חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013 1

(1) לא קוימו לגביו חובות סימון המוצר החלות עליו לפי חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015, לפי פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981, או לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, לפי העניין, באופן שהסימון אינו מעיד על כל רכיביו;

(2) על פי פרסומו ברבים, השימוש בו גורם למשתמש לתופעות הדומות לתופעות הנגרמות כתוצאה מהשימוש בסם מסוכן.

(ב) חומר לא ייחשב חומר מסכן אם המחזיק בו הוכיח כי החומר מיוצר או מיובא לפי כל דין לשימושו של אדם, אלא אם כן הוא מוצע לשימוש שונה מזה שאליו הוא נועד.

(1) להיכנס, בכל עת סבירה, למקום שבו יש לו יסוד סביר להניח כי האדם מחזיק בחומר המסכן, למעט למקום המשמש למגורים, ולבצע חיפוש במקום;

(2) לתפוס את החומר המסכן, לרבות את אריזתו.

(ב) הוראות סעיפים 26 עד 29 ו–45 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 יחולו, בשינויים המחויבים, על חיפוש לפי סעיף זה.

(ב) קצין משטרה יורה על השמדתו של חומר שנתפס כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שהופיע לפניו מי שהחזיק בחומר כאמור או לאחר תום התקופה האמורה באותו סעיף קטן, לפי המוקדם, אלא אם כן שוכנע כי החומר אינו חומר מסכן.

(ג) הורה קצין משטרה על השמדת החומר, רשאי המחזיק לפנות לבית משפט השלום, בהליך אזרחי, בתוך 30 ימים; בית המשפט רשאי לצוות על ביטול ההחלטה להשמיד את החומר או על החזרתו למחזיק, אם מצא כי ממכלול הנסיבות, ובין השאר מאריזת החומר, מהמקום שבו נתפס ומהנסיבות שבהן הוחזק, עולה כי החומר אינו חומר מסכן.

(ד) הורה קצין משטרה על השמדתו של חומר מסכן לפי סעיף קטן (ב), ישמיד מי שהוסמך לכך במשטרת ישראל את החומר, במועד שלא יקדם לתום שלושים ימים מיום מתן ההוראה כאמור.

(ה) בסעיף זה, "קצין משטרה" - קצין בדרגת מפקח ומעלה .

(ב) המנהל לא יכריז הכרזה כאמור בסעיף קטן (א) (בפרק זה - הכרזה דחופה), אלא לאחר שהתייעץ עם מנהל הרשות הלאומית לביטחון קהילתי או מי שהוא הסמיכו לכך ועם המפקח הכללי של משטרת ישראל או מי שהוא הסמיכו לכך.

(ב) הכרזה דחופה תעמוד בתוקפה לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, ואולם רשאי המנהל להאריך את תוקפה פעם אחת בשלושה חודשים נוספים, מטעמים שיירשמו, ויחולו הוראות סעיף קטן (א) לעניין הפרסום.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), הוסף חומר אסור בהפצה לרשימת הסמים המסוכנים, יפקע תוקפה של ההכרזה הדחופה ביום כניסתה לתוקף של ההוספה כאמור.

(ד) הוכרז חומר כחומר אסור בהפצה ולא הוסף לרשימת הסמים המסוכנים, לא יכריז עליו המנהל כעל חומר אסור בהפצה פעם נוספת, אלא באישור ועדת הבריאות של הכנסת.

(ב) חזקה על אדם הפועל כאמור בסעיף קטן (א) כי ידע שחומר הוא חומר אסור בהפצה, והטוען להגנתו שלא ידע על כך - עליו הראיה.

(1) נותן לקטין חומר אסור בהפצה;

(2) משדל קטין להשיג חומר אסור בהפצה או להשתמש בו.

(ב) ההוראות לפי סעיפים 28, 31 עד 36 ו–37 לפקודת הסמים המסוכנים, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין עבירות לפי סעיפים 7 ו–8.

(ב) שר הבריאות ממונה על ביצוע סעיפים 5 ו–6, והוא רשאי, בהסכמת שר המשפטים, להתקין תקנות לביצועם.

(ב) (בוטל).

(1) אחת לשנה - דיווח השר לביטחון הפנים על -

(א) השימוש בסמכויות תפיסה והשמדה של חומר מסכן לפי פרק ב', לרבות תדירות השימוש בסמכויות כאמור והיקף החומרים המסכנים שנתפסו והושמדו לפיו;

(ב) כתבי אישום שהוגשו על ידי התביעה המשטרתית לפי סעיפים 7 ו–8 ועל העונשים שהוטלו בהליכים כאמור שהסתיימו בהרשעה;

(2) אחת לשישה חודשים - דיווח שר הבריאות על הכרזות דחופות לפי סעיף 5, הארכת תוקפן לפי סעיף 6, ועל חומרים אסורים בהפצה שלא הוספו לרשימת הסמים המסוכנים.