תזכיר חוק
א. שם החוק המוצע
חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (תיקון מס' 1), התשע"ג-2013
ב. עיקרי החוק המוצע והצורך בו
בהתאם להחלטת הממשלה מס' 2982 שעניינה תכנית חירום להאצת הבנייה למגורים, נחקק במהלך אוגוסט 2011 חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה), תשע"א-2011 ("חוק הוד"לים"). חוק הוד"לים נחקק כהוראת שעה ל- 18 חודשים, ועל פי האמור בו הוקמו ועדות לדיור לאומי ("הוד"לים") ונקבעו הליכים מיוחדים שמטרתם האצת הליך אישורן של תכניות למגורים המקודמות על פיו. בהתאם להוראת סעיף 35(ג) לחוק, הוארכה התקופה האמורה בשמונה חודשים נוספים.
מאז הקמת הוד"לים הועברו לטיפולן של ועדות אלו תכניות רבות אשר כללו אלפי יחידות דיור. מהניסיון שהצטבר עולה כי משך הזמן לאישור תכנית לדיור לאומי הינו קצר בהרבה מזה של תכנית המקודמת במסלול התכנוני הרגיל. בנוסף, הפחיתו הוד"לים מהעומס הרב בו היו נתונות הועדות המחוזיות. לאור תרומתו החיובית של חוק הוד"לים באישור תכניות למגורים, מוצע להאריך את התקופה במהלכה ניתן יהיה להגיש תכניות מכח החוק כך שהיא תעמוד על 48 חודשים במצטבר, וכן להרחיב את תחולתה של תכנית לדיור לאומי. עוד, ולנוכח הניסיון שהצטבר במהלך עבודת הוד"לים, מוצע לתקן את החוק הקיים בכמה היבטים נוספים מתוך מטרה לשפר את התכנית המוגשת ולייעל את ההליך התכנוני עד לאישורה.
1. סעיף 1 להצעת החוק - תיקון סעיף 2 לחוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים
מוצע לתקן את סעיף 2 לחוק ולהוסיף ולתקן הגדרות, ככל שהדבר נדרש לצורך הוראות החוק המוצע והשינויים המוצעים במסגרתו, כדלקמן:
להגדרת "תכנית לדיור לאומי"; על פי החוק הקיים ניתן לקדם תכנית לדיור לאומי רק בקרקע שעיקרה מקרקעי ישראל, קרי ש-80% או יותר ממנה הם מקרקעי ישראל. מוצע להרחיב את תחולתה של תכנית לדיור לאומי באופן שיתאפשר לקדם מכח החוק גם תכניות אשר רק 40% או יותר ממנה הם מקרקעי ישראל.
בנוסף, מוצע להרחיב את ההגדרה באופן שיתאפשר אישורה של תכנית לדיור לאומי במתחם בינוי פינוי ובלבד שהיא כוללת הוראות להקמת 100 יחידות דיור לפחות. בשים לב למאפיינים של תכניות פינוי לשם בינוי, הרי שבניגוד לשאר התכניות לדיור לאומי, תכנית זו אינה חייבת לכלול הוראות מפורטות, והשלמת ההליך יוכל להיעשות בוועדה המקומית על דרך של איחוד וחלוקה.
בהמשך להרחבת ההגדרה כאמור, מוצע להוסיף הגדרות ל"תכנית לדיור לאומי במתחם פינוי בינוי" ול-"מתחם פינוי בינוי".
2. סעיף 2 להצעת החוק – תיקון סעיף 3 לחוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים
לפסקה (1) על פי החוק הקיים תכנית לדיור לאומי תכלול שימושים שונים ובלבד והם נדרשים ליחידות הדיור הכלולות בתכנית, ובכלל זה מבני ציבור, שטחים ציבוריים פתוחים, חניה, תשתיות וכיו"ב. על מנת לאפשר תכנון מיטבי של השטח נשוא התכנית, מוצע לקבוע שניתן יהיה לכלול בתחומה של תכנית לדיור לאומי שימושים נוספים, לרבות לתעסוקה ולמסחר, המיועדים לשמש את יחידות הדיור הכלולות בתכנית ובסביבתה.
לפסקה (2) לאור השינוי המוצע ולפיו ניתן יהיה לקדם מכח החוק תכנית לדיור לאומי במתחם פינוי בינוי ובשים לב לאופייים של תכנית אלו, מוצע לקבוע כי בניגוד לתכניות לדיור לאומי אחרות, תכניות אלה אינן יכולות לגבור על תכנית מתאר מחוזית.
לפסקאות (3) ו-(4) על פי החוק הקיים תכנית לדיור לאומי יכול שתוגש רק על קרקע שעיקרה מקרקעי ישראל. לאור השינוי המוצע, המאפשר לקדם במסגרת החוק, גם תכניות בקרקע שרק 40% ממנה הם מקרקעי ישראל, מוצע להבחין בכל הנוגע לתכנית לדיור לאומי העומדת בסטייה לתכנית מתאר מחוזית, בין תכנית לדיור לאומי החלה על קרקע שעיקרה מקרקעי ישראל או בישוב מיעוטים אשר לגביהם ימשיך ויחול ההסדר הקיים בחוק, לבין תכנית לדיור לאומי שאינה חלה בקרקע שעיקרה מקרקעי ישראל או בישוב מיעוטים לגביה יחול הסדר חדש לפיו יידרש אישור המועצה הארצית כתנאי לאישור התכנית, ואישור והוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים, ככל שאישור כאמור נדרש על פי התוספת הראשונה לחוק.
3. סעיף 3 להצעת החוק - תיקון סעיף 5 לחוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים
על פי החוק הקיים, הייתה תכנית לדיור לאומי טעונה אישור של המועצה הארצית לפי כל דין, יהיו סמכויות המועצה נתונות לוועדת משנה לדיור לאומי, ולה בלבד. מוצע לקבוע כי ביחס לתכניות העומדות בסטייה לתכנית מתאר מחוזית ושאינן חלות בקרקע שעיקרה מקרקעי ישראל או ביישוב מיעוטים, הטעונה אישור המועצה הארצית כפי שמוצע בסעיף (2) בפסקה (4) להצעת חוק זו, לא יועברו סמכויות המועצה הארצית לוועדת המשנה לדיור לאומי . .
4. סעיף 4 להצעת החוק - תיקון סעיף 9 לחוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים
לפסקת משנה (6) על פי החוק הקיים בעלי קרקע פרטיים אינם יכולים להגיש תכנית לדיור לאומי. לאור השינוי המוצע, המאפשר לקדם במסגרת החוק, גם תכנית שאינה בקרקע שעיקרה מקרקעי ישראל, מוצע לקבוע כי גם בעלי הקרקע הפרטיים יהיו רשאים להכין תכנית ולהגישה לוועדה. לענין זה מוצע לקבוע כי תנאי להגשת תכנית כאמור הינו הסכמת בעלי הקרקע המחזיקים ב-80% לפחות מהקרקע שאינה מקרקעי ישראל לתכנית, וזאת לאחר שנמסרה לכל בעלי הקרקע הודעה בדבר הכנת התכנית בהתאם לכללים שקבע השר.
עוד מוצע לקבוע כי יש להעביר את התכנית לרשות מקרקעי ישראל לצורך קבלת הסכמתה לתכנית, כאשר
אם לא השיבה רשות מקרקעי ישראל לבקשה לקבלת הסכמתה לתכנית בתוך 30 יום מיום שזו נמסרה לה, לא תידרש הסכמתה כתנאי להגשת התכנית, אולם לא תהיה רשאית הועדה להחליט על הפקדת התכנית עד לקבלת אישורה כאמור.
יצוין כי במסגרת החלטת הממשלה 549 (דר/15) נאמר כי התיקון יבוצע כך שככל שהועברה התכנית לרשות מקרקעי ישראל לקבלת אישורה, והיא לא השיבה בתוך 45 יום, לא תדרש הסכמתה כתנאי להגשת התכנית. עם זאת, בעקבות הסכמות בין משרדי הממשלה לאחר קבלת החלטת הממשלה הנזכרת, ובטרם הפצת תזכיר זה, מופץ הנוסח המוסכם כאמור, לפסקה (6)(ב) בסעיף 9(א) לחוק.
לפסקת משנה (7) המוצעת מוצע לקבוע לגבי תכנית לדיור לאומי במתחם פינוי בינוי, כי מי שזכאי להגיש תכנית כאמור לפי חוק התכנון והבניה, יהיה זכאי גם להגישה לוועדה לפי חוק זה.
5. סעיף 5 להצעת החוק - תיקון סעיף 13 לחוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים
מוצע להבהיר כי הוועדה תקיים דיון בתכנית לדיור לאומי, בתוך 45 ימי עבודה מיום מתן ההודעה על קליטתה.
6. סעיפים 6 ו-8 להצעת החוק - תיקון סעיפים 14 ו-22 לחוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים
בחוק הקיים נקבע כי המועדים לקיום תנאים שקבעה הוועדה להפקדת תכנית לדיור לאומי ולאישורה של תכנית כאמור עומדים על 60 יום. מהניסיון שהצטבר עולה שמועדים אלה קצרים יתר על המידה ומוצע להאריך אותם ב- 30 יום נוספים. כמו כן, מוצע בשים לב למאפיינים המיוחדים של תכניות פינוי ובינוי כי שר הפנים בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון יוכל לקבוע לוח זמנים שונה למועדים לקיום תנאים אלה לעניין תכניות לדיור לאומי במתחם פינוי בינוי.
7. סעיף 7 להצעת החוק – תיקון סעיף 19 לחוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים
בחוק הקיים נקבעה חובת פרסום באתר האינטרנט של מגיש תכנית לדיור לאומי. מוצע לסייג חובה זו, כך שלא תחול על מגיש תכנית שאינו מהגופים המנויים בסעיף 9(א) (1) עד (5).
8. סעיף 9 להצעת החוק - תיקון סעיף 27 לחוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים
בחוק הקיים נקבע כי ביצועה של תכנית לדיור לאומי יחל בתוך שנתיים וחצי מיום שאושרה התכנית, שאם לא כן הוועדה המחוזית תהיה רשאית לשנות את התכנית, להתלותה או לבטלה. לעניין זה נקבע כי יראו כתחילת ביצועה של תכנית, ביצוע בפועל של לפחות 25% מהתשתיות המתוכננות בשטח התכנית. מוצע לשנות ולהאריך את פרק הזמן האמור משנתיים וחצי לארבע שנים.
בנוסף מוצע לקבוע כי תכניות לדיור לאומי במתחם פינוי בינוי יוחרגו מהתניה זו וזאת בשל המאפיינים המיוחדים הנוגעים לתכניות אלו, לרבות משך הזמן הנדרש להסדרת סוגיית הזכויות וכן סוגיות מורכבות נוספות הנדרשות לביצוע תכניות מסוג זה.
לפסקת משנה (1) החוק הקיים נחקק כהוראת שעה לתקופה מוגבלת כך שהוא חל על תכנית לדיור לאומי המוגשת לוועדה לדיור לאומי ואשר התקיים בה דיון והוחלט על הפקדתה בתוך 18 חודשים מיום תחילת החוק. מוצע להאריך את התקופה כך שהיא תעמוד על 48 חודשים במצטבר.
לפסקת משנה (2) סעיף 35(א) לחוק הקיים קובע כי החוק יחול על תכנית לדיור לאומי שהוגשה לוועדה ואשר התקיים בה דיון והוחלט על הפקדתה בתקופה שמיום תחילתו של החוק ועד תום 18 חודשים מהמועד האמור. החוק קובע כי ראש הממשלה ושר הפנים רשאים, לאחר המלצת הוועדה המשותפת ובאישור הכנסת, להאריך את התקופה האמורה, בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שמונה חודשים. במאי 2013 הוארכה התקופה האמורה בשמונה חודשים נוספים, קרי עד ליום 11.10.13. לנוכח הארכת התקופה של תחולת החוק במצטבר כאמור ויישום הלכה למעשה של הארכת התקופה כאמור, והיות והחוק קובע כי ניתן להאריך את התקופה האמורה בתקופה אחת בלבד מוצע למחוק את הסעיף הקובע את הסמכות להארכה האמורה..
ג. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים, יתוקן בהתאם למפורט בהצעת החוק.
ד. השפעת החוק על תקציב המדינה והתקן ועל ההיבט המינהלי של המשרד
בשים לב להיותנו מדברים בהארכת חוק קיים ובכפוף לשמירה על מסגרת התקציב והתקנים שהוקצו להפעלתו, לא צפויה לחוק המוצע השפעה נוספת על תקציב המדינה והתקן. עם זאת, לאחר השלמת הליך הבחינה של הנושא וככל שידרש, הנושאים התקציביים הנדרשים לצורך יישום תיקוני החקיקה המוצעים יסוכמו עד להגשת הצעת החוק לאישור הממשלה.
ה. להלן נוסח החוק המוצע
הצעת חוק מטעם הממשלה:
הצעת חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (תיקון מס' 1), התשע"ג-2013
|
תיקון סעיף 2 |
1. |
בחוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים[1] (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 2 - |
||
|
|
|
(1) אחרי ההגדרה "מתכנן המחוז" יבוא: |
||
|
|
|
|
""מתחם פינוי בינוי" - כהגדרתו לפי סעיף 33א לחוק התכנון או לפי סעיף 49כח לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג – 1963, או מתחם אשר עמד בתנאים הקבועים בתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תנאים להמלצה על הכרזה על מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי),תשס"ד-2004, לעניין קבלת החלטה מקדמית;" |
|
|
|
|
(2) |
בהגדרה "תכנית לדיור לאומי", במקום האמור בה יבוא "תכנית הכוללת הוראות מפורטות להקמת 200 יחידות דיור לפחות, בקרקע אשר 40% או יותר ממנה הם מקרקעי ישראל, תכנית לדיור לאומי ביישוב מיעוטים וכן תכנית לדיור לאומי במתחם פינוי בינוי;" |
|
|
|
|
(3) |
אחרי ההגדרה "תכנית לדיור לאומי ביישוב מיעוטים" יבוא: |
|
|
|
|
|
""תכנית לדיור לאומי במתחם פינוי בינוי" – תכנית לפינוי לשם בינוי או לעיבוי בניה במתחם פינוי בינוי הכוללת הוראות להקמת 100 יחידות דיור לפחות;" |
|
|
תיקון סעיף 3 |
2. |
בסעיף 3 לחוק העיקרי - |
||
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א), במקום האמור "הנדרשים ליחידות הדיור הכלולות בתכנית" יבוא "לרבות לתעסוקה ולמסחר, המיועדים לשמש את יחידות הדיור הכלולות בתכנית ובסביבתה" |
||
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ג) אחרי "לפי חוק זה" יבוא "למעט תכנית לדיור לאומי במתחם פינוי בינוי" |
||
|
|
|
(3) בסעיף קטן (ד)- |
||
|
|
|
|
(א) בפסקת משנה (1), אחרי "לא תאושר תכנית לדיור לאומי" יבוא "בקרקע שעיקרה מקרקעי ישראל או תכנית לדיור לאומי בישוב מיעוטים" |
|
|
|
|
|
(ב) בפסקת משנה (2), אחרי "תכנית דיור לאומי" יבוא "כאמור בפסקת משנה (1)" |
|
|
|
|
(4) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: |
||
|
|
|
|
"(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא תאושר תכנית לדיור לאומי שאינה מהתכניות שחלות עליהם הוראות סעיף קטן (ד), בסטייה מתכנית מתאר מחוזית אלא באישורה של המועצה הארצית וכן באישורה של הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים לתכנית זו, ככל שאישור כאמור נדרש בהתאם להוראות התוספת הראשונה לחוק התכנון"; |
|
|
תיקון סעיף 5 |
3. |
בסעיף 5(א) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "הוראה זו לא תחול על תכנית לדיור לאומי שחלות עליה הוראות סעיף 3(ה)" |
||
|
תיקון סעיף 9 |
4. |
בסעיף 9(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקת משנה (5) יבוא: |
||
|
|
|
|
(6) בתכנית לדיור לאומי שאינה בקרקע שעיקרה מקרקעי ישראל - בעלי הקרקע שאינה מקרקעי ישראל, ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים: |
|
|
|
|
|
|
(א) בעלי הקרקע המחזיקים ב-80% לפחות מהקרקע שאינה מקרקעי ישראל נתנו הסכמתם לתכנית וזאת לאחר שנמסרה לכל בעלי הקרקע הודעה בדבר הכנת התכנית בהתאם לכללים שקבע השר. |
|
|
|
|
|
(ב) רשות מקרקעי ישראל נתנה הסכמתה לתכנית. לא השיבה רשות מקרקעי ישראל לבקשה לקבלת אישורה בתוך 30 יום מיום שזו נמסרה לה, לא תדרש הסכמתה כתנאי להגשת התכנית, אולם לא תהיה רשאית הועדה להחליט על הפקדת התכנית עד לקבלת הסכמתה כאמור של רשות מקרקעי ישראל. |
|
|
|
|
(7) מי שזכאי להגיש תכנית לפי חוק התכנון – לגבי תכנית לדיור לאומי במתחם פינוי בינוי. |
|
|
תיקון סעיף 13 |
5.
|
בסעיף 13(א) לחוק העיקרי, אחרי "בתוך 45 ימי עבודה מיום" יבוא "מתן ההודעה על" |
||
|
תיקון סעיף 14 |
6. |
בסעיף 14 לחוק העיקרי - |
||
|
|
|
(1) בסעיף קטן (ב) בסיפה במקום "60 ימים" יבוא "90 ימים; שר הפנים בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון רשאי לקבוע תקופה ארוכה יותר לגבי תכנית לדיור לאומי במתחם פינוי בינוי" |
||
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ג) במקום "60 ימים" יבוא "90 ימים או התקופה שנקבעה על ידי שר הפנים כאמור בסעיף קטן (ב) לגבי תכנית לדיור לאומי במתחם פינוי בינוי" |
||
|
תיקון סעיף 19 |
7.
|
בסעיף 19 במקום הסיפא החל מהמילים "וכן באתר האינטרנט של משרד הפנים" יבוא "וכן באתר האינטרנט של משרד הפנים ובמידה והתכנית הוגשה על ידי גוף המנוי בסעיף 9(א) (1) עד (5) גם באתר האינטרנט של מגיש התכנית" |
||
|
תיקון סעיף 22 |
8. |
בסעיף 22(א) לחוק העיקרי, במקום "60" יבוא "90", ובסופו יבוא "שר הפנים בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון רשאי לקבוע תקופה ארוכה יותר לגבי תכנית לדיור לאומי במתחם פינוי בינוי" |
||
|
תיקון סעיף 27 |
9. |
בסעיף 27(א) לחוק העיקרי, לאחר "תכנית לדיור לאומי" יבוא "למעט תכנית לדיור לאומי במתחם פינוי בינוי", ובמקום "שנתיים וחצי" יבוא "ארבע שנים" |
||
|
תיקון סעיף 35 |
10. |
בסעיף 35 לחוק העיקרי – |
||
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א) בסופו, במקום "18 חודשים מהמועד האמור" יבוא " 48 חודשים מהמועד האמור" |
|
|
|
|
|
(2) סעיף קטן (ג) ימחק. |
|