פרק _': מסים

סימן א': מס הכנסה

תיקון פקודת מס הכנסה

1.  

בפקודת מס הכנסה[1] (בפרק זה- הפקודה)-

(1) בסעיף 1- בהגדרה "תושב חוץ", במקום פסקה (א) יבוא-   בסופה יבוא "לעניין פסקה זו, חלק מיום לא יחשב ליום"; 

(2) בסעיף 5-

(א) במקום כותרת השוליים יבוא "הוראות מיוחדות לעניין חכירת כלי שיט או כלי טיס";

(ב) הרישה – תימחק;

(ג) פסקה (5)  - תימחק; 

(3) בסעיף 7(א)(4), אחרי "מוחזקים" יבוא "במישרין או בעקיפין";

(4) בסעיף 11, בהגדרת "תושב" בסופה יבוא "ובלבד שהציג לפקיד השומה או למעביד אישור תושבות לצורך הטבת מס כהגדרתו בסעיף 300א לפקודת העיריות, בטופס שקבע המנהל";

(5) בסעיף 14 - 

(א) בסעיף קטן (ב)(2)  פסקאות משנה (ג), (ד), (ז) ו-(ח)- יימחקו;

(ב) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג1)   על אף הוראות סעיף 4א(א)(10), לעניין סעיף זה יראו דיבידנד כאילו הופק או נצמח מחוץ לישראל רק אם מקורו ברווחים שהופקו או נצמחו מחוץ לישראל או בנכסים שמקורם מחוץ לישראל.";

(ג) בסעיף קטן (ד)(1), פסקאות משנה (ג), (ד), (ז) ו-(ח)- יימחקו;

(6) בסעיף 29(5), בסופו יבוא "או 133";

(7) בסעיף 32, אחרי פסקה (16) יבוא-

"(17) סכומים המשתלמים בתור ריבית או הפרשי הצמדה על כסף שלווה,  ששימש לחלוקת רווחי שערוך כהגדרתם בסעיף 100ב;

(8) סעיפים 40ג עד 40ה  - בטלים;

(9) בסעיף 64א-

(א) בסעיף קטן (א)-

(1) אחרי "הכנסתה החייבת של חברה" יבוא "שהיא חברה תושבת ישראל שהתאגדה בישראל, לרבות שבח כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין";

(2) המשפט החל ב"לא יאוחר" ועד "שנת מס פלונית, או" יימחק;

(3) המשפט "הכל לפי העניין" יימחק;

(4) אחרי "צורפה לבקשה" יבוא "ובלבד שהוא תושב ישראל";

(5) בפסקה (1), בסופה יבוא "לענין זה רווחים שחולקו- הכנסתה החייבת של חברה משפחתית, לרבות דיבידנדים שחויבו במס לפי סעיף קטן (א2)(2), בתוספת ההכנסה הפטורה ממס, ובהפחתת המס החל הנישום בשל ההכנסה החייבת כאמור, אם שולם על ידי החברה והיא לא חייבה את הנישום בהתאם";

(6) במקום פסקה 7 יבוא-

"(7) במכירת מניה של חברה משפחתית, יחולו הוראות אלה:

(א) לענין סעיף 88, יופחת מהתמורה לגבי המוכר ומהמחיר המקורי לגבי הרוכש, סכום השווה לחלק מסכום הרווחים שהצטברו בחברה בשנות ההטבה ולא חולקו, שיחסו לכלל הרווחים שלא חולקו הוא כיחס חלקה של המניה, בזכויות לרווחי החברה המשפחתית לכלל הזכויות לרווחיה; לענין זה-

"רווחים" – ההכנסה החייבת, לרבות דיבידנדים שחויבו במס לפי סעיף קטן (א2)(2), בתוספת ההכנסה הפטורה ממס ובהפחתת המס החל על בעל המניה בשל ההכנסה, אם שולם על ידי החברה והיא לא חייבה אותו בהתאם;

"רוכש" – לרבות מי שרכש מניות מהחברה המשפחתית;

(ב) לא יחולו הוראות סעיף 94ב בשל שנות ההטבה;

(ג) לענין חישוב רווח ההון, יווסף לתמורה של בעל המניות המוכר סכום בגובה ההפסדים שיוחסו למוכר המניה בשנות ההטבה; לענין זה הפסדים- סכום השווה להכנסה החייבת שיוחסה לבעל המניות בניכוי הפסדים שיוחסו לו ובלבד שהוא סכום שלילי";

"(8) על אף הוראות הרישה, חלות על הנישום הוראות סעיפים 9(5), 14(א) או (ג),  סעיף 97(ב) או (ב3), או הקלות ממס או פטורים הניתנים לתושב חוץ,  תיחשב הכנסתה של החברה כהכנסתו של הנישום בהתאם לחלקו ברווחי החברה;

(ב) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא-

"(ד) הוראות חלק ה'2, למעט סעיפים 104א(א) ו-104ב(א), לא יחולו על חברה משפחתית.

(ג) בסעיף קטן (א1), אחרי "בסעיף קטן (א)" יבוא "(להלן- שנת ההפסקה)" אחרי "כאמור" יבוא- "יחולו הוראות אלה:

(1) התקיימו בחברה התנאים האמורים בסעיף קטן (א) , למעט האמור ברישה של סעיף קטן זה, יהיה פקיד השומה רשאי לקבוע את הנישום בהתאם לנישום שהוא בעל הזכות לחלק הגדול ביותר ברווחים בחברה; לא קבע פקיד השומה כאמור, תחדל החברה להיות חברה משפחתית הזכאית להחלת הוראות סעיף קטן (א) (להלן-חברה משפחתית זכאית) בשנת ההפסקה;

(2) לא התקיימו בחברה התנאים האמורים בסעיף קטן (א), תחדל החברה להיות חברה משפחתית זכאית בשנת ההפסקה ויחולו לגביה הוראות סעיף קטן (א2)(2)";

(ד) אחרי סעיף קטן (א1) יבוא-

"(א2) אם בתוך שנת המס חדל להתקיים בחברה תנאי כאמור בסעיף קטן (א), תחדל החברה להיות חברה משפחתית הזכאית להחלת הוראות סעיף קטן (א), ויחולו הוראות אלה-

(1) החברה תחדל מלהיות חברה משפחתית זכאית החל מתחילת שנת המס בה חדל להתקיים בה התנאי כאמור בפסקה (א2);

(2) דיבידנדים שהתקבלו בשנת המס בה חדלה החברה להיות חברה משפחתית זכאית, יהיו חייבים במס בהתאם להוראות סעיף 125ב(3), ולא יחולו הוראות סעיף 126(ב).

(ה) בסעיף (ב)(1), במקום המשפט מ "עד" ועד "סעיף 131" יבוא לא יאוחר מחודש לפני תחילת שנת מס פלונית", המילים מ"לשנת" ועד "הדו"ח" יימחקו ואחרי "זכאית" יבוא "החל בשנת המס שלאחר השנה בה הודיעה כאמור;

(ו)  בסעיף קטן (ב)(2), הסיפה החל במילה "לפני" תימחק.

(10)  סעיף 64א1 בטל;

(11)  אחרי סעיף 64א11 יבוא:

"פרק שני 2: איגוח

הגדרות

64א12. בפרק זה-

""אמצעי שליטה" – כהגדרתם בסעיף 88;

"יזם"- חבר בני אדם שממחה לתאגיד ייעודי את זכויותיו בנכס מגבה במסגרת עסקת איגוח, ובלבד שהתאגד בישראל והשליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל;

"נכס מגבה"- זכות מכוח חוזה או מכוח דין לקבל כספים במועדים ובתנאים ידועים מראש;

"עסקת איגוח"- עסקה שעניינה המחאת נכסים מגבים מיזם לתאגיד ייעודי בתמורה לכספים שיתקבלו מהנפקת תעודות התחייבות מגובות בנכסים על ידי התאגיד הייעודי; 

"תאגיד ייעודי"- חברה פרטית שהתאגדה  בישראל, והשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, שמתקיימים בה כל אלה:

(1)  היא התאגדה במיוחד לצורך עסקת איגוח;

(2)  מטרותיה הבלעדיות, כפי שנקבעו במסמכי ההתאגדות שלה, יהיו כל אלה:           

(א) רכישת נכסים מגבים בעסקת איגוח מאת יזם אחד או יותר;

(ב) ביצוע הנפקה חד פעמית של תעודות התחייבות מגובות בנכסים מסדרה אחת או יותר;

(ג) פירוק מרצון שתחילתו תהא לא יאוחר מהמועד בו אמורות להיפרע במלואן תעודות ההתחייבות המגובות בנכסים;

"תעודת התחייבות מגובה בנכסים" – תעודת התחייבות כהגדרתה בסעיף 35א לחוק ניירות ערך, התשכ"ח- 1968[2], שמתקיימים בה כל אלה –

(1) פירעון הקרן והריבית שהיא נושאת מובטח בשעבוד ראשון לטובת מחזיקי תעודות ההתחייבות על נכסים מגבים שהומחו לתאגיד ייעודי בעסקת איגוח;

(2) המקורות הכספיים העיקריים לפירעון הקרן והריבית שהיא נושאת הם הכספים שהתאגיד הייעודי זכאי לקבל מכוח הנכסים המגבים;

עסקת איגוח לצרכי מס

64א13 המנהל רשאי, בתנאים שיקבע, לאשר בקשתו של יזם בעסקת איגוח אשר במסגרתה ממחה היזם רק נכס מגבה שטרם נרשמה בגינו עלות, המפורט בתוספת השלישית, לתאגיד ייעודי אשר כל אמצעי השליטה בו מוחזקים בידי היזם, לסווג את העסקה כעסקת איגוח לצרכי מס;

הוראות מיוחדות

64א14

(א) אישר המנהל את סיווגה של עסקת איגוח כעסקת איגוח לצרכי מס, יחולו הוראות אלה:

(1) לצורכי פקודה זו ייראו כאילו  התאגיד הייעודי לא הוקם, כל ההכנסות וההוצאות של התאגיד הייעודי הן הכנסותיו והוצאותיו של היזם וכל נכסיו והתחייבויותיו של התאגיד הייעודי  הם הכנסותיו והתחייבויותיו של היזם;

(2) תמורת עסקת האיגוח שקיבל היזם מהתאגיד הייעודי לא תהווה הכנסה בידו;

(3) הכספים המתקבלים מכוח הנכסים המגבים, יהוו הכנסה בידי היזם ויחולו עליהם הוראות פקודה זו;

(4) לא נפרעו במלואן תעודות ההתחייבות המגובות בנכסים, במועד פירעונן, יתרת החוב שלא נפרעה תהווה  הכנסה בידי היזם ויחולו עליה הוראות פקודה זו.

64א15 המנהל רשאי להוסיף או לגרוע נכס מן התוספת השלישית."

(12)  בכותרת פרק רביעי1 לחלק ד' בסופה יבוא "וחברת משלח יד זרה";

(13)  בסעיף 75ב-

(א) בסעיף קטן (א)-

(1) בפסקה (1), בהגדרה "חברה נשלטת זרה" -

(א) בפסקת משנה (א), במקום "הוצעו" יבוא "הונפקו" ובסופה יבוא "לעניין זה, לא יובאו בחשבון מניות או זכויות שהונפקו, המוחזקות בידי בעל השליטה בחבר בני האדם";

(ב) בפסקת משנה (ב) במקום "רוב הכנסתו" יבוא "שליש מהכנסתו לפחות" במקום "שרוב רווחיו" יבוא "ששליש מרווחיו לפחות",  במקום "מרבית הכנסותיה" יבוא "שליש מהכנסותיה לפחות", ובמקום "בסעיף 5(5)(ג)" יבוא "בסעיף 75ב1(א)(2)";

(ג) בפסקת משנה (ג), במקום "20%" יבוא "15%";

(ד) בפסקת משנה (ד)-

(1) בפסקת משנה (1), בהגדרה "קרוב", במקום "כאמור בסעיף 76(ד)" יבוא "כאמור בסעיף 88";

(2) בפסקת משנה (2), בפסקת משנה (ב) במקום "פחת שיעור ההחזקה באחד מחברי בני האדם בשרשרת החברות המחזיקים בו בעקיפין מ-50%" יבוא "היה שיעור ההחזקה באחד מחברי בני האדם בשרשרת החברות המחזיקים בו בעקיפין 50% או פחות";

(2) בפסקה (5), בהגדרה "הכנסה פסיבית" -

(א) בפסקת משנה (א)(2) בסופה יבוא "לעניין זה לא יובא בחשבון דיבידנד שמקורו בהכנסה ששולם עליה מס זר בשיעור העולה על 15%, ובלבד ששיעור ההחזקה, במישרין או בעקיפין, של החברה מקבלת הדיבידנד בחברה משלמת הדיבידנד הוא 25% לפחות";

(ב) אחרי פסקת משנה (א) יבוא: 

"(א1) "תמורה ממכירת נייר ערך, כהגדרתם בסעיף 88, אלא אם כן נייר הערך הוחזק בידי החברה פחות משנה והוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי שימש בידי החברה בעסק או במשלח יד;";

(3) בפסקה (12), בהגדרה "רווחים שלא שולמו" במקום הקטע החל במילים "למעט רווחים" עד "במהלך אותה שנה" יבוא "אשר לא שולמו לבעלי הזכויות בה במהלך אותה שנה, למעט רווחים שמקורם בדיבידנד שהתקבל מחבר בני אדם תושב חוץ ואשר הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי מקורו בהכנסה ששולם עליה מס זר בשיעור העולה על 15% ובלבד ששיעור ההחזקה, במישרין או בעקיפין, של החברה הנשלטת הזרה מקבלת הדיבידנד בחבר בני האדם משלם הדיבידנד הוא 25% לפחות" ובמקום "בסעיף 5(5)(ג)" יבוא "בסעיף 75ב1(א)(2)";

(4) בפסקה (15), בהגדרה "תושב ישראל" הסיפה החל במילה "ולמעט" תימחק;

(ב) סעיף קטן (ג)- בטל;

(ג) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ד1)

(1) שולם דיבידנד בפועל לבעל מניות בחברה נשלטת זרה מתוך רווחים כאמור בסעיף קטן (ד) וחלה במדינת המושב של החברה הנשלטת הזרה חובת תשלום מס זר, לרבות בדרך של ניכוי במקור, בשל חלוקת דיבידנד, יינתן, בנוסף לזיכוי לפי סעיף קטן (ד), זיכוי מהמס בגובה המס הזר ששולם בשל חלוקת הדיבידנד; ואולם אם ההכנסה לפי סעיף זה היא הכנסה שמקורה בחברה בשרשרת חברות, שאינה מוחזקת במישרין בידי בעל השליטה, ייווסף לזיכוי האמור המס הזר ששולם בשל חלוקת הדיבידנד על ידי כל אחת מהחברות בשרשרת החברות ואשר לא ניתן לקבל בשלו זיכוי, כולו או מקצתו, אף לא באחת מהחברות בשרשרת; לעניין חישוב הזיכוי לפי פסקה זו יובא בחשבון סכום המס הזר ששולם כאמור, ואשר לא ניתן לקבל בשלו זיכוי, כשהוא מוכפל בשיעור הזכויות ברווחים בכל חבר בני אדם בשרשרת החברות, המוחזק, במישרין או בעקיפין, על ידי בעל השליטה.

(14)  אחרי סעיף 75ב יבוא:

"בעלי מניות ישראלים בחברה נשלטת זרה

75ב1.

(א)  

(1) בסעיף זה -

"חברת משלח יד זרה" – חבר בני אדם תושב חוץ, שמתקיימים בו כל אלה:

(1) אם הוא חברה – הוא חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76(א);

(2) 75% או יותר באחד או יותר מאמצעי השליטה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי יחידים תושבי ישראל או בידי אזרחי ישראל תושבי האזור כהגדרתו בסעיף 3א; לענין זה יחושב שיעור ההחזקה בעקיפין באמצעי השליטה, בהתאם לאמור בסעיף 75ב(א)(1)(ד)(2);

(3) בעלי השליטה או קרוביהם, המחזיקים יחד או לחוד, במישרין או בעקיפין, ב-50% או יותר באחד או יותר מאמצעי השליטה, עוסקים בעבור החברה במשלח יד מיוחד, במישרין או באמצעות חברה שבה הם מחזיקים במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה בשיעור של 50% לפחות;

(4) מרבית הכנסתה או רווחיה של החברה בשנת המס, למעט רווחי והפסדי אקוויטי ושינויים בערכם של ניירות הערך, מקורם במשלח יד מיוחד;

"חלק יחסי של בעל מניות ברווחים ממשלח יד מיוחד שלא שולמו" – חלק יחסי מכלל הרווחים שלא שולמו בהתאם לשיעור חלקו במישרין ובעקיפין, של בעל מניות תושב ישראל בזכויות לרווחים בחברת משלח היד הזרה ביום האחרון של שנת המס שלה;

"משלח יד מיוחד" – עיסוק או מקצוע שנקבע על ידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת;

"רווחים ממשלח יד מיוחד שלא שולמו" – רווחים שמקורם בהכנסה חייבת של חברת משלח יד זרה שהופקה בשנת המס והנובעת מפעילות במשלח יד מיוחד, אשר לא שולמו לבעלי הזכויות בה במהלך אותה שנה;

"אמצעי שליטה", "בעל שליטה" ו"קרוב" – כהגדרתם בסעיף 75ב;

"תושב ישראל" – לרבות אזרח ישראל תושב האזור כהגדרתו בסעיף 3א;

(2)       לעניין סעיף זה, יחושבו הכנסתה, הכנסתה החייבת ורווחיה של חברת משלח יד זרה בהתאם לדיני המס החלים; לעניין זה, "דיני המס החלים" – אחד מאלה, לפי העניין:

(א) לגבי חבר בני אדם שהוא תושב מדינה גומלת כמשמעותה בסעיף 196 (בסעיף זה – מדינה גומלת) המגיש דוח על הכנסותיו או הנישום במדינה כאמור – דיני המס באותה מדינה;

(ב) לגבי חבר בני אדם שלא מתקיים בו האמור בפסקת משנה (א) – דיני המס בישראל.

ואולם בחישוב ההכנסה, ההכנסה החייבת והרווחים של חברת משלח יד זרה שהיא חבר בני האדם תושב מדינה גומלת כאמור ייכללו גם אלה:

(א) דיבידנד או ריווח הון גם אם הם פטורים ממס או שאינם מהווים הכנסה לפי דיני המס באותה המדינה; לעניין זה יחושב ריווח ההון בהתאם להוראות חלק ה';

(ב) סכומים שנוכו לצורך מס באותה מדינה שאינם מוכרים כהוצאה או כניכוי לפי כללי חשבונאות מקובלים.

(ב) בעל מניות תושב ישראל בחברת משלח יד זרה שיש לה רווחים ממשלח יד מיוחד שלא שולמו, יראו אותו כאילו קיבל כדיבידנד את חלקו היחסי באותם רווחים, ויחול עליו מס בשיעור הקבוע בסעיף 126(א).

(ג)  

(1) חלה במדינת המושב של חברת משלח היד הזרה חובת תשלום מס חברות זר, יינתן זיכוי כנגד המס החל לפי סעיף קטן (ב), בגובה המס הזר ששולם בפועל בידי החברה, כשהוא מוכפל בשיעור הזכויות של בעל המניות תושב ישראל ברווחים של חברת משלח היד הזרה;

(2) סכום הזיכוי כאמור בפסקה (1) לא יעלה על המס שבעל המניות חייב בו בישראל על הכנסתו החייבת על פי סעיף זה.

(ד) שולם דיבידנד בפועל לבעל מניות בחברת משלח יד זרה מתוך רווחים שעליהם שילם מס, הוא או חליפו, לפי הוראות סעיף קטן (ב), יחולו הוראות אלה:

(1) היה בעל המניות חברה תושבת ישראל שאינה חברת בית כמשמעותה בסעיף 64, חברה משפחתית כמשמעותה בסעיף 64א, או חברה להחזקת נכסי נאמנות כהגדרתה בסעיף 75ג, יחויב הדיבידנד במס לפי הוראות סעיף 126(ג);

(2) היה בעל המניות חברת בית, חברה משפחתית או חברה להחזקת נכסי נאמנות כמשמעותן בפסקה (1), או יחיד, יחויב הדיבידנד במס לפי הוראות  סעיף 125ב ויחולו הוראות סעיף 204.

(א) יחויב הדיבידנד במס לפי הוראות  סעיף 125ב;

(ב) חלה במדינת המושב של החברה הנשלטת הזרה חובת תשלום מס זר, לרבות בדרך של ניכוי במקור, בשל הדיבידנד, יינתן זיכוי מהמס כאמור בפסקת משנה (א), בגובה המס הזר ששולם בפועל, ולא יותר מהמס שבעל המניות חייב בו בישראל על הכנסתו החייבת על פי סעיף זה.

לענין זה, "חליפו" – מי שקיבל מניה מבעל מניות במכירה פטורה ממס או בהורשה;

(2) סכום הזיכוי כאמור בפסקה (1) לא יעלה על המס שבעל השליטה חייב בו בישראל על הכנסתו החייבת על פי סעיף זה."

(15)  בסעיף 75ג-

(א) במקום ההגדרה "חברה להחזקת נכסי נאמנות", יבוא-

""חברה להחזקת נכסי נאמנות"-

(א) חבר-בני-אדם המחזיק בנכסי הנאמן בעבור הנאמן, במישרין או בעקיפין, ומתקיימים בו כל אלה:

(1) הוא חברה שהוקמה לשם החזקת נכסי הנאמנות בלבד, ועל הקמתה נמסרה הודעה לפקיד השומה תוך 30 ימים מיום התאגדותה";

(2) החברה רשומה על שם הנאמן, והוא מחזיק בה, במישרין או בעקיפין, בשיעור של 100%";

(ב) חברה להחזקת נכסי נאמנות לא תיחשב כתושבת ישראל לעניין הסכם כמשמעותו בסעיף 196.

(ב) במקום ההגדרה "תושב ישראל" יבוא-

""תושב ישראל"- כהגדרתו בסעיף 1 ולרבות אזרח ישראלי שהוא תושב אזור כהגדרתם בסעיף 3א.";

(ג) במקום ההגדרה "תושב חוץ" יבוא-

""תושב חוץ"- כהגדרתו בסעיף 1.

(16)  בסעיף 75ז-

(א) בסעיף קטן (א)(2), בסופו יבוא- ואינה נאמנות נהנה תושב ישראל";

(ב) בסעיף קטן (ה), אחרי 14(א) או (ג) יבוא "(להלן-תושב זכאי)", ובסופו יבוא "רק ככל שהנהנה הינו תושב זכאי אשר חלות עליו ההוראות האמורות";

(ג) בסעיף קטן (ו), אחרי "תושבי ישראל" יבוא "למעט חלוקה שחל עליה סעיף 75ט1(ט) או (י)";

(17)  בסעיף 75ט(א), המשפט החל במילים "שבמועד ועד או" יימחק;

(18)  אחרי סעיף 75ט יבוא-

"נאמנות נהנה תושב ישראל 75ט1. 

(א) נאמנות נהנה תושב ישראל היא נאמנות שבמועד יצירתה ובשנת המס כל יוצריה הם תושבי חוץ ובשנת המס יש בה נהנה אחד לפחות שהוא תושב ישראל (בסעיף זה: "נהנה  תושב ישראל") ומתקיים בה אחד מאלה:

(1) היוצר הינו בן זוגו, הורהו, סבו, ילדו או נכדו של הנהנה;

(2) בין היוצר והנהנה מתקיימים יחסי קרבה כאמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף 88 ופקיד השומה שוכנע כי הנאמנות הוקמה בתום לב וכי הנהנה לא נתן שירותים בתמורה לזכותו בנכסי הנאמנות;

(ב) נאמנות נהנה תושב ישראל תגיש דיווח תוך 30 ימים מיום הקמתה לגבי עמידתה בפסקאות (1) או (2); לא הגישה דיווח כאמור, תיחשב כנאמנות תושבי ישראל;

(ג) נאמנות תחשב לנאמנות נהנה תושב ישראל בין אם היא נאמנות הדירה ובין אם היא נאמנות בלתי הדירה;

(ד) לעניין הוראות חלק ה' לפקודה, יראו בהקניה לנאמן בנאמנות נהנה תושב ישראל  כאילו הנכס הועבר במישרין מהיוצר לנהנה;

ׁ(ה)

(1) בחר הנאמן לייעד את הכנסות הנאמנות, כולן או חלקן,  לטובת נהנה בנאמנות שהוא תושב ישראל (בסעיף זה- הכנסת הנאמן המיועדת), תתחייב הכנסת הנאמן המיועדת במס בישראל בשנת המס שבה הופקה או נצמחה,  כהכנסה של תושב ישראל, ויחול עליה מס בשיעור של 25%;

(2) בחירת הנאמן כאמור בסעיף קטן (1), תהיה בכפוף לכך שהנאמן והנהנה הודיעו על בחירתם תוך 30 יום מיום הקמת הנאמנות, או מיום צירוף נהנה תושב ישראל לנאמנות, לפי המאוחר; הודיעו הנאמן והנהנה על בחירה כאמור, לא יוכלו לחזור בהם כל עוד קיימים בנאמנות נהנים תושבי ישראל;

(ו)

(1) נמנע הנאמן מלייעד את הכנסות הנאמנות לנהנה בנאמנות שהוא תושב ישראל כאמור בסעיף 75ט1(ה)(1), או שלא התקיים התנאי הקבוע בסעיף 75ט1(ה)(2), תחויב חלוקה מהנאמן לנהנה שהוא תושב ישראל בשיעור מס של 30%;

(2) על אף האמור בסעיף קטן (1), הוכיחו הנאמן או הנהנה כי חלק מהחלוקה מקורו בנכס שהוקנה לנאמן ושאילו היה מועבר מהיוצר לנהנה במישרין היה פטור ממס (להלן- קרן הנאמנות), יהיה אותו חלק פטור ממס, ועל יתרת החלוקה יוטל מס של 30%; לעניין פסקה זו-

(א) יראו כאילו חולקו ריווחי הנאמנות תחילה ולאחר מכן קרן הנאמנות;

(ב) יראו כאילו חלוקת קרן הנאמנות לנהנים נעשתה  בהתאם לחלקם היחסי בחלוקת הנכסים וההכנסות בנאמנות בתקופה שמיום הקמת הנאמנות ועד לתום שנת המס.

(ח) היתה הנאמנות לנאמנות נהנה  תושב ישראל לאחר שנהנה אחד היה לתושב ישראל לראשונה או תושב חוזר או תושב חוזר כאמור בסעיף 14(א) או (ג) (להלן -נהנה מוטב) , יחולו על הכנסת הנהנה הוראות סעיפים 14(א) או (ג) או 97(ב) או (ב3) לפי העניין;

(ט) נפטר אחד היוצרים בנאמנות נהנה תושב ישראל, תהפוך הנאמנות לנאמנות תושבי ישראל מיום הפטירה ואילך;

(י) חדלה הנאמנות להיות נאמנות נהנה תושב ישראל והפכה לנאמנות תושבי ישראל (בסעיף זה: "יום המעבר") יחולו הוראות אלה:

(1) החל מיום המעבר יחולו על הנאמנות הוראות סעיף 75ו;

(2) על חלוקות של נאמן לנהנה שמקורן ברווחים שהופקו לפני יום המעבר יחולו הוראות סעיף 75ט1(ו), בשינויים המחויבים, ויראו כל חלוקה כאילו מקורה מהכנסות שהופקו לפני יום המעבר אלא אם הוכח אחרת;

(יא) המנהל רשאי לקבוע הוראות לענין-

(1) אופן החישוב ודרכי ההוכחה להרכב החלוקה מהנאמנות לנהנה, לרבות קביעת תנאים מגבלות ודוחות להוכחת החלק שמיוחס לקרן הנאמנות;

(2) דוחות וטפסים לענין סעיף זה;

(19)  בסעיף 75י(א)(3),בסופו יבוא "או שהיו בה יוצרים תושבי ישראל שנפטרו עד ליום הסיום כהגדרתו בסעיף 75ח";

(20)  סעיף 75טז3 יבוטל;

(21)  בכותרת פרק שביעי ובסעיף 87א, במקום "עד 2011" יבוא "עד 2013";

(22)  בסעיף 92(ב), אחרי "בסעיפים 131 ו-132" יבוא "או 133";

(23)  בסעיף 96, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב)     הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי ריווח הון ממכירת נכס שהוא אחד מאלה:

(1) רכב נוסעים פרטי כהגדרתו בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961[3], ששימש להחכרה או להשכרה אחרת;

(2) זכות במקרקעין המצויים מחוץ לישראל.";

(3) מכירה ורכישה מחדש אגב חלוקת נכסי שערוך, כמשמעותה בסעיף 100ב.

(24)  בסעיף 97(ב)(1), בסופו יבוא- "לענין זה רווח הון שהופק מחוץ לישראל- רווח הון שלא הופק בישראל בהתאם להוראות סעיף 89(ב)(3) לפקודה;

(25)  בסעיף 97(ב3), בפסקה (2) במקום "הם זכויות במקרקעין או זכויות באיגוד מקרקעין" יבוא "מקורו באחד או יותר מאלה:

(א) זכות במקרקעין וזכות באיגוד מקרקעין כהגדרתן בסעיף 1 ולרבות כל זכות אחרת במקרקעין כמשמעותה בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969[4];

(ב) זכות שימוש במקרקעין או בכל נכס המחובר למקרקעין;

(ג) זכות לניצול משאבי טבע בישראל;

(ד) זכות לפירות ממקרקעין הנמצאים בישראל.";

(26)  אחרי סעיף 100א יבוא:

"מכירה ורכישה של נכס אגב חלוקה מרווחי שערוך 100ב.

100ב.

(א) בסעיף זה-

"חלוקה מרווחי שערוך"- מתן נכס על ידי חברה לבעל מניה מכוח זכותו כבעל מניה, בין במזומן ובין בכל דרך אחרת, ללא תמורה שוות ערך ולמעט מניות הטבה, וכן סכומים ששילמה חברה לבעל מניות בה בעד רכישת מניותיה על ידה, שמקורם ברווחי שערוך;

"רווחי שערוך"- יתרת עודפי החברה שלא נתחייבו במס; המנהל רשאי לקבוע כללים בהם יפורטו סוגי הרווחים האמורים והתקנים החשבונאיים המתייחסים אליהם;

לעניין זה, "עודפים" - סכומים הכלולים בהון העצמי של חברה שאינם הון מניות או פרמיה על פי הדוחות הכספיים המבוקרים או הסקורים, שערכה החברה (להלן-הדוחות הכספיים), בהתאם לעקרונות חשבונאיים מקובלים;

(ב) ביצעה חברה חלוקה מרווחי שערוך, ייחשב הנכס שבשלו נרשמו רווחי השערוך כנמכר ביום החלוקה ונרכש מחדש (להלן- מכירה ורכישה מחדש), ויחולו הוראות אלה- 

(1) לעניין חישוב רווח ההון במכירת הנכס -

(א) התמורה בשל המכירה תהיה סכום החלוקה לרבות סכום מס החברות החל בשל המכירה (להלן- התמורה);

(ב) המחיר המקורי יהיה אפס;

(2) לעניין חישוב רווח ההון במכירת הנכס בפועל ולעניין סעיף 21, מחירו המקורי של הנכס יהיה התמורה כאמור בפסקה 1(א), ויום הרכישה יהיה יום המכירה;

(3) נמכר הנכס בפועל, בשנת מס העוקבת לשנת המס בה בוצעה מכירה ורכישה מחדש של הנכס, יחול על רווח ההון במכירה המקורית שיעור המס הגבוה מבין שיעור המס שחל בשנת המכירה והרכישה מחדש, לבין שיעור המס שחל בשנת המכירה בפועל;

(27)  בסעיף 103א(א), אחרי "שינויי מבנה של" יבוא "שותפויות עסקיות"' אחרי "שאחד הצדדים לו הוא" יבוא "שותפות עסקית" ובסופו יבוא "בסעיף  קטן זה, "שותפות עסקית" – שותפות רשומה לפי פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975[5] אשר הכנסותיה חייבות במס בידי השותפים לפי סעיף 2(1)";

(28)  בסעיף 119א -

(א) בסעיף קטן (א)(2), אחרי "העביר את פעילותו" יבוא "למי שהוא, במישרין או בעקיפין, בעל השליטה בו, או" ובמקום "מהחבר האחר" יבוא "מבעל השליטה או מהחבר האחר, לפי העניין";

(ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "העביר את נכסיו" יבוא "או את פעילותו", אחרי "ממי שקיבל את הנכסים" יבוא "או הפעילות", אחרי "שלוש שנים" יבוא "ואם מי שקיבל את הנכסים או הפעילות הוא בן זוגו של היחיד - חמש שנים" ואחרי "שבה הועברו הנכסים" יבוא "או הפעילות";

(ג) בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "ואולם אם הועברה פעילות של חבר בני אדם אל חבר בני אדם אחר כאמור בסעיף קטן (א)(2) וסבר פקיד השומה כי אחת ממטרותיה העיקריות של ההעברה הינה הימנעות מתשלום מס, רשאי פקיד השומה לראות בחבר האחר כחליפו של החבר המעביר, ולחייבו בכל חוב המס של החבר המעביר";

(29)  בסעיף 121-

(א) בסעיף קטן (א)-

(1) בפסקה (1) במקום "31%" יבוא "32.5%";

(2) בפסקה (2) במקום "34%" יבוא "35.5%";

(3) בפסקה (3) במקום "48%" יבוא "49.5%".

(ב) בסעיף קטן (ב)(1)-

(1) בפסקת משנה (א) במקום ""10%" יבוא "11.5%";

(2) בפסקת משנה (ב) במקום "14%" יבוא "15.5%";

(3) בפסקת משנה (ג) במקום "21%" יבוא "22.5%";

(4) בפסקת משנה (ד) במקום "31%" יבוא "32.5%";

(30)  בסעיף 124ב, במקום "25%" יבוא "30%";

(31)  בסעיף 126(א), במקום "25%" יבוא "26.5%";

(32)  בסעיף 129ג(א), בפסקה (1) בסופה יבוא "ואולם הכנסותיה ורווחיה של קרן נאמנות פטורה שמקורם בשותפות הנסחרת בבורסה בישראל, יחויבו במס בשיעור הקבוע בסעיף 126(א)";

(33)  בסעיף 131-

(א) בסעיף קטן (א)-

(1) בפסקה (5ב), אחרי פסקה (4) יבוא-

"(5) נהנה שקיבל חלוקה מנאמן, גם אם אינה חייבת במס בישראל, למעט נהנה בנאמנות נהנה תושב חוץ כמשמעותה בסעיף 75י, ונהנה בנאמנות לפי צוואה כמשמעותה בסעיף 75יב שכל הנהנים בה הם תושבי חוץ, וולא בוצעה חלוקה של נכס שמקורו בישראל;

(6) נאמן בנאמנות נהנה תושב ישראל, ביחס להכנסת הנאמן המיועדת, כאמור בסעיף 75ט1(ה);";

(ב) אחרי פסקה (ב2) יבוא-

"(ב3) על חבר בני אדם החייב בהגשת דו"ח לפי סעיף קטן (א)(5) ויש לו הכנסה לפי סעיפים 2(1) או (4) או (6)-(10), יחולו הוראות פסקה (ב2)(1)-(3), בשינויים המחויבים.";

(34)  בסעיף 134 - 

(א) בכותרת השוליים, אחרי "התחלת התעסקות" יבוא "הפסקתה";

(ב) האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב)     מעביד המעסיק חמישה עובדים לפחות שבשלהם הוא חייב בהגשת דוח לפי סעיף 166(א), והפסיק את פעילות עסקו או שפחת מספר המועסקים בעסקו, יודיע על כך בכתב לפקיד השומה שבתחום סמכותו נמצא העסק, לא יאוחר מיום השינוי כאמור.";

(35)  סעיף 134ב - בטל;

(36)  בסעיף 135, סעיף קטן (ב) - בטל;

(37)  בסעיף 158, במקום "מתן ערבות" יבוא "מתן ערובה" ובמקום "והגשת הוכחות" יבוא "הגשת הוכחות וסעדים זמניים";

(38)  בסעיף 180(ב)(2), במקום הסיפה החל במילים "דין החלטה כאמור" יבוא "הוגדל סכום המקדמות לפי פסקה זו, רשאי הנישום לשלם את סכום המקדמות שהיה חייב בו לאותה שנה אילולא ההגדלה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 190(א)(2), בשינויים המחויבים";

(39)  בסעיף 181, במקום "לפי סעיפים 175 או 176, הכל לפי העניין"  יבוא "לפי סעיף 175" ובמקום הסיפה החל במילה "לשלמו" יבוא "לשלמו; הגדיל פקיד השומה לפי סעיף זה את סכום המקדמה, רשאי הנישום לשלם את סכום המקדמה שהיה חייב בו לאותה שנה אילולא ההגדלה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 190(א)(2), בשינויים המחויבים";

(40)  בסעיף 188-

(א)  בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במילים "יוטל עליו, בעד כל חודש של פיגור" יבוא "יוטל עליו, בעד כל חודש של פיגור, קנס של 600 שקלים חדשים";

(ב) אחרי סעיף קטן (א1) יבוא:

"(א2) לא מסר אדם הודעה לפי סעיף 134 (א) או (ב) במועד שנקבע בו, רשאי פקיד השומה להטיל עליו קנס של 330 שקלים חדשים בעד כל חודש של פיגור.";

(41)  בסעיף 190(א)(1)(א), אחרי "חלק ממנה" יבוא "לרבות מקדמה לפי סעיף 91(ד)";

(42)  בסעיף 191-

(א) במקום סעיפים קטנים (ב) ו- (ג) יבוא:

"(ב) נישום שלגביו נקבע גירעון העולה על 50% מהמס שהוא חייב בו ומתקיים אחד מאלה, יהיה חייב בקנס בשיעור של 30% מסכום הגירעון:

(1) הגירעון נובע בשל אחד או יותר מאלה:

(א) הנישום פעל בניגוד להוראות שפרסמה רשות המסים לעניין פירוש ויישום הוראות הפקודה, והנישום לא דיווח, בטופס שקבע המנהל, על כך שפעל בניגוד להוראות האמורות; הוראות כאמור וכל שינוי בהן יפורסמו באתר האינטרנט של רשות המסים בציון מועד תחילתם;

(ב) הנישום פעל בניגוד לעמדה מפורשת ומנומקת של רשות המסים שניתנה לנישום, במסגרת החלטת מיסוי כהגדרתה בסעיף 158ב או שומה סופית, בחמש השנים שקדמו להגשת הדוח לפי סעיף 131 או לקביעת שומה לפי סעיף 145(ב), לפי העניין, והנישום לא דיווח, בטופס שקבע המנהל, על כך שפעל בניגוד לעמדה האמורה;

(ג) תכנון מס שנקבע לגביו כי הוא מהווה עסקה מלאכותית או בדויה לפי סעיף 86;

(2) ספריו של הנישום נמצאו בלתי קבילים לפי סעיפים 130(ב), 130(יא)  או 145ב(א)(2).

(ב1) הוטל על נישום לפי סעיף קטן (ב) קנס על גירעון ובתוך חמש שנים ממועד הגשת הדוח לפי סעיף 131 או  קביעת השומה  לפי סעיף 145(ב), לפי העניין, שבשלהם נקבע הגירעון, נקבע גירעון נוסף, יהיה הנישום חייב בקנס לפי הוראות סעיף קטן (ב) בשל הגירעון הנוסף בשיעור של 50% מסכום הגירעון הנוסף.

(ג)  הוגש כתב אישום נגד הנישום בשל ניהול ספרים שנמצאו בלתי קבילים כאמור בסעיף קטן (ב)(2), לא יחויב בשל אותו מעשה בקנס על הגירעון, ואם שילם קנס על הגירעון – יוחזר לו סכום הקנס ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בסעיף 159א(א)  מיום תשלומו עד יום החזרתו."

(ב) בסעיף קטן (ג1), במקום "סעיפים קטנים (ב) ו-(ג)" יבוא "סעיף קטן (ב)";

(ג) בסעיף קטן (ה), במקום "לפי סעיף קטן (ב) או (ג)" יבוא "לפי סעיף זה";

(43)  בסעיף 193, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) לצורך אכיפת תשלום לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי פקיד שומה לעקל בהתאם להוראות סעיף 5(1) לפקודת המסים (גביה)[6] גם רכב של החייב הנמצא ברשות הרבים, שלא במהלך נסיעה, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין:

(1) הרכב נמצא בסמוך לחצריו של החייב;

(2) אם הרכב אינו נמצא בסמוך לחצריו של החייב -  מתקיימים תנאים אלה:

(א) לעיקול קדם עיקול ברישום של כלי רכב במשרד הרישוי ונמסרה לחייב הודעה על כך;

(ב) פקיד השומה עשה מאמץ סביר להודיע לחייב, בסמוך לפני העיקול, על הכוונה לעקל את רכבו.";

(44)  אחרי סעיף 193 יבוא:

"ערב לתשלום חוב מס

193א.

(א) מי שאינו חייב בתשלום המס רשאי, בהסכמת הנישום ופקיד השומה, להיות ערב לתשלום חוב מס כהגדרתו בסעיף 195א(ג), ובלבד שהוסבר לו בעל פה וכן בכתב – בטופס הערבות שקבע המנהל ושעליו יחתום הערב - כי בנסיבות שבהן לא ישולם חוב המס יחולו הוראות סעיף קטן (ב).

(ב) אכיפת התשלום מאת ערב כאמור בסעיף קטן (א) תהיה בדרך שבה אוכפים חוב מס לפי הוראות סימן זה."

(45)  בסעיף 194-

(1) בסעיף קטן (ג)(2), אחרי "רכושו" יבוא "ותפיסת רכוש שעוקל, אם נוכח שלא ניתן להבטיח את אי העברתו בדרך אחרת;

(2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג1)   היה הנישום חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76, רשאי בית המשפט המוסמך להורות לפי הוראות סעיף קטן (ג)(1) על עיכוב יציאתו מהארץ של כל מנהל פעיל בחברה או מנהל עסקים או חבר המחזיק מניות המזכות אותו ב-25% לפחות מכוח ההצבעה בה או ב-25% לפחות מהונה במקרה של פירוק.";

(46)  אחרי סעיף 194 יבוא:

"העברת חוב מס לגבייה בידי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות

194א.

(א) על אף האמור בסעיף 193, ובהגדרה "חוב" שבסעיף 1 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995[7] (בסימן זה - חוק המרכז לגביית קנסות), בתקופה של שנתיים החל ביום תחילתו של חוק  העמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה), התשע"ג-2012, רשאי המנהל, בהסכמת מנהל רשות האכיפה והגביה, להעביר כל סכום שאדם חייב לשלם לפי פקודה זו (בסימן זה -חוב מס), לגבייה בידי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (בסימן זה – המרכז), לפי חוק המרכז לגביית קנסות; חוב מס שהועבר כאמור יראו אותו כחוב כהגדרתו בחוק המרכז לגביית קנסות.

(ב) על העברת חוב מס לגבייה בידי המרכז, לפי הוראות סעיף קטן (א), ישלח פקיד השומה הודעה לנישום.

(ג) העביר המנהל חוב מס לגבייה בידי המרכז לפי הוראות סעיף קטן (א), לא יאכוף פקיד השומה את תשלומו לפי הוראות פקודה זו, כל עוד גבייתו היא בסמכות המרכז.

(ד) על אף הוראות סעיף 231(א), בהעברת חוב מס לגבייה בידי המרכז לפי הוראות סעיף קטן (א), ניתן למסור למרכז את פרטי הזיהוי של החייב ומענו, וכן פרטים לעניין סכום החוב ולעניין הליכי גבייה שננקטו נגדו לפי הפקודה בשל אותו חוב.

רשמים לענייני מסים

194ב.

(א) שר המשפטים יקבע בכל מחוז, לשכת הוצאה לפועל שהרשמים בה ישמשו גם כרשמים לענייני גביית מסים (בסעיף זה - רשמים לענייני מסים) ויהיו נתונות להם הסמכויות הקבועות בסעיף זה; הודעה על קביעה כאמור תפורסם ברשומות; לעניין זה, "מחוז" - כהגדרתו בסעיף 6א(ד) לחוק המרכז לגביית קנסות.

(ב) הוראות סעיף 6א לחוק המרכז לגביית קנסות יחולו גם לעניין רשמים לענייני מסים, בשינויים המחוייבים.

(ג) החלו הליכים לגביית חוב מס לפי פקודת המסים (גביה)[8], רשאי המנהל לפנות לרשם לענייני מסים במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, כאמור בסעיף 7א(ג) לחוק המרכז לגביית קנסות, לשם גביית החוב, בהתקיים התנאים האמורים בסעיף 7א(א) לחוק האמור, בשינויים המחוייבים.

(ד) על בקשת המנהל להטיל הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג) ועל החלטות, הליכים וסדרי דין לעניין הגבלה כאמור, יחולו סעיפים 7א עד 7ו לחוק המרכז לגביית קנסות, בשינויים המחויבים.

(ה) על אף הוראות סעיף 231(א), רשאי המנהל למסור לרשם לענייני מסים כל מידע הדרוש לו לצורך הפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה.

(ו)  שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, ובכלל זה לעניין ביצוע הליכים באמצעות המרכז ולעניין העברת המידע הנדרש לשם כך, ובלבד שהוראות לעניין ביצוע הליכים באמצעות המרכז ייקבעו בהתייעצות עם שר המשפטים.";

(47)  בסעיף 195ב, האמור בו יסומן "(א)" ובו

(א) ברישה, אחרי "דוח מקוון" יבוא "ובכלל זה טופס כאמור בסעיף 240ב(ג)" ובמקום "בסכום כמפורט להלן, בשל כל חודש מלא של פיגור בהגשת הדוח:" יבוא "בסכום של 600 שקלים חדשים בשל כל חודש מלא של פיגור בהגשת הדוח.";

(ב) פסקאות (1) ו-(2)  - יימחקו;

(48)  סעיף 195ו - בטל.

(49)  בסעיף 234, אחרי "שבהכנסתו" יבוא "לרבות מידע כאמור בסעיף 235(ג1)";

(50)   

(א) בסעיף 235, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא-

           "(ג1) על אף הוראות סעיף קטן (א), מותר למסור לגורם המוסמך-

(1) מידע בדבר הכנסותיו של יחיד ובן זוגו אשר הגישו בקשה להטבה, כפי שדווח לרשות המסים בטופס תשלום הכנסת עבודה לעובד (0126) ובטופס תשלום הכנסה חבת ניכוי (0856) לשנת המס שקדמה לשנה לגביה מבוקשת ההטבה, כולה או חלקה;

(2) חיווי חיובי או שלילי כי מי ממבקשי ההטבה הגיש דו"ח לפי הוראות סעיף 131, לגבי שתי שנות המס שקדמו לשנה שלגביה מבוקשת ההטבה;

והכל בלבד שמידע כאמור נדרש לצורך קביעת זכאות של מבקש ההטבה להטבה, ובמידה שנדרש; בסעיף קטן זה ובסעיפים קטנים (ג2) ו-(ד)(3)-

"הגורם המוסמך"- המנהל הכללי של המשרד או עובד המשרד שהמנהל הכללי הסמיכו, בהסכמת המנהל, לקבל את המידע והחיווי;

"הטבה"- הטבה בתחום מעונות יום, משפחתונים או צהרונים, המותנית במבחן הכנסה";

"המשרד"- משרד הכלכלה.

(ג2) מידע וחיווי כאמור בסעיף קטן (ג1) יימסרו לגורם המוסמך, באופן מקוון, כפי שיורה המנהל, ובלבד שמבקשי ההטבה חתמו על כתב ויתור על סודיות המתיר לרשות המסים למסרם והמפרט את האפשרות העומדת למבקש ההטבה לקבל את המידע ישירות כמפורט בסעיף קטן (ג3), ובלבד שהחתימות כאמור אומתו על ידי מי שנקבע לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 או לפי סעיף 102 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, או בידי עובד המשרד שהמנהל הכללי של המשרד הסמיך לכך בהסכמת המנהל;

(ג3) על אף האמור בסעיף (ג2), מידע וחיווי כאמור בסעיף קטן  (ג1), יומצאו באמצעות הדואר ישירות לידי מבקשי ההטבה, אם ביקשו זאת, ובלבד  שחתמו על בקשה המופנית לרשות המסים להמציא להם את המידע והחיווי כאמור, והחתימות אומתו כאמור בסעיף (ג2);

(ג4) על הגורם המוסמך יחולו הוראות סעיפים 231 ,232 ו-234, בשינויים המחויבים;

(ג5) על מידע כאמור  בסעיף (ג1) יחולו ההוראות הבאות-

(1) המידע יישמר אצל הגורם המוסמך כמאגר מידע כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות,  התשמ"א-1981; שר האוצר ושר הכלכלה, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבעו כללים לגבי משך הזמן בו יישמר המידע ולגבי מחיקתו;

(2) המנהל יקבע מנגנון שיבטיח מסירת המידע רק אודות מבקשי ההטבה;

(3) שר הכלכלה, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין אופן המסירה של המידע במשרד הכלכלה ואופן שמירתו ואבטחתו;

(4) אופן מסירת המידע יתואם עם רשם מאגרי המידע במשרד המשפטים.

(ג7) על אף האמור בכל דין, המידע כאמור בסעיף (ג1), שיימסר מרשות המסים לגורם המוסמך, לא יימסר לכל גוף אחר;

(ג8) לא יימסר מידע כאמור בסעיף קטן (ג1), הנדרש יתר על המידה בהתחשב בתנאים הנדרשים לצורך קבלת ההטבה; המנהל רשאי לקבוע כללים לעניין זה. 

(ב) בסעיף קטן (ד), אחרי פסקה (2) יבוא-

"(3) בביצוע תפקידיו של הגורם המוסמך לצורך קביעת זכאותם של מבקשי ההטבה להטבה כאמור בסעיף קטן (ג1);

(51)  אחרי סעיף 240ב יבוא:

"גביית תשלומים בעד קבלת שירותים ממערכת שירות עיבודים ממוכנים

240ג.

שר האוצר רשאי לקבוע תשלומים בעד קבלת שירותים ממערכת שירות עיבודים ממוכנים, ובכלל זה בעד החיבור למערכת ובעד השימוש בה, ורשאי השר לקבוע פטורים, הקלות או הנחות מתשלומים כאמור; לעניין זה, "מערכת שירות עיבודים ממוכנים" - מערכת מיחשוב הכוללת נתונים אודות חייבים במס לפי פקודה זו, חוק מס ערך מוסף וחוק מיסוי מקרקעין, והמשמשת לצורך קבלת מידע מאת חייבים במס כאמור ולצורך מסירת מידע אודותיהם."

(52)  אחרי התוספת השנייה יבוא-

"התוספת השלישית

(סעיף 64א14)

(1)  תשלומי ארנונה כללית;

(2) זכות לקבלת תשלום עתי מכוח הסכם למתן זכות שימוש בנכס;

בתוספת זו-

""ארנונה כללית"- ארנונה המוטלת על נכסים מכח סעיף 8 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב) התשנ"ג 1992;

"זכות שימוש בנכס"- זכות לשימוש בנכס לרבות זכות לקבלת שירותים הנלווים לזכות השימוש בנכס, לתקופה מוגדרת, ובלבד שבתום התקופה המוגדרת לא תהא לבעל הזכות כל זכות בנכס;

"נכס"- כלי רכב או בנין;

"תקופה מוגדרת"- תקופת הזכות לשימוש בנכס, לרבות תקופה לגביה קיימת זכות להארכת תקופת הזכות לשימוש בנכס, ואשר אינה עולה על תקופה של שלוש שנים לכלי רכב ועשר שנים לבנין;

סימן ב': מס הכנסה- תחילה, תחולה והוראות מעבר

(53)  תחילתו של פרק זה ביום פרסומו של חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013 (להלן-יום התחילה), אלא אם כתוב במפורש אחרת;

(54)  ביטולם של סעיפים 40(ג) עד 40(ה), כאמור בסעיף 1(8), ביום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014);

(55)   

(א) סעיף 64א, למעט סעיף קטן (א), כנוסחו בסעיף 1(9)(א)(1)-(4) לחוק, יחול על חברות משפחתיות זכאיות, שהיו חברות כאמור לפני פרסומו של חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013;

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שונה הנישום כאמור בסעיף קטן (א1), כנוסחו בסעיף 1(9)(ג), יחולו לגבי הנישום האחר הוראות סעיף קטן (א);

(ג) חברה שהתאגדה החל מיום פרסומו של חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013, זכאית לבקש, תוך שלושה חודשים מיום התאגדותה, להיחשב כחברה משפחתית, ויחולו לגביה הוראות סעיף 64א, כנוסחו בסעיף 1(9) לחוק;

(ד) חברה שהתאגדה לפני יום פרסומו של חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013, ואינה חברה משפחתית ביום פרסום החוק, רשאית לבקש להיחשב כחברה משפחתית עד ליום כ"ז בכסלו התשע"ד ( 30 בנובמבר 2013), ויחולו הוראות אלה-

(1) הוראות סעיף 64א בנוסחו לאחר תיקון החוק יחולו על החברה והנישום כהגדרתו בסעיף 64א(א);

(2) יראו את כל העודפים שנצברו בחברה עד ליום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013) (להלן-יום הסיום) כאילו חולקו כדיבידנד לבעלי המניות;

(3) מכרה החברה המשפחתית נכסים שהיו בבעלות החברה ביום הסיום, יחוייב הנישום במס בשיעורים המפורטים להלן-

(א) על רווח ההון הריאלי, כשהוא מוכפל ביחס שבין התקופה שמיום הרכישה עד ליום הסיום, לבין התקופה שמיום הרכישה ועד ליום המכירה – מס בשיעור הגבוה ביותר הקבוע בסעיף 121 לפקודה;

(ב) יתרת רווח ההון הריאלי תחויב במס בשיעור הקבוע בסעיפים 91(ב)(1) או (2), לפי העניין; לענין זה "יתרת רווח ההון הריאלי"- ההפרש שבין רווח ההון הריאלי לבין סכום רווח ההון הריאלי שנקבע בסעיף קטן (א);

(56)  סעיף 75ט1(ב), כנוסחו בסעיף 1(18), יחול לגבי נאמנויות שהוקמו טרם כניסתו לתוקף של חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013, ואולם במקום "30 יום" יקראו "60 יום";

(57)  סעיף 100ב, כנוסחו בסעיף 1(26), לגבי חלוקה מרווחי שערוך מיום התחילה ואילך;

(58)   

(א) בשנת 2014, סעיף 120ב(א) יקרא כך:

הוראת שעה לעניין סעיף 120ב

"120ב (א) ב-1 בינואר של כל שנת מס יתואמו תקרות ההכנסה ונקודות קיצבה וכן ההנחות הסוציאליות וסכומי התרומה המוכרים, שהיו ב-1 בינואר של שנת המס הקודמת, לפי שיעור עליית המדד בשנת המס הקודמת."

(ב) ב-1 בינואר של שנת 2015, יתואמו סכומי נקודת זיכוי כפי שהיו ב-1 בינואר של שנת 2014,  לפי שיעור עליית המדד בשנת המס 2014;

(59)  סעיף 121, כנוסחו בסעיף 1(29), ביום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) והוא יחול על הכנסה שהופקה ביום התחילה או לאחריו;

(60)  סעיף 126(א), כנוסחו בסעיף 1(31), ביום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014), והוא יחול על הכנסה שהופקה ביום התחילה או לאחריו;

(61)  סעיפים 134ב ו-135(ב), כנוסחם בסעיפים 1 (35) ו-(36), ביום התחילה, והם יחולו לגבי מי שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק ביום התחילה ואילך;

(62)  תחולתו של סעיף 191 כנוסחו בסעיף 1(42), לגבי דוחות לשנת המס 2013 ואילך;

(63)  תחילתו של סעיף 235, כנוסחו בסעיף 1(50), ביום התקנתן של תקנות וכללים מכוחו.

סימן ג':חוק איסור הלבנת הון

תיקון חוק איסור הלבנת הון

2.  

בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000[9] -

(1) בסעיף 13(א), במקום "והשר שבאחריותו נמצא אגף המכס ומע"מ או" יבוא "שר האוצר והשר שבאחריותו נמצא";

(2) בסעיף 27 -

(א) במקום כותרת השוליים יבוא "סמכויות פקיד מכס";

(ב) בסעיף קטן (ד), בהגדרה "עבירה", בפסקה (1), במקום הסיפה החל במילים "וכן עבירות" יבוא "וכן עבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, לפי סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, ולפי סעיף 117(ב)(1) או (3) עד (8) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975";

(3) בסעיף 30 -

(א) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1)

(1) לצורך ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה,  רשאית הרשות המוסמכת להעביר לו מידע מתוך מאגר המידע.

(2) העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת שר האוצר; בכללים ייקבעו, בין השאר, דרכי השימוש במידע בידי פקיד המכס החוקר, אבטחתו ושמירת סודיות.

(3)  הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לעניין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.

(4) הרשות המוסמכת תמסור למשטרת ישראל הודעה בדבר העברת מידע לפקיד מכס חוקר לפי סעיף קטן זה; שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים יקבע בכללים את נוסח ההודעה ופרטיה.";

(ב) בסעיף קטן (ה)-

(1) האמור בו יסומן כפסקה "(1)", ובה, במקום "מניעת עבירות" יבוא "מניעה וחקירה של עבירות" ואחרי "מיוזמתה" יבוא "בנסיבות ומנימוקים שתפרט";

(2) אחרי פסקה (1) יבוא:

"(2)     לצורך ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, להעביר מידע ממאגר המידע לפקיד מכס חוקר; הרשות המוסמכת תמסור למשטרת ישראל הודעה בדבר העברת מידע לפקיד מכס חוקר לפי פסקה זו; שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים יקבע בכללים את נוסח ההודעה ופרטיה.";

(ג) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא:

"(ז1)   מידע שהועבר לפקיד מכס חוקר לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה; ואולם רשאי פקיד מכס חוקר, במסגרת תפקידיו, לעשות שימוש במידע שהעבירה לו הרשות המוסמכת לפי סעיף קטן (ב1) לשם חקירת עבירה נוספת שלא לפי חוק זה ומניעתה או לשם גילוי עבריינים בעבירה נוספת והעמדתם לדין, הכל בהתאם לכללים שייקבעו, ובלבד שהעבירה הנוספת קשורה לחקירת העבירה שלגביה התבקש המידע.";

(ד) בסעיף קטן (ח), במקום "בסעיף קטן (ז)" יבוא "בסעיפים קטנים (ז) ו-(ז1); אין בהוראות סעיף קטן (ז1) כדי לגרוע מסמכות משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי להעביר מידע לפקיד מכס חוקר לפי הוראות סעיף קטן זה לשם ביצוע המטרות המפורטות בסעיף קטן (ז)";

(ה) בסעיף קטן (ט), במקום "בסעיף קטן (ז)" יבוא "בסעיפים קטנים (ז) ו-(ז1)";

(4) בתוספת הראשונה, במקום פרט (17) יבוא:

"(17)   עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) או (3) עד (8) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;";

(17א) עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה;";

(17ב) עבירה לפי סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין, התשכ"ג-1963;".

סימן  ד': חוקים נוספים

תיקון חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים - מיקום

3.  

בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי)- התשס"ח-2007, בשם החוק, האמור בסוגריים יימחק ובמקומו יבוא "(מענק עבודה)";

תיקון חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 186), התשע"ב-2011

4.  

בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 186), התשע"ב-2011, בסעיף 2, הסיפה החל במילים "ואשר" , תימחק.

תיקון חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012, התשע"א-2011

5.  

בחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012, התשע"א-2011[10], בסעיף 38(ב), במקום "בשנות המס 2013 ו-2014" יבוא "בשנת המס 2013";

תיקון חוק מיסוי רווחי נפט

6.  

בחוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011[11]-

(1) בסעיף 10(ב), בסופו יבוא "הוראות סעיפים 180, 190 ו-190א לפקודה יחולו על מקדמות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים";

(2) בסעיף 47, אחרי "היטל" יבוא "ומקדמות לפי סעיף 10(ב)".

תיקון חוק אזור סחר חופשי באילת

7.  

בחוק אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ"ה-1985[12]-

(1) בסעיף 5(ב), אחרי "בשיעור אפס" יבוא "ובלבד שלא תוצג, לגבי אותם טובין, חשבונית על מס בשיעור אפס, בכניסה לאילת, בלי שהטובין נושא החשבונית נמצאים עם מציג החשבונית";

(2) אחרי סעיף 8 יבוא:

"איסור הוצאת טובין

8א.

טובין שהוחל עליהם מס ערך מוסף בשיעור אפס לפי סעיף 5(ב), לא יועברו מאזור אילת למקום אחר בישראל בידי העוסק שקיבל את ההטבה כאמור, אלא אם כן בידו מסמך המעיד על ביטול העסקה בהתאם להוראות לפי חוק זה.";

(3) לפני פרק ה' יבוא:

"פרק ד'1: עונשין

הצגת חשבונית מס בלי הטובין

13א.

מי שהציג חשבונית על מס בשיעור אפס בכניסה לאילת בלי שהיו עמו הטובין נושא החשבונית, בניגוד להוראות סעיף 5(ב), דינו- מאסר שנה.

הוצאת טובין מאילת

13ב.

מי שהעביר טובין שהוחל עליהם מס ערך מוסף בשיעור אפס, מאזור אילת למקום אחר בישראל, בלי שבידו מסמך המעיד על ביטול העסקה, בניגוד להוראות סעיף 8א, דינו - מאסר שנה.

שימוש בטובין שלא בהתאם למטרה שבשלה הוענק פטור

13ג.

מי שניתן לו פטור ממסים עקיפים או ממס ערך מוסף לפי סעיפים 3 עד 6 ועשה בטובין שלגביהם ניתן לו הפטור שימוש שלא בהתאם למטרה שבשלה הוענק הפטור, או שלא בהתאם לתנאים שנקבעו לפי חוק זה למתן הפטור, דינו- מאסר שנתיים."

תיקון חוק קיזוז מסים

8.  

בחוק קיזוז מסים, התש"ם-1980[13], בסעיף 2  -

(1) הרישה עד המילים "על סכום החוב" תסומן "(א)";

(2) הסיפה החל במילים "רשות מס רשאית" תסומן "(ב)";

(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג)     זכות הקיזוז לפי סעיף קטן (א) תהא קודמת לעיקול שהוטל אחרי שהתקיימו התנאים הקבועים באותו סעיף קטן, אף אם טרם ניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב); הוטל עיקול כאמור תינתן ההודעה האמורה בהקדם האפשרי לאחר מכן."

תיקון חוק המסים (קנס פיגורים)

9.  

בחוק המסים (קנס פיגורים), התשמ"א-1980[14], בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג)     לעניין סעיף זה, נקבע בחוק מס כי הגשת השגה או ערעור מעכבת את תשלום המס השנוי במחלוקת, וקבע בית המשפט, לבקשת רשות המסים בישראל, כי כל תכליתם של ההשגה או הערעור לעכב את תשלום המס השנוי במחלוקת, יראו כמועד לתשלום המס את המועד שנקבע בחוק לתשלומו לולא הגשת ההשגה או הערעור."

תיקון חוק עידוד התעשייה (מסים)

10.   

בחוק עידוד התעשיה (מיסים), התשכ"ט-1969[15]-

(1) בסעיף 1, בהגדרה "חברה תעשייתית", אחרי "תושבת ישראל" יבוא "שהתאגדה בישראל", ואחרי "שבבעלותה" יבוא "הנמצא בישראל";

(2) בסעיף 46, אחרי "כמפורש להלן" יבוא- " תהיה לו אותה זכות לערעור על ההחלטה שהיתה לו אילו היה רואה עצמו מקופח בשומה";

(3) סעיף 47 בטל.

תיקון חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959

11.   

בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959[16]-

(א) בסעיף 47(ב)(2)(א), במקום "15%" יבוא "20%";

(ב) בסעיף 51ב(ג)(1), במקום "15%" יבוא "20%";

(ג) בסעיף 51טז-

(1) בפסקה (1), במקום "6%" יבוא "10%". עיף 204קעות הון, התשיהתשיבמילים ואשר

(2) בפסקה (2) במקום "12%" יבוא "15%".

(ד) בסעיף 51יח, במקום "15%" יבוא "20%";

(ה) סעיפים 53ה עד 53ז, בטלים.

תיקון פקודת התעבורה

12.   

בפקודת התעבורה[17], בסעיף 65ד(ז), אחרי פסקה (8) יבוא:

"(9)     רשות המסים בישראל, לעניין כלי רכב שברשותה שהמנהל, כהגדרתו בפקודת מס הכנסה, הורה כי אין להחיל עליהם את ההוראות לפי סעיף זה, בשל מעורבותם של כלי הרכב האמורים בפעילות שנועדה לצורכי גבייה, חקירה, מודיעין או ביקורת לפי דין."

סימן ה': חוקים אחרים- תחילה, תחולה והוראות מעבר

הוראת שעה

13.   

סעיפים 194א לפקודה, כנוסחו בסעיף 1(46) לחוק זה ו- 102א לחוק מס ערך מוסף, כנוסחו בסעיף 16(15) לחוק זה, יעמדו בתוקפם עד תום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה.

הוראת מעבר

14.   

חוב מס שהוחל בגבייתו לפי פקודת המיסים (גביה) לפני תחילתו של חוק זה, והועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (בסעיף זה - המרכז) לצורך גבייתו לפי סעיף 194א לפקודה או סעיף 102א לחוק מס ערך מוסף כנוסחם בסעיפים 1(46) ו- 16(15) לחוק זה, יראו כל פעולה שנעשתה לצורך גבייתו לפני ההעברה האמורה כאילו נעשתה בידי המרכז, ובכלל זה רישום הערה לפי סעיף 11א(2) לפקודת המסים (גביה).

חוק לעידוד השקעות הון- תחילה

15.   

תחילתם של סעיפים 47, 51ב, 51 טז, 51 יח ו-53ה עד 53ז לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחם בסעיף 11, ביום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014), והם יחולו לגבי הכנסה שהופקה או נצמחה או דיבידנד שחולק ביום זה ואילך.

סימן ו': מס ערך מוסף

תיקון חוק מס ערך מוסף

16.   

בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975[18] (להלן - חוק מס ערך מוסף)-

(1) בסעיף 12, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) קיבל עוסק תמורה בשל הנפקת מסמך סחיר המקנה זכות לרכישת נכס או קבלת שירות , יראו את התמורה כחלק ממחיר עסקאותיו, במועד פקיעת הזכות או כעבור שנתיים מיום הנפקת המסמך הסחיר, לפי המועד המוקדם מבניהם.

(2) אחרי סעיף 41 יבוא:

"סייג לניכוי מס תשומות"

41א.

על אף האמור בסעיף 38, רשאי המנהל שלא להתיר לעוסק ניכוי מס תשומות בסכום העולה על הדרוש לפי צרכי עסקו של העוסק; עוסק הרואה עצמו מקופח על ידי החלטת המנהל לפי סעיף זה רשאי לערער עליה בהתאם לאמור בסעיף 83".

(3) בסעיף 47א, בכל מקום, במקום "20,000 שקלים חדשים" יבוא "10,000 שקלים חדשים";

(4) בסעיף 69א, בסעיף קטן (ז) במקום "2,500,000 ₪" יבוא "1,500,000 ₪".

(5) בכותרת פרק י"ב – במקום "וערעור" ,יבוא "ערעור והחזר  יתר"

(6) בסעיף 77-

בסעיף קטן (ב) אחרי "הורשע החייב במס" יבוא "בעבירה לפי חוק זה או לפי פקודת מס הכנסה"

(7) בסעיף 79-

בסעיף קטן (ב) אחרי "הורשע החייב במס"", יבוא "בעבירה לפי חוק זה או לפי פקודת מס הכנסה ".

אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1) חלפו המועדים לתיקון שומה או קביעת מס לפי סעיפים קטנים (א) ו (ב) והורשע חייב במס בעבירה כאמור בסעיף קטן (ב), או כופרה עבירתו, ניתן יהיה לתקן את השומה או קביעת המס תוך תקופה המסתיימת בתום שנה מיום ההרשעה או תשלום הכופר".

(8) בסעיף 84, אחרי "הוצאות" יבוא "סעדים זמניים, ערובה";

(9) אחרי סעיף 87 יבוא:

 החזר מס יתר

87א.

הוכח להנחת דעתו של המנהל כי חייב במס שילם יתר על הסכום שהיה חייב בו, יוחזר היתר אם הוגשה על כך בקשה בכתב בתוך חמש שנים מיום ששולם.

(10)  אחרי סעיף 95 יבוא:

"קנס לקונה בשל תשלום שאינו כדין

95א.

(א) לא דרש קונה שהוא חייב במס ממוכר שהוא עוסק מורשה, חשבונית מס, או שילם בשטרי כסף, או בשיק מוסב בלא שהוסיף על גב השיק את שמו, חתימתו, ומספר הרישום במשרד מס ערך מוסף, בניגוד להוראות סעיף 47א(ב), רשאי המנהל להטיל על הקונה קנס בשיעור של 15% מערך הנכסים או השירותים שרכש.

(ב) על החלטת המנהל לפי סעיף קטן (א) רשאי החייב במס להגיש ערעור לפני בית המשפט המחוזי, בתוך 30 ימים מיום שהודע לו על ההחלטה.

(ג) הגשת ערעור דוחה את תשלום הקנס אלא אם כן החליט בית המשפט אחרת.";

(11)  בסעיף 96א בכותרת אחרי "גירעון" יבוא: "תכנון מס החייב בדיווח"

(12)  אחרי סעיף 96א יבוא:

"קנס גירעון

96ב

(א) חייב במס שלגביו נקבע גירעון, כמשמעותו בסעיף 96א, העולה על 50% מהמס שהוא חייב בו ומתקיים אחד מאלה, יהיה חייב בקנס בשיעור של 30% מסכום הגירעון:

(1) הגירעון נובע בשל אחד או יותר מאלה:

(א) החייב במס פעל בניגוד להוראות שפרסמה רשות המסים לעניין פירוש ויישום הוראות החוק, והחייב במס לא דיווח, בטופס שקבע המנהל, על כך שפעל בניגוד להוראות האמורות; הוראות כאמור וכל שינוי בהן יפורסמו באתר האינטרנט של רשות המסים בציון מועד תחילתם;

(ב) החייב במס פעל בניגוד לעמדה מפורשת ומנומקת של רשות המסים שניתנה לו, במסגרת החלטת מיסוי כהגדרתה בסעיף 158ב לפקודת מס הכנסה או שומה סופית, בחמש השנים שקדמו להגשת הדוח לפי סעיפים 67 ו 67א או לקביעת שומה לפי סעיף 76, לפי העניין, והחייב במס לא דיווח, בטופס שקבע המנהל, על כך שפעל בניגוד לעמדה האמורה;

(2) ספריו של החייב במס נמצאו בלתי קבילים לפי סעיף 95.

(ב) הוטל על חייב במס קנס על גירעון לפי סעיף קטן (א)  ובתוך חמש שנים ממועד הגשת הדוח לפי סעיף 67 או 67א או קביעת השומה  לפי סעיף 76, לפי העניין, שבשלהם נקבע הגירעון, נקבע גירעון נוסף, יהיה החייב במס חייב בקנס לפי הוראות סעיף קטן (א) בשל הגירעון הנוסף בשיעור של 50% מסכום הגירעון הנוסף.

(ג) הוגש כתב אישום נגד חייב במס בשל ניהול ספרים שנמצאו בלתי קבילים כאמור בסעיף קטן (א)(2), לא יחויב בשל אותו מעשה בקנס על הגירעון, ואם שילם קנס על הגירעון – יוחזר לו סכום הקנס ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו."

(13)  בסעיף 97, במקום "לפי סעיף 95" יבוא "לפי סעיפים 95 או 95א";

(14)  בסעיף 102, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) לצורך אכיפת המגיע לאוצר המדינה לפי חוק זה רשאי המנהל לעקל בהתאם להוראות סעיף 5(1) לפקודת המסים (גביה)  גם רכב של החייב הנמצא ברשות הרבים, שלא במהלך נסיעה, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין: