תזכיר חוק לתיקון פקודת בריאות הציבור.doc תזכיר חוק לתיקון פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש] (תיקון מס' 5 ), התשע"ג- 2013

מדינת ישראל

משרד האוצר

היועץ המשפטי

 

י"ב בסיון התשע"ג
21 במאי 2013

ימ. 2013-17332

לכבוד

היועץ המשפטי לממשלה

המשנים ליועץ המשפטי לממשלה

היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה

רשימת תפוצה של תזכירי חוק

 

 

הנדון: תזכיר חוק לתיקון פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש] (תיקון מס' 5 ), התשע"ג- 2013

 

מצורף תזכיר חוק לתיקון פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש] (תיקון מס' 5), התשע"ג- 2013.

הצעה זו באה לממש את סעיף 2 להחלטת הממשלה שכותרתה: "יישום המלצות הצוות לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בתחום מוצרי המזון והצריכה" שבעמוד 70 בחוברת הצעות ההחלטה לממשלה "התוכנית הכלכלית לשנים 2013 ו-2014", ובעמוד 21 לדפי ההחלפה.

ניתן לעיין בחוברת הצעות ההחלטה באתר משרד האוצר:

http://www.mof.gov.il/BudgetSite/EconomicPlan/Lists/20132014/Attachments/2/plan_2013_2014.pdf

דפי ההחלפה הוצגו במהלך הדיון בממשלה.

נוסח סופי של החלטות הממשלה יועלה לאתר מזכירות הממשלה בימים הקרובים.

הצעה זו, שהוכנה בהובלה של משרד הבריאות, מופצת כתזכיר חוק נפרד על פי החלטת הממשלה, תובא לדיון ולאישור בוועדת השרים המיוחדת לעניין תיקוני החקיקה הנובעים מהתוכנית הכלכלית, על פי המתוכנן – בישיבה שתיערך ב- 2 ביוני. החלטות ועדת השרים  מתקבלות על דעת הממשלה.

אודה על הערותיכם בהקדם ולא יאוחר מיום 30 במאי. הערות ניתן לשלוח גם לדואר-אלקטרוני: tazkir@mof.gov.il.

                                                                            בכבוד רב,

 

                                                                                            יואל בריס, עו"ד

העתק:

המנהלת הכללית, משרד האוצר

המנהל הכללי, משרד הבריאות

היועצת המשפטית, משרד הבריאות

הממונה על התקציבים

הנהלת משרד האוצר

 

 

תזכיר חוק

 

 

א. שם החוק המוצע

הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש] (תיקון מס' 5), התשע"ג – 2013.

 

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו

מטרות התיקון המוצע הן כדלקמן -

1. להגביר ולחזק את הפיקוח על המזון המיוצר בארץ, המיובא לארץ והמשווק בארץ לצורך הבטחת בטיחותו, איכותו והסחר ההוגן בו. זאת נוכח השינויים הרבים והקיצוניים שתעשיית המזון, בארץ ובעולם, עברה בשנים האחרונות מבחינה טכנולוגית, תרבותית ובריאותית שעיקריה הם כמפורט להלן -

א.  עלייה בייצור וצריכה של מזונות חדישים הכוללים מזונות שעברו הנדסה גנטית,
תוספי תזונה ו"מזונות בריאות" אחרים, יחד עם הוספת טכנולוגיות חדשות
וממוחשבות;

ב.  עלייה בייבוא מוצרי מזון;

ג.  עליית המודעות בקרב הציבור בארץ ביחס להיבטים הבריאותיים במזון והדרישה לרמה
גבוהה יותר של הפיקוח;

ד.  התרבות סכנות בריאות – בנוסף, ניתן לראות חיידקים כמו ליסטריה, אי קולי O157:H7,
מיקובקטריום וסלמונלה, מתכות כבדות, מיקוטוקסינים, חומרי הדברה –
שנוצרו בעקבות סחר בינלאומי ומזיהום סביבתי.

 

2. להתאים ולפשט את ההליכים המנהליים (ביורוקרטים) ליבוא מזון להליכים מנהליים המותאמים לסוגי המזון המיובא;

 

3. לשנות את הבסיס לקיום הפיקוח על המזון מחקיקה הנשענת כיום על מצב חירום - חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957 והצווים הרבים שנחקקו מכוחו המהווים היום את הבסיס העיקרי לפיקוח על יצרני, מייבאי ומשווקי מזון לחקיקה המושתתת על פקודת הציבור (מזון)[נוסח חדש], התשמ"ג -1983, לפי דרישות בית המשפט העליון, הכנסת והממשלה (ביטול החקיקה התלויה במצב חירום במדינה, דהיינו, חוק הפיקוח על המצרכים ושירותים, התשי"ח-1957 וצווים רבים המתייחסים למזון  שנחקקו מכוחו).

 

4. השינויים הנדרשים מחייבים את כל אלה:

א.  פיקוח יעיל והדוק - לצורך כך נחוצות השלמות בסמכויות, וכן ענישה מחמירה יותר מהקיימות כיום. במקביל לקביעת סמכויות הפיקוח והאכיפה, ייקבע נוהל תיאום בין משרד הבריאות למשטרת ישראל לדיווח על עבירות חמורות.

 

ב.  קביעת הסדרים חדשים מהירים יותר מאלו הקיימים היום על המזון, ובכלל זה הסדרת תקשורת אלקטרונית בין יצרני ומייבאי מזון לבין רשויות המשרד כך שניתן יהיה לקצר את ההליכים הביורוקרטים ככל האפשר מבלי לוותר על הפיקוח הנדרש לשם שמירה על בריאות הציבור בכל המסע שהמזון עובר מייצורו או ייבואו דרך הובלתו והחסנתו ועד הגיעו לשיווק לצרכן. לצורך זה נחוצות השלמות בסמכויות וכן ענישה מחמירה יותר מהקיימות כיום.

 

ג.  הסדרה מחדש  של  ההוראות החיוניות לפיקוח על המזון, הנשענות היום על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים. בין הנושאים הטעונים הסדר מחדש נמצאים סמכויות מפקחים, כגון הסמכות לגבות ראיות וליטול דוגמאות מזון לצורך בדיקתן, המוסדרת כעת על פי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים; החיוב בקבלת רישיון יצרן, המוסדר היום לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ"א–1960 והסדרת החיוב בקבלת תעודת יבואן רשום; וכן הדרישות הבסיסיות לאיכות מזון, המוסדרות היום בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון), התשי"ח-1958.

 

ג. עיקרי החוק המוצע

התאמת תחולת הפקודה לתחולה הקבועה בצווים לפי חוק הפיקוח על המצרכים ושירותים, התשי"ח-1957 – מוצע להרחיב את תחולת הפקודה ולהתאימה לחקיקה מקבילה במדינות המערב כך שהיא תחול על כל שלבי הייצור, העיבוד וההפצה, הסימון, השמירה, האחסנה, ההובלה, ההעברה ממקום למקום או מיד ליד, המכירה, והטיפול במזון, למעט לצרכיו הפרטיים של יחיד שלא לשם מכירתו.

הסדרת ייצור מזון – מוצע לעגן את הרישיון הנדרש כיום כתנאי לייצור מזון על פי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ"א–1960 בחקיקה ראשית, ללא זיקה לקיום מצב חירום במדינה.

הסדרת ייבוא מזון – מוצע להסדיר את הליך יבוא המזון על ידי היבואנים כך שניתן יהיה ליישם את החלטת הממשלה מספר 5176 מיום 21.10.12 לעניין רמת התחרותיות והמחירים בתחום מוצרי המזון והצריכה (דוח קדמי).

הסדרת חובות משווק מזון – מוצע להסדיר את חובות משווקי המזון על מנת להבטיח כי המזון הנמכר יוצר בידי בעל רישיון יצרן או שהובא בידי בעל תעודת יבואן רשום, ובהתאם לתנאים שקבעו.

הסדרת סמכויות פיקוח – מוצע להסדיר את סמכויותיהם של המפקחים על קיום הוראות החוק, המוסדרות כיום על פי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח - 1957, בחקיקה ראשית שאיננה תלויה בקיום מצב חירום במדינה.

קביעת הוראות בדבר איכות מזון – מוצע לקבוע את הדרישות הכלליות לאיכות מזון, המוסדרות כיום לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון), התשי"ח – 1958 בחקיקה ראשית שאיננה תלויה בקיום מצב חירום במדינה.

החמרת הענישה, הטלת עיצומים כספיים על יצרנים, יבואנים ועוסקים לפי חוק רישוי עסקים, ומתן סמכויות נוספות לבתי המשפט – מוצע לקבוע הוראות ענישה מפורטות ומחמירות יותר, בהתאם לחומרת העבירה, וכן להקנות סמכויות חדשות לבתי המשפט בהליכים בשל עבירות על הפקודה.

 

 

ד.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

התיקון המוצע לחוק יאפשר לקבוע הסדרים ראשוניים (כגון סמכויות פיקוח וחיוב ברישיון יצרן) וכן הסדרים בחקיקת המשנה הקבועים כיום בצווי פיקוח מתוקף חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח–1957, באופן שניתן יהיה לבטל את הצווים הנ"ל ואת הזיקה למצב חירום במדינה.

כמו כן, יתוקן חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס–2000.

 

ה.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה

לא נדרש תקציב נוסף.

 

ו.  השפעת החוק המוצע על התקן המנהלי

למשרד הבריאות יתווספו תקנים בשנים 2013 – 2015.

מקורות הקצאת התקנים כפי שיסוכמו בין משרד הבריאות ומשרד האוצר.

 

ז. נוסח החוק המוצע

להלן נוסח החוק המוצע:

תזכיר חוק לתיקון פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש] (תיקון מס' 5), התשע"ג – 2013.

 

 

הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש] (תיקון מס' 5), התשע"ג - 2013

תיקון סעיף 1

1.  

בסעיף 1 לפקודה -

 

 

 

(1) לפני ההגדרה "התוויה" יבוא:

 

 

 

           ""בית אוכל" – מקום שבו מכינים מזון לצריכה במקום,  ובכלל זה מסעדה, מזנון ועסק למזון מהיר;"

 

 

 

(2) אחרי ההגדרה "התוויה" יבוא:

 

 

 

           ""ייצור מזון" – כל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (6), והכל בין אם למטרות מכירה או רווח ובין אם  לאו:

 

 

 

 

(1) אחסון מזון בבית קירור והובלתו בקירור;

 

 

 

 

(2) אריזת מזון וסימונו;

 

 

 

 

(3) סימון מזון;

 

 

 

 

(4)       הכנת מצרך מזון לרבות הכנת מזון בבית אוכל;

 

 

 

 

(5)       עיבוד מזון או טיפול בו בכל דרך שהיא;

 

 

 

 

(6)       שינוי מזון מבחינת הצורה, הטיב, האיכות או מכל בחינה אחרת;

 

 

 

ולמעט –

 

 

 

 

(1)       גידול ירקות ופירות, קטיף ומתקני איסוף ירקות ופירות;

 

 

 

 

(2)       גידול וטיפוח בעלי חיים שבשרם או תוצרתם מיועדים למאכל אדם ושחיטתם;

 

 

 

 

(3)       איסוף ומיון ביצי מאכל;

 

 

 

 

(4)       חליבת בעלי חיים;

 

 

 

 

(5)       דייג;

 

 

 

 

(6)       רדיית דבש;";

 

 

 

(3) ההגדרה "כימאי ממשלתי" תימחק ובמקומה יבוא:

 

 

 

           ""מעבדה" – מעבדה לבריאות הציבור של משרד הבריאות או מעבדה שהכיר בה המנהל לפי סעיף 3(6);";

 

 

 

(4) בהגדרה "מזון", בסופה יבוא "ומי שתייה ארוזים מראש;";

 

 

 

(5) בהגדרה "מכירה" -  

 

 

 

 

בפסקה (3), אחרי המילה "הצגה" יבוא "אחסון";

 

 

 

 

בפסקה (5) המילים "הכנה או" – ימחקו;

 

 

 

 

אחרי פיסקה (6) יבוא:  

 

 

 

 

"(7) מכירה מקוונת;";

 

 

 

(6) אחרי ההגדרה "מכירה" יבוא:

 

 

 

           ""הממונה" – כל אחד מאלה: רופא מחוזי, מנהל שירות המזון או עובד המשרד הכפוף אליו מקצועית או ניהולית שהשר בהמלצת הרופא המחוזי או מנהל שירות המזון הסמיכו לעניין הוראות לפי פרק ה' לפקודה זו;";

 

 

 

(7) בהגדרה "המנהל", בסופה, יבוא "או עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך;" ;

 

 

 

(8) אחרי ההגדרה "המנהל", יבוא:

 

 

 

           ""מנהל שירות המזון" – מנהל שירות המזון הארצי במשרד הבריאות;";

 

 

 

(9) בהגדרה "מפקח", בפסקה (2), במקום "פקח" יבוא "מפקח";

 

 

 

(10) אחרי ההגדרה "מפקח", יבוא:

 

 

 

           ""משווק" – העוסק במכירת מזון ;";

 

 

 

(11) אחרי ההגדרה "צרור", יבוא:

 

 

 

           ""רישיון עסק" – רישיון, היתר או אישור  לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968[1]  שעניינו מזון  אשר לשם נתינתו נדרש מתן אישורו של שר הבריאות או של מי שהוא הסמיכו, לפי סעיף 6 לחוק האמור;

 

 

 

           "רופא מחוזי" – רופא הממונה על לשכת בריאות מחוזית, לרבות רופא אזורי של לשכת הבריאות האזורית, אשקלון;".

החלפת סעיף 2

2.  

במקום סעיף 2 לפקודה, יבוא:

 

 

"אי תחולת הפקודה 

2.

חוק זה והתקנות לפיו לא יחולו על ייצור מזון, סימונו, שמירתו, אחסנתו, הובלתו, העברתו ממקום למקום או מיד ליד והטיפול בו לצרכיו הפרטיים של יחיד שלא לשם מכירתו."

תיקון סעיף 3

3.  

בסעיף 3 לפקודה –

 

 

 

ברישה -

 

 

 

 

(א)  האמור בסעיף יסומן "(א)" ובו, במקום "המנהל רשאי, באישור שר הבריאות,", יבוא "שר הבריאות רשאי להסדיר בתקנות ייצורו של מזון מסוים, איכותו, בדיקתו ובכלל זה בדיקות מעבדה וסוג הבדיקה, סימונו, יבואו, שמירתו, החסנתו, הובלתו, העברתו ממקום למקום ומיד ליד, הפצתו, מכירתו, הטיפול בו והשימוש בו, וכן";

 

 

 

 

(ב) המילים "שנועד למכירה" ימחקו;

 

 

 

אחרי פסקה (5), יבוא:

 

 

 

"(6) לקבוע תנאים לאישור מעבדות;

 

 

 

(7) לקבוע אגרות, באישור ועדת העבודה, הבריאות והרווחה של הכנסת בעד שירות הניתן על ידי עובד הציבור עקב הוראות לפי פקודה זו, לרבות לעניין מתן רישיונות, היתרים, תעודות ואישורים ובעד בקשות למתן שירות כאמור, שנקבעו לפי פקודה זו."

 

 

 

אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

 

 

 

"(ב)     תקנות לפי סעיף זה יכול שיהיו כלליות או לסוגים שונים של מזון, לרבות לאוכלוסייה שלה מיועד המזון, דרכי אריזתו, סימונו, אופן שיווקו ויכול שיאסרו או יגבילו סימון או פרסום לגבי עניין מסוים שנקבע בהן במפורש."

הוספת פרקים ב'1, ב'2 ו-ב'3

4.  

אחרי סעיף 3ב לפקודה יבוא:

 

 

"פרק ב'1: הסדרת הפיקוח על ייצור מזון

 

 

סימן א': מטרה

 

 

מטרה

3ג.

פרק זה בא להסדיר את אחריותו של היצרן והפיקוח על ייצור מזון, לשם אספקת מזון ברמת איכות ובטיחות נאותים לציבור, המתאימים לאמות המידה, שנקבעו בחקיקה לגבי המזון בישראל.

 

 

סימן ב': הגדרות

 

 

הגדרות

3ד.

בפרק זה -

 

 

 

 

 

 

           "היתר" – היתר הקובע כי המזון מיוצר בתנאי יצור נאותים;

 

 

 

 

 

 

           "נותן רישיון יצרן" - מנהל שירות המזון או רופא מחוזי;

 

 

 

 

 

 

           "סמל" – סמל שקבע שר הבריאות;

 

 

 

 

 

 

           "רישיון יצרן" – רישיון לייצור מזון;

 

 

סימן ג': חובת רישוי לייצור מזון והוראות בדבר ייצור מזון

 

 

חובת רישיון יצרן

3ה.

(א)      לא ייצר אדם מזון, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1)       יש בידיו רישיון יצרן תקף, שנתן לו נותן רישיון יצרן, לפי פרק זה;

 

 

 

 

 

 

 

(2)       הוא מייצר את המזון לפי דרישות הדין החל על המזון ובהתאם לתנאי הרישיון,  ומייצר את המזון הקבוע ברישיון היצרן שניתן לו בלבד ולפי סוג פעילות הייצור הקבוע ברישיון היצרן בלבד.

 

 

 

 

 

 

(ב)       קבע השר תקנות בדבר תנאי יצור נאותים לפי סעיף 3יד(א)(3), לא ייצר אדם מזון שנקבע לגביו כי יש לייצרו בתנאי יצור נאותים אלא אם כן קבל, לגבי המפעל שבו ייצרו את המזון היתר.

 

 

 

 

 

 

(ג)  לא יסמן יצרן מצרך מזון בסמל, אלא אם כן קבל היתר לגבי המפעל שבו יצר את המזון.

 

 

 

 

 

 

(ד) בעל רישיון יצרן ישמור את המסמכים לרבות בדיקות, מפרטים ואישורים, ששר הבריאות קבע, ולרבות מסמכים מיצרן חומרי הגלם של המזון בארץ ובחוץ לארץ ופרטי המשווקים שלהם מכר את מצרכי המזון (בפרק זה- מסמכים), הנוגעים לכל אצוות מזון שייצר תקופה של 7 שנים מהתאריך האחרון לשימוש או המומלץ לשימוש במזון; שר הבריאות רשאי לקבוע את פרטי המסמכים.

 

 

 

 

 

 

(ה) בעל רישיון יצרן יציג את המסמכים המפורטים בסעיף זה לפי דרישת המפקח.

 

 

 

 

 

 

(ו) אגרה תשולם בעד כל אחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) בעד טיפול בבקשה לרישיון יצרן או לחידושו;

 

 

 

 

 

 

 

(2) בעד מתן רישיון יצרן או חידושו;

 

 

 

 

 

 

 

(3) בעד טיפול בבקשה למתן היתר או לחידושו;

 

 

 

 

 

 

 

(4) בעד מתן היתר או חידושו.

 

 

 

 

 

 

(ז) האגרה בעד טיפול בבקשה תשולם עם הגשת הבקשה; האגרה בעד רישיון יצרן או היתר תשולם לפני קבלתו וכתנאי לתוקפו.

 

 

סימן ד': רישיון יצרן ותנאיו

 

 

הסדרת מתן רישיון יצרן

3ו.

נותן רישיון יצרן ייתן רישיון יצרן אם מצא כי המבקש עומד בתנאים לייצור קבוצות המזונות או סוגי פעילות הייצור של המזון שהוא מייצר; לעניין זה, "תנאים לייצור", לרבות תנאים המשפיעים על איכות או בטיחות המזון שלגביהם מתבקש רישיון היצרן ותנאים המתאימים לייצור מוצרים באיכות הראויה לצריכה כמזון.

 

 

תנאי הרישיון

3ז.

נותן רישיון יצרן רשאי להתנות רישיון יצרן בתנאים.

 

 

שינוי תנאים

3ח.

נותן רישיון  רשאי לשנות, להוסיף או לגרוע תנאים של רישיון, אם מצא כי קיים צורך חיוני בכך לשם שמירה על בריאות הציבור.

 

 

תקופת תוקף רישיון יצרן

3ט.

תוקפו של רישיון יצרן שנה אחת מיום נתינתו; נותן רישיון יצרן רשאי, מטעמים שיירשמו, להאריך את התקופה ובלבד, שלא תעלה על 5 שנים.

 

 

סימן ה': ביטול רישיון יצרן או הגבלתו

 

 

תנאים שבקיומם אין לתת רישיון יצרן או שיש לבטלו

3י.

(א)      נותן רישיון יצרן לא ייתן רישיון יצרן או יבטל רישיון יצרן שנתן, לתקופה מוגבלת שלא תעלה על 24 חודשים, אם נתקיים במבקש הרישיון או בבעל הרישיון אחד מאלה:  

 

 

 

 

 

 

 

(1)       האישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;

 

 

 

 

 

 

 

(2)       מתקיים בו או באחד מנושאי המשרה בעסק שלגביו נתבקש רישיון היצרן או ניתן רישיון יצרן אחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

 

 

(א)      הוא הורשע בעבירה הקשורה בעיסוקו או שמחמת חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לשמש במשרה;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ב)       הוגש נגדו כתב אישום בעבירה הקשורה בעיסוקו שהיא פשע;

 

 

 

 

 

 

 

(3)       לעניין סעיף זה, "נושא משרה" - כל אחד מאלה: בתאגיד - בעל השליטה או  מנהל כללי, בתאגיד שאינו חברה - נושא תפקיד מקביל או דומה לתפקיד האמור, ובעסק שאינו תאגיד – בעל העסק או בעל רישיון היצרן.

 

 

 

 

(ב)       לא נתן נותן רישיון יצרן רישיון או ביטל רישיון שנתן, יהיה אותו אדם רשאי לבקש רישיון רק לאחר שעברה התקופה המוגבלת שקבע נותן הרישיון.

 

 

החלטת סירוב או ביטול

3יא.

החלטת נותן רישיון יצרן לסרב לתת רישיון יצרן או לבטל  רישיון יצרן תהיה מנומקת.

 

 

זכות טיעון

3יב.

לא יבטל נותן רישיון יצרן  רישיון יצרן אלא לאחר שנתן לבעליו הזדמנות להשמיע את טענותיו; אולם, אם מצא נותן רישיון יצרן  כי נשקפת סכנה מידית חמורה לציבור, רשאי הוא להתלות  את הרישיון לאלתר עד שתחלוף הסכנה.

 

 

השגה

3יג.

(א)      החליט נותן רישיון יצרן לבטל רישיון יצרן או להתלותו, או סירב לתת  רישיון יצרן, רשאי מבקש הרישיון להשיג על כך בכתב בפני ראש שירותי בריאות הציבור.

 

 

 

 

 

 

(ב)       אין בהגשת השגה כדי לעכב את התליית הרישיון כאמור בסעיף 3(יא).

 

 

סימן ו': התקנת תקנות לעניין רישיון יצרן

 

 

תקנות לעניין ייצור מזון

3יד.

(א)  שר הבריאות רשאי להתקין תקנות בדבר –

 

 

 

 

 

 

 

(1) הגשת בקשה לרישיון יצרן, המסמכים שיש לצרף לבקשה, מתן רישיון יצרן וחידושו; וכן תנאים לביטול הרישיון, והתנאתו בתנאים;

 

 

 

 

 

 

 

(2)       סיווגם של רישיונות יצרן לפי קבוצות המזונות שעומדים ליצר או לפי סוגי פעילות היצור;

 

 

 

 

 

 

 

(3)       קביעת תנאים הולמים לייצור מזון לרבות החובה לייצר מזון בתנאי בטיחות ואיכות שנקבעו על ידי גופים בינלאומיים  (בפקודה זו - תנאי יצור נאותים); קביעה לפי פסקה זו תותנה במתן היתר לייצור המזון שנקבע לגביו כי יש ליוצרו בתנאי ייצור נאותים;

 

 

 

 

 

 

 

(4)       קביעת אגרות באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בעד טיפול בבקשה לרישיון יצרן או לחידושו, מתן רישיון יצרן או חידושו, טיפול בבקשה למתן היתר או לחידושו, ומתן היתר או חידושו.

 

 

 

 

(ב)       על אף האמור בסעיף 3ה רשאי השר לקבוע פטור מחובת רישיון יצרן למטרות מסוימות ולסוגי ייצור או מזון מסוימים.

 

 

פרק ב'2: הסדרת הפיקוח על יבוא מזון

 

 

סימן א': מטרה

 

 

מטרה

3טו.

פרק זה בא להסדיר את אחריותו של היבואן והפיקוח על יבוא מזון, לשם אספקת מזון לציבור בישראל, ברמת איכות ובטיחות נאותים המתאימים לאמות המידה, שנקבעו בחקיקה לגבי המזון בישראל.

 

 

סימן ב': הגדרות

 

 

הגדרות

3טז.

בפרק זה -

 

 

 

 

 

 

"אישור מוקדם ליבוא" – תעודה שנותן מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו, ליבואן רשום, שנקוב בה מצרך מזון רגיש מסוים, כתנאי למתן אישור לשחרור המזון מתחנת ההסגר בידי אותו יבואן לפי סעיף 3כ;

 

 

 

 

 

 

"הודעה" – הודעה שמסר יבואן רשום לשירות המזון הארצי בדבר כוונתו לייבא מצרך מזון רגיל מסוים לשם מתן תעודת שחרור המזון מתחנת ההסגר לאותו היבואן, ובכלל זה, הודעה אלקטרונית;

 

 

 

 

 

 

"יבואן רשום", "יבואן" -  אדם הרשום במרשם היבואנים;

 

 

 

 

 

 

"מזון רגיל" – מזון שאינו מזון רגיש;

 

 

 

 

 

 

"מזון רגיש" – סוג מזון או מצרך מזון שמנהל שירות המזון הכריז עליו שהוא מזון רגיש לפי הוראות סימן ג';

 

 

 

 

 

 

"מרשם היבואנים" -  כמשמעותו בסעיף 3כו;

 

 

 

 

 

 

"מרשם היצרנים" – כמשמעותו בסעיף 3כד;

 

 

 

 

 

 

"תחנת הסגר" – שירות הסגר שמקיים המנהל לפי סעיף 1 לפקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ"א – 1981.[2]";

 

 

 

 

 

 

"תעודות" -  כל אחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

(1) אישור מוקדם ליבוא;

 

 

 

 

 

 

(2) תעודת יבואן רשום;

 

 

 

 

 

 

(3) תעודת שחרור;

 

 

 

 

"תעודת יבואן רשום" - כמשמעותה בסעיף 3יח;

 

 

 

 

"תעודת שחרור" - תעודה שנותן מפקח בתחנת הסגר, לשחרור של משלוח מזון מתחנת הסגר על ידיי יבואן רשום.

 

 

סימן ג': הכרזה על מזון רגיש

 

 

הכרזה על מזון רגיש

3יז.

מנהל שירות המזון רשאי בהסכמת שר הבריאות להכריז על סוג מזון או מצרך מזון מסוים שהוא מזון רגיש; הודעה על ההכרזה תפורסם ברשומות.

 

 

הכרזה זמנית על מזון רגיש

3יח.

הכרזה לפי סעיף 3יז יכול שתינתן לתקופה שלא תעלה על 6 חודשים ללא הסכמת השר; הודעה על הכרזה זמנית תימסר בדואר האלקטרוני לבעלי תעודות יבואן רשום ותפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות.

 

 

סימן ד': חובת רישום אדם כיבואן מזון והוראות ליבוא מזון

 

 

חובת רישום והוראות ליבוא מזון

3יט.  

(א)      לא ייבא אדם מזון, בין אם למטרות רווח או לא, אלא אם כן מתקיימות הוראות סימן זה:

 

 

 

 

 

 

 

(1)       הוא יבואן רשום במרשם היבואנים ויש בידיו תעודת יבואן רשום תקפה;

 

 

 

 

 

 

 

(2)       הוא מייבא את המזון לפי דרישות הדין בישראל החל על המזון;

 

 

 

 

 

 

 

(3)       קבע השר תקנות בדבר תנאי יצור נאותים לפי סעיף 3יד(א)(3), לא ייבא אדם מזון שנקבע לגביו כי יש לייצרו בתנאי יצור נאותים אלא אם כן קבל היבואן מרשות מוסמכת במדינת הייצור מסמך המעיד כי המפעל מייצר את המזון בתנאי יצור נאותים.

 

 

 

 

 

 

 

(4)       לעניין יבוא מצרך מזון רגיש - היבואן הגיש בקשה למנהל שירות המזון או למי שהוא הסמיכו וקבל אישור מוקדם ליבוא עבור כל מצרך מזון שבקש; לצורך החלטה בבקשה, רשאי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לדרוש מהמבקש למסור לו מסמכים לרבות תעודה מהרשויות בארץ שממנה יובא המזון וכן טפסים ופרטים הדרושים לו לשם מתן החלטה בדבר מתן אישור מוקדם ליבוא, לרבות פרטים בדבר הקשר עם היצרן בחוץ לארץ. מצא המנהל או מי שהוא הסמיכו כי לא קוימה הוראה מהוראות סעיף 3כא לא ייתן לו אישור מוקדם ליבוא; אישור מוקדם ליבוא יעמוד בתוקפו שנה אחת עד ארבע שנים מיום נתינתו, בהתאם לבקשת היבואן הרשום;  היבואן רשאי לבקש להאריך את האישור בתנאים שקבע השר לתקופות נוספות רצופות, ובלבד שלא יעלו על ארבע שנים מיום נתינתו.

 

 

 

 

 

 

 

(5)       לעניין מזון רגיל – הוא מייבא מזון כאמור בסעיף 3כא(א)(1), מסר הודעה כאמור בסעיף 3כא(א)(2) וקבל תעודת שחרור לפי הוראות סעיף 3כא(א)(3).

 

 

 

 

(ב)       על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי השר במקרים מסוימים שקבע, לפטור אדם המבקש לייבא מזון שלא לשיווק מהחובות המפורטות בפרק זה, כולן או חלקן, לעניין סוגי שימוש או יעוד מסוימים שקבע.

 

 

דרכי שחרור מזון רגיש מתחנת הסגר   

3כ.

(א)      עם הגעת המשלוח לנמל, יגיש היבואן   לתחנת ההסגר בקשה לקבלת תעודת שחרור. הוגשה בקשה לקבלת תעודת שחרור, יבדוק המפקח את המשלוח בהתאם לתקנות שקבע השר לעניין זה.

 

 

 

 

(ב)       לא ישחרר יבואן מזון רגיש מתחנת הסגר אלא אם כן קבל את תעודת השחרור למשלוח האמור בסעיף קטן (א).

 

 

יבוא מזון רגיל  ושחרורו מתחנת הסגר

3כא.

(א)      לא ייבא יבואן רשום מזון רגיל ולא ישחררו מתחנת הסגר אלא אם כן התקיימו כל אלה –

 

 

 

 

 

 

 

(1)       הוא מייבא מזון רגיל רק מיצרן הרשום במרשם היצרנים וכאמור בתקנות לפי סעיף 3לה (3);

 

 

 

 

 

 

 

(2)       הוא מסר הודעה וקבל ממשרד הבריאות אישור מסירה; ההודעה תהיה על גבי טופס הכולל את הפרטים הבאים: פרטיו האישיים של היבואן, לרבות פרטי תעודת היבואן הרשום, פרטים בדבר מצרך המזון שבכוונתו לייבא ויעודו, פרטים בדבר היצרן של מצרך המזון, לרבות המקום שבו הוא ייצר את מצרך המזון ובמידה וקיים ספק, פרטי הספק; להודעה יצרף היבואן תצהיר שלו בנוסח שקבע השר בדבר עמידת מצרך המזון בדרישות הדין; ההודעה תהיה תקפה לשנה ממועד האישור על מסירתה. לעניין זה, "אישור מסירה", לרבות בדרך אלקטרונית; שר הבריאות רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכללם בהודעה.

 

 

 

 

 

 

 

(3)       לאחר שמסר הודעה, הגיש בקשה לתחנת ההסגר עם הגעת המשלוח לנמל לקבלת תעודת שחרור; תעודת שחרור למשלוח מזון רגיל תינתן בסמוך להגשת הבקשה ולא יאוחר מיום העבודה שלאחר יום קבלת הבקשה לתעודת שחרור, ובלבד שלגבי בקשה לקבלת תעודת שחרור שהוגשה בימים שאינם ימי עבודה  לא יובאו בחשבון הימים האמורים, למעט באחד מאלה: 

 

 

 

 

 

 

 

 

(א)      המשלוח  צריך לעבור בדיקה לאחר שעלה במדגם;  לעניין סעיף זה, "מדגם", בדיקה יזומה בתחנת ההסגר של בקשה לשחרור משלוח בהתאם לנתונים שבידיעת משרד הבריאות אודות היבואן הרשום, היצרן ומצרך המזון, וזאת מטעמים של שמירה על בריאות הציבור, וכן בדיקה אקראית של אחוז מסוים של משלוחים;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ב)       נודע למנהל  כי המשלוח אינו עומד בדרישות הדין ויש לבדקו;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ג)       נתקבל מידע לגבי המשלוח לפיו יש למנוע את שיווקו מחמת פגם מהותי שהתגלה בו (להלן – החזרה יזומה).

 

 

 

 

 

 

 

 

(ד) היבואן הוא מפר אמון כמשמעותו בסעיף 3כו וחלות עליו הוראות הסעיף האמור.

 

 

 

 

 

 

(ב)       הוראות סעיף זה לא יחולו כאשר כלל המשלוח כאמור בסעיף קטן (א) גם  מזון רגיש. במקרה כאמור, יחולו הוראות סעיף 3כ.

 

 

אי מתן אישור ותעודה

3כב.

אישור מוקדם ליבוא כאמור בסעיף 3יט(א)(4) או תעודת שחרור כאמור בסעיפים 3כ(ב) או 3כא(א)(3), לא יינתנו כאשר מצא המפקח אחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

(1)       המזון אינו עומד בדרישות הדין החל על המזון בישראל או אסור ליבוא מכוח דין אחר;

 

 

 

 

 

 

(2)       המזון נפסל ליבוא או יצוא על ידי מדינה אחרת.

 

 

שמירת מסמכים

3כג.

(א)      יבואן רשום ישמור את המסמכים לרבות בדיקות, מפרטים ואישורים, ששר הבריאות קבע לפי פקודה זו, לרבות מסמכים מיצרן המזון בחוץ לארץ ופרטי המשווקים שלהם מכר את מצרכי המזון (בפרק זה- מסמכים), הנוגעים לכל משלוח ומשלוח של מזון תקופה של 7 שנים מהתאריך האחרון לשימוש או המומלץ לשימוש במזון;

 

 

 

 

 

 

(ב)       היבואן יציג את המסמכים המפורטים בסעיף זה לפי דרישת המפקח.  

 

 

מרשם יצרנים לצורך יבוא מזון רגיל

3כד.

(א) רשם היבואנים ינהל מרשם של רשימת היצרנים שיבואן רשום יהיה רשאי לייבא מהם מזון רגיל לפי דרישות סעיף 3כא (להלן – מרשם היצרנים).

 

 

 

 

 

 

(ב) מרשם היצרנים יהיה פתוח לעיון יבואנים רשומים.

 

 

תעודה

3כה.

(א)      בעד כל אחד מאלה תשולם אגרה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) בעד טיפול בבקשה לרישום יבואן או חידושו ובעד  תעודה ליבואן רשום.

 

 

 

 

 

 

 

(2) בעד טיפול בבקשה לאישור מוקדם ליבוא או חידושו ובעד תעודת אישור מוקדם ליבוא;

 

 

 

 

 

 

 

(3) בעד טפול בהודעה;

 

 

 

 

 

 

 

(4) בעד טיפול בבקשה לתעודת שחרור ובעד תעודת שחרור.

 

 

 

 

(ב)       האגרה בעד טיפול בבקשה או טיפול בהודעה תשולם עם הגשת הבקשה או עם מתן ההודעה, לפי העניין; האגרה בעד תעודה תשולם לפני קבלתה.

 

 

 

 

(ג)       תעודה תינתן בדרך אלקטרונית.

 

 

סימן ה': דרישות נוספות

 

 

מפר אמון

3כו.

(א)      נוכח מנהל שרות המזון כי יבואן רשום או מבקש להיות יבואן רשום הוא מפר אמון, יהיה רשאי בנוסף לאמור בסימן ד', לקבוע דרישות להצגת מסמכים ועריכת בדיקות, שיחולו גם לגבי משלוחים עתידיים, ובכלל זה קביעת מספרן של הבדיקות ודרישת ערובה ובלבד שהודיע למי שנוכח לגביו כי הינו מפר אמון ונתן לו את ההזדמנות הסבירה לטעון את טענותיו; שר הבריאות רשאי להתקין תקנות לעניין סוגי הבדיקות, ותדירותן, מספרן ומשך התקופה שיחולו; בסעיף זה, "מפר אמון" - מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון שנוכח מנהל שירות המזון שהתקיים לגביו אחד או יותר מאלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1)       ייבא מזון או ביקש לייבא מזון על יסוד מידע כוזב או שגוי לרבות באמצעות מסמכים כוזבים או שגויים;

 

 

 

 

 

 

 

(2)       הפר לדעת מנהל שירות המזון תנאי מן התנאים שנקבעו בתקנות ליבוא המזון  לפי סעיף 3לד או חדל מלקיים תנאי כאמור ומנהל שירות המזון סבר כי מפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה של ההפרה יש יסוד סביר לקבוע כי הינו מפר אמון;

 

 

 

 

 

 

 

(3)       הפר הוראה מהוראות פקודה זו או של חיקוק אחר החל בעניין יבוא של מזון או הוראות על פי כל אחד מהם וסבר מנהל שרות המזון לגביה כי מפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה של ההוראה שהופרה יש יסוד סביר לקבוע כי הינו מפר אמון (בפסקה זו "הוראה שהופרה" –  מי שנקבע לגביו בהליך שיפוטי או מנהלי לפי דין שהפר הוראות דין).

 

 

 

 

(ב)       השר יקבע הוראות לעניין דרישת הערובה ממפר אמון לפי סעיף זה ובין השאר, הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה וחילוטה.

 

 

סימן ו': רישום יבואנים, מתן תעודת יבואן רשום

 

 

רשם היבואנים

3כז.

(א)      מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לעניין זה מבין עובדי השירות, יהיה רשם של יבואני מזון (להלן –רשם יבואנים).

 

 

 

 

(ב)       רשם היבואנים ינהל מרשם, שבו ירשום יבואני מזון (להלן – מרשם היבואנים).

 

 

סימן ז': רישום יבואן ותנאיו

 

 

הסדרת מתן תעודה

3כח.

(א) המבקש להירשם במרשם היבואנים יגיש בקשה לרשם היבואנים, בצירוף מסמכים ותצהיר בנוסח שקבע השר בתקנות לפי סעיף 3לה. הבקשה יוכל שתוגש בדרך אלקטרונית.  

 

 

 

 

 

 

(ב) רשם היבואנים ייתן תעודת יבואן רשום למבקש לאחר שמצא, כי הוא עומד בתנאים שנקבעו לפי פרק זה. רשם היבואנים  רשאי להתנות את התעודה בתנאים, התנה את התעודה  בתנאים יצוינו התנאים בתעודה.

 

 

שינוי תנאים

3כט.

מנהל שירות המזון  רשאי לשנות, להוסיף או לגרוע את תנאי הרישום, אם מצא כי קיים צורך חיוני בכך לשם שמירה על בריאות הציבור.

 

 

תקופת תוקפה של תעודה

3ל.

תוקפה של תעודת יבואן רשום שלוש שנים מיום נתינתה.

 

 

סימן ח': אי רישום, במרשם, ביטול רישום  יבואן במרשם או הגבלתו

 

 

תנאים שבקיומם אין לתת רישיון יבואן או שיש לבטלו

3לא.

(א)      מנהל שירות המזון לא ירשום אדם במרשם היבואנים או יבטל את רישומו של יבואן רשום לתקופה מוגבלת שלא תעלה על 24 חודשים, אם נתקיים במבקש הרישום או ביבואן הרשום, לפי העניין, אחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1)       הרישום נעשה על יסוד מידע כוזב או שגוי;

 

 

 

 

 

 

 

(2)       מתקיים בו או באחד מנושאי המשרה בעסקו של היבואן הרשום, שלגביו נתבקש רישום היבואן או ניתנה תעודת יבואן רשום, אחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

 

 

(א)      הוא הורשע בעבירה הקשורה בעיסוקו או שמחמת חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לשמש במשרה;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ב)       הוגש נגדו כתב אישום בעבירה הקשורה בעיסוקו שהיא פשע;

 

 

 

 

 

 

 

(3)       לעניין סעיף זה, "נושא משרה" כל אחד מאלה: בתאגיד - בעל השליטה או  מנהל כללי, בתאגיד שאינו חברה - נושא תפקיד מקביל או דומה לתפקיד האמור, ובעסק שאינו תאגיד – בעל העסק או היבואן הרשום.

 

 

 

 

 

 

(ב)       לא רשם מנהל שירות המזון או ביטל רישום אדם במרשם היבואנים, יהיה אותו אדם רשאי לבקש רישום מחדש רק לאחר שעברה התקופה המוגבלת שקבע לו מנהל שירות המזון כאמור בסעיף קטן (א).

 

 

החלטת סירוב או ביטול

3לב.

החלטת רשם היבואנים לסרב לרשום אדם כיבואן או לבטל  רישום של אדם כיבואן תהיה מנומקת.

 

 

זכות טיעון

3לג.

לא יבטל מנהל שירות המזון רישום יבואן אלא לאחר שנתן לבעליו הזדמנות להשמיע את טענותיו; אולם, אם מצא כי נשקפת סכנה מידית חמורה לציבור, רשאי הוא להתלות  את הרישום לאלתר עד שתחלוף הסכנה.

 

 

השגה

3לד.

(א)      החליט מנהל שירות המזון לבטל רישום יבואן או להתלותו, או סירב לרשום יבואן במרשם היבואנים, רשאי מבקש הרישום להשיג על כך בכתב בפני ראש שירותי בריאות הציבור.

 

 

 

 

 

 

(ב)       אין בהגשת השגה כדי לעכב את התליית הרישום.

 

 

תקנות יבוא מזון

3לה.

שר הבריאות רשאי להתקין תקנות בדבר -

 

 

 

 

 

 

(1)       הגשת בקשה לרישום יבואן ולחידושו, המסמכים שיש לצרף לבקשה והתנאים שעל המבקש לקיים לשם הרישום לרבות נוסח התעודה. וכן תנאים לביטול הרישום; המנהל רשאי לדרוש מסמכים נוספים לצורך החלטתו;

 

 

 

 

 

 

(2)       התנאים למתן התעודות שעל היבואן לקיים כתנאי להכנסת המזון לישראל ושחרורו מתחנת הסגר; התנאים לביטול התעודות או סירוב ליתן אותן, נוסחן ודרכי נתינתן, וכן נוסח התצהיר; תקנות לפי פסקה זו יכול שיקבעו דרישות לגבי סוגי מזון מסוימים ומקומות ייצורם, ובלבד שכל הבחנה בין מדינות תיעשה מטעמים של שמירה על בריאות הציבור;

 

 

 

 

 

 

(3)       המסמכים לרבות תעודה מהרשויות בארץ שממנה יובא המזון, הטפסים, התצהירים  והמסמכים שעל היבואן לשמור, להציג או לתת למנהל שירות המזון, למי שהוא הסמיכו או למפקח, ודרכי מסירתם;  תקנות לפי פסקה זו יכול שיקבעו דרישות שונות לגבי סוגי מזון מסוימים, או מקומות ייצורם וכן לקבוע מדינות שיבואן רשום רשאי לייבא מהן מזון מסוגים שנקבעו בתקנות לפי פסקה זו ואת היצרנים שיבואן מורשה רשאי לייבא מהם מזון, ובלבד שכל הבחנה בין מדינות תיעשה מטעמים של שמירה על בריאות הציבור; קבע השר בתקנות לפי פסקה זו יצרני מזון כאמור ינהל רשם היבואנים רישום של היצרנים בארצות האמורות.

 

 

 

 

 

 

(4)       הוראות מיוחדות לגבי בקשות לשחרור מזון מתחנת הסגר של מזון מן החי; תקנות לפי פסקה זו יכול שיקבעו הוראות שונות לסוגי מזון מסוימים;

 

 

 

 

 

 

(5)       דרכי הגשת בקשה לתעודת שחרור המזון מתחנת הסגר, המסמכים שיש לצרף לבקשה, התנאתה בתנאים, לרבות לעניין שיווק המזון, דרכי הסירוב למתן האישור, וכן מתן ערבות בנקאית כבטוחה לקיום התנאים; תקנות לפי פסקה זו יכול שיקבעו דרישות שונות לגבי סוגי מזון מסוימים, מקומות ייצורם או מדינות ייצור מסוימות, ובלבד שכל הבחנה בין מדינות תיעשה מטעמים של שמירה על בריאות הציבור;

 

 

 

 

 

 

(6)       דרכי רישום במרשם היצרנים, לרבות הגדרת היצרן ופרטי הרישום;

 

 

 

 

 

 

(7)       מתן אישור למי שאינו יבואן רשום לייבא מזון לסוגי שימוש או יעוד מסוימים שלא לשיווק בתנאים שקבע, ומתן פטור מתחולת התקנות למקרים מסוימים שקבע כאמור;

 

 

 

 

 

 

(8)       הוראות לעניין דיגום מזון בתהליך היבוא;

 

 

 

 

 

 

(9)       קביעת אגרות באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בעד  -

 

 

 

 

 

 

 

(א)      טיפול בבקשה לרישום יבואן או חידושו, ומתן תעודת יבואן רשום;

 

 

 

 

 

 

 

(ב)       טיפול בבקשה לאישור מוקדם ליבוא או חידושו, ומתן תעודת אישור מוקדם ליבוא;

 

 

 

 

 

 

 

(ג)       טיפול בהודעה;

 

 

 

 

 

 

 

(ד)       טפול בבקשה לתעודת שחרור ומתן תעודת שחרור;

 

 

 

 

 

 

(10)     קביעת חובה על יבואן רשום  למסור מידע על מצרך מזון מסוים המיועד ליבוא ובכלל זה לקבל את המפרט של מצרך מזון מסוים או תוצאות בדיקה המתייחסים, לאיכות ובטיחות ייצור המזון ומצרך המזון  באתרי יצורם ובכלל זה לקבל את המפרט מהיצרן בחוץ לארץ, הכל לפי דרישת מנהל שירות המזון.

 

 

פרק ב'3: חובת משווק מזון

 

 

מטרה

3לו.

פרק זה בא להסדיר את אחריותו של משווק המזון וחובותיו על מנת להבטיח כי המזון הנמכר יוצר בידי בעל רישיון יצרן או שהובא בידי בעל תעודת יבואן רשום, וכי הוא משווק ברמת איכות ובטיחות נאותים המתאימים לאמות המידה, שנקבעו בחקיקה לגבי המזון בישראל.

 

 

שיווק מזון

3לז.

(א)      משווק מזון לא ימכור מזון אלא אם התקיימו כל אלה-

 

 

 

 

 

 

 

(1) הוא בעל רישיון עסק;

 

 

 

 

 

 

 

(2) הוא קבל לידיו עותק של רישיון יצרן או היתר תקפים כהגדרתם בפרק ב'1 או עותק של תעודת יבואן רשום תקפה כהגדרתה בפרק ב'2, שלפיהם המזון יוצר בידי בעל רישיון יצרן  או היתר או יובא בידי יבואן רשום;

 

 

 

 

 

 

 

(3) הוא מקיים את התנאים שסומנו על המזון על ידי בעל רישיון היצרן או בעל תעודת היבואן הרשום, לפי העניין, לרבות לעניין תנאי אחסון והובלה.

 

 

 

 

 

 

 

(4) הוא נוכח, לגבי סוגי מזון מסוימים, כי המזון יוצר לפי דרישות הדין החל עליו. שר הבריאות יקבע את סוגי המזון ודרכי ההוכחה.

 

 

 

 

(ב)       משווק ישמור את המסמכים לרבות בדיקות, מפרטים ואישורים, ששר הבריאות קבע, לרבות מסמכים מבעל רישיון היצרן או היבואן הרשום ופרטי המשווקים שלהם מכר את מצרכי המזון (בפרק זה- מסמכים), הנוגעים לכל אצוות מזון ששיווק תקופה של 7 שנים מהתאריך האחרון לשימוש או המומלץ לשימוש במזון; שר הבריאות רשאי לקבוע את פרטי המסמכים.

 

 

 

 

(ג)       המשווק יציג את המסמכים המפורטים בסעיף זה לפי דרישת המפקח.  

 

 

 

 

(ד)       שר הבריאות רשאי להתקין תקנות בדבר התנאים לשיווק מזון, ובכלל זה החסנתו, הפצתו, הובלתו, פרסומו, הצגתו, התווייתו, שמירתו, העברתו, משלוחו, וכן בדבר ייצורו לפי סעיף 3לז(א)(4)."

הוספת כותרת

5.  

לפני סעיף 4 לפקודה, יבוא:

 

 

"פרק ב'4: סמכויות וחובות"

החלפת סעיף 4

6.  

במקום סעיף 4 לפקודה יבוא:

 

 

"הסמכת מפקחים

4.

(א)      שר הבריאות רשאי להסמיך מפקחים לשם פיקוח על ביצוע הוראות פקודה זו, ובלבד שהסמכת מפקח שאינו עובד משרד הבריאות תהיה על פי דרישת הממונה על העובד או בהסכמת הממונה.

 

 

 

 

 

 

(ב)       לא יוסמך מפקח, אלא אם כן התקיימו בו כל  אלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1)       משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

 

 

 

 

 

 

 

(2)       הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פקודה זו, כפי שהורה שר הבריאות בהסכמת השר לביטחון הפנים;

 

 

 

 

 

 

 

(3)       הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר הבריאות, בהסכמת השר לביטחון הפנים.

 

 

פיקוח

4א.

(א)      לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי פקודה זו, רשאי  מפקח, לאחר שהזדהה לפי סעיף קטן (ד)-

 

 

 

 

 

(1)       להיכנס לכל מקום שבו מייצרים או מוכרים מזון, כדי לבדוק אותו ואת אופן תהליכי ייצורו או מכירתו ואולם לא ייכנס מפקח  למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט;

 

 

 

 

 

(2)       לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה ומסמך הנוגעים למזון; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה – 1995[3].

 

 

 

 

 

(3)       לערוך מדידות או ליטול דוגמאות של מצרכי מזון או חומרים אחרים העשויים לדעתו לשמש רכיב במזון או לשמש בייצורו, לזהם מזון או להשפיע על איכותו בדרך אחרת, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;

 

 

 

 

 

(4)       לדרוש מכל אדם הנמצא במקום למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

 

 

 

 

(ב)       התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות פקודה זו רשאי מפקח –

 

 

 

 

 

(1)       לחקור אדם שלדעתו קשור לעבירה  כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור;  על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)[4], בשינויים המחויבים;

 

 

 

 

 

(2)       לבקש מבית משפט צו חיפוש על פי סעיף 23 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], התשכ"ט – 1969[5] (להלן – פקודת מעצר וחיפוש) ולבצעו;  על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו- 45 לפקודת מעצר וחיפוש,  בשינויים המחויבים;

 

 

 

 

 

(3)       לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה או  העשוי לשמש ראיה על עבירה כאמור;  על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים; לעניין זה, "חפץ" – לרבות מסמך, מזון, כלי רכב המובילים מזון, אמצעים ליצור מזון   וחומרי אריזה.

 

 

 

 

(ג)

(1)       התעורר חשד כי מזון יוצר, שווק או סומן בניגוד להוראות הפקודה או קיים חשד כי מזון עלול לסכן את  בריאות הציבור, רשאי מפקח להורות על שמירת המזון בידי בעליו, באופן ובמקום שיורה המפקח (להלן - צו  הקפאה),  עד שיחול אחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

(א) תינתן הוראה של רופא ממשלתי על פי סעיף 7;

 

 

 

 

 

 

(ב) בית משפט, שלו הוגש כתב אישום על עבירה שנעברה לעניין אותו מזון, יחליט מה ייעשה בו; מפקח רשאי לפנות לבית משפט בבקשה להארכת צו הקפאה אף אם לא הוגש כתב אישום, בתוך תקופת תוקפו של הצו.

 

 

 

 

 

(2)       תוקפו של צו הקפאה לא יעלה על חודשיים.       

 

 

 

 

(ד)       מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פקודה זו, אלא אם התקיימו שני אלה:

 

 

 

 

 

(1)       הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; עם זאת, מפקח רשאי שלא ללבוש מדים כאשר הוא נדרש בעת מילוי תפקידו ללבוש לבוש מיוחד העונה לדרישות התברואה המיוחדות של המקום.

 

 

 

 

 

(2)       יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח, שאותה יציג על פי דרישה.

 

 

סמכויות פיקוח מיוחדות

4ב.

(א)      בלי לגרוע מהוראות פקודה זו, אם קיים חשד סביר שלא מתקיימות במזון הוראות לפי פקודה זו, והמנהל מצא שהדבר דרוש באופן סביר למניעת סיכון לבריאותו, לגופו או לחייו של אדם, רשאי הוא לאסור את מכירתו ולתת הוראות, לעניין אופן החזקתו והטיפול בו, ובכלל זה, להורות על החזרתו למקום שממנו הביאו אותו, ובכפוף לסעיף 7 להשמידו.

 

 

 

 

 

 

(ב)       על אף האמור בכל דין, הוראות סעיף זה יחולו על הבאה או גרם הבאה של מזון, מהאזור ומשטחי המועצה הפלסטינית לישראל.

 

 

 

 

 

 

(ג)       הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על מזון כאמור באותו סעיף קטן, אשר יוצר כדין ביישובים הנתונים לפיקוח מנהל שירות המזון ונמצא בשטחי יישובים אלה עד להבאתו לישראל.

 

 

 

 

 

 

(ד)       בסעיף זה, "אזור" ו"שטחי המועצה הפלסטינית" – כהגדרתם בתוספת לחוק לתיקון ולהארכת תקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-2007 [6]."

החלפת סעיף 5

7.  

במקום סעיף 5 לפקודה, יבוא: 

 

 

"חובותיו של מפקח

5.

מפקח ימציא לרופא המחוזי הנוגע בדבר, לשם אנליזה בידי מעבדה, כל דוגמת מזון שנטל לפי סעיף 4א(א)(3), אם הוא חושד כי בוצעה עבירה לפי הוראות פקודה זו או תקנות שלפיה."

תיקון סעיף 6

8.  

בסעיף 6 לפקודה, במקום המילים "כימאי ממשלתי יערוך" יבוא "מעבדה תערוך", במקום המילים "שהמציא לו מפקח וייתן" יבוא "שהמציא לה מפקח ותיתן", ואחרי המילים "הנוגעים בדבר", יבוא "ולמנהל שירות המזון או למי שהוא הסמיכו".

תיקון סעיף 7

9.  

בסעיף 7 לפקודה, בסופו, יבוא: "לעניין סעיף זה, מזון ייראה כמוצג למכירה למאכל אדם, זולת אם הוכח היפוכו של דבר."

הוספת סעיף 7א

10.  

אחרי סעיף 7 לפקודה, יבוא:

 

 

"אחריות יצרן, יבואן ומשווק

7א.

(א)      נודע ליצרן, ליבואן או למשווק כי מזון שייצר, ייבא, הציג למכירה או מכר, הזיק או עלול להזיק לבריאות אדם, יפעל למניעת הסכנה מצריכת המזון באופן מידי, וינקוט את כל האמצעים הדרושים למניעת הצריכה של מוצרי המזון כאמור ובד בבד יודיע על כך למנהל שירות המזון, וידווח לו על הפעולות שנקט למניעת השימוש במזון. קבל הוראות לעניין זה ממשרד הבריאות - יפעל לפי ההוראות. לעניין זה, "יפעל" – ימנע את השימוש במזון, ואם המזון נמצא בדרכי השיווק, יוציאו מדרכי השיווק וימסור הודעה לציבור;

 

 

 

 

 

 

(ב)       יצרן, יבואן או משווק שנודע לו על היזק או התכנות היזק לבריאות אדם כאמור בסעיף קטן (א) בעקבות תלונה, ישמור רשומות של כל תלונה שנתקבלה כאמור כל עוד המצרך האמור נמכר או מוצג למכירה בין על ידו ובין על ידי מי שהוא שיווק לו את המצרך ולתקופה של משך שבע שנים לפחות מיום הפסקת מכירתו או הצגתו למכירה כאמור.

הוספת סעיפים  21א עד 21ו

11.  

אחרי סעיף 21 לפקודה, יבוא:

 

 

" סימון מזון

21א.

(א)      יצרן או יבואן יסמן על אריזה המכילה מזון, את הסימונים המפורטים להלן, לעניין זה, "סימון" – לרבות התוויה: 

 

 

 

 

 

 

 

(1)       כפי שנקבעו בתקנות לפי סעיף 3(א)(1);

 

 

 

 

 

 

 

(2)       הימצאות גלוטן במזון כפי שנקבע בתקנות לפי סעיף 3(א)(2א);

 

 

 

 

 

 

 

(3)       אזהרה על גבי אריזות של פיצוחים, ממרחים, גרעיני תירס ונקניקיות כפי שנקבעה בתקנות לפי סעיף 3א (בסעיף זה – אזהרה);

 

 

 

 

 

 

 

(4)       סימון תזונתי של הסוכרים במזון ארוז מראש כפי שנקבע בתקנות לפי סעיף 3ב .

 

 

 

 

(ב)       משווק יסמן  את האזהרה במקום ממכר שלא באריזה, של פיצוחים, ממרחים, גרעיני תירס ונקניקיות בשלט כפי שנקבע בתקנות לפי סעיף 3א;

 

 

איסור סימון

21ב.

(א) לא ישנה אדם ובכלל זה, לא יסתיר, לא יסיר, לא ימחק ולא יוסיף כל סימון, סימן, תווית או פרט על אריזת מזון, אלא אם הותר הדבר על ידי מנהל שירות המזון או מי שהסמיכו לכך.

 

 

 

 

 

 

(ב) לא ייחס אדם סגולת ריפוי למצרך מזון בין בסימון על האריזה ובין בדרך פרסומת כלשהיא ולא יפרסם כי צריכתו על ידי אדם עשויה לרפא מחלה כלשהי או למנעה.

 

 

חובות והגבלות

21ג.

(א)      לא ייצר יצרן ולא ייבא יבואן מזון שהתקיים בו אחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1)       איכותו, מהותו או תכונותיו הן בניגוד לתקנות שנקבעו לפי סעיף 3(א)(2), לעניינים האמורים, ובכלל זה תקנות לעניין חסר ברכיב מן הרכיבים של חומר או תוספת של דבר זר בחומר או שיעור של מים בו או שהוא מכיל חומרים רעלנים;

 

 

 

 

 

 

 

(2)       המזון יוצר מחומרים שאינם ראויים למאכל אדם או בניגוד לתקנות לפי סעיף 3, הקובעות דרישות לייצור מצרך מזון או להרכבו, לרבות דרישות לאיכות המים בתהליך הייצור;

 

 

 

 

 

 

 

(3)       כשנמצא בו או נתווסף אליו דבר שאינו צריך להימצא בו, או חסר בו דבר שצריך להימצא בו, שיש בו או בחסרונו, לפי העניין, כדי לפגום בתקינות המזון או בטיחותו, או בניגוד לתקנות שהותקנו לפי סעיף 3(א)(2);

 

 

 

 

 

 

 

(4) אריזתו, החומרים שמהם היא עשויה, תכולתה, תכונותיה או דרכי החזקתה נקבעו או נאסרו בתקנות לפי סעיף 3, אלא כאמור באותן תקנות;

 

 

 

 

 

 

(ב)       לא ייצר יצרן מזון, לא  ייבא יבואן מזון  ומשווק לא ימכור מזון שהתקיים בו אחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1)       המזון יוצר, יובא או שווק, לפי העניין, בתנאי תברואה או ייצור בלתי נאותים או בניגוד לתקנות שהותקנו לפי סעיף 10 לחוק רישוי עסקים או בניגוד לתקנות שהותקנו לפי סעיפים 3יד(א)(3), 3 לז(א)(4) או 3 לז(ד); לעניין סעיף זה, "תנאי תברואה או ייצור בלתי נאותים" – תנאים שיש בהם כדי לפגום בתקינות המזון או בטיחותו או בניגוד לתקנות בדבר איכות מזון לפי סעיף 3;

 

 

 

 

 

 

 

(2)       כשנמצא בו או באריזתו רעלן, חומר רעיל, מזוהם, מזיק או בלתי ראוי למאכל אדם;

 

 

 

 

 

 

 

(3) שנתקלקל או הושחת מסיבה כלשהי;

 

 

 

 

 

 

 

(4)       שהוא שאריות או שיש בו שאריות, בניגוד לתקנות לפי סעיף 3;

 

 

 

 

 

 

(ג)       משווק לא יארוז מזון שאריזתו, החומרים שמהם האריזה עשויה, תכולתה, תכונותיה או דרכי החזקתה נקבעו או נאסרו בתקנות לפי סעיף 3, אלא כאמור באותן תקנות;

 

 

תאריך אחרון לשימוש או המומלץ לשימוש

21ד.

(1)       לא ימכור אדם מזון ולא ייבא יבואן מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, כפי שקבע יצרן המזון,  עבר;

 

 

 

 

 

 

(2)       לא ייצר יצרן מזון ממצרך מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, כפי שקבע יצרן מצרך המזון, עבר.

 

 

התאמת מסמכים למזון או למסמך קודם שהוגש ביחס  לאותו מזון

21ה.

לא ייתן יצרן או יבואן מסמך המתייחס למזון שהוא מיצר, מייבא או מוכר, לגבי פרט כלשהו במסמך, לרבות לגבי ייצור המזון והתווייתו, שהתקיים בהם אחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1)       אינו תואם את המזון;

 

 

 

 

 

 

 

(2)       אינו תואם מסמכים אחרים שהגיש לגבי אותו המזון.

 

 

חובת עריכת בדיקות

21ו.

יצרן, יבואן או משווק יבדוק מצרך מזון שנקבע לגביו בתקנות לפי סעיף 3 כי יש לבדקו."

ביטול סעיפים 22 ו-23 והוספת פרק ד'

12.  

במקום סעיפים 22 ו-23 יבוא:

 

 

"פרק ד': עונשין

 

 

עונשין

22א.

(א)      העושה אחד מאלה, דינו -  מאסר חצי שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977[7] (להלן - חוק העונשין), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור.

 

 

 

 

 

 

 

(1)       לא שומר מסמכים ששר הבריאות קבע או אינו מציגם לפי דרישת המפקח בניגוד לסעיפים 3ה(ד) או (ה)  3כג(א) או (ב), או 3לז(ב) או (ג),  לפי העניין;

 

 

 

 

 

 

 

(2)       מוכר מזון מבלי לקיים את התנאים שסומנו על המזון על ידי בעל רישיון היצרן או בעל תעודת היבואן הרשום, בניגוד לסעיף 3לז(א)(3);

 

 

 

 

 

 

 

(3)       משווק מזון בניגוד לתקנות לפי סעיף 3לז(ד);

 

 

 

 

 

 

 

(4)       אינו מקיים הוראה מהוראות צו הקפאה של מפקח לפי סעיף 4א(ג) שנמסר לו לפי הוראות סעיף 35;

 

 

 

 

 

 

 

(5)       מוכר או מסמן בשר מיושן, בשר מיושן קפוא, בשר מצונן או בשר קפוא, שהוספו לו מים או חומר מכל סוג שהוא, שלא כמוצר בשר מעובד, בניגוד לסעיף 10א(ב);

 

 

 

 

 

 

 

(6)       מוכר, מסמן, מאחסן או מייבא  -

 

 

 

 

 

 

 

 

(א)      בשר כבשר מיושן, כשהבשר אינו בשר מיושן, בניגוד לסעיף 10א(ג);

 

 

 

 

 

 

 

 

(ב)       בשר כבשר מיושן קפוא, כשהבשר אינו בשר מיושן קפוא, בניגוד לסעיף 10א(ד);

 

 

 

 

 

 

 

 

(ג)       בשר כבשר טרי או מצונן, כשהבשר אינו בשר טרי או מצונן, בניגוד לסעיף 10א(ה);

 

 

 

 

 

 

 

 

(ד)       בשר כבשר קפוא, כשהבשר אינו בשר קפוא, בניגוד לסעיף 10א(ו);

 

 

 

 

 

 

 

(7)       מוכר מוצר בשר מעובד כשהוא אינו מסומן במלים "מוצר בשר מעובד" או "מוצר המכיל בשר" או כשהוא מסומן בניגוד להוראות שקבע שר הבריאות לפי סעיף 10א(ח);

 

 

 

 

 

 

 

(8) מוסיף סוגי חומרים שאסור להוסיפם למוצר בשר מעובד בניגוד לתקנות לפי סעיף 10א(ט)(1);

 

 

 

 

 

 

 

(9)       מסמן את שיעור המים שמכיל מוצר בשר מעובד שלא עבר טיפול בחום או מחשב את שיעור המים המוסף במוצר בשר מעובד מסוים, בניגוד לתקנות לפי סעיף 10א(ט)(2);

 

 

 

 

 

 

 

(10)     מסמן מוצר בשר מעובד, לרבות מוצר המכיל בשר, בשר מיושן, בשר מיושן קפוא, בשר מצונן או בשר קפוא, או מסמן את החומרים והמים שהוספו, או את גודל האותיות, בניגוד לתקנות לפי סעיף 10א(ט)(3);

 

 

 

 

 

 

 

(11)     מוכר מזון מבלי שהותווה כנדרש, או שמשקלו הנקי אינו תואם את האמור בתווית, בניגוד לסעיף 12;

 

 

 

 

 

 

 

(12)     מוכר מזון שאיכותו נפגמה מחמת רקב, קלקול, הזדהמות או כל סיבה אחרת, בניגוד לסעיף 13;

 

 

 

 

 

 

 

(13)     מוכר מצרך מזון שמשקלו, איכותו, מהותו אן תכונותיו שונים לרעה ממה שבקש הקונה, בניגוד לסעיף 14;

 

 

 

 

 

 

 

(14)     לא מגלה דבר שינוי במזון לשם מכירתו או מוכר מזון ששונה, בניגוד לסעיף 15;

 

 

 

 

 

 

 

(15)     מסרב למכור מזון המוצג או המצוי למכירה קמעונית למפקח, בניגוד לסעיף 16;

 

 

 

 

 

 

 

(16)     מכשיל או מעכב במזיד מפקח במהלך תפקידיו, בניגוד לסעיף 17(א);

 

 

 

 

 

 

 

(17)     מונע או מנסה למנוע ממפקח למלא כראוי את תפקידו לפי הפקודה, בניגוד לסעיף 17(ב);

 

 

 

 

 

 

 

(18) מסרב להרשות למפקח ליטול כמות מזון, בניגוד לסעיף 18;

 

 

 

 

 

 

 

(19)     אינו מסמן על אריזת המזון את הסימונים שנקבעו בתקנות, בניגוד לסעיף 21א(א)(1);

 

 

 

 

 

 

 

(20) אינו מסמן סימון תזונתי של סוכרים על אריזת מזון ארוז מראש, בניגוד לסעיף 21א(א)(4);

 

 

 

 

 

 

 

(21)     משנה, מסתיר, מסיר, מוחק או מוסיף סימון, סימן, תווית או פרט על אריזת מזון, בניגוד לסעיף 21ב(א);

 

 

 

 

 

 

 

(22) מייחס סגולת ריפוי למצרך מזון או מפרסם כי צריכתו על ידי אדם עשויה לרפא מחלה כלשהי או למנעה, בניגוד לסעיף 21ב(ב);

 

 

 

 

 

 

 

(23)     מייצר או מייבא מזון שאיכותו, מהותו או תכונותיו בניגוד לסעיף 21ג(א)(1);

 

 

 

 

 

 

 

(24)     מייצר או מייבא מזון שאריזתו, החומרים שמהם היא עשויה, תכולתה, תכונותיה או דרכי החזקתה הם בניגוד לסעיף 21ג(א)(4);

 

 

 

 

 

 

 

(25) מייצר, מייבא או משווק מזון בתנאי תברואה או ייצור בלתי נאותים או בניגוד לתקנות, בניגוד לסעיף 21ג(ב)(1);

 

 

 

 

 

 

 

(26) מייצר, מייבא או משווק מזון שנתקלקל או הושחת מסיבה כלשהי, בניגוד לסעיף 21ג(ב)(3);

 

 

 

 

 

 

 

(27) מייצר, מייבא או משווק מזון שהוא שאריות או שיש בו שאריות, בניגוד לסעיף 21ג(ב)(4);

 

 

 

 

 

 

 

(28)     משווק האורז מזון בניגוד לסעיף 21ג(ג);

 

 

 

 

 

 

 

(29)     נותן מסמך המתייחס למזון שהוא מייצר, מייבא או מוכר, שפרט בו אינו תואם את המזון או מסמכים אחרים שנתן לגבי אותו מזון, בניגוד לסעיף 21ה.

 

 

 

 

 

 

 

(30) אינו בודק מצרך מזון, בניגוד לסעיף 21ו.

 

 

 

 

 

 

 

(31) אינו שומר רשומות של תלונות שנתקבלו, בניגוד לסעיף 7א(ב);

 

 

 

 

 

 

(ב)       העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – כפל  הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:

 

 

 

 

 

 

 

(1)       מייצר מזון ללא רישיון יצרן תקף, בניגוד לסעיף 3ה(א)(1);

 

 

 

 

 

 

 

(2)       מייצר מזון שלא בהתאם לתנאי הרישיון למעט תנאי ברישיון המורה על קיום כלל הוראות הדין או מייצר מזון שלא קבוע  ברישיון היצרן או שלא לפי סוג פעילות הייצור הקבוע ברישיון היצרן, בניגוד לסעיף 3ה(א)(2);

 

 

 

 

 

 

 

(3)       מייצר מזון שנקבע לגביו כי יש לייצרו בתנאי ייצור נאותים, ללא היתר, בניגוד לסעיף 3ה(ב);

 

 

 

 

 

 

 

(4)       מסמן מצרך מזון בסמל, ללא היתר, בניגוד לסעיף 3ה(ג);

 

 

 

 

 

 

 

(5)       מייבא מזון ללא תעודת יבואן רשום תקפה, בניגוד לסעיף 3יט(א)(1);

 

 

 

 

 

 

 

(6)       מייבא מזון שנקבע לגביו כי יש לייצרו בתנאי יצור נאותים ואין בידיו מסמך מרשות מוסמכת במדינת הייצור המעיד כי המפעל מייצר את המזון בתנאי יצור נאותים, בניגוד לסעיף 3יט(א)(3);

 

 

 

 

 

 

 

(7)       מייבא מצרך מזון רגיש ללא אישור מוקדם ליבוא, בניגוד לסעיף 3יט(א)(4);

 

 

 

 

 

 

 

(8)       מייבא מזון רגיל שלא מיצרן הרשום במרשם היצרנים או בניגוד לתקנות לפי סעיף 3לה(3) בדבר המסמכים שיש להציג למנהל שירות המזון ודרכי מסירתם, בניגוד לסעיף 3כא(א)(1); 

 

 

 

 

 

 

 

(9)       מייבא מצרך מזון רגיל מבלי שמסר הודעה או תצהיר, בנוסח שקבע השר, או מבלי שקבל אישור מסירה ממשרד הבריאות, בניגוד לסעיף 3כא(א)(2);

 

 

 

 

 

 

 

(10)  לא מגיש בקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד לסעיף 3כ(א);

 

 

 

 

 

 

 

(11)     מוציא משלוח מזון רגיש מתחנת הסגר ללא קבלת תעודת שחרור, בניגוד לסעיף 3כ(ב) או בניגוד להוראות שנקבעו לפי סעיף 3לה;

 

 

 

 

 

 

 

(12)     לא מגיש בקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד לסעיף 3כא(א)(3);

 

 

 

 

 

 

 

(13)     מוציא משלוח מזון רגיל מתחנת הסגר ללא קבלת תעודת שחרור, בניגוד לסעיף 3כא(א)(3) או בניגוד להוראות שנקבעו לפי סעיף 3לה;

 

 

 

 

 

 

 

(14)     מוכר מזון מבלי שקבל לידיו עותק של רישיון יצרן או היתר או עותק של תעודת יבואן רשום,  בניגוד לסעיף 3לז(א)(2);

 

 

 

 

 

 

 

(15)     אינו מקיים את הוראות המנהל לעניין מכירה, החזקה, החזרה או השמדה של מזון, שנתנו לפי סעיף 4ב(א);

 

 

 

 

 

 

 

(16)     אינו מקיים הוראה מהוראות צו של רופא ממשלתי שנמסר לו לפי הוראות סעיף 35, בניגוד לסעיף 7;

 

 

 

 

 

 

 

(17)     אינו פועל למניעת הסכנה מצריכת המזון שייצר, ייבא, הציג למכירה או מכר לאחר שנודע לו כי המזון הזיק או עלול להזיק לבריאות אדם, בניגוד לסעיף 7א(א);

 

 

 

 

 

 

 

(18)     אינו מודיע למנהל שירות המזון כי מזון שייצר, ייבא, הציג למכירה או מכר הזיק או עלול להזיק לבריאות אדם באופן מיידי לאחר שנודע לו על כך או אינו מדווח לו על פעולותיו למניעת הסכנה מצריכת המזון, בניגוד לסעיפים 7א(א);

 

 

 

 

 

 

 

(19) אינו מקים את הוראות משרד הבריאות שנתנו לפי סעיף 7א(א);

 

 

 

 

 

 

 

(20)     מזייף מזון או מוכר מזון מזויף, בניגוד לסעיף 10;

 

 

 

 

 

 

 

(21) מוסיף למזון חומר משמר, חומר צבע או חומר אחר, בניגוד להוראות סעיף 10, או מוכר מזון המכיל חומר כאמור בניגוד לסעיף 10;

 

 

 

 

 

 

 

(22)     מוסיף למזון חומר משמר או חומר צבע מכל סוג, שלא הותר בתקנות לפי סעיף 11 או מוכר מזון שהוסף לו חומר כאמור, בניגוד לסעיף 11;

 

 

 

 

 

 

 

(23)     נותן עם מזון שהוא מוכר תעודת אחריות כוזבת או מטעה בפרט כלשהו, בניגוד לסעיף 19;

 

 

 

 

 

 

 

(24) מייחס למזון אישור או תעודת אחריות שניתנו לגבי מזון אחר, בניגוד לסעיף 20;

 

 

 

 

 

 

 

(25)     מוכר מזון עם תווית הנותנת למזון תיאור כוזב, בניגוד לסעיף 21;

 

 

 

 

 

 

 

(26)     אינו מסמן על אריזה המכילה מזון הימצאות גלוטן במזון, בניגוד לסעיף 21א(א)(2);

 

 

 

 

 

 

 

(27)     אינו מסמן אזהרה על אריזות של פיצוחים, ממרחים, גרעיני תירס או נקניקיות, בניגוד לסעיף 21א(א)(3);

 

 

 

 

 

 

 

(28)     אינו מסמן אזהרה בשלט במקום ממכר שלא באריזה של פיצוחים, ממרחים, גרעיני תירס או נקניקיות, בניגוד לסעיף 21א(ב);

 

 

 

 

 

 

 

(29) מייצר או מייבא מזון שיוצר מחומרים שאינם ראויים למאכל אדם או בניגוד לתקנות הקובעות דרישות לייצור מצרך מזון או להרכבו, בניגוד לסעיף 21ג(א)(2);

 

 

 

 

 

 

 

(30)     מייצר או מייבא מזון כשנמצא בו או נתווסף אליו דבר שאינו צריך להימצא בו, או חסר בו דבר שצריך להימצא בו, בניגוד לסעיף 21ג(א)(3);

 

 

 

 

 

 

 

(31)     מייצר, מייבא או מוכר מזון כשנמצא בו או באריזתו רעלן, חומר רעיל, מזוהם, מזיק או בלתי ראוי למאכל אדם, בניגוד לסעיף 21ג(ב)(2);

 

 

 

 

 

 

 

(32) מוכר או מייבא מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, כפי שקבע יצרן המזון,  עבר, בניגוד לסעיף 21ד(1);

 

 

 

 

 

 

 

(33)     מייצר מזון ממצרך מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, כפי שקבע יצרן מצרך המזון, עבר, בניגוד לסעיף 21ד(2);

 

 

 

 

 

 

(ג)       העובר עבירה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), ויצר בכך סכנה לחיי אדם ופגיעה חמורה בבריאותו, דינו - מאסר כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין, או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - חמש פעמים הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

 

 

 

 

 

 

(ד)       הייתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהודעה לתיקון הליקוי ושתחילתה עם מסירתה של ההודעה; לעניין זה "הודעה" – הודעה בכתב מאת המנהל.

 

 

קביעת עונש בתקנות

22ב.

שר הבריאות רשאי בתקנות שהוא מתקין לפי סעיף 3(א)(2) לפקודה, בעניין המפורט בסעיף 21ג(א)(1) ו- (3),  לקבוע כי עונשו של מי שהפר הוראה הקבועה בהן, יהיה מאסר עד שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

 

 

אחריות מעביד, מרשה ונושא משרה בתאגיד  

22ג.

(א)      מעביד, מרשה ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה כאמור בסעיף 22א בידי עובד מעובדיו, מורשהו, התאגיד או עובד מעובדי התאגיד, לפי העניין; המפר הוראת סעיף זה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" - דירקטור, מנהל פעיל, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.  

 

 

 

 

 

 

(ב)       נעברה עבירה לפי סעיף 22א בידי עובד, מורשה, תאגיד או עובד מעובדי התאגיד, חזקה היא כי המעביד, המרשה או נושא המשרה בתאגיד, לפי הענין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.

הוספת פרק ה'

13.  

אחרי סעיף 22ג לפקודה, יבוא:

 

 

"פרק ה': אמצעי אכיפה מנהליים  

 

 

סימן א' : הטלת עיצום כספי

 

 

הגדרות

22ד.

בפרק זה, "הסכום הבסיסי" – סכום כמפורט להלן, לפי העניין:

 

 

 

 

 

 

לגבי בעל רישיון יצרן, בעל תעודת יבואן  רשום או בעל רישיון עסק – 10,000 שקלים חדשים;

 

 

 

 

 

 

לגבי תאגיד שבשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו הוא עד 10 מיליון ₪ – 25,000 שקלים חדשים;

 

 

 

 

 

 

לגבי תאגיד שבשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו עולה על 10 מיליון ₪ – 50,000 ₪;

 

 

עיצום כספי בגובה הסכום הבסיסי

22ה.

(א)      הפר בעל רישיון יצרן, בעל תעודת יבואן רשום או בעל רישיון עסק הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום הבסיסי, לפי העניין:

 

 

 

 

 

 

 

(1) לא שומר מסמכים, בניגוד להוראות סעיפים 3ה(ד), 3כג(א) ו-3לז(ב) או בניגוד לתקנות לפי סעיף 3לה(3).

 

 

 

 

 

 

 

(2) מוכר מזון מבלי לקיים את התנאים שסומנו על המזון, בניגוד להוראות סעיף 3לז(א)(3).

 

 

 

 

 

 

 

(3) מוכר או מסמן בשר מיושן, בשר מיושן קפוא, בשר מצונן או בשר קפוא, שהוספו לו מים או חומר מכל סוג שהוא, שלא כמוצר בשר מעובד, בניגוד להוראות סעיף 10א(ב).

 

 

 

 

 

 

 

(4) מוכר, מסמן, מאחסן או מייבא בשר כבשר מיושן, כשהבשר אינו מיושן, בניגוד להוראות סעיף 10א(ג).

 

 

 

 

 

 

 

(5) מוכר, מסמן, מאחסן או מייבא בשר כבשר מיושן קפוא, כשהבשר אינו מיושן קפוא, בניגוד להוראות סעיף 10א(ד).

 

 

 

 

 

 

 

(6) מוכר, מסמן, מאחסן או מייבא בשר כבשר טרי או מצונן, כשהבשר אינו טרי או מצונן, בניגוד להוראות סעיף 10א(ה).

 

 

 

 

 

 

 

(7) מוכר, מסמן, מאחסן או מייבא בשר כבשר קפוא, כשהבשר אינו קפוא, בניגוד להוראות סעיף 10א(ו).

 

 

 

 

 

 

 

(8) מוכר מוצר בשר מעובד שאינו מסומן במילים "מוצר בשר מעובד" או "מוצר המכיל בשר", או מסומן בניגוד להוראות שקבע שר הבריאות, לפי סעיף 10א(ח).

 

 

 

 

 

 

 

(9) מוסיף סוגי חומרים שאסור להוסיפם למוצר בשר מעובד, בניגוד לתקנות לפי סעיף 10א(ט)(1). 

 

 

 

 

 

 

 

(10) מסמן שיעור מים שמכיל מוצר בשר מעובד שלא עבר טיפול בחום, או מחשב את שיעור המים המוסף במוצר בשר מעובד, בניגוד לתקנות לפי סעיף 10א(ט)(2). 

 

 

 

 

 

 

 

(11) מסמן מוצר בשר מעובד, בניגוד לתקנות לפי סעיף 10א(ט)(3).

 

 

 

 

 

 

 

(12) מוכר מזון מבלי שהתווה אותו כנדרש, לרבות לעניין המשקל הנקי של המזון, בניגוד לתקנות לפי סעיף 12.

 

 

 

 

 

 

 

(13) מוכר מזון שאיכותו נפגמה מחמת רקב, הזדהמות או כל סיבה אחרת, בניגוד להוראות סעיף 13.

 

 

 

 

 

 

 

(14) אינו מסמן על אריזת המזון את הסימונים שנקבעו בתקנות, בניגוד להוראות סעיף 21א(א)(1).

 

 

 

 

 

 

 

(15) אינו מסמן סימון תזונתי של הסוכרים במזון ארוז מראש, בניגוד להוראות לפי סעיף 21א(א)(4).

 

 

 

 

 

 

 

(16) משנה, מסתיר, מסיר, מוחק או מוסיף סימון, סימן, תווית או פרט על אריזת מזון, בניגוד להוראות סעיף 21ב(א).

 

 

 

 

 

 

 

(17) מייחס סגולת ריפוי למצרך מזון, בין בסימון על האריזה ובין בדרך פרסומת כלשהי, או מפרסם כי צריכתו עשויה לרפא מחלה כלשהי או למנעה, בניגוד להוראות סעיף 21ב(ב).

 

 

 

 

 

 

 

(18) מייצר או מייבא מזון שאיכותו, מהותו או תכונותיו הן בניגוד לתקנות לפי סעיף 21ג(א)(1).

 

 

 

 

 

 

 

(19) מייצר או מייבא מזון באריזה, שהחומרים שמהם היא עשויה, תכונותיה, תכולתה, ודרכי החזקתה, הם בניגוד לתקנות לפי סעיף 21ג(א)(4).

 

 

 

 

 

 

 

(20) אורז מזון באריזה, שהחומרים שמהם היא עשויה, תכונותיה, תכולתה, ודרכי החזקתה, הם בניגוד לתקנות לפי סעיף 21ג(ג).

 

 

 

 

 

 

 

(21) מייצר, מייבא או משווק מזון בתנאי תברואה או ייצור בלתי נאותים, בניגוד לתקנות לפי סעיף 10 לחוק רישוי עסקים ולפי סעיף 3יד(א)(3).

 

 

 

 

 

 

 

(22) מייצר, מייבא או משווק מזון שהוא שאריות או שיש בו שאריות, בניגוד לתקנות לפי סעיף 21ג(ב)(4).

 

 

 

 

 

 

 

(23) נותן מסמך המתייחס למזון שהוא מייצר, מייבא או מוכר, שפרט בו אינו תואם את המזון או מסמכים אחרים שנתן לגבי אותו מזון, בניגוד לסעיף 21ה.

 

 

 

 

 

 

 

(24) לא בודק מצרך מזון, בניגוד לתקנות לפי סעיף 21ו.

 

 

 

 

 

 

 

(25) אינו שומר רשומות של תלונות שהתקבלו, בניגוד להוראות סעיף 7א(ב).

 

 

עיצום כספי בשיעור פי שניים מהסכום הבסיסי

22ו.

(ב)       הפר בעל רישיון יצרן, בעל תעודת יבואן רשום או בעל רישיון עסק הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראת פרק זה בשיעור פי שניים מהסכום הבסיסי, לפי העניין:

 

 

 

 

 

 

 

(1) מייצר מזון ללא רישיון יצרן תקף, בניגוד להוראות סעיף 3ה(א)(1).

 

 

 

 

 

 

 

(2) מייצר מזון שלא בהתאם לתנאי הרישיון, או מייצר מזון שלא קבוע ברישיון היצרן, או שלא לפי סוג פעילות הייצור הקבוע ברישיון היצרן, בניגוד להוראות סעיף 3ה(א)(2).

 

 

 

 

 

 

 

(3) מייצר מזון שנקבע לגביו כי יש לייצרו בתנאי ייצור נאותים, ללא היתר, בניגוד להוראות סעיף 3ה(ב).

 

 

 

 

 

 

 

(4) מסמן מצרך מזון בסמל, ללא היתר, בניגוד להוראות סעיף 3ה(ג).

 

 

 

 

 

 

 

(5) מייבא מזון ללא תעודת יבואן רשום, בניגוד להוראות סעיף 3יט(א)(1).

 

 

 

 

 

 

 

(6) מייבא מזון ללא מסמך מרשות מוסמכת במדינת הייצור המעיד כי המזון מיוצר בתנאי ייצור נאותים, בניגוד להוראות סעיף 3יט(א)(3).

 

 

 

 

 

 

 

(7) מייבא מצרך מזון רגיש ללא אישור מוקדם לייבוא, בניגוד להוראות סעיף 3יט(א)(4).

 

 

 

 

 

 

 

(8) מייבא מזון רגיל שלא מיצרן הרשום במרשם היצרנים, בניגוד להוראות סעיף 3כא(א)(1).

 

 

 

 

 

 

 

(9) מייבא מצרך מזון רגיל מבלי שמסר הודעה או תצהיר, בנוסח שקבע השר, או מבלי שקיבל אישור מסירה ממשרד הבריאות, בניגוד להוראות סעיף 3כא(א)(2).

 

 

 

 

 

 

 

(10) לא מגיש בקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד להוראות סעיף 3כ(א) או סעיף 3כא(א)(3).

 

 

 

 

 

 

 

(11) מוציא משלוח מזון רגיש ללא תעודת שחרור, בניגוד להוראות סעיף 3כ(ב).

 

 

 

 

 

 

 

(12) מוציא משלוח מזון רגיל ללא תעודת שחרור, בניגוד להוראות סעיף 3כא(א)(3).

 

 

 

 

 

 

 

(13) מוכר מזון מבלי שקיבל לידיו העתק רישיון יצרן או היתר או העתק תעודת יבואן רשום, בניגוד להוראות סעיף 3לז(א)(2).

 

 

 

 

 

 

 

(14) אינו מקיים את הוראות המנהל לעניין מכירה, החזקה, החזרה או השמדה של מזון, שניתנו לפי הוראות סעיף 4ב(א). 

 

 

 

 

 

 

 

(15) אינו מקיים את הוראות משרד הבריאות, שניתנו לפי הוראות סעיף 7א(א).

 

 

 

 

 

 

 

(16) מוסיף למזון חומר משמר או חומר צבע, או מוכר מזון שהוסף לו חומר כאמור, שלא כפי שהותר בתקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון), התשס"א-2001, בניגוד להוראות סעיף 11.

 

 

 

 

 

 

 

(17) נותן עם מזון שהוא מוכר תעודת אחריות כוזבת או מטעה בפרט כלשהו, בניגוד להוראות סעיף 19.

 

 

 

 

 

 

 

(18) מייחס למזון אישור או תעודת אחריות שניתנו לגבי מזון אחר, בניגוד להוראות סעיף 20.

 

 

 

 

 

 

 

(19) מוכר מזון עם תווית הנותנת למזון תיאור כוזב, בניגוד להוראות סעיף 21. 

 

 

 

 

 

 

 

(20) אינו מסמן על אריזה המכילה מזון הימצאות גלוטן במזון, בניגוד להוראות סעיף 21א(א)(2).

 

 

 

 

 

 

 

(21) אינו מסמן אזהרה על אריזות של פיצוחים, ממרחים, גרעיני תירס או נקניקיות, בניגוד להוראות סעיף 21א(א)(3).

 

 

 

 

 

 

 

(22) אינו מסמן אזהרה בשלט במקום ממכר שלא באריזה, של פיצוחים, ממרחים, גרעיני תירס או נקניקיות, בניגוד להוראות סעיף 21א(ב).

 

 

 

 

 

 

 

(23) מייצר או מייבא מזון שיוצר מחומרים שאינם ראויים למאכל אדם, בניגוד להוראות סעיף 21ג(א)(2).

 

 

 

 

 

 

 

(24) מייצר או מייבא מזון שנמצא בו או נתווסף אליו דבר שאינו צריך להימצא בו, או חסר בו דבר שצריך להימצא בו, שיש בו או בחסרונו, לפי העניין, כדי לפגום בתקינות המזון או בטיחותו, בניגוד להוראות סעיף 21ג(א)(3).

 

 

 

 

 

 

 

(25) מייצר, מייבא או מוכר מזון שנמצא בו או באריזתו רעלן, חומר רעיל, מזוהם, מזיק או בלתי-ראוי למאכל אדם, בניגוד להוראות סעיף 21ג(ב)(2).

 

 

 

 

 

 

 

(26) מוכר או מייבא מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו עבר, בניגוד להוראות סעיף 21ד(1).

 

 

 

 

 

 

 

(27) מייצר מזון ממצרך מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו עבר, בניגוד להוראות סעיף 21ד(2).

 

 

עיצום כספי בנסיבות מחמירות

22ז.

(א)  היה לממונה יסוד סביר להניח כי בעל רישיון יצרן, בעל תעודת יבואן רשום או בעל רישיון עסק הפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, המפורטת בסעיפים 22ה ו-22ו, בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי ארבע מהסכום הבסיסי.

 

 

 

 

בסעיף זה, "נסיבות מחמירות" – הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של מצרכי מזון;

 

 

הודעה על כוונת חיוב

22ח.

(א)      היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, המפורטת בסעיפים 22ה ו-22ו (בפרק זה - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותם סעיפים, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

 

 

 

 

 

 

(ב)       בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1)       המעשה או המחדל (בפרק זה  - המעשה), המהווה את ההפרה;

 

 

 

 

 

 

 

(2)       סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

 

 

 

 

 

 

 

(3)       זכותו של המפר לטעון טענותיו בפני הממונה לפי הוראות סעיף 22ט.

 

 

 

 

 

 

 

(4)       הסמכות להוסיף על סכום עיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 22יא והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור.

 

 

זכות טיעון

22ט.

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 22ט רשאי לטעון טענותיו, בכתב, בפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

 

 

החלטת הממונה ודרישת תשלום

22י.

(א)      הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 22ט, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 22יב.

 

 

 

 

 

 

(ב)       החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -

 

 

 

 

 

 

 

(1)       להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;

 

 

 

 

 

 

 

(2)       שלא להטיל על המפר עיצום כספי -  ימסור לו הודעה על כך, בכתב.

 

 

 

 

 

 

(ג)       בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.

 

 

 

 

 

 

(ד)       לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 22ט בתוך התקופה האמורה בסעיף זה, יראו הודעה זו, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

 

 

הפרה נמשכת והפרה חוזרת

22יא.

(א)      בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

 

 

 

 

 

 

(ב)       בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי פקודה זו כאמור בסעיפים 22ה ו-22ו , בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

 

 

סכומים מופחתים

22יב.

(א)      הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

 

 

 

 

 

 

(ב)       שר הבריאות, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, ובשיעורים שיקבע.

 

 

סכום מעודכן של העיצום הכספי

22יג.

(א)      העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען טענותיו בפני הממונה כאמור בסעיף 22ט – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 22כו ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור, לפי העניין.

 

 

 

 

 

 

(ב)       הסכום הבסיסי הקבוע בסעיף 22ד יתעדכן  ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

 

 

 

 

 

 

(ג)       הממונה יפרסם ברשומות הודעה על הסכום הבסיסי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).

 

 

המועד לתשלום העיצום הכספי

22יד.

המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 22י. 

 

 

הפרשי הצמדה וריבית

22טו.

לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961[8] (בפרק זה - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

 

 

גביה

22טז.

עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה)[9].

 

 

סימן ב': התראה מנהלית

 

 

התראה מנהלית

22יז.

(א)      היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיפים 22ה ו-22ו והתקיימו נסיבות שקבע הממונה, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות סימן א', להמציא לו התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה; בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי לממשלה" - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה.

 

 

 

 

(ב)       בהתראה מנהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהא צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 22יא, וכן יציין זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 22יח.

 

 

בקשה לביטול התראה מנהלית

22יח.

(א) נמסרה למפר התראה מנהלית כאמור בסעיף 22יז, רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:

 

 

 

 

 

(1)       המפר לא ביצע את ההפרה;

 

 

 

 

 

(2)       המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.

 

 

 

 

 

 

(ב)       קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מנהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

 

 

הפרה חוזרת והפרה נמשכת לאחר הפרה

22יט.

(א)      נמסרה למפר התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור בסעיף 22יא(א).

 

 

 

 

 

 

(ב)       נמסרה למפר התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 22יא(ב), והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת.

 

 

סימן ג': התחייבות להימנע מעבירה

 

 

הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון

22כ.

היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיפים 22ה ו-22ו, והתקיימו נסיבות שקבע הממונה, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה שלפיה באפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי הוראות סימן זה, במקום שיוטל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן א'; בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי לממשלה" - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה.

 

 

תנאי ההתחייבות וגובה העירבון

22כא.

(א)      בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיפים 22ה ו-22ו, ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע הממונה, ושתחילתה ביום מסירת ההודעה כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים (בסימן זה - תקופת ההתחייבות).

 

 

 

 

 

 

(ב)       הממונה רשאי לקבוע בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעל המפר להתחייב ולעמוד בהם במהלך תקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנותה. 

 

 

 

 

 

 

(ג)       בנוסף לכתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי הממונה עירבון בסכום העיצום הכספי שהממונה היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומם של מקרים, נסיבות ושיקולים שנקבעו לפי סעיף 22כ.

 

 

תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי-הגשתם

22כב.

הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי סימן זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור בסעיף 22כ, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון בתוך התקופה האמורה, ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה, לפי סעיף 22ח.

 

 

הפרת התחייבות

22כג.

(א)      הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון לפי סימן זה והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין: 

 

 

 

 

 

 

 

(1)       המשיך המפר, במהלך תקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - יחלט הממונה את העירבון וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת כאמור בסעיף 22יא(א).

 

 

 

 

 

 

 

(2)       חזר המפר והפר, במהלך תקופת ההתחייבות, את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 22יא(ב) ויחולו הוראות אלה:

 

 

 

 

 

 

 

 

(א)      הממונה ימציא  למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ב)       שלח הממונה דרישת תשלום בשל ההפרה החוזרת לפי הוראות סעיף 22יט(ב)(1) או שהמפר לא טען טענותיו בפני הממונה לעניין אותה הפרה כאמור בסעיף 22י(ד),  יחלט הממונה את העירבון בנוסף להטלת העיצום הכספי בשל ההפרה החוזרת;

 

 

 

 

 

 

 

(3)       הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור בסעיף 22כא(ב) - יחלט הממונה את העירבון, לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון טענותיו, בכתב, לעניין זה.

 

 

 

 

 

 

(ב)       לעניין פרק זה יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה, כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.

 

 

 

 

 

 

(ג)       הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, והפר המפר פעם נוספת את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא יאפשר לו הממונה להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות סימן זה, בשל אותה הפרה. 

 

 

השבת עירבון

22כד.

עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי סימן זה, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הפקדתו  עד יום החזרתו.

 

 

עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר

22כה.

על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי פקודה זו המנויות בסעיפים 22ה ו- 22ו ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

 

 

ערעור

22כו.

(א)      על דרישת תשלום ועל התראה מנהלית ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שבו נמסרה דרישת התשלום או מיום שבו נמסרה החלטת הממונה בבקשה לביטול ההתראה המנהלית. 

 

 

 

 

 

 

(ב)       אין בהגשת ערעור על דרישת תשלום לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.

 

 

 

 

 

 

(ג)       החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי/ או הופקד עירבון לפי הוראות פרק זה, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי/ או על החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת/ או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו/ או הפקדתו, עד יום החזרתו.

 

 

פרסום

22כז.

(א)      הטיל הממונה עיצום כספי לפי פרק זה,יפרסםבציבור את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:   

 

 

 

 

 

 

 

(1)       דבר הטלת העיצום הכספי;

 

 

 

 

 

 

 

(2)       מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;

 

 

 

 

 

 

 

(3)       סכום העיצום הכספי שהוטל;

 

 

 

 

 

 

 

(4)       אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבותשבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;

 

 

 

 

 

 

 

(5)       פרטים אודות המפר, הנוגעים לעניין;

 

 

 

 

 

 

 

(6)       שמו של המפר - ככל שהמפר הוא תאגיד.

 

 

 

 

 

 

(ב)       הוגש ערעור לפי סעיף 22כו יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.

 

 

 

 

 

 

(ג)       על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה  לפרסם  את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.

 

 

 

 

 

 

(ד)       על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998[10], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

 

 

שמירת האחריות הפלילית

22כח.

(א)      תשלום עיצום כספי, המצאת התראה מנהלית או מתן כתב התחייבות ועירבון, לפי פרק זה, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיפים 22ה ו- 22ו המהווה עבירה.

 

 

 

 

 

 

(ב)       שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מנהלית או הודעה על האפשרות להגיש התחייבות ועירבון, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.

 

 

 

 

 

 

(ג)       הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום או יום הפקדת העירבון, עד יום החזרתו.

 

 

תקנות

22כט.

שר הבריאות, בהסכמת שר המשפטים,  רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות פרק זה.

 

 

אישור שר המשפטים

22ל

תקנות שבגין הפרתן ניתן להטיל עיצום כספי, יובאו לאישור שר המשפטים.

 

 

תחילה, תחולה

22לא.

הוראות פרק ד' יחולו על הפרה שנעשתה ביום תחילתו של חוק זה ואילך."  

הוספת כותרת

14.  

אחרי סעיף 25 לפקודה, יבוא:

 

 

"פרק ו': שונות"

תיקון סעיף 26

15.  

בסעיף 26 לפקודה –

 

 

(1)       בכותרת השוליים, במקום "כימאי ממשלתי" יבוא "מעבדה ";

 

 

(2)       בסעיף קטן (א), במקום "כימאי ממשלתי" יבוא "מעבדה " ובמקום "אותו כימאי" יבוא "מי שערך את התעודה".

תיקון סעיף 30

16.  

בסעיף 30 לפקודה, אחרי סעיף קטן (ב), יבוא:

 

 

"(ג)על החלטה לפי סעיף קטן (ב) ניתן לערער לבית המשפט שהוציא את הצו כאמור בסעיף קטן (א) בתוך 30 ימים מהיום שניתנה הוראת המנהל."

הוספת סעיפים 31 עד 37

17.  

אחרי סעיף 30 לפקודה, יבוא:

 

 

"התראה מנהלית וצו הגבלה מינהלי

31.

(א)      היה לנותן רישיון יצרן או למנהל שירות המזון יסוד סביר לחשד כי חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן רישיון יצרן לפי סעיף 3ה או למתן תעודת יבואן רשום לפי סעיף 3יט או כי הופר תנאי מתנאי הרישיון או התעודה או כי הופרה הוראה מההוראות לפי פקודה זו, לפי העניין, וכי קיימת בשל כך סכנה לבריאות הציבור, רשאי הוא לדרוש מבעל הרישיון או התעודה לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו (בסעיף זה ובסעיף 32 – התראה מנהלית לקראת מתן צו הגבלה), באופן ובתוך המועד שנקבעו בהתראה.

 

 

 

 

(ב)       ניתנה התראה מנהלית לקראת מתן צו הגבלה לפי הוראות סעיף קטן (א), ולא קוימו הוראותיה באופן ובמועד שנקבעו בה, רשאי נותן רישיון יצרן או מנהל שירות המזון להורות, בצו, כי לא תיעשה כל פעולה של ייצור מזון או כי תיעשה פעולה במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו, והכל במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין (בסעיף זה ובסעיף 32 – צו הגבלה מנהלי); נותן רישיון יצרן או מנהל שירות המזון רשאי לקבוע בצו ההגבלה המנהלי הוראות לעניין האחראים לביצועו ודרכי הבטחת מילויו.

 

 

 

 

(ג)       על אף הוראות סעיף קטן (א), מצא נותן רישיון יצרן או מנהל שירות המזון כי התקיים אחד מאלה, רשאי הוא להוציא צו הגבלה מינהלי בלי שנתן קודם לכן התראה מנהלית לקראת מתן צו הגבלה -

 

 

 

 

 

 

 

(1)       המזון מיוצר בלא רישיון יצרן ולא הוגשה לגביו בקשה לרישיון יצרן או לחידושו לפי הוראות סעיף 3ה;

 

 

 

 

 

 

 

(2)       כתוצאה מפעילות ייצור המזון ישנה אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בבריאות הציבור.

 

 

 

 

 

 

(ד)

(1)       לא יינתן צו הגבלה מינהלי אלא לאחר שניתנה לבעל המקום שבו מייצרים מזון שלגביו ניתן הצו הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו, אלא אם כן לא ניתן לאתר את בעל המקום בשקידה סבירה.

 

 

 

 

 

 

 

(2)       על אף הוראות פסקה (1), רשאי נותן רישיון היצרן או מנהל שירות המזון להוציא צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (ג)(2) גם בלא שניתנה הזדמנות לטעון טענות כאמור באותה פסקה, אם סבר שיהיה במתן הזדמנות לטעון טענות כאמור כדי לסכל את מטרת הוצאת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן בהקדם האפשרי לאחר מכן.

 

 

 

 

 

 

(ה)      עותק של צו הגבלה מינהלי יוצג במקום שלגביו ניתן, ויומצא לבעל המקום או לאדם שמנהל אותו, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה.

 

 

 

 

 

 

(ו)       לא קוימו הוראותיו של צו הגבלה מינהלי, רשאי שוטר להיכנס לעסק שלגביו ניתן הצו, ולנקוט אמצעים סבירים, לרבות שימוש במנעולים או באמצעי סגירה אחרים כפי שייקבעו בפקודות משטרת ישראל ושימוש בכוח, הדרושים לצורך ביצועו.

 

 

 

 

 

 

(ז)       צו הגבלה מינהלי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו, ורשאי נותן רישיון יצרן או מנהל שירות המזון להאריך את תוקפו לתקופות נוספות ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 60 ימים מיום שניתן; בית המשפט המוסמך לדון בעבירה לפי פרק ד' רשאי להאריך את תוקפו של צו כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת; ואולם אם הוגש כתב אישום בעבירה שבקשר אליה הוצא צו ההגבלה המנהלי לא יאריך בית המשפט את תוקפו של הצו לפי סעיף זה מעבר ל-30 ימים לאחר הגשת כתב האישום.

 

 

 

 

 

 

(ח)      אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות להוציא צו הגבלה שיפוטי לפי סעיף 33.

 

 

בקשה לביטול צו הגבלה מנהלי

32.

(א)      הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי שניתן לפי הוראות סעיף 31 רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לפי פרק ד' בקשה לביטולו.

 

 

 

 

 

 

(ב)       הגשת בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.

 

 

 

 

 

 

(ג)       בית המשפט רשאי לבטל צו הגבלה מינהלי, לאשרו או לשנותו.

 

 

צו הגבלה שיפוטי

33.

(א)      היה לתובע או למנהל יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירה על הפקודה או כי עומדת להתבצע עבירה כאמור, רשאי הוא לפנות לבית משפט המוסמך לדון בעבירה בבקשה כי יוציא צו שיאסור על ביצועם או המשך ביצועם של המעשים נושא הבקשה.

 

 

 

 

 

 

(ב)       בית המשפט רשאי לתת צו לפי סעיף זה במעמד צד אחד; ניתן צו במעמד צד אחד יתקיים הדיון במעמד שני  הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום  מתן הצו.

 

 

 

 

 

 

(ג)       נקבע דיון כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית משפט להאריך את תוקפו של הצו, לבטלו או להכניס בו שינויים,  אף אם מי שמחויב בצו והוזמן כדין, לא התייצב לדיון.

 

 

 

 

 

 

(ד)       תוקפו של צו לפי סעיף זה לא יעלה על שנה.

 

 

 

 

 

 

(ה)      בית משפט רשאי להתנות מתן צו לפי סעיף זה בתנאים או  בערובה.

 

 

 

 

 

 

(ו)       הרואה את עצמו נפגע על ידי צו שהוצא  לפי הוראות סעיף זה, רשאי להגיש לבית
המשפט המוסמך בקשה לעיון חוזר בצו שנתן,  אם השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.

 

 

 

 

 

 

(ז)       הרואה עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות סעיף זה, תובע, והמנהל רשאים לערער על  החלטת בית המשפט לפי סעיפים קטנים (א) או (ו); בית  המשפט של ערעור יידון בערר בשופט אחד.

 

 

 

 

 

 

(ח)      לעניין סעיף זה, "תובע" – כהגדרתו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-51982 (להלן-חוק סדר הדין הפלילי).

 

 

סמכויות בית משפט

34.

(א)      בנוסף לעונשים הקבועים בפרק ד', בית משפט רשאי, לאחר שהרשיע אדם שעבר על הוראה לפי פקודה זו או  שהפר תנאי ברישיון שניתן לו, להורות על שלילת הרישיון לצמיתות או לתקופה שיקבע.

 

 

 

 

 

 

(ב)       הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי פקודה זו, רשאי בית  משפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה, וכל צו אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, לרבות לביצוע צו לפי סעיף 7, והכל  כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את העבירה.

 

 

 

 

 

 

(ג)       בית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיף זה רשאי בגזר  הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל -

 

 

 

 

 

 

 

(1) לחייבו בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו להסרת המזון ממקומות השיווק  ולאחסנתו אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי  שהוציאן;

 

 

 

 

 

 

 

(2) הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט בהחלטה כאמור להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד או לחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, ככל שיראה לנכון בנסיבות העניין.

 

 

מסירת צו

35.

על מסירת צו או התראה לפי פקודה זו יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.

 

 

שמירת דינים

36.

הוראות פקודה זו באות להוסיף על כל דין.

 

 

ביצוע ותקנות

37.

שר הבריאות ממונה על ביצוע פקודה זו והוא רשאי להתקין תקנות לביצועה."

תיקון התוספת

18.  

בתוספת לפקודה, בכותרת, במקום "תעודה של כימאי ממשלתי" יבוא "תעודת מעבדה" ובסופה, במקום "כימאי ממשלתי" יבוא "שם וחתימת עובד המעבדה."

תיקון חוק בתי משפט לעניינים מנהליים

19.  

בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה, בפרט 33, האמור בו יסומן (1) ואחריו יבוא:

 

 

 

"(2) החלטה של רשות לפי פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג-1983;"

תחילה והוראות מעבר

20.  

(א)  תחילתו של חוק זה 60 ימים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).

 

 

(ב) תחילתו של סעיף 3כה(ג)  בפקודה, כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, בתום שנה מיום תחילתו של חוק זה.

 

 

(ג)  רישיון שהיה תקף ביום התחילה שניתן לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ"א-1960[11] יראוהו כאילו ניתן לפי סעיף 3ה לפקודה, כנוסחו בחוק זה.

 

 

(ד) סמכות הנתונה למפקח ערב יום התחילה לפי חוק הפקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח- 1957[12] רשאי הוא להשתמש בה עד שתוחלף לפי הוראות פקודה זו.

 

 

(ה) יבואן שהיה רשום ערב יום התחילה בשירות המזון הארצי, יראו אותו כאילו נרשם לפי סעיף 3כח לפקודה, כנוסחה בחוק זה.

 

 

(ו) מזון רגיש שמשרד הבריאות פרסם באתר האינטרנט ערב פרסומו של חוק זה, יראו אותו כאילו הוכרז לפי פקודה זו;

 

 

(ז)   תעודות והחלטות שניתנו ערב יום התחילה לצורך יבוא מזון ושחרורו מתחנת הסגר,  ימשיכו לחול לעניין שלגביו ניתנו, וינהגו לפיהן.

 

 

(ח) אגרות שנגבו ערב יום התחילה לעניין ייצור ויבוא מזון ימשיכו ויגבו אותן בשיעורים שנקבעו לגביהן, לפי העניין, וזאת עד להתקנת תקנות לפי סעיפים 3,  3יד ו- 3לה לפקודה, כנוסחה בחוק זה, לעניין אגרות.

 

 

(ט)  עד שהשר יקבע את צורת הסמל, כהגדרתו בפרק ב'-1, יחול הסמל המובא בתוספת לתקנות בריאות הציבור (מזון)(תנאי ייצור נאותים), התשנ"ג – 1993;

 

 

(י) הצווים והתקנות המפורטים בפסקאות (1) עד (18) ימשיכו לחול כל עוד לא נכנסו לתוקפן תקנות שיחליפו אותם:

 

 

 

(1)       צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים), התש"י – 1950[13];

 

 

 

(2)       צו הפיקוח על המזונות (פיקוח על יבוא מזונות),התשט"ז – 1955[14] ;

 

 

 

(3)       צו ההגנה (הוצאת בשר ודגים מבית קירור), התשט"ו – 1955[15] ;

 

 

 

(4)       צו ההגנה (הובלת חלב), התשט"ז – 1956[16] ;

 

 

 

(5)       צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון), התשי"ח – 1958[17];

 

 

 

(6)       צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות חלב), התשי"ח-1958[18];

 

 

 

(7)       צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חלב פרות), התש"ך-1959[19];

 

 

 

(8)       צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ"א – 1960[20];

 

 

 

(9)       צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הובלת לחם), התשכ"א-1960[21];

 

 

 

(10)     צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תחליף דבש), התשכ"א-1960[22];

 

 

 

(11)     צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור גלידה ומכירתה), התשכ"ג-1963[23];

 

 

 

(12)     צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), התשל"ו-1975[24];

 

 

 

(13)     צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון חי מתובל), התשל"ו-1975[25];

 

 

 

(14)     צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (נקניק ונקניקיות), התשל"ו-1976[26];

 

 

 

(15)     צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמן מינרלי בייצור מזון), התשמ"א-1980[27];

 

 

 

(16)     סעיף 3 בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון קוד של מזון ארוז מראש), התשמ"ד-1983[28];

 

 

 

(17)     צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון תאריך על מוצרי בשר ומוצרי דגים), התשמ"ד-1984[29];

 

 

 

(18)     תקנות העבירות המנהליות (קנס מינהלי – איכות מזון), התשמ"ח – 1988[30].

 


 

דברי הסבר

לסעיף 1 להגדרה 'ייצור מזון' והוספת פרק ב'1

במצב החוקי הנוהג כיום, כל עסק לייצור מזון טעון רישיון מאת משרד הבריאות על פי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר המזון, ייצורו והחסנתו), התשכ"א – 1960 (להלן – הצו) שהותקן מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957 (להלן – חוק הפיקוח). רישיון זה מבטיח פיקוח ישיר וצמוד של המשרד על מפעלי מזון, והוא מותנה בתשלום אגרה לפי הצו. מאחר ותוקפו של הצו מותנה בקיום מצב חירום במדינה, דינו להתבטל ויהיה צורך להתקין תקנות לפי הפקודה, ובכלל זה לקבוע אגרות (סעיף 4). על כן, מוצע להסדיר את רישיון היצרן בחקיקה הראשית באופן מפורש, לרבות ההוראות השונות הנחוצות לשם קביעת התנאים לרישיונות אלה, לסוגי המזון והייצור השונים, והליך מתן הרישיון, ואת ביטולו, במידת הצורך.

פרק ב'1 וההגדרה "ייצור" שמוצע להוסיפם לפקודת בריאות הציבור (מזון){נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן הפקודה),  באים להסדיר את מתן רישיון היצרן והפיקוח על יצרני מזון לפי הפקודה, ובכך להתנתק מחוק הפיקוח, זאת לאור החלטת הממשלה להיערך לביטול ההיזקקות לחוק הפיקוח לגבי חקיקה שאינה תלויה באכרזה על קיום מצב חירום במדינה. הפקודה, כלשונה היום, אינה מסדירה את העיסוק בייצור מזון. ההגדרה "ייצור" קובעת במפורש את פעולות הייצור אחת לאחת והן אחסון מזון בבית קירור והובלתו בקירור, אריזתו וסימונו, הכנת מצרך מזון פרטני, וכן עיבוד וטיפול במזון ושינויו מכל בחינה שהיא. על כן, מוצע להסדיר את רישיון היצרן בחקיקה הראשית באופן מפורש, לרבות מתן סמכות לשר לקבוע תקנות הנחוצות ליישומו לרבות מתן רישיון לפי סוגי מזון או לפי סוגי פעילות ייצור שיקבע,  הליך מתן הרישיון ותשלום אגרה (המשולמת גם כיום), וביטולו במידת הצורך.

כמו כן, מוצע ליתן אפשרות לנותן הרישיון לבטל רישיון יצרן או לסרב ליתן רישיון יצרן, במידה והרישיון ניתן על סמך מידע שגוי או כוזב או במידה ואחד מנושאי המשרה בעסק שלגביו נתבקש רישיון היצרן או שלגביו ניתן רישיון היצרן עבר עבירה הקשורה בעיסוקו או עבירה שמחמת חומרתה או נסיבותיה אינו ראוי לשמש במשרה או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה הקשורה בעיסוקו שהיא פשע.

לסעיף 1 להגדרה 'מנהל שירות המזון' והוספת פרק ב'2

בהמשך להסדרת הפיקוח על ייצור מזון לפי הפקודה,  מוצע להסדיר, גם את הפיקוח על  יבוא מזון ואחריותו של היבואן. ההסדרים המוצעים בפרק ב'2 שעניינם רישום יבואנים, ומתן אישורים לייבוא ותעודות להכנסת המזון לארץ, וכן הפיקוח על המזון המיובא. הסדרת הנושא והפיקוח על יבוא מזון  נעשה בידי שירות המזון במשרד הבריאות שהוא הגורם המופקד על יבוא המזון. בראש שירות המזון הארצי עומד מנהל שירות המזון. שינוי מהותי וחשוב מוצע לגבי הסדרת הדרכים המנהליות לפיקוח על יבוא של מזון רגיל לעומת פיקוח על יבוא של מזון רגיש, וזאת במטרה להקל על יבוא מזון רגיל, כך שניתן יהיה לייבאו ולהתיר את הכנסתו לארץ בדרך מהירה ביותר וזאת מבלי לפגוע בדרכי הפיקוח על שמירת בטיחות המזון ואיכותו. מזון רגיש מוגבל היום ל-14 סוגי מזון, ביניהם מזון לתינוקות, מוצרי חלב, מוצרי בשר ותוספי תזונה, אך מנהל שירות המזון רשאי יהיה להכריז, בהסכמת שר/שרת הבריאות על מזונות כמזונות רגישים נוספים.

שינוי נוסף שמוצע להחילו על יבוא מזון רגיל הוא מתן האפשרות לייבאו מכל אתר ייצור רשום. נכון למצב החוקי כיום, מותנה יבוא מזון, ובכלל זה מזון רגיל, ברישום מוקדם של המזון לפני יבואו על ידי יבואן רשום ביחס למצרך מזון מסוים המיוצר באתר ייצור מסוים. השינוי המוצע יאפשר לייבא מזון רגיל מכל אתר ייצור ובלבד שהוא רשום במרשם, והיבואן הרשום נתן הודעה לגביו.

לסעיף 1 להגדרה "משווק" ולהוספת פרק ב'3

מוצע להסדיר את אחריותו של משווק מזון וחובותיו על מנת להבטיח כי מזון יגיע לציבור הרוכשים אותו כשהוא יוצר או יובא בידי בעל רישיון יצרן או יבואן רשום וכי המשווק קיים אחר התקנות שהתקין השר לעניין החזקת מזון לסוגיו, הצגתו, שמירתו וכיו"ב.

לסעיף 2

סעיף 2 לפקודה קובע חזקה לפיה מזון ייראה כנועד למכירה למאכל אדם זולת אם הוכח היפוכו של דבר.

החזקה בסעיף האמור מתייחסת לתחולת הפקודה ומשתרעת על כל הוראותיה כך שלמעשה לגבי כל שלב בשלבי העברת המזון, ייצור  המזון, וכל פעולה אחרת בו, ניתן להוכיח שהוא אינו נועד למכירה, למשל שהוא נעשה לשם מתן תרומה לנזקקים, ובכך להשתחרר מחובת קיום הוראות הפקודה.

לאור הסדרת ייצור מזון ויבואו כמפורט בפרקים ב'1 ו-ב'2 ולאור העובדה ששמירת בטיחות המזון ואיכותו והפיקוח עליו חייבים להשתרע גם על מזון שלא נועד למכירה, כגון בתי תמחוי למיניהם ומלכ"רים המספקים מזון ללא תמורה, מוצע להחליף סעיף זה בסעיף הקובע אי תחולת  פקודה זו והתקנות לפיה על מי שעושה פעולה במזון  לשם צרכיו הפרטיים שלא לשם מכירתו.

 

 

 

 

לסעיף 3

מוצע להסמיך את שר הבריאות להתקין תקנות לפי סעיף 3 לפקודה המכסות מגוון רחב של פעולות במזון, סמכות המסורה היום למנהל הכללי של משרד הבריאות, בעוד שלשר הבריאות מוקנות היום סמכויות להתקין תקנות רק לפי עניינים פרטניים מסוימים, לפי סעיפים 3א (אזהרה על מזון משום סכנת חנק), 3ב (סימון סוכרים), ו – 10א (הוראות סימון ואיסור הוספת חומרים לבשר על סוגיו).

סמכות חקיקת המשנה מסורה היום לשרים לפי סעיף 37 לחוק יסוד: הממשלה הקובע: "שר הממונה על ביצועו של חוק מוסמך להתקין תקנות לביצועו." תיקון המקנה לשר הבריאות סמכות להתקין תקנות ובכלל זה לגבות אגרות נקבע עוד בשנת 1988 בחוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 10), ס"ח התשמ"ח, עמ' 67 (סעיף 3).

 

לסעיף 6 (סעיפים 4 ו-4א המוצעים)

נכון להיום, המפקחים של משרד הבריאות פועלים על פי סמכויות מתוקף חוק הפיקוח. מוצע לקבוע סמכויות חקירה, חיפוש ותפיסה מתוקף הפקודה. כן מוצע לאפשר לשר להסמיך גם מפקחים שאינם מבין עובדי משרד הבריאות לצורך פקוח על ביצוע הוראות הפקודה.

וזה נוסחו של סעיף 4 בפקודה שמוצע להחליפו:

"סמכויות מפקחים" 4. מפקח רשאי –

        (1)    להשיג, בדרך שנקבעה בתקנות, כל דוגמת מזון;

        (2)      להיכנס לחצרים שמוכרים בהם מזון כדי להשיג דוגמאות לאנליזה או כדי לברר    

            אם מפירים שם פקודה זו או תקנות שלפיה;

   (3)    להשיג – אך ורק לבקשת הקונה או הנשגר, או בהסכמתם – כל    דוגמת מזון במקום שמוסרים אותו ובמהלך המסירה לידיהם."

 

לסעיף 6 (סעיף 4ב המוצע)

לעניין העברת מזון מהאזור ומשטחי  המועצה הפלסטינית לישראל, ובהתאם לגישה שלפיה הפיקוח על מזון המובא לישראל הוא חלק בלתי נפרד ממערך הפיקוח על מזון המיוצר בישראל  המתבצע בידי משרד הבריאות, מתחייב כי ההסדרים הנוהגים לעניין יבוא מזון יחולו גם לעניין ייבוא מזון מהאזור ומשטחי המועצה הפלסטינית. בהתאם לכך מוצע לקבוע כי על הבאה של מזון מהאזור ומשטחי המועצה הפלסטינית יחולו הכללים הנוהגים לפי הפקודה.

מוצע בעקבות סעיף זהה בפקודת מחלות בעלי חיים (סעיף 30א), ובהצעת חוק הפקוח על מזון לבעלי חיים, התשע"ב – 2012, להוסיף סעיף לפיו הבאה או גרם הבאה של מזון, מהאזור ומשטחי המועצה הפלסטינית לישראל, דינם כדין יבוא. מזון שמובא מאזורים אלה יחשב כמזון מיובא, ויידרש לעמוד בהוראות הדין הרלבנטיות החלות על מזון מיובא.

 

לסעיף 1 למונח  'רופא מחוזי' ולשינוי המונח 'כימאי ממשלתי'  ל 'מעבדה', ולסעיפים 7  (החלפת סעיף 5 לפקודה), לסעיף 8 (תיקון סעיף 6 לפקודה)  וסעיף 15 (תיקון סעיף 26 לפקודה) וסעיף 18 (תיקון התוספת)

לשינוי המונח 'כימאי ממשלתי' ל'מעבדה'  – היום בדיקות נערכות במעבדה –מכאן השינוי המוצע בסעיפים 8, 15 ו-18.

סעיף 5 לפקודה, כלשונו היום קובע לאמור:

"חובותיו של מפקח" 5.  מפקח ימציא לרופא המחוז או הנפה הנוגעים בדבר, לשם אנליזה בידי כימאי ממשלתי –

(1)   כל דוגמת מזון שהשיג בתוקף סמכותו שבסעיף 4(1), אם הוא חושד כי היא נמכרה לו בניגוד להוראות פקודה זו או תקנות שלפיה;

(2)   כל דוגמת מזון שהשיג בתוקף סמכותו שבסעיף 4(3), אם הוא חושד כי היא נמכרה בניגוד להוראות פקודה זו או תקנות שלפיה."

המונח 'רופא המחוז או הנפה' כבר אינו נוהג במשרד הבריאות לכן מוצע בסעיף 7 (המתקן את סעיף 5) להתאימו למונח 'רופא מחוזי' כמוגדר בסעיף 1 המוצע.

מאחר וסעיף 4 כלשונו היום שונה לחלוטין יש להתאים את האמור בסעיף 5 לפקודה לאמור בסעיף 4 לפקודה המוצע בסעיף 7 המוצע.

לסעיף 9 (תיקון סעיף 7)

מוצע להחיל את החזקה שבסעיף 2 על מזון המוצג למכירה.

לסעיף 10 (הוספת סעיף 7א)

מוצע לקבוע חובה עצמאית על יצרן, יבואן או משווק אשר נודע להם כי מזון שיוצר, הוצג למכירה או נמכר עלול להזיק לבריאות אדם, לפעול למניעת הסכנה מצריכת המזון באופן מידי, תוך הודעה למנהל שירות המזון על הפעולות שנקטו למניעת השימוש במזון, ודיווח על פעולותיהם. כן מוצע להטיל עליהם חובה לפרסם ברבים על מניעת השימוש במזון במקרים שבהם המוצר אינו מצוי בשליטתם.

 

לסעיף 11 (הוספת סעיפים 21א עד 21ו)

מוצע לקבוע במפורש את החובות החלות על יצרן, יבואן או משווק בשורה של עניינים, ובהם-

הטלת חובה  לסמן על אריזה המכילה מזון את הסימונים שנקבעו לפי הפקודה (סעיף 21א המוצע).

הטלת חובה האוסרת על שינוי סימון המצוי על אריזת מזון, כגון איסור שינוי תאריך תפוגה, אלא אם כן התיר זאת מנהל שרות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך (סעיף 21ב(א)המוצע).

הטלת החובה האוסרת לייחס סגולת ריפוי למצרך מזון בין בסימון ובין בדרך אחרת (סעיף 21ב(ב) המוצע).

סעיף 21ג המוצע מטיל איסור על יצרן ויבואן לייצר מזון שאיכותו, מהותו או תכונותיו הן בניגוד לתקנות שנקבעו לפי סעיף 3(א)(2) (סעיף קטן (א)(1)),  או לייצר מזון  מחומרים שאינם ראויים למאכל אדם או בניגוד לתקנות הקובעות דרישות לייצור מצרך מזון או להרכבו, לרבות דרישות לאיכות המים בתהליך הייצור (סעיף קטן (א)(2)),או כשנמצא בו או נתווסף אליו דבר שאינו צריך להימצא בו, או חסר בו דבר שצריך להימצא בו, שיש בו או בחסרונו, לפי העניין, כדי לפגום בתקינות המזון או בטיחותו או בניגוד לתקנות שהותקנו לעניין זה (סעיף קטן (א)(3)). כן מטיל הסעיף איסור על אריזת מזון שהחומרים שמהם היא עשויה, תכולתה, תכונותיה או דרכי החזקתה נאסרו בתקנות לפי סעיף 3 ומנגד אם נקבעו בתקנות סוגי אריזה מחומרים מסוימים  לחייב יצרן או יבואן לארוז מזון רק באותם חומרים שהותרו (סעיף קטן (א) (4) וסעיף קטן (ג)).

סעיף קטן (ב) מטיל איסור על יצרן, יבואן ומשווק לייצר, לייבא או לשווק, לפי העניין, מזון בתנאי תברואה או ייצור בלתי נאותים או בניגוד לתקנות לפי חוק רישוי עסקים או לפי הפקודה (סעיף קטן (ב)(1)), כשנמצא או באריזתו רעלן, או חומר מזיק או בלתי ראוי למאכל (סעיף קטן (ב)2)), שנתקלקל או הושחת (סעיף קטן (ב)(3)), או שהוא שאריות או שיש בו שאריות (סעיף קטן (ב)(4)).

סעיף 21ד המוצע אוסר על יצרן לייצר מזון ממצרך מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו עבר, וכן אוסר על יבואן ומשווק מזון לייבא או לשווק מזון, לפי העניין, שהתאריך האחרון לשימוש או המומלץ לשימוש בו עבר.

סעיף 21ה המוצע מטיל את חובת ההתאמה בין המזון המיוצר או המיובא לתעודות הנלוות אליו.

וסעיף 21ו המוצע מטיל על יצרן יבואן ומשווק חובה לערוך בדיקות אם נקבע כך בתקנות שקבע השר.

לסעיף 12  (הוספת פרק ד': עונשין)

מוצע לקבוע בפקודה פרק עונשין שבו מפורטים המעשים שעל העובר עליהם יוטל עונש.
התיקונים המוצעים בסעיפים אלה נועדים להתאים את האמור בהם לחלק המקדמי והכללי של חוק העונשין, התשל"ז – 1977. כמו כן, מוצע להחמיר את הענישה בשל הפרת הוראות הפקודה לצורך הקניית הרתעה ראויה.

 

לסעיף 13  (הוספת פרק ה': אמצעי אכיפה מנהליים)

מוצע לתת סמכות למשרד הבריאות להטיל עיצום כספי על בעל רישיון יצרן, בעל תעודת יבואן רשום או בעל רישיון עסק אשר הפר את ההוראות המפורטות בפרק ה': אמצעי אכיפה מנהליים (להלן – המפר), לפי המדרגים של סכומי העיצומים הכספיים, כמפורט להלן.

מוצע לקבוע כי הפרת ההוראות המפורטות בסעיף 22ה, יובילו להטלת עיצום כספי בשיעור של 10,000 שקלים חדשים ליחיד, בשיעור של 25,000 שקלים חדשים לתאגיד, ובשיעור של 50,000 לתאגיד שהיקף מחזורו גדול. 

ההפרות המוצעות כוללות, בין היתר, מכירת בשר מעובד שאינו מסומן במילים "מוצר בשר מעובד" או "מוצר המכיל בשר", או מסומן בניגוד להוראות שקבע שר הבריאות, בניגוד להוראות סעיף 10א(ח), ייחוס  סגולת ריפוי למצרך מזון, בין בסימון על האריזה ובין בדרך ייחוס פרסומת כלשהי, או פרסום כי כי צריכתו של מצרך כאמור עשויה לרפא מחלה כלשהי או למנעה, בניגוד להוראות סעיף 21ב(ב) וכן הוספת סוגי חומרים שאסור להוסיפם למוצר בשר מעובד, בניגוד לתקנות לפי סעיף 10א(ט)(1). 

ברמת חומרה גבוהה יותר מוצע לקבוע, כי הפרת ההוראות המפורטות בסעיף 22ו יובילו להטלת עיצום כספי כפול מהשיעור האמור בסעיף 22ה.

ההפרות המוצעות כוללות, בין היתר, ייצור מזון ללא רישיון, ייבוא מזון ללא תעודת יבואן רשום או מוכר מזון שלא יוצר בידי בעל רישיון יצרן או בידי יבואן רשום, הוספה של חומר משמר או חומר צבע, או מכירת מזון שהוסף לו חומר כאמור, שלא כפי שהותר בתקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון), התשס"א-2001, בניגוד להוראות סעיף 11 וכיוצא באלה.

 

 

לסעיף 17 (הוספת סעיפים 31 עד 37)

מוצע להקנות לבתי המשפט סמכויות להוציא צו הגבלה שיפוטי במידה ונעשתה עבירה על פי הפקודה, להורות על שלילת רישיון, להוציא צווים ככל הנדרש לצורך מניעה, צמצום או הפסקת העבירה לאחר הגשת כתב האישום, וכן, במידה ונדרש, לבצע הסרת מזון ממקומות שיווק ולחייב בתשלום ההוצאות. כן מוצע להקנות לנותן רישיון יצרן סמכויות במקרים בהם קיימת סכנה לבריאות הציבור ליתן התראה מינהלית וצו הגבלה מינהלי.

כמו כן, מוצע להוסיף לפקודה סעיף בדבר מסירת צווים, סעיף שמירת דינים וסעיף ביצוע ותקנות.

 

 

 

 

 



[1] ס"ח התשכ"ח, עמ' 204.

[2] דמ"י נוסח חדש מס' 35, עמ' 747.

[3] ס"ח התשנ"ה, עמ' 366.

[4] חוקי א"י, כרך א', עמ' (ע) 439, (א) 467.

 

[5] דמ"י נוסח חדש מס' 12, עמ' 284.

[6] ס"ח התשס"ז, עמ' 364.

[7] ס"ח התשל"ז, עמ'226.

[8] ס"ח התשכ"א, עמ' 192.

[9] חא"י, כרך ב' עמ' (ע) 1374, (א) 1399

[10] ס"ח התשנ"ח, עמ' 226.

[11] ק"ת התשכ"א, עמ' 590.

[12] ס"ח התשי"ח, עמ' 24.

[13] ק"ת התש"י, עמ' 529.

[14] ק"ת התשט"ז, עמ' 199.

[15] ק"ת התשט"ו, עמ' 809.

[16] ק"ת התשט"ז, עמ' 1109.

[17] ק"ת התשי"ח, עמ' 878.

[18] ק"ת התשי"ח, עמ' 1938.

[19] ק"ת התש"ך, עמ' 189.

[20] ק"ת התשכ"א, עמ' 590.

[21] ק"ת התשכ"א, עמ' 436.

[22] ק"ת התשכ"א, עמ' 374.

[23] ק"ת התשכ"ג, עמ' 1743.

[24] ק"ת התשל"ו, עמ' 178.

[25] ק"ת התשל"ו, עמ' 188.

[26] ק"ת התשל"ו, עמ' 262.

[27] ק"ת התשמ"א, עמ' 296.

[28] ק"ת התשמ"ד, עמ' 289.

[29] ק"ת התשמ"ד, עמ' 1032.

[30] ק"ת התשמ"ח, עמ' 718.