תזכיר חוק שירותי אמבולנס, התשע"ד - 2013

א.

שם החוק המוצע:

חוק שירותי אמבולנס, התשע"ד- 2013.

ב.

מטרת החוק המוצע והצורך בו:

שירותי העזרה הראשונה, הובלת חולים ונפגעים והטיפול בהם ניתנים כיום על ידי אמבולנסים של מגן דוד אדום ואמבולנסים בבעלות פרטית. האמבולנסים מיועדים לתת שני סוגי שירותים:

1. העברת קשישים וחולים ומתן טיפול רפואי במהלך ההעברה.

2. העברת חולים במצוקה רפואית קשה ומתן טיפול נמרץ במהלך ההעברה.

שירות האמבולנס הוא שירות חיוני לציבור. הפעלתו מחייבת קיום תשתית כלכלית, פיזית ומקצועית אצל נותן השירות, ושימוש בבעלי מקצוע שעברו הכשרה מתאימה. בעבר אירעו מקרים בהם הופעלו אמבולנסים ללא מתקנים מתאימים, ללא ציוד הכרחי לטיפול בחולים ובנפגעים וללא צוות מקצועי מיומן מתאים. במקרים אלה נגרם נזק למטופלים שנזקקו לשירותי האמבולנס או שנמנע מהם טיפול חיוני.

עד היום, הפעלת שירותי אמבולנסים פרטיים אינה מוסדרת בחקיקה ראשית. כיום הנושא מוסדר באופן חלקי בהוראות כלליות, במסגרת תקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ובאורח פרטני יותר בנהלים פנימיים של משרד הבריאות וכן באמצעות סמכויות רישוי שהוקנו למשרד ע"י בית משפט עליון במסגרת הליכים משפטיים שהתנהלו במהלך השנים.

היות וההסדרה החקיקתית הרצויה רחבה מהתחומים המוסדרים כיום בתקנות ובנהלים ולאור קביעת בית המשפט בעת"מ (ירושלים) 320/04 חברת ציון אמבולנס בע"מ ואח' נגד שר הבריאות ואח', דינים מחוזי כרך לד(4), 463 לעניין הצורך בהסדרת הנושא בחקיקה ראשית, מוצע לעגן את הפעלת שירותי האמבולנסים בחוק, להסדיר את מתן השירות ולהבטיח כי השירות יינתן בידי גורם המסוגל לתת שירות ברמה נאותה ובאמצעות צוות מיומן, והכל על מנת להגן על בריאות ציבור החולים הנזקקים לשירותי האמבולנסים.

ג.

עיקרי הוראות החוק המוצע:

עיקר 1-  (פרק ב'- רישיון להפעלת שירות אמבולנס, סעיפים 2-10 לחוק המוצע)

החוק המוצע מחייב, לראשונה, בחקיקה ראשית, קבלת רישיון מאת משרד הבריאות לשם הפעלת שירותי הסעה באמבולנס. תכליתן של ההוראות בפרק ב', להסדיר את הדרכים והתנאים למתן רישיונות לשירותי הסעה באמבולנס. מוצע לקבוע סייגים למתן רישיון וביניהם סייגים הנוגעים לכשירות המבקש ואנשי הצוות והוספת דרישה כי מבקש הרישיון ושאר אנשי הצוות הורשעו בעבירה אשר לדעת המנהל מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה יש בה כדי לפסול אותם מלעסוק במתן שירות אמבולנס. כמו כן, מוצע לקבוע סייגים הנוגעים למתן השירות, מקצועיותו ובטיחותו. כך לדוגמא, מוצע לחייב מבקש רישיון לרכוש ביטוח צד ג' שיהא בו כדי להבטיח פיצוי למטופלים במקרה של פגיעה בהם תוך כדי מתן השירות וכן לחייב את בעל הרישיון להתקשר עם מנהל אחראי ורופא אחראי ואנשי צוות בעלי ההכשרה הנדרשת. לצורך קבלת רישיון רכב לאמבולנס מאת משרד התחבורה, יעניק המנהל לפונה אליו אישור מקדמי למשך שלושה חודשים, וזאת לאחר שהוכח כי המבקש הינו תושב ישראל, אזרח ישראל, תאגיד הרשום כדין בישראל או בית חולים כמשמעותו בפקודת בריאות העם ולא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון. תוקף הרישיון להפעלת אמבולנס הוא למשך שלוש שנים, הרישיון אינו ניתן להעברה ובעל הרישיון חייב להודיע למנהל על כל שינוי בפרטים הנוגעים למתן הרישיון. כן קובעת ההצעה איסור התחזות לבעל רישיון להפעלת אמבולנס. 

עיקר 2- (פרק ג'- הפעלת שירותי אמבולנס, סעיפים 11-16 לחוק המוצע)

הוראות פרק ג' נועדו להבטיח כי הפעלת האמבולנסים תעשה תוך שמירה על רמת מקצועיות ושירות נאותים, לצורך הגנה על בריאות ציבור המטופלים הנזקקים לשירותיהם. לצורך כך, נקבע כי האמבולנסים יאוישו על ידי צוות מקצועי ומיומן ויהיו מצוידים במתקנים ובציוד הולם. במסגרת זו, מוצע לחייב כל בעל רישיון, לקיים מוקד לקבלת פניות טלפוניות מהציבור, לנהל יומן עבודה, למנות מנהל ורופא אחראי, וכל זאת לצורך ניהול השירות בדרך נאותה והבטחת מתן טיפול רפואי נאות.

מוצע גם, להסמיך את שר הבריאות לקבוע בתקנות תנאים להפעלת שירותי אמבולנס לרבות תנאים בדבר הציוד הנדרש, הרכב צוות האמבולנס ודרישות הכשירות מבעלי התפקידים השונים- המנהל האחראי והרופא האחראי וצוות האמבולנס.

כמו כן, מוצע לקבוע מספר הוראות על מנת להבטיח כי בעל הרישיון יפעל לטובת כלל הציבור, וזאת לאור מהותו של שירות האמבולנס כשירות רפואי חיוני. במסגרת זו, מוצעת הוראה לייחוד השימוש באמבולנס בהתאם להוראות החוק המוצע. הוראה נוספת קובעת כי בעל רישיון לא יסרב ללא סיבה סבירה לתת שירותי אמבולנס, ויהיה חייב בשמירת סודיות המידע שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו. כן מוצע לאסור התניית מתן שירות אמבולנס בתשלום מראש במקרים בהם מצוי המטופל הנזקק לשירות במצב חירום רפואי.

בנוסף לכך, מוצע לשלב את האמבולנסים הפרטיים במערך שירותי העזרה הראשונה בזמן פגיעה המונית או במערך שירותי העורף בשעת חירום. לצורך כך מוצע לחייבם להישמע להוראות המנהל הכללי של משרד הבריאות. 

עיקר 3- (פרק ד'- פיקוח, סעיפים 17-20 לחוק המוצע)

כדי לאכוף את הוראות החוק ולמנוע מתן שירות אמבולנס באופן שעלול לסכן את שלומם של המטופלים או למנוע מהם טיפול חיוני, מוצע להעניק למנהל, או מי שהוסמך על ידו, סמכות לדרוש מנותני השירות כל מידע הנוגע לעיסוקם בתחום הפעלת שירותי אמבולנסים וכן לערוך ביקורות במתקני השירות באמצעות פקחים שימונו על ידי שר הבריאות.

כמו כן, מוצע להסמיך את המנהל לנקוט אמצעים מנהליים כל אימת ששירותי האמבולנס ניתנים בדרך הנוגדת את הוראות החוק, או שיש בה כדי לסכן את הנזקקים לשירות ולגרום נזקים למטופלים. במקרים אלה, יוכל המנהל להתלות רישיון לפרק זמן קצוב או לבטלו לחלוטין, וזאת לאחר שייתן הזדמנות למבקש הרישיון או לבעל הרישיון להשמיע את טענותיהם נגד נקיטת האמצעים האמורים.

כן מוצע להסמיך את המנהל לצוות על הפסקת השירות לאלתר (להלן – "צו הפסקה מינהלי") אם מצא כי שירות האמבולנס ניתן באופן העלול לגרום נזק חמור לבריאות הציבור וזאת ללא חובת עריכת שימוע לבעל הרישיון או מי מטעמו. הרואה עצמו נפגע על ידי צו הפסקה מינהלי יהיה רשאי לבקש את ביטולו של הצו בבית משפט השלום בתחום שיפוטו נמצא שירות האמבולנס, תוך 30 יום.

עיקר 4- (פרק ה' – עבירות ועונשים, סעיפים 21-24 לחוק המוצע)

בפרק ה' לחוק המוצע הוגדרו העבירות והעונש שבצדן. כמו כן, הוגדרו היקף אחריותם של נושאי משרה בתאגיד ובעלי רישיון למתן שירותי אמבולנסים.

מוצע כי לבית משפט המרשיע בעל רישיון יהיו סמכויות גם להורות על התליית הרישיון או ביטולו.

עיקר 5- (פרק ו' – הוראות שונות, סעיפים 25-32 לחוק המוצע)

מוצע כי שר הבריאות יוסמך להתקין תקנות שתכליתן להסדיר את סדרי הפעלת השירותים וארגונם לשם ביצוע תקין של הוראות החוק ומתן השירותים בדרך וברמה נאותים.

מוצע כי הוראות החוק לא יחולו לעניין הפעלת שירותי אמבולנס בידי אגודת מגן דוד אדום כמשמעותה בחוק מגן דוד אדום, מאחר שאופן פעילותה מוסדר במסגרת הוראות החוק האמור, וכן לא יחולו לעניין הפעלת שירותי אמבולנס בידי צבא ההגנה לישראל. 

כן נקבעו הוראות לתיקונים עקיפים בחקיקה רלוונטית- חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, חוק ביטוח בריאות ממלכתי וחוק הביטוח הלאומי.

מועד התחילה המוצע הוא 30 יום מיום תחילתן של תקנות המתייחסות למתן רישיונות בהתאם לסוגי האמבולנסים השונים וכן תקנות המתייחסות לתנאי הכשירות של צוות האמבולנס. הוראת המעבר שבסעיף 28 נועדה לאפשר לבעלי שירותי אמבולנס קיימים להמשיך ולפעול עד לקבלת רישיון לפי חוק זה.

ד.

השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המנהלי:

            היות ומשרד הבריאות מטפל כבר היום במתן אישורים לצורך רישוי אמבולנסים, יישום החוק אינו מחייב תוספת תקציבית. חקיקת החוק תביא להכנסה נוספת מאגרות שייגבו לצורך טיפול בבקשות לרישיון שירותי אמבולנס.

ביצוע החוק יוטל על אגף מנהל רפואה במשרד הבריאות, אשר מטפל כבר כיום במתן האישורים למשרד התחבורה בכל הנוגע לרישוי אמבולנסים. בשלב הראשון לא נדרשת לשם הפעלת החוק תוספת כוח אדם, בשלבים מאוחרים יותר יהיה צורך בתוספת עובדים שישמשו כמפקחים.

ה.

להלן נוסח הצעת החוק:

פרק ראשון: הגדרות

 הגדרות

1.

בחוק זה –

"אמבולנס" - רכב מנועי המיועד לפי מבנהו להסעה בשכיבה של מטופלים הנזקקים להשגחה רפואית או לטיפול רפואי בזמן הנסיעה, ואשר צוין ברישיון הרכב לפי פקודת התעבורה[1] כאמבולנס;

"אירוע אסון המוני" – כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971;

"בעל רישיון" - מי שקיבל רישיון להפעלת שירות אמבולנס לפי סעיף 4 (בחוק זה – רישיון);

"המנהל" - המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לענין הוראה מהוראות חוק זה;

"חוק זכויות החולה" - חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996[2];

"טיפול רפואי", "מטופל", "מצב חירום רפואי", "רופא" - כהגדרתם בחוק זכויות החולה;

"שירות אמבולנס" - שירות להסעת מטופלים  ומתן טיפול רפואי או השגחה רפואית למטופלים במהלך ההסעה כאמור או בסמוך לה, לרבות כל הפעולות הכרוכות בהסעה, בהשגחה ובטיפול כאמור;

"שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968[3];

"השר" - שר הבריאות. 

פרק שני: רישיון להפעלת שירות אמבולנס 

חובת רישוי

2.

לא יפעיל אדם שירות אמבולנס, אלא אם כן הוא בעל רישיון, ושירות האמבולנס ניתן בהתאם לרישיון ולתנאיו, ובאמצעות אמבולנס, אחד או יותר, הכלול ברישיונו.

בקשה לרישיון

3.

בקשה לרישיון תוגש למנהל בהתאם לנוסח שיפרסם ובה יציין המבקש את סוגי האמבולנס שבאמצעותם הוא מבקש להפעיל שירות אמבולנס; המבקש יצרף לבקשתו כל פרט או מסמך כפי שיורה המנהל.

תנאים לקבלת רישיון

4.

(א)

המנהל ייתן רישיון למי שהגיש בקשה לפי הוראות סעיף 3 והתקיימו לגביו כל אלה:

(1)

הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל, או שהוא תאגיד הרשום כדין בישראל או בית חולים כמשמעותו בסעיף 24(ב) לפקודת בריאות העם, 1940[4];

(2)

הוא לא הורשע בעבירה, שלדעת המנהל, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לקבל רישיון; היה המבקש תאגיד - לא הורשעו בעבירה כאמור גם בעל שליטה ונושא משרה בתאגיד, ולענין תאגיד שאינו חברה - גם נושא תפקיד מקביל לתפקידים האמורים; לענין זה, "נושא משרה", כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999[5];

(3)

בידו רישיון רכב תקף לאמבולנס לפי פקודת התעבורה, על כל אחד מהאמבולנסים שבאמצעותם בכוונתו להפעיל את שירות האמבולנס, והוא הבעל הרשום בכל אחד מהרישיונות כאמור;

(4)

הוא מבוטח בביטוח לכיסוי נזק שייגרם למטופל שנזקק לשירות האמבולנס בעת מתן השירות, בהיקף כפי שקבע השר לפי סעיף 25(א)(1);

(5)

הוא הציג הסכם התקשרות עם מי שישמשו, לאחר קבלת הרישיון, כמנהל אחראי, כרופא אחראי וכצוות אמבולנס, והתקיימו לגבי כל אחד מהם תנאי הכשירות הנדרשים לביצוע אותו תפקיד לפי סעיף 11, ואם הוא מבקש למלא את כל התפקידים האמורים, או חלקם, בעצמו, או להעסיק במספר תפקידים אדם אחד - התקיימו לגביו או לגבי אותו אדם גם תנאי הכשירות לקבלת היתר לכך לפי סעיף 11;

(6)

הוא הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, קיומם של תנאים ואמצעים הדרושים להפעלתו התקינה של שירות האמבולנס, לרבות קיומם של ציוד ושל מוקד קשר כאמור בסעיף 13 וקיומו של מקום שממנו יתנהל שירות האמבולנס. 

(ב)

השר יקבע הוראות לעניין רישיונות שרשאי המנהל לתת לפי סעיף זה, בהתאם לסוגי האמבולנסים שבאמצעותם יינתן שירות האמבולנס.

אישור מקדמי מאת המנהל לצורך קבלת רישיון רכב

לאמבולנס

5.

המנהל ייתן לפונה אליו אישור מקדמי לצורך קבלת רישיון רכב לאמבולנס לפי פקודת התעבורה, כאמור בסעיף 4(א)(3), אם התקיימו לגביו התנאים האמורים בסעיף 4(א)(1) ו-(2); תוקפו של אישור מקדמי כאמור יהיה לשלושה חודשים.

פרטים ותנאים ברישיון

6.

ברישיון יכלול המנהל, בין השאר, את פרטי בעל הרישיון, הרופא האחראי, המנהל האחראי, וכן את מספר אנשי צוות האמבולנס תוך ציון זהותם ותפקידיהם, ופרטי האמבולנסים שבאמצעותם יינתן שירות האמבולנס, לרבות סוגיהם; כן רשאי המנהל לכלול ברישיון פרטים נוספים הדרושים, לדעתו, לשם הפעלה יעילה ומקצועית של שירות האמבולנס. 

תוקף הרישיון

7.

תוקפו של רישיון הוא שלוש שנים מיום שניתן, ואולם השר, רשאי לקבוע הוראות לעניין תקופת תוקף קצרה או ארוכה מהתקופה האמורה, בהתאם לסוגי האמבולנסים שאליהם מתייחסים הרישיונות.

הודעה על שינוי פרטים

8.

(א)   

בעל רישיון יודיע למנהל, באופן מיידי, על כל שינוי שחל בפרטים שנוגעים למתן רישיון לפי סעיפים 4, 11 ו-13  והמנהל רשאי לאשר את השינוי, באישור בכתב; שינוי שאושר בכתב כאמור ייחשב לחלק מהרישיון, ובעל הרישיון יחזיק באישור ויציגו בצמוד לרישיון.

(ב)   

בעל רישיון יודיע למנהל, בהקדם האפשרי, על כל שינוי שחל בפרטים, במסמכים או במידע שמסר למנהל לפי חוק זה, שאינו כאמור בסעיף קטן (א).

איסור העברת רישיון

9.

(א)   

רישיון אינו ניתן להעברה.

(ב)  

 הועברה שליטה בתאגיד שהוא בעל רישיון, יותלה הרישיון או יבוטל, אלא אם כן אישר המנהל את המשך תוקפו של הרישיון, ורשאי המנהל להורות על מתן רישיון חדש.

איסור התחזות כבעל רישיון

10.

לא יפרסם אדם ברבים הודעה כי הוא בעל רישיון, לא יציג עצמו כבעל רישיון,  ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא בעל רישיון, אלא אם כן הוא בעל רישיון. 

פרק שלישי: הפעלת שירות אמבולנס

העסקת מנהל אחראי, רופא אחראי וצוות אמבולנס

11.

(א)   

בעל רישיון יעסיק, לצורך הפעלת שירות אמבולנס, כל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (3) בתפקידים כמפורט בצדן, ובלבד שהם עומדים בתנאי הכשירות לפי סעיף זה ובהתאם לתנאי הרישיון ואף אחד מהם לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המנהל, לשמש בתפקידו:

(1)

           מנהל אחראי, שיהיה אחראי לניהולו של שירות האמבולנס, לביצוע השירות כאמור בדרך נאותה ולמילוי ההוראות לפי חוק זה ולפי כל דין אחר הנוגע למתן השירות;

(2)

           רופא אחראי, שיהיה אחראי להבטחת מתן טיפול רפואי נאות למטופלים הנזקקים לשירות האמבולנס;

(3)

           צוות אמבולנס, שהרכבו יהיה בהתאם לסוג האמבולנס ולתנאי הרישיון, שיהיה אחראי למתן טיפול רפואי נאות למטופלים הנזקקים לשירות האמבולנס.  

(4)

           מוקדן, שיהיה אחראי לקבלת הקריאות וההזמנות לשירות אמבולנס והעברתן לשם מתן שירות האמבולנס, ולמתן מידע טלפוני רלוונטי לפונים לקבלת שירותי אמבולנס.

בסעיף קטן זה, "טיפול רפואי נאות" – כמשמעותו בסעיף 5 לחוק זכויות החולה.

(ב)

על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי המנהל להתיר לבעל רישיון שברשותו אמבולנס אחד לשמש בעצמו בתפקיד מהתפקידים האמורים בסעיף קטן (א), או להעסיק אדם אחד שימלא יותר מתפקיד אחד מהתפקידים האמורים, אם התקיימו לגבי בעל הרישיון או לגבי אותו אדם תנאי הכשירות שקבע השר לעניין התפקידים האמורים, והעדר הרשעות, ובהתאם לרישיון והיקף שירות האמבולנס. 

(ג)    

השר, יקבע הוראות לעניין סעיף זה, ובין השאר לענין –

(1) 

תנאי כשירות הנדרשים לביצוע התפקידים האמורים בסעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע תנאי כשירות שונים בהתאם לסוגי האמבולנס;

(2) 

הרכב צוות האמבולנס הנדרש, ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה הרכבים שונים בהתאם לסוגי האמבולנסים ולהיקף מתן השירות. 

שירות אמבולנס נאות

12.

שירות אמבולנס יינתן בידי בעל רישיון ובידי כל מי שמועסק על ידו במתן שירות כאמור, באופן שוויוני, תוך שמירה על כבוד האדם, ברמה רפואית ומקצועית נאותה, ותוך הגנה על הפרטיות ושמירת הסודיות הרפואית.

ציוד אמבולנס ומוקד קשר

13.

בעל רישיון לא יפעיל שירות אמבולנס, אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(א)

כל אחד מהאמבולנסים שבאמצעותם ניתן השירות כלול ברישיונו, מצויד בציוד רפואי ובציוד אחר כפי שיקבע השר, השר רשאי לקבוע בדרך האמורה הוראות שונות לעניין ציוד רפואי וציוד אחר הנדרש באמבולנס, בהתאם לסוג האמבולנס ולהיקף שירות האמבולנס; 

(ב)   

הוא מפעיל מוקד קשר, מאויש בידי מוקדן בהתאם לסעיף 11(א)(4) ולפי סוג האמבולנס, ובו ציוד ואמצעי קשר המאפשרים קליטת פניות טלפוניות מהציבור במהלך כל שעות היממה ויצירת קשר עם כל אחד מהאמבולנסים הכלולים ברישיונו; המנהל רשאי, על פי בקשת בעל רישיון, לפטור אותו מהחובה האמורה אם סבר, בהתחשב בסוג האמבולנס, ובהיקף שירות האמבולנס, כי ניתן להסתפק בתחליף להפעלת מוקד קשר כאמור לקבלת הקריאות וההזמנות לשירות אמבולנס והעברתן לשם מתן שירות האמבולנס, ולמתן מידע טלפוני רלוונטי לפונים לקבלת שירותי אמבולנס, ובלבד שפרטי אותו תחליף הוצגו לפניו, להנחת דעתו. 

ייחוד השימוש באמבולנס

14.

לא יעשה אדם שימוש באמבולנס, אלא לשם מתן שירות אמבולנס בהתאם להוראות חוק זה, ואולם רשאי אדם לעשות שימוש באמבולנס גם לשם הסעת אנשים המרותקים למיטה או זקוקים להסעה בשכיבה גם אם  אינם זקוקים  להשגחה רפואית או לטיפול רפואי במהלך ההסעה או בסמוך לה, או לשם הובלת נפטרים לפי תנאים שקבע השר, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.

מתן שירות אמבולנס במצב חירום רפואי

15.

(א)   

בעל רישיון או מי שמועסק על ידו במתן שירות אמבולנס שנקרא לתת שירות אמבולנס למי שנזקק לשירות כאמור בהיותו במצב חירום רפואי-

(1) 

לא יסרב לתת את השירות;

(2) 

לא ידרוש תשלום מראש או יתנה באופן אחר את מתן השירות; אין בהוראות פסקה זו כדי לפטור מטופל מתשלום עבור שירות אמבולנס שקיבל;

(3) 

יעביר ללא דיחוי פרטי קריאה שנבצר ממנו להיענות לה  או בשל הוראות המנהל בעת אירוע אסון המוני, לאגודת מגן דוד אדום כמשמעותה בחוק מגן דוד אדום, התש"י-1950[6].

(ב)   

אין בהוראות סעיף קטן (א) או סעיף 13 כדי למנוע התקשרות של בעל רישיון בהסכם למתן שירותי אמבולנס למנויים.

חובת שמירת סודיות

16.

בעל רישיון וכל מי שמועסק על ידו ישמור בסוד ולא יעביר לאחר כל מידע או מסמך שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ובכפוף להוראות כל דין או על פי צו בית משפט; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות חוק זכויות החולה.

חובת בעל רישיון בעת אירוע אסון המוני 

17.

בעל רישיון או מי שמועסק על ידו במתן שירות אמבולנס ימלא אחר הוראותיו של המנהל לענין מתן שירות אמבולנס בעת אירוע אסון המוני, ולענין מתן שירות עזר לשירות הרפואי של צבא הגנה לישראל בזמן מלחמה והכנה למתן שירות כאמור; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בזכותו של בעל הרישיון לקבלת שכר ראוי בעד מתן שירות אמבולנס שניתן בהתאם להוראות המנהל כאמור.

פרק רביעי: פיקוח 

מינוי פקחים וסמכויותיהם

18.

(א)   

השר רשאי למנות, מקרב עובדי משרד הבריאות, פקחים לענין חוק זה; הודעה על מינוי פקח תפורסם ברשומות.

(ב)   

פקח רשאי, בכל עת סבירה, להיכנס לכל מקום, לרבות כלי רכב, שבו ניתן שירות אמבולנס או המיועד למתן שירות כאמור, או שיש חשד שניתן בו שירות כאמור, וכן לכל אמבולנס, ולבודקם, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה; כן רשאי הוא לדרוש מבעל רישיון שיציג לפניו את רישיונו, וכן לדרוש מבעל רישיון ומכל מי שמועסק על ידו במתן שירות האמבולנס להציג לפניו כל מסמך הקשור במתן השירות כאמור וכן לבדוק כל אחד מהאמבולנסים שכלולים ברישיון או שבאמצעותם ניתן שירות כאמור. 

דרישת מידע

19.

המנהל רשאי לדרוש מבעל רישיון ומכל מי שמועסק על ידו במתן שירות אמבולנס, וכל מי שנמצא נוהג באמבולנס או נותן שירות אמבולנס, כל מידע הנוגע לעיסוקם בתחום מתן השירות כאמור או בנהיגה באמבולנס, ומי שנדרש למסור מידע כאמור יעביר למנהל כל מידע כפי שנדרש.

ביטול רישיון, התלייתו או הגבלתו

20.

(א)   

המנהל רשאי לבטל רישיון, להתלותו או להגבילו לתקופה ובתנאים כפי שיקבע, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו, אם מצא כי התקיים לגבי בעל הרישיון אחד מאלה:

(1)   

חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למתן הרישיון;

(2)   

הוא הפר תנאי מתנאי הרישיון;

(3)   

הוא הפר הוראה לפי חוק זה;

(4)   

הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;

(5)   

בעל הרישיון הוכרז פושט רגל או פסול דין, ואם הוא תאגיד – ניתן לגביו צו פירוק או צו פירוק זמני, מונה לו כונס נכסים או שהתאגיד החליט על פירוק מרצון.

(ב)   

הוגש נגד בעל הרישיון כתב אישום שלפיו הוא עלול להיות מורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות בעל רישיון, רשאי המנהל, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו, להתלות את רישיונו עד למתן פסק דין סופי בעניינו. 

(ג)    

מי שרישיונו בוטל או הותלה לפי סעיף זה, לא יהיה רשאי להפעיל שירות אמבולנס, לענין ביטול - מיום הביטול, ולענין התליה - למשך תקופת ההתליה. 

(ד)   

הודעה על ביטול רישיון או על התלייתו תפורסם בידי המנהל כפי שיורה. 

צו הפסקה מינהלי

21.

(א)   

בלי לגרוע מהוראות סעיף 19, רשאי המנהל לצוות על הפסקה לאלתר של שירות אמבולנס, כולו או חלקו (בסעיף זה – צו הפסקה מינהלי), אם מצא כי שירות האמבולנס ניתן בניגוד להוראות לפי חוק זה, באופן שעלול לגרום נזק חמור לבריאות הציבור. 

(ב)   

צו הפסקה מינהלי יעמוד בתוקפו 30 ימים מיום שניתן, אלא אם כן בוטל קודם לכן בידי המנהל או בידי בית המשפט המוסמך לדון בעבירה לפי חוק זה; המנהל רשאי, באישור בית המשפט כאמור, להאריך את תקופת תוקפו של צו הפסקה מינהלי ב-30 ימים נוספים, אם ניתן בשל עבירה לפי חוק זה והוגש לבית המשפט כתב אישום בקשר לאותה עבירה; הוראות סעיף זה אינן גורעות מסמכות בית המשפט לפי סעיף 24. 

(ג)    

הרואה עצמו נפגע על ידי צו הפסקה מינהלי רשאי, לבקש את ביטולו מבית המשפט כאמור בסעיף קטן (ב), ובית המשפט רשאי לבטל את הצו או לאשרו, עם או בלי שינויים; הגשת הבקשה לפי סעיף קטן זה לא תעכב את ביצועו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת.  

 פרק חמישי: עונשין 

עונשין

22.

(א)   

מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977[7] (בפרק זה - חוק העונשין):  

(1)   

הפעיל שירות אמבולנס בלא רישיון, או בעת התליה של רשיונו, בניגוד להוראות סעיף 2;

(2)   

פרסם הודעה כי הוא בעל רישיון, הציג עצמו כבעל רישיון או השתמש בתואר או בכינוי העשויים ליצור רושם כי הוא בעל רישיון, בניגוד להוראות סעיף 10;

(3)   

לא קיים צו הפסקה מינהלי, בניגוד להוראות סעיף 20. 

(ב)   

מי שעשה אחת מאלה, דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:

(1)   

הפעיל שירות אמבולנס שלא לפי סוג הרישיון או שלא בהתאם לתנאי הרישיון או שלא באמצעות אמבולנס הכלול ברישיון, בניגוד להוראות סעיף 2;

(2)   

הפעיל שירות אמבולנס בלי העסקת מנהל אחראי, רופא אחראי, צוות אמבולנס או מוקדן, ומבלי שניתן היתר לשמש בתפקידים אלה, בניגוד להוראות סעיף 11;

(3) 

           הפעיל שירות אמבולנס בלי שהתקיימו התנאים המפורטים בסעיף 13;

(4)   

סירב, בלא סיבה סבירה, לתת שירות אמבולנס, או התנה את מתן השירות בתשלום מראש בעדו או בתנאי אחר, בניגוד להוראות סעיף 15(א).

(5)

מי שהפריע לפקח במילוי תפקידו לפי סעיף 17, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

(ג)    

נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה. 

(ד)   

בסעיף זה "הפעיל" – לרבות כל צורה של מתן שירות אמבולנס.

אחריות נושא משרה בתאגיד

23.

(א)   

נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 21 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; הפר נושא משרה את חובתו האמורה, דינו - הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין. 

(ב)   

נעברה עבירה לפי סעיף 21 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. 

(ג)    

בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, וכל מי שאחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה. 

אחריות בעל רישיון

24.

(א)   

בעל רישיון חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 21 בידי מי שמועסק על ידו במתן שירות אמבולנס; הפר בעל הרישיון את חובתו האמורה, דינו - הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

(ב)   

נעברה עבירה לפי סעיף 21 בידי מי שמועסק על ידי בעל רישיון במתן שירות אמבולנס, חזקה היא כי בעל הרישיון הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. 

הפסקת שירות אמבולנס בידי בית המשפט

25.

(א)   

הורשע בעל רישיון בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש, לצוות על ביטול הרישיון, או על הפסקת מתן שירות האמבולנס או הגבלתו, לתקופה ובתנאים כפי שיקבע.

(ב)   

ניתן שירות אמבולנס באופן שיש בו משום עבירה לפי סעיף 23(א)(1) או (ב)(1) עד (3), בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם, או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את מתן שירות האמבולנס או להגבילו, ותוקפו של הצו יהיה עד לביטולו או שינויו על ידי בית המשפט.

פרק שישי: הוראות שונות 

ביצוע ותקנות

26.

(א)   

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובין השאר בדבר –

(1)   

אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון לפי סעיף 3, ובעד חידושו;

(2)   

היקף הביטוח הנדרש לשם קבלת רישיון;

(3)   

חובת בעל רישיון או מי שמועסק על ידו במתן שירותי אמבולנס להחזיק מסמכים, לנהל רישום קריאות, יומן מוקד וכן רשומות רפואיות מבלי לגרוע מהוראות כל דין ולהעמידם לבדיקת המנהל והפקח;

(4)

אופן מסירת הודעות ופרטים למנהל לפי הוראות חוק זה;

(5)  

חובת השתתפות של בעל רישיון או מי שמועסק על ידו בתרגילי הכנה או בהיערכות בעת אירוע אסון המוני או בשעת חירום, הנערכים לפי כל דין;

(6)  

סדרי מתן שירותי אמבולנס בנסיבות שבהן מעורבים מספר בעלי רישיון, לרבות בעת אירוע אסון המוני;

(7)  

חובת הצגת הרישיון וחובת הצגת מחיר של שירות אמבולנס, ואופן הצגתם;

(8)  

חובת סימון האמבולנסים בהתאם לסוג הרישיון שבאמצעותם ניתן שירות אמבולנס, ואופן הסימון;

(9)  

סדרי תחזוקה וחניה נאותים לאמבולנסים שבאמצעותם ניתן שירות אמבולנס; 

(10) 

סדרי תחזוקה ובדיקת תקינות של הציוד לפי חוק זה.

(ב)   

תקנות לפי סעיף קטן (א)(1),(2), (4) ו-(8) יותקנו באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ותקנות לפי סעיף קטן (א)(9) - בהתייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים. 

תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים

27.

בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000[8], בתוספת הראשונה, בפרט (21), אחרי פסקה 1 יבוא:

"(2) החלטה של המנהל לפי סעיפים 4 ו–19 לחוק שירותי אמבולנס, התשס"ז-2007."  

תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי

28.

בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994[9], בתוספת השניה –

(1)       בפרט 28(3), המילים "של מד"א" – יימחקו;

(2)       בפרט 2(ב)(10), בחלק שעניינו השתתפות עצמית של המבוטח, המילה "מד"א" – תימחק;

(3)       בפרט 3, בחלק שעניינו השתתפות עצמית של המבוטח, בכל מקום, המילים "של מד"א" – יימחקו.

תיקון חוק הביטוח הלאומי

29.

בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995[10], בסעיף 47, אחרי "מגן דוד אדום בישראל" יבוא "או עם בעל רישיון לפי חוק שירותי אמבולנס, התשס"ז-2007".

אי תחולה

30.

הוראות חוק זה לא יחולו לעניין הפעלת שירותי אמבולנס בידי אגודת מגן דוד אדום בישראל כמשמעותה בחוק מגן דוד אדום, התש"י-1950[11], בידי שירות בתי הסוהר או בידי צבא הגנה לישראל.

תחילה

32.

תחילתו של חוק זה 30 יום מיום תחילתן של תקנות לפי סעיפים 4(ב) ו- 11(ג)(1) (להלן- יום התחילה).

הוראות מעבר

31.

מי שהפעיל שירות אמבולנס ערב יום התחילה, והגיש למנהל בקשה לרישיון לפי סעיף 3 בתוך שלושה חודשים מיום התחילה, רשאי להמשיך ולהפעיל את שירות האמבולנס עד להחלטת המנהל בבקשתו.