פרק _': מסים

סימן א': מיסוי מקרקעין

תיקון חוק מיסוי מקרקעין

1.  

בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963[1] (להלן - חוק מיסוי מקרקעין)-

(1) בסעיף 1-

(א)  בהגדרה "פעולה באיגוד" אחרי המילים "בין בתמורה ובין בלא תמורה, אך" יבוא "לעניין מס שבח";

(ב) אחרי ההגדרה "קרוב" יבוא-

"תושב ישראל"- כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה, ובלבד שבמקום "פקיד השומה" יקראו "המנהל";

(2) בסעיף 5, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא-

"(ה)

(1) קבע פקיד השומה שחברה ביצעה חלוקה מרווחי שערוך, כאמור בסעיף 100ב לפקודה, תיחשב הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד מקרקעין, שבשלה נרשמו רווחי השערוך כנמכרת ביום החלוקה ונרכשת מחדש ויחולו הוראות סעיף 100ב לפקודה בשינויים המחויבים;

(2) המנהל רשאי לקבוע הוראות לעניין פסקה (1), לרבות לעניין שווי הרכישה, התמורה והניכויים המותרים;

(3) בסעיף 9-

(א)  בסעיף (ג1א)-

(1) בפסקה (1)-

(א)  בפסקת משנה (ב), אחרי "שקלים חדשים" יבוא "ועד 5,000,000 שקלים חדשים";

(ב) אחרי פסקת משנה (ב) יבוא-

"(ג) על חלק השווי העולה על 5,000,000 שקלים חדשים- 8%.";

(2) בפסקה (2)-

(א)  בסעיף קטן (א)-

(1) אחרי "יחיד" יבוא "תושב ישראל שרכש דירת מגורים לראשונה בחייו";

(2) בפסקת משנה (3), אחרי "שקלים חדשים" יבוא "ועד 5,000,000 שקלים חדשים";

(3) אחרי פסקת משנה (3) יבוא-

"(4) על חלק השווי העולה על 5,000,000 שקלים חדשים- 8%.";

(ב) בסעיף קטן (ב)-

(1) לפני ההגדרה "דירה יחידה" יבוא-

"תושב ישראל"-כהגדרתו בסעיף 1, ולרבות מי שבתוך שנתיים מיום רכישת דירת מגורים היה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, כמשמעותם בסעיף 14(א) לפקודה;

(2) בהגדרה "דירה יחידה", במקום "פחות מ-25%" יבוא "אינו עולה על שליש";

(3) אחרי פסקה (1) יבוא-

"(1א) "רכש דירת מגורים לראשונה בחייו" – רוכש שטרם רכש דירת מגורים, למעט דירת מגורים שנתקבלה בירושה או במתנה מקרוב ושחלקו של הרוכש בהן הוא אינו עולה על שליש;

(ג)  בסעיף (ג1ב)-

(1) בפסקה (1)-

(א)  בפסקת משנה (ג), אחרי שקלים חדשים" יבוא "ועד 5,000,000 שקלים חדשים";

(ב) אחרי פסקת משנה (ג) יבוא-

"(ד) על חלק השווי העולה על 5,000,000 שקלים חדשים- 8%.";

(2) בפסקה (2)-

(א)  בסעיף קטן (א)-

(1) ברישה, אחרי "יחיד" יבוא "תושב ישראל";

(2) בפסקת משנה (1), במקום "1,470,560" יבוא "1,744,270" ובמקום "לא ישולם מס" יבוא- "3.5%";

(3) בפסקת משנה (2), במקום "1,470,560" יבוא "1,744,270" ובמקום "1,744,270" יבוא "5,000,000" ואחריו יבוא- "5%";

(4) בפסקת משנה (3), במקום האמור בה יבוא-

"(3) על חלק השווי העולה על 5,000,000 שקלים חדשים- 8%.";

(ב) בסעיף קטן (ב)-

(1) לפני ההגדרה "דירה יחידה" יבוא-

"תושב ישראל"-כהגדרתו בסעיף 1, ולרבות מי שבתוך שנתיים מיום רכישת דירת מגורים היה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, כמשמעותם בסעיף 14(א) לפקודה";

(2) בהגדרה "דירה יחידה", במקום "פחות מ-25%" יבוא "אינו עולה על שליש";

(ד) אחרי סעיף קטן (ג1ב) יבוא-

"(ג1ג)

(א)  על אף הוראות סעיף (ג1ב), יחיד תושב ישראל שרכש דירת מגורים לראשונה בחייו, בתקופה שמיום כ"ה באב התשע"ג (1 באוגוסט 2013) עד יום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014) והתקיים בו האמור בסעיף (ג1ב)(2)(א) פסקאות (1) ו-(2), ישלם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:

(1) על חלק השווי שעד 1,470,560 – לא ישולם מס;

(2) על חלק השווי העולה על 1,470,560 שקלים חדשים ועד 1,744,270 שקלים חדשים – 3.5%;

(3) על חלק השווי העולה על 1,744,270 שקלים חדשים ועד 5,000,000 שקלים חדשים – 5%;

(4) על חלק השווי העולה על 5,000,000 שקלים חדשים – 8%;

(ב) הוראות סעיף קטן(ג1ב)(2)(ב) יחולו לעניין סעיף זה;

(ג)  לענין סעיף זה-

"רכש דירת מגורים לראשונה בחייו" – רוכש שטרם רכש דירת מגורים, למעט דירת מגורים שנתקבלה בירושה או במתנה מקרוב ושחלקו של הרוכש בהן הוא אינו עולה על שליש";

(4) בסעיף 47, בסופו יבוא-

""דירת מגורים מזכה "– כהגדרתה בסעיף 49(א);

"יום המעבר" -  כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014)"

""שבח ריאלי עד יום המעבר" – לעניין מכירת דירת מגורים מזכה שנעשתה לאחר יום המעבר, כשהזכות במקרקעין נרכשה לפני יום המעבר – החלק מהשבח הריאלי שיחסו לכלל השבח הריאלי הוא כיחס שבין התקופה שמיום הרכישה ועד ליום המעבר, לבין התקופה שמיום הרכישה ועד ליום המכירה;

" יתרת שבח ריאלי לאחר יום המעבר" – ההפרש שבין השבח הריאלי לבין השבח הריאלי עד יום המעבר".

(5) בסעיף 48א-

(א)  בסעיף קטן (ב1), אחרי "במכירת זכות במקרקעין" יבוא "למעט במכירת דירת מגורים מזכה";

(ב) אחרי סעיף קטן (ב1) יבוא-

"(ב2) "במכירת דירת מגורים מזכה שיום רכישתה הוא לפני יום המעבר, יחולו הוראות אלה:

(1) על השבח הריאלי עד יום המעבר – פטור ממס שבח;

(2) על יתרת השבח הריאלי לאחר יום המעבר יחול מס בשיעור הקבוע בסעיף קטן (ב);

(6) בסעיף 49א-

(א)  בסעיף קטן (א) אחרי "מוכר," יבוא "שהוא תושב ישראל",

(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא-

"(א1) על אף האמור בסעיף 49ב, עלה סכום שווי המכירה על 5 מיליון שקלים חדשים (בסעיף זה-התקרה), יהיה המוכר זכאי לפטור ממס  על חלק השווי שעד התקרה, ויראו את סכום ההפרש שבין שווי המכירה לתקרה כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה  של הזכות כולה, כיחס חלק שווי המכירה המתייחס לזכות זו למלוא שווי המכירה, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות";

(ג)  במקום סעיף קטן (ב) יבוא-

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אך בכפוף לסעיף 49ב, מוכר המוכר חלק מזכויותיו בדירת מגורים מזכה שתמורתה היא שירותי בניה בבנין שיבנה על הקרקע שעליה נמצאת דירת המגורים המזכה, זכאי על פי בקשתו, שתוגש במועד הגשת ההצהרה לפי סעיף 73, לפטור ממס על החלק הנמכר בדירת המגורים המזכה;

(7) בסעיף 49ב-

(א)  פסקה (1) בטלה;

(ב) בפסקה (2)-

(1) לאחר המילים "בסעיף 16א" יבוא " וזכויות המוכר בה  כדירת מגורים הן בידיו  18 חודשים לפחות";

(2) המילים מ-"ובארבע השנים" עד "אחת כאמור" יימחקו;

(3) במקום "פחות מ-25%" יבוא " שליש או פחות ";

(4) בסופו יבוא "שבשלם חלה החזקה שבסעיף 49ג במכירה אחרת בפטור ממס  לפי סעיף זה".

(8) בסעיף 49ג-

(א)  בפסקה (3), במקום "פחות מ-25%" יבוא "אינו עולה על שליש";

(ב) אחרי פסקה (3) יבוא-

"(4) היא דירה שנתקבלה בירושה ונתקיימו בה תנאי סעיף 49ב(5)(א) ו-(ב)".

(9) בסעיף 49ד, במקום "25%" יבוא "חלק העולה על שליש";

(10)  בסעיף 49ה -

(א)  במקום סעיף קטן (א) יבוא-

"(א) על אף הוראות סעיף 49ב, המוכר דירת מגורים מזכה (להלן – "הדירה הראשונה)", יהא זכאי לפטור במס במכירתה, אם נתקיימו כל אלה;

(1) "במועד המכירה יש בבעלותו בנוסף לדירה הראשונה דירת מגורים אחת בלבד (להלן – "הדירה הנוספת")";

(2) "המוכר מכר בפטור את הדירה הנוספת בתוך 12 חודשים ממכירת הדירה הראשונה;

(3) סכום השווי של הדירה הראשונה ושל הדירה הנוספת, יחד, לא עלה על מיליון וחמש מאות אלף שקלים חדשים;

(4) המוכר רכש בשנה שלפני מכירת הדירה הנוספת או ירכוש בשנה שלאחר מכירתה דירה אחרת כהגדרתה בסעיף 9(ג), בישראל או באיזור כהגדרתו בסעיף 16א (להלן:"הדירה החלופית") בסכום השווה לשלושה רבעים לפחות משווי הדירות כאמור בפסקה (3);

(5) הדירה החלופית לא תבוא במניין הדירות כאמור בפסקה (1).

(ב) בסעיף קטן (א1), בכל מקום במקום  "דירה שניה" יבוא "דירה נוספת;

(ג)  אחרי סעיף קטן (ב) יבוא-

"(ג) על אף האמור בסעיף 9, ברכישת דירה חלופית יחולו הוראות סעיף 9)ג1א)(1) ו-(ג1ב)(2), לפי העניין".

(11)  בסעיף 49ו(א)-

(א)  בפסקה (1), המילים מ-"וכשנותן המתנה הוא הורה" עד "שלוש שנים", יימחקו;

(ב) בפסקה (2), הסיפה החל במילים "וכשנותן המתנה" , תימחק.

(12)  בסעיף 49כז, במקום "ואולם במכירת"  יבוא: "ואולם הפטור לפי סעיף 49כב לא יחול על חלק התמורה הכספית, ובמכירת";

(13)  בסעיף 62-

(א)  ברישה, לאחר המילים "מיחיד לקרובו" יבואו המילים "שאינו אח או אחות או בני זוגם";

(ב) סעיף קטן (ב) בטל;

(14)  אחרי סעיף 76 יבוא-

"הגשת הצהרה באופן מקוון

76א. 

(א)  המנהל רשאי לקבוע כי הצהרות לפי סעיפים 73 עד 76, כולן או חלקן, יוגשו באופן מקוון, באופן ובתנאים שיקבע;

(ב) קבע המנהל כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה-

(1) יראו מי שלא הגיש הצהרה באופן מקוון, לענין הוראות לפי חוק זה, כמי שלא הגיש הצהרה;

(2) הוראות פי חוק זה, לענין הצהרות לפי אותם סעיפים לגביהם קבע המנהל כי יש להגישן באופן מקוון, יחולו על הצהרות אלה אלא אם נקבע במפורש אחרת.

(15)  בסעיף 92, האמור בו יסומן (א) ואחריו יבוא-

"(ב) לצורך אכיפת תשלום לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי המנהל לעקל בהתאם להוראות סעיף 5(1) לפקודת המסים (גביה)[2] גם רכב של החייב הנמצא ברשות הרבים, שלא במהלך נסיעה, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין:

(1) הרכב נמצא בסמוך לחצריו של החייב;

(2) אם הרכב אינו נמצא בסמוך לחצריו של החייב, מתקיימים תנאים אלה:

(א)  לעיקול קדם עיקול ברישום של כלי רכב במשרד הרישוי ונמסרה לחייב הודעה על כך;

(ב) המנהל עשה מאמץ סביר להודיע לחייב, בסמוך לפני העיקול, על הכוונה לעקל את רכבו.";

(16)  אחרי סעיף 92 יבוא-

"ערב לגביית חובות מס

92א

(א)  מי שאינו חייב בתשלום המס רשאי, בהסכמת הנישום והמנהל, להיות ערב לתשלום חוב מס כמשמעותו בסעיף 92, ובלבד שהוסבר לו בעל פה וכן בכתב – בטופס הערבות שקבע המנהל ושעליו יחתום הערב - כי בנסיבות שבהן לא ישולם חוב המס יחולו הוראות סעיף קטן (ב).

(ב) אכיפת התשלום מאת ערב כאמור בסעיף קטן (א) תהיה בדרך שבה אוכפים חוב מס לפי הוראות פרק זה."

(17)  בסעיף 94ד(א), בפסקה (1), במקום "דין החזר" יבוא "דין מס שנוכה במקור לפי סעיף 164 לפקודה ולא קוזז לפי סעיף 177 לפקודה, דין החזר";

(18)  בסעיף 95, במקום סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יבוא-

(א)  נישום שלגביו נקבע גירעון העולה על 50% מהמס שהוא חייב בו ומתקיים אחד מאלה, יהיה חייב בקנס בשיעור של 30% מסכום הגירעון:

(1) הגרעון נובע בשל אחד או יותר מאלה:

(א)  הנישום פעל בניגוד להוראות שפרסמה רשות המסים לעניין פירוש ויישום הוראות החוק, והנישום לא דיווח, בטופס שקבע המנהל, על כך שפעל בניגוד להוראות האמורות; הוראות כאמור וכל שינוי בהן יפורסמו באתר האינטרנט של רשות המסים בציון מועד תחילתם;

(ב) הנישום פעל בניגוד לעמדה מפורשת ומנומקת של רשות המסים שניתנה לנישום, במסגרת החלטת מיסוי כהגדרתה בסעיף 158ב או שומה סופית, בחמש השנים שקדמו להגשת ההצהרה לפי סעיף 73 או לקביעת שומה לפי סעיף 78, לפי העניין, והנישום לא דיווח, בטופס שקבע המנהל, על כך שפעל בניגוד לעמדה האמורה;

(ג)  תכנון מס שנקבע לגביו כי הוא מהווה עסקה מלאכותית או בדויה לפי סעיף 84;

(ב) הוטל על נישום לפי סעיף קטן (א) קנס על גירעון ובתוך חמש שנים ממועד הגשת הדוח לפי סעיף 73 או  קביעת השומה  לפי סעיף 78, לפי העניין, שבשלהם נקבע הגירעון, נקבע גירעון נוסף, יהיה הנישום חייב בקנס לפי הוראות סעיף קטן (ב) בשל הגירעון הנוסף בשיעור של 50% מסכום הגירעון הנוסף."

(19)  בסעיף 95א(ב)(2), אחרי "שלוש שנים" יבוא "ואם מי שקיבל את הנכסים הוא בן זוגו של היחיד - חמש שנים";

(20)  אחרי סעיף 95א יבוא:

"העברת חוב מס לגבייה בידי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות

95ב.

(א)  על אף האמור בסעיף 92, ובהגדרה "חוב" שבסעיף 1 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 (בפרק זה - חוק המרכז לגביית קנסות), בתקופה של שנתיים החל ביום תחילתו של חוק העמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה), התשע"ג-2012, רשאי המנהל, בהסכמת מנהל רשות האכיפה והגביה, להעביר כל סכום שאדם חייב לשלם לפי חוק זה (בפרק זה - חוב מס), לגבייה בידי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (בפרק זה - המרכז), לפי חוק המרכז לגביית קנסות; חוב מס שהועבר כאמור יראו אותו כחוב כהגדרתו בחוק המרכז לגביית קנסות.

(ב) על העברת חוב מס לגבייה בידי המרכז, לפי הוראות סעיף קטן (א), ישלח המנהל הודעה לנישום.

(ג)  העביר המנהל חוב מס לגבייה בידי המרכז לפי הוראות סעיף קטן (א), לא ייאכף תשלומו לפי הוראות חוק זה, כל עוד גבייתו היא בסמכות המרכז.

(ד) על אף הוראות סעיף 105, בהעברת חוב מס לגבייה בידי המרכז לפי הוראות סעיף קטן (א) ניתן למסור למרכז את פרטי הזיהוי של החייב במס ומענו, וכן פרטים לעניין סכום החוב ולעניין הליכי גבייה שננקטו נגדו לפי חוק זה בשל אותו חוב.

רשמים לענייני מסים

95ג.

הסמכויות הנתונות לרשמים לענייני מסים לפי סעיף 194ב לפקודת מס הכנסה, יהיו נתונות להם גם לעניין חוב מס לפי חוק זה שהחלו הליכים לגבייתו לפי פקודת המסים (גביה), וההוראות לפי אותו סעיף יחולו לעניין זה, בשינויים המחוייבים.";

(21)  בסעיף 110(א), אחרי "הארכת המועד להגשת ערר" יבוא "סעדים זמניים, ערובה".

סימן ב': מיסוי מקרקעין: תחילה, תחולה והוראות מעבר

2.  

(1)  

(א)  בסימן זה-

""תקופת המעבר"- התקופה שמיום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014), ועד יום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017);

"מוכר"- כהגדרתו בסעיף 49(ב);

(ב) תחילתו של פרק זה ביום פרסומו של חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013 (להלן-יום התחילה), אלא אם כתוב במפורש אחרת;

(ג)  תחילתם של סעיפים 47,48, 49, 49א-49ו, כנוסחם בסעיף 1(6)-(13), ביום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014);

(2) בתקופת המעבר, יחולו הוראות אלה-

(א)  סעיף 48א(ב2) כנוסחו בסעיף 8(ב), יחול רק בשל מכירת שתי דירות מגורים מזכות, ובלבד שהתקיימו כל התנאים הבאים:

(1) במכירה  הראשונה של דירת מגורים מזכה בתקופת המעבר, המוכר זכאי לפטור לפי סעיפים 49ב(1) ו- 49ו כנוסחם לפני תיקונם בחוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013;

(2) המכירות אינן לקרוב ,בין בתמורה ובין ללא תמורה;

(ב) על מכירה בתקופת המעבר, אשר לא חלות לגביה הוראות סעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיפים 47 ו- 48א כנוסחם לפני תיקונם בחוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013;

(ג)  במכירה בתקופת המעבר על ידי מוכר שקיבל את הדירה במתנה פטורה לפי סעיף 62 לחוק בתקופת המעבר, יראו את נותן המתנה כאילו הוא המוכר לעניין הוראות סעיף 48א(ב2) בתקופת המעבר ולעניין מניין המכירות בתקופת המעבר;

(ד) בתקופת המעבר, סעיף 49ב(2) כנוסחו בסעיף 10(ב), לא יחול על מי שביום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) הייתה לו יותר מדירה יחידה בישראל ובאזור כהגדרתו בסעיף 16א; לעניין זה "דירה  יחידה ", כהגדרתה בסעיף 49ג";

סימן ב': מס הכנסה

תיקון פקודת מס הכנסה

3.  

(1) בסעיף 131-

(א)  בסעיף קטן (א)-

(1) אחרי פסקה (5ד) יבוא-

"(5ה) אדם שעשה פעולה שנקבעה לפי סעיף קטן (ח) כפעולה המחייבת בדיווח;

"(5ו)  נותן שירותי מטבע כמשמעותו בסעיף 11ג(א), לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000";

(ב) בסעיף קטן (ב2), אחרי פסקה (2) יבוא-

"(2א) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע כי נותן שירותי מטבע החייב בהגשת דו"ח לפי סעיף קטן (א)(5ז), יגיש את הדוח באופן מקוון בדרך שיורה; ורשאי הוא לקבוע כי החובה תחול לגבי נותני שירותי מטבע מסוימים;

המנהל רשאי ליתן הוראות ביצוע לאמור, ובלבד שהוראות הקשורות בהגנה על המערכות המשמשות לאיסוף ועיבוד המידע האישי ייקבעו בהתייעצות עם רשם מאגרי מידע במשרד המשפטים;"

(ג)  אחרי פסקה (ג2) יבוא-

"(ג3) על דוח לפי סעיף קטן (א)(5ו) , יחולו הוראות אלה-

(א)  בדוח יפורטו פעולות שביצע נותן שירותי מטבע בסכום של 50,000 ₪ ומעלה, לרבות פרטי הזיהוי של הצד שעימו התקשר על מנת לבצען, ואם קיים נהנה שאינו הצד שעימו התקשר נותן שירותי המטבע, גם פרטי הנהנה,; לעניין זה,  "פעולות" – כל אחד מאלה:

1) המרת מטבע של מדינה אחת במטבע של מדינה אחרת;

(2) מכירה או פדיון של המחאות נוסעים בכל סוג של מטבע;

 (3) קבלת נכסים פיננסיים במדינה אחת כנגד העמדת נכסים פיננסיים במדינה אחרת

(4) החלפת מטבע;

(5) ניכיון שקים, שטרי חליפין ושטרי חוב;

(6) שירותי ניכיון כהגדרתם בסעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981;

(7) מסירת נכסים פיננסיים כנגד מטבע;

(8) פעולה אחרת שקבע השר בהסכמת שר המשפטים.

(ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים,  רשאי לקבוע בתקנות מקרים בהם יראו מספר פעולות המבוצעות בסמיכות אצל אותו נותן שירותי מטבע, כפעולה אחת לצורך חישוב הסכום הקבוע בסעיף קטן (א);

(ג)  מידע המפורט בדוח לפי סעיף קטן (א)(5ז) ייאסף למאגר מידע, כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 ייעודי, בנפרד מכל מאגר מידע אחר , לתקופה שיקבע שר האוצר בהסכמת שר המשפטים, ולאחריה יימחק;

(ד) מאגר המידע כאמור בסעיף קטן (ג) ומערך איסוף וקליטת הדיווחים המקוונים אליו (להלן – המערכת) יעוצבו בדרך שתמזער, ככל האפשר ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות, את הסיכון לפגיעה בפרטיותם של נושאי המידע;

(ה) המנהל יסמיך מבין עובדי רשות המסים בישראל מורשי גישה למאגר שיהיו אחראים לניהול המאגר, לשימוש במידע שבמאגר ולהעברת מידע מן המאגר למי שרשאים לעשות בו שימוש לפי סעיף קטן (ו); עובד שהוסמך כאמור לא ימלא תפקיד אחר מלבד תפקיד זה (להלן – עובד מוסמך);

(ו) המנהל או עובד מוסמך כפי שייקבע בתקנות, לא יעשה שימוש במידע כאמור בסעיף קטן (ג) ולא יעבירו לאחר, אלא ,  לצורך אחד מאלה, ובמידה שנדרש-

(1) התעורר חשד לביצוע אחת או יותר מהעבירות המפורטות להלן, רשאי העובד המוסמך להעביר את המידע לעובד רשות המסים לשם קיומו של הליך פלילי-

(א)  עבירה לפי סעיף 220 לפקודה;

(ב) עבירות לפי סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין;

(ג)  עבירות לפי סעיף 117(ב) לחוק מע"מ;

(2) לפקיד שומה לצורך שומה כאמור בסעיף 145, ובלבד ויש יסוד סביר להניח כי לא דווחו הכנסות בסכום שיקבע שר האוצר בתקנות, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;

(3) התקבל מידע לצורך האמור בפסקת משנה (2), שיש בו כדי לעורר חשד לעבירה פלילית לפי פקודה זו, לפי חוק מס ערך מוסף או לפי חוק מיסוי מקרקעין, רשאי פקיד השומה או עובד רשות המסים שקיבל את המידע לפי פסקת משנה (2) להעביר את המידע האמור למי שניתנו לו סמכויות חקירה ברשות המיסים,  לשם קיומו של הליך פלילי;

(ז)  אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה,  תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא לפי הוראות סעיף זה או לפי צו בית משפט; העובר על הוראות סעיף קטן זה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין;

(ח) הגורם ברשלנות לגילוי מידע לאחר, בניגוד להוראות סעיף קטן (ז), תוך הפרת הוראה מההוראות שנקבעו לאבטחת מידע לפי סעיף זה, דינו – מאסר חצי שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין;

(ט)  השר בהסכמת שר המשפטים יקבע הוראות לעניין איסופו של המידע, שמירתו, אבטחתו וקביעת המורשים לקבלת מידע מן המאגר.

(ד) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא-

"(ח) שר האוצר, רשאי לקבוע פעולות חייבות בדיווח, אופן הדיווח והיקפו;

בסעיף קטן זה "פעולה", לרבות נקיטת עמדה בניגוד להוראות שפרסמה רשות המסים לעניין פירוש ויישום הוראות הפקודה או חוק מיסוי מקרקעין או חוק מס ערך מוסף, עסקה או אירוע הקשורים להכנסה החייבת של הנישום או להפסדיו או לנכסיו, או המשפיעים על הכנסותיו, הוצאותיו, הפסדיו או על נכסיו של הנישום לרבות השפעה על שווים, ולרבות סדרת פעולות או תום פעילות של הנישום, ולרבות אם חלות לגביהן הוראות חוק מיסוי מקרקעין או חוק מס ערך מוסף.";

(2) בסעיף 195ב, האמור בו יסומן (א), ואחריו יבוא-

"(ב) היה למנהל יסוד סביר להניח כי לא הוגש דו"ח לפי סעיף 131 (א)(5ה) ו-(5ו) רשאי הוא להטיל על המפר עיצום כספי בסכום של 5000 שקלים חדשים , בשל כל חודש מלא של פיגור בהגשת הדוח.

סימן ג': חוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) , התשע"ב-2011

תיקון חוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), התשע"ב-2011

4.  

בחוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), התשע"ב-2011- סעיף 2(1) בטל.

פרק __ - מים

תיקון חוק תאגידי מים וביוב

5.  

בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001[3] -

(1) בסעיף 2 -

(א)  בהגדרה ""בן משפחה", החזקה" ו-"רכישה"" אחרי "בחברה" יבוא "או בחברה איזורית";";

(ב) אחרי ההגדרה "בעל המקרקעין" יבוא:

""המועד הקובע" – לגבי רשות מקומית לא מתואגדת יום כ"ט אדר ב' התשע"ד (31 במרץ 2014) ולגבי חברה י"א בשבט התשע"ה 31 בינואר 2015;";

(ג)  בהגדרה "חברה", בסופה יבוא "ולעניין הוראות סעיפים 6א,   7-10 ו- 12- 13א, הוראות סימנים ג' עד ה' לפרק ב' ופרקים ג' עד י' - לרבות חברה איזורית";"

(ד) אחרי ההגדרה "חברה" יבוא:

""חברה איזורית" - חברה למתן שירותי מים וביוב שמוזגו אליה מספר חברות או שמספר רשויות מקומיות לא מתואגדות העבירו אליה את ניהול משק המים והביוב בתחומן לפי סעיף 6ג, והתאגדה בישראל לפי חוק החברות;

"חברה מנהלת" – חברה שמספקת לחברה אחרת שירותים לניהול ענייניה השוטפים במסגרת המדיניות שקבע הדירקטוריון ובכפוף להנחיותיו, לרבות מילוי כל תפקידי הביצוע והתפעול באותה חברה לפי חוק זה.";

(ה) בהגדרה "יום תחילת פעילות החברה", בסופה יבוא "ולגבי רשות מקומית שהצטרפה לחברה או הקימה חברה איזורית וחברה שמוזגה לחברה איזורית, יהיה יום תחילת פעילות החברה היום שנקבע, באישור הממונה, להעברת שירותי המים והביוב שלה להפעלה בידי החברה או החברה האיזורית, לפי העניין;";

(ו) בהגדרה "פעילות חיונית" בפסקה (1) אחרי "חברה שהוקמה לפי סעיף 3" יבוא "וחברה איזורית  שהוקמה לפי סעיף 6ב";

(ז)  בהגדרה "רשות מקומית" במקום "סעיפים 3 ו- 6 ולעניין הוראות סעיף 151א" יבוא "סעיפים 3 ו-6 וחברה איזורית שהוקמה לפי סעיף 6ג ולעניין הוראות סעיף 151";

(ח) אחרי ההגדרה "רשות מקומית" יבוא:

""רשות מקומית לא מתואגדת" - רשות מקומית שעד ליום ל' שבט התשע"ד (31 בינואר 2014) לא העבירה את ניהול משק המים והביוב בתחומה להפעלה בידי חברה;";

(2) אחרי סעיף 6א יבוא:

"ביצוע פעילות חיונית ופעילות נוספת בידי חברה איזורית

6ב.

(א)  החל במועד הקובע לא תבוצע פעילות חיונית אלא באמצעות חברה איזורית.

(ב) החל במועד הקובע חברה שביצעה פעילות נוספת תעביר את אותה פעילות לחברה איזורית.

הקמת חברה איזורית

6ג.

(א)  חברות ימוזגו לחברה איזורית ורשויות מקומיות לא מתואגדות יעבירו את ניהול משק המים והביוב שבתחומן לחברה כאמור, בהתאם לחלוקה שתקבע מועצת הרשות לפי המלצת הממונה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מועצת הרשות רשאית לאשר לחלק מהרשויות המקומיות הלא מתואגדות המיועדות להעביר את ניהול משק המים והביוב שבתחומן לחברה איזורית מסוימת והחברות המיועדות להתמזג לאותה חברה איזורית, על פי בקשתן, להתחיל בהקמת החברה האיזורית, ובלבד שהתחייבו מראש, בדרך שהורה הממונה, כי לא יהיה בכך לגרוע מהזכויות והחובות של שאר הרשויות המקומיות הלא מתואגדות או החברות האחרות שבתחום אותה חברה איזורית, וכן שהתקיימו התנאים שקבעה מועצת הרשות.

(ג)  הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (ב), יודיע הממונה לכל הרשויות המקומיות הלא מתואגדות והחברות הכלולות בתחום אותה חברה איזורית, על הגשת הבקשה, וייתן להן הזדמנות להצטרף להליכי הקמת החברה האיזורית עד המועד שיקבע, לפני מתן האישור.

(ד) לאחר השלמת הליך המיזוג של כל אחת מהחברות או העברת ניהול משק המים והביוב של כל אחת מהרשויות המקומיות הלא מתואגדות לחברה האיזורית, תהא החברה האיזורית הבעלים של כלל נכסי המים והביוב בתחומה.  

(ה) מועצת הרשות תקבע, לפי המלצת הממונה, כללים לעניין הליכי הקמתה של חברה איזורית ועמידתה בהוראות חוק זה, לרבות כללים בעניינים המפורטים להלן:

(1) המידע והמסמכים שעל רשות מקומית או חברה להעביר לעיונו של הממונה, לבדיקתו או לאישורו, והמועדים להעברתם;

(2) מינוי נושאי משרה ובעלי תפקידים אחרים בחברה האיזורית.

(ו) הממונה רשאי לתת הוראות נוספות לעניין ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, שיחולו לגבי כלל החברות האיזוריות או לגבי חלקן וכן רשאי הוא לתת הוראות לעניין התקשרות של חברה החל מיום כ"ד באב התשע"ג (31 ביולי 2013) ועד למועד המיזוג, במטרה להבטיח כי ההתקשרות מביאה בחשבון את המיזוג האמור.

החלת הוראות על מיזוג

6ד.

הוראות החלק הראשון בפרק השמיני לחוק החברות יחולו על חברה שהממונה לא נתן לה פטור ממיזוג לחברה איזורית לפי סעיף 6ה(ב),  בשינויים אלה:  

(א)  סעיפים 314, 315, 320 ו- 321 – בטלים;

(ב) בסעיף 319, המילים "להורות על עיכוב או מניעת ביצוע של המיזוג, אם מצא כי קיים חשש סביר שעקב המיזוג לא יהיה ביכולתה של החברה הקולטת לקיים את התחייבויותיה של החברה המתמזגת, וכן" – יימחקו;

(ג)  בסעיף 323, המילים "וחלפו שלושים ימים ממועד קבלת החלטת האסיפה הכללית בכל אחת מן החברות המתמזגות" - יימחקו.

פטור מהצטרפות לחברה איזורית

6ה.

(א)  על אף האמור בסעיף 6ב, חברה או חברה שהתקשרה עם חברה מנהלת תהיה פטורה מלהתמזג לחברה איזורית, אם קבע הממונה כי התקיימו לגביה כל התנאים הבאים:

(1) עמידה מלאה בתכנית פיתוח שנתית שאישר הממונה לפי  סעיף 112;

(2) עמידה ביחס המינוף המירבי וביחס כיסוי חוב שקבעה מועצת הרשות; 

(3) עמידה בהוראות ובאמות מידה שקבעה מועצת רשות המים לעניין רמה, טיב ואיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה; עמידה באמות המידה האמורות תיבחן באמצעות סקר שיערוך אדם חיצוני שרשות המים תתקשר עימו לעניין זה.

(ב) הממונה יבחן את עמידת החברות בתנאים שבסעיף קטן (א) מדי שנה, וישלח את החלטתו, בדבר מתן פטור למשך שנה, בסוף חודש יולי בכל שנה.  

(ג)  החלטה לפיה לא יינתן פטור לחברה כאמור בסעיף קטן (ב), תתקבל על ידי מועצת הרשות לפי המלצת הממונה, לאחר שנתנה לחברה להשמיע את טענותיה.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), בחינת מתן הפטור בשנה הראשונה תיעשה בהתאם לאמות מידה אלה:

(1) עמידה בתכנית פיתוח שנתית שאישר הממונה לפי  סעיף 112 בשיעור שלא יפחת מ- 70%;

(2) עמידה ביחס כיסוי החוב אשר יחושב על ידי הממונה לפי כללים שנקבעו על ידו, בהתבסס על  תכנית עסקית שתגיש החברה ושאושרה על ידי הממונה; יחס הכיסוי הממוצע לא יפחת מ- 1.

רשות מקומית לא מתואגדת וחברה שהממונה לא האריך לגביה פטור ממיזוג לחברה איזורית

6ו

(א)  רשות מקומית לא מתואגדת וחברה שהממונה לא העניק לה פטור ממיזוג לאחר המועד הקובע, תפעל כאמור בפסקאות (1) עד (5), בהתאם לפרקי הזמן הקבועים בהן מהמועד הקובע או מהמועד שבו נשלחה אל החברה החלטת הממונה שלא לתת לה פטור, לפי העניין:

(1) תעביר לאישור הממונה את חישוב שווי הנכסים המועברים על ידה לחברה האיזורית  בתוך 90 ימים;

(2) תעביר לאישור הממונה את ההסכמים שבינה לבין החברה האיזורית בדבר העברת נכסיה, זכויותיה וחובותיה לחברה האיזורית ולתנאי העברתם בהתאם לסעיף 11(ב) בתוך 60 ימים לאחר המועד שבפסקה (1);

(3) תעביר לאישור הממונה את חלוקת האחזקות הצפויה בחברה האיזורית לאחר השלמת המיזוג וכל הסכם אחר בינה לבין החברה האיזורית או בינה לבין חברה אחרת או רשות מקומית שלא התאגדה בעניינים הנוגעים להקמת החברה האזורית, בתוך 30 ימים לאחר המועד שבפסקה (2);

(4) תשלים את העברת ניהול משק המים והביוב שבתחומה או את המיזוג, לפי העניין, לחברה איזורית בתוך 30 ימים לאחר המועד שבפסקה (3).

(ב) הממונה ייתן את אישורו לפי סעיף קטן א(1) עד (3) בתוך 30 ימים מהמועד שבו הוגשו לו המסמכים הדרושים.

הבטחת זכויות נושי חברה מתמזגת

6ז

לשם הבטחת זכויותיהם של נושי חברה מתמזגת -

(א)  מועצת הרשות תקבע, בהתייעצות עם הממונה, כללים לשם הבטחת יציבותן הפיננסית של חברות איזוריות ועמידתן בהתחייבויות שהועברו אליהן על ידי החברות המתמזגות.

(ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע את שיעור הסיוע הממשלתי שיינתן לנושי חברה שהממונה לא האריך לגביה את הפטור ממיזוג לחברה איזורית לפי סעיף 6ה(ב),  במקרה שבו לא יהיה ביכולתה של החברה האיזורית לקיים התחייבויותיה של החברה לנושים שהועברו לחברה האזורית, במשך תקופה העולה על חודשיים מהמועד שנקבע לפירעון, אלא אם כן קבע מי שהסמיך שר האוצר, לאחר התייעצות עם הממונה, כי אי יכולתה של החברה האיזורית לקיים את התחייבויותיה אינו נובע מהמיזוג.

(ג)  ניתן סיוע לפי סעיף קטן (ב) יראו את החוב לנושי החברה המתמזגת, בסכום הסיוע כאמור, כאילו הומחה למדינה, וזאת אף אם נקבעה הוראה המונעת המחאה כאמור בהסכם שבין החברה האזורית לאותו נושה.

(ד) בסעיף זה, "נושי חברה מתמזגת" - נושה שהתקשר עם חברה המחויבת במיזוג לפי הוראות חוק זה או עם חברת בת של חברה כאמור לפני מועד תחילתו של חוק זה בהסכם לתקופה הנמשכת עד לאחר המועד הקובע, ושאינו רשות מקומית או מקורות חברת מים בע"מ.";

(3) בסעיף 13, במקום  "הרשות המקומית" יבוא "רשות מקומית או חברה";

(4) בסעיף 25(א), אחרי "אלא אם כן הוא" יבוא "חברה או";

(5) בסעיף 61, בסופו יבוא:

"(ו) מינוי דירקטורים בחברה איזורית ייעשה בהסכמה של כלל בעלי המניות; לא מונו דירקטורים עד למועד הקובע, הם ימונו על ידי הוועדה למינוי דירקטורים לפי סעיף 63א.";

(6) בסעיף 63(א) -

(א)  בפסקה (1), בסופה, יבוא "על אף האמור, מספר חברי הדירקטוריון בחברה איזורית שבתחומה 200,000 תושבים לפחות או שאמצעי השליטה בה מוחזקים על ידי עשר רשויות מקומיות לפחות, לא יעלה על אחד עשר, אם הסכימו בעלי המניות למנות רק דירקטורים חיצוניים.";

(ב) אחרי פסקה (5) יבוא:

"(6) לא יאשר הממונה בקשה לייעוד רווחים המיועדת לחלוקה לפי פסקה (5) מאת רשות מקומית שבבעלותה חברה המחויבת במיזוג לפי חוק זה, אשר לא קיבלה פטור לפי סעיף 6ה(ב).";

(7) בסעיף 68, בסעיף קטן (א), אחרי "מנהל כללי" יבוא "ואולם רשאי הוא, באישור הממונה, לקבוע כי תפקידי המנהל הכללי, וניהולה השוטף של החברה יבוצעו באמצעות חברה מנהלת.";

(8) בסעיף 73, האמור בו יסומן (א), ואחריו יבוא:

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חלוקה בחברה איזורית תיעשה לפי כללים שתקבע מועצת הרשות, בהתייעצות עם הממונה, שייקבעו לפי מפתח שווי הנכסים שבבעלות כל אחת מהרשויות המקומיות האמורות וכמות צריכת המים שבתחום כל אחת מהן.";

(9) אחרי סעיף 73 יבוא:

"החלטות חברה איזורית הדרושות רוב מיוחד

73א

החלטות חברה איזורית בנושאים אלה יתקבלו ברוב של שני שלישים באסיפה הכללית או בדירקטוריון, לפי העניין:

(1) החלטה על ייעוד רווחים; החלטה כאמור תתקבל על ידי האסיפה הכללית, לאחר החלטת הדירקטוריון על ייעוד רווחים כאמור;

(2) אישור עסקה לפי סעיפים 271 או 272 לחוק החברות, על ידי הדירקטוריון;

(3) מועצת רשות המים, לפי המלצת הממונה, רשאית לקבוע הוראות לעניין אופן קבלת החלטות נוספות של חברה איזורית לשם הבטחת שמירת עניינם של בעלי מניות שלהם אמצעי שליטה מצומצמים יחסית ביחס לבעלי מניות אחרים בחברה או פגיעה ברמת שירותי המים והביוב הניתנים לתושבים באותן רשויות מקומיות; הוראות בעניין זה יותקנו בהתייעצות עם שרת המשפטים.";

(10) בסעיף 115, בסופו, יבוא "הודעת ממונה לחברה פלונית לפיה הוא סבור כי היא אינה עומדת באבני הדרך שבסעיף 6ו(א) תישלח לשר האוצר ושר הפנים.";

(11) בסעיף 117 - 

(א)  אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) היה הממונה סבור כי רשות מקומית אינה ממלאת אחר חובותיה להעביר את ניהול משק המים והביוב בתחומה לחברה איזורית לפי חוק זה, או שהיא מנהלת את עסקיה באופן שאינו מאפשר לה למלא חובות אלה או שלא יאפשר לה לעשות כן, והוא שלח לה הודעה לפי סעיף 115 והודעה על כוונה להטיל עיצום כספי לפי סעיף 130, רשאי שר האוצר, בהסכמת שר הפנים, למנות אדם מטעמו שיפעל לשם הבטחת קיום חובותיה של הרשות; לא התקבלה הסכמת שר הפנים לבקשת שר האוצר באשר למינוי בתוך 30 יום, יובא המינוי לאישור הממשלה.";

(ב) בסעיף קטן (ב) -

(1) אחרי "סעיף קטן (א)" יבוא "או (א1)";

(2) אחרי "ולדירקטורים שלה" יבוא "או לראש הרשות המקומית, לפי העניין";

(3) בסופו, יבוא "וראש רשות מקומית, מועצת הרשות ונושאי משרה נוספים ברשות המקומית, לפי העניין, לא ישתמשו בסמכותם לעניין ניהול משק המים והביוב בתחום אותה רשות מקומית.";

(ג)  אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג1) מנהל מיוחד יהא רשאי לגבות את שכרו והוצאות שהוציא לשם ביצוע תפקידו מתקציב החברה או הרשות המקומית שבה מונה, כפי שקבע הממונה כאמור בסעיף קטן (ג), והוא יבוא לעניין זה במקום החברה או הרשות המקומית, לפי העניין, והגורמים המוסמכים מטעמם.";

(12) בסעיף 130, בסופו יבוא -

"(ג) היה לממונה יסוד סביר להניח כי רשות מקומית או חברה לא עמדו במועדים הקבועים לביצוע אבני הדרך שבסעיף 6ו(א), רשאי הוא להטיל עליה עיצום כספי בשיעור של 10 ש"ח בשל כל תושב המתגורר בתחומה.";

(13) אחרי סעיף 130 יבוא -

"אחריות המנהל הכללי של חברה

130א.

(א)  המנהל הכללי של חברה חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעה או עיכוב של יישום אבני הדרך שבסעיף 6ו(א) או למניעת הפרת הוראות שניתנו לעניין זה לפי כל דין.

(ב) לא עמדה חברה באבני הדרך שבסעיף 6ו(א) או הפרה  הוראות שניתנו לעניין זה לפי כל דין, רשאי הממונה לשלוח למנהל הכללי התראה ולפיה עליו לפקח על נקיטת אמצעים בידי החברה לעמידה באבני הדרך או להפסקת ההפרה לפי סעיף קטן (א), בפרק הזמן הנקוב בהתראה.

(ג)  לא ננקטו אמצעים כאמור בהתראה, חזקה היא שהמנהל הכללי בחברה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), וניתן להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של 50,000 ש"ח, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.";

(14) בסעיף 133, במקום "סעיף 130" יבוא "סעיפים 130 או 130א";

(15) בסעיף 147, אחרי "לפי סעיפים" יבוא "6ה(ב), 36, 43, 48 ו-50".

תיקון חוק בתי משפט לעניינים מנהליים

6.  

בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס – 2000[4], בתוספת הראשונה, בסופה יבוא -

"46. החלטה של מי שהסמיך שר האוצר לפי סעיף קטן 6ז(ב) לחוק תאגידי מים וביוב התשס"א-2001.". 

פרק _': הוראת שעה – הסדר רשויות מקומיות עצמאיות

מטרה

7.  

מטרת פרק זה לעגן את מלוא ההיבטים הנוגעים לתשלום סכום מידי הרשויות המקומיות שבתוספת, כנגד העלאת הארנונה בתחומם בשיעור של 0.3% (בפרק זה – השיעור הנוסף), כמשמעותם של מונחים אלו להלן.

הוראת שעה – הסדר רשויות מקומיות עצמאיות

8.  

על אף האמור בכל דין, יחולו ההוראות המפורטות להלן:

(1)  

בפרק זה -

"הסכום המזערי" ו-"הסכום המרבי" – כמשמעותם בסעיף 9(א) לחוק ההסדרים 1992;

"השיעור הנוסף" - 0.3%;

"חוק ההסדרים 1992" - חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992[5];

"סך חיוב הארנונה" – סך חיוב הארנונה בעד כלל הנכסים, לפני כל הנחה או פטור, אם ניתנו, לפי פרסום הלשכה המרכזית לססטיסטיקה;

"שיעור העדכון" - כהגדרתו בסעיף 7 לחוק ההסדרים 1992.

(2)  

רשות מקומית המפורטת בתוספת (בפרק זה - רשות עצמאית) תעביר לאוצר המדינה, לא יאוחר מיום 30 באפריל 2014 (בפרק זה – המועד הקובע), סכום בהתאם לנוסחה המפורטת בפסקה (3) (בפרק זה - הסכום).

(3)  

(א)  הסכום שתעביר כל רשות עצמאית לפי פסקה (2) יהיה בגובה סך חיוב הארנונה של אותה הרשות בשנת 2011, חלקי סך חיוב הארנונה של כלל הרשויות העצמאיות בשנת 2011, כפול 450, במיליוני שקלים חדשים.

(ב) שר האוצר יפרסם בצו את הסכום שעל כל רשות עצמאית להעביר, לפי סעיף קטן (א).

(4)  

המדינה תקצה סכום השווה לסך כל הסכומים שהועברו לה לפי פסקה (2), לצורך תשלום מענקים שמטרתם איזון תקציב שוטף או פיתוח ברשויות מקומיות, במהלך שנת 2014. 

(5)  

על אף האמור בסעיף 9 לחוק ההסדרים 1992 או בתקנות לפיו -

(א)  שיעור העדכון לעניין הארנונה שתוטל על כל אחד מסוגי הנכסים ברשות עצמאית בשנת 2014, יהיה שיעור העדכון לפי סעיף 9(ב) לחוק ההסדרים 1992, בתוספת השיעור הנוסף; 

(ב) הסכום המזערי והמרבי הקבועים לסוג נכס ברשות עצמאית יעודכנו בשנת 2014 בהתאם לשיעור העדכון, בתוספת השיעור הנוסף.

(6)  

על אף האמור בסעיף 45ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985[6], החל ממועד תחילתו של חוק זה ועד תום שנת 2014 תהא רשות עצמאית רשאית לקבל אשראי מתאגיד בנקאי, או מאדם אחר שעיסוקו, כולו או מקצתו, במתן אשראי, בגובה הסכום שהועבר על ידה למדינה לפי פסקה (2), שלא על פי היתר לפי סעיף 46(ב) לחוק האמור; קיבלה הרשות אשראי כאמור, לא יחשב הסכום שקיבלה לפי סעיף זה כחלק מיתרת האשראי של אותה רשות, כמשמעות מונח זה בסעיף 45ב האמור.  

(7)  

לא העבירה רשות עצמאית כלשהי את הסכום שהיה עליה להעביר לאוצר המדינה עד המועד הקבוע לכך בפסקה (2), תקזז המדינה  סכום בגובה הסכום האמור, מכל תמיכה, מענק או השתתפות אחרת מתקציב המדינה שהיתה המדינה מעבירה לאותה רשות אלמלא פסקה זו.

(8)  

(א)  שר האוצר רשאי להתקין תקנות והוראות מינהל בכל הנוגע לביצועו של פרק זה, לרבות בדבר -

(1) כללים לעניין אופן העברת הסכומים לפי פסקה (2) לאוצר המדינה.

(2) כללים  לעניין חלוקת המענקים לפי פסקה (4).

(9)  

(ב) שר האוצר רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה, לרבות הסמכות להתקין הוראות מינהל, אך למעט הסמכות להתקין תקנות.

פרק __ - ביטוח לאומי

תיקון חוק הביטוח הלאומי

9.  

בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (בפרק זה - חוק הביטוח הלאומי) -

(1) בסעיף 195, בהגדרה "עקרת בית נכה" בסופה יבוא: "ואולם מבוטחת שהייתה זכאית לגמלה לפי פרק זה לפני יום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) (להלן – מבוטחת קודמת) יחולו עליה הוראות פרק זה כאילו היתה עקרת בית נכה כל עוד היא זכאית לגמלה והיא אשה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי פרק זה, שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית; הוראות אלו ימשיכו לחול על מבוטחת קודמת כל עוד לא חלה הפסקה בזכאותה לגמלה למשך תקופה העולה על שנים עשר חודשים".

(2) בסעיף 238, בהגדרה "עקרת בית", בסופה יבוא: "ובלבד שנולדה לפני יום ט"ז בטבת התשכ"ד (1 בינואר 1964)".

תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי

10.  

בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994[7] (בפרק זה - חוק ביטוח בריאות ממלכתי) -

(1) בסעיף 2, אחרי ההגדרה "חוק הביטוח הלאומי" יבוא ""חוק הבטחת הכנסה" - חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980;".

(2) בסעיף 14 -

(א)  ההגדרה "עקרת בית" - תימחק.

(ב) בסעיף קטן (ג), אחרי פסקה (2) יבוא:

"(3) בני זוג כהגדרתם בחוק הבטחת הכנסה, שמשתלמת להם גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, כל אחד מהם חייב בתשלום דמי ביטוח בריאות לפי הוראות סעיף זה, ואולם סך דמי ביטוח הבריאות שישלמו שני בני הזוג כאמור לא יעלה על סכום המינימום.".

(ג)  בסעיף קטן (ז), המילים "בעד עקרת בית" - יימחקו.  

חוק הביטוח הלאומי – תחילה ותחולה

11.  

(1) סעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 1 לפרק זה, יחול על גמלה המשתלמת ועל חיוב בדמי ביטוח, בעד יום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) (להלן - יום התחילה) ואילך.

(2) על אף האמור בסעיף קטן (1), מבוטחת שלא הייתה זכאית לגמלה לפי פרק ט' לפני יום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) יחולו עליה הוראות סעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 1(1) לפרק זה החל ביום (1 בינואר 2015) ואילך.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי - תחולה

12.  

סעיף 14 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כנוסחו בסעיף 2 לפרק זה, יחול על דמי ביטוח בריאות המשתלמים בעד יום תחילתו של חוק זה ואילך.