הצעת חוק תכנית יוצאים לעבודה, התשע"ד- 2013

הצעת חוק תכנית יוצאים לעבודה, התשע"ד- 2013

פרק א': פרשנות

מטרה

1. 4           

חוק זה מטרתו לקדם את שילובם של מקבלי גמלאות בעבודה שתמצה את כושר השתכרותם, תוך שיתופם באחריות לכך, כדי לאפשר להם מעבר מתלות בגמלאות לעצמאות חברתית וכלכלית.

הגדרות

2. 4        

בחוק זה -

"גמלה" - לפי חוק הבטחת הכנסה;

"המוסד" - המוסד לביטוח לאומי;

"המינהלה" - כמשמעותה בסעיף ‎3;

"ועדה מקצועית" - ועדה שמונתה לפי סעיף ‎7;

"ועדת חריגים" - ועדה שמונתה לפי סעיף 6;

"חוק בתי דין מינהליים" - חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992‏[1];

"חוק הבטחת הכנסה" - חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980‏[2];

"חוק הביטוח הלאומי" - חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995‏[3];

"חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004" - חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004‏[4];

"חוק העונשין" - חוק העונשין, התשל"ז-1977‏[5];

"חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)" - חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969‏[6];

"חוק שירות הציבור (מתנות)" - חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979‏[7];

"יום התחילה" - מועד תחילתו של חוק זה, בהתאם להוראות סעיף ‎43;

"משתתף" - מי שתובע גמלה או שמשתלמת לו גמלה, ושזכאותו לגמלה האמורה מותנית בהשתתפותו בפעילות של מרכז תעסוקה לפי הוראות חוק זה;

"עבודה" ו"עובד" - במסגרת יחסי עובד ומעביד;

"עובד ציבור" - עובד המדינה כהגדרתו בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963‏[8], וכן עובד שהוראות החוק האמור, כולן או חלקן, הוחלו עליו לפי סעיף 75 לאותו חוק;

"עובד ציבור מוסמך" - עובד ציבור שהשר הסמיכו לעניין הוראה מהוראות חוק זה;

"השר" - שר הכלכלה.

פרק ב': פיקוח ובקרה

סימן א': מינהלה

מינהלה

3. 4        

(א)  במשרד הכלכלה תפעל מינהלה לשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה ולשם  בקרה ופיקוח על פעילותם של מרכזי התעסוקה.

(ב) השר ימנה את יושב ראש המינהלה.

(ג)  יושב ראש המינהלה ימנה ועדה מקצועית, אחת או יותר, כמפורט בסעיף ‎7.

(ד) יושב ראש המינהלה יאשר את מינויו של מתכנן היעדים התעסוקתי ויקבע את מתכונת מבחן ההסמכה אשר נדרש מתכנן היעדים התעסוקתי לעבור, והכל כמפורט בסעיף ‎23.

(ה) יושב ראש המינהלה יהיה מוסמך להפחית את היקף השעות של תכנית אישית שהוכנה למשתתף מסוים, כמפורט בסעיף 25.

(ו) יושב ראש המינהלה יאשר העברת ידיעה או מסמך לצורך עריכת מחקר, תוך שמירה על פרטיות  המשתתפים, והכל כמפורט בסעיף 36.

פניות ציבור

4.  

(א)  המינהלה תהיה אחראית לבירור תלונות ופניות ציבור בדבר פעילותם של מרכזי תעסוקה. 

(ב) יושב ראש המינהלה ימנה אחראי על בירור תלונות ופניות הציבור.

ועדה מייעצת

5.  

(א)  תמונה ועדה שתפקידה לייעץ לשר ולמינהלה בכל עניין הנוגע לביצוע ההוראות לפי חוק זה, ואלה חבריה:

(1) המנהל הכללי של משרד הכלכלה או מי מטעמו, והוא יהיה היושב ראש;

(2) נציג שימנה שר הרווחה והשירותים החברתיים מבין עובדי המוסד, האחראי במוסד על תחום הבטחת הכנסה או מי מטעמו;

(3) נציג שימנה שר האוצר מבין עובדי משרדו, האחראי במשרד האוצר על תחום התעסוקה או על תחום הגמלאות;

(4) נציגים נוספים שימנה השר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים.

(ב) הוועדה המייעצת תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה.

ועדת חריגים

6.  

תמונה ועדת חריגים, אחת או יותר, שיהיו לה הסמכויות והתפקידים כמפורט בחוק זה, ואלה חבריה:

(1) נציג שימנה השר מבין עובדי משרדו, שהוא מומחה בתחום התעסוקה;

(2) נציג שימנה שר הרווחה והשירותים החברתיים מבין עובדי המוסד, האחראי במוסד על תחום הבטחת הכנסה או על תחום השיקום, או מי מטעמו;

(3) נציג שימנה שר האוצר מבין עובדי משרדו, האחראי במשרד האוצר על תחום התעסוקה או על תחום הגמלאות, או מי מטעמו.

ועדה מקצועית

7. 5        

(א)  יושב ראש המינהלה ימנה ועדה מקצועית,  אחת או יותר, שיהיו לה הסמכויות כמפורט להלן: 

(1) להפחית את היקף השעות, של תכנית אישית שהוכנה למשתתף מסוים כמפורט בסעיף ‎26; 

(2) להמליץ בדבר חוסר מסוגלות תעסוקתית של משתתף כאמור בסעיף ‎28;  

(3) תפקידים נוספים שיטיל עליה יושב ראש המינהלה לשם השגת מטרתו של חוק זה;

(ב) ואלה הם חברי הוועדה המקצועית:

(1) רופא מומחה ברפואה תעסוקתית או שיקומית;

(2) פסיכולוג מומחה בפסיכולוגיה תעסוקתית או שיקומית;

(3) עובד סוציאלי או מרפא בעיסוק, שהוא בעל מומחיות בתחום השיקום.

(ג)  אחד מחברי הוועדה המקצועית, לפחות, יהיה מומחה בתחום התעסוקה.

(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, לקבוע תחומי מומחיות נוספים על אלה המפורטים בסעיף הקטן האמור, שיושב ראש המינהלה רשאי למנות אדם המומחה בהם לחבר ועדה מקצועית במקום אחד מהחברים המנויים באותו סעיף קטן, ובלבד שמתקיים האמור בסעיף קטן (ג).

(ה) לא יתמנה ולא יכהן כחבר הוועדה המקצועית מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אחר או תפקיד אחר שלו.  

(ו) לא יתמנה ולא יכהן כחבר הוועדה המקצועית מי שמועסק על ידי תאגיד המפעיל מרכז תעסוקה.

(ז)  חבר הוועדה המקצועית יימנע מהשתתפות בדיון בישיבות הוועדה המקצועית או מהחלטה בוועדה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה המקצועית לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא כאמור, גם מחוץ לישיבות הוועדה המקצועית.

(ח) דינם של חברי הוועדה המקצועית כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה:

(1) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה);

(2) חוק שירות הציבור (מתנות);

(3) חוק העונשין - ההוראות הנוגעות לעובדי ציבור; 

סימן ב': פיקוח ובקרה של המדינה במרכזי התעסוקה

העמקת הפיקוח על ידי המדינה

8.  

לשם העמקת הפיקוח והבקרה ובנוסף לפיקוח והבקרה המופעלים על ידי המינהלה יופעלו מנגנוני הבקרה המפורטים בסימן זה.

סיוע משפטי

9.  

לשכות הסיוע המשפטי, כמשמעותן בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב- 1972, (להלן- חוק הסיוע המשפטי) ייתנו שירות משפטי למשתתפים, כמפורט בתוספת לחוק הסיוע המשפטי, ובהיקף שנקבע בה.  

המוסד לביטוח לאומי

10.   

עובד המוסד לביטוח לאומי אשר המנהל הכללי של המוסד הסמיכו לעניין זה ישב במרכז התעסוקה וייתן מענה לפניות של משתתפים הנוגעות לעניינים שעליהם מופקד המוסד. 

עובד ציבור מוסמך

11.   

עובד ציבור מוסמך יישבבמרכז התעסוקה ויסייע למנהלה בפיקוח ובקרה על פעילותם של מרכזי התעסוקה והוא יפעיל את הסמכויות המוקנות לו בחוק זה.

מומחה מטעם המדינה

12.   

(א)  יושב ראש המינהלה ימנה מומחה אשר יערוך בדיקה למשתתף ובלבד שמומחה כאמור אינו עובד מרכז התעסוקה או מי מטעמו (להלן – מומחה מטעם המדינה).

(ב)  מומחה מטעם המדינה יישב במרכז התעסוקה.

(ג)  התייעצות עם רופא לעניין מצבו הבריאותי של משתתף, ובכלל זה לעניין בחינת תעודה רפואית שהציג המשתתף, תיעשה בידי רופא שהוא מומחה מטעם המדינה.

(ד) בסעיף זה "מומחה" - רופא, פסיכולוג, מומחה תעסוקה או מומחה אחר.

ועדות מקצועיות

13.   

ועדה מקצועית כאמור בסעיף 7 תשב במרכז התעסוקה.

סימן ג': ועדת ערר, ערר וערעור

ועדות ערר

14.   

יוקמו ועדות ערר בנות שלושה חברים, שניים מהם לפחות עובדי ציבור, ואלה הם:

(א)  עובד ציבור הכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, שימונה בידי שר המשפטים, לפי הצעת השר, והוא יהיה היושב ראש;

(ב) עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996‏[9] (להלן - חוק העובדים הסוציאלים), שימונה בידי השר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר הרווחה;  

(ג)  חבר בעל ניסיון מוכח של שנתיים לפחות בתחום התעסוקה, שימונה בידי השר, בהסכמת שר האוצר;

 ועדת ערר מיוחדת

15.  8.

יוקמו ועדות ערר מיוחדות שימונו בדרך האמורה בסעיף 14 וחבריה ימונו  כאמור באותו סעיף, ואולם במקום חבר הוועדה כאמור בסעיף 14(א) ימונה עובד ציבור הכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי.

ערר לוועדת ערר

16.  6        

הרואה את עצמו נפגע מהחלטה בעניינו, שניתנה בידי מתכנן יעדים תעסוקתי, עובד ציבור מוסמך, ועדה מקצועית, יושב ראש המינהלה או מומחה שימנה יושב ראש המינהלה לפי סעיף 12(א), רשאי לערור על ההחלטה לפני ועדת ערר שמונתה לפי סעיף 14; לעניין זה, "החלטה" - לרבות קביעה באישור השתתפות לפי סעיף ‎29, וכן אי–קיום דרישה כאמור בסעיף ‎33(א).

ערר לוועדת הערר המיוחדת

17.  6        

הרואה את עצמו נפגע מהחלטה בעניינו שניתנה בידי ועדת חריגים רשאי לערור על ההחלטה לפני ועדת הערר המיוחדת.

הוראות לעניין עררים, ועדות ערר וועדת הערר המיוחדת

18.  6        

(א)  בכפוף להוראות פרק זה, יחולו לעניין ועדות ערר וועדת הערר המיוחדת הוראות חוק בתי דין מינהליים, למעט הוראות סעיפים 5 עד 7 ו–45 לחוק בתי דין מינהליים, ואולם -

(1) בסעיף 28 לחוק בתי דין מינהליים, בסעיפים קטנים (ד) ו–(ה), בכל מקום, במקום "בית משפט מחוזי" יקראו "בית דין אזורי לעבודה כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969‏^[10]" (בחוק זה - חוק בית הדין לעבודה);

(2) על אף הוראות סעיף 29 לחוק בתי דין מינהליים, ועדת ערר תמנה מומחה מטעמה רק אם נוכחה כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות מינוי כאמור, ורשמה את נימוקיה; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין מינוי מומחה רפואי לבדיקת מצב בריאותו וכושרו הגופני של המשתתף;

(3) על אף הוראות סעיף 39 לחוק בתי דין מינהליים, ועדת ערר לא תהיה מוסמכת לפסוק לבעל דין הוצאות.

(ב) ערר לפי פרק זה יוגש בתוך עשרים ימים מן המועד שבו נודע לעורר על ההחלטה; ואולם אם הסכים מתכנן יעדים תעסוקתי בכתב כי התקופה להגשת ערר לפי סעיף 16, על החלטתו, תוארך בתקופה נוספת בניסיון להגיע לידי הסכמה ליישוב המחלוקת נושא ערר זה (בסעיף קטן זה - תקופת ההארכה), ולא הושגה הסכמה כאמור בתקופת ההארכה, רשאי העורר להגיש את הערר בתוך עשרה ימים מתום תקופת ההארכה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 22(ב) לחוק בתי דין מינהליים.

(ג)  בעלי הדין לפני ועדת ערר יהיו המשתתף ומרכז התעסוקה; המדינה רשאית להצטרף כמשיבה בערר.

(ד) בעלי הדין לפני ועדת הערר המיוחדת יהיו המשתתף, מרכז התעסוקה והמדינה.

(ה) נדחו שלושה עררים רצופים שהגיש משתתף, תותנה כל הגשת ערר נוסף בידי אותו משתתף, בתשלום אגרה בסכום שיקבע השר בהתייעצות עם שר המשפטים, ובלבד שלא יעלה על ארבעים וחמישה שקלים חדשים; שולמה אגרה לפי סעיף קטן זה ונתקבל הערר, יוחזר לעורר סכום האגרה ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961‏^[11], מיום תשלומו עד יום החזרתו.

(ו) הסכום הנקוב בסעיף קטן (ה) יעודכן ב- 1 בינואר של כל שנה, לפי העלייה במדד הידוע באותו מועד ביחס למדד שהיה ידוע ב- 1 בינואר של השנה שקדמה לה; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ז)   

(1) תאגיד המפעיל מרכז תעסוקה, בעל זיקה אליו ועובדיו, לא יעניקו לחברי ועדת הערר או ועדת הערר המיוחדת, לעובדיה ולמי שנותן לה שירות, כל הטבה או תגמול, בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין.

(2) דיוני ועדת הערר וועדת הערר המיוחדת לא ייערכו במרכז התעסוקה או בחצרים של התאגיד המפעיל את מרכז התעסוקה או של בעל זיקה אליו.

(3) בסעיף קטן זה -

"בעל זיקה" - מי שנשלט בידי התאגיד, בעל השליטה בתאגיד ותאגיד אחר שנשלט בידי בעל השליטה בתאגיד;

"שליטה" - כמשמעותה בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981‏^[12].

ערעור

19.   

(א)  החלטת ועדת ערר או ועדת הערר המיוחדת ניתנת לערעור לפני בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה.

(ב) בעלי הדין בערעור יהיו המשתתף והמדינה.

(ג)  ערעור לפי סעיף זה יוגש בתוך שישים ימים מיום שנודע למערער על ההחלטה.

פרק ג': מרכזי תעסוקה

מרכזי תעסוקה

20.   

(א)  יוקמו מרכזי תעסוקה שתפקידם לקדם את שילובם של מקבלי גמלאות בעבודה.

(ב) מרכז תעסוקה יוקם ויופעל בידי תאגיד אשר המדינה התקשרה עמו לשם כך ומטרתו היחידה היא הקמתו והפעלתו של מרכז תעסוקה ; לעניין זה, "תאגיד" – לרבות תאגיד שאינו פועל למטרות רווח, ולמעט תאגיד שהוקם בחוק, ולמעט גוף מתוקצב או גוף נתמך כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985‏[13].

(ג)  תאגיד המפעיל מרכז תעסוקה לא יקבל תגמול בעד קביעה של עובד ציבור כי המשתתף סירב לקבל את העבודה שאליה הופנה כאמור בסעיף 29(א)(1) או בעד קביעה של עובד ציבור בדבר אי שיתוף פעולה של המשתתף כאמור בסעיף 29(א)(2).

(ד) תאגיד המפעיל מרכז תעסוקה יהיה חייב להחזיק ברישיון לעסוק כלשכה פרטית בהתאם להוראות חוק שירות התעסוקה, התשי"ט- 1959.

(ה) תאגיד המפעיל מרכז תעסוקה כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]‏[14], בכל עניין הקשור בביצועו של חוק זה.

תקציב מרכז תעסוקה

21.   

(א) תקציב מרכז תעסוקה יכלול סעיפי תקציב המיועדים למימון הוצאות שכר של עובדי מרכז התעסוקה, הוצאות התפעול השוטפות של מרכז התעסוקה וההוצאות בעבור שירותים תומכי עבודה כאמור בסעיף 22.

(ב) הגמול לתאגיד המפעיל מרכז תעסוקה יהיה גבוה יותר ככל ששילובו של המשתתף בעבודה יהיה לתקופה ארוכה יותר וככל ששכרו בעבודה יהיה גבוה יותר.

שירותים תומכי עבודה

22.   

מרכז תעסוקה יהיה רשאי להעניק למשתתף מסוים שירותים תומכי עבודה ככל שנמצא על ידו שהדבר נדרש לשם קידום לשילובו בעבודה, ובכלל זה סיוע בהשגחה על הילדים והוצאות נסיעה ושירותים נוספים.

מתכנני יעדים תעסוקתיים

23.  5        

(א)  בכל מרכז תעסוקה יפעלו מתכנני יעדים תעסוקתיים; מתכנן יעדים תעסוקתי יבצע את התפקידים המוטלים עליו לפי הוראות חוק זה לשם השגת מטרתו.

(ב) מתכנן יעדים תעסוקתי יהיה עובד התאגיד המפעיל את מרכז התעסוקה כאמור בסעיף ‎20(ב), בעל כישורים כפי שיקבע השר, ובלבד שעבר בהצלחה מבחן הסמכה במתכונת שעליה הורה יושב ראש המינהלה (להלן – מבחן הסמכה), ושיושב ראש המינהלה או מי שהוסמך לכך על ידו אישר את מינויו כמתכנן יעדים תעסוקתי.

(ג) אישור כאמור בסעיף קטן (ב) יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה; יושב ראש המינהלה רשאי להאריך את תוקף האישור מזמן לזמן, בתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שנה, אם נוכח יושב ראש המינהלה שמתכנן היעדים התעסוקתי מילא את תפקידיו לפי חוק זה להנחת דעתו, בהתאם לכללים שיקבע, וכי עבר בהצלחה את מבחן ההסמכה.

השמה בעבודה

24.  5        

מתכנן יעדים תעסוקתי יפנה את המשתתף לעבודה התואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני ויפעל, ככל הניתן, למען שילובו של המשתתף בעבודה, לתקופה ארוכה ובשכר גבוה.

תכנית אישית

25.  5        

(א)  משתתף שאינו עובד או עובד בעבודה שההכנסה ממנה נמוכה, שלא הופנה לעבודה לפי הוראות סעיף 24, ישתתף בתכנית אישית התואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני, במסגרת מרכז התעסוקה.

(ב) התכנית האישית למשתתף תוכן בידי מתכנן יעדים תעסוקתי, בהתייעצות עם המשתתף ובשים לב למאפייניו של המשתתף ולקשיים העומדים לפניו, ככל שיש להם השלכה על שילובו בעבודה; תכנית כאמור יכול שתכלול הכשרה, השתלמות, הסבה מקצועית, שיקום תעסוקתי, השלמת השכלה, וכן פעילות לחיפוש עבודה או להקניית כישורי עבודה לרבות שירות בקהילה לפי הוראות סעיף ‎27, והכל במטרה לשלב את המשתתף בעבודה שתמצה את כושר השתכרותו.

(ג)  בסעיף זה, "עבודה שההכנסה ממנה נמוכה" - עבודה שההכנסה ממנה פחותה מהכנסה שבשלה אין לשלם גמלה.

תכנית אישית - היקף שעות

26.  5        

(א)  תכנית אישית כאמור בסעיף ‎25 תהיה בהיקף של שלושים שעות שבועיות לפחות (בסעיף זה – היקף השעות המזערי), ולא יותר משלושים וחמש שעות שבועיות; לעניין זה יובאו בחשבון, לגבי משתתף שהוא עובד, שעות עבודתו.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי כל אחד מהמנויים בפסקאות שלהלן להפחית את היקף השעות של תכנית אישית שהוכנה למשתתף מסוים, בהתאם לאמור באותן פסקאות, אם נוכח כי לפני המשתתף קשיים של ממש לבצע תכנית אישית בהיקף השעות המזערי, יהיו מרכיביה של התכנית אשר יהיו:

(1) מתכנן יעדים תעסוקתי - בתנאים ועד למספר שעות שבועיות כפי שיקבע השר, בהסכמת שר האוצר - למשך תקופה שלא תעלה, בכל פעם, על שמונה שבועות במהלך שנתיים;

(2) ועדה מקצועית, על פי המלצה של מתכנן יעדים תעסוקתי - בתנאים ועד למספר שעות שבועיות כפי שיקבע השר, בהסכמת שר האוצר - למשך תקופה שלא תעלה, בכל פעם, על שישה חודשים במהלך שנתיים;

(3) יושב ראש המינהלה, על פי המלצה של מתכנן יעדים תעסוקתי ושל ועדה מקצועית - עד ל–15 שעות שבועיות, למשך תקופה שלא תעלה, בכל פעם, על שנה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם רשאי יושב ראש המינהלה לקבוע היקף שעות מזערי מופחת לפי פסקה זו, אף בהעדר המלצה של ועדה מקצועית;

(4) ועדת חריגים, על פי המלצה של מתכנן יעדים תעסוקתי ושל ועדה מקצועית - עד לשעה בשבוע, למשך תקופה שלא תעלה, בכל פעם, על שנה ובמקרים דחופים שיופנו על ידי יושב ראש המינהלה אף ללא המלצה של הועדה מקצועית וזאת לתקופה שלא תעלה על חודש.

(ג)  השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי בתקנות, להפחית את היקף השעות המזערי, דרך כלל או לסוגי משתתפים שיקבע, ורשאי הוא, בתקנות לפי סעיף קטן זה, לקבוע תנאים להפחתת היקף השעות כאמור.

שירות בקהילה

27.  5        

(א)  שירות בקהילה יהיה שירות שאינו עבודה, שמטרתו הקניית הרגלי עבודה למשתתף, ומתקיימים לגביו כל אלה:

(1) תקופת השירות והיקף שעות השירות שיבצע משתתף אינם עולים על התקופה וההיקף המרביים שקבע השר, ובלבד שהתקופה המרבית שתיקבע לפי פסקה זו לא תעלה על ארבעה חודשים והיקף שעות השירות המרבי שייקבע לפי פסקה זו לא יעלה על 100 שעות חודשיות;

(2) מקום ביצוע השירות אינו מקום הפועל למטרות רווח והוא מסוג המקומות שהשר קבע, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי אפשר לבצע בהם את השירות;

(3) השירות המבוצע במקום ביצוע השירות על ידי סך כל המשתתפים, אינו עולה על התקופה וההיקף המרביים שקבע השר, לגבי מקום ביצוע השירות;

(4) הוכח להנחת דעתו של השר כי המשתתף בשירות סייע לעובדים במקום ביצוע השירות, ואינו בא במקומם;

(ב) השר יפרסם ברשומות, מדי שנה, את רשימת המקומות שבהם התבצע שירות בקהילה באותה שנה, ואת מספר המשתתפים בשירות בכל אחד מן המקומות באותה שנה.

(ג)  מעביד שבעסקו מבוצע שירות בקהילה, או שמיועד להיות מבוצע בו שירות בקהילה, לא יפטר עובד כדי שמשתתף המבצע שירות בקהילה יבוא במקומו; פיטר מעביד עובד כאמור, יחולו הוראות סעיף 10 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988‏^[15], בשינויים המחויבים.

(ד) מרכז תעסוקה לא יפנה משתתף לשירות בקהילה במקום פלוני, אם נוכח השר כי באותו מקום בוצע שירות בקהילה ומשתתף שביצע את אותו שירות בא במקומו של עובד אותו מקום, והשר הודיע על כך למרכז התעסוקה; התעורר חשד אצל מתכנן יעדים תעסוקתי כי במקום שבו מבוצע שירות בקהילה בא משתתף שביצע את אותו שירות במקומו של עובד אותו מקום, יודיע על כך לשר בלא דיחוי.

החלטה בדבר חוסר מסוגלות תעסוקתית זמני

28.  5        

(א)  מצאה ועדת חריגים, על פי בקשה של מתכנן יעדים תעסוקתי, כי משתתף אינו מסוגל להשתלב בעבודה כלשהי או לבצע תכנית אישית לפי הוראות פרק זה, יהיו מרכיביה אשר יהיו, רשאית היא לקבוע כי הוא חסר מסוגלות תעסוקתית, למשך תקופה כפי שתקבע אשר לא תפחת משלושה חודשים ולא תעלה על שנה (בסעיף זה - חסר מסוגלות תעסוקתית באופן זמני), ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1) במשך תקופה של שישה חודשים לפחות שקדמו למועד הגשת הבקשה לוועדת חריגים עשה מרכז תעסוקה את מרב המאמצים לקידום סיכויי השתלבותו של המשתתף בעבודה, ומתכנן יעדים תעסוקתי קבע כי בתקופה האמורה עשה המשתתף את מרב המאמצים כדי לסייע בהפנייתו לעבודה ובהכנת תכנית אישית בעבורו וכדי לבצע את התכנית האישית שהוכנה לו;

(2) ועדה מקצועית המליצה לקבוע כי המשתתף הוא חסר מסוגלות תעסוקתית באופן זמני;

(3) תנאים נוספים שקבע השר, בהסכמת שר האוצר, ככל שנקבעו תנאים כאמור.

(ב) ועדת חריגים רשאית לחדש את קביעתה כאמור בסעיף קטן (א), מזמן לזמן, בהתאם להוראות אותו סעיף קטן ולמשך התקופה האמורה בו, ובלבד שבמועד החידוש מתקיימים במשתתף כל התנאים המנויים בסעיף הקטן האמור.

פרק ד': אישור השתתפות

אישור השתתפות

29.  5        

(א)  בתום כל חודש יקבע מתכנן יעדים תעסוקתי, באישור השתתפות שיערוך לגבי כל משתתף -

(1) אם הופנה המשתתף לעבודה כאמור בסעיף ‎24, ואם הופנה כאמור - אם סירב לקבל את העבודה שאליה הופנה, ובלבד שעובד ציבור מוסמך קבע כי המשתתף סירב  כאמור;

(2) אם ביצע המשתתף את התכנית האישית שנקבעה לו לאותו חודש, במלואה, ואם לא ביצעה במלואה - את מספר הימים שבהם נעדר המשתתף מן הפעילות שנקבעה לו באותה תכנית; לעניין זה, "היעדרות מן הפעילות" - כל אחד מאלה:

(א)  היעדרות מן הפעילות שנקבעה בתכנית אישית, למעט היעדרות שניתן לגביה אישור מאת מתכנן יעדים תעסוקתי על פי כללים שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר;

(ב) אי שיתוף פעולה של המשתתף בביצוע התכנית האישית, כולה או חלקה, אף אם נכח במרכז התעסוקה, וכן התנהגות שיש בה כדי למנוע את ביצועה של התכנית האישית או לפגוע בפעילות המתנהלת במרכז התעסוקה, ובלבד שעובד ציבור מוסמך קבע את אי–שיתוף הפעולה או ההתנהגות כאמור;

(ב) מתכנן יעדים תעסוקתי ימסור למוסד את אישור ההשתתפות שערך לפי הוראות סעיף זה; כן ימסור מתכנן היעדים העתק מאישור כאמור למשתתף, בצירוף הנימוקים לקביעות שבאותו האישור.

(ג)  השר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, יקבע הוראות בדבר אופן עריכת אישור השתתפות לפי סעיף זה וכן הדרכים והמועדים למסירתו למוסד ולמשתתף, ורשאי הוא לקבוע בתקנות כאמור פרטים נוספים על אלה המנויים בסעיף זה, שייכללו באישור. 

פרק ה': הוראות שונות

מחקר

30.  6        

ביצועו של חוק זה ילווה במחקר אשר יבחן, בין השאר, את הגשמת מטרתו של חוק זה.

חובות מתכנן יעדים תעסוקתי ועובד תאגיד

31.  6        

בפעילותם לפי הוראות חוק זה, יפעלו מתכנן יעדים תעסוקתי ועובד תאגיד המפעיל מרכז תעסוקה, בתום לב, בלא משוא פנים, ולפי הוראות כל דין.

החלת דינים על מתכנן יעדים תעסוקתי ועובד תאגיד

32.  6        

דינם של מתכנן יעדים תעסוקתי ושל עובד תאגיד המפעיל מרכז תעסוקה, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה:

(1) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה);

(2) חוק שירות הציבור (מתנות);

(3) חוק העונשין - ההוראות הנוגעות לעובדי ציבור;

חובות משתתף

33.  6        

(א)  לצורך ביצוע הוראות חוק זה חייב משתתף, לפי דרישת מתכנן יעדים תעסוקתי -

(1) למסור למתכנן היעדים התעסוקתי ידיעה או מסמך שברשותו או שבאפשרותו לקבלם, לרבות תצהירים, ככל שהם נדרשים לצורך ביצוע הוראות החוק;

(2) לעמוד לבדיקה הנערכת בידי ועדה מקצועית, או לעמוד לבדיקה הנערכת בידי מומחה מטעם המדינה.

(ב) כל עוד לא קיים משתתף דרישה לפי סעיף קטן (א), יראו אותו כמי שסירב להשתתף בתכנית האישית שנקבעה לו לחודש שבו לא קיים את אותה דרישה, ובלבד שעובד ציבור מוסמך קבע כי המשתתף לא קיים את הדרישה כאמור.

הכרה בתעודה רפואית

34.  6

השר יקבע כללים ותנאים לעניין הכרה בתעודה רפואית שהמציא משתתף.

סודיות

35.  7        

(א)  אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או אם הותר הדבר לפי כל דין אחר.

(ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנה.

מסירת מידע

36.  7        

(א)  עובד המוסד שהמנהל הכללי של המוסד הסמיך לכך רשאי למסור למתכנן יעדים תעסוקתי ולעובד אחר של מרכז התעסוקה שיושב ראש המינהלה הסמיך לעניין זה, ידיעה או מסמך שבידי המוסד הנדרשים לשם ביצוע הוראות חוק זה.

(ב) מתכנן יעדים תעסוקתי ועובד של מרכז תעסוקה רשאים למסור למוסד ידיעה או מסמך שבידם לשם ביצוע חוק הבטחת הכנסה ולמילוי תפקידיו.

(ג)  עובד המוסד שהמנהל הכללי של המוסד הסמיך לכך, מתכנן יעדים תעסוקתי ועובד אחר של מרכז תעסוקה שיושב ראש המינהלה הסמיכו לעניין זה, רשאי להעביר ידיעה או מסמך שברשותם למי שעורך מחקר לבחינת הגשמת מטרתו של חוק זה, ובלבד שיושב ראש המינהלה אישר כי ניתן להעביר לעורך המחקר מידע כאמור; המידע יועבר, ככל האפשר, בלא פרטים מזהים של המשתתפים, ופרסום המחקר לא יכלול פרטים מזהים כאמור.

שינוי מקום מגורים

37.  7

משתתף יודיע בכתב למתכנן יעדים תעסוקתי על שינוי במקום מגוריו, בתוך שבעה ימים מיום השינוי.

ביצוע ותקנות

38.  7        

השר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו; תקנות לפי פרקים ב' עד ה' יותקנו באישור ועדת הכספים של הכנסת.

פרק ו': תיקונים עקיפים

תיקון חוק הבטחת הכנסה

39.  7        

בחוק הבטחת הכנסה -

(א)  בסעיף 1 -

(1) לפני ההגדרה "אלמנה" יבוא:

""אישור השתתפות" - אישור השתתפות שמתכנן יעדים תעסוקתי מסר למוסד לביטוח לאומי לפי הוראות סעיף ‎29 בחוק יוצאים לעבודה;";

(2) אחרי ההגדרה "השר" יבוא:

""חוק יוצאים לעבודה" - חוק תכנית יוצאים לעבודה, התשע"ג-2013;";

(3) אחרי ההגדרה "ילד" יבוא:

""מסגרת שיקומית" - כמשמעותה בפסקה (3)(א) של סעיף 2(א), וכן עבודה במפעל מוגן כמשמעותו בתקנות לפי אותה פסקה;

"משתתף פטור" - מי שהוראות חוק יוצאים לעבודה, למעט פרק ו' שבו, אינן חלות עליו בשל הוראות סעיף ‎44 (ב)(2) עד (6) באותו חוק;

"מתכנן יעדים תעסוקתי" - כמשמעותו בסעיף 23 בחוק יוצאים לעבודה;";

(ב) בסעיף 2(א) -

(1) אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1א) הוראות חוק יוצאים לעבודה, למעט  פרק ו' שבו, אינן חלות עליו בשל קביעתה של ועדת חריגים לפי סעיף ‎28 לחוק האמור כי הוא חסר מסוגלות תעסוקתית באופן זמני - כל עוד הקביעה כאמור עומדת בתוקף;";

(2) בפסקה (2) -

(א)  האמור בה יסומן "(א)", ובה, במקום "הוא רשום" יבוא "הוא משתתף פטור ורשום";

(ב) אחרי פסקת משנה (א) יבוא:

"(ב)     הוא מחוסר עבודה ואינו משתתף פטור, ומתכנן יעדים תעסוקתי קבע לגביו באישור השתתפות כי בחודש שבעדו ניתן האישור לא הופנה לעבודה לפי הוראות סעיף ‎24 לחוק יוצאים לעבודה, וכי ביצע בחודש האמור את התכנית האישית שנקבעה לו במלואה, ואם היקף השעות של תכניתו האישית עולה על שעה בשבוע, והוא לא ביצעה במלואה - כי לא נעדר מן הפעילות שנקבעה לו באותה תכנית יותר מיומיים; לעניין זה, "היעדרות מן הפעילות" - כהגדרתה בסעיף ‎29(א)(2) לחוק יוצאים לעבודה;";

(3) בפסקה (3) -

(א)  האמור בה יסומן "(א)" ובה, במקום "הוא עובד" יבוא "הוא משתתף פטור או מי שמתקיים לגביו האמור בסעיף 44(ב)(1) לחוק יוצאים לעבודה, ועובד";

(ב) אחרי פסקת משנה (א) יבוא:

"(ב)     הוא עובד בעבודה כאמור בפסקת משנה (א), ואינו משתתף פטור או מי שמתקיים לגביו האמור בסעיף ‎44 (ב)(1) לחוק יוצאים לעבודה, ומתכנן יעדים תעסוקתי קבע לגביו באישור השתתפות כי בחודש שבעדו ניתן האישור לא הופנה לעבודה אחרת לפי הוראות סעיף ‎24 לחוק יוצאים לעבודה, וכי ביצע בחודש האמור את התכנית האישית שנקבעה לו במלואה, ואם היקף השעות של תכניתו האישית עולה על שעה בשבוע, והוא לא ביצעה במלואה - כי לא נעדר מן הפעילות שנקבעה לו באותה תכנית יותר מיומיים; לעניין זה, "היעדרות מן הפעילות" - כהגדרתה בסעיף ‎29(א)(2) לחוק יוצאים לעבודה;";

(ג)  בסעיף 3א -

(1) האמור בו יסומן "(א)", ובו, במקום "בסעיף 2(א)(2)" יבוא "בפסקה (2)(א) של סעיף 2(א)";

(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב)     מי שזכאותו לגמלה מותנית בקיום האמור בפסקאות (2)(ב) או (3)(ב) של סעיף 2(א), שמתכנן יעדים תעסוקתי קבע לגביו באישור השתתפות כי הוא הופנה לעבודה כאמור בסעיף ‎24 לחוק יוצאים לעבודה וכי סירב לקבלה, לא יהיה זכאי לגמלה בעד החודש הקלנדרי שבו סירב כאמור ובעד החודש שלאחריו;";

(ד) אחרי סעיף 3א יבוא:

"ערר שטרם ניתנה בו החלטה"

3ב.

מי שזכאותו לגמלה מותנית בקיום האמור בפסקאות (2)(ב) או (3)(ב) של סעיף 2(א), שהגיש ערר על קביעת מתכנן יעדים תעסוקתי באישור השתתפות, ושלא ניתנה החלטה בעררו לאחר 21 ימים מיום שהגיש את הערר, לא תישלל זכאותו לגמלה רק בשל הקביעה נושא הערר, והכל עד למתן החלטה בערר; לעניין זה, "ערר" - ערר לפי הוראות סעיף ‎16 לחוק יוצאים לעבודה."

תיקון חוק הביטוח הלאומי

40.   

חוק הביטוח הלאומי, בסעיף 287, אחרי פסקה (8) יבוא:

"(9)     משתתף המבצע שירות בקהילה במסגרת תכנית אישית שהוכנה לו לפי הוראות סעיף ‎25 לחוק יוצאים לעבודה; לעניין זה -

"משתתף" - כהגדרתו בסעיף 2 לחוק יוצאים לעבודה;

"חוק יוצאים לעבודה" - חוק יוצאים לעבודה, התשע"ג-2013;

"שירות בקהילה" - כמשמעותו בסעיף 27 לחוק יוצאים לעבודה."

תיקון חוק הסיוע המשפטי

41. 

בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972‏^[16], בתוספת, בפרט (4), במקום הרישה עד המילים "לפי סעיפים 46 ו–47" יבוא "למשתתף כהגדרתו בסעיף 2 לחוק יוצאים לעבודה, בכל הנוגע להליכים לפי פרק ו' בחוק האמור".

תיקון חוק בתי דין מינהליים

42.   

בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992, בתוספת, בסופה יבוא:

"20.    ועדת ערר לפי סעיף 16 לחוק יוצאים לעבודה וועדת ערר מיוחדת לפי סעיף ‎17 לחוק האמור."

פרק ז': תחילה ותחולה, תוקף, הוראת מעבר ותקנות ראשונות

תחילה ותחולה

43.   

(א)  תחילתו של חוק זה ביום כ"ט באדר א' התשע"ד (1 במרס 2014) (להלן – יום התחילה), והוא יחול לעניין גמלה המשתלמת בעד יום התחילה ואילך.

(ב) השר רשאי, בצו, לדחות את מועד תחילתו של חוק זה בתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, וכן רשאי הוא -

(1) בהסכמת שר האוצר - לדחות את מועד תחילתו של חוק זה למועד מאוחר יותר ובלבד שלא יהיה מאוחר משנה מהמועד האמור בסעיף קטן (א);

(2) בהסכמת שר האוצר ובאישור מליאת הכנסת - לדחות את מועד תחילתו של חוק זה למועד מאוחר יותר מהמועד האמור בפסקה (1).

(ג)  תחילתן של חוק הבטחת הכנסה כנוסחו בסעיף 38 לחוק זה ביום התחילה והוא יחול על גמלה המשתלמת בעד יום התחילה ואילך.

(ד) סעיף 287(9) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 32 לחוק זה, יחול על פגיעה שאירעה למשתתף ביום התחילה ואילך.

אי–תחולה

44.   

(א)  בסעיף זה -

"דמי אבטלה" - כהגדרתם בסעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי;

"הסעיפים המזכים" - פסקאות (2) או (3) של סעיף 2(א) לחוק הבטחת הכנסה;

"רבעון" - פרק זמן של שלושה חודשים שתחילתו, בכל שנה, ב–1 בחודש שבו חל יום התחילה (בהגדרה זו - המועד הקובע), ב–1 בחודש שלאחר שלושה חודשים מהמועד הקובע, ב–1 בחודש שלאחר שישה חודשים מהמועד הקובע וב–1 בחודש שלאחר תשעה חודשים מהמועד הקובע;

"התקופה הקובעת" - תקופה של שלושה חודשים שתחילתה שישה חודשים לפני יום התחילה.

(ב) הוראות חוק זה, למעט הוראות פרק ו' שבו, לא יחולו על מי שמתקיימים בו התנאים כמפורט בפסקאות שלהלן, בהתאם לקבוע בהן:

(1) מי שביום התחילה עבד במסגרת שיקומית כהגדרתה בחוק הבטחת הכנסה או היה מצוי בהכשרה במסגרת שיקומית כאמור - כל עוד הוא עובד כאמור או מצוי בהכשרה כאמור;

(2) מי שמלאו לו 55 שנים;

(3) מי שהוא בעל תואר מוכר מאת מוסד להשכלה גבוהה בישראל שהוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958‏^[17], או תואר מאת מוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל שהוכר כשווה ערך לתואר כאמור לענייני דירוג ושכר בשירות המדינה;

(4)

(א) 

מי שמספר החודשים, בין אם רצופים ובין אם לאו, שבעדם השתלמה לו גמלה לפי פסקאות (2)(א) או (3)(א) של סעיף 2(א) לחוק הבטחת הכנסה או שבהם התקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות אלה (בפסקה זו - חודשי זכאות), קטן מתשעה חודשים - עד תום הרבעון שבו מספר חודשי זכאותו הוא תשעה חודשים, ואם המועד שבו מספר חודשי זכאותו הוא תשעה חודשים, חל במהלך 12 חודשים מיום התחילה - עד תום 12 חודשים מיום התחילה; לעניין זה, יחל מניינם של חודשי הזכאות בחודש הראשון אחרי יום התחילה שבעדו השתלמה לו גמלה לפי פסקאות (2)(א) או (3)(א) של סעיף 2(א) לחוק הבטחת הכנסה;

(ב) (

הוראת אי–התחולה לפי פסקה זו לא תחול על מי שבאחד מחודשי התקופה הקובעת לפחות, השתלמה לו גמלה לפי הסעיפים המזכים ומספר החודשים, בין אם רצופים ובין אם לאו, שבעדם השתלמה לו גמלה לפי הסעיפים המזכים או שבהם התקיימו בו התנאים האמורים בסעיפים המזכים, במהלך חמש השנים שקדמו לתום התקופה הקובעת, הוא שבעה חודשים או יותר;

(5) מי שמשתלמים לו דמי אבטלה - החל ב–1 בחודש שלאחר המועד שבו פקיד תביעות כמשמעותו בסעיף 298 לחוק הביטוח הלאומי קבע את זכאותו לדמי אבטלה;

(6) מי שחדלו להשתלם לו דמי אבטלה, ומספר החודשים אחרי יום התחילה שבעדם השתלמה לו גמלה לפי פסקאות (2)(א) או (3)(א) של סעיף 2(א) לחוק הבטחת הכנסה או שבהם התקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות אלה (בפסקה זו - חודשי זכאות) קטן מתשעה חודשים - עד תום הרבעון שבו מספר חודשי זכאותו הוא תשעה חודשים, ואם המועד שבו מספר חודשי זכאותו הוא תשעה חודשים, חל במהלך 12 חודשים מיום התחילה - עד תום 12 חודשים מיום התחילה; לעניין זה, יחל מניינם של חודשי הזכאות בחודש הראשון אחרי יום התחילה שבעדו השתלמה לו גמלה לפי פסקאות (2)(א) או (3)(א) של סעיף 2(א) לחוק הבטחת הכנסה החל לאחר החודש האחרון שבעדו שולמו לו דמי אבטלה

(7) מי שוועדת חריגים קבעה לגביו, לפי הוראות סעיף 5 כי הוא חסר מסוגלות תעסוקתית באופן זמני - כל עוד הקביעה כאמור עומדת בתוקף.

(ג)  על אף הוראות סעיף קטן (ב)(2), החל ביום התחילה עד תום שישה חודשים מהמועד האמור או עד מועד אחר שיקבע השר בצו, לפי המאוחר מביניהם, יקראו את הסעיף הקטן האמור כאילו במקום "55 שנים" נאמר "50 שנים".

הוראת מעבר

45. 

מי שערב יום התחילה נמצא בהכשרה כאמור בפסקה (3) של סעיף 2(א) לחוק הבטחת הכנסה כנוסחו ערב יום התחילה, יראו אותו, לעניין סעיף 25(א) וכן לעניין פסקה (3)(ב) של סעיף 2(א) לחוק הבטחת הכנסה כנוסחה בסעיף 39 לחוק זה, כמי שעובד בעבודה בשעות שבהן הוא משתתף באותה הכשרה באופן סדיר.

תקנות ראשונות

46. 

תקנות שהותקנו לפי פרק ז' לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 כנוסחן ערב פקיעתו של אותו פרק, יראו אותן כתקנות ראשונות שהותקנו לפי חוק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(א)  בתקנות המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (שילוב מקבלי גמלאות בעבודה) (הוראת שעה), התשס"ה-2004‏^[18], פרק ה' - לא יחול;

(ב) תקנות המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (שילוב מקבלי גמלאות בעבודה) (הוראת שעה) (סדרי דין בוועדת ערר), התשס"ה- 2005‏^[19], יחולו גם לעניין ועדת הערר המיוחדת שמונתה בהתאם להוראות סעיף 8(ב) לחוק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1) בתקנה 6(ב), במקום "ארבעה עשר ימים" יקראו "שלושים ימים" והסיפה החל במילים "היה הערר בנושאים רפואיים" - לא תחול;

(2) בתקנה 6(ד), במקום "מחמישה ימים" יקראו "מחמישה עשר ימים";

(ג)  בתקנות המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (שילוב מקבלי גמלאות בעבודה) (הוראת שעה) (הפחתת היקף השעות המזערי של תכנית אישית לסוגי משתתפים), התשס"ו-2006‏^[20], תקנות 1(8) ו–2 - לא יחולו.