א.

שם החוק המוצע:

חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון מס' 4), התשע"ד - 2013

ב.

מטרת החוק המוצע והצורך בו:

הצעת חוק זו נועדה ליישם חלק מהמלצותיה של הוועדה הציבורית למניעת נזקי עישון מיום 18.1.2011, ולביצוע החלטת ממשלה מספר 3247 מיום 29.5.2011, על פיה, בהתבסס על המלצות הועדה כאמור הוחלט, בין השאר, "להטיל על שר הבריאות להפיץ תזכיר חוק לתיקון חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג-1983 כך שייקבעו בו הוראות שיאפשרו את ההגנה על הציבור ועל העובדים מפני חשיפה לעישון כפוי. . .".

במחקר ניטור ביולוגי שביצע משרד הבריאות נתגלו סימנים של חשיפה לעישון בקרב 63% מציבור הלא-מעשנים. תוצאה זו מצביעה על חשיפה נרחבת לעישון פסיבי בישראל, ומחייבת הגברת ההתערבות לצמצום חשיפה זו.

ג.

עיקרי הוראות החוק המוצע:

לסעיף 1 להצעת החוק:

השימוש במוצרים חלופיים לסיגריות כדוגמת סיגריות אלקטרוניות וכן מוצרי עישון אחרים כדוגמת נרגילות ללא טבק, הפך לאחרונה לנפוץ בקרב חלק מהציבור. מוצרים אלה אינם מכילים טבק ולכן, החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג-1983 (להלן – החוק) אינו חל עליהם. השימוש בחלק ממוצרים אלה נעשה דרך אידוי ולא בדרך בעירה, כפי שנעשה במוצרי טבק. עם זאת, גם הליך האידוי וכל שכן הליך הבעירה, מייצר חלקיקים שונים, כולל חומרים ממכרים ומזיקים לבריאות הנפלטים למרחב הציבורי. על כן, מוצע כי אותן המגבלות החלות על עישון מוצרי טבק במקומות ציבוריים יחולו גם על שימוש במוצרי עישון אשר אינם מכילים טבק. לשם כך, מוצע לתקן את ההגדרות הקבועות כיום בחוק כך שהוראות החוק יחולו גם על מוצרי עישון אשר אינם מכילים טבק כדוגמת סיגריות ללא טבק, סיגריות אלקטרוניות או נרגילות אלקטרוניות, על מנת למנוע חשיפת הציבור לחומרים השונים ולאדים המזיקים הנוצרים והנפלטים למרחב הציבורי במהלך השימוש בהם.

לסעיף 2 להצעת החוק:

הניסיון שנרכש במשך השנים מאז הוטל על בעל מקום ציבורי חובה לפקח ולעשות ככל שניתן כדי למנוע עבירות על החוק מלמד כי לא כל המחזיקים במקומות ציבוריים פועלים באופן נחרץ כדי למנוע את העישון במקום ויש כאלה אשר אף משתפים פעולה עם המעשנים במקום, למשל, דרך עיכוב כניסת מפקח והתרעה למעשנים שבתוך המקום לכבות סיגריות. לכן, על מנת להקל על אכיפת החוק בנסיבות אלה מוצע להוסיף עוד מספר צעדים שעל מחזיק במקום ציבורי לנקוט, דהיינו, חובת התקנת שלטים כנדרש לפי התקנות על פי החוק  והימנעות מהצבת מאפרות במקום בניגוד לסעיף 2ב לחוק.

לסעיף 3 להצעת החוק:

פסקה (1)

התיקון נדרש על מנת להבחין בין מפקח עובד הרשות המקומית לבין המפקחים אשר יוסמכו מבין עובדי המדינה כמפורט בסעיפים 7א עד 7ג לנוסח המוצע. מוצע להגדיר מפקח עובד הרשות המקומית "מפקח מקומי".

פסקה (2)

סעיף 7 לחוק מתנה פיקוח במקומות ציבוריים מסוימים בהודעה מראש למחזיק במקום על הכוונה להיכנס ולפקח. מאחר שהודעה מראש למחזיק במקום פוגעת באפקט ההרתעה ומקשה על אכיפה יעילה, מוצע לקבוע כי לא תידרש הודעה מראש על הכוונה להיכנס ולבצע פיקוח במקום.

לסעיף 4 להצעת החוק:

מהמעקב והבקרה הרציפים של משרד הבריאות אחר פעילות האכיפה על החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג – 1983 על ידי הרשויות המקומיות, נמצא כי לא ניתן להסתמך רק על הרשויות המקומיות לצורך כך. לכן, מוצע כי יינתנו סמכויות פיקוח על הוראות החוק  גם לעובדי מדינה שיוסמכו על ידי שר הבריאות.

מוצע לאפשר לשר הבריאות להסמיך מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חוק זה. הסעיף מגדיר את התנאים שבהם יוסמכו המפקחים, ובכלל זה תנאי כשירות והכשרה מתאימה. כן מוצע לקבוע את סמכויות הפיקוח של המפקחים שיוסמכו כאמור הכוללות סמכות לדרוש מאדם להזדהות או למסור ידיעות או מסמכים, לערוך בדיקות או מדידות וליטול דוגמאות לשם בדיקה, סמכות כניסה וכן סמכות למסירת ברירת קנס.

כן מוצע לקבוע בהתאם לחקיקה העדכנית, כי מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ויש בידו תעודה החתומה בידי שר הבריאות, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. כן מוצע לקבוע כי חובת ההזדהות לא תחול בעת כניסה למקום ציבורי, על מנת לאפשר אכיפה יעילה.

לסעיף 5 להצעת החוק:

התיקון המוצע בנוסח נדרש לאור תיקון ההגדרות כמפורט בסעיף 1 ו – 3 להצעת החוק.

לסעיף 6 להצעת החוק:

מטרת סעיף 8א לחוק לתת פתרון לבעיית האכיפה של החוק בבתי חולים, שבהם יש צורך מיוחד במניעת עישון. סעיף 8א בנוסחו כיום אינו מאפשר למנות סדרן ממונה בבתי חולים ציבוריים שאינם ממשלתיים הואיל ועובדי אותם בתי החולים אינם עונים על התנאים המפורטים בסעיף 8א(א) לחוק. אשר על כן, מוצע לתקן את סעיף 8א(א) לחוק ולאפשר מינוי סדרן ממונה בבית חולים המנוי בתוספת השניה לחוק. כן מוצע לאפשר לשר הבריאות באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לשנות בצו את התוספת השניה.

לסעיף 7 להצעת החוק:

התיקון המוצע בנוסח נדרש לאור תיקון ההגדרות כמפורט בסעיף 1 ו – 3 להצעת החוק.

לסעיף 8 להצעת החוק:

פרט 11 בתוספת לחוק קובע איסור על עישון בבתי אוכל למיניהם. בתיקון האחרון בפרט זה הוספו הוראות בקשר לעישון בשטח שמחוץ למבנה של בתי אוכל. בהוראות אלה נקבע כי אם גודלו של שטח החוץ הוא פחות מ- 15 מ"ר, אפשר שבשטח זה כולו, לא יחול איסור על עישון. בבתי אוכל בהם שטח החוץ מעל 15 מ"ר, הותר להקצות עד רבע מהשטח לעישון.

התברר כי הוראה זו אפשרה לכאורה הקצאה של 15 מ"ר לעישון, גם כשטח שמחוץ למבנה היה פחות מ- 60 מ"ר, כך שהשטח שיועד לעישון עלה על רבע מהשטח הכולל. על מנת למנוע ספק בענין זה, ועל מנת לאזן כראוי בין הגנת בריאות הציבור לבין הרצון של מעשנים לעשן, מוצע כי כאשר גודל השטח  מחוץ למבנה של בית אוכל פחות מ- 20 מ"ר, כך שאין אפשרות מעשית לחלוקה בין אזור לעישון ואזור בו אסור העישון, יחול איסור על עישון.

כמו כן, מוצע גם לקבוע הוראות בדבר עישון באצטדיונים ואמפיתיאטראות. מקומות אלה הם מקומות ציבוריים הפתוחים לקהל, בין בחינם או בתשלום ומאפשרים צפייה בפעילות ספורטיבית או תרבותית. כיום החוק לא אוסר על עישון בתוך אצטדיונים ואמפיתיאטראות פתוחים, והקהל המבקש לשבת ולצפות בפעילות נאלץ להיחשף לעישון כפוי מצד מעשנים במקום, לעיתים בצורה אינטנסיבית ולמשך זמן ארוך. יש לכך היבט חמור במיוחד כאשר המקומות מסומנים, ולא ניתן לעבור למקום אחר ולהימנע מחשיפה זו לעישון כפוי. לא סביר לאפשר מצב שבחירה של אדם לעשן תבוא על חשבון הזכות של שאר הציבור ליהנות במקום מבלי להיאלץ לסכן את בריאותו ולהיחשף לעישון כפוי. לכן מוצע לקבוע כי העישון באצטדיונים ואמפיתיאטראות ייאסר למעט באזורים שהוקצו לעישון, ובלבד ששטחם רציף ושטח כלל המקומות שהוקצו לעישון אינו עולה על רבע ממקומות הישיבה ושאר מקומות הישיבה שמורים ללא מעשנים, וסומן בבירור שהעישון בהם אסור.

לסעיף 9 להצעת החוק:

מוצע להוסיף תוספת שניה לחוק בה יפורטו בתי חולים בהם ניתן למנות סדרן ממונה לפי הוראות סעיף 8א לחוק.

ד.

השפעת החוק המוצע על החוק הקיים:

החוק המוצע מתקן את החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג-1983.

ה.

השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי:

אין.

ו.

להלן נוסח הצעת החוק:

תיקון סעיף 1

1.  

בסעיף 1 לחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג-1983[1] (להלן – החוק העיקרי) -

(1)

בסעיף קטן (א), אחרי "המפורט בתוספת" יבוא "הראשונה";

(2)

במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב)

לא יחזיק אדם במקום ציבורי כל מוצר טבק או מוצר עישון, כשהם דלוקים.

(ב1)

בחוק זה -

"מוצר טבק" – כהגדרתו בחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, התשמ"ג-[2]1983;

"מוצר עישון"- אחד מאלה:

(1)

מוצר המשמש לעישון טבק בכל צורה שהיא ובכלל זה נרגילה, מקטרת ונייר לגלגול סיגריות;

(2)

מוצר המיועד ליצור אדים או עשן לשאיפה, באמצעות שריפה או חימום, ובכלל זה סיגריה אלקטרונית, למעט ציוד רפואי רשום כהגדרתו בחוק ציוד רפואי, התשע"ב-2012[3];

"עישון" – לרבות בדרך של אידוי."

(3)

בסעיף קטן (ג), אחרי "התוספת" יבוא "הראשונה".

תיקון סעיף 2א

2.  

בסעיף 2א לחוק העיקרי -

(1)  

בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (2) יבוא:

"(3) התקין שלטים כנדרש לפי תקנות שקבע שר הבריאות לפי סעיף 2(ג);

(4) לא הציב מאפרות בניגוד לסעיף 2ב."

(2)

בסעיף קטן (ב) פיסקה (1), במקום המילים "סיגריה, סיגרילה, נרגילה, סיגר או מקטרת" יבוא "מוצר טבק או מוצר עישון".

תיקון סעיף 7

3.  

בסעיף 7 לחוק העיקרי -

(1) במקום המילים "(להלן – מפקח)", יבוא "(להלן – מפקח מקומי)".

(2) הסיפא המתחילה במילים "ובלבד שלא" - תימחק.

הוספת סעיפים 7א עד 7ג

4.  

אחרי סעיף 7 לחוק העיקרי יבוא:

"הסמכת מפקחים

7א.

(א)      שר הבריאות רשאי להסמיך מפקחים, מבין עובדי המדינה, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, כולם או חלקם.

(ב)       לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:      

(1)

הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה הוא אינו ראוי לדעת שר הבריאות, לשמש מפקח;

(2)

הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר הבריאות בהסכמת השר לביטחון הפנים;

(3)

הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר הבריאות, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

(ג)   הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

סמכויות פיקוח

7ב.

לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח -

(1)

לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ואת מענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2)

לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל על ביצוען של ההוראות לפי חוק זה; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים;

(3)

לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דגימות של חומרים וכן למסור את הבדיקות, המדידות או הדגימות למעבדה או לשמור אותן, או לנהוג בהן בדרך אחרת;

(4)

להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח; ואולם לא ייכנס מפקח לפי פסקה זו למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו של בית משפט.

(5)

היה למפקח יסוד להניח כי אדם פלוני עבר עבירה לפי סעיף 1, לנגד עיניו, רשאי הוא למסור לו הזמנה שבה יואשם האדם באותה עבירה ותינתן לו הברירה לשלם את הקנס במקום להישפט על העבירה האמורה, בהתאם להוראות פרק ז' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

זיהוי מפקחים

7ג.

(א)      מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כאשר הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ויש בידו תעודה החתומה בידי שר הבריאות, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

(ב)     חובת ההזדהות לפי סעיף קטן (א) לא תחול בעת כניסה של מפקח למקום ציבורי."

תיקון סעיף 8

5.  

בסעיף 8 לחוק העיקרי -

(1)

בכותרת השוליים, במקום "מפקח" יבוא "מפקח מקומי";

(2)

בסעיף קטן (א) במקום המילים "סיגריה, סיגרילה, נרגילה, סיגר או מקטרת" יבוא "מוצר טבק או מוצר עישון" ובכל מקום בו נאמר "מפקח", יבוא "מפקח מקומי".

תיקון סעיף 8א

6.  

בסעיף 8א לחוק העיקרי -

(1)

בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (3) יבוא:

"(4)     עובד בית חולים המפורט בתוספת השניה; לעניין פיסקה זו "בית חולים" - כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940".

(2)

אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1)

שר הבריאות, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התוספת השניה."

תיקון סעיף 9

7.  

בסעיף 9 לחוק העיקרי, בכל מקום בו נאמר "סיגריה, סיגרילה, סיגר או מקטרת" יבוא "מוצר טבק או מוצר עישון".

תיקון התוספת

8.  

בתוספת לחוק העיקרי -

(1)

בכותרת, במקום "תוספת" יבוא "התוספת הראשונה".

(2)

בפרט 11, הסיפא החל מהמילים "של אותו חלק של האזור שהוקצה" תימחק ובמקומה יבוא "ששטח האזור עולה על 20 מ"ר ושאותו חלק של האזור שהוקצה לעישון אינו מקורה בדרך כלשהי וכן שטחו רציף ואינו עולה על רבע משטח  האזור ושאר האזור שמור ללא מעשנים וסומן בבירור שהעישון בו אסור.";

(3)

אחרי פרט 22 יבוא:

"23. אצטדיון או אמפיתיאטרון למעט אזורים שהוקצו לעישון בידי הנהלת המקום, אם הוקצו, ובלבד ששטחם רציף ושטח כלל המקומות שהוקצו לעישון אינו עולה על רבע ממקומות הישיבה ושאר מקומות הישיבה שמורים ללא מעשנים וסומן בבירור שהעישון בו אסור."

הוספת תוספת שניה

9.  

אחרי התוספת הראשונה לחוק העיקרי יבוא:

"תוספת שניה

(סעיף 8א(א)(4)

1.

בית חולים שבבעלות קופת חולים הכללית;

2.

בית חולים של הסתדרות מדיצינית הדסה."

תחילה

10.  

תחילתו של חוק זה שלושים ימים מיום פרסומו.