חוק כלי-היריה, התש"ט-1949 1

(ב)3 לא יביא אדם כלי-יריה צבאי למדינה ולא יוציא אדם כלי-יריה צבאי מן המדינה אלא על פי אישור הממשלה.

(ג) לא יביא אדם למדינה כלי-יריה שאינו כלי-יריה צבאי, ולא יוציא אדם מן המדינה כלי-יריה שאינו כלי-יריה צבאי, אלא על פי רשיון.

(ב) לצורך סעיף זה רואים אדם כעושה עסק בכלי-יריה, אם הוא עושה בהם מקח-וממכר או עסק בהחסנתם או בתיקונם.

(ג) בעל רשיון לפי סעיף זה לא יקבל כלי-יריה להחסנה או לתיקון אלא מאת אדם אחר שהוא בעל רשיון כזה או מאת אדם המחזיק אותו כלי-יריה בהיתר על פי חוק זה.

(ב) הוראות סעיף זה אינן חלות -

(1) על המביא כלי-יריה למדינה על פי רשיון לפי סעיף 2 - במשך שלושים יום מיום הבאת כלי-היריה למדינה כאמור;

(2) על העושה עסק בכלי-יריה על פי רשיון לפי סעיף 3 - לגבי כלי-היריה שהוא מחזיק לרגל עסקו;

(3) על בעל רשיון על פי סעיף 4 - לגבי כלי-היריה שעליו ניתן לו אותו הרשיון;

(4) על בעל רשיון מיוחד או על בעל תעודת-הרשאה לפי הסעיפים 9, 10, 10א או 10ג, או על בר-רשות לפי סעיף 10ב(ג);

(5) על יורש או מנהל עזבון של אדם שנפטר, המחזיק כלי-יריה שהנפטר החזיקו בהיתר על פי חוק זה - במשך שלושים יום מיום הפטירה.

(ב) סוחר מורשה ומי שהשר מינהו כאמור בסעיף קטן (א) חייבים, לפי בקשה ובתשלום, לבדוק כלי-יריה, ואם מצאוהו ראוי לשימוש - לאשר זאת בתעודה כאמור; שיעור התשלום בעד הבדיקה ייקבע על ידי השר בצו; היה בודק כלי-היריה עובד המדינה, יהיה התשלום לידי אוצר המדינה.

(ג) השר רשאי לפטור סוגים שונים של כלי-יריה מחובת הבדיקה לפי סעיף זה.

(ב) הוראות הסעיפים 4 ו-5 לא יחולו על כלי-יריה שנמסר מטעם צבא-הגנה לישראל או משטרת ישראל, או בהסכמת אחד מהם -

(1) לצרכי אימונו של מי שמלאו לו 14 שנה והוא נמנה עם יחידה שהודיע עליה שר הבטחון ברשומות שהיא יחידת-אימון לענין סעיף זה, והכלי נמצא בידי אותו אדם בשעת אימון או הדרכה של צבא-הגנה לישראל או מטעמו, או בשעת אימון או הדרכה והמנוהלים על פי הוראות-קבע של שר החינוך והתרבות, שהותקנו בשים לב להוראות צבא-הגנה לישראל לגבי יחידות-אימון דומות שבפיקוחו, והמדריך באימונים אלה אושר על ידי שר והבטחון בהמלצת שר החינוך והתרבות;

(2) למדריך כאמור לשם אימון והדרכה בשעת מילוי תפקידו.

(ג) הוראות סעיפים 4 ו-5 לא יחולו על כלי יריה שנמסר לאדם מטעם צבא-הגנה לישראל על פי תעודת הרשאה בהתאם להוראות המחייבות בצבא בנדון זה או על כלי יריה שנמסר לאדם מטעם משטרת ישראל על פי תעודת הרשאה בהתאם להוראות המחייבות במשטרה וכלי-היריה הוא בידי אותו אדם בהתאם לתנאי התעודה.

(ג1) שר הבטחון רשאי, בהודעה בכתב לשר, לפטור את מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בפסקה (4) להגדרה "גוף ביטחוני" מלקיים הוראות הסעיפים 4 ו-5, בכלי-יריה שבידיהם שלא לצרכי הגנתם; התנאים להובלת כלי-יריה אלה ייקבעו בתעודת-הרשאה שתימסר להם על ידי מי ששר הבטחון הסמיך לכך.

(ד) אין בסעיף זה כדי לגרוע מכל פטור לקבלת רשיון הניתן לפי סעיף 5(ב).

(ה) סמכויות שר הבטחון ושר החינוך והתרבות לפי סעיף זה, בענין אישור מדריכים ומתן המלצה על האישור ומתן הוראות, ניתנות לאצילה.

(ו) הוראות שר החינוך והתרבות לפי סעיף זה אינן טעונות פרסום ברשומות.

(ב) השר יתקין תקנות בדבר תכנית ההכשרה הנדרשת לפי סעיף קטן (א) והוא רשאי לקבוע תנאים למתן פטור מחובה זו.

(ג) השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר חובת ההכשרה הנדרשת לחידושו של רשיון כלי יריה והתנאים לפטור מחובה זו.

(ד) תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.

(ב) השר רשאי לקבוע סוגים שונים של רישיונות לפי סעיף זה, לסוגים שונים של הכשרה, הדרכה או אימון.

(ב) לא ימכור אדם כלי-יריה, לא יעבירנו לאחר בדרך אחרת ולא ימסור כלי-יריה לאחר אלא לאחר שנוכח כי יש בידי הקונה או המקבל רשיון לאותו כלי-יריה, או שמותר לו להחזיק בכלי-היריה לפי הוראות חוק זה.

(ב) מנהל מטווח קליעה לא יתיר ולא יאפשר לאדם להפעיל כלי ירייה או להתאמן בכלי ירייה במטווח שבניהולו, אלא אם כן מתקיים באותו אדם תנאי מהתנאים האמורים בפסקאות (1) עד (5) שלהלן, והוא המציא למנהל מטווח הקליעה מסמך או הסכמה כאמור בסעיף קטן (ג):

(1) מלאו לו 18 שנים;

(2) מלאו לו 16 שנים אך טרם מלאו לו 18 שנים, בסוגי פעילויות שקבע השר;

(3) מלאו לו 14 שנים אך טרם מלאו לו 18 שנים והוא נמנה עם יחידת אימון כאמור בסעיף 5ב(ב)(1) ובמסגרת אימון של יחידה כאמור;

(4) מלאו לו 12 שנים אך טרם מלאו לו 18 שנים והוא ספורטאי רשום בהתאחדות או באיגוד לעניין ענף ספורט הקליעה או שהוא מועמד לרישום כאמור, ובלבד שמועמד כאמור לא יבצע יותר משני אימוני התנסות;

(5) מלאו לו 10 שנים אך טרם מלאו לו 12 שנים והוא ספורטאי רשום או שהוא מועמד לרישום, כאמור בפסקה (4), ושר התרבות והספורט או המנהל הכללי של משרדו, התיר לו, בהיתר חתום בידו, לאחר שקיבל המלצה מאת ראש התאחדות או ראש איגוד לעניין ענף ספורט הקליעה, להפעיל כלי ירייה או להתאמן בכלי ירייה במטווח קליעה, ובלבד שמועמד כאמור לא יבצע יותר משני אימוני התנסות.

(ג) אדם המבקש להפעיל כלי ירייה או להתאמן בכלי ירייה במטווח קליעה ימציא למנהל מטווח הקליעה מסמך המעיד על קיום תנאי מהתנאים האמורים בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף קטן (ב), ולעניין האמור בפסקאות (2) עד (5) שבאותו סעיף קטן - גם הסכמה בכתב של הורהו או של אפוטרופסו להפעלת כלי הירייה או לאימון בכלי הירייה במטווח הקליעה על ידיו.

(ד) מנהל מטווח קליעה רשאי לדרוש מאדם המבקש להפעיל כלי ירייה או להתאמן בכלי ירייה במטווח הקליעה שבניהולו להציג לפניו תעודה מזהה שבה ניתן לוודא את גילו.

(ה) במטווח קליעה תוצג, במקום בולט, הודעה המפרטת את הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד).

(ו) ביצוע הוראות סעיף זה הוא תנאי ברישיון למטווח קליעה.

(1) תנאים לכניסה למטווח או למועדון;

(2) סוג כלי הירייה והתחמושת המותרים לשימוש במטווח;

(3) חובותיהם של בעלי תפקידים במטווח או במועדון, לרבות לעניין ניהול המטווח או המועדון, פיקוח על המתאמנים במטווח או במועדון והדרכתם;

(4) אופן השימוש בכלי הירייה במטווח;

(5) בטיחות והגנה, לרבות אמצעי בטיחות נדרשים;

(6) טיפול בפגיעות בגוף שאירעו בשטח המטווח או המועדון;

(7) מבנה המטווח או המועדון;

(8) חובות תיעוד ורישום בעניינים אלה:

(א) המתאמנים במטווח וכלי הירייה שהשתמשו בהם;

(ב) תקינות המטווח או המועדון ואמצעי הבטיחות בו, וכן ליקויים בתקינותם;

(ג) אירועי בטיחות במטווח או במועדון ופגיעות בגוף.

(ב) בהוראות הקבע רשאית הרשות המוסמכת, לשם שמירה על הבטיחות במטווח או במועדון, לקבוע הוראות שונות בכל הנוגע לתנאים לכניסה למטווח או למועדון, לסוג כלי הירייה והתחמושת המותרים לשימוש בו ולתיעוד ולרישום של אימון במטווח או במועדון, לעניין המנויים להלן:

(1) בעל רישיון או הרשאה להחזקת כלי ירייה לפי חוק זה או מבקש רישיון או הרשאה כאמור;

(2) מי שאינו בעל רישיון או הרשאה להחזקת כלי ירייה לפי חוק זה;

(3) תייר חוץ, כהגדרתו בחוק שירותי תיירות, התשל"ו-1976;

(4) ספורטאי רשום בהתאחדות או באיגוד כמשמעותם בחוק הספורט, התשמ"ח-1988, לעניין ענף ספורט הקליעה.

(ג) הנמצא במטווח או במועדון לדמויי כלי ירייה קליעה יקיים בו את הוראות הקבע ואת ההוראות שניתנו על פיהן.

(ד) הוראות הקבע יוצגו בכניסה למטווח או למועדון במקום הנראה לעין, ויפורסמו באתר האינטרנט של המשרד לביטחון הפנים.

(ה) על אף האמור בסעיף זה, במטווחי הקליעה של צבא ההגנה לישראל או של משטרת ישראל ינהג כל הנמצא בהם לפי הפקודות שהוציאו הצבא או המשטרה לעניין זה ושהוצגו בכניסה למטווח במקום הנראה לעין, ולפי ההוראות שניתנו על פיהן.

(ב) הוראות סעיף 7 לעניין מועדון לדמויי כלי ירייה מחייבות גם את המדינה, להוציא את משמר הכנסת וגוף ביטחוני.

(ב) לא ייצר אדם, לא ייבא ולא ייצא דמוי כלי ירייה ולא יסחור בו או יעשה בו כל עסקה אחרת שיש עימה מסירת החזקה לזולתו, בין בתמורה בין שלא בתמורה, אלא על פי רישיון.

(ג) לא יחזיק אדם ולא יישא דמוי כלי ירייה אלא במועדון לדמויי כלי ירייה בעל רישיון לפי חוק זה או במסגרת פעילות שמארגן מועדון כאמור.

(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על משמר הכנסת ועל גוף ביטחוני או על עובדיהם והמשרתים בהם במסגרת מילוי תפקידם.

(ב) ממונה של ישוב שניתן לו רשיון מיוחד כאמור, רשאי, אם היה הדבר דרוש, לפי דעתו, להגנת הנפש והרכוש של הישוב או התחבורה עם הישוב, להרשות אדם מתושבי הישוב או מהנמצאים בו שאושר לכך על ידי מפקח-המשטרה המחוזי או נציגו, הן ברשימה הכוללת את שמו והן באופן אישי והן בכל דרך אחרת, לשאת בתחום שהוגדר ברשיון את כלי-היריה שעליו ניתן הרשיון; הממונה רשאי לקבוע תנאים והגבלות לאותה הרשאה.

(ג) הרשאה על פי סעיף קטן (ב) תינתן על ידי תעודה בחתימת-יד הממונה.

(ד) בסעיף זה -

(ב) בעל רשיון מיוחד כאמור רשאי, אם היה הדבר דרוש, לפי דעתו, להגנת הנפש או רכוש המפעל או התחבורה עם המפעל, להרשות, בתנאים ובהגבלות שיראה לקבוע, אדם מעובדי המפעל לשאת בתחום שהוגדר ברשיון, או בשעת אימונים שיתקיימו במקום ובתנאים שקבעה הרשות המוסמכת מטעמי בטיחות, את כלי-היריה שעליו ניתן הרשיון; ובלבד שהאדם האמור אושר לכך תחילה על ידי מפקח-המשטרה המחוזי או נציגו ברשימה הכוללת את שמו או באופן אישי או בכל דרך אחרת.

(ג) הרשאה על פי סעיף קטן (ב) תינתן על ידי תעודה בחתימת-יד בעל הרשיון המיוחד.

(ב) ניתן לעובד אחראי רשיון מיוחד על פי סעיף קטן (א), רשאי הוא, אם היה הדבר דרוש, לפי דעתו, לצרכי בטחון בקשר לתפקידיהם של עובדי משרד השר, להרשות עובד אחד מעובדי משרד השר לשאת בתחום שהוגדר ברשיון את כלי-היריה שעליו ניתן הרשיון; העובד האחראי רשאי לקבוע תנאים והגבלות לאותה הרשאה.

(ג) לא תינתן תעודת הרשאה לעובד לפי סעיף קטן (ב), אלא אם העביר העובד האחראי לפקיד הרישוי פרטים המזהים את העובד, ונתמלאו לגביו ההוראות האמורות בסעיף 11ב בשינויים המחוייבים.

(ד) הרשאה על פי סעיף קטן (ב) תינתן בתעודה חתומה בידי העובד האחראי.

(ה) בסעיף זה "עובד משרד השר" - עובד המדינה שהשר נעזר בו לשימוש בסמכויותיו או במילוי תפקידיו.

(ב) רשות מוסמכת רשאית להתנות את מתן הרשיון לפי סעיף קטן (א) בכך שהאחראי ימנה אדם, באישורה, להיות ממונה על הבטחון.

(ג) ניתן לאחראי רשיון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להרשות אדם ממשתתפי הסרט, ההצגה או ההופעה לשאת כלי-יריה שעליו ניתן הרשיון בזמן צילום הסרט או בזמן ההצגה או ההופעה או החזרות להם.

(ד) הממונה על הבטחון, ואם לא נתמנה - האחראי, יפקח על השימוש בכלי-היריה לשם שמירה על חיי אדם ובריאותו ויבטיח נטילתו לאחר השימוש בו לצורך הסרט, ההצגה או ההופעה.

(ה) סמכותה של רשות מוסמכת לפי סעיף זה אינה גורעת מסמכותה לפי סעיף 12.

(ב) בעל הרשיון המיוחד רשאי להרשות בתעודת הרשאה לבעל רישיון לפי סעיף קטן (ג) המועסק בשירותו כאמור בסעיף קטן (א) לשאת ולהחזיק בכלי יריה שניתן לו עליו הרשיון המיוחד ובלבד שתעודת הרשאה כאמור תוגבל למקום ולפרק הזמן שבהם מתבצעת השמירה.

(ג) רשות מוסמכת רשאית לתת לאדם רישיון לשאת ולהחזיק כלי יריה על פי תעודת הרשאה שייתן לו בעל רישיון מיוחד כאמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שנתמלאו לגביו ההוראות האמורות בסעיף 11ב, בשינויים המחויבים.

(ד) על אף האמור בסעיף זה, הרשות המוסמכת רשאית לקבוע הוראות בעניין נטילת כלי הירייה לצורך ביצוע השמירה מהמקום שבו מאוחסנים דרך קבע כלי הירייה שעליהם ניתן הרישיון המיוחד והחזרתו לאותו מקום.

(ה) (1) על אף האמור בסעיף זה, השר רשאי להורות, מטעמים של שמירה על שלום הציבור וביטחונו, כי נשיאה והחזקה של כלי ירייה שניתן עליו הרישיון המיוחד, בידי מועסקים בשירותי שמירה, כולם או חלקם, יותרו גם שלא במקום או בפרק הזמן שבהם מתבצעת השמירה; הוראת השר תהיה לתקופה שיקבע ויכול שתחול במדינה כולה או בשטח מסוים.

(2) אין בהוראות סעיף קטן זה בלבד כדי להתיר נשיאה והחזקה כאמור בפסקה (1), בידי מי שיש רישום הנוגע לו ברישומי המשטרה לרבות בשל עבירת אלימות, ובכלל זה אלימות במשפחה, לפי סעיף 11 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981, או בדבר תיק שנסגר משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, וכן בידי מי שיש לגביו מניעה אחרת לכך מטעמים של שלום הציבור או ביטחונו.

(1) לצורך סעיף 2 -

(א) לגבי כלי-יריה שנועד לצבא-הגנה לישראל - שר הבטחון;

(ב) בכל מקרה אחר - השר על פי המלצת שר הבטחון.

(2) 9 לצורך סעיפים 3 עד 10ד - פקיד רישוי ובלבד שלא יינתן רישיון אם קצין משטרה בכיר, כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, שהמפקח הכללי של המשטרה הסמיך לכך, קבע כי יש מניעה למתן רישיון כאמור מטעמים של שלום הציבור וביטחונו.

(ב) (1) רופא, פסיכולוג, קצין בריאות הנפש או עובד סוציאלי במערכת הבריאות, המטפל באדם ושנודע לו כי האדם מחזיק בכלי יריה, ולדעתו יש בכך משום סכנה לאותו אדם או לציבור, יודיע על כך למנהל משרד הבריאות, שיהא רשאי להעביר את הידיעה לפקיד הרישוי וגם לצבא הגנה לישראל, וכן לגוף המנוי בסעיף 5ב(א) לגבי מועמד לשירות שגוף כאמור מסר לגביו הודעה למנהל משרד הבריאות;

(2) (א) נודע לעובד סוציאלי, למעט עובד סוציאלי שחלות עליו הוראות פסקה (1), כי אדם שהוא מטפל בו, או בן משפחתו של אותו אדם, הגיש בקשה לרישיון להחזקת כלי ירייה או מחזיק בכלי ירייה, ולדעתו יש בכך משום סכנה לאותו אדם, לבן משפחתו או לציבור, יודיע על כך למנהל משרד הרווחה והביטחון החברתי; בסעיף זה, "בן משפחה" - לרבות מי שהיה בן משפחה בעבר, והוא אחד מאלה: בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, צאצא או צאצא של בן זוג, בן זוג של צאצא, אח או אחות .

(ב) קיבל מנהל משרד הרווחה והביטחון החברתי הודעה כאמור בפסקת משנה (א), יבחן אותה ויחליט אם נדרש לדווח על כך לפקיד רישוי; החליט מנהל משרד הרווחה והביטחון החברתי לדווח כאמור, יבקש מפקיד הרישוי ליידעו אם אכן האדם שלגביו נמסרה הודעה כאמור הגיש בקשה לרישיון להחזקת כלי ירייה או אם הוא מחזיק בכלי ירייה, בטרם הדיווח.

(ג) יידע פקיד הרישוי את מנהל משרד הרווחה והביטחון החברתי כאמור בפסקת משנה (ב), ידווח מנהל משרד הרווחה והביטחון החברתי לפקיד הרישוי על ההודעה שקיבל לפי פסקת משנה (א).

(ד) (1) קיבל מנהל משרד הרווחה והביטחון החברתי הודעה כאמור בפסקת משנה (א), רשאי הוא לדווח על כך לצבא הגנה לישראל.

(2) הודיע גוף המנוי בסעיף 5ב(א) למנהל משרד הרווחה והביטחון החברתי על מועמד לשירות, ונמסרה לגבי אותו מועמד הודעה כאמור בפסקת משנה (א), והיא נבחנה כאמור בפסקת משנה (ב) - יעביר אותה מנהל משרד הרווחה והביטחון החברתי לגוף האמור.

(ה) בפסקה זו, "רישיון" - לרבות רישיון מיוחד או תעודת הרשאה .

(3) שר הרווחה והביטחון החברתי ימנה ממונה להערכת מסוכנות אשר ייעץ למנהל משרד הרווחה והביטחון החברתי לענין העברת ידיעות כאמור בפסקה (2).

(ג) קיבל אחד מהגופים המנויים בסעיף 5ב(א) ידיעה לפי סעיף זה רשאי הוא לפנות למנהל משרד הבריאות או למנהל משרד הרווחה והביטחון החברתי לשם קבלת תוכן הידיעה ורשאים הם למסור לו את תוכנה.

(ד) על מסירת מידע לצבא הגנה לישראל לפי סעיף קטן (ג) יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 44 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986; המידע האמור יימסר לגורם מקצועי מתחום בריאות הנפש שייקבע על ידי צבא הגנה לישראל.

(ב) מצא מנהל משרד הבריאות כי מבקש רשיון או מי שנמסרו לגביו פרטים כאמור בסעיף קטן (א) אושפז עקב מחלת נפש או חשש למחלת נפש, רשאי הוא להודיע לפקיד הרישוי או לגוף המנוי בסעיף 5ב(א) כאמור בסעיף קטן (א) פרטים על האשפוז; מצא מנהל משרד הבריאות כי על מבקש רשיון או מי שנמסרו לגביו פרטים כאמור בסעיף קטן (א) נמסרה הודעה לפי סעיף 11א, יודיע זאת לפקיד הרישוי או לגוף המנוי בסעיף 5ב(א) כאמור בסעיף קטן (א).

(ג) לצורך ההודעה כאמור רשאי מנהל משרד הבריאות להשתמש בידיעות על טיפול בחולי-נפש המצויות במשרד הבריאות או בגוף ביטחוני, וכל הוראה בדין האוסרת מסירת ידיעה על חולה-נפש לא תחול על מסירת ידיעה לפי סעיף זה.

(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על רישיון לדמוי כלי ירייה.

(ב) השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות -

(1) יקבע את הסכום המרבי שאפשר לגבות בעד בדיקת כשירות נפשית לפי סעיף זה;

(2) רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין בדיקת כשירות נפשית לפי סעיף זה, לרבות לעניין השפה שבה תיערך הבדיקה.

(ג) מעסיק של מאבטח יישא לפחות במחצית עלות בדיקת כשירותו הנפשית של המאבטח לפי סעיף זה; בסעיף קטן זה, "מאבטח" - מי שניתנה לו תעודת הרשאה לפי סעיף 10ג(ג).

(ד) השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, סוגי רישיונות וסוגי בעלי רישיונות שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהם וכן רשאי הוא כאמור לשנות את התוספת השנייה.

(ה) בסעיף זה, "רישיון" - לרבות רישיון מיוחד או תעודת הרשאה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -

(1) השר רשאי, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לקבוע סוגי פעילויות או נסיבות שבהן תהא הרשות המוסמכת רשאית ליתן רישוי כאמור בסעיף קטן (א) לאדם שמלאו לו 18 שנים אך טרם מלאו לו 21 שנים. בלי לגרוע מהאמור, יראו סיום שירות סדיר כנסיבה שבה רשאית הרשות המוסמכת לתת רישוי כאמור;

(2)10 (א) הרשות המוסמכת רשאית לתת רישוי כאמור בסעיף קטן (א) לאדם שמלאו לו 18 שנים, אף אם לא השלים את תקופת השירות הסדיר שהוא חייב בה, ובלבד שוועדה רפואית קבעה כי הוא בלתי כשר לשירות בשל מצבו הרפואי, ושקצין שהסמיך לכך ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל (בפסקה זו - הקצין המוסמך) הודיע לה כי התקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא סיים את שירותו בשל פציעה בפעילות מבצעית;

(2) הוא שירת כלוחם כהגדרתו בפקודות הצבא וסיים את שירותו מסיבות רפואיות.

(ב) בהודעת הקצין המוסמך לפי פסקה זו יצוין אם אי-הכשירות הרפואית נבעה גם מסיבות נפשיות.

(ג) אדם שביקש רישוי לפי פסקה זו יצרף לבקשתו מסמכים רפואיים בעניין פציעתו או הסיבות הרפואיות לסיום שירותו, לפי העניין.

(3) בסעיף קטן זה -

(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 12, ובלבד שלא יינתן רישוי כאמור בסעיף קטן (א) למי שלא הגיע לגיל שנקבע לפי סעיף זה.

(1) לתת רשיון או לסרב לתתו;

(2) לתת רשיון בתנאים ובהגבלות ולהטיל תנאים והגבלות על רשיון שניתן;

(3) לבטל רשיון תוך תקופת תקפו.

(ב) פקיד רישוי רשאי לדרוש שמבקש רשיון יתייצב לפניו לשם בירור פרטי בקשתו.

(ג) פקיד רישוי רשאי לדרוש שמבקש רשיון ייבדק אצל רופא שקבעו מנהל משרד הבריאות לבדיקת כושרו הרפואי לשאת כלי יריה; תוצאות הבדיקה יועברו לפקיד הרישוי.

(ג1) (1) הרואה עצמו נפגע קביעת רשות מוסמכת כמשמעותה בסעיף 11(2) (להלן - ההחלטה), רשאי להגיש עליה ערר בכתב, תוך 45 ימים ממועד קבלתה, מפני מי שהשר ימנה לענין זה (להלן - הממונה);

(2) התקבלה ההחלטה על פי קביעת קצין משטרה, יעבור הממונה את הערר לתגובתו של קצין משטרה בכיר שימונה לענין זה על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל; התקבלה ההחלטה על פי הודעת מנהל משרד הבריאות או מנהל משרד הרווחה והביטחון החברתי, כאמור בסעיפים 11א או 11ב, יעביר הממונה את הערר לתגובתו של מנהל משרד הבריאות או מנהל משרד הרווחה והביטחון החברתי, לפי הענין, בכפוף להוראות סעיף זה; התקבלה ההחלטה על פי בדיקת כשירות נפשית לפי סעיף 11ב1, יעביר הממונה את הערר ואת ממצאי הבדיקה לתגובתה של ועדה שימנה השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, שתינתן בתוך 30 ימים;

(3) הממונה יחליט בערר תוך 45 ימים מהמועד שבו הגיע הערר לידיו.

(ד) תקפו של הרשיון לפי חוק זה יהיה לתקופה שתיקבע בתקנות, בדרך כלל או לכל סוג של רשיונות במיוחד, אלא אם נקבעה ברשיון תקופה קצרה יותר ובלבד שתוקפה של בדיקת כשירות נפשית לפי הוראות סעיף 11ב1 לא יעלה על שש שנים.

(ה) רשיון על פי חוק זה הוא אישי ואינו ניתן להעברה.

(ו) לענין סעיף זה, "מבקש רשיון" - לרבות מי שקיבל או יקבל לידיו כלי יריה מכוח תעודת הרשאה לפי חוק זה.

(ב) בעל רשיון או תעודת-הרשאה לפי חוק זה חייב להראות את הרשיון או את תעודת-ההרשאה לכל שוטר הדורש זאת ממנו.

(ג) כשיש לשוטר יסוד לחשוב שבכלי-יריה מסויים או שבדמוי כלי ירייה מסוים נעברה עבירה לפי חוק זה, רשאי הוא לתופסו; והמשטרה רשאית להחזיק ברשותה כלי-יריה או דמוי כלי ירייה שנתפס כך, עד שבית-משפט מוסמך יחליט מה ייעשה בו.

(ב) למפקח כאמור בסעיף קטן (א) ימונה מי שמתקיימים בו כל אלה:

(1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה השר;

(3) הוא כשיר להחזיק כלי ירייה לפי הוראות חוק זה;

(4) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

(ג) לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, לרבות הוראות הרשות המוסמכת, יהיה רשאי מפקח:

(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת שמזהה אותו;

(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של הוראות חוק זה; בפסקה זו, "מסמך" - לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995 ;

(3) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להציג לפניו כל חפץ שיש בו כדי להבטיח או להקל את ביצוען של הוראות חוק זה, לרבות כדי לאפשר את זיהויו וספירתו, בדיקת סימונו ובחינת תנאי אחסנתו;

(4) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, שמתבצעת בו פעילות הטעונה רישיון או הרשאה לפי חוק זה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

(ד) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

(1) אירוע שגרם למוות או לפציעה קשה של אדם שבשלה הוא בסכנת חיים ממשית וזקוק לטיפול רפואי דחוף כדי להציל את חייו, או אירוע שהיה עלול לגרום למוות או לפציעה קשה כאמור;

(2) הפרת כללי אבטחה ומיגון שקבעה הרשות המוסמכת, באופן שיש בו כדי להביא לסכנת חיים;

(3) נמצא פער במלאי כלי הירייה, לרבות פער בתחמושת של כלי ירייה או פער במלאי דמוי כלי הירייה, שאינו תואם את הרישיון שניתן;

(4) בוצעה מכירה או מסירה של כלי ירייה, לרבות תחמושת, או של דמוי כלי ירייה, בלא רישיון, או לאדם שאינו מורשה לכך לפי הוראות חוק זה;

(5) כלי ירייה, לרבות תחמושת של כלי ירייה, או דמוי כלי ירייה, הוחזק בלא רישיון;

(6) בעל הרישיון או מי שמונה מטעמו לקיום תנאי הרישיון והוראות הרשות המוסמכת, מתרשל במילוי תפקידו עד כדי סכנה ממשית לשלום הציבור וביטחונו.

(ב) צו לפי סעיף זה יכלול את הנימוקים למתן הצו.

(ג) בסעיף זה -

(ב) הוראות סעיפים 13א ו-13ב יחולו על גוף ביטחוני כפי שיורה השר בנוהל, בהסכמת השר הממונה ובכפוף להוראות סעיף זה.

(ג) לא יפעיל מפקח את סמכויותיו לפי סעיף 13א כלפי גוף ביטחוני, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך, ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני; גוף ביטחוני יביא לידיעת המנהל הכללי של המשרד לביטחון לאומי את כללי אבטחת המידע האמורים.

(ד) על אף האמור בסעיף 13א(ג)(4), קצין מוסמך רשאי לעכב את כניסתו המיידית של מפקח למיתקן המוחזק על ידי גוף ביטחוני אם מצא כי התקיים אחד מאלה:

(1) כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה;

(2) מתרחשת במקום פעילות עוינת;

(3) מתקיימת במיתקן פעילות שהמפקח אינו רשאי להיחשף לה מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של מדינת ישראל.

(ה) על אף האמור בסעיף 13א(ג)(1), דרש מפקח מאדם להזדהות בפניו לשם הפעלת סמכויותיו במיתקן המוחזק בידי גוף ביטחוני, וכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני אוסרים על אותו אדם להזדהות אלא בפני מי שמוסמך לכך על פיהם, רשאי אותו אדם להימנע מהצגת תעודה מזהה ולהציג את עצמו בדרך שתיקבע בנוהל, באופן שיאפשר הפעלת סמכויות הפיקוח והאכיפה כלפיו לפי חוק זה ככל שיידרש.

(ו) על אף האמור בסעיף 13א(ג)(2) ו–(3), מסירת ידיעה או מסמך או הצגת חפץ, כולם או חלקם, למפקח, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ולכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, אולם קצין מוסמך רשאי להורות -

(1) כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית מיוחדת לא יועברו למפקח וכי חפץ מסוים בעל רגישות ביטחונית מיוחדת לא יוצג למפקח, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא לעובד המשרד לביטחון לאומי כפי שייקבע בנוהל;

(2) כי מפקח לא יוציא ממיתקן ביטחוני מסמך מסוים שהקצין המוסמך קבע לגביו שהוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת; מסמך כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, ויהיה נגיש למפקח או לעובד המשרד לביטחון לאומי שנקבע כאמור בפסקה (1), לפי העניין, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.

(ז) (1) בטרם מתן צו הפסקה מינהלי לגוף ביטחוני, יודיע על כך הגורם המוסמך לשר הממונה.

(2) על אף האמור בסעיף 13ב, לא ייתן הגורם המוסמך צו הפסקה מינהלי למיתקן המוחזק בידי גוף ביטחוני אם השר הממונה סבר כי כתוצאה מכך יינזקו משמעותית כשירותו של הגוף הביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור.

(1) השיג רשיון להחזקת כלי-היריה;

(2) הוכיח, להנחת-דעתו של קצין המשטרה האחראי לשמירת אותו כלי-היריה, שהוא בעל הכלי ורשאי להחזיק בו על פי חוק זה;

(3) מכר את כלי-היריה או העביר בדרך אחרת את הזכות להחזיק בו למי שרשאי להחזיק בו על פי חוק זה;

(4) הגיש תובענה לבית המשפט למתן פסק דין כי הוא בעל כלי היריה ותובענה כזו תלויה ועומדת;

(5) השיג מבית-משפט מוסמך פסק-דין האומר כי הוא בעל כלי-היריה ורשאי להחזיק בו על פי חוק זה.

(ב) הגיע כלי יריה לידי המשטרה בנסיבות כאמור בסעיף קטן (א), ולא נדרשה למסרו לידי סוחר מורשה כאמור בסעיף קטן (א), תחזיק בכלי היריה משך זמן של שמונה עשר חדשים, ובתום התקופה האמורה רשאית היא לחלט את כלי היריה או להשמידו, והכל אם לא עשה בעל כלי היריה אחד הדברים האמורים בפסקאות (1) עד (5) לסעיף קטן (א) תוך שמונה עשר החדשים האמורים, והודיע על כך לקצין המשטרה האחראי לשמירת אותו כלי יריה.

(ג) הגיע כלי-יריה לידי המשטרה בנסיבות כאמור בסעיף קטן (א) אולם בעלו אינו ידוע, תפעל המשטרה בשקידה סבירה לגילוי הבעל, ואם לא נמצא תוך שלושה חדשים רשאית היא לחלטו לטובת המדינה או להשמידו.

(ד) הוראות סעיף זה באות להוסיף על פקודת המשטרה ולא לגרוע מהן.

(ב) בעל כלי-יריה שקיבל הודעה כאמור רשאי תוך התקופה האמורה להציג לסוחר המורשה רשיון בר-תוקף לכלי היריה ולקבלו, או להציע לסוחר המורשה אדם המוכן לקנות את כלי היריה במחיר שנקב הסוחר או גבוה ממנו, והסוחר ימכור לפי זה את כלי היריה, ובלבד שיש בידי הקונה רשיון להחזקת כלי היריה.

(ג) מכר סוחר מורשה כלי-יריה שמסרה לו המשטרה, ישלם את פדיון המכר לבעל כלי היריה לאחר ניכוי דמי עמילות בשיעור שקבע השר בצו, ויודיע על המכירה למשטרה.

(ד) סוחר מורשה רשאי להחזיר למשטרה כעבור שנה כלי-יריה שהיא מסרה לו והמשטרה רשאית לחלט את כלי היריה לטובת המדינה או להשמידו.

(ב) פקע תקפו של הרשיון לכלי היריה בהיותו במשמורת אצל סוחר מורשה, לא יוחזר כלי היריה לבעליו אלא אם הציג לסוחר רשיון להחזקתו.

(ג) חלפה שנה מתום תקופת המשמורת ובעל כלי היריה לא תבעו בחזרה או לא היה זכאי לקבלו בחזרה, רשאי הסוחר המורשה למכור את כלי היריה ולשלם לבעליו את פדיון המכר לאחר ניכוי דמי המשמורת עד ליום המכירה ודמי עמילות בשיעור שקבע השר בצו, או למסור את כלי היריה למשטרה והיא תהיה רשאית לחלטו לטובת המדינה או להשמידו; אולם ארבעה-עשר יום לפחות לפני המכירה עליו להודיע לבעל כלי היריה, במכתב בדואר רשום, על כוונתו למכרו.

(ד) על קבלת כלי-יריה למשמורת והחזרתו יודיע הסוחר המורשה לפקיד הרישוי.

(ב) בעל רישיון לדמוי כלי ירייה לפי סעיף 7ט רשאי, באישור פקיד רישוי ובפיקוח משטרת ישראל, להשמיד דמוי כלי ירייה שלגביו ניתן הרישיון.

(1) הודיע על אבידה, השמדה או גניבה של כלי היריה או דמוי כלי הירייה תוך ארבעים ושמונה שעות מהמועד שבו נודע לו על האבידה, ההשמדה או הגניבה, לפי העניין;

(2) החזיק בכלי היריה או בדמוי כלי הירייה בתנאים שהם סבירים בנסיבות הענין.

(ב) בעל רשיון לפי חוק זה שאבד או נשמד רשיונו - חייב להודיע על כך לפקיד-רישוי.

(1) עובר על הוראות סעיפים 4 או 5 בשל כך בלבד שלא חידש את רישיונו או את תעודת הרשאתו בתוך שנה מיום שפג תוקפם של הרישיון או תעודת ההרשאה, לפי העניין;

(2) עובר על תנאי או הגבלה שנקבעו ברישיון או בתעודת הרשאה שניתנו לפי חוק זה, ועבירתו אינה עבירה לפי חיקוק אחר;

(3) מקים או מנהל מטווח קליעה או מועדון לדמויי כלי ירייה בלא רישיון בניגוד להוראות סעיף 7.

(ב) (1)13 הרוכש, המאחסן או המוביל דמוי כלי ירייה בלי שקיבל רישיון לכך, בניגוד להוראות סעיף 7ט(א), דינו - מאסר שלוש שנים.

(2) המייצר, המייבא או המייצא דמוי כלי ירייה או הסוחר בו או עושה בו כל עסקה אחרת בלי שקיבל רישיון לכך, בניגוד להוראות סעיף 7ט(ב), דינו - מאסר חמש שנים.

(3) העובר עבירה לפי פסקאות (1) או (2) בחלק של דמוי כלי ירייה, דינו - מאסר שנה.

(4) המחזיק או הנושא דמוי כלי ירייה שלא במועדון לדמויי כלי ירייה מורשה, בניגוד להוראות סעיף 7ט(ג), דינו - מאסר שלוש שנים.

(ג) החזיק אדם כלי ירייה או דמוי כלי ירייה, וכלי הירייה או דמוי כלי הירייה אבד, נשמד או נגנב, והמחזיק בכלי הירייה או בדמוי כלי הירייה לא הודיע למשטרת ישראל על אובדנו, השמדתו או גניבתו בניגוד להוראות סעיף 15(א) רישה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(ב) כשיש לפקיד הדואר או הרכבת יסוד לחשוב שחבילה שנשלחה בדואר או ברכבת מכילה כלי-יריה שנשלח שלא על פי רשיון לפי סעיף 8, רשאי הוא לפתוח את החבילה, בנוכחות קצין-משטרה בדרגת מפקח ומעלה, ומשנמצא בה כלי-יריה, ובעלו אינו ידוע, יוחרם כלי היריה לטובת המדינה.

(1) הוראה לפקיד הרישוי, לבטל למורשע רשיון לכלי יריה, ולא לתת לו רשיון חדש במשך תקופה שיקבע בית המשפט;

(2) הוראה למורשע להפקיד למשמרת כלי יריה המוחזק על ידו, בתחנת המשטרה של מקום מגוריו או מקום עסקיו.

(ב) הורשע אדם בעבירת אלימות כלפי בן משפחה, יתן בית המשפט, לבקשת תובע, הוראות כאמור בסעיף קטן (א)(1) ו-(2), אלא אם כן החליט, מנימוקים מיוחדים שיפורטו בגזר הדין, לדחות את הבקשה; לעניין סעיף זה, "בן משפחה" - כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.

(ג) נתן בית המשפט הוראה לפי סעיף זה, תוודא המשטרה שכלי היריה הופקד בהתאם להוראות חוק זה.

(ב) בתביעה פלילית לפי אחד מסעיפי חוק זה האוסר עשיית דבר שלא על פי רשיון, אין על התביעה להוכיח אלא שהנאשם עשה אותו דבר, ומשהוכיחה זאת, על הנאשם הראיה שהיה לו רשיון לכך.

(ג) תעודה שנראה מתוכה שהיא חתומה בידי קצין-משטרה בדרגת מפקח ומעלה, המאשרת שכלי מסויים הוא כלי ירייה, דמוי כלי ירייה או כלי צבאי, תשמש בתביעה פלילית ראיה לכך, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. ואולם הנאשם זכאי להזמין את חותם התעודה לחקירת שתי וערב, ואם עשה זאת הנאשם, לא תשמש התעודה ראיה כאמור אלא אם חותם התעודה נענה להזמנה; ובית המשפט חייב, מיד לאחר שהוגשה לו תעודה כאמור, להודיע לנאשם על זכותו להזמין את חותם התעודה לחקירת שתי וערב כאמור.

(ב) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבטחון, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו של חוק זה.

(ב1) השר רשאי, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לקבוע הוראות בעניינים כמפורט להלן, ורשאי הוא לקבוע הוראות כאמור דרך כלל או לסוגים מסוימים של רישיונות או תעודות הרשאה לפי חוק זה, לפי העניין:

(1) תנאי הכשירות וההכשרה הנדרשים ממבקש רישיון או תעודת הרשאה לפי חוק זה או מהמבקש את חידושם (בפסקה זו - המבקש), לרבות הגבלת גיל ובחינות מקצועיות שעל המבקש לעמוד בהן, וכן תנאים למתן פטור מתנאי הכשירות וההכשרה שנקבעו כאמור;

(2) חובות שיוטלו על בעלי רישיונות ותעודות הרשאה לפי חוק זה;

(3) חובות דיווח לרשות מוסמכת, שיוטלו על בעלי רישיונות לפי חוק זה בעניינים שיקבע שר הפנים, ואופן הדיווח כאמור.

(ג) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, להתקין תקנות בדבר אגרות בעד מתן רשיון לפי חוק זה ובעד הגשת ערר על החלטת רשות מוסמכת לפי סעיף 12(ג1); על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה).

(ד) השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לשנות את התוספת הראשונה.

(1) קיבל רשיון על פי חוק זה שלפיו מותר לו להחזיק אותו כלי-יריה; או

(2) מסר את כלי היריה למשמרת לתחנת המשטרה של מקום-מגוריו או של מקום-עסקיו.

(ב) אדם שמסר כלי-יריה כאמור, יקבל אישור-קבלה על כלי היריה שמסר.

(ב) רשיון שניתן על פי פקודת כלי היריה ושעמד בתקפו ערב היכנס חוק זה לתקפו, כוחו יפה למשך ששים יום מיום היכנס חוק זה לתקפו, כאילו היה זה רשיון שניתן על פי ההוראה המקבילה שבחוק זה, ותקפו ייתם בתום מועד זה.

(ב) צו לעניין דמוי כלי ירייה כאמור בהגדרה "דמוי כלי ירייה", ייכנס לתוקפו שישה חודשים מיום פרסומו ברשומות.

(ב) צו ראשון לעניין דמוי כלי ירייה כאמור בהגדרה "דמוי כלי ירייה" בחוק העיקרי, כנוסחה בחוק זה, יפורסם בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה (להלן - צו ראשון).

(ג) צו היבוא והיצוא (איסור ייבוא כלי איירסופט) (הוראת שעה), התשפ"ג-2023, יעמוד בתוקפו כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, כל עוד לא נכנס לתוקף צו ראשון או שמונה עשר חודשים מיום תחילתו של חוק זה, לפי המוקדם.

(1) בסעיף 7ט -

(א) בסעיף קטן (א), המילים "לא יאחסן ולא יוביל" - לא ייקראו, ואחרי "רישיון" יבוא "ולא יאחסן ולא יוביל אדם דמוי כלי ירייה אלא על פי רישיון או הרשאה";

(ב) בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "או אם קיבל הרשאה לכך בהתאם להוראות סעיף קטן (ה)";.

(ג) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ה) ברישיון שניתן למועדון לדמויי כלי ירייה לפי סעיף 7 יכול שייקבעו הוראות בדבר מתן הרשאה לחבר הרשום באותו מועדון להחזיק, לאחסן, לשאת ולהוביל דמוי כלי ירייה מסוים לשם אימונים, משחקים או תחרויות, בכפוף להוראות סעיף זה.

(ו) לא תינתן לאדם הרשאה כאמור בסעיף קטן (ה) (בסעיף זה - הרשאה), אלא אם כן קבע קצין משטרה כאמור בסעיף 11 כי אין מניעה למתן הרשאה כאמור מטעמים של שלום הציבור וביטחונו ובהתאם לתנאים ולהגבלות שנקבעו לפי סעיף קטן (ז), ולפיהם בלבד.

(ז) השר, לאחר התייעצות עם המפקח הכללי של המשטרה, רשאי, מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לקבוע את אלה:

(1) מספר ההרשאות המרבי שיינתנו בכל עת;

(2) באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת - אופן הקצאת ההרשאות ותנאים והגבלות למתן הרשאה ולשלילתה, אם חדלו להתקיים התנאים האמורים בסעיף קטן (ו) ובסעיף קטן זה לנתינתה;

השר יבחן מעת לעת את מספר ההרשאות שניתנו, בהתחשב בטעמים האמורים ברישה ובמספר הבקשות שהוגשו למתן הרשאה.

(ח) סורבה בקשה למתן הרשאה לפי סעיף זה, רשאי המבקש לפנות לרשות המוסמכת בבקשה לעיון חוזר, והיא רשאית לאשר את ההחלטה, לשנותה או לבטלה.

(ט) הרשות המוסמכת תפקח על מועדון לדמויי כלי ירייה שקיבל רישיון לפי סעיף 7 ותקיים בקרה על פעולותיו, לרבות לעניין עמידה בתנאי הרישיון ומתן הרשאות לפי סעיף זה.

(י) בתום עשרה חודשים מיום כניסתן לתוקף של תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (ז), ידווח השר לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת על מספר ההרשאות שניתנו ועל מספר ההרשאות שנשללו בתקופה שלגביה נמסר הדיווח";.

(2) בסעיף 13(א), במקום "הנושא כלי ירייה" יבוא "הנושא";

(3) בסעיף 14, במקום "תקפו של הרישיון שניתן" יבוא "תוקפם של הרישיון או ההרשאה שניתנו";

(4) בסעיף 16(ב)(1), במקום "הרוכש, המאחסן או המוביל" יבוא "הרוכש" ואחרי "7ט(א)" יבוא "או המאחסן או המוביל דמוי כלי ירייה בלי שקיבל רישיון או הרשאה לכך, בניגוד להוראות סעיף 7ט(א).