תיק הצעת חוק מס': 803-04-2013-001067  

סימוכין: 803-99-2013-096548

תזכיר חוק

א.  שם החוק המוצע

חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס'...) (חלוקת הטיפול בחומר חקירה בין הפרקליטות לתביעה המשטרתית) (הוראת שעה), התשע"ד-2013

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו

תזכיר זה בא להסדיר את חלוקת הטיפול בתיקי חקירה בין הפרקליטות לתביעה המשטרתית, ולהאריך את תוקפן של הוראות חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62 – הוראת שעה), התשע"א-2010[1] (להלן: הוראת השעה), בכפוף למספר שינויים מינוריים שנבעו מקשיים שעלו ביישום הוראת השעה עד כה.

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ) קבע בעבר, כי הטיפול בחומר חקירה בין הפרקליטות לתביעה המשטרתית ייקבע בהתאם לעונש בצד העבירה: בעוד התביעה המשטרתית תטפל בעוונות ובחטאים, הפרקליטות תטפל בפשעים. בעבר, חלוקה זו תאמה את החלוקה בין בתי המשפט השלום והמחוזי. אולם, בעקבות תיקונים לחוק בתי המשפט בשנות ה-80, השתנה המצב, ובתי משפט השלום החלו לדון גם בעבירות מסוג פשע. בפרקטיקה, נוצר מצב בו הועבר חומר חקירה בתיקים בעבירות פשע הנדונות בבתי משפט השלום לתביעה המשטרתית, ללא קווים מנחים וללא אחידות. על רקע זה נחקק בשנת 2001 חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 33)(הוראת שעה), התשס"א-2001 (להלן: תיקון 33). תיקון זה קבע רשימת עבירות בתוספת לחסד"פ המצויות בסמכותו של בית משפט שלום, אשר פרקליט המדינה רשאי לקבוע כי חומר החקירה בהן יועבר ישירות לידי התביעה המשטרתית. התיקון נחקק כהוראת שעה שתוקפה הוארך מעת לעת ותוקפה פג בנובמבר 2010.

הוראת השעה באה להחליף את תיקון 33 לחסד"פ, וכללה שלושה עניינים מרכזיים: (1) קביעת הוראות בדבר חלוקת הטיפול בחומר חקירה בין הפרקליטות לתביעה המשטרתית – סעיף 60 לחסד"פ; (2) קביעת הוראות בנוגע לסגירת תיקים  - תיקון סעיף 62 לחסד"פ; (3) התאמת סעיף הגדרת התובעים לחלוקת הטיפול כאמור בסעיף 60 וכן הוספת דיווחים שנתיים לוועדת חוקה על הסמכות של שוטרים – תיקון סעיף 12 לחסד"פ.

ההסדר בהוראת השעה נותר מבוסס על ברירת המחדל לפיה חומר חקירה בעבירות מסוג פשע, ככלל, מועבר לטיפול פרקליט, ואילו חומר חקירה בעבירות מסוג עוון וחטא מועבר לטיפול תובע משטרתי. עם זאת, החלוקה האמורה סוייגה על ידי רשימת עבירות שנקבעה בתוספות: עבירות עוון שיטופלו על ידי הפרקליטות; עבירות פשע שיטופלו על ידי התביעה המשטרתית; ועבירות מסוג פשע בהן יש לפרקליט מחוז שיקול דעת להחליט האם יטופלו על ידי הפרקליטות או על ידי התביעה המשטרתית. חלוקת העבירות שנקבעה בהוראת השעה התבססה על היתרון היחסי של כל גוף תביעה, דהיינו: תיקים מורכבים, רגישים או בעלי חומרה מיוחדת יטופלו על ידי הפרקליטות, ואילו תיקים בעבירות חמורות פחות, אשר אינם מורכבים מבחינה ראייתית, בהם נדרש בירור מהיר ואשר התביעה המשטרתית התמקצעה בטיפול בהם - יטופלו על ידי התביעה המשטרתית. עוד נקבע בהוראת השעה כי שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור וועדת חוקה, רשאי לתקן את התוספת בצו, ובלבד שלא ייקבע כי עבירות מסוג פשע שהן בסמכותו הייחודית של בית המשפט המחוזי יטופלו על ידי התביעה המשטרתית. מאז חקיקת הוראת השעה לא עשה שר המשפטים שימוש בסמכותו האמורה, וחלוקת הטיפול בחומר חקירה נעשתה בהתאם לרשימת העבירות בתוספות לחסד"פ כאמור בהוראת השעה.

בכל הנוגע לסגירת תיקים, הוראת השעה קבעה הסדר על פיו התביעה המשטרתית תהיה מוסמכת לסגור תיקי חקירה בכל העבירות בהן היא מוסמכת לטפל לפי סעיף 60 לחסד"פ כאמור בהוראת השעה.

עוד קבעה הוראת השעה תיקונים לסעיף 12 לחסד"פ, שנועדו להתאים את סעיף 12 לסעיף 60 כנוסחו בהוראת השעה ולמנוע העברת תיקים מהפרקליטות לתביעה המשטרתית על-פי בש"פ 7438/01 אליעזר כהן נ' מדינת ישראל (להלן: עניין אליעזר כהן) ודיווחים שנתיים לוועדת חוקה על הסמכות תובעים שהם שוטרים על ידי היועץ המשפטי לממשלה ועל ידי פרקליט המדינה. בעניין אליעזר כהן קבע בית המשפט העליון כי פרקליט מחוז המחליט על העמדת חשוד לדין בעבירת פשע בבית משפט השלום בתיק מסוים, רשאי להעביר את הטיפול בתיק ואת הגשת כתב האישום לתביעה המשטרתית. בהצעת החוק הממשלתית שהובילה לחקיקת הוראת השעה, הוסבר כי אחת ממטרות הצעת החוק היא לבטל את העברת התיקים הפרטנית, בהתאם לעניין אליעזר כהן, וליצור אחידות בטיפול בחומרי חקירה בין המחוזות השונים.  במסגרת הדיונים בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת נטען כי ניתן לעקוף את חלוקת הטיפול בתיקים באמצעות הסמכת תובעים לפי סעיף 12 לחסד"פ, ועל כן נקבע פיקוח פרלמנטרי.

ההסדר האמור נקבע כהוראת שעה על מנת לאפשר מעקב אחר יישום ההסדר והצלחתו וכן נוכח כוונתו של יו"ר וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקדם את איחוד התביעה המשטרתית עם הפרקליטות.

הניסיון ביישום הוראת השעה העלה כי ככלל, ההסדר משביע רצון, ומחלק חלוקה ראויה את התיקים בין הפרקליטות לתביעה המשטרתית, ותורם לאחידות בין המחוזות השונים. כן עלה מהדיווחים השנתיים כי לא נעשה שימוש בהסמכות שוטרים על מנת לעקוף את הוראות ההסדר. עם זאת, על מנת להמשיך ולבחון את ההסדר המוצע ועל מנת לאפשר סיפק בידי הגורמים המתאימים לבחון שוב את איחוד התביעה המשטרתית עם הפרקליטות, מוצע להאריך את תוקף הוראת השעה בשנתיים שנים נוספות.

בעיה מסוימת שעלתה ביישום החוק היתה כי בתי המשפט התלבטו בשאלה האם פרקליט מחוז רשאי לעשות שימוש בשיקול דעתו על מנת להעביר חומר חקירה לטיפול התביעה המשטרתית בעבירת עוון שעל פי התוספת בטיפול הפרקליטות. אמנם ברוב רובם של המקרים בהם טען הנאשם לפסלות הגשת כתב האישום לאחר העברת חומר החקירה כאמור דחה בית המשפט את הטענה, אך התיקון מוצע על מנת להסיר ספק ולהבהיר את סמכות פרקליט המחוז.

 

ג. עיקרי החוק המוצע

 

עיקר 1: סעיפים 1(1) – הארכת תוקף הוראת השעה –

יישום הוראת השעה על ידי הפרקליטות והתביעה המשטרתית העלה כי חלוקת הטיפול בחומרי חקירה כאמור בהוראת השעה יוצרת וודאות ובהירות מצד אחד, אך מאפשרת גמישות בהתאם למורכבות התיקים וחומרתם מן הצד השני. בכדי להמשיך ולבחון את ההסדר מוצע להאריך את הוראת השעה בשנתיים.

 

עיקר 2: סעיפים 1(2), 1(3) – החלה על עבירות עוון –

 

סעיף 60(ד) לחסד"פ כנוסחו בהוראת השעה מסמיך פרקליט מחוז להעביר לתובע משטרתי שהוא עורך דין חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע, המנויה בחלק ג' לתוספת ראשונה א'. זאת אם מצא, כי יש הצדקה לכך, בשל העדר חומרה יתרה בנסיבות ביצוע העבירה ואי מורכבות הראיות (להלן – עבירת ניתוב). ברשימת עבירות הניתוב שבתוספת האמורה מנויה, בפרט 4 לחלק ג' לתוספת, עבירה שבטיפול הפרקליטות ואינה בסמכותו הייחודית של בית המשפט המחוזי, אשר נחקרה יחד עם עבירה שבטיפול התביעה המשטרתית והיא כרוכה ושלובה בה, ואשר פרקליט מחוז מצא כי בנסיבות העניין, העבירה שבטיפול התביעה המשטרתית היא העבירה המרכזית (להלן: עבירה כרוכה).

 

לאחר כניסתה לתוקף של הוראת השעה עלתה בפסיקת בתי המשפט השאלה האם רשאי פרקליט מחוז להעביר חומר חקירה בעבירת עוון המנויה בחלק א' לתוספת הראשונה, לטיפול לשכת התביעות בנסיבות סעיף 60(ד) לחסד"פ, וזאת מאחר שהסעיף נוקט במילה "פשע", וכן כותרת חלק ג' לתוספת הראשונה כוללת את המילה "פשע". רוב החלטות בתי המשפט דחו טענות לפסלות כתב אישום במקרה בו הועבר חומר חקירה בהחלטת פרקליט מחוז כאמור. כך למשל, קבע בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופטת יפה-כ"ץ) בעמ"ת 48925-01-11 מברטו צגאי נ' מדינת ישראל (מיום 13.2.11) כי אם קמה לפרקליט מחוז סמכות להעביר עבירת פשע לטיפולו של תובע משטרתי, קל וחומר שסמכות כזו קיימת לגבי עבירות קלות הימנה, דוגמת עבירות עוון. בית משפט חזר על אמירות אלו גם בעמ"ת 30464-02-11 מדינת ישראל נ' אור כהן (החלטה מיום 17.2.11). לעומת זאת, בית משפט השלום בבאר-שבע (כב' השופטת חביב) בת"פ 42344-11-10 מדינת ישראל ' מני אלמו קבע כי העברת טיפול בתיק חקירה בעבירת עוון כאמור נעשתה בחוסר סמכות ובניגוד לדין.

 

על מנת להסיר ספק מוצע להבהיר כי פרקליט מחוז רשאי בהתקיים התנאים האמורים בסעיף 60(ד) להעביר חומר חקירה גם בעבירה מסוג עוון שכלל נמצאת על פי החלוקה בטיפול הפרקליטות.

 

ד.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

 

הוראת השעה שבתיקון מס' 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, שבמסגרתו תוקנו סעיפים 12, 60, 62 והתוספת לחוק, תוארך, בשינויים המוצעים בנוסח.  

 

ה.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

 

מכיוון שהתיקון חל כבר היום כהוראת שעה, לא צפויה השפעה נוספת.

 

ו.  נוסח החוק המוצע:

להלן נוסח החוק המוצע:

 

 

 

 

חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62) (חלוקת הטיפול בחומר חקירה בין הפרקליטות לתביעה המשטרתית) (הוראת שעה), התשע"ד-2013