תזכיר הצעת חוק

א.         שם החוק המוצע

תזכיר חוק ליישום הפרוטוקול בדבר זכויות היתר והחסינויות של הארגון האירופי למחקר גרעיני, התשע"ד-2013.

 

ב.         מטרת החוק המוצע והצורך בו

כחלק מתהליך ההצטרפות של מדינת ישראל לארגון האירופי למחקר גרעיני (CERN) (להלן: "הארגון"), נדרשת ישראל להצטרף לפרוטוקול המעניק בישראל חסינויות וזכויות יתר לארגון ולאנשים הפועלים מטעמו. כל המדינות החברות בארגון הצטרפו לפרוטוקול זה, ומדובר בתנאי להצטרפות. הוראות הפרוטוקול נועדו לאפשר לארגון לפעול ביעילות, ולמלא תפקידו תוך שיתוף פעולה טוב עם המדינה הנוגעת בדבר. מטרת הצעה זו לתת תוקף במשפט הישראלי לזכויות היתר, החסינויות וההקלות הנזכרות בו.

 

ג.          עיקרי החוק המוצע

החוק מעניק, בהתאם לפרוטוקול, מעמד משפטי לארגון בישראל וכן חסינויות וזכויות יתר לארגון, לפקידיו, לנציגי המדינות החברות ולמזכיר הכללי של הארגון.

 

ד.         השפעת החוק המוצע על הדין הקיים

הוראות החוק המוצע תגברנה על דברי החקיקה העומדים בניגוד לו.

 

ה.         השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה ועל התקן המנהלי

אין.

 

 

 

ז.          נוסח החוק המוצע

חוק ליישום הפרוטוקול בדבר זכויות יתר וחסינויות של הארגון האירופי למחקר גרעיני, התשע"ד-2013

 

 

תוספת

(סעיף 2)

פרוטוקול בדבר זכויות יתר וחסינויות

של הארגון האירופי למחקר גרעיני (2004)

מבוא

המדינות שהן צדדים לפרוטוקול זה,

בתתן דעתן לאמנה המכוננת של הארגון האירופי למחקר גרעיני (CERN) ולפרוטוקול הפיננסי המצורף אליה כנספח, שנחתמו ב-1 ביולי 1953, נכנסו לתוקף ב-29 בספטמבר 1954 ותוקנו ב-17 בינואר 1971;

בתתן דעתן לכך שמושב הארגון נמצא בז'נבה, שוויצריה, ושמעמדו בשוויצריה מוגדר ע"י ההסכם בין המועצה הפדרלית השוויצית לבין הארגון מתאריך 11 ביוני 1955;

בתתן דעתן לכך שהארגון מוקם גם בצרפת, שם מוגדר מעמדו ע"י ההסכם בין ממשלת הרפובליקה הצרפתית לבין הארגון מתאריך 13 בספטמבר 1965, כפי שתוקן ב-16 ביוני 1972;

בתתן דעתן גם לאמנה בין המועצה הפדרלית השוויצית לבין ממשלת הרפובליקה הצרפתית מתאריך 13 בספטמבר 1965, בדבר הרחבת אתר הארגון כך שיכלול שטח צרפתי;

בתתן דעתן לכך שפעילויות הארגון הולכות ומתרחבות לשטח כל המדינות שהן צדדים לאמנה, וכתוצאה מכך חלה עלייה משמעותית בניידות של בני אדם וטובין המיועדים לשימושו ואשר בהם נעשה שימוש לתכניות המחקר שלו;

בשאיפתן להבטיח את הביצוע היעיל של תפקידי הארגון המוטלים עליו ע"י אמנה זו, בעיקר סעיף 2 המגדיר את מטרות הארגון, ולהבטיח יחס שווה כלפיו בשטח כל המדינות שהן צדדים לאמנה זו;

בהחליטן למטרה זו, בהתאם לסעיף 9 לאמנה, להעניק לארגון את זכויות היתר והחסינויות הדרושות לביצוע פעילויותיו הרשמיות;

הסכימו לאמור:

 

סעיף 1

הגדרות

למטרות פרוטוקול זה:

א) ה"אמנה" מתייחס לאמנה בדבר כינון הארגון האירופי למחקר גרעיני ולפרוטוקול הפיננסי המצורף אלה כנספח, אשר נחתמו ב-1 ביולי 1953, נכנסו לתוקף ב-29 בספטמבר 1954 ותוקנו ב-17 בינואר 1971;

ב)  ה"ארגון" מתייחס לארגון האירופי למחקר גרעיני;

ג) "פעילויות רשמיות" מתייחס לפעילויות הארגון המפורטות באמנה, בעיקר סעיף 2 שלה, כולל פעילויותיו שטיבן מינהלי;

ד)  "פקידים" מתייחס ל"אנשי הסגל" כמוגדר בכללים ובתקנות של הארגון ביחס לאנשי סגל;

ה) "הסכם שיתוף פעולה" מתייחס להסכם דו-צדדי, שנעשה בין הארגון לבין מדינה לא-חברה או מוסד מדעי המוקם באותה מדינה, המגדיר את התנאים המסדירים את השתתפותו/ה בפעילויות הארגון;

ו) "הסכם התאגדות" מתייחס להסכם דו-צדדי, שנעשה בין הארגון לבין מדינה אשר אינה מתאימה להיות מדינה חברה, המכונן שותפות מוסדית הדוקה בין אותה מדינה לבין הארגון על מנת לאפשר לה מעורבות עמוקה יותר בפעילויות הארגון.

 

סעיף 2

אישיות משפטית בינלאומית

1. לארגון יהיו אישיות משפטית בינלאומית ומעמד משפטי בשטחי כל אחת מהמדינות שהן צדדים לפרוטוקול זה.

2. לארגון תהיה בפרט היכולת להתקשר בחוזים, לרכוש ולהוציא מרשותו מטלטלין ומקרקעין ולהשתתף בהליכים משפטיים.

 

 

סעיף 3

חסינות מפני פגיעה בשטחים, מבנים וחצרים

1. השטחים, המבנים והחצרים של הארגון יהיו חסינים מפני פגיעה.

2. סוכן של הרשויות הציבוריות לא יהיה רשאי להיכנס אליהם ללא ההסכמה המפורשת של המנהל הכללי או של נציגו המוסמך כדין.

3. במקרה של שריפה או אסון אחר המחייב פעולת הגנה מהירה, מקום שבקשת הסכמה מפורשת כאמור איננה ברת ביצוע, אישור המנהל הכללי ייראה כאילו ניתן.

4. הארגון לא יתיר שבמבנים או בחצרים שלו ייעשה שימוש כבמקום מקלט לאדם המבוקש על ביצוע, ניסיון לבצע או שאך ביצע פשע או עבירה פלילית שבגינם הוצא צו מעצר או צו גירוש, או לאדם שהורשע בפשע או בעבירה ע"י הרשויות המוסמכות.

 

 

 

סעיף 4

חסינות מפני פגיעה של ארכיונים ומסמכים

ארכיוני הארגון וכל המסמכים בכל צורה המוחזקים בידי הארגון או השייכים לו, לא משנה היכן הם נמצאים ובידי מי הם מוחזקים, יהיו חסינים מפני פגיעה.

 

סעיף 5

חסינות מהליך משפטי ומהוצאה לפועל

1. בביצוע תפקידיו הרשמיים, ייהנה הארגון מחסינות מהליך משפטי, להוציא:

א) במידה שמועצת הארגון מוותרת על חסינות כאמור במקרה מסוים;

ב)  ביחס לתביעה של צד שלישי בגין נזק הנובע מתאונה שנגרמה ע"י כלי רכב ממונע השייך לארגון או מופעל מטעמו, או ביחס לעבירת תנועה שכלי רכב כאמור מעורב בה;

ג) ביחס לאכיפת פסק בוררות שניתן לפי סעיף 16 או 18 לפרוטוקול זה;

ד)  ביחס לתביעת-נגד הקשורה במישרין והמשולבת במסגרת הנוהל של תביעה שהגיש הארגון.

2. הרכוש והנכסים של הארגון, באשר הם נמצאים, ייהנו מחסינות מפני כל צורה של הפקעה, החרמה, חילוט, בידוד וכל צורה אחרת של תפיסה או התערבות בין אם בפעולה ביצועית, מינהלית, שיפוטית או חקיקתית, להוציא:

א) במידה שמועצת הארגון מוותרת על חסינות כאמור במקרה מסוים;

ב)  במידה שיהיה בכך צורך זמני בקשר למניעה או לחקירה של תאונות המערבות כלי רכב ממונעים השייכים לארגון או מופעלים מטעמו;

ג) במקרה של עיקול משכורת, הנאכף בגלל חוב של פקיד הארגון, ובלבד שעיקול כאמור נובע מהחלטה סופית ובת אכיפה בהתאם לכללים ולתקנות שבתוקף בשטח האכיפה.

 

סעיף 6

הסדרים פיסקליים והסדרי מכס

1. במסגרת פעילויותיו הרשמיות, הארגון, רכושו והכנסתו יהיו פטורים ממסים ישירים.

2. כאשר, בעת ביצוע פעילויותיו הרשמיות, הארגון מבצע רכישות, או משתמש, בטובין או בשירותים בעל ערך מהותי, אשר במחיריהם כלולים מסים, מכסים או היטלים אחרים, המדינה שהיא צד לפרוטוקול זה שהטילה את המסים, המכסים או ההיטלים האחרים תנקוט אמצעים מתאימים כדי להשיב או להחזיר את סכום המסים, המכסים או ההיטלים האחרים האמורים, מקום שהם ניתנים לזיהוי.

3. הייבוא והייצוא ע"י הארגון או מטעמו של טובין וחומרים בביצוע פעילויותיו הרשמיות יהיו פטורים מכל המסים, המכסים או ההיטלים האחרים על ייבוא וייצוא.

4. לא יינתנו כל פטור כל החזר על מסים, מכסים או היטלים אחרים מכל סוג המהווים רק גמול על שירותים שניתנו.

5. לא ניתן להחיל את הוראות ס"ק 2 ו-3 לסעיף זה על רכישה או שימוש בטובין או בשירותים או על ייבוא טובין המיועדים לשימוש האישי של הפקידים ושל המנהל הכללי של הארגון.

6. טובין וחומרים השייכים לארגון אשר נרכשו או יובאו בהתאם להוראות ס"ק 2 או 3 לסעיף זה לא יימכרו או ייתרמו בשטח המדינה שהעניקה את הפטור אלא בתנאים שקבעה אותה מדינה.

 

סעיף 7

שימוש חופשי בכספים

הארגון יהיה חופשי לקבל, להחזיק ולהעביר כספים, מטבע ומזומנים מכל סוג; הוא רשאי לעשות בהם שימוש חופשי לפעילויותיו הרשמיות ולהחזיק חשבונות בכל מטבע בהיקף הנדרש לעמידה בהתחייבויותיו.

 

סעיף 8

תקשורת רשמית

הפצת הפרסומים וחומר המידע האחר, שהארגון קיבל או שלח בכל צורה בביצוע בפעילויותיו הרשמיות, לא תהיה מוגבלת בכל צורה.

 

סעיף 9

זכויות יתר וחסינויות של נציגי המדינות

1. נציגי המדינות שהן צדדים לפרוטוקול זה ייהנו, במהלך מילוי תפקידיהם ובמהלך הנסיעות אל מקום המפגש של הארגון וממנו, מזכויות היתר והחסינויות הבאות:

א) חסינות מפני מאסר אישי, מעצר ותפיסת חפציהם האישיים;

ב)  חסינות מפני הליך משפטי, גם אחרי סיום שליחותם, ביחס למעשים, כולל מילים שנאמרו או נכתבו, שביצעו במהלך מילוי תפקידם; אולם חסינות זו לא תחול במקרה של עבירת כלי רכב שביצע נציג של מדינה שהיא צד לפרוטוקול זה, וגם לא במקרה של נזק שגרם כלי רכב השייך לו או שהוא נוהג בו;

ג) חסינות מפני פגיעה לכל המסמכים הרשמיים, בכל צורה שבה הם מוחזקים;

ד)  הזכות להשתמש בצופנים ולקבל מסמכים ותכתובת באמצעות שליח או בכבודה חתומה;

ה) להם ולבני זוגם, פטור מכל האמצעים המגבילים כניסה ונהלי רישום של זרים;

ו) אותן הקלות ביחס להעברות כספים ולהמרות מטבע המוענקות לנציגי ממשלות זרות בשליחויות דיפלומטיות זמניות;

ז) אותם שירותי מכס ביחס לכבודתם האישית המוענקות לנציגים דיפלומטיים.

2. מדינה שהיא צד לפרוטוקול זה לא תהיה מחויבות להעניק את זכויות היתר והחסינויות הנזכרות בסעיף זה לאזרחיה-שלה או לבני אדם אשר, בעת תחילת מילוי תפקידיהם במדינה שהיא צד, הם תושבי קבע שלה.

 

סעיף 10

חסינויות וזכויות יתר של פקידי הארגון

1. פקידי הארגון ייהנו מחסינות, אפילו אחרי סיום תפקידיהם, מהליך משפטי ביחס למעשים, כולל מילים שנאמרו או נכתבו על ידם, שביצעו במהלך מילוי תפקידם ובמסגרת מגבלות חובתם. חסינות זו לא תחול במקרה של עבירת תנועה שביצע פקיד הארגון וגם לא במקרה של נזק שגרם כלי רכב ממונע השייך לו או שהוא נוהג בו.

2. פקידי הארגון ייהנו מזכויות היתר הבאות:

א) הזכות לייבא ללא מכס את הריהוט והחפצים האישיים שלהם במועד קבלת המינוי שלהם מטעם הארגון במדינה הנוגעת בדבר, והזכות, עם סיום תפקידיהם באותה מדינה, לייצא ללא מכס את הריהוט והחפצים האישיים שלהם, בכפוף, בשני המקרים, לתנאים המוטלים ע"י החוקים והתקנות של המדינה שבה ממומשת הזכות;

ב)

i)  בכפוף לתנאים ובהתאם לנהלים שקבעה מועצת הארגון, הפקידים והמנהל הכללי של הארגון יהיו כפופים למס, לטובת הארגון, על משכורות ותגמולים ששילם הארגון. משכורות ותגמולים כאמור יהיו פטורים ממס הכנסה לאומי;

ii)  מדינות שהן צדדים לפרוטוקול זה לא יהיו מחויבות לפטור ממס הכנסה פנסיות או קצבאות ששילם הארגון לפקידיו ולמנהלו הכללי לשעבר ביחס לשירותם לארגון;

ג) להם ולבני משפחותיהם המהווים חלק ממשק ביתם, פטור מהגבלות הגירה ונהלי רישום של זרים הזהה לזה המוענק בדרך כלל לפקידי ארגונים בינלאומיים;

ד)  חסינות מפני פגיעה לכל המסמכים הרשמיים, בכל צורה שבה הם מוחזקים;

ה) להם ולבני משפחותיהם המהווים חלק ממשק ביתם, שירותי החזרה למולדת בתקופת משבר בינלאומי כמו לחברי משלחות דיפלומטיות;

ו) ביחס להעברות כספים ולהמרות מטבע ושירותי מכס, זכויות היתר המוענקות בדרך כלל לפקידי ארגונים בינלאומיים.

3. מדינה שהיא צד לפרוטוקול זה לא תהיה מחויבות להעניק את זכויות היתר והחסינויות הנזכרות בס"ק 2 א), ג), ה) ו-ו) לסעיף זה לאזרחיה-שלה או לבני אדם אשר, בעת תחילת מילוי תפקידיהם במדינה שהיא צד, הם תושבי קבע שלה.

סעיף 11

ביטוח סוציאלי

הארגון והפקידים המועסקים ע"י הארגון יהיו פטורים מכל תשלום חובה לתכניות ביטוח סוציאלי לאומיות, מתוך הבנה שבני אדם כאמור מקבלים כיסוי שווה ערך של הגנה סוציאלית מהארגון.

 

סעיף 12

זכויות יתר וחסינויות של המנהל הכללי

1. נוסף על זכויות היתר והחסינויות שלפי הוראות סעיפים 10 ו-11 לפרוטוקול זה, המנהל הכללי ייהנה לאורך כל תקופת מילוי תפקידיו מזכויות היתר והחסינויות המוענקות באמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים מ-18 באפריל 1961 לנציגים דיפלומטיים בדרגה מקבילה.

2. מדינה שהיא צד לפרוטוקול זה לא תהיה מחויבות להעניק את זכויות היתר והחסינויות הנזכרות בסעיף זה לאזרחיה-שלה או לבני אדם אשר, בעת תחילת מילוי תפקידיהם במדינה שהיא צד, הם תושבי קבע שלה.

 

סעיף 13

המטרה והמגבלות של החסינויות

1. זכויות היתר והחסינויות לפי הוראות 9, 10 ו-12 לפרוטוקול זה מוענקות אך ורק כדי להבטיח תפקוד באין מפריע של הארגון ועצמאות מלאה של בני האדם שהן מוענקות להן. הן לא מוענקות לתועלתם האישית של בני האדם הנוגעים בדבר.

2. חסינויות אלה ניתנות לוויתור:

א) במקרה של המנהל הכללי, ע"י מועצת הארגון;

ב)  במקרה של פקידים, ע"י המנהל הכללי או האדם הפועל במקומו לפי הוראות סעיף 6, ס"ק 1 ב), לאמנה;

ג) במקרה של נציגי מדינה, ע"י המדינה הנוגעת בדבר;

וקיימת חובה לעשות כן בכל מקרה פרטני שבו הן ישבשו הליכי משפט וניתן לוותר עליהן מבלי לפגוע במטרה שלשמה הוענקו.

 

 

 

 

סעיף 14

שיתוף פעולה עם מדינות שהן צדדים לפרוטוקול

הארגון ישתף פעולה עם הרשויות המוסמכות של מדינות שהן צדדים לפרוטוקול על מנת לקדם עשייה נאותה של צדק, ציות לחוקים ולתקנות בדבר משטרה, בריאות הציבור, בריאות ובטיחות בעבודה ובדבר הסביבה, ועל מנת למנוע כל ניצול לרעה של זכויות היתר, החסינויות והשירותים שהוענקו בפרוטוקול זה.

 

סעיף 15

ביטחון וסדר ציבורי

1. זכותה של מדינה שהיא צד לפרוטוקול לנקוט אמצעי זהירות לטובת ביטחונה לא תיפגע ע"י הוראה מהוראות פרוטוקול זה.

2. אם מדינה שהיא צד לפרוטוקול זה מוצאת לנחוץ לנקוט אמצעים למען ביטחונה או לקיום הסדר הציבורי, היא תפנה לארגון, להוציא מקום שהדבר אינו בר ביצוע, מהר ככל שהנסיבות מאפשרות על מנת לקבוע, בהסכמה הדדית, את האמצעים הדרושים להגנה על האינטרסים של הארגון.

3. הארגון ישתף פעולה עם ממשלתה של מדינה חברה שהיא צד לפרוטוקול זה כדי למנוע כל פגיעה בביטחון או בסדר הציבורי של מדינה החברה בפרוטוקול זה כאמור כתוצאה מפעילויותיו.

 

סעיף 16

סכסוכים שטיבם פרטי

1. הארגון יקבע הוראות בדבר צורות יישוב נאותות של:

א) סכסוכים הנובעים מחוזים שהארגון הוא צד להם;

הארגון יכלול, בכל חוזה בכתב שהוא מתקשר בו, להוציא אלה הנזכרים בס"ק 1 ד) לסעיף זה, סעיף בוררות שלפיו כל סכסוך הנובע מפרשנותו או מהוצאתו לפועל של החוזה, לבקשת כל צד, תובא לבוררות, או, אם הצדדים הסכימו על כך, לצורת יישוב נאותה אחרת;

ב) סכסוכים הנובעים מנזקים שגרם הארגון או הכרוכים בכל התחייבות לא-חוזית אחרת של הארגון;

ג) סכסוכים שמעורב בהם פקיד הארגון הנהנה מחסינות מהליך משפטי, אם לא היה ויתור על חסינות כאמור בהתאם להוראות סעיף 5 לפרוטוקול זה;

ד) סכסוכים המתעוררים בין הארגון לבין פקידיו;

הארגון יביא את כל הסכסוכים הנובעים מהחלתם ומפרשנותם של חוזים שנעשו עם פקידי הארגון על בסיס הכללים והתקנות של הארגון ביחס לאנשי סגל בפני סמכות השיפוט של בית הדין המינהלי של ארגון העבודה הבינלאומי (ILOAT), או כל בית דין מינהלי בינלאומי מתאים אחר שהארגון הוכפף לסמכות השיפוט שלו בעקבות החלטה של המועצה.

2. בסכסוכים שלגביהם לא פורטה כל צורת יישוב מסוימת בס"ק 1 לסעיף זה, הארגון רשאי לפנות לכל צורת יישוב הנראית לו מתאימה, בפרט לבוררות או להפניה לבית דין מדינתי.

3. כל צורת יישוב שנבחרה לפי סעיף זה תהיה מבוססת על עקרון הזכות להליך הוגן, בתקווה לישוב מהיר, הוגן, חסר פניות ומחייב לסכסוך.

 

סעיף 17

סכסוכים בין מדינות שהן צדדים לפרוטוקול זה

1. כל חילוקי דעות בנוגע להחלתו או לפרשנותו של פרוטוקול זה אשר לא יושבו בדרכי נועם בין הצדדים, כל צד רשאי להביא בפני בית דין בינלאומי לבוררות, בהתאם לסעיף 19 לפרוטוקול זה.

2. אם מדינה שהיא צד לפרוטוקול זה מתכוונת להביא סכסוך לבוררות, היא תודיע למנהל הכללי, אשר יודיע מיד לכל מדינה שהיא צד לפרוטוקול זה על הודעה כאמור.

 

סעיף 18

סכסוכים בין מדינה שהן צדדים לפרוטוקול זה לבין הארגון

1. כל חילוקי דעות בין צד אחד או יותר לפרוטוקול זה לבין הארגון בנוגע להחלתו או לפרשנותו של פרוטוקול זה אשר לא יושבה בדרכי נועם בין הצדדים (מדינה אחת או יותר שהן צדדים לפרוטוקול זה מהוות צד אחד לסכסוך והארגון מהווה את הצד האחר), כל צד רשאי להביא בפני בית דין בינלאומי לבוררות, בהתאם לסעיף 19 לפרוטוקול זה.

2. המנהל הכללי יודיע מיד למדינות האחרות שהן צדדים לפרוטוקול זה על ההודעה שמסר הצד המגיש בקשה לבוררות.

 

סעיף 19

בית דין בינלאומי לבוררות

1. בית הדין הבינלאומי לבוררות הנזכר בסעיפים 17 ו-18 לפרוטוקול זה ("בית הדין") יפעל בהתאם להוראות סעיף זה.

2. כל צד לסכסוך ימנה חבר אחד של בית הדין. החברים שמונו כך יבחרו במשותף בחבר שלישי, אשר יהיה יו"ר בית הדין. במקרה של אי הסכמה בין חברי בית הדין בדבר בחירת יו"ר, ימונה האחרון ע"י נשיא בין הדין הבינלאומי לצדק לפי בקשת חברי בית הדין.

3. לא עלה בידי אחד הצדדים לסכסוך למנות חבר של בית הדין ולא נקט צעדים לעשות כן בתוך חודשיים אחרי בקשת הצד האחר, יהיה הצד האחר רשאי לבקש מנשיא בין הדין הבינלאומי לצדק לבצע את המינוי.

4. בית הדין יקבע לעצמו את כללי הנוהל שלו.

5. לא תהיה זכות ערעור נגד פסיקת בית הדין, אשר תהיה סופית ומחייבת את שני הצדדים. במקרה של סכסוך הנוגע להשלכות או להיקף של הפסיקה, חובתו של בית הדין תהיה לתת פרשנות לבקשת צד.

 

סעיף 20

יישום הפרוטוקול

הארגון רשאי, אם מוצעת הארגון מחליטה על כך, לעשות הסכמים נוספים עם מדינה אחת או יותר שהן צדדים לפרוטוקול זה על מנת ליישם את הוראות פרוטוקול זה.

 

סעיף 21

נוהל תיקון

1. כל מדינה שהיא צד לאמנה רשאית להציע תיקונים לפרוטוקול זה והם יועברו ע"י המנהל הכללי של הארגון למדינות האחרות שהן צדדים לפרוטוקול זה.

2. המנהל הכללי יזמן מפגש של המדינות שהן צדדים לפרוטוקול זה. אם המפגש מאמץ, ברוב של שני שלישים מהצדדים הנוכחים ומצביעים, את הנוסח המוצע של התיקון, הוא יועבר ע"י המנהל הכללי למדינות שהן צדדים לפרוטוקול זה לשם קבלה בהתאם לדרישות החוקתיות של כל אחת מהן.

3. כל תיקון כאמור ייכנס לתוקף ביום השלושים אחרי שכל המדינות שהן צדדים לפרוטוקול זה הודיעו למנהל הכללי על אשרור, קבלה או אישור שלהן.

 

סעיף 22

הסכמים פרטניים

1. הוראות פרוטוקול זה לא יגבילו ולא יפגעו בהוראותיהם של הסכמים בינלאומיים אחרים שנערכו בין הארגון לבין מדינה שהיא צד לפרוטוקול זה מטעמי מיקום בשטח מדינה זו של משרדיו, מתקניו או מתקנים אחרים. במקרה של סתירה בין הוראות אלה לבין הוראות הסכם בינלאומי כאמור, הוראות אותו הסכם בינלאומי יגברו.

2. אין בפרוטוקול זה דבר שימנע ממדינות שהן צדדים לפרוטוקול זה לעשות הסכמים בינלאומיים אחרים עם הארגון המאשרים, משלימים, מרחיבים או מחזקים הוראות פרוטוקול זה.

 

סעיף 23

חתימה, אשרור והצטרפות

1. פרוטוקול זה יהיה פתוח לחתימה מ-19 בדצמבר 2003 עד 19 בדצמבר 2004 ע"י המדינות שהן צדדים לאמנה וע"י המדינות שעשו הסכם שיתוף פעולה או הסכם התאגדות עם הארגון.

2. פרוטוקול זה יהיה כפוף לאשרור, קבלה או אישור ע"י המדינות החתומות. מסמכי האשרור, הקבלה או האישור יופקדו אצל המנהל הכללי של ארגון האומות המאוחדות לחינוך, מדע ותרבות (אונסק"ו).

3. פרוטוקול זה יישאר פתוח להצטרפות של המדינות שהן צדדים לאמנה והמדינות שעשו הסכם שיתוף פעולה או הסכם התאגדות אם הארגון. מסמכי ההצטרפות יופקדו אצל המנהל הכללי של ארגון האומות המאוחדות לחינוך, מדע ותרבות (אונסק"ו).

 

סעיף 24

כניסה לתוקף

1. פרוטוקול זה ייכנס לתוקף שלושים ימים אחרי התאריך שבו מופקד מסמך האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות השנים עשר של מדינה שהיא צד לאמנה.

2. לכל מדינה המאשררת פרוטוקול זה, מקבלת אותו, מאשרת אותו או מצטרפת אליו אחרי כניסתו לתוקף, פרוטוקול זה ייכנס לתוקף ביום השלושים שאחרי הפקדת מסמך האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות שלה אצל המנהל הכללי של ארגון האומות המאוחדות לחינוך, מדע ותרבות (אונסק"ו).

 

סעיף 25

הודעה

המנהל הכללי של ארגון האומות המאוחדות לחינוך, מדע ותרבות (אונסק"ו) יודיע לכל המדינות החתומות על פרוטוקול זה והמצטרפות אליו ולמנהל הכללי של הארגון על הפקדה של כל מסמך אשרור, קבלה, אישור או הצטרפות, על כניסתו לתוקף של פרוטוקול זה, וכן על כל הודעה על הסתלקות ממנו.

 

 

 

 

 

סעיף 26

רישום

עם כניסתו לתוקף של פרוטוקול זה, המנהל הכללי של ארגון האומות המאוחדות לחינוך, מדע ותרבות (אונסק"ו) ירשום אותו במזכירות האומות המאוחדות בהתאם לסעיף 102 למגילת האומות המאוחדות.

 

סעיף 27

הסתלקות

כל מדינה שהיא צד לפרוטוקול זה רשאית, בכל עת, בהודעה בכתב הממוענת אל המנהל הכללי של ארגון האומות המאוחדות לחינוך, מדע ותרבות (אונסק"ו), להסתלק מפרוטוקול זה. ההסתלקות תיכנס לתוקף בתאריך שנה אחרי התאריך קבלת ההודעה האמורה, אלא אם כן מצוין בהודעה תאריך מאוחר יותר.

לראיה, הנציגים החתומים מטה, אשר הוסמכו לכך כדין ע"י ממשלתותיהם, חתמו על פרוטוקול זה.

נעשה בז'נבה, ב-18 במארס 2004, בשפות אנגלית וצרפתית, ושני הנוסחים מהימנים באותה מידה ומופקדים בארכיוני ארגון האומות המאוחדות לחינוך, מדע ותרבות (אונסק"ו), אשר המנהל הכללי שלו יעביר עותק מאושר מהם לכל המדינות החתומות והמצטרפות.

 

 

דברי הסבר

 

בהתאם להחלטת ממשלה מס' 3159 מיום 17.4.11 בדבר הצטרפות מדינת ישראל לארגון האירופי למחקר גרעיני (CERN) (להלן: "הארגון"), חתמה ישראל בחודש ספטמבר 2011 על הסכם עם הארגון, המעניק לה מעמד של "חברות נלווית". ההסכם עוגן בצו חסינויות וזכויות יתר (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות) (הארגון האירופי למחקר גרעיני), תשע"ב-2012, אשר הוצא מכוח חוק חסינויות וזכויות יתר (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות), התשמ"ג-1983.

מכוח הסכם החברות הנלווית הוענקו חסינויות וזכויות יתר לארגון ולעובדיו, אך לא נכללו בו חסינויות וזכויות יתר לאזרחים ישראלים הפועלים במסגרת הארגון, למעט פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס הכנסה למשכורות המשתלמות לעובדי הארגון הישראלים.

בכדי להשלים את תהליך ההצטרפות לארגון כחברה מלאה, נדרשת מדינת ישראל להצטרף לפרוטוקול זכויות היתר והחסינויות של הארגון (להלן: "הפרוטוקול"), אליו הצטרפו כלל המדינות החברות בארגון. הפרוטוקול מקנה זכויות יתר וחסינויות לארגון ולפועלים מטעמו, וזאת בכדי לאפשר פעולתו היעילה של הארגון, ומילוי תפקידו תוך שיתוף פעולה עם המדינה הנוגעת בדבר. ההצטרפות לפרוטוקול מהווה תנאי הכרחי להצטרפות מדינת ישראל לארגון כחברה מלאה.

חקיקת החוק נדרשת על-מנת לתת להוראות הפרוטוקול תוקף בדין הישראלי, והנה הכרחית לשם הצטרפותה של מדינת ישראל לארגון כחברה מלאה. חקיקת החוק תאפשר את הצטרפותה של מדינת ישראל לארגון מדעי בינלאומי מוביל בתחומו, תוך קידום מעמדה בקהילייה המדעית הבין-לאומית. עם חקיקת החוק יבוטל הצו שעיגן את הסכם החברות הנלווית, וכל החסינויות וזכויות היתר המוקנים לארגון ולאנשיו, כולל לפקידיו שהינם אזרחי ותושבי ישראל, יעוגנו בחוק זה.

סעיף 2 – מוצע לקבוע כי להוראות הפרוטוקול בדבר זכויות יתר וחסינויות של הארגון יהיה תוקף של חוק, מאחר שנדרש שהוראות החקיקה הלאומית יהיו זהות להוראות הפרוטוקול עליו חותמת ישראל עם הארגון.

סעיף 3 – מוצע לקבוע במפורש כי לארגון תהיה אישיות משפטית בישראל, וזאת בהתאם להוראת סעיף 9 לאמנה וסעיף 2 לפרוטוקול.

סעיף 4 – כפי שנעשה בחקיקות אחרות העוסקות בהענקת חסינויות וזכויות יתר לארגונים בינלאומיים, גם כאן שר החוץ הינו הגורם הממונה על ביצוע החוק.

סעיף 5 – מוצע להקנות בחקיקה ראשית את הפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי גם לעובדים ישראליים בארגון, וזאת באופן רטרואקטיבי ממועד חתימת הסכם החברות הנלווית בין ישראל לארגון ביום 16.9.2011.