תזכיר המזון.doc תזכיר חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ג-2013

 

מדינת ישראל

משרד האוצר

 

היועץ המשפטי

י"א בסיון התשע"ג
20 במאי 2013

ימ. 2013-16913

 

לכבוד

היועץ המשפטי לממשלה

המשנים ליועץ המשפטי לממשלה

היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה

רשימת תפוצה של תזכירי חוק

 

 

הנדון: תזכיר חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ג-2013

 

מצורף תזכיר חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ג-2013.

הצעה זו באה לממש את החלטת הממשלה שכותרתה: "יישום המלצות הצוות לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בתחום מוצרי המזון והצריכה" שבעמוד 70 בחוברת הצעות ההחלטה לממשלה "התוכנית הכלכלית לשנים 2013 ו-2014", ובעמוד 21 לדפי ההחלפה, בהמשך להחלטת ממשלה קודמת בעניין, מספר 5176.

ניתן לעיין בחוברת הצעות ההחלטה באתר משרד האוצר:

http://www.mof.gov.il/BudgetSite/EconomicPlan/Lists/20132014/Attachments/2/plan_2013_2014.pdf

דפי ההחלפה הוצגו במהלך הדיון בממשלה.

נוסח סופי של החלטות הממשלה יועלה לאתר מזכירות הממשלה בימים הקרובים.

הצעה זו, המופצת כתזכיר חוק נפרד על פי החלטת הממשלה, הופצה בנוסח דומה להערות הציבור ביום 29 בנובמבר 2012 והתקבלו ביחס אליה הערות מהציבור. הנוסח המצורף משקף הטמעה של חלק מהערות אלה.

תזכיר החוק  יובא לדיון ולאישור בוועדת השרים המיוחדת לענין תיקוני החקיקה הנובעים מהתוכנית הכלכלית, על פי המתוכנן – בישיבה שתיערך ב- 26 במאי. החלטות ועדת השרים  מתקבלות על דעת הממשלה.

אודה על הערותיכם בהקדם ולא יאוחר מיום 23 במאי. הערות ניתן לשלוח גם לדואר-אלקטרוני: tazkir@mof.gov.il.

 

                                                                            בכבוד רב,

 

 

                                                                                            יואל בריס, עו"ד

 

העתק:

המנהלת הכללית, משרד האוצר

הממונה על התקציבים

הנהלת משרד האוצר

 

 

תזכיר חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ג-2013

 

מטרת חוק זה היא קידום והגברת התחרותיות בענף המזון ומוצרי הצריכה לשם הפחתת מחירי המוצרים לצרכן ,בהתאם להחלטת הממשלה 5176 ( להלן- החלטה 5176) שעניינה יישום המלצות הצוות לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בתחום מוצרי המזון והצריכה ( דוח קדמי). הצעת החוק מובאת כחלק מיישום החלטה 5176 בה הוטל על שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ושר האוצר להפיץ תזכיר חוק לשם יישום האמור בהחלטה זו.

במסגרת דיונים המקצועיים שהתקיימו בין משרדי הממשלה בנוגע לעליית המחירים במשק, בין היתר על רקע המחאה הציבורית שהתעוררה בנושא, עלה הצורך בבדיקה יסודית ומעמיקה של שוק המזון ומוצרי הצריכה, במטרה לבחון את הדרכים להגביר את התחרות בשוק המזון בישראל ולהוזיל את מחירי המזון והצריכה לצרכן.

ביום 27 ביוני 2011, מינו שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ושר האוצר צוות בין משרדי לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בתחום מוצרי המזון והצריכה, על מנת ללמוד את מאפייני שווקי המזון ומוצרי הצריכה, לאתר כשלי שוק, ככל שישנם, ולגבש המלצות לצורך שיפור רווחת הצרכן, בין היתר, על ידי הגברת התחרותיות. הצוות בחן את השווקים השונים בתחום המזון, ובמסגרת זו את מקטעי הייצור, חסמי היבוא, ההפצה והשיווק לצרכן, לרבות באמצעות רשתות המזון ואיתר את כשלי השוק המונעים הגברת תחרות וירידת מחירים בשווקי המוצרים.

הצוות קיים מעל ל-30 דיונים, ובכללם שלושה ימים מרוכזים אליהם זומנו נציגי הגורמים השונים בשווקים הרלוונטיים לבחינה. נציגים אלה הציגו את עמדותיהם בתחום ואת טענותיהם והצעותיהם לשיפור. לאחר ששמע את העמדות השונות גובשו המלצות הצוות והוגשו לשרים ביום 18 ביולי 2012. כאמור, המלצות הצוות אומצו במסגרת החלטה 5176.

במסגרת החלטות הממשלה במסגרת התוכנית הכלכלית לשנים 2013 ו-2014 הורתה הממשלה כי תזכיר החוק יונח על שולחן הכנסת יחד עם הצעת חוק תקציב המדינה.

ג.          עיקרי החוק המוצע

1.  לסעיפים - 6-3

הצוות הבין משרדי מצא כי שוק המזון ומוצרי הצריכה המקומי נשלט על ידי מספר מצומצם של ספקים בעלי נתח שוק גדול. נמצא בין היתר, כי בין מקטע האספקה למקטע השיווק מתקיימים שורה של קשרים, הסדרים ונוהגים העלולים לחזק את מעמדם של הגורמים הדומיננטיים בענפים השונים ולהפחית את התחרות בין הספק לבין ספקים מתחרים או הקמעונאי לבין קמעונאים מתחרים. במקרים רבים, התוצאה של הסדרים אלו היא פגיעה בצרכן בדמות עליית מחירי המוצרים.

לאור האמור, מוצע בתזכיר החוק, לקבוע איסורים והגבלות בדבר עשיית פעולות על בסיס העקרונות המבוססים על הצו המוסכם בין הממונה על ההגבלים העסקיים לבין ספקי המזון, לפי סעיף 50ב לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 מיום 20 בדצמבר 2005 (להלן – הצו המוסכם).

מוצע, כי ייאסר על קמעונאי להתערב מול ספק במחיר לצרכן שגובה קמעונאי אחר וכן בעניין כל תנאי אחר בו מוכר הקמעונאי האחר את המוצר לצרכן. כן מוצע, כי ייאסר על ספק או מי מטעמו לעסוק או להתערב בכל דרך אחרת בסידור המוצרים בחנויות של קמעונאי גדול ולהתערב מול קמעונאי בעניין המחיר לצרכן שגובה הקמעונאי על מוצר שמספק ספק אחר וכן בעניין כל תנאי אחר בו מוכר הקמעונאי את המוצר לצרכן.

ביחס לספק גדול, מוצע כי ייאסר עליו להתערב מול קמעונאי בעניינים שלהלן: המחיר לצרכן שגובה הקמעונאי על מוצר שמספק אותו ספק; הקצאת שטח מכירה למוצר שמספק אותו הספק בשיעור העולה על 30% משטח המכירה המוקצה למוצר ולמוצרים תחליפיים; רכישת מוצר שמספק אותו הספק, בזיקה ליעד רכישות בשיעור העולה על 30% מהיקף רכישות הקמעונאי של אותו מוצר ומוצרים תחליפיים; מכירת מוצרים שמספקים ספקים אחרים לקמעונאי ותנאי המסחר ביניהם. כן מוצע לקבוע, כי ההוראות שלעיל (למעט לעניין מכירת מוצרים שמספקים ספקים אחרים לקמעונאי) לא יחולו על מוצר שלא סופק על-ידי אותו הספק במהלך השנה האחרונה או מוצר אחר אותו פטר הממונה על הגבלים עסקיים מהוראות אלו.

יובהר, כי אין בקבלת החוק המוצע כדי לגרוע מהאיסורים וההגבלות שבצו המוסכם, והממונה ימשיך באכיפתם. כן מוצע לקבוע, כי אין בהוראות אלו כדי לגרוע מהוראות חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988.

מוצע לקבוע כי הממונה רשאי לתת לקמעונאי גדול הוראות בדבר הצעדים שעליו לנקוט כדי למנוע פגיעה בתחרות, אם ראה כי כתוצאה מהתנהגותו של הקמעונאי הגדול ביחס למותג הפרטי שהוא מוכר קיים חשש לפגיעה משמעותית בתחרות או לפגיעה משמעותית בציבור.

2.  לסעיפים 14-8

הצוות הבין-משרדי מצא כי ישנו קשר ישיר בין אזורים בארץ בהם קיימת ריכוזיות בתחום קמעונאות המזון לבין רמת מחירי המוצרים הנמכרים באותם אזורים. לכן, מוצע לקבוע בחוק הסדרים שמטרתם קידום והבטחת התחרות בשיווק הקמעונאי ברמה האזורית.

לשם כך, מוצע להסמיך את הממונה על הגבלים עסקיים להגדיר אזורי ביקוש המבוססים על אזורים סטטיסטיים הסובבים כל חנות של קמעונאי גדול וכן קבוצת תחרות עבור כל חנות כאמור. על מנת לקדם את התחרות ברמה האזורית מוצע כי קמעונאי גדול המחזיק בנתח של יותר מ-30% מפדיון המכירות בקבוצת התחרות יהיה חייב לקבל את אישור הממונה לפתיחת חנות נוספת באותו אזור ביקוש.

בנוסף, מוצע להקנות לבית הדין להגבלים עסקיים סמכות להורות לאדם המחזיק בנתח של יותר מ-50% מפדיון המכירות בקבוצת תחרות ויש לו לפחות שלוש חנויות באזור הביקוש הרלבנטי, על מכירת חנות או חלק ממנה לשם הגברת התחרות ברמה האזורית, בהתאם להמלצת הממונה. מוצע לקבוע הוראה זו כהוראת שעה ל-6 שנים.

כן מוצע לאסור בחוק הסדרים חוזיים בהם קמעונאי גדול, המחזיק בנתח של יותר מ-30% מפדיון המכירות באותה קבוצת תחרות, מגביל קמעונאים אחרים לגבי שימוש במקרקעין להקמת פעילות מתחרה בתחום המזון באזור הביקוש הרלבנטי לחנות שאליה מתייחסת אותה קבוצת תחרות.

 

3.  לסעיפים- 15- 21

מוצע להקנות לגורמים השונים סמכויות לעניין אכיפה וחקירה לפי סעיפים 45, 45א ו-46 בחוק ההגבלים העסקיים וכן לקבוע בחוק אחריות פלילית ומנהלית וסמכות להטלת עיצומים כספיים בגין הפרת ההוראות המפורטות בתזכיר,וזאת בדומה לסמכויות ולאחריות הפלילית והמינהלית שבחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, לשם קיום מטרות החוק.

4.  לסעיף 22: מוצע עוד לקבוע, כי קמעונאים גדולים יחויבו לפרסם באופן מקוון את מחירי כל המוצרים הנמכרים בכל אחד מהסניפים המוחזקים או המופעלים על ידם והקיימים במלאי, באופן שוטף, חופשי ופומבי. הקמעונאים הגדולים יחויבו לפרסם נתונים נוספים אודות המוצרים הנמכרים בחנויותיהם, כגון תיאור המוצר (כולל כמות ויחידת כמות), סוג המחיר והמבצעים החלים על המוצרים, בהתאם לכללים שיקבעו על ידי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה באישור שר האוצר.

5.  לסעיף 23: מוצע עוד לקבוע, כי קמעונאים גדולים יחויבו למסור לצרכן המעוניין בכך, קובץ אלקטרוני הכולל את נתוני הקנייה של הצרכן בחנות, בדרכים שיקבעו בתקנות על ידי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, באישור שר האוצר.

6.  לסעיף 24: הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הפרת ההוראות המפורטות בסעיפים 22 ו- 23 יוגדרו כעבירה פלילית והעונש בגינה יהיה - מאסר שנה או קנס פי שבעה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין).

7.  לסעיף 25:מוצע לקבוע כי עבירה כאמור בסעיף 4 תחשב גם כעבירה לפי חוק הגנת הצרכן. כמו כן, מוצע, כי לעניין עבירות אלו יהיו לממונה מסורות כל הסמכויות שיש בידיו לפי פרקים ה' ו- ו' לחוק הגנת הצרכן.

סעיפים 42-26- יצירת מנגנון להטלת עיצומים כספיים והתראה מנהלית בידי הממונה בשל הפרת הוראות סעיפים 20 ו-21.

מנגנון העיצומים הכספיים המוצע בהצעת חוק זה מתבסס על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 33), התשע"ב–2012 (להלן- תיקון 33) אשר אושרה בקריאה ראשונה בכנסת וכעת ממתינה לאישור סופי בקריאה שניה ושלישית. ככל שבמהלך החקיקה של החוק המוצע יאושר תיקון 33 יבוצעו ההתאמות הנדרשות בהצעת חוק זו.

8.  לסעיף 43: התזכיר המוצע מבקש לתקן את חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן- חוק הגנת הצרכן) ולקבוע, כי שר הכלכלה יהיה רשאי לקבוע בתקנות כללים שעניינם הבטחת חשיפה נאותה בחנויות של מוצרי המזון שמחירם בפיקוח, לרבות בדרך של הקצאת שטח מדף. עוד מוצע, להסמיך את הממונה כהגדרתו בסעיף 19 לחוק הגנת הצרכן, להטיל עיצומים כספיים בגין הפרת ההוראות כאמור.

 

ד. השפעת החוק המוצע על הדין הקיים

החוק המוצע מקנה סמכויות חדשות לממונה על ההגבלים העסקיים לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 וכן סמכויות חדשות לממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן.

 כמו כן, החוק המוצע מבקש להוסיף את סעיף 4ד לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 ולהוסיף פרט לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000

 

ה. השפעת החוק המוצע על התקציב

כאמור בסעיף ו'.

ו. השפעת החוק המוצע על ההיבט המנהלי והתקן

תגבור תקציב תפעול ומשאבי כח האדם ברשות ההגבלים העסקיים והרשות לסחר הוגן, כפי שיסוכם בין רשות ההגבלים העסקיים והרשות לסחר הוגן למשרד האוצר.

 

ז.         להלן נוסח החוק המוצע

הצעת חוק מטעם הממשלה:

תזכיר חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ג-2012

 

 

 

 

 

פרק א':  מטרה והגדרות

מטרה

1.   

מטרת חוק זה היא קידום והגברת התחרותיות בענף המזון ומוצרי הצריכה לשם הפחתת מחירי  המוצרים לצרכן.

הגדרות

2.   

בחוק זה-

 

 

" אדם קשור" – אדם השולט בו, תאגיד הנשלט על ידו וכל תאגיד הנשלט בידי מי מהם;

 

 

" אזור סטטיסטי" – כהגדרתו במסגרת המיפקד, וכמפורט ברשימת האזורים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהם נערכו על ידה;

 

 

" בית הדין" – בית הדין להגבלים עסקיים;

 

 

" במישרין או בעקיפין" – לרבות בכל אחד מאלה:

 

 

 

(1)  באמצעות שלוח או נאמן;

(2)  יחד עם אחר בשיתוף פעולה לפי הסכם;

(3)  באמצעות זכויות המוקנות לפי הסכם;

(4)  באמצעות החזקה או רכישה בידי קרוב, חברת נאמנות או חברת רישומים;

 

 

" החזקה" – במישרין או בעקיפין; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כמי שמחזיק בעצמו, במישרין, בכל החזקותיו של אדם הקשור לו;

 

 

" הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה" ו-"מיפקד" – כהגדרתם בפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], תשל"ב-1972[1];

 

 

" הממונה" – הממונה על הגבלים עסקיים; ולעניין פרק ג' לחוק – הממונה על הגנת הצרכן והסחר הוגן;

 

 

" הסדר" – בין במפורש ובין מכללה, בין בכתב ובין בעל פה או בהתנהגות, בין אם הוא מחייב על פי דין ובין אם לאו;

 

 

" הסכם" – לרבות הסדר;

 

 

" חוק ההגבלים העסקיים" – חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988;

 

 

" זכות בתאגיד" – כל אחת מאלה:

 

 

 

(1)  בעלות במניה, החזקה בה או זכות להורות על מכירתה;

(2)  זכות להצביע באסיפה הכללית של חברה או באורגן מקביל לאסיפה כללית של תאגיד אחר, או זכות להורות כיצד להצביע באסיפה כללית או באורגן כאמור;

(3)  זכות למנות דירקטור או מנהל כללי, ובתאגיד שאינו חברה - זכות למנות בעלי תפקידים דומים; לעניין זה יראו את מי שמינה דירקטור או מנהל כללי או בעל תפקיד דומה כבעל הזכות למנותו;

(4)  זכות להשתתף ברווחי התאגיד;

(5)  זכות לחלוק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו;

(6)  כל זכות שתוכנה כתוכן זכות כאמור בפסקאות (1) עד (5), אף אם תוארה שונה;

 

 

"חנות" – מקום לממכר מוצרי מזון ומוצרי צריכה אחרים לרבות חנות מקוונת, ובלבד שמתקיימים לגביו כל התנאים שלהלן:

 

 

 

(1)  מתקיימת בו דרך קבע מכירת כל המוצרים הבאים: ירקות ופירות טריים, מוצרי חלב ומוצרי ניקיון;

(2)  למעלה ממחצית ממחזור מכירותיו הוא ממכירת מוצרי מזון;

 

 

 

";

מוצרים תחליפיים – הקבוצה המצומצמת של מוצרים שהם תחליפים ישירים ומשמעותיים בעיני הצרכן;

"מחזור מכירות" - כמשמעותו לפי סעיף 17 לחוק ההגבלים העסקיים, בשינויים המחויבים;

 

 

" ספק" – ספק של מוצרי מזון או מוצרי צריכה אחרים, לרבות ספק של מותג פרטי ומוצרים מיבוא מקביל, ולרבות כל אדם קשור;

 

 

" ספק גדול" – ספק שמחזור המכירות שלו לקמעונאים בישראל עולה על 200 מיליוני ₪ ללא מע"מ בשנה;

 

 

" קמעונאי" – אדם המחזיק בחנות, לרבות כל אדם קשור;

 

 

" קמעונאי גדול" – קמעונאי המחזיק בשלוש חנויות לפחות ואשר מחזור המכירות השנתי הכולל שלו מחנויותיו עומד על לפחות 250 מיליון ₪ ללא מע"מ בשנה או קמעונאי המחזיק חנות מקוונת אשר מחזור המכירות השנתי הכולל שלו מהחנות בישראל עומד על לפחות 250 מיליון ₪ ללא מע"מ בשנה;

 

 

" קרוב" – בן משפחה כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

 

 

" שליטה" – היכולת לכוון, במישרין או בעקיפין, פעילותו של תאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, חזקה על אדם שהוא בעל שליטה בתאגיד –

 

 

 

(1)  אם הוא מחזיק ביותר ממחצית הזכות להצביע באסיפה הכללית של חברה או באורגן מקביל לאסיפה כללית של תאגיד אחר, או מהזכות למנות דירקטורים בחברה או מהזכות למנות בעלי תפקידים דומים בתאגיד שאינו חברה;

(2)  אם הוא מחזיק בזכות למנות בו מנהל כללי;

(3)  אם הוא מחזיק ביותר משלושים אחוזים מזכות בתאגיד, ואין אדם אחר המחזיק יותר ממחצית מאותה זכות;

(4)  אם הוא מחזיק ביכולת למנוע קבלת החלטה עסקית מהותית בתאגיד, זולת אם יכולת זו נובעת מהסכם בדבר הלוואה שנתן תאגיד בנקאי במהלך עסקיו הרגילים, או אם היכולת למנוע קבלת החלטות ניתנה לצורך הגנת מיעוט מקובלת בתאגיד; וכן חזקה על אדם הנהנה בנאמנות שהוא בעל שליטה בנכסיה, למעט אם הוא מחזיק ביחידה בקרן נאמנות שחל עליה חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994.

עדכון סכומים

 

הסכומים הקבועים בפרק זה  יעודכנו ב-16 בינואר של כל שנה בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד הידוע ב-16 בינואר של השנה הקודמת; הממונה יפרסם ברשומות הודעה על הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה.

 

 

 

 

 

פרק ב': הסדרת  פעילות ספקים וקמעונאים

 

 

 

סימן א': פעולות אסורות

איסור על קמעונאי

3.   

 קמעונאי לא יכתיב, ימליץ או יתערב בדרך אחרת מול ספק בעניין המחיר לצרכן שגובה קמעונאי אחר או בעניין התנאים שבהם מוכר קמעונאי אחר את המוצר לצרכן. העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שלוש שנים, או קנס שהוא פי עשרה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין) וקנס נוסף שהוא פי עשרה מן הקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין (להלן - קנס נוסף) לכל יום שבו נמשכת העבירה; אם היה תאגיד - כפל הקנס או הקנס הנוסף, לפי העניין.

 

איסורים כלליים על ספקים

4.   

(א)  ספק לא יעסוק ,יכתיב, ימליץ או יתערב בדרך אחרת  בסידור מוצרים בחנות של קמעונאי גדול. העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שלוש שנים, או קנס שהוא פי עשרה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן-- חוק העונשין) וקנס נוסף שהוא פי עשרה מן הקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין (להלן - קנס נוסף) לכל יום שבו נמשכת העבירה; אם היה תאגיד - כפל הקנס או הקנס הנוסף, לפי העניין.

 

 

 

(ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול לגבי הנחיות בדבר הטיפול  הנדרש למוצרי הספק, מבחינת שמירה על תקינותו ואיכותו, או משיקולי בטיחות. 

 

 

(ג)  ספק לא יכתיב, ימליץ או יתערב בדרך אחרת מול קמעונאי בעניין המחיר לצרכן שגובה הקמעונאי או בעניין התנאים שבהם מוכר הקמעונאי את המוצר לצרכן , ביחס למוצר שמספק ספק אחר. העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שלוש שנים, או קנס שהוא פי עשרה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, וקנס נוסף שהוא פי עשרה מן הקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין (להלן - קנס נוסף) לכל יום שבו נמשכת העבירה; אם היה תאגיד - כפל הקנס או הקנס הנוסף, לפי העניין.

 

איסורים נוספים על ספקים גדולים

5.   

(א)  נוסף על האמור בסעיף 4,ספק גדול לא יכתיב, ימליץ או יתערב בדרך אחרת מול קמעונאי בעניינים שלהלן:

 

 

 

 

(1)  המחיר לצרכן שגובה הקמעונאי על מוצר שמספק אותו הספק;

(2)  הקצאת שטח מכירה למוצר שמספק אותו הספק בשיעור העולה על 30% משטח המכירה המוקצה למוצר של הספק ולמוצרים תחליפיים, הן לעניין שטח מדף והן לעניין שטח תצוגה שאינו מדף;

 

(3)  רכישת מוצר שמספק אותו הספק, בזיקה ליעד מכירות בשיעור העולה על 30% מהיקף רכישות הקמעונאי של המוצר של הספק ומוצרים תחליפיים;

(4)  רכישת או מכירת מוצרים שמספק ספק אחר לקמעונאי, לרבות כמויות ויעדי רכישה, שטחי מכירה וכל תנאי מסחרי אחר.

 

 

 

(ב) הממונה רשאי, לבקשת ספק גדול, לפטור מוצר מתחולת הוראות סעיף 5(א)(1) עד 5(א)(3), לתקופה שיקבע הממונה בהחלטתו, אם הוכיח הספק לממונה כי אין בביצוע הפעולה המבוקשת כדי ליצור חשש לפגיעה בתחרות.

החלטת הממונה תפורסם באתר האינטרנט של רשות ההגבלים העסקיים.

 

 

 

(ג)  הוראות סעיף 5(א)(1) עד 5(א)(3) לא יחולו על מוצר אשר במהלך השנה האחרונה לא סופק על-ידי אותו ספק.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שלוש שנים, או קנס שהוא פי עשרה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין וקנס נוסף שהוא פי עשרה מן הקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין (להלן - קנס נוסף) לכל יום שבו נמשכת העבירה; אם היה תאגיד- כפל הקנס או הקנס הנוסף לפי העניין.

סמכות למתן הוראות לקמעונאי המוכר מותג פרטי

6.   

(א)  ראה הממונה כי כתוצאה מהתנהגותו של קמעונאי גדול ביחס למותג הפרטי שהוא מוכר, קיים חשש לפגיעה משמעותית בתחרות או לפגיעה משמעותית בציבור, רשאי הוא לתת לקמעונאי הגדול הוראות בדבר הצעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה.

(ב) על הוראת הממונה לפי סעיף 6(א), רשאי הקמעונאי הגדול לערור לפני בית הדין  בכתב מנומק בתוך שלושים ימים מיום שקיבל את הוראת הממונה.

(ג)  בית הדין רשאי לאשר את הוראת הממונה, לבטלה או לשנותה.

(ד) על דיוני בית הדין בערר לפי סעיף זה יחולו הוראות פרק ה' לחוק ההגבלים העסקיים, בשינויים המחויבים.

(ה)  העובר על הוראות שניתנו לפי סעיף קטן (א), דינו - מאסר שלוש שנים, או קנס שהוא פי עשרה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין וקנס נוסף שהוא פי עשרה מן הקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין (להלן - קנס נוסף) לכל יום שבו נמשכת העבירה; אם היה תאגיד- כפל הקנס או הקנס הנוסף לפי העניין.

 

 

 

 

פרסום רשימת קמעונאים גדולים

7.   

הממונה יפרסם באתר האינטרנט של רשות ההגבלים העסקיים, אחת לשנה, רשימה של כל הקמעונאים הגדולים.

 

 

סימן ב': תחרות גיאוגרפית של קמעונאים

 

הגדרות

8.   

בסימן זה -

 

 

" קמעונאי גדול" – קמעונאי גדול אשר שטח המכירה הממוצע של חנויותיו הוא למעלה מ-120 מ"ר. .

הגדרת אזור ביקוש וקבוצת תחרות

9.   

(א)  הממונה יגדיר אזור ביקוש עבור כל חנות של קמעונאי גדול, המבוסס על אזורים סטטיסטיים סמוכים הסובבים את החנות האמורה (להלן- אזור ביקוש). בהגדרת אזור ביקוש כאמור, רשאי הממונה לשקול, בין השאר, את השיקולים שלהלן:

 

 

 

(1)  אומדן זמן נסיעה ומרחקי נסיעה של צרכנים מהחנות;

(2)  גודלה של החנות;

(3)  מיקום החנות בסביבה עירונית או אחרת.

 

 

(ב) הממונה יגדיר קבוצת תחרות עבור כל חנות של קמעונאי גדול, הכוללת חנויות של קמעונאים גדולים אשר יש חפיפה במספר הצרכנים בין אזור הביקוש שלהן לבין אזור הביקוש של החנות, בשיעור עליו יחליט הממונה.

הודעה על קמעונאי גדול

10.   

(א) הממונה ימסור הודעה בכתב לכל קמעונאי גדול, אחת לשנה, בדבר אזורי הביקוש של חנויות הקמעונאי שבקבוצת התחרות שלהן מחזיק הקמעונאי בנתח של מעל ל-30% או 50%, לפי העניין, מפדיון המכירות בקבוצת התחרות.

 

 

 

(ב)  קמעונאי גדול אשר קיבל הודעה כאמור בסעיף קטן (א), הסבור כי נתח פדיון המכירות שלו בקבוצת תחרות נמוך מ-30% או מ-50%, לפי העניין, רשאי לפנות לממונה בבקשה לשנות את הודעתו כאמור; הממונה יבחן את בקשת הקמעונאי אם מצא כי הניח בסיס עובדתי סביר לבקשתו וימסור לו הודעה בדבר החלטתו.

 

 

 

(ג) סבר קמעונאי גדול במהלך השנה, כי נתח פדיון המכירות שלו בקבוצת תחרות פחת מ-30% או 50%, לפי העניין, ופנה בבקשה מתאימה לממונה, יבחן הממונה את בקשתו אם מצא כי הניח בסיס עובדתי סביר לבקשתו וימסור לקמעונאי הודעה בדבר החלטתו.

הוראות לעניין פתיחת חנות נוספת באזור ביקוש שבהודעה

11.   

(א) קמעונאי גדול לא יפתח חנות נוספת באזור ביקוש הנכלל בהודעת הממונה לפי סעיף [10(א)], אלא אם כן קיבל על כך מהממונה אישור מראש, ובהתאם לתנאי האישור. העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שלוש שנים, או קנס שהוא פי עשרה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין וקנס נוסף שהוא פי עשרה מן הקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין (להלן - קנס נוסף) לכל יום שבו נמשכת העבירה; אם היה תאגיד - כפל הקנס או הקנס הנוסף, לפי העניין.

 

 

 

 

 

 

 

(ב)  הגיש קמעונאי גדול בקשה לאישור לפי סעיף (א) ביחס לאזור ביקוש בו הוא מחזיק בנתח של מעל ל-30% מפדיון המכירות בקבוצת תחרות שלו אך מתחת ל-50%, לא יאשר הממונה פתיחת חנות באזור הביקוש אלא אם מצא כי אין חשש סביר כי פתיחת החנות תגרום לפגיעה בתחרות.

 

 

 

 

(ג) הגיש קמעונאי גדול בקשה לפי סעיף (א) ביחס לאזור ביקוש בהם הוא מחזיק בנתח של מעל  ל-50% מפדיון המכירות בקבוצת תחרות שלו, לא יאשר הממונה פתיחת חנות באזור הביקוש, אלא אם מצא כי קיימת וודאות קרובה לכך שפתיחת החנות לא תגרום לפגיעה בתחרות.

 

 

 

(ד)  הממונה יודיע לקמעונאי הגדול אם הוא מאשר את פתיחת החנות, מתנגד לה, או מתנה את פתיחתה בתנאים שיציין בהודעתו.

 

 

 

(ה) הממונה ייתן את החלטתו בתוך 90 ימים מהיום שבו הגיעה לידיו הבקשה, אלא אם כן החליט להאריך את התקופה ב-60 ימים נוספים, מטעמים שיירשמו; במניין הימים האמורים לא יובא בחשבון הזמן שחלף מהמועד שבו דרש הממונה פרטים נוספים הדרושים לו לבדיקת הבקשה, ועד לקבלתם.

 

 

 

(ו) החלטות הממונה לפי סעיף (ה) יפורסמו באתר האינטרנט של רשות ההגבלים העסקיים.

ערר על החלטת הממונה בבקשה לפתיחת חנות

12.   

(א)  התנגד הממונה לבקשה לפתיחת חנות לפי סעיף [11], או התנה את הסכמתו בתנאים, רשאי המבקש, בכתב מנומק, לערור על החלטת הממונה לפני בית הדין בתוך שלושים ימים מיום שקיבל את החלטת הממונה.

 

 

 

(ב) בית הדין רשאי לאשר את החלטת הממונה, לבטלה או לשנותה.

 

 

 

(ג)  על דיוני בית הדין בערר לפי סעיף זה יחולו הוראות פרק ה' לחוק ההגבלים העסקיים, בשינויים המחויבים.

 

 

 

(ד) הסכים הממונה לבקשה, בין בתנאים ובין ללא תנאים, רשאי אדם העלול להיפגע מההחלטה, איגוד עסקי וכן ארגון צרכנים, לערור על החלטת הממונה, בכתב מנומק, לפני בית הדין בתוך 30 ימים מיום שההחלטה פורסמה באתר האינטרנט של רשות ההגבלים העסקיים, ובלבד שההחלטה עלולה לגרום לאותו אדם, לחברי האיגוד או לצרכנים, פגיעה בניגוד למטרות חוק זה.

 

הוראת שעה: צו מכירה

13.   

(א)  ראה בית הדין, על פי פניה של הממונה, כי הדבר דרוש לצורך הגברת התחרות האזורית בענף קמעונאות המזון, רשאי הוא להורות לקמעונאי גדול אשר הממונה הודיע לו לפי סעיף [10(א)] כי הוא מחזיק בנתח של יותר מ-50% מפדיון המכירות בקבוצת תחרות, ויש לו לפחות שלוש חנויות באזור הביקוש הנכלל בהודעת הממונה, בהתאם לנסיבות העניין, על אחד או יותר מהצעדים הבאים, בהתאם לתנאים שיקבע(להלן-"צו מכירה"):

 

 

 

(1)  הפסקת פעילות הקמעונאי הגדול בחנות, אחת או יותר, באותו אזור ביקוש;

(2)  העברת זכויות הקמעונאי הגדול בחנות, אחת או יותר, באותו אזור ביקוש לאדם אחר, כולן או חלקן, לתקופה מוגבלת;

(3)  מכירת זכויות הקמעונאי הגדול בחנות, אחת או יותר, באותו אזור ביקוש לאדם אחר, כולן או חלקן ;

(4)  כל דרך אחרת שתיראה לבית הדין.

 

 

 

(ב) על דיוני בית הדין בהליך לפי סעיף זה יחולו הוראות פרק ה' לחוק ההגבלים העסקיים, בשינויים המחויבים.

 

 

 

(ג)  סעיף זה יעמוד בתוקף שש שנים מיום פרסומו של חוק זה; על אף האמור, פנה הממונה לבית הדין בבקשה למתן צו מכירה, סמכות בית הדין תעמוד בתוקפה עד למתן פסק-דין סופי בבקשה.

 

איסור על הסדר במקרקעין

14.   

קמעונאי גדול אשר קיבל מהממונה הודעה לפי סעיף [10(א)], לא יתקשר ולא יאריך הסדר קיים שעניינו, מטרתו או תוצאתו בהגבלת קמעונאים אחרים מלהתקשר בחוזה לשם עשיית עסקה במקרקעין או לגבי מקרקעין, לרבות רכישה, מכירה, החכרה או השכרה של מקרקעין או להקמת חנות או כל פעילות מתחרה בתחום המזון, באזור הביקוש הרלבנטי לחנות שאליה מתייחסת אותה קבוצת תחרות. העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שלוש שנים, או קנס שהוא פי עשרה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין וקנס נוסף שהוא פי עשרה מן הקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין (להלן - קנס נוסף) לכל יום שבו נמשכת העבירה; אם היה תאגיד - כפל הקנס או הקנס הנוסף, לפי העניין.

 

 

סימן ג': אכיפה

 

חיפוש, תפיסות, חקירות ומסירת מידע

15.   

למי שהוסמכו לפי סעיפים 45, 45א ו-46 לחוק ההגבלים העסקיים יהיו נתונות לעניין הוראות פרק ב' לחוק זה הסמכויות הקבועות בהוראות סעיפים אלו, בשינויים המחויבים.

עונשין לעניין אי מסירת מידע

16.   

אדם שלא מסר ידיעה, מסמך, פנקס או תעודה אחרת, בהתאם לדרישת הממונה או דרישת מי שהסמיך לכך, לפי סעיף 46(ב) לחוק ההגבלים העסקיים מכח הוראת סעיף 14 לעיל דינו -  מאסר שנה או קנס שהוא פי עשרה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, וקנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה; אם הוא תאגיד - כפל הקנס  או הקנס הנוסף, לפי העניין.

אחריות נושאי משרה

17.   

 נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיפים 3, 4, 5(א), 11(א), 13 ו-14 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; נעברה עבירה כאמור בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. המפר הוראה זו, דינו – חצי שנת מאסר או קנס שהוא פי חמישה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

בסעיף זה, "נושא משרה" – דירקטור, מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

הגנה לעובדים ולמורשים

18.   

תהיה זו הגנה טובה לעובד או למורשה הנאשם בעבירה לפי פרק זה, אם יוכיח שפעל בשם מעבידו או בשם מרשו ובהתאם להוראותיו, וכי האמין בתום לב שאין במעשהו משום עבירה על חוק זה.

 

עיצומים כספיים

19.   

(א)  הפר ספק או קמעונאי הוראה מהוראות פרק ב' לחוק, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד מיליון שקלים חדשים; היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על 10 מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד 8% ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על 24 מיליון שקלים חדשים:

 

 

 

 

(1)       קמעונאי שהכתיב, המליץ או התערב בדרך אחרת מול ספק בעניין המחיר לצרכן שגובה קמעונאי אחר או בעניין התנאים שבהם מוכר קמעונאי אחר את המוצר לצרכן, בניגוד להוראות סעיף 3;

(2)       ספק שעסק הכתיב, המליץ או התערב בדרך אחרת בסידור מוצרים, , בחנות של קמעונאי גדול בניגוד להוראות סעיף 4(א);

(3)       ספק שהכתיב, המליץ או התערב בדרך אחרת מול קמעונאי בעניין המחיר לצרכן שגובה הקמעונאי או בעניין התנאים שבהם מוכר הקמעונאי את המוצר לצרכן , ביחס למוצר שמספק ספק אחר, בניגוד להוראות סעיף 4(ג);

(4)       ספק גדול שהכתיב, המליץ או התערב בדרך אחרת מול קמעונאי בעניין המחיר לצרכן שגובה הקמעונאי על מוצר שמספק אותו ספק, בניגוד להוראות סעיף 5(א)(1);

(5)       ספק גדול שהכתיב, המליץ או התערב בדרך אחרת מול קמעונאי בעניין הקצאת שטח מכירה למוצר שמספק אותו ספק בשיעור העולה על 30% משטח המכירה המוקצה למוצר של הספק ולמוצרים תחליפיים, הן לעניין שטח מדף והן לעניין שטח תצוגה שאינו מדף, בניגוד להוראות סעיף 5(א)(2);

( (7) ספק גדול שהכתיב, המליץ או התערב בדרך אחרת מול קמעונאי בעניין רכישת מוצר שמספק הספק, בזיקה ליעד מכירות בשיעור העולה על 30% מהיקף רכישות הקמעונאי של המוצר של הספק ומוצרים תחליפיים, בניגוד להוראות סעיף 5(א)(3);

(7)       ספק גדול שהכתיב, המליץ או התערב בדרך אחרת מול קמעונאי בעניין רכישת או מכירת מוצרים שמספקים ספקים אחרים לקמעונאי, לרבות כמויות ויעדי רכישה, שטחי מכירה וכל תנאי מסחרי אחר, בניגוד להוראות סעיף 5(א)(4);

 (8) קמעונאי גדול שלא מילא אחר הוראות שנתן לו הממונה כתוצאה מהתנהגותו ביחס למותג הפרטי שהוא מוכר, בניגוד להוראות סעיף 6;

(9)       קמעונאי גדול שפתח חנות נוספת באזור ביקוש הנכלל בהודעת הממונה לפי סעיף 10 ללא קבלת אישור מראש מהממונה או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות סעיף 11(א);

(10)     קמעונאי גדול שקיבל מהממונה הודעה לפי סעיף [10(א)], והיה צד להסדר שעניינו, מטרתו או תוצאתו בהגבלת קמעונאים אחרים מלהתקשר בחוזה לשם עשיית עסקה במקרקעין או לגבי מקרקעין, לרבות רכישה, מכירה, החכרה או השכרה של מקרקעין או להקמת חנות או כל פעילות מתחרה בתחום המזון, באזור הביקוש הרלבנטי לחנות שאליה מתייחסת אותה קבוצת תחרות, בניגוד להוראות סעיף 14.

 

 

 

(ב) הפר אדם דרישה למסור ידיעות, מסמכים, פנקסים או שאר תעודות, שניתנה לפי סעיף 46(ב) לחוק ההגבלים העסקיים מכוח הוראת סעיף 14 לעיל, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 300,000 שקלים חדשים; היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על 10 מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד 3% ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על 8 מיליון שקלים חדשים.

 

 

דרך הטלת העיצום הכספי

20.  

על הטלת עיצום כספי לפי סעיף 19 יחולו הוראות סעיפים 50ה עד 50טז לחוק ההגבלים העסקיים, בשינויים המחויבים.

 

תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים

21.  

בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה, אחרי פרט 45 יבוא:

       

 

 

 

 

    "46. קידום התחרותיות בשוק המזון – החלטת הממונה על הגבלים עסקיים לפי סעיפים 11(ב) ו-11(ג) לחוק קידום התחרותיות בשוק המזון, התשע"ג-2012."

 

 

 

פרק ג': שקיפות מחירים

 

 

 

סימן א': פרסום פומבי

 

פרסום פומבי של מחירי מוצרים באמצעים אלקטרוניים

22.  

(א)      קמעונאי גדול יפרסם באופן פומבי באמצעים אלקטרוניים, ברשת האינטרנט, את המחיר הכולל של כל מוצר הנמכר על ידו, במועד הפרסום (להלן- הפרסום), באופן שיאפשר לבצע על בסיס הפרסום כאמור, בין היתר, השוואה עדכנית מתעדכנת ושוטפת של מחירי סלי מוצרים באופן נפרד לגבי כל אחת מחנויותיו.

בפרק זה:

"המחיר הכולל"- מחיר הכולל את סך כל התשלומים בעבור המוצר ואת סך כל המסים החלים עליו או על מכירתו והנגבים על ידי הקמעונאי הגדול, לרבות -

(1)       מס ערך מוסף, אגרות או תשלומי חובה;

(2)       כל תשלום אחר הנלווה לרכישת אותו נכס או שירות, בלי שניתנת לצרכן אפשרות מעשית לוותר עליו במסגרת העסקה.

"קמעונאי גדול" – קמעונאי גדול אשר שטח המכירה הממוצע של חנויותיו הוא למעלה מ-120 מ"ר או קמעונאי גדול המחזיק בחנות מקוונת.

 

 

 

(ב) מבלי לגרוע מהוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981[2] (להלן- חוק הגנת הצרכן), יכלול הפרסום כאמור, בין היתר, גם את הנתונים הבאים, והכל כפי שיקבע שר הכלכלה באישור שר האוצר:

 

 

 

 

 

(1)  

מידע בעניין החנויות בהם נמכרים המוצרים;

 

 

 

 

 

(2)  

מידע בעניין המוצרים ומחיריהם, לרבות המחיר המיועד לסוגי צרכנים שונים;

 

 

 

 

 

(3)  

מידע בדבר מכירה מיוחדת, כהגדרתה בחוק הגנת הצרכן, לרבות מבצעים והנחות ובכלל זה מועד פקיעתם והתנאים הכלולים בהם;

 

 

 

 

 

(4)  

מידע בדבר קיומו של מלאי בכמות סבירה של המוצר בשטח החנות;

 

 

 

 

 

(5)  

כל מידע נוסף, כפי שיקבע שר הכלכלה באישור שר האוצר, הנדרש לשם ביצוע השוואת המחירים כאמור.

 

 

 

 

(ג)   

עדכון מחירו של מוצר בפרסום יבוצע לא יאוחר משתי דקות ממועד עדכון מחירי המוצרים או הנתונים בקופות החנות, אלא אם נקבע אחרת בתקנות כאמור בסעיף קטן (ה).

 

 

 

(ד)  

כל אדם יהיה רשאי לגשת ולהשתמש באופן חופשי וללא תמורה, בין אם לשימוש פרטי או מסחרי, בפרסום או במידע ובנתונים הכלולים בו לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) , שר המסחר, התעשייה והתעסוקה באישור שר האוצר יהיו רשאים לקבוע כללים ליישום האמור בסעיף זה.

 

 

 

(ה)  

שר התעשייה, המסחר והתעסוקה באישור שר האוצר יקבע בתקנות, כללים בדבר אופן הפרסום, היקף הנתונים שיפורסמו, תדירות עדכון הפרסום, והגישה אליו וכן כל הוראה אחרת הנדרשת לשם יישום סעיף זה. הוראות כאמור יותקנו בתוך שישה חודשים מיום פרסום החוק.

 

 

23.  

קמעונאי גדול ימסור ללא תשלום, לכל לקוח שביקש זאת, קובץ אלקטרוני של חשבונית הקנייה של אותו הלקוח בחנות (להלן- קובץ הקנייה), שיכלול לפחות את נתוני הקנייה, לרבות, שם המוצר, כמות היחידות הנרכשת והמחיר הכולל ששולם. אופן המסירה והתבנית של קובץ הרכישה והנתונים הכלולים בו וכן הסדרים לעניין הסכמה קבועה של הלקוח לקבלת קובץ הקנייה, יהיו בהתאם להוראות שיקבע שר התעשייה, המסחר והתעסוקה באישור שר האוצר.מיום 7.8.2012

 

 

עונשין

24.   

קמעונאי גדול שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס פי שבעה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין:

 

 

 

(1)  

לא פרסם קמעונאי גדול את המחיר הכולל של מוצר הנמכר על ידיו כאמור בסעיף 22(א) או נתון מהנתונים המנויים בסעיף 22(ב) או לפיו;

 

 

 

(2)  

לא מסר קובץ קנייה ללקוח שביקש זאת בניגוד להוראת סעיף 23, או מסר קובץ קניה שלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי אותו סעיף.

 

סמכויות הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן

25.   

מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 24, יראו עבירה לפי פרק זה גם כעבירה לפי חוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981 ולממונה על הגנת הצרכן ולסחר הוגן, לפי החוק האמור יהיו נתונות, לעניין עבירות לפי פרק זה, כל הסמכויות שיש לו לפי פרקים ה' ו – ו' לאותו חוק.

 

 

 

סימן ב':עיצום כספי

 

עיצום כספי

26.   

הפר קמעונאי גדול הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 50,000 שקלים חדשים:

 

 

 

(1)  

לא פרסם קמעונאי גדול באופן פומבי באמצעים אלקטרוניים, ברשת האינטרנט, את מחירי כל המוצרים הנמכרים על ידו בהתאם להוראות סעיף 22(א);

 

 

 

(2)  

פרסם מחירי מוצרים שלא בהתאם להוראות סעיפים 22(ב) או  או בהתאם לתקנות שנקבעו לפי הוראות סעיף 22(ה);

 

 

 

(3)  

לא מסר קובץ קנייה ללקוח המעוניין בכך, או מסר קובץ קנייה בניגוד להוראות לפי סעיף 23.

 

הפרה בנסיבות מחמירות

27.   

(א)      היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות בסעיף 25, בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, ששיעורו פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה לפי סעיף 25.

 

 

 

(ב) בסעיף זה, "נסיבות מחמירות" – הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים; לעניין זה, חזקה כי הפרה שנעשתה על ידי עוסק ביותר מסניף אחד או נקודת מכירה אחת המופעלים על ידו, היא הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים.

 

הודעה על כוונת חיוב

28.   

(א)  היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות בסעיף 26 (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

 

 

 

(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:

 

 

 

(1)  

המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה), המהווה את ההפרה;

 

 

 

 

(2)  

סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו, בהתאם להוראות סעיפים 32 ו-34;

 

 

 

 

(3)  

זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 29;

 

 

 

 

(4)  

שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 32.

 

זכות טיעון

29.   

(א)  מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 28, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.

 

 

 

(ב) הממונה רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 45 ימים.

 

החלטת הממונה

30.   

(א)  טען המפר את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 29, יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, והוא רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 31.

 

 

 

(ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור בסעיף 32  ואת התקופה לתשלומו כאמור בסעיף 34.

 

 

 

(ג)  החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.

 

 

 

(ד) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) או (ג) יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.

 

 

 

(ה) לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות סעיף 29(א), בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי סעיף 29(ב), ככל שנקבעה, יראו הודעה זו, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

 

סכומים מופחתים

31.   

(א)  הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מן הסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

 

 

 

(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכומי העיצום הכספי הקבועים בסימן זה, בשיעורים שיקבע.

 

סכום מעודכן של העיצום הכספי

32.   

(א)  העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 29 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי סעיף 39(א) והורה בית המשפט על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי לפי סעיף 39(ב), יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

 

 

 

(ב) סכומי העיצום הכספי כאמור בסעיף 26 יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

 

 

 

(ג)  הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

 

הפרה נמשכת והפרה חוזרת

33.   

(א)  בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, "הפרה נמשכת" – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות בסעיף 26, לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה או לאחר שנמסרה למפר התראה מנהלית כמשמעותה בסעיף 36, בשל הפרת אותה הוראה וההתראה לא בוטלה כאמור בסעיף 37.

 

 

 

(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו הייתה הפרה ראשונה, מחצית סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות בסעיף 26, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

 

 

המועד לתשלום העיצום הכספי

34.   

העיצום הכספי ישולם בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 28.

 

 

הפרשי הצמדה וריבית

35.   

לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלומו; בפרק זה – "הפרשי הצמדה וריבית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961‏[3].

 

 

 

 

סימן ג': התראה מינהלית

 

 

התראה מינהלית

36.   

(א)  היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות בסעיף 26, והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה רשאי הממונה להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות סעיף זה.

 

 

 

 

(ב) בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 33, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 37.

 

 

בקשה לביטול התראה מינהלית

37.   

(א)  נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעיף 36, רשאי הוא לפנות לממונה, בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:

 

 

 

 

(1)  

הוא לא ביצע את ההפרה;

 

 

 

 

(2)  

המעשה שביצע, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.

 

 

 

 

(ב) קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקי ההחלטה.

 

 

הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה

38.   

(א)  נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור בסעיף 33(א), דרישת תשלום אינה גורעת מזכותו של העוסק לטעון כאמור בסעיף 29 לעניין סכום העיצום הכספי בלבד.

 

 

 

 

(ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 29(ב), והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת.

 

 

 

 

סימן ד': הוראות כלליות

 

 

ערעור

39.   

(א)  על דרישת תשלום ועל התראה מינהלית ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה דרישת התשלום או ההתראה המינהלית.

 

 

 

 

(ב) אין בהגשת ערעור על דרישת תשלום כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.

 

 

 

 

(ג)  החליט בית המשפט לקבל ערעור על דרישת תשלום, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו. 

 

 

פרסום

40.   

(א)  הוטל עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם הממונה באתר האינטרנט של הרשות וכן בדרך נוספת אם החליט כך, את הפרטים שלהלן, באופן שיבטיח שקיפות של הפעלת שיקול הדעת בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:

 

 

 

 

(1)  

דבר הטלת העיצום הכספי;

 

 

 

 

(2)  

מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;

 

 

 

 

(3)  

סכום העיצום הכספי שהוטל;

 

 

 

 

(4)  

אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ואחוזי ההפחתה;

 

 

 

 

(5)  

פרטים על אודות המפר;

 

 

 

 

(6)  

שמו של המפר – ככל שהמפר הוא תאגיד.

 

 

 

 

(ב) הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי סעיף 39, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.

 

 

 

 

(ג)  על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.

 

 

 

 

(ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998‏[4], וכן הוא רשאי שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

 

 

 

 

(ה) פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים.

 

 

 

 

(ו) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין אופן הפרסום לפי סעיף זה, כדי למנוע, ככל הניתן, את העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א), בתום תקופת הפרסום כאמור בסעיף קטן (ה).

 

 

שמירת אחריות פלילית

41.   

(א)  תשלום עיצום כספי, או המצאת התראה מינהלית, לפי פרק זה, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות בסעיף 26, שהיא עבירה על חוק זה.

 

 

 

 

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי, נמסרה למפר התראה מינהלית או הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון, בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת.

 

 

 

 

(ג)  שילם המפר עיצום כספי או הפקיד עירבון והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) – יוחזר לו הסכום ששילם או העירבון; סכום ששילם המפר כאמור או עירבון, למעט ערבות בנקאית, יוחזר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו.

 

 

 

 

(ד) הוגש נגד עוסק כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה.

 

 

אישור נהלים ופרסומם

42.   

נהלי הממונה לפי סעיף 36 טעונים אישור היועץ המשפטי לממשלה או משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיך לכך, והם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות."

 

 

 

 

פרק ד': חשיפת מוצרי מזון בפיקוח

 

 

תיקון חוק הגנת הצרכן

43.   

בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981-

 

 

 

 

(1)  

אחרי סעיף 4ג יבוא:

 

 

 

 

"חשיפה נאותה של מוצרים שמחירם מפוקח

4ד.

(א)  השר, רשאי לקבוע בתקנות, הוראות שיחייבו עוסק להבטיח חשיפה גלויה וקבועה לצרכן של מוצרי מזון בפיקוח (להלן- חשיפה נאותה לצרכן).

בסעיף זה, "מוצר מזון בפיקוח" – מוצר מזון שהוחל עליו בצו, חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו -1996[5] , ונקבע לו מכוח החוק האמור מחיר או מחיר מרבי לפי פרק ה' לחוק או הוחל עליו פיקוח לפי פרק ו' ל חוק.

 

 

 

 

 

 

 

 

(ב) הוראות כאמור יכול שיחייבו עוסק, בין היתר, להקצות מקום הצגה ייעודי למוצרי מזון כאמור, בשטח במיקום, באופן ובמועדים שיקבע השר.

 

 

 

 

 

 

 

 

(ג)  קביעת הוראות כאמור יכול שתיעשה בשים לב, בין היתר, לגודלו של העוסק, לסוג המוצר ולדרך אחסנתו.

 

 

 

 

 

(2)  

בסעיף 23 בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (8) יבוא -

 

 

 

 

 

 

 

 

" (9) לא הבטיח חשיפה גלויה וקבועה לצרכן של מוצרי מזון בפיקוח בניגוד להוראות לפי סעיף 4ד."

 

 

 

שמירת דינים

44.   

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק ההגבלים העסקיים או מהוראות שלפיו וכן מחוק הגנת הצרכן או מהוראות כל דין אחר .

 

 

תחילה

45.   

(א)  תחילתם של סעיפים 4,3 ו-5 לחוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו;

 

 

 

 

(ב) תחילתו של פרק ג' לחוק זה ביום תחילתן של התקנות לפי סעיף 22(ב) ולפי סעיף 22(ה).

 

 

      

 

 

 

 



[1]

[2]

[3] ס"ח התשכ"א, עמ' 192.

[4] ס"ח התשנ"ח, עמ' 226.

[5]