת ההשבה או ההעברה למשמורת ולקבוע את משך השהות המכסימלית במשמורת על פי התיחום הבא: עברה תקופה של עד חודש מיום שעזב השוהה את המרכז או מיום שנדרש להגיע למרכז ולא התייצב בו ועד שהובא בפני הממונה, תעמוד תקופת המשמורת המכסימלית על חודשיים; עברה תקופה שבין חודשיים ועד ששה חודשים מיום שעזב השוהה את המרכז או מיום שנדרש להגיע למרכז ולא התייצב בו, ועד שהובא בפני הממונה, תעמוד תקופת המשמורת המכסימלית על חצי שנה; עברה תקופה של מעל לששה חודשים מיום שעזב השוהה את המרכז או מיום שנדרש להגיע למרכז ולא התייצב בו, ועד שהובא בפני הממונה, תעמוד תקופת המשמורת המכסימלית על שנה. עם תום תקופת המשמורת ישוב השוהה למרכז השהייה.

סעיף קטן (ה) קובע כי הוראות סעיף 30א עד 30ו יחולו על מי שעבר למשמורת לפי סעיף זה בשינויים הבאים: סעיף 30א(ג)(3) הקובע כי שהייה של מעל לשנה במשמורת תהווה עילת שחרור וסעיף 30א(יא) שעניינו בהחלת התיקון על מי שהסתנן לאחר כניסתו לתוקף בלבד לא יחולו. עם זאת, הממונה אינו פטור מלבחון האם מתקיימת במסתנן אחת מעילות השחרור ממשמורת, וכן את המסתנן יש להביא בפני בית הדין לביקורת משמורת בתוך תקופה קצרה יותר, שלא תעלה על 7 ימים. ככל שהמסתנן ישוחרר מן המשמורת הוא ישוב למרכז השהייה.

ט. סעיף 32כג- ממונה בירור פניות השוהים במרכז

מוצע למנות ממונה לבירור פניות השוהים במרכז השהייה בכל הנוגע לתנאי שהייתם במרכז. הממונה יהיה בעל הכשרה מתאימה וימונה על ידי השר לבטחון הפנים.

י. סעיף 32כד- תקנות

השר לביטחון הפנים רשאי לקבוע הוראות מיוחדות לעניין שהייה של ילדים ונשים במרכז.

3. הוספת סעיף 30ד(א)(4) לחוק – סמכויות בית הדין

סעיף 32יא קובע כי על שוהה במרכז השהייה חלה חובת התייצבות במרכז לצורך רישום. על אף האמור בסעיף רשאי ממונה ביקורת הגבולות, על פי שיקול דעתו ומטעמים שירשמו, על פי בקשת שוהה, לפטור את השוהה מהתייצבות במרכז לצורך רישום וזאת לפרק זמן שלא יעלה על 48 שעות ובלבד שהדבר לא יאפשר לו לעבוד מחוץ למרכז השהייה.

ככל שהשוהה במרכז יבקש להשיג על החלטת הממונה לפי סעיף זה יוכל לפנות אל בית הדין לביקורת משמורת בנושא זה. זאת מאחר ולבית הדין לביקורת משמורת מומחיות בנושא זה ועל מנת למנוע הצפת בתי המשפט בעתירות של שוהים במרכז המבקשים לצאת ממנו לתקופות קצרות. הסעיף מדגיש כי בית הדין יקבל החלטתו בשים לב לכך שהדבר לא יאפשר לשוהה לעבוד מחוץ למרכז.

4. תיקון עקיף לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) התשנ"ו-1996

על מנת לאפשר לשוהים במרכז יציאה וכניסה מהירים למרכז, נדרש זיהוי מהיר שלהם. לשם כך מוצע לתקן את חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) כך שבסעיף 11י לחוק, אחרי המילים "או במקום משמורת מיוחד" יבוא "מרכז לשוהים כאמור בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)(מרכז לשוהים- הוראת שעה), התשי"ד-1954" ובסעיף 11יא לחוק, אחרי המילים "או מוחזקים במשמורת" יבוא "או שוהים כהגדרתם בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)(מרכז לשוהים- הוראת שעה), התשי"ד-1954".

5. תוקף – הוראת שעה

מוצע לקבוע כי הוראות התיקון יהיו לתקופה של שלוש שנים מיום פרסומן. במהלך תקופה זו תיבחן השפעתו של ההסדר המוצע על כלל ההיבטים הנוגעים לתופעת הסתננות. בסיומה של תקופה זו ניתן יהיה לבחון את יעילותו של התיקון והשלכותיו במתכונת המוצעת.

[1] ס"ח התשי"ד, עמ' 160; התשס"ז, עמ' 463.