א. שם החוק המוצע
פקודת היערות (תיקון מס' 6), התשע"ג -2013.
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו
נושא ההגנה על היער והאילנות בישראל מוסדר באמצעות פקודת היערות, 1926 (להלן – הפקודה). בפקודה נקבעו בין היתר הכללים לפיהם פקיד היערות שוקל את שיקוליו למתן רישיון, וקובע את ערך הנטיעה החליפית שעל מבקש הרישיון לטעת בתמורה לעצים שייכרתו.
ביום 3.6.13 קיבלה ועדת השרים לענייני דיור (קבינט הדיור) החלטות שעניינן הורדת מחירי הדיור ושחרור חסמי פיתוח בתחום התכנון והבניה (החלטות שקבלו תוקף של החלטות ממשלה). בין החלטות אלו נכללה החלטה הקובעת כי יש צורך לתקן ולהתאים את שיקולי פקיד היערות בבואו לתת רישיון ולקבוע נטיעה חליפית, בין היתר לגבי מצבים בהם שיקולי פיתוח ועלות תועלת צריכים לקבל ביטוי משמעותי יותר לצד שיקולי איכות העץ, המעוגנים בנוסח החוק הקיים. בנוסף נמצא, כי יש להבחין בין עצים הנמצאים בשטחים המיועדים למגורים לבין עצים הנמצאים בשטחים אחרים, ובכך לצמצם את המקרים בהם קיים צורך ברישיון כריתה, לאפשר בכך חופש החלטה גדול יותר ביחס לקניינו של הפרט, והלימה עם מטרות הממשלה המבקשת לעודד את הבניה למגורים.
התיקון המוצע מיישם את החלטת הממשלה הנזכרת. התיקון מעגן את החובה המוטלת על פקיד היערות לשקול שיקולי עלות תועלת בבואו לבחון בקשה לכריתת עץ, וכן מעגן את הסמכות לקבוע הנחה או פטור מנטיעה חלופית במקרים ייחודיים שיקבעו בתקנות. בנוסף, הגדרת "עץ בוגר" המחייב רישיון כריתה בשטחים המיועדים למגורים משתנה באופן המקטין את מעורבות פקיד היערות בשטחים אלו ומסתפק בהגנה על עצים בוגרים ומשמעותיים יותר מהמצב הקיים.
ג. עיקרי החוק
עיקר 1 - סעיף 1
"עץ בוגר" מוגדר היום בפקודה כ- "עץ שגובהו 2 מטרים לפחות מעל פני הקרקע וקוטר גזעו, הנמדד בגובה 130 סנטימטרים מעל פני הקרקע, הוא 10 סנטימטרים לפחות".
מתוך הלימה עם מטרות הממשלה המבקשת לקדם בנייה למגורים, מוגדרת מחדש הגדרת "עץ בוגר" בשטחים המיועדים למגורים באופן שמגדיל את קוטר הגזע, וקובע כי רק לגבי עצים מעל קוטר גזע 20 ס"מ יידרש רישיון כריתה. בכך, תופחת מעורבות פקיד היערות בהגנה על עצים בשטחים המיועדים למגורים, והרגולציה תתמקד במקרים המשמעותיים יותר.
עצים משמעותיים, בקוטר מעל 20 ס"מ ובגובה של 2 מטר לפחות, ימשיכו להיות מוגנים בהתאם לפקודה ויידרש רישיון לכרות או להעתיק אותם בעת הצורך בכל מקום.
בנוסף, מוצע למחוק את ההגדרה "עץ פרי" מהפקודה כיוון שלא נעשה בה כל שימוש בהוראות הפקודה.
עיקר 2 – סעיף 2
פקודת היערות, אשר תוקנה בתחילת שנת 2012, מחייבת את פקיד היערות לקבוע בתנאי הרישיון, כאשר הוא נותן רישיון כריתה למבקש לכרות עץ, כי על בעל הרישיון לנטוע עץ או עצים אחרים במקום העץ הבוגר או האילן המוגן שייכרת, שערכם שווה לערך העץ הבוגר או האילן המוגן. אם סבר פקיד היערות כי בשל תנאים סביבתיים או נסיבות מיוחדות לא ניתן לבצע נטיעה חלופית, יקבע בתנאי הרישיון כי על בעל הרישיון לשלם היטל כספי, אשר שיעורו נקבע על פי סוג האילן וחשיבותו.
בפקודת היערות כפי שהיא מנוסחת כיום, לא מעוגנת סמכות מפורשת לפקיד היערות לשקול שיקולי עלות תועלת על מנת להכריע האם, במכלול הנתונים העומדים בפניו, התועלת מכריתת העץ עדיפה על התועלת מהותרתו במקומו או מהעתקתו. לשון החוק מחייבת לכאורה את פקיד היערות להורות על השארת העץ במקום או על העתקתו, במידה והנסיבות הקבועות בחוק מאפשרות זאת. התיקון המוצע מבהיר כי לפקיד היערות מוקנית סמכות לשקול גם את תכלית הבקשה, וכפועל יוצא מכך את העלות והתועלת שהותרת העץ במקומו או בכריתתו, בבואו לקבל החלטה בעניינו של העץ.
בנוסף, החוק אינו מסמיך את פקיד היערות לקבוע פטור מנטיעה חלופית או נטיעה חלופית בערך פחות משווי העץ, בנסיבות המצדיקות זאת כגון תכלית הבקשה. בפועל, ישנם מצבים בהם אין צורך ציבורי בנטיעה חלופית או ניתן לקבוע נטיעה חלופית מופחתת, לדוג' לצורך פעולות ממשק ביערות או בפעולות שנועדו לצורך הגנה מפני שריפות או במקרה בו עץ מהווה סכנה בטיחותית.
התיקון המוצע נועד לפתור בעיה זו, על ידי הסמכת שר החקלאות לקבוע בתקנות, בהתאם לתכליות, לנסיבות או לתועלת ציבורית אחרת של בקשת הכריתה, מקרים בהם יינתן למבקש פטור מנטיעה חלופית או שהוא יחויב בנטיעה חלופית בסכום הנמוך מערכו של העץ.
עיקר 3 – סעיף 3
בהתאם לעיקר 1, מוצע לבצע תיקון עקיף לסעיף 83ג לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 כדי להתאים את הגדרת "עץ בוגר" שם להגדרת "עץ בוגר" בפקודת היערות. זאת כדי למנוע כפל הגדרות בחקיקה לגבי אותו מצב עובדתי.
ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
תיקון סעיפים 2, 15א לחוק העיקרי.
ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה וההיבט המנהלי
לחוק המוצע אין השפעה על תקציב המדינה.
ו. השפעה על תקן המשרד הממונה על ביצועו
לחוק המוצע אין השפעה על תקן המשרד.
ז. להלן נוסח החוק המוצע
|
תיקון סעיף 2 |
1. |
בפקודת היערות, 1926 1 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 2 - |
||||
|
|
|
|
(א) |
ההגדרה "עץ פרי" – תימחק; |
||
|
|
|
|
(ב) |
בהגדרה "עץ בוגר" בסופה יבוא – "לעניין עץ בשטח שייעודו מגורים בתוכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965[1] – קוטר גזעו הוא 20 סנטימטרים לפחות". |
||
|
תיקון סעיף 15א |
2. |
בסעיף 15א לחוק העיקרי – |
||||
|
|
|
|
(א) |
בסעיף קטן (א), במקום המילים "שנוכח כי על אף" יבוא "שבחן, בין היתר, את" ובמקום "לא ניתן" יבוא "את תכלית הבקשה ואת האפשרות". |
||
|
|
|
|
(ב) |
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא - |
||
|
|
|
|
|
"(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות, סוגי מקרים בהם, בהתאם לתכלית הבקשה, נסיבותיה ותועלותיה הציבוריות, יינתן פטור מנטיעה חלופית או חיוב בנטיעה חלופית שערכה נמוך מערך העץ הבוגר או האילן המוגן כפי שחושב לפי סעיף קטן (ב)". |
||
|
|
|
|
(ג) |
בסעיף קטן (ג), במקום המילים "שנוכח כי על אף" יבוא "שבחן, בין היתר, את" ובמקום המילים "לא ניתן" יבוא "את תכלית הבקשה ואת האפשרות". |
||
|
|
|
|
(ד) |
בסעיף קטן (ה), בסופו יבוא –
|
||
|
|
|
|
|
"(5) קביעת תכליות, נסיבות ותועלות ציבוריות של בקשות לרישיון כריתה של אילן מוגן או עץ בוגר לעניין מתן פטור או הפחתה בחישוב נטיעה חלופית כאמור בסעיף קטן (ב1)." |
||
|
תיקון לחוק התכנון והבנייה |
3. |
בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965[2], בסעיף 83ג(א), במקום ההגדרה "עץ בוגר", יבוא - ""עץ בוגר" - כהגדרתו בפקודת היערות". |
||||