תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ"ז-1987 1

(1) ראש אכ"א;

(2) נשיא בית הדין הצבאי לערעורים;

(3) הרב הצבאי הראשי;

(4) הפרקליט הצבאי הראשי או מי שהוא הסמיכו לכך;

(5) ראש מחלקת פרט במטכ"ל - אכ"א;

(6) קצין הרפואה הראשי;

(7) ראש ענף משטר ומשמעת במחלקת פרט במטכ"ל - אכ"א;

(8) סגנו או ממלא מקומו של כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (7).

(ב) בנוסף על האמור בתקנת משנה (א) מוסמכות קצינת ח"ן ראשית וסגניתה לערוך, בכל עת, ביקור פיקוח בכל בית סוהר שבו כלואות חיילות.

(ג) העורך ביקור פיקוח, רשאי להיכנס לכל מקום בבית הסוהר, לבוא בדברים, אף שלא בנוכחות אדם אחר, עם כל כלוא, לרשום בקשות ותלונות, לבדוק את התזונה, כמותה ואיכותה, לעיין בכל מסמך או פנקס שבבית הסוהר, לחקור כל אדם בבית הסוהר בכל ענין הנוגע לבית הסוהר ולכלואים בו ולרשום ביומן, שנקבע לכך בפקודות הצבא, את הערותיו והמלצותיו.

(ד) העורך ביקור פיקוח, ילווה במשך זמן שהייתו בבית הסוהר בידי קצין מסגל בית הסוהר.

(1) משרדים לניהול בית הסוהר;

(2) מגורים לשיכון הכלואים;

(3) תאים לבידוד כלואים ותאי הפרדה;

(4) מטבח וחדרי אוכל;

(5) מקלחות ושירותים תברואיים;

(6) מרפאה וחדר חולים;

(7) בית תפילה;

(8) חדר ביקורים;

(9) מיתקן קבלה וקליטה;

(10) מחסן ציוד לאחסנת חפצי כלואים;

(11) מחסן כלי עבודה;

(12) מחסן נשק;

(13) מספרה;

(14) חדר משמר לחיילי המשמר.

(ב) המפקד רשאי, באישור קמצ"ר, להתיר בפקודות הקבע שמבנה או מיתקן פלוני ישמש לשתי מטרות או יותר.

(ב) חיילי המשמר ילוו את הכלואים וישמרו עליהם במשך כל זמן שהייתם מחוץ לבית הסוהר, למעט כלואים הנמצאים בחופשה מחוץ לבית הסוהר או אסירים וחבושים הנמצאים בתפקידי שמירה, כאמור בתקנת משנה (א), או כלואים שקמצ"ר הורה לגביהם הוראה מיוחדת.

(ג) חייל המשמר ימנעו מכלואים לצאת ללא רשות מבית הסוהר וכן ימנעו מהם כל קשר עם בני אדם, שלא הותר לפי תקנות אלה.

(ב) הקצין האמור יבדוק מדי יום קיום ההסדרים לאבטחת בית הסוהר וימסור למפקד דין וחשבון בכתב על ממצאי בדיקתו.

(ב) חיילי המשמר יקיימו, בכל שעות היממה, ביקורת בשער בית הסוהר.

(ג) חייל המשמר לא ירשה לאדם להיכנס לבית הסוהר או לצאת ממנו אלא אם כן הוא רשאי לכך לפי תקנות אלה או לפי הוראות המפקד.

(ב) לא ייערך חיפוש בגופה של אשה או בכליה אלא בידי חיילת ושלא בנוכחות גברים.

(ג) חייל משמר יערוך חיפוש בכלי רכב ובכל כלי אחר הנכנס לבית הסוהר או היוצא ממנו, זולת אם הורה המפקד אחרת.

(ב) אדם שברשותו נמצא חפץ כאמור ייעצר בידי חייל המשמר שיעבירו למפקד לשם חקירה וימסור למפקד דין וחשבון מפורט לגבי נסיבות המעצר; נמצא החפץ בידי מי שאינו חייל - יעבירו המפקד לתחנת המשטרה הקרובה וימסור לה דין וחשבון בכתב לגבי נסיבות האירוע.

(ב) לא יתקבל אדם לבית הסוהר לאחר שעות הקבלה המפורטות בפקודת מטכ"ל 33.0317, אלא באישור קמצ"ר.

(1) תעודת חייל, קצין;

(2) גליון התנהגות;

(3) תיק רפואי;

(4) אישור מאת מפקד יחידתו על התקופה שבה היה כלוא ביחידתו עד להעברתו לבית הסוהר.

(ב) בנוסף על המסמכים האמורים יביא איתו הכלוא ציוד אישי בכמות מספקת, לפי פירוט שנקבע בפקודות הצבא.

(ג) כלוא שאיננו חייל בשירות סדיר או בשירות מילואים פעיל, יביא עמו תעודת זהות במקום המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א)(1) עד (3).

(ב) חפצי הכלוא, שנלקחו ממנו כאמור, יישמרו במחסן ציוד לאחסנת חפצי כלואים, בקופת פלדה, ארון או במקום מתאים אחר כפי שיורה המפקד.

(ג) כלוא משתחרר יקבל, לפני שחרורו, את כל החפצים, המסמכים והכסף שנלקחו ממנו ביום קבלתו לבית הסוהר, ויאשר קבלתם בכתב ובחתימת ידו.

(ב) עד להשלמת הפעולות האמורות בתקנות 18, 19, 20, 32(ב) ובתקנה זו, ישוכן הכלוא בתא מיון למתקבלים זולת אם הורה המפקד אחרת.

(ב) עציר ישוחרר ביום שפקע תקפה של פקודת המעצר, אם לא נתקבלה בבית הסוהר, לפני כן, פקודת מעצר אחרת נגדו או מסמך המעיד כי פקודת המעצר שלפיה הוא כלוא הוארכה לתקופה נוספת, או פסק דין או פסק שניתן נגד העציר והמורה על כליאתו, או כל מסמך אחר המורה על החזקתו הנוספת במשמורת הצבא.

(ג) בוטלה פקודת המעצר שלפיה עצור עציר, תישלח מיד הודעה על כך למפקד והעציר ישוחרר מיד עם קבלת ההודעה.

(ד) היה היום שבו יש לשחרר כלוא יהודי לפי תקנות משנה (א) עד (ג) אחד מימי המנוחה הקבועים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948 (להלן - הפקודה), או ביום שבתון על פי חוק, ישוחרר ביום שלפניו, ואם גם הוא יום מנוחה או שבתון כאמור - ביום שלפניו.

(ה) היה היום שבו יש לשחרר כלוא שאינו יהודי, לפי תקנות משנה (א) עד (ג), אחד מימי המנוחה הקבועים בסעיף 18א(א) או יום שבתון או יום חגו שנקבע על פי סעיף 18א(א) לפקודה, ישוחרר ביום שלפניו, ואם גם הוא יום מהימים האמורים - ביום שלפניו.

(ו) כלוא ישוחרר בשעות שקבע לכך המפקד אך לא יאוחר מצהרי יום שחרורו.

(ב) מי שנידון לתקופות מאסר אחדות או לתקופות מחבוש ומאסר, בין שהוטלו עליו לפני שהתחיל בנשיאת העונש ובין לאחר מכן, רואים אותו, לענין תקנה זו, כמי שנידון לתקופת מאסר אחת, שהוא סך כל התקופות המצטברות של אותם עונשי מאסר ומחבוש.

(ג) רשות להפחתת עונש רשאית לשחרר אסיר לפני תום תקופת מאסרו, אם ראתה שהאסיר ראוי לשחרור, ובלבד שתקופת המאסר שריצה האסיר לא תפחת כתוצאה מכך מהתקופה המזערית.

(1) מלבד ההרשעה שבשלה נושא הכלוא את עונש המחבוש או המאסר, יש לחובתו לא יותר מהרשעה אחת קודמת, שבשלה ריצה עונש מאסר או מחבוש;

(2) תקופת ריצוי עונשו מסתיימת ביום החג או בתוך 7 ימים לאחריו;

(3) ביום החג ריצה הכלוא מחצית לפחות מהעונש שהוטל עליו;

(4) התנהגות הכלוא בבית הסוהר היתה טובה והתקבלה המלצה להקדים את השחרור מאת מפקד בית הסוהר שבו מרצה הכלוא את עונשו;

(5) לגבי אסיר - פסק הדין בעניינו חלוט; לגבי חבוש - הוא מרצה עונש בן למעלה מ–14 ימים.

(1) האסיר לא הורשע בעבירה מסוג פשע;

(2) האסיר נידון לתקופת מאסר העולה על 28 ימים;

(3) יתרת מאסרו של האסיר אינה עולה על 7 ימים.

(ב) שחרור לפי סימן זה יהיה עד שתגיע תפוסת האסירים לתקן הכליאה.

(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), אם לכמה אסירים יתרת מאסר זהה, ישוחררו כולם אף אם תקטן בכך תפוסת האסירים מתקן הכליאה.

(ב) כלואים שהם קצינים יוחזקו במקום נפרד מכלואים אחרים.

(ג) כל תא המשמש לשיכון כלואים, לרבות חדר ואוהל (להלן - תא שיכון), יסומן במספר ויירשם ברשימת התאים של בית הסוהר.

(ד) לא ישוכנו בתא שיכון יותר כלואים ממספר המיטות שבו.

(ה) כל כלוא יקבל מיטה, מזרן, שמיכות וכלים אחרים, כפי שייקבע בפקודות הקבע.

(ו) המפקד יקבע בפקודות הקבע את אופן מינויים וחובותיהם של הכלואים המשמשים בתפקידים תורניים בתאי השיכון.

(ז) המפקד רשאי להורות, באישור מוקדם של קצין רפואה או קצין בריאות נפש, כי כלוא לא יקבל שמיכות או כלים אחרים הניתנים לכלואים, אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם שמירה על חייו או בריאותו של הכלוא.

(ח) הוראות תקנה משנה (ד), (ה) ו–(ז) יחולו גם כאשר הכלוא מולן זמנית שלא בתאו, לרבות בתא הפרדה, לפי תקנה 65.

(ב) כלוא לא יענוד סימני דרגה, אותות וכל סימן או סמל צבאי אחר.

(ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו–(ב), כלאו המתייצב בבית דין צבאי, יופיע בתלבושת צבאית מלאה.

(ב) כלוא חולה יקבל מנת מזון יומית לפי הוראות קצין הרפואה.

(ג) לא יוכנס לבית הסוהר מזון המיועד לכלואים, אלא באישור המפקד.

(ד) הוראות תקנה 26(ז) יחולו גם לגבי סוגי מזון.

(ב) הקירות הפנימיים של כל תא שיכון, למעט אוהל, יסויידו אחת לשלושה חדשים.

(ג) בתקופת הקיץ יתקלח כלוא מדי יום ביומו ופעם בשבוע לפחות במים חמים; בתקופת החורף יתקלח כלוא במים חמים פעמיים בשבוע לפחות.

(ד) כלוא יגלח פניו מדי יום.

(ה) כלוא המוחזק בריתוק לתא לפי תקנה 41 יתגלח בהשגחתו של חייל מסגל בית הסוהר; לא יושאר ברשות כלוא כאמור סכין או תער והם ייאספו בגמר הגילוח וירוכזו לשימוש חוזר במקום שקבע לכך המפקד.

(ו) על אף האמור בתקנת משנה (ד) לא יתגלח כלוא אם קצין הרפואה קבע כי מטעמים רפואיים הדבר אסור עליו.

(ז) פקודת המטכ"ל בדבר פטור חיילים מגילוח מטעמי דת תחול גם על כלואים.

(ח) שערותיו של כלוא יסופרו אחת לעשרה ימים.

(ט) לא יגולח ראשו של כלוא שלא מרצונו, אלא מטעמי בריאות, לפי הוראות קצין הרפואה.

(י) כלוא יחליף לבנים ובגדים אחרים פעם אחת בשבוע לפחות.

(ב) בגדים ושמיכות, שאינם ניתנים לכביסה, יחוטאו מעת לעת לפי הוראות קצין הרפואה.

(ב) כלוא רשאי לקבל חומר קריאה מהספריה לקריאה בתאו.

(ג) כלוא רשאי לקבל חומר קריאה מן החוץ, פרט לחומר העלול, לדעת המפקד, להזיק למהלך החקירה או המשפט המתנהל נגדו, או חומר שהקמצ"ר אסר לקוראו בבית הסוהר.

(ד) סדרי השאלתו של חומר הקריאה מהספריה לכלואים ומשלוח חומר קריאה מן החוץ ייקבעו בפקודות הקבע.

(ב) כל כלוא רשאי להתקבל לראיון אצל רב צבאי או כהן דת של אותו כלוא, אם ביקש זאת.

(ג) רב צבאי או כהן דת, לפי הענין, יהיו נוכחים בבית הסוהר בכל מקרה בו מחייבות זאת הנסיבות.

(ב) קצין הרפואה יבדוק כל כלוא עם קבלתו לבית הסוהר, ולאחר מכן כל אימת שהכלוא יתלונן על מחלה או מיחוש; כלוא הדורש לראות קצין רפואה יובא לפניו בהקדם האפשרי.

(ג) קצין הרפואה ירשום בכרטיסו הרפואי של הכלוא את הפרטים על מצב בריאותו, תוצאות בדיקות שנבדק, המחלות שחלה בהן וכן את המלצותיו ביחס לאותו כלוא.

(ד) קצין הרפואה יודיע למפקד בכתב, ללא דיחוי, על כל מקרה של מחלה מדבקת בין הכלואים ועל האמצעים שיש לנקוט כדי לשמור על בריאותו של החולה ועל בריאות יתר הכלואים.

(ה) המפקד חייב לבצע ולישם את ההמלצות הרפואיות שנתן קצין רפואה; אם למפקד ספק בדבר תוכן ההמלצות שניתנו, היקפן או משמעותן, יפנה, מיד עם קבלתן, אל קצין הרפואה שנתן אותן כדי לקבל הבהרות נוספות.

(ו) סבר המפקד כי יש סיבה המצדיקה עיון מחדש בהמלצות הרפואיות, רשאי הוא לפנות אל קצין הרפואה שנתן את ההמלצות האמורות, או אל הסמכות הרפואית הממונה עליו, ולבקש לבדוק את ההמלצות בדרך שימצא לנכון; אין בפניה כאמור כדי לעכב את ביצוע ההמלצות שניתנו.

(ב) בהיעדר קצין רפואה, מוסמך חובש לקבוע כאמור בתקנת משנה (א).

(ג) המפקד אחראי לשמירה על הכלוא בעת שהייתו בבית החולים, והוא יתאם את סדרי השמירה עם הגורם המתאים בבית-חולים, זולת אם הורה קמצ"ר אחרת.

(ד) כלוא המאושפז בבית חולים, דינו כדין כלוא בבית הסוהר ויחולו עליו תקנות אלה בכפוף למגבלותיו הרפואיות ובכפוף לאמור בפקודות הצבא ובפקודות הקבע.

(ב) קצין הרפואה חייב לבדוק אחת לשבוע את התנאים התברואיים בבית הסוהר.

(ג) קצין הרפואה, או מי שהוא קבע לכך, ינהל יומן תברואי בהתאם לפקודות הצבא.

(ד) מיתקני התברואה בבית הסוהר יישטפו בכל בוקר וכל ערב ויטואטאו וקירותיהם יחוטאו ויסוידו לעיתים קרובות.

(ה) הסדרי התברואה, שנקבעו בנוגע למיתקנים צבאיים אחרים, יחולו גם על בתי הסוהר אלא שקצין הרפואה רשאי לקבוע בכל בית סוהר הוראות נוספות, לפי תנאי המקום.

(ב) לכל סוג כלואים יהא חדר אוכל נפרד; אם אין אפשרות לקיים בבית הסוהר חדרי אוכל נפרדים - ייקבעו סידורים שיבטיחו הפרדה בין מועדי הארוחות לסוגי הכלואים השונים.

(ג) מפקדת בית הסוהר לנשים רשאית להורות כי לא תהא הפרדה בתאי השיכון ובחדר האוכל של הכלואות לסוגיהן.

(ב) כלוא, המרותק לתאו, יוצא לטיול יומי באויר החפשי למשך שעה לפחות.

(ב) קמצ"ר יקבע לכלואים או לסוג של כלואים את מנת הסיגריות היומית.

(ב) עציר שהוא חייל בשירות סדיר או בשירות מילואים פעיל, יועסק ככל האפשר בעבודות שמקובל להטילן על חיילים.

(ג) כלוא בעל דרגת קצין או נגד לא יועסק בכל עבודה שלא היה מועסק בה בשל דרגתו, אלמלא נכלא.

(ד) לא יועסק כלוא בכל עבודה שאיננה נעשית במישרין בשביל הצבא, רכושו או מיתקניו, אלא על פי הוראה מאת קמצ"ר ובאישור ראש אכ"א.

(ה) הוצאו כלואים לעבודה אל מחוץ לבית הסוהר, יקבע קמצ"ר הסדר מיוחד באשר למשטר ולמשמעת שלהם בעת שהותם מחוץ לבית הסוהר.

(ב) פעולות חינוך ואימונים לפי התכנית יבוצעו בידי סגל בית הסוהר ואולם המפקד רשאי למנות כלואים מתאימים להדרכת כלואים אחרים בעבודה, בלימודים ובאימונים.

(ב) לא יועסק כלוא בימי מנוחה שנקבעו בסעיף 18א(א) לפקודה ואם אינו יהודי לא יועסק גם ביום שבתון או ביום חגו שנקבע על פי הפקודה; הגבלה זו אינה חלה על העסקת הכלוא בשירותים חיוניים, כפי שהוגדרו בפקודות הקבע.

(ב) כלוא רשאי לקבל מכתבים מן החוץ במספר בלתי מוגבל.

(ב) כל מכתב הנשלח בידי כלוא או המתקבל עבורו יעבור תחילה ביקורת של המפקד או של אדם שהוא הסמיכו לכך, ואולם מכתבים המוחלפים בין כלוא לעורך דינו לא יעברו ביקורת, אלא אם כן הורה כך המפקד או סגנו; הוראה כאמור יכול שתינתן בין אם המכתב נראה חשוד מטעם כלשהו, ובין אם הדבר דרוש למטרת קיום בטחון בית הסוהר או בטחון המדינה.

(ג) מבקר המכתבים יעכב כל מכתב אשר אם יגיע ליעדו עלול, לדעתו, לפגוע במשמעת בית הסוהר, בבטחונו, במשמורתם היעילה של הכלואים, במהלך החקירה המתנהלת נגד כלוא או שתכנו נוגד את הוראות הצבא, ואולם אם ניתן להכשיר את המכתב על ידי השמדת חלקים ממנו או מחיקתם, לא יעוכב ויועבר לתעודתו לאחר המחיקה או ההשמדה של חלקים כאמור; הוראה זו לא תחול על מכתב העשוי לשמש ראיה בהליך משפטי, והוא יעוכב בכל מקרה.

(ד) מכתב שעוכב כאמור יועבר לכלוא עם שחרורו מבית הסוהר, אלא אם כן הוא דרוש כראיה בהליך משפטי.

(ה) הוראות תקנת משנה (ב) לא יחולו על קבילה שמגיש כלוא לנציב קבילות חיילים; קבילה כאמור תוגש במעטפה סגורה למפקד, אשר יעבירנה, מבלי לפתחה, לנציב הקבילות.

(ב) קמצ"ר רשאי להגביל את מספר האנשים הרשאים לבקר כלוא, למעט ביקור סניגורו.

(ג) משך ביקור ייקבע ברשיון הביקור.

(ד) שם המבקר, מענו ויחסו או קרבתו לכלוא יירשמו ביומן מבקרים; המפקד או הקצין התורן רשאי למנוע כניסתו של מי שסרב למסור פרטים כאמור, ואת הסירוב ירשום ביומן המבקרים.

(ה) סניגורו של כלוא רשאי לבקרו, לפי רשיון ביקור, והוא רשאי לשוחח עם הכלוא בתחום ראייתו של חייל המשמר.

(ו) בתקנה זו, "סניגורו של כלוא" - אדם, שכלוא בחר בו לסניגורו לפי סעיף 316 לחוק, או אדם שמונה סניגור צבאי לכלוא לפי סעיף 321 לחוק.

(ז) לא יורשה לבקר בבית סוהר אדם שריצה עונש מאסר בכלא, אלא אם כן קיבל לכך היתר מאת מפקד; לענין זה -

(ח) מפקד רשאי לאסור כניסת אדם לבית סוהר או להפסיק ביקור או פגישה עם כלוא, אם יש לו יסוד סביר לחשוד שאותו אדם יעביר מידע בין כלואים או יגרום לפגיעה בבטחון או בסדר הטוב והמשמעת בבית הסוהר.

(ב) ההוראה שבתקנת משנה (א) לא תחול על כסף, דברי ערך וכל חפץ העלול לשמש בידי הכלוא לחבלה, בריחה או תקיפה.

(ג) המפקד או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לערוך חיפושי פתע אצל הכלואים ובכליהם לשם גילוי חפצים אסורים בהחזקה.

(ד) כל חייל מסגל בית הסוהר חייב לתפוס חפץ אסור שמצא ברשותו של כלוא ולהודיע על כך למפקד.

(ה) חפצים אסורים שנמצאו ברשותו של כלוא יימסרו לאפסנאות בית הסוהר ויירשמו בהתאם לתקנה 20; המפקד או מי שהוא הסמיכו לכך ישקול נקיטת אמצעים נגד הכלוא.

(1) האסיר הורשע בעבירה בידי בית משפט, בית דין צבאי או בידי קצין שיפוט;

(2) הועדה ראתה, לאחר שעיינה בחוות דעת בכתב של מפקדו של האסיר, ובכל חומר אחר שמצאה לנכון, כי האסיר אינו ממלא אחר כללי המשמעת הצבאית.

(ב) הועדה לא תחליט על ביטול שיבוץ משקם, אלא לאחר שנתנה לאסיר הזדמנות להשמיע את דברו בפניה, ואולם אם האסיר לא התייצב לפני הועדה במועד שנקבע לכך או שאין אפשרות לשמוע דבריו מחמת היעדרו מן השירות במסגרת השיבוץ המשקם, שלא ברשות, רשאית הועדה להחליט בלא לשמוע עמדת האסיר.

(ג) החלטת הועדה לפי תקנת משנה (א) תשמש אסמכתא להחזרת האסיר לבית הסוהר לריצוי יתרת מאסרו, בניכוי התקופה שמיום תחילת השיבוץ המשקם עד ליום שתקבע הועדה בהחלטתה כמועד שבו יסתיים השיבוץ המשקם.

(ב) ראש אכ"א רשאי לבטל את החלטת הועדה לפי תקנה 56 ולהורות על שיבוצו של האסיר מחדש בשיבוץ בתנאים שיקבע, או ללא תנאים, וכן רשאי הוא, לאחר שעיין בחוות דעתו של הפרקליט הצבאי הראשי, לשנות את המועד שקבעה הועדה כמועד שבו יסתיים השיבוץ המשקם, לפי הענין.

(ג) אין בערר לפי סעיף זה כדי לעכב את החזרת האסיר לבית הסוהר בהתאם לתקנה 56, אלא אם כן קבעה הועדה אחרת.

(1) יראוהו כנתון כדין במשמורת הצבא, לענין סעיף 121 לחוק;

(2) יחולו לגביו הוראות תקנה 25, לענין הפחתת העונש.

(1) שלילת הזכות למשלוח מכתבים לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים;

(2) שלילת הזכות לקבל ביקור אחד, למעט ביקורים של סניגור;

(3) שלילת הזכות לקבל את מנת הסיגריות היומית לתקופה שלא תעלה על שלושה ימים;

(4) כליאה בתא הפרדה למשך תקופה שלא תעלה על -

(א) 48 שעות - אם דרגתו סגן ומעלה;

(ב) 96 שעות - אם דרגתו סרן ומעלה;

(ג) 7 ימים - אם דרגתו רב סרן ומעלה;

(5) צמצום הפחתת העונש בשיעור שלא יעלה על שבעה ימים.

(1) שלילת הזכות למשלוח מכתבים לתקופה שלא תעלה על חמישה עשר ימים;

(2) שלילת הזכות לקבל שני ביקורים; למעט ביקורים של סניגור;

(3) שלילת הזכות לקבל את מנת הסיגריות היומית לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים;

(4) כליאה בתא הפרדה למשך תקופה שלא תעלה על 14 ימים;

(5) צמצום הפחתת העונש בשיעור שלא יעלה על עשרים ושמונה ימים.

(ב) אמצעי משמעת יכול שיינקטו בנוסף לכל עונש, ואין בהם כדי לפטור מכל עונש לפי כל חוק.

(ג) ננקט לגבי כלוא אמצעי משמעת, יירשם הדבר בגליונו המשמעתי ויצורף לתיקו האישי.

(ב) תקופת התנאי תסתיים במועד שנקבע או בגמר ריצוי העונש, לפי המוקדם שביניהם.

(ג) הועבר הכלוא לבית סוהר אחר, ימשיכו לעמוד בתקפם אמצעי המשמעת על תנאי שננקטו נגדו.

(ד) הפר כלוא את משמעת בית הסוהר תוך תקופת התנאי (להלן - הפרה נוספת), יהיה קצין מוסמך רשאי להפעיל את אמצעי המשמעת שנקבע על תנאי, בנוסף לנקיטת אמצעי המשמעת בשל ההפרה הנוספת.

(ה) אמצעי המשמעת, שננקטו בשל ההפרה הנוספת, יכול שיהיו על תנאי, ובלבד שיהיו אמצעים שונים מאלה שהיו תלויים ועומדים נגד הכלוא בעת ההפרה הנוספת.

(ו) אמצעי משמעת לפי תקנה 60, שננקטו על תנאי, לא יופעלו אלא בידי המפקד.

(ז) ננקט אמצעי משמעת בשל הפרה נוספת, והופעל אמצעי משמעת על תנאי מאותו סוג, יהיו התקופות מצטברות זו לזו, זולת אם הורה הקצין המוסמך אחרת, אולם התקופה הרצופה שבה ייכלא כלוא בתא הפרדה לא תעלה, בכל מקרה, על 14 ימים.

(ב) לא תוטל על כלוא כליאה בתא הפרדה, אלא אם כן אישר קצין הרפואה, כי הכלוא מסוגל לעמוד בכליאה כזו.

(ג) לא יוחזק כלוא בתא הפרדה לפרק זמן העולה על יום, אלא אם כן אישרו קצין בריאות הנפש וקצין רפואה בכתב ומראש, בכל יום של הכליאה בתא הפרדה, כי הכלוא מסוגל לעמוד בכליאה כזו.

(ד) כליאה בתא הפרדה גוררת מאליה שלילת זכויות העישון, התעסוקה והלימודים.

(ב) הסמכות להורות על כבילת כלוא באזיקים בבית הסוהר תהיה בידי אלה;

(1) עד שתים עשרה שעות - מפקד תורן או מפקד שדרגתו סגן ומעלה, ובלבד שההוראה תובא לאישור המפקד בהקדם האפשרי;

(2) עד 72 שעות - מפקד בדרגת סא"ל לפחות;

(3) מעל 72 שעות - המפקד, באישור קמצ"ר וקצין הרפואה.

(ג) האחראי על ליווי כלוא מחוץ לבית הסוהר מוסמך להורות על כבילתו באזיקים למשך זמן הימצאו מחוץ לבית הסוהר, מהטעמים המנויים בתקנת משנה (א).

(ד) כלוא הכבול באזיקים בתוך בית הסוהר ישוחרר מהם למשך 15 דקות בכל פרק זמן של 3 שעות, וכן בזמן ארוחות, בזמן עשיית צרכיו, ובשעות הלילה לאחר ספירת קצין תורן, ואולם המפקד או מפקד תורן רשאים להורות על כבילת הכלוא בניגוד להגבלות האמורות בתקנת משנה זו, אם קיימות נסיבות מיוחדות המחייבות זאת; הוראה כאמור תינתן בכתב, בצירוף נימוקים.

(ב) הסמכות להורות על בידוד תהיה בידי אלה:

(1) עד 48 שעות - קצין מסגל בית הסוהר שדרגתו סגן ומעלה;

(2) עד 10 ימים - קצין כאמור בפסקה (1), באישור המפקד;

(3) מעל 10 ימים - המפקד, באישור קמצ"ר.

(ג) בידוד לפי הוראות תקנה זו טעון אישור קצין הרפואה.

(ב) כלוא הנמנע במשך תקופה רצופה של 48 שעות או יותר מלאכול כמות מזון המספיקה לדעת קצין הרפואה, לאותה תקופה, מותר להאכילו על כורחו, בנוכחות קצין הרפואה ולפי הוראותיו.

(ג) כלוא השובת רעב, יוחזק במשך כל זמן השביתה בנפרד, ככל האפשר, מיתר הכלואים.

(ב) חייל מהסגל חייב לעשות כל שביכולתו כדי למנוע מכלוא ביצועה של כל עבירה או הפרת משמעת בית הסוהר.

(ב) חייל כאמור לא יפתח באש כאמור בתקנת משנה (א) אלא לאחר שהזהיר את הכלוא במלים: "עמוד, או שאני יורה" או "הפסק, או שאני יורה" או במלים בעלות משמעות דומה, והכלוא לא ציית להוראה.

(ג) החייל המשתמש בכלי יריה כאמור בתקנת משנה (א), יירה ראשית יריית אזהרה אחת או יותר באויר, כשכלי היריה מכוון בזוית של 90 מעלות כלפי מעלה ותוך תשומת לב לכך שהיריה לא תפגע באדם; רק אם יריית האזהרה לא הועילה רשאי הוא לירות בכלוא ואז יכוון את כלי היריה כלפי רגליו של הכלוא או אם הכלוא נמצא ברכב כלפי גלגלי הרכב, במגמה ליטול מהכלוא או מהרכב את כושר התנועה ולא להרוג את הכלוא.

(ד) לא ישתמש חייל מסגל בית הסוהר בכלי יריה נגד הכלוא, בנוכחות הממונה עליו, אלא לפי פקודת הממונה.

(ה) חייל היורה כאמור ייזהר מפגיעה באדם שאינו מעורב במעשה (עובר אורח, מתבונן וכו').

(ו) מי שהשתמש או פקד להשתמש בכלי יריה כאמור בתקנה זו, יודיע על כך מיד בעל פה ובכתב לממונה עליו.

"גז CS" - גז מדמיע המכיל Ortho-Chlorobenzylidene-Malononitrile ;

"מכל דמע לא אישי" - מכל המכיל מספר קילוגרמים של גז CS שנועד לטיפול בהתפרעות מאורגנת של כלואים.

(ב) לא יפעיל חייל מסגל בית הסוהר מכשיר דמע אישי כלפי כלוא אלא בהתקיים כל אלה:

(1) השימוש במכשיר הדמע נעשה בנסיבות של הגנה עצמית;

(2) התקבל אישורו של קצין מסגל בית הסוהר להפעלת מכשיר הדמע; לא ניתן, בנסיבות הענין, לקבל אישור כאמור - יהיה החייל רשאי להפעיל את מכשיר הדמע על פי שיקול דעתו.

(ג) השתמש החייל במכשיר דמע אישי כלפי כלוא, ידווח מיד בכתב למפקד ויפרט את הסיבות לכך.

(ד) המפקד רשאי, בנסיבות מיוחדות המחייבות זאת, להורות על שימוש במכשיר דמע אישי כלפי כלוא מתפרע יחיד; הורה כן - ידווח מיד, בכתב, לקמצ"ר ויפרט את הסיבות למתן ההוראה.

(ה) מכשיר דמע לא אישי לא יופעל כלפי כלואים אלא בהוראת המפקד ובהתקיים כל אלה:

(1) השימוש במבשיר הדמע נעשה בשל התפרעות מאורגנת של כלואים או אירוע חריג אחר שבו מעורבת קבוצת כלואים;

(2) השימוש במכשיר הדמע נעשה בנסיבות של הגנה עצמית או של צורך;

(3) במקום נוכח קצין מסגל בית הסוהר;

(4) השימוש במכשיר הדמע נעשה, ככל האפשר -

(א) כאשר קענין רפואה נמצא בבית הסוהר;

(ב) לאחר שהמפקד נועץ בקצין הרפואה, גם אם אינו נמצא במקום, באשר לסיכונים הבריאותיים המיידיים הצפויים כתוצאה מהשימוש במכשיר.

(ו) הורה המפקד על שימוש כאמור במכשיר דמע לא אישי כאמור בתקנת משנה (ה), ידווח מיד, בכתב, לקמצ"ר ויפרט את הסיבות למתן ההוראה.

(1) השתמש בלשון מעליבה או גסה או בחוסר נימוס כלפי חייל מסגל בית הסוהר או מבקר;

(2) היכה כלוא אחר או השתמש נגדו בכח;

(3) עזב, ללא רשות, מקום שהוא חייב להימצא בו;

(4) בא, ללא רשות, למקום שנקבע בפקודות קבע כמחוץ לתחום לגבי אותו כלוא;

(5) בא בקשרים עם אדם שאתו אינו רשאי לבוא בקשרים;

(6) התחלה או גרם במזיד להרעת מצב בריאותו או ניסה לעשות כן;

(7) פגע בסדר של בית הסוהר או עבר באופן אחר על הוראה שנתן לו המפקד או אחד מחיילי סגל בית הסוהר.

(ב) בנוסף לחובותיו האחרות כממונה על בית הסוהר חייב המפקד -

(1) לקבוע, מדי ערב, בפקודות השגרה, את סדר יומו של בית הסוהר למחרתו;

(2) לבדוק אישית, פעמיים בשבוע לפחות, את המזון הניתן לכלואים, כמותו ואיכותו;

(3) לבדוק, לפחות אחת לכל 24 שעות, את מגורי הכלואים ומיתקני השירותים ולרשום פרטי הביקור ביומן המפקד;

(4) לוודא ניהול היומנים והפנקסים שנקבעו בתקנות אלה ובפקודות הצבא;

(5) לערוך, בלווית עוזריו, לפחות פעמיים בכל שבוע, ביקורת פתע בבית הסוהר, הן בשעות היום והן בשעות הלילה, ולרשום את פרטי הביקור ביומן המפקד;

(6) לערוך מדי שבוע בשבוע סיור ביקורת תברואי בלווית קצין הרפואה ולטפל בהסרת הליקויים שנתגלו.

(ב) גבר לא יועסק בכל תפקיד שהוא בתוך בית סוהר המיועד לנשים, אלא באישור המפקד, ובתנאי שחיילת מהסגל תתלווה אליו כל עת הימצאו בבית הסוהר.

(ב) כלוא הנדרש להתייצב בבית דין צבאי או בבית משפט, יובא בליווי מתאים ובהתאם להוראות המפקד.

(ב) חייל מסגל בית הסוהר יימנע מכל מגע עם כלוא שאינו הכרחי לשם מילוי תפקידו.

(ב) כל כלוא זכאי להתקבל, לפי בקשתו, לראיון אצל המפקד.

(ג) חייל מסגל בית הסוהר יעביר לממונה עליו כל תלונה שנמסרה לו בידי כלוא.

(ב) בכל בית סוהר יונהגו סידורים מתאימים שיאפשרו למפקד או למי שהוא מינה לכך ולמצ"ח לחקור כלואים, לצלמם ולקחת טביעת אצבעותיהם בהתאם לחוק.

(ב) נפטר בן משפחה של כלוא ולפי מצוות דתו עליו לקיים אבל בשל הפטירה, רשאי המפקד, להעניק לכלוא היתר לשהות מחוץ לבית הסוהר לתקופת האבל, ובלבד שלא תעלה על 8 ימים.

(ג) בקשה להיתר שהייה מחוץ לבית הסוהר לא תישמע יותר מפעם בשבועיים, זולת אם ישנן נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

(ד) כאשר החופשה חלה בשבת וחג הבאים ברציפות בזה אחר זה והנמשכים ביחד למעלה מ-72 שעות, ניתן לאשר חופשה כאמור בתקנת משנה (א) לתקופה שלא תעלה על 96 שעות.