תקנות בתי הסוהר (סדרי דין בדיון משמעתי), התשמ"ט-1989 - בוטל 1בתוקף סמכותי לפי סעיף 110ו(א) ו-132 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן - הפקודה), ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
| 1. כתב תלונה נגד נאשם ייערך בידי הנציב או מי שהוסמך על ידו לשם כך; כתב התלונה יוגש לדן יחיד והעתק ממנו יימסר לנאשם ארבעים ושמונה שעות לפחות לפני תחילת הדיון. |
| 4. דן יחיד יבטל את התלונה אם נתקיים אחד מאלה: (1) העובדות המפורטות בכתב התלונה אינן מהוות עבירה; (2) הנאשם כבר זוכה או הורשע בשל המעשה נושא כתב התלונה; (3) חלפה תקופת ההתיישנות. |
| 5. דן יחיד רשאי לשמוע כל אדם שימצא לנכון ולעיין בכל מסמך הדרוש לבירור העובדות, ובלבד שלא יעשה כן שלא בפני הנאשם ומבלי שנתן לנאשם הזדמנות לעיין במסמכים. |
| 6. דן יחיד יתיר לנאשם להשמיע טענותיו, להביא עדים מטעמו, לחקור עדים אחרים וכן להביא ראיות אחרות. |
| 7. דן יחיד ירשום פרוטוקול של הדיון; עם סיום הדיון יחתמו הדן יחיד והנאשם על הפרוטוקול; הנאשם רשאי להוסיף לפרוטוקול את הערותיו. |
| 8. דן יחיד יפעל בדרך הנראית לו מועילה וצודקת ביותר לבירור התלונה. |
| 9. דן יחיד ידחה, לבקשת נאשם, את הדיון, אם ראה כי הדבר דרוש כדי לאפשר לנאשם להכין את הגנתו ולהביא ראיותיו. |
| 14. העורר רשאי לחזור בו מעררו כל עוד לא ניתנה ההחלטה בערר. |
| 15. הדן היחיד הדן בערר רשאי, אם היה סבור כי הדבר דרוש לעשיית צדק, להתיר הבאת ראיות. |
| 17. התביעה בבית הדין למשמעת תנוהל על ידי קצין שירות בתי הסוהר שהינו חבר לשכת עורכי הדין בישראל, ואשר נתמנה על ידי הנציב לשמש כתובע (להלן - התובע). |
| 18. כתב אישום ייערך בידי הנציב או מי שהוא הסמיכו לכך, ויוגש לבית-הדין למשמעת בחמישה עותקים, שאחד מהם יימסר לנאשם בהקדם האפשרי ולא יאוחר מחמישה עשר יום לפחות לפני תחילת הדיון. |
| 20. מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת. |
| 22. בית-דין למשמעת רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת הדיון באישום פלוני שנכלל בכתב האישום, או על הפרדת דיון של נאשם פלוני שהואשם עם אחרים. |
| 25. תובע רשאי, בכל עת עד לתחילת הדיון, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, במסירת הודעה לבית הדין למשמעת המפרטת את השינוי; בית הדין למשמעת ימציא העתק מן ההודעה לנאשם. |
| 28. |
| 30. עם מסירת כתב האישום לנאשם יש להודיע לו כי הוא או סניגורו רשאים לעיין בחומר הראיות שבידי התביעה ולהעתיק פרטים ממנו. |
| 33. |
| 34. בסימן זה - |
| 36. |
| 37. בסימן זה, |
| 39. |
| 41. בית-הדין למשמעת רשאי לצוות על אדם הנוכח לפניו להעיד או להמציא לו מסמכים במועד שיקבע ודין אדם כזה כדין מי שהומצאו לו הזמנה או צו להמצאת מסמכים. |
| 42. |
| 43. באין הוראה אחרת בחוק לא יידון נאשם אלא בפניו. |
| 46. בקשה לתיקון של פרוטוקול וכל החלטה על בקשה כזאת יירשמו בפרוטוקול וההחלטה תיחתם בידי בית-הדין למשמעת. |
| 47. פרוטוקול ישמש ראיה לכאורה למהלך הדיון, אולם בערעור באותו ענין אין לטעון נגד דיוקו של הפרוטוקול ואין להביא ראיות לטעות בו, אלא ברשות בית-הדין לערעורים. |
| 48. הוברר לבית-הדין למשמעת שהנאשם אינו יודע עברית, ימנה לו מתרגם או יתרגם לו בעצמו. |
| 50. (א) נשיא בית-הדין למשמעת יקרא את כתב ההרכב של בית-הדין וישאל את הנאשם, או את סניגורו, אם יש בפיו התנגדות לפי סעיף 110(יז) לפקודה. (ב) ביקש הנאשם לפסול שופט, כאמור, ובקשתו התקבלה על ידי בית הדין למשמעת, יושהה הדיון עד למינוי שופט אחר; נדחתה הבקשה - יודיע בית הדין למשמעת לנאשם את הטעמים לדחייה, וכן יודיע לו על זכותו לערור על הדחייה לפני הנציב. (ג) ביקש הנאשם לערור על הדחיה בפני הנציב כאמור לעיל - יושהה המשך הדיון עד להכרעת הנציב. הנאשם יגיש את הערר בהודעה מנומקת בכתב תוך 24 שעות. (ד) החליט הנציב לקבל את הערר, ימונה שופט אחר. (ה) נודעה לנאשם עילת הפסילה במהלך הדיון, רשאי הוא להעלותה מיד לאחר שנודע לו עליה. (ו) טענת פסלות לא תשמש נימוק לערעור אלא בהתאם להוראות סעיף זה. |
| 57. עובדה שנאשם הודה בה יראוה כמוכחת כלפיו, זולת אם ראה בית-הדין למשמעת שלא לקבל את ההודיה כראיה. |
| 60. בגמר ראיותיו יודיע התובע שפרשת התביעה הסתיימה. |
| 61. נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית-הדין למשמעת את הנאשם, בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו, לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בענין. |
| 62. לא זוכה הנאשם לפי תקנה 61, רשאי הוא להביא לפני בית-הדין למשמעת את ראיות ההגנה. |
| 63. נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, יביאו ראיותיהם לפי הסדר שבו הם רשומים בכתב האישום, והכל אם לא הורה בית-הדין למשמעת, לבקשת בעל-דין, על סדר אחר. |
| 64. נאשם יעיד בתחילת ראיותיה של ההגנה, אולם רשאי בית הדין למשמעת, לבקשתו, להתיר לו להעיד בשלב אחר של פרשת ההגנה. |
| 65. נאשם לא יישאל בחקירה שכנגד שאלות בענין הנוגע להרשעותיו הקודמות, זולת אם העיד על אופיו הטוב או הביא ראיה אחרת לכך בין בראיותיו ובין בחקירה שכנגד של עדי התביעה. |
| 66. בגמר ראיותיו יודיע הנאשם שפרשת ההגנה נסתיימה. |
| 68. הביא התובע ראיות נוספות, רשאי הנאשם להביא ראיות לסתור אותן. |
| 70. הובאו ראיות לפי תקנה 69, רשאים בעלי הדין ברשות בית-הדין להביא ראיות לסתור אותן. |
| 71. בתום הבאת הראיות, או משנתקבלה הודיה בעובדות ולא הובאו ראיות, רשאים התובע ואחריו הנאשם להשמיע סיכומיהם לענין האשמה. |
| 75. היה לבית הדין למשמעת יסוד להניח כי עדו של אחד הנאשמים יעיד לרעת נאשם אחר, רשאי הוא להרשות לנאשם האחר, אם לא חקר את העד חקירה ראשית, לחקרו חקירה שכנגד לפני התובע. |
| 76. נקרא עד להעיד מיזמת בית-הדין למשמעת, יתן בית-הדין למשמעת לבעלי הדין הזדמנות לחקרו חקירה שכנגד בסדר שיקבע. |
| 80. בית-הדין למשמעת רשאי להרשיע נאשם בשל כל אחת מן העבירות שאשמתו נתגלתה בהן מן העובדות שהוכחו לפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה. |
| 81. הרשיע בית-הדין למשמעת את הנאשם, רשאי התובע להביא ראיות לענין העונש, ובכלל זה ראיות בדבר הרשעותיו הקודמות של הנאשם, לרבות הרשעותיו המשמעתיות. |
| 82. סיים התובע הבאת ראיותיו לענין העונש, או שלא הביא ראיות כאלה, רשאי הנאשם להביא ראיות להקלת העונש. |
| 83. נסתיימו ההליכים האמורים בתקנות 81 ו-82, רשאי התובע, ואחריו הסניגור והנאשם, להשמיע סיכומיהם לענין העונש. |
| 84. בתום הטענות לענין העונש יגזור בית-הדין למשמעת את דינו של הנאשם; בית-הדין למשמעת יקרא את גזר הדין בפומבי, יחתום עליו וירשום בו תאריך קריאתו. |
| 85. הכרעת הדין וגזר הדין מהווים יחד את פסק הדין. |
| 86. בתום קריאת גזר הדין יסביר בית-הדין למשמעת לנאשם את זכותו לערער על פסק הדין ויודיע לו על המועד להגשת הערעור. |
| 87. |
| 90. המערער רשאי, בכל שלב של הערעור, ברשות בית-הדין לערעורים, לתקן את הודעת הערעור או את נימוקיו. |
| 91. המערער רשאי לחזור בו מערעורו, אולם משנסתיימו טענות בעלי הדין לא יחזור בו אלא ברשות בית-הדין לערעורים. |
| 92. |
| 93. לא ישב כשופט בבית הדין לערעורים סוהר בכיר שדרגתו נמוכה מדרגת הנאשם - המערער. |
| 94. |
| 95. הדיון בערעור יהיה בפני בעלי הדין. |
| 96. (א) בתחילת שמיעת הערעור ולפני כל טענה אחרת רשאי בעל דין לבקש ששופט פלוני יפסול את עצמו מלישב בדין. (ב) נענה בית-הדין לערעורים לבקשה, יושהה הדיון בערעור עד למינוי שופט אחר. |
| 98. בית הדין לערעורים רשאי, אם היה סבור כי הדבר דרוש לעשיית צדק, לגבות ראיות או להורות לערכאה הקודמת לגבות ראיות שיורה. |
| 99. בית-הדין לערעורים רשאי להסיק מחומר הראיות שהיה לפני הערכאה הקודמת או לפניו מסקנות שונות משהסיקה הערכאה הקודמת או לקבוע כי אין בו יסוד למסקנותיה. |
| 100. הוחזר המשפט לערכאה הקודמת, רשאית היא בכפוף להוראות בית-הדין לערעורים להיזקק לראיות שגבתה מלכתחילה בלי לגבותן שנית. |
| 101. בית-הדין לערעורים רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה, אם היה סבור כי לא נגרם עיוות דין. |
| 104. |
| 105. נפטר סוהר - יפסק כל הליך משמעתי נגדו על פי הפקודה. |
| 106. (א) מסמך שיש להמציאו לבעל דין או לעד לפי הפקודה או לפי תקנות אלו, המצאתו תהיה באחת מאלה: (1) במסירה לידו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו - לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה-עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר בני אדם - במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו; (2) במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני האדם - עם אישור מסירה; בית-הדין למשמעת או בית-הדין לערעורים (להלן - בית-הדין) רשאי לראות את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה. (ב) מסירת מסמך לידי סניגור הנאשם או מסירתו במשרד הסניגור לידי פקידו, וכן משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו, כמוה כהמצאה לנאשם זולת אם הודיע הסניגור לבית-הדין תוך חמישה ימים ממועד המסירה כי אין ביכולתו להביא את המסמך לידיעת הנאשם. (ג) נוכח בית הדין כי המצאה לפי סעיף זה לא בוצעה עקב סירוב לקבל את המסמך או המכתב או לחתום על אישור המסירה, רשאי בית-הדין למשמעת או בית-הדין לערעורים, לפי הענין, לראות את המסמך כאילו הומצא כדין. (ד) נוכח בית הדין שאי אפשר להמציא את המסמך כאמור בתקנות המשנה (א) ו-(ב) לעיל, רשאי הוא להורות על המצאתו בדרך אחרת שיורה. |
| 107. 108 נוכח בית הדין כי הודאת נאשם ניתנה על ידי הנאשם מתוך טעות או הטעיה, לא יקבל אותה כראיה. טפסים מודפסים של פרסומי שירות בתי-הסוהר |