פקודת היערות 1

(2) אסור להעביר שום זכות באזור שמור ליער או על אזור כזה בדרך מתנה, חכירה, משכנתא או בדרך-העברה אחרת מבלי אישור מאת שר החקלאות:

בתנאי שאם היתה זכות כזאת מחוברת לקרקע או לבנין אפשר למכרה או להעבירה בדרך אחרת יחד עם אותו בנין או אותה קרקע מבלי אישור כזה.

(א) ליטול תוצרת-יער;

(ב) לעקור אילן משרשו, לשרפו, להסיר את קליפתו או את עליו או להשחיתו בדרך אחרת;

(ג) להבעיר כל עשב או דשא או להבעיר אש מבלי לנקוט באמצעי-זהירות מספיקים כדי למנוע את התפשטותה;

(ד) להעלות עשן, או להבעיר אש בכל חלק מחלקי האזור השמור ליער שהעשן או הבערת-האש אסורים בו עפ"י צו מאת שר החקלאות, או בזמן שהעישון או הבערת-האש אסורים בהם;

(ה) לרעות בקר או לתת להן להיכנס לגבול האזור השמור ליער;

(ו) לחפור או להבקיע או לחרוש את האדמה;

(ז) להיכנס לגבול כל חלק של אזור השמור ליער כשכניסה זו אסורה עפ"י צו מאת השר או שהיא אסורה למשך איזו תקופה המפורטת בצו מאת השר;

(ח) לבנות כל סכר על פני כל נהר או לעצור באופן אחר את זרמו של כל נהר או נחל; או

(ט) לגור בכל אזור המיוחד ליער או להקים בו כל בנין.

(א) עליהם להגיש לפקיד היערות בקשה בכתב בדבר מתן רשות לצבור תוצרת-יער כזאת, והבקשה תהא נתמכת בהצהרה מאת המוכתר האומרת שהבקשה היא הוגנת;

(ב) הבקשה תכיל את הפרטים הבאים -

(I) כמות תוצרת-היער הדרושה, מינה ומהותה;

(II) לצורך מה היא דרושה;

(III) מהיכן רוצים לקבלה; וגם

(IV) כמה זמן דרוש כדי להעבירה ממקומה;

(ג) לאחר שתיערך חקירה ודרישה כהלכה ותובא בחשבון שאלת קיומו של היער, ייענה פקיד היערות לבקשה או ידחנה, כולה או מקצתה, ואם נענה לה, יתן רשיון בטופס הקבוע;

(ד) על בעל הרשיון להראות את רשיונו לביקורת מדי הידרשו בכך ע"י שוטר או פקיד-יערות או פקיד מינהלתי;

(ה) אם אין בעל רשיון ממלא אחרי התנאים שנקבעו או אם אינו עושה כל מעשה שנקבע ברשיון, יכול פקיד-יערות לבטל את רשיונו ואפשר להחרים מידיו את תוצרת-היער שביחס אליה לא מילא את התנאים או לא עשה את המעשה;

(ו) יכול פקיד-יער למכור כל תוצרת-יער שהוחרמה עפ"י סעיף זה ודמי-מכירתה ייזקפו לזכות הממשלה.

(א) בכל שנה ושנה לא יאוחר מיום ידוע שיפורסם במקום ע"י פקיד-היערות, יהא על מוכתר כל כפר או על שיך של שבט הרוצים לרעות את בקרם, להגיש לפקיד-היערות הודעה בכתב המתארת את מספרו וטיבו של הבקר, והמקום בו הם רוצים לרעותו, ואם יש שטחים מתאימים, יוכל פקיד-היערות ליתן רשיון בטופס הקבוע אשר יתאר את השטחים שמותר לרעות בהם את הבקר ולקבוע את הזמן שבו יוכלו הבקר לרעות;

(ב) בקר השייך לתושבי איזה כפר או שבט יעמוד להשגחתו של רועה אשר ישא אתו תמיד את הרשיון הנוגע לאותו בקר, ועליו להראותו כשיידרש בכך ע"י פקיד-יערות או שוטר או פקיד מינהלתי.

(ב) מידע על החלטות בעניין רישיונות כריתה או העתקה שניתנו לפי סעיף זה יפורסם טרם מועד כניסתם לתוקף של הרישיונות, באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר או באתר האינטרנט של פקיד היערות שנתן את הרישיון האמור, ויהיה פתוח לעיון הציבור במשרד של פקיד היערות שנתן את הרישיון; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטי המידע שיפורסם, אופן פרסום המידע וכן דרכי פרסום נוספות.

(ג) השר, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת כאמור בסעיף קטן (ד) ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו סוגי מקרים שבהם כריתה או העתקה, בכל שטח המדינה או באזור מוגדר, לא יהיו טעונות רישיון לפי סעיף זה, אם נוכח כי אין צורך ציבורי בקבלת רישיון כאמור, בין השאר בשל סוג האילן המוגן או העץ הבוגר או מיקומו, ורשאי הוא לקבוע חובות, הגבלות ותנאים שיחולו על מי שמבצע כריתה או העתקה כאמור; לעניין זה, "צורך ציבורי" — לרבות חשיבות נופית, סביבתית, אקולוגית והיסטורית .

(ד) (1) השר ימנה ועדה מייעצת אשר תמליץ לשר לעניין מתן צו לפי סעיף קטן (ג) וסעיף 14, ואלה חבריה:

(א) שני נציגי השר, מבין עובדי משרדו, אחד מהם יהיה פקיד היערות — והוא יהיה היושב ראש;

(ב) נציג השר להגנת הסביבה מבין עובדי משרדו;

(ג) שני נציגי הקרן הקיימת לישראל, מבין עובדיה הממונים על תחום הייעור;

(ד) נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, מבין עובדיה;

(ה) חבר סגל אקדמי במוסד להשכלה גבוהה בעל מומחיות בתחום הייעור, האקולוגיה או הבוטניקה; לעניין זה, "מוסד להשכלה גבוהה" — מוסד שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958;

(ו) נציג ציבור בעל מומחיות בתחום הייעור, האקולוגיה או הבוטניקה, לפי המלצת הגופים המנויים בחלק א' לתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002.

(2) היו הדעות שקולות, יהיה ליושב ראש הוועדה המייעצת קול נוסף.

(3) בישיבות הוועדה המייעצת רשאי להיות נוכח נציג של הארגון היציג של הקבלנים בישראל, כמשקיף בלבד.

(4) המלצות הוועדה המייעצת יפורסמו באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר ויהיו פתוחות לעיון הציבור במשרד הראשי של המשרד.

(ב) ברישיון כאמור בסעיף קטן (א), יקבע פקיד היערות בתנאי הרישיון כי על בעל הרישיון לנטוע, במקום ובמועד שעליהם יורה, עץ או עצים אחרים במקום העץ הבוגר או האילן המוגן שייכרת, שערכם שווה לערך העץ הבוגר או האילן המוגן כאמור, כפי שחושב לפי סעיף קטן (ה)(1) (בסעיף זה — נטיעה חלופית); סבר פקיד היערות כי בשל תנאים סביבתיים או נסיבות מיוחדות לא ניתן לבצע נטיעה חלופית, יקבע בתנאי הרישיון כי על בעל הרישיון לשלם היטל כספי בשיעור ובאופן כפי שנקבע לפי הסעיף הקטן האמור; לעניין קביעת מועד הנטיעה יביא בחשבון פקיד היערות, אם ביקש זאת מבקש הרישיון, את מועדה של שנת שמיטה.

(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), השר, לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע, בהתאם לתכליות של בקשות לרישיון כריתה של אילן מוגן או עץ בוגר, לנסיבותיהן ולתועלותיהן הציבורית והסביבתית, סוגי מקרים שבהם יינתן פטור מנטיעה חלופית או מתשלום היטל כספי או סוגי מקרים שבהם יוטל חיוב בנטיעה של עץ או של עצים אחרים בערך נמוך מערך העץ הבוגר או האילן המוגן כפי שחושב לפי סעיף קטן (ה)(1) (בסעיף זה - נטיעה חלופית מופחתת) או בתשלום היטל כספי מופחת.

(ג) לא ייתן פקיד היערות רישיון להעתיק אילן מוגן או עץ בוגר, כאמור בסעיף 15(א), אלא לאחר ששקל, בין השאר, את תכלית הבקשה ואת מצבו, גילו, נדירותו, מידותיו, מיקומו וערכו הנופי, הסביבתי, האקולוגי וההיסטורי של האילן המוגן או העץ הבוגר שלגביו מתבקש הרישיון כאמור, ונוכח כי אין להותירו במקומו; ברישיון כאמור יקבע פקיד היערות תנאים להעתקה, לפי סעיף קטן (ה)(2).

(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של פקיד היערות להתנות מתן רישיון כריתה או העתקה לפי סעיף 15(א) בהפקדת ערובה על ידי בעל הרישיון להבטחת עמידתו בתנאי הרישיון או מסמכותו לקבוע תנאים אחרים ברישיון לפי אותו סעיף.

(ה) השר, לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין סעיף זה, לרבות בעניינים אלה:

(1) האופן שבו יחשב פקיד היערות את ערכו של אילן מוגן או עץ בוגר, לעניין נטיעה חלופית, וכן — בהסכמת שר האוצר — שיעור ההיטל הכספי שישולם אם לא ניתן לבצע נטיעה חלופית, אופן ומועד תשלומו, דרכי הצמדתו ודרכי גבייתו של ההיטל הכספי;

(2) תנאים להעתקת אילן מוגן או עץ בוגר, ובכלל זה אופן ביצוע ההעתקה וסוגי העתקה;

(3) כללים ואמות מידה למתן רישיון כריתה ורישיון העתקה;

(4) הוראות ותנאים לעניין גובה ערובה כאמור בסעיף קטן (ד), תקופתה, תנאיה, הצמדתה ואופן תשלומה.

(2) כל הפעולות הדרושות להגנת אדמות-יער כאלה, ואשר תיקבענה ע"י פקיד-היערות שהחלטתו תהא החלטת-גמר, יוצאו לפועל ע"י בעל אדמת-היער או על חשבונו, והלה ישלם חזרה לממשלה את כל ההוצאות ההוגנות שהוציאה לצורך זה.

(3) כל עוד אדמת-יער נתונה להגנתה של הממשלה, יהא דינה כדין מקום שמור ליער בגדר כל הוראה מהוראות פקודה זאת.

(2) כל הקונה תוצרת-יער כשהוא יודע, או כשיש לו יסוד להאמין שאותה תוצרת-יער לוקחה מאזור השמור ליער בניגוד להוראות פקודה זו, יאשם בעבירה ויהא צפוי לאותם העונשין שנקבעו בסעיף-קטן (1).

(3) כל המסרב לסייע בכיבוי-דליקה באזור שמור ליער, כדרוש בסעיף 9, יאשם בעבירה ויהא צפוי למאסר ארבעה-עשר יום או לקנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין או לשני העונשין כאחד, ונוסף על כך יוכלו לשלול ממנו את זכותו באזור המיוחד ליער למשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת.

(4) נמצאו בקר באזור השמור ליער כשלא ניתן ביחס אליהן רשיון עפ"י סעיף 11, או כשלא היו נתונות להשגחת רועה, או שמציאותן באזור השמור ליער היא בניגוד לתנאי הרשיון, יאשם בעל הבקר בעבירה ויהא צפוי לקנס של חמישים פרוטה לכל ראש-בקר ונוסף על כך יהא אפשר לצוות עליו לשלם תשלומי-נזק ככל שיורה בית-המשפט.

(5) פרצה דליקה באזור השמור ליער והוכח שהיא פרצה מחמת רשלנותו של איזה רועה, יאשם הרועה בעבירה ויהא צפוי למאסר שלושה חדשים או לקנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין או לשני העונשין כאחד; ויהא אפשר לצוות על אנשי הכפר או על אנשי השבט או על האנשים שהעבידו את הרועה, הכל לפי הענין, לשלם אותם תשלומי-נזק בעד ההיזק שנגרם ע"י האש, ככל אשר יורה בית-המשפט.

(6) כל הנכנס שלא כדין לגבולו של אזור יער סגור, וכל הרועה בו בקר או נותן לבקר לרעות בו לאחר התפרסם הצו שעפ"י סעיף 13, ולאחר הדבקת הצו עפ"י אותו הסעיף, כשהדבקת הצו נחוצה, יאשם בעבירה ויהא צפוי לעונשים שנקבעו בסעיף-קטן (1).

(7) הכורת אילן מוגן או עץ בוגר או מעתיקו שלא עפ"י רשיון שניתן ע"י פקיד-יערות, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

(7א) המוביל אילן מוגן או עץ בוגר או חלק מהם שלא על פי רישיון כאמור בסעיף 15(א), דינו — קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

(8) (בוטל).

(9) כל המרשה מתוך רשלנות לבהמות לגרום נזק לאילן, יאשם בעבירה ויהא צפוי למאסר חמישה-עשר יום או לקנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין או לשני העונשין כאחד, ויהא אפשר לצוות על בעל הבהמות לשלם אותם תשלומי-נזק בעד ההיזק שנגרם ככל אשר יורה בית-המשפט, ואם היו הבהמות שייכות לבעלים שונים יהא אפשר לצוות על כל הבעלים, כולם כאחד וכל אחד ואחד מהם בפני עצמו, לשלם תשלומי-נזק בעד ההיזק שנגרם ע"י אותן בהמות.

(10) כל העובר על תקנה שהתקינוה עפ"י פקודה זאת, יאשם בעבירה ויהא צפוי למאסר ששה חדשים או לקנס של מאה לירה או לשני העונשין כאחד.

(11) העובר עבירה כאמור בסעיפים קטנים (1), (4), (5) או (7) באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או פגיעה מהותית בסביבה, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(12) (א) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (1), (4), (5), (7) או (11), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.

(ב) לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" - לרבות הוצאה שנחסכה.

(ג) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 17(2) או (7) בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

בתנאי שכל שנאסר כאמור לעיל יובא בלא דחיות יתרות לפני שופט של בית-משפט שלום 2 או לתחנת-המשטרה הקרובה ביותר.

(2) הממשלה לא תהא אחראית לשום הפסד או נזק שייגרמו לתוצרת-יער כשהיא נמצאת באותן תחנות.

(א) מינוי פקידי-יערות שיהא כוחם יפה ליתן רשיונות עפ"י פקודה זאת ולבטלם, לקביעת טופס הרשיונות, מועדם ותנאיהם;

(ב) קביעת השיטות למיצוי תוצרת-יער, השימוש בה והעתקתה מן המקומות השמורים ליער ומיערות השייכים לבעלים פרטיים;

(ג) איסור מכירתה, קנייתה והוצאתה לחו"ל של תוצרת-יער או של מין מסויים מתוצרת-יער ע"י אדם שאין לו רשיון או תעודת-היתר הניתנים עפ"י פקודה זאת;

(ד) קביעת האופן בו תוגשנה בקשות למתן רשיונות ותעודות-היתר למכירת תוצרת-יער, קנייתה והוצאתה לחו"ל, וקביעת האנשים שאליהם תוגשנה אותן בקשות;

(ה) (1) קביעת האגרות שתשולמנה בשעת הגשת הבקשה לרשיונות ובשעת נתינתם וכן פטור מאגרה לגופים שתפקידם ועיסוקם בייעור או בשמירת טבע; השר רשאי לקבוע פטור כאמור

לקרן הקיימת לישראל ולרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים; תקנות לפי פסקה זו ייקבעו באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;

(2) תקנות לפי פסקת משנה (1) לעניין קביעת האגרות שישולמו לרשות מקומית שאותה קבע השר, בעד בקשה לרישיון לפי סעיף 15(א) המוגשת בתחום אותה רשות מקומית, ייקבעו לאחר התייעצות עם שר הפנים; אגרות שנקבעו בתקנות כאמור יחולו בתחומי אותה רשות מקומית, אלא אם כן קבעה הרשות המקומית בחוק עזר אגרות בשיעורים נמוכים יותר.

(ו) קביעת האגרות שתשולמנה בעד תוצרת-יער מאזורים השמורים ליער או בעד תוצרת-יער שמיצו אותה מיערות פרטיים, לצרכי מסחר;

(ז) דרישה מאת בעלי הרשיונות להמציא רשימות וחשבונות ולהגיש את פנקסיהם לביקורת;

(ח) קביעת הוראות בדבר הנהלתם של אזורים השמורים ליער וההגנה עליהם;

(ט) הסדרת המעבר של כל תוצרת-יער לתחנה קבועה וקביעת הוראות בדבר בדיקתה וסימונה של תוצרת-יער כשהיא במעבר;

(י) הסדרת סימונם של קורות-עץ וייצורם, שימושם והחזקתם של מכשירי-הסימון.

(ב) אין בהוראות פקודה זו כדי לגרוע מהוראות חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998, ובכלל זה מחובת קבלת היתר לפי פרק חמישי לחוק האמור לעניין אילן מוגן או עץ בוגר שהוא ערך טבע מוגן כהגדרתו בחוק האמור.