הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013 - הפצה שניה

פרק __ - תחבורה

תיקון פקודת מסילות הברזל

1.  

בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש] התשל"ב-1972[1] (להלן – הפקודה)- 

(1) אחרי סעיף 14  יבוא:

"כניסה למקרקעין    

14א.

(א)  המדינה, מפעיל או מקים מסילת ברזל  רשאים להיכנס למקרקעין לצורך ביצועם של כל המפורטים להלן והכל לצורך קיום הוראות פקודה זו והוראות כל דין: 

(1) עריכת בדיקות לשם בקרה על מצב המסילה או המקרקעין ואם היתה דרישת מנהל רשות המים בענין, גם עריכת בדיקות כאמור בכל הנוגע למים המצויים במקרקעין;

(2) גילוי או מניעת נזק למסילה או למקרקעין;

(3) ביצוע מדידות או סקרים, לרבות  סקרי מים וקרקע, ואם דרש זאת מנהל רשות המים גם סקר מים, במקרקעין;

(4) התקנת אמצעי ניטור, שהמנהל אישר את התקנתם במקרקעין, לצורך בדיקת השפעותיהן של עבודות להקמת מסילת ברזל ושל מסילת הברזל על המקרקעין  ואם דרש זאת מנהל רשות המים גם על מים המצויים במקרקעין;

(5) סימון המתחם שבו מתוכננות או מתבצעות  עבודות להנחת מסילת ברזל או להקמת התקני נוחות וסימון המקרקעין;

(6) טיפול בצמחייה במקרקעין המפריעה להקמתם, תחזוקתם או פעולתם התקינה של מסילות ברזל או התקני נוחות, לרבות כריתה או גיזום של צמחייה כאמור;

(7) חיבור כבלי חשמל וכבלי חשמולת המשמשים את מסילת הברזל לקירות מבנים במקרקעין ותחזוקתם של חיבורים וכבלים אלה;

(8) ביצוע עבודות הדרושות לשם חיזוק בניין במקרקעין מושפעים, לרבות עבודות בניה, ובלבד שאין בהן פגיעה משמעותית ביכולת השימוש בבניין למטרות שהוא משמש או מיועד לשמש להן, או שאינן מצריכות פינוי אדם מבניין כאמור. לעניין זה, "עבודות בניה"- לרבות עבודות לחיזוק או עיבוי יסודות הבניין, וכן הריסה של פרט בנוי בבניין הנדרשת לצורך החיזוק; 

(9) ביצוע פעולות נלוות לפעולות לפי פסקאות (1) עד (9), לרבות פעולת תחזוקה, חפירה, קידוח, לרבות קידוח לפי חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו-1955, הסרת אבן, אדמה ועץ לצורך ביצוע הפעולות ובלבד שאין בהן פגיעה משמעותית ביכולת השימוש בבניין למטרות שהוא משמש או מיועד לשמש להן, או שאינן מצריכות פינוי אדם מבניין כאמור.

(ב) בסעיף זה, בסעיף 14ב  ובסימן ב'–

"בעל המקרקעין" – אחד מאלה:

(1) מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעלים, או מי שזכאי להירשם כבעלים;

(2) מי שרשום בפנקסי המקרקעין כחוכר לדורות או מי שזכאי להירשם כחוכר לדורות;

(3) מי שהוא בעל זכות שכירות בקרקע;

"מקים מסילת ברזל" – רשות שהוקמה בחוק, חברה ממשלתית, חברה עירונית או מי שיש לו היתר לפי חוק, או זיכיון או אישור לפי סעיף 48 לפקודה לעניין הקמה או הפעלה של מסילת ברזל, והכל אם המדינה התקשרה עמם להקמה של מסילת ברזל;

"מפעיל מסילת ברזל" – בעל היתר הפעלה לפי סעיף 46ד או מפעיל מסילת ברזל ארצית; 

"מנהל רשות המים" – מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב, אשר מונה לפי סעיף 124יט לחוק המים, התשי"ט – 1969;

"מקרקעי מסילת ברזל" – מקרקעי מסילת ברזל או מקרקעין מושפעים;

"מקרקעין" - מקרקעין המיועדים בתוכנית למסילת ברזל או לדרך אשר בהתאם להוראות התוכנית המייעדת את הקרקע לדרך, ניתן להשתמש בה גם למסילת ברזל;

"מקרקעין מושפעים" – כל אחד מהבאים:

(1) מקרקעין הגובלים במקרקעי מסילת ברזל;

(2) מקרקעין המצויים במרחק המפורט להלן ממקרקעי מסילת ברזל, ובלבד שבהתאם לסקר הנדסי אשר בוצע על ידי מי שהוסמך לכך על ידי המנהל, מסילת ברזל מתוכננת, מוקמת או קיימת, לרבות  עבודות להנחת מסילת ברזל כאמור,   עשויים לגרום לשינוי לרעה במצבם או בתכונותיהם או בצמחיה הקיימת עליהם או ביציבות המבנים הבנויים בהם או באיכות המים המצויים בהם:

(א)  מרחק שאינו עולה על 70 מטר ממקרקעי מסילת ברזל;

(ב) באישור המנהל, מנימוקים שיירשמו, מרחק העולה על 70 מטר ממקרקעי מסילת ברזל, ובלבד שהמנהל שוכנע בהתקיימן של נסיבות מיוחדות ובכך שהדבר הכרחי לשמירה על האינטרס הציבורי;

(3) מקרקעין, אשר מנהל רשות המים הורה כי יש לבצע במים המצויים בהם, סקר וזאת בשל עבודות תכנון, הקמה או תפעול מסילת ברזל המבוצעות במקרקעי מסילת הברזל;        

"מערכת הביטחון" – כל אחד מאלה:  

(1) משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;

(2) יחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;

(3) צבא הגנה לישראל;

(4) מפעלים וספקים המייצרים ציוד ביטחוני, כהגדרתו בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2005, בעבור גוף המנוי בפסקאות (1) עד (3), ששר הביטחון הודיע עליהם למנהל;

"מכשיר ניטור" – מכשיר המודד את השפעת ביצוען של עבודות הנדסיות על הסביבה, לרבות השפעות על המקרקעין, מפלס הרעש וזיהום האויר ואשר מימדיו לא יעלו על 1 מטר מעוקב;

"הרשות הממשלתית למים וביוב" – הרשות הממשלתית למים וביוב שהוקמה בסעיף 124יא לחוק המים, התשי"ט-1959[2]. 

תנאים לכניסה למקרקעין

14ב.

לא יכנסו המדינה,  מפעיל או מקים מסילת ברזל או מי מטעמם למקרקעין בכוונה לבצע פעולות בהתאם לסמכויות לפי סעיף 14א, אלא בהתאם להוראות אלה:

(1) כניסה למקרקעין לצורך פעולה לפי סעיף 14א (1) עד (3), טעונה הודעה לבעל המקרקעין.

(2) כניסה למקרקעין לצורך ביצוע עבודות לפי סעיף 14א(4) עד (9) טעונה הסכמה של בעל המקרקעין.

(3) המדינה, מפעיל או מקים של מסילת ברזל, המבקשים להיכנס למקרקעין, ימציאו לבעל המקרקעין הודעה 45 יום או יותר לפני מועד כניסתו המתוכננת למקרקעין (להלן -  הודעה על כוונת כניסה למקרקעין); הודעה כאמור תיערך בהתאם לכללים והוראות לפי פסקה 14 ותפרט את אפשרות בעל המקרקעין לפנות למנהל כאמור בסעיף זה או אם נדרשת הסכמת בעל המקרקעין לכניסה.

(4) בעל מקרקעין המתנגד לכניסה למקרקעיו לצורך ביצוע פעולות לפי סעיפים 14א(1) עד(3) רשאי להגיש את התנגדותו למנהל בתוך 15 ימים ממועד קבלת ההודעה על כוונת כניסה למקרקעין.

(5) המנהל ימסור למקים או מפעיל מסילת הברזל העתק של ההתנגדות אשר הוגשה למנהל מיד עם הגשתה.

(6) הוגשה התנגדות כאמור בפסקה (4), לא ייכנס מקים או מפעיל מסילת ברזל למקרקעין עד להחלטת המנהל.

(7) המנהל רשאי, לאחר שנתן למקים או מפעיל מסילת ברזל ולבעל המקרקעין הזדמנות להשמיע את עמדותיהם, לקבל את ההתנגדות, לדחותה או להתנות את הכניסה למקרקעין בתנאים, והכל בשים לב לחלופות סבירות לביצוע הפעולות לפי סעיף 14א, לרבות לעניין מיקום עריכת הפעולות ומועד עריכתן, ומתוך מטרה לצמצם את הנזק העלול להיגרם בשל הפעולות, ככל הניתן בנסיבות העניין.

(8) המנהל ינמק החלטתו  לפי פסקה (7) ויעבירה לצדדים בתוך 21 ימים מיום הגשת ההתנגדות או בתוך 21 ימים מיום שהתקיים דיון בהתנגדות, ככל שהתקיים, לפי המאוחר.

(9) הומצאה הודעה בדבר כוונת כניסה למקרקעין לצורך ביצוע פעולות במקרקעין בהתאם לסעיפים 14א(4) עד (9) ובעל המקרקעין לא הסכים לכניסה או שלא  הגיב להודעה על כוונת כניסה,  בתוך 15 ימים ממועד המצאת ההודעה, רשאים המדינה, המקים או המפעיל, לפי העניין, לפנות למנהל בבקשה לקבל הרשאה לכניסה למקרקעין לצורך ביצוע הפעולות; מקים או מפעיל מסילת הברזל ימציא את העתק בקשתו להרשאה כאמור לבעל המקרקעין.

(10) המנהל רשאי, לאחר שנתן למקים או למפעיל מסילת ברזל ולבעל המקרקעין הזדמנות להשמיע את עמדותיהם, לקבל בקשת הרשאה, אשר הוגשה לפי סעיף קטן (ט), לדחותה או להתנותה בתנאים, והכל בשים לב לחלופות סבירות לביצוע הפעולות כאמור לפי סעיפים 14א(4) עד (9), לרבות לעניין מיקום עריכת הפעולות ומועד עריכתן, ומתוך מטרה לצמצם את הנזק העלול להיגרם בשל הפעולות, ככל הניתן בנסיבות העניין.

(11) המנהל ינמק החלטתו לפי פסקה (10) ויעבירה לצדדים בתוך 21 ימים מיום הגשת ההתנגדות, או בתוך 21 ימים מיום שהתקיים דיון בפניו, ככל שהתקיים, לפי המאוחר.

(12) כניסה למקרקעין לשם ביצוע פעולות לפי סעיף 14א במקום המוחזק בידי מערכת הביטחון טעונה אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מקום.

(13) על אף האמור בפסקאות (1)-(12), מפעיל או מקים מסילת ברזל יהא רשאי להיכנס למקרקעין לצורך ביצוע פעולות כאמור בסעיף 14א מבלי למלא אחר הוראות סעיף זה כולן או חלקן, וזאת בהתקיים כל אלה:

(א)  מפעיל או מקים מסילת הברזל מצא כי קיים צורך דחוף לביצוע פעולה במקרקעין והפעולה חיונית לשם מניעת סכנה מיידית       למסילה, לסביבתה, להליכי ההקמה או הבניה של מסילת הברזל, לשלום הציבור או לבריאותו (להלן - פעולה דחופה);

(ב) כניסה למקרקעין המוחזקים בידי מערכת הביטחון לצורך ביצוע פעולה דחופה, טעונה אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מקום;

(ג)  מפעיל או מקים מסילת הברזל דיווח על כניסתו למקרקעין לבעל המקרקעין ולמנהל בהקדם האפשרי בנסיבות העניין;

(ד) ביצוע פעולה דחופה למשך למעלה מ- 96 שעות מותנה באישור המנהל;

(ה) על אף האמור בפסקת משנה (1) לעיל, רשאי המנהל, ביוזמתו או לפי פניית בעל המקרקעין, להורות בכל עת על הפסקת הפעולות הדחופות לפי סעיף קטן זה או לקצוב זמן לפעולות אלה.

(14) המנהל רשאי להורות על כללים לעניין הגשת הודעות, התנגדויות והשגות לפי סעיף זה וסדרי הדיון בהם וכן כללים בדבר הארכת מועד למתן החלטת המנהל לפי סעיף זה מטעמים מיוחדים; כללים לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.

(15) ניתנה החלטת המנהל, רשאים נציגי המדינה, המקים או המפעיל להיכנס למקרקעין ולתפוש בהם חזקה לצורך ביצוע הפעולות שהמנהל אישר לבצען, אף אם בעל המקרקעין מתנגד לכניסה וכן רשאים הם להשתמש בכוח סביר לשם כך ובלבד שאם הייתה הקרקע משמשת למגורים ובעל הקרקע מתנגד לכניסה כאמור, לא תיעשה הכניסה אלא לפי צו של בית המשפט.

(16) כניסה למקרקעין לפי סעיף זה תעשה על ידי או בליווי של עובד בגוף השולח. לעניין פסקה זו, "עובד בגוף השולח"- ובלבד שבינו לבין הגוף השולח מתקיימים יחסי עובד מעביד.

תשלום פיצויים

14ד.

(א)  מקים או מפעיל מסילת ברזל המשתמש בסמכותו ונכנס למקרקעין בהתאם לסעיפים 14א ו-14ב, יימנע עד כמה שהדבר ניתן מגרימת נזק, ויחזיר את המקרקעין, ככל האפשר, למצב שהיו בו אילולא נעשה שימוש בהם, בסמוך לסיום ביצוע הפעולות.

(ב) נגרם נזק כתוצאה מביצוע הפעולות האמורות בסעיף 14א, והנזק לא תוקן כאמור בסעיף קטן (א) ישלם מקים או מפעיל מסילת ברזל פיצויים בשל הנזק שנגרם; אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכויותיו של הניזוק על פי כל דין.

(ג)  דרש הניזוק ממקים או מפעיל מסילת ברזל פיצויים בשל נזק, והחליט מקים או מפעיל המסילה לדחות דרישה זו, כולה או חלקה, ימסור לניזוק הודעה מנומקת על כך בכתב בתוך 60 ימים מיום קבלת כל המידע הנדרש לצורך קבלת החלטה בהתייחס לדרישת התשלום, וישלם לו, בתוך 60 יום ממועד ההחלטה, את הסכום שאינו שנוי במחלוקת.

(ד) סכסוך על סכום הפיצויים המגיעים לניזוק, דרישה לפיצויים או הגשת תובענה בעניין, לא יהוו עילה לעיכוב הכניסה למקרקעין או לביצוע עבודות בהם, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.";

(2) אחרי סעיף 46א יבוא:

"סימן ב': רכישת מקרקעין לצורך הקמה ותפעול של מסילת ברזל

הגדרות

46א1.

בסימן זה -

"בעלות" של רשות מקומית" - זכות במקרקעין או לגביהם שהיא של רשות מקומית ולרבות תפישת חזקה בקרקע שפורסמו לגביה הודעות לפי סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות;

"חוק התכנון"- חוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965;

"פקודת הקרקעות" - פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) – 1943.

הפקעת קרקע לצורך מסילת ברזל

46א2.

מבלי לגרוע מהוראות פקודת הקרקעות או חוק התכנון, היו מקרקעי מסילת ברזל בבעלותה של רשות מקומית, רשאי השר, לאחר שראה כי קיים צורך בהפקעת מקרקעי מסילת ברזל שבבעלות רשות מקומית, לשם ההקמה או ההפעלה של מסילת ברזל-

(1)  

להפקיע בעלות או כל זכות אחרת במקרקעין כאמור או בחלק מהם לצמיתות או לתקופה;

(2)  

להפקיע את החזקה או השימוש במקרקעין כאמור או בחלק מהם לצמיתות או לתקופה;

(3)  

להטיל מגבלות על הזכויות במקרקעין כאמור או על חלקן לצמיתות או לתקופה.

בקשה להפקעת מקרקעי מסילת ברזל

46א3.

על ביצוע הפקעת מקרקעי מסילת ברזל שבבעלות רשות מקומית, לפי חוק זה, יחולו הוראות אלה:

(1)  

מקים או מפעיל מסילת ברזל שבבעלות רשות מקומית רשאי לפנות בבקשת הפקעה לשר, שבה יפורטו מקרקעי מסילת הברזל הנוגעים לענין, הצורך שנוצר בהפקעתם, המועד המבוקש לתפישת החזקה בהם וכל פרט אחר כפי שקבע השר.

(2)  

הוגשה בקשת הפקעה כאמור בפסקה (1) יעביר המגיש העתק ממנה לרשות המקומית שבבעלותה מקרקעי מסילת הברזל

(3)  

הרשות המקומית תגיש לשר כתב תשובה לבקשה להפקעה בתוך 21 ימים מהיום שבו הועברה אליה בקשה כאמור.

(4)  

השר, לאחר התייעצות עם שר הפנים, יכריע בבקשה בתוך 30 ימים מיום שהוגשה תשובת הרשות המקומית, או מחלוף המועד האחרון שבו אמורה היתה הרשות להגיש את תשובתה, ואולם אם הוחלט לקיים דיון בבקשה, יחליט בה בתוך 60 ימים מן המועד כאמור; בהחלטת השר בדבר ההפקעה יפורט המועד המותר לתפישת החזקה והיא תועבר למקים או למפעיל לרשות המקומית, ולשמאי הממשלתי הראשי  ותפורסם ברשומות.

(5)  

על החלטת השר להפקיע מקרקעי מסילת ברזל שבבעלות רשות מקומית ניתן לערר בית המשפט לעניינים מנהליים.

(6)  

השר, בהתייעצות עם שר המשפטים,  יקבע כללים לענין סדרי הדין בבקשה להפקעה לפי סימן זה, ולענין פרסום דבר ההפקעה, וביניהם-

(א)  

לענין הגשת בקשת ההפקעה לפי סימן זה, והמסמכים שיצורפו לה, לרבות  לענין פירוט מטרת ההפקעה והצורך בה, הזכות שמבוקש להפקיע ומיקומם של מקרקעי מסילת הברזל שמבוקש להפקיעם;

(ב)   

לענין הגשת כתב תשובה מטעם הרשות המקומית והמסמכים שיצורפו לה;

(ג)  

לענין סדרי הדיון בפניו, ככל שהחליט לקיימו;

(ד)   

לענין ההודעה על דבר ההפקעה כפי שתפורסם ברשומות.

תפיסת חזקה במקרקעי מסילת ברזל שהופקעו

46א4.

(א)  החליט השר על הפקעת מקרקעי מסילת ברזל של רשות מקומית, רשאי המקים או המפעיל להיכנס לקרקע ולתפוס בה חזקה במועד הקבוע בהחלטת השר על ההפקעה או לאחריו, ובלבד שאם חלפו שישים ימים מהמועד האמור וטרם נתפסה החזקה, תינתן לרשות המקומית ההודעה נוספת בכתב על תפיסת החזקה לפחות שלושים ימים מראש. 

(ב) פנתה הרשות המקומית לבית המשפט בבקשה למנוע או להפסיק את תפיסת החזקה בקרקע כאמור בסעיף קטן (א), יהיה בית המשפט רשאי ליתן צו כאמור אם מצא כי נפל פגם בקיום הוראות סימן זה ובשל כך בלבד.

(ג)  מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיפים קטנים (א) ו- (ב), סכסוך על גובה פיצויי ההפקעה שיש לשלם בעד ההפקעה לא יהווה עילה לעיכוב הכניסה לקרקע או לעיכוב תפיסת החזקה בה.

הקנייה ורישום מקרקעי מסילת ברזל

46א5.

(א)  פורסמה ברשומות החלטת השר על הפקעת מקרקעי מסילת ברזל לפי סימן זה, יוקנו זכויות הרשות המקומית במקרקעי מסילת הברזל למדינה.

(ב) היו זכויות הרשות המקומית במקרקעי מסילת הברזל כאמור בסעיף קטן (א) רשומות בפנקסי המקרקעין, ירשום רשם המקרקעין את הזכויות כאמור על שם המדינה, לפי בקשה מתאימה שיגיש לו השר, המקים או המפעיל; הבקשה תיערך בדרך שקבע שר המשפטים. 

כללים לעניין פיצויי הפקעה

46א6.

השמאי הממשלתי הראשי או מי מטעמו יקבע את שוויין של הזכויות במקרקעי מסילת הברזל שבבעלות רשות מקומית שהוחלט להפקיעם בתוך 60 ימים מיום שהועברה לו החלטת השר בענין; העתק השומה יועבר לשר, לרשות המקומית ולמגיש בקשת ההפקעה.".

תיקון חוק התכנון והבניה

2.  

בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965- [3]

(1) בסעיף 1-

(א)  בהגדרה "תשתיות לאומיות", אחרי "וחציבה" יבוא "חניון לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית ";

(ב) בהגדרה "מבנה דרך", בסופה, יבוא "וכן כל מבנה נלווה לדרך, כפי שייקבע על ידי שר הפנים בהתייעצות עם שר התחבורה";

(ג)  בהגדרה "מיתקני דרך", בסופה, יבוא "וכן מתקנים נוספים בתוואי הדרך, כפי שייקבע על ידי שר הפנים בהתייעצות עם שר התחבורה";

(2) בסעיף 145, אחרי סעיף קטן (ז) יבוא:

"(ח) על אף האמור בסעיף קטן (ז), ניתן לתת היתר למתקן שידור אלחוטי או לקווי ומתקני מים או לקווי ומתקני תשתית מסוגים אחרים שיקבע השר, לפי תכנית מתאר ארצית או לפי תכנית מתאר ארצית לתשתיות, אף אם התכנית לא כללה את ההוראות הכלולות בסעיף קטן (ז), ובלבד שההיתר תואם את הייעוד שנקבע בתכנית ואת השטח הכולל המותר לבנייה לפיה;

(ט) על אף האמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ח), ניתן לתת היתר לפי תכנית שאושרה לפני יום פרסומו של חוק התכנון והבנייה, התש"ע- 2010, בהתאם לפרק ו' לחוק המים."

(3) בסעיף 261 (ד) -

(א)  אחרי "מותרת התוויתה של דרך, סלילתה או סגירתה," יבוא "וכן הקמתם של קווי תשתית תת-קרקעיים ושל מתקנים נלווים הנדרשים להפעלתם,";

(ב) אחרי  "בידי המדינה או בידי רשות שהוקמה לפי דין" יבוא "או בידי חברה ממשלתית";

תיקון התוספת הראשונה בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים

3.  

בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000[4], בתוספת הראשונה אחרי פרט 14(ה) יבוא:

"(ו) החלטה של המנהל לפי סעיפים 14ב(ו), 14ב(י) ו-14ב(יג)(4) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התש"לב-1972."

תיקון פקודת התעבורה

4.  

בפקודת התעבורה [נוסח חדש][5]-

(1)  

אחרי סעיף 27א יבוא:

"אכיפה על ידי רשויות מקומיות באמצעות מצלמות

27א1

(א)  רשות מקומית תהא רשאית לעשות את הפעולות המפורטות להלן, בדרכים לגביהם הוסמכו הרשות המקומית, ראש הרשות המקומית או עובד שלה, כרשות תמרור מקומית:

(1) להציב, לתפעל ולתחזק מצלמות למטרת תיעוד עבירות תעבורה המנויות בתוספת האחת עשרה;

(2) להפיק צילומים של העבירות שתועדו במצלמות האמורות בפסקה (1);

(ב) רשות מקומית אשר פעלה בהתאם לסעיף קטן (א), יראו בה כמי שהוסמכה למסור הודעת תשלום  קנס בהתאם לסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982[6] (בסעיף זה- הודעת תשלום קנס).

(ג)  מצאה רשות מקומית כי בהתאם לממצאיהן של מצלמות אשר הוצבו בהתאם לאמור בסעיף קטן (א) נעברה עבירה המנויה בתוספת האחת עשרה, תהא היא רשאית למסור הודעת תשלום הקנס.

(ד) בצילום של מצלמה אשר הוצבה למטרה של תיעוד עבירות כאמור בסעיף קטן (א) יופיעו הנתונים המנויים בסעיף 27א(א) ככל שהם נדרשים להוכחת ביצועה של העבירה, כולם או חלקם, וכן המפורטים להלן, ככל שהם נדרשים כאמור:

(1) התמרור הנוגע לעבירה המתועדת;

(2) הייתה המצלמה מצלמה המיועדת לצורך תיעוד שימוש שלא כדין בנתיב נסיעה, אשר יועד וסומן בתמרור לפי פקודה זו כנתיב לרכב המסיע לפחות את מספר הנוסעים, לרבות הנהג, הנקוב בתמרור -  מספר הנוסעים ברכב המצולם.

(ה) צילומים כאמור בסעיף זה ייעשו באופן שלא יביא לזיהוי נוסעי הרכב המצולם.

(ו) מאגר המידע שיכלול את הצילומים ואת הדוחות המופקים לא יחובר לכל מאגר מידע אחר ברשות המקומית, אלא במידה הנדרשת ליישום סעיף זה.

(ז)  רשות מקומית תהא רשאית לתפעל מצלמות למטרת תיעוד עבירות לפי סעיף זה ובלבד שהתפעול כאמור, שמירת המידע שעולה מן הצילומים והפקת הצילומים יהיו באופן שמפחית את סיכוני אבטחת המידע ואחרי שהרשות ערכה סקר השפעה על הפרטיות ואבטחת מידע.

(ח) פקיד עירייה, אשר הוסמך לפי סעיף 264 לפקודת העיריות [נוסח חדש][7] או מי שאותו פקיד הסמיכו לכך, יהיה אחראי לשמירת הצילומים אשר ייעשו ברשות המקומית לפי סעיף זה.

(ט)  שמירת הצילומים, אשר התבצעו ברשות המקומית לפי סעיף זה תעשה בדרך שתבטיח הגנה מפני שימוש לא מורשה במידע המופיע בצילומים, שיבושו, חשיפתו או העתקתו בלא רשות כדין.

(י) הוראות סעיף 27א והוראות לפיו יחולו לגבי צילומים אשר התבצעו בהתאם לסעיף זה.

(יא)  קנס שהטילה רשות מקומית בהתאם להוראות סעיף זה, או שהטיל בית משפט עקב הפעלת סמכות לפי סעיף זה, ישולם לקופת הרשות.

(יב) נוסף על האמור בסעיף 41, שינוי התוספת האחת עשרה יהיה בהסכמת שר המשפטים, השר לביטחון הפנים ושר הפנים.

(יג)  אכיפת עבירות לפי סעיף זה תהא מותנית באישור מליאת מועצת הרשות המקומית.

(יד) שר המשפטים יהא רשאי לקבוע בתקנות את אלה:

(1) אופן הצבת המצלמות;

(2) משך שמירת הצילומים;

(3) אופן הגישה לצילומים, הרשות והשימוש בהם;

(4) אופן המצאת הצילומים לבעלי הרכב.

(טו)  בסעיף זה -

"נתיב תחבורה ציבורית"- חלק מדרך אשר הנסיעה בה מותרת לפי תמרור לרכבת מקומית, לאוטובוס, למונית ולרכב המסיע לפחות את מספר הנוסעים, לרבות הנהג, הנקוב בתמרור, או לרכב המבצע פנייה בהתאם לסימון המופיע על גבי התמרור;

"רכבת מקומית" – כהגדרתה בסעיף 46 לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972[8];

"רשות תמרור מקומית" - מי שהמפקח על התעבורה מינה אותו, בהודעה ברשומות, להיות רשות תימרור מקומית לגבי התחום או המקומות שקבעה;

"תמרור" - כל סימון, אות או איתות לרבות רמזור, שקבעה רשות התימרור המרכזית ואשר הוצב או סומן על פי הסמכה או על פי הוראה מאת רשות תימרור כדי להסדיר את התנועה בדרכים או כדי להזהיר או להדריך עוברי דרך;";

(2) (

אחרי התוספת העשירית יבוא:

" תוספת אחת עשרה  (סעיף 27א1)

(א)  שימוש שלא כדין בנתיב נסיעה אשר יועד וסומן בתמרור לפי פקודה זו כנתיב תחבורה ציבורית.";

תיקון חוק בתי המשפט

5. ב

בחוק בתי המשפט[נוסח משולב], התשמ"ד 1984[9], בתוספת השלישית, אחרי סעיף 8 יבוא:

" א. סעיף 27א1 לפקודת התעבורה [נוסח חדש][10];".

חובת התקנת תקנות

6. ת

תקנות לפי סעיף 27א1(יד) לפקודת התעבורה [נוסח חדש][11], כנוסחו בסעיף___ לחוק זה, יותקנו בתוך 60 ימים מיום פרסומו של חוק זה.

תחילה

7.  

תחילתו של סעיף 27א1 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] ותיקון התוספת השלישית  בחוק בתי המשפט[נוסח משולב], התשמ"ד 1984[12], כנוסחם בסעיף___ לחוק זה, בתום 60 ימים מיום פרסומו.

פרק __ - מים וביוב

תיקון חוק תאגידי מים וביוב

8.  

בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001[13] (בפרק זה - חוק תאגידי מים וביוב)-

(1) בסעיף 2 -

(א)  אחרי ההגדרה "הממונה" יבוא:

""הצטרפות לחברה" - קבלת מניות בחברה על ידי רשות מקומית עקב העברת משק המים והביוב של הרשות המקומית להפעלה בידי החברה;";

(ב) בהגדרה "יום תחילת פעילות החברה", בסופה יבוא "ולגבי רשות מקומית שהצטרפה לחברה, יהיה יום תחילת פעילות החברה היום שנקבע, באישור הממונה, להעברת משק המים והביוב שלה להפעלה בידי החברה;";

(ג)  בהגדרה "תחום החברה", בפסקה (1), בסופה יבוא "ובחברה שרשות מקומית הצטרפה אליה – גם כל השטח שבתחום הרשות המקומית שהצטרפה, כפי שהיה ביום תחילת פעילות החברה לגביה".

(2) במקום סעיף 6 יבוא:

"חיוב הקמת חברה או הצטרפות לחברה

6.

(א)  על אף האמור בסעיף 3, החל בתום שש שנים מיום תחילתו של חוק זה לא תפעיל רשות מקומית את שירותי המים והביוב שבתחומה אלא באמצעות חברה.

(ב) לא הפעילה רשות מקומית את שירותי המים והביוב באמצעות חברה עד המועד האמור בסעיף קטן (א), תורה לה מועצת הרשות להקים חברה או להצטרף לחברה קיימת, ולהעביר לאותה חברה את הפעלת משק המים והביוב שלה, ורשאית היא להורות גם לכמה רשויות מקומיות כאמור להקים חברה במשותף ולהעביר לאותה חברה את הפעלת משקי המים והביוב שלהן; הצטרפה רשות מקומות לחברה כאמור, יראו את ההצטרפות כהקמת חברה לפי הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים.

(ג)  לא העבירה רשות מקומית את משק המים והביוב שלה להפעלת חברה שהקימה או שאליה הצטרפה, לפי העניין, בתוך 6 חודשים מיום שניתנה לה ההוראה לפי סעיף קטן (ב), תורה מועצת הרשות, בצו, כי משק המים והביוב של אותה רשות מקומית יופעל בידי חברה שהקימה רשות מקומית אחרת.

(ד) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ושר האנרגיה והמים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לפטור רשות מקומית מהוראות סעיף זה, אם נוכח כי קיימים טעמים מיוחדים לעשות כן.";

(3) סעיף 6א - בטל;

(4) בסעיף 9(א), בסופו יבוא "(6) מאגרי מידע הכוללים פרטי צרכנים.";

(5) בסעיף 26, במקום סעיפים קטנים (א) ו- (ב) יבוא:  

"(א) בסעיף זה ובסעיף 26א, "רשות מקומית" - לרבות תאגיד בשליטת הרשות המקומית.

(ב)חברה לא תתקשר בעסקה עם רשות מקומית שבתחומה היא פועלת אלא מטעמים של יעילות כלכלית לחברה ושיפור השירות לצרכנים, ובלבד שהעסקה היא אחת מאלה המנויות בסעיף קטן (ב1) והתקיימו התנאים הקבועים בו לגביה.

(ב1) העסקאות המותרות לחברה לעניין סעיף קטן (ב) והתנאים לגביהן הם אלה:

(1) התקשרות לשכירת נכס מאת הרשות המקומית לפי כללים שקבעה המועצה ובאישור הממונה מראש ובכתב; הממונה יאשר את ההתקשרות אם מצא כי השימוש בנכס לא יפגע באיכות השירות שהחברה נותנת ודמי השכירות הם בתנאי שוק; החלטת הממונה תהיה מנומקת;

(2) התקשרות לצורך עבודות פיתוח, לפי כללים שקבעה המועצה;

(3) התקשרות לצורך רכישת טובין, לפי כללים שקבעה המועצה;

(4) התקשרות לקבלת שירותי גביה מאת הרשות המקומית, לפי כללים שקבעה המועצה ובאישור הממונה מראש ובכתב;

(5) כל עסקה אחרת, באישור הממונה והמועצה מראש ובכתב.

(ב2) נוסף על האמור בסעיף קטן (ב1), חברה רשאית לשאול, ביום תחילת פעילות החברה, עובדים מקצועיים ממחלקות המים והביוב ברשות המקומית שבתחומה היא פועלת, באישור הממונה מראש ובכתב לגבי כל אחד מן העובדים האמורים, ובלבד שהתקיימו כל אלה:  

(1) הממונה יאשר שאילה כאמור לאחר שיבחן, בין היתר, טעמים של יעילות כלכלית לחברה ושיפור השירות לצרכנים;

(2) שאילת העובדים תהיה לתקופה שלא תעלה על עשר שנים מיום תחילת פעילות החברה; החברה רשאית להמשיך את שאילתם, כולם או חלקם, לתקופה נוספת, באישור הממונה בכתב ומראש לאחר שראה שיש צורך בכך, ובתנאים שיקבע;

(3) החלטות הממונה יהיו מנומקות.";

(6) אחרי סעיף 26 יבוא:

"רכישת שירותים מספק משותף

26א.

חברה לא תתקשר בעסקה לרכישת שירותים ממי שנותן שירותים לרשות המקומית שבתחומה היא פועלת, אלא אם כן השירותים הנרכשים הם שירותי מינהלה מסוגים שקבעה המועצה בכללים, ובלבד שההתקשרות אינה מעמידה את נותן השירותים במצב של חשש לניגוד עניינים; כללי המועצה לפי סעיף זה יכללו תנאים להתקשרות והסדרים למניעת ניגוד עניינים.";

(7) בסעיף 54, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) חברה תערוך ליום האחרון של חודש מרץ של כל שנה (להלן - יום הדוח), דוח ביניים, מסוקר בידי רואה חשבון, ותגישו לרשות ולממונה עד תום חודשיים מיום הדוח (בחוק זה - דוח ביניים).";

(8) בסעיף 59, בסופו יבוא:

""הוועדה למינוי דירקטורים" - הוועדה שמונתה לפי סעיף 63א;";

(9) בסעיף 60 -

(א)  בסעיף קטן (ב), אחרי "חבר מועצה" יבוא "לרבות כראש רשות מקומית";

(ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1) מבקר של רשות מקומית לא יכהן כדירקטור בחברה שאותה רשות מקומית היא בעלת אמצעי שליטה בה.";

(10) בסעיף 63 - 

(א)  בסעיף קטן (א)­ -

(1) אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1א) מספר הדירקטורים החיצוניים בדירקטוריון לא יפחת משלושה, ובדירקטוריון שמספר חבריו עולה על שבעה, מספר הדירקטורים החיצוניים לא יפחת ביותר מאחד ממספר הדירקטורים שאינם חיצוניים;";

(2) בפסקה (2), במקום הרישה עד המילים "בלבד שלא" יבוא "לא";

(3) בסופו יבוא:

"(6) עסקה לפי סעיף 26 או 26א וכן עסקה של החברה עם אדם אחר שלרשות המקומית יש ענין בה, טעונה אישור ועדת הביקורת של החברה ולאחריו אישור הדירקטוריון ברוב של הדירקטורים החיצוניים הנוכחים והמשתתפים בהצבעה, ובלבד שבישיבה נוכח לפחות דירקטור חיצוני אחד; הוראות אלה לא יחולו לגבי עסקה שעניינה חלוקת דיבידנד או עסקה אחרת שעניינה של הרשות המקומית בה נובע מעצם החזקת מניות בחברה.

(7) ישיבה או חלק מישיבה שבהם יושב ראש הדירקטוריון מנוע מלהשתתף עקב ניגוד עניינים, ינוהלו בידי דירקטור חיצוני שהדירקטוריון יבחר.".

(ב) בסופו יבוא:

"(ג)

(1) פחת מספר הדירקטורים מן המספר המזערי הקבוע בסעיף קטן (א)(1) או פחת מספר הדירקטורים החיצוניים מן המספר המזערי הקבוע בסעיף קטן (א)(1א), יורה הממונה לרשות המקומית למנות דירקטורים בתוך 3 חודשים ממועד מתן הוראתו, או בתוך תקופה קצרה יותר שיורה הממונה, אם סבר שנסיבות הענין מצדיקות זאת, ובלבד שלא תפחת מששים ימים, לשם השלמת מספר הדירקטורים למספר הנדרש בסעיפים קטנים (א)(1) או (א)(1א);

(2) לא מינתה הרשות המקומית דירקטורים כנדרש לפי הוראת הממונה כאמור בפסקה (1), תמנה הוועדה למינוי דירקטורים, דירקטורים לשם השלמת מספר הדירקטורים למספר הנדרש בסעיפים קטנים (א)(1) או (א)(1א);

(3) תקופת כהונתו של דירקטור שמינתה הוועדה לפי פסקה (2) תהיה עד שהרשות המקומית תמנה דירקטורים במספר ובהרכב הנדרש לפי סעיפים קטנים (א)(1)ו-(א)(1א), או עד תום שנה ממועד מינויו, לפי המאוחר;

(4) הוראות סעיפים 60 עד 63 יחולו על מינוי וכהונה של דירקטור שמינתה הוועדה למינוי דירקטורים, בכפוף לאמור בפסקאות (1) עד (3).";

(11) אחרי סעיף 63 יבוא:

"ועדה למינוי דירקטורים

63א.

(א)  מועצת הרשות תמנה ועדה למינוי דירקטורים בחברות (בסעיף זה – הוועדה).

(ב) הוועדה תהיה בת שלושה חברים, ואלה הם:

(1) שופט בדימוס של בית המשפט המחוזי, שיציע שר המשפטים והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

(2) שני חברים, שיציע יושב ראש הוועדה שהם בעלי מומחיות בתחום המים והביוב ומתקיים בהם האמור בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, או שהם אנשי סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לעניין או מי שהיו אנשי סגל כאמור.

(ג)  חבר הוועדה יתמנה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.

(ד) על הוועדה ועל חברי הוועדה יחולו הוראות סעיפים 36א(ג) ו- (ד), 36ב ו-36ד עד 36ז לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981[14], בשינויים המחויבים, ולעניין סעיפים אלה במקום בנק ישראל תבוא הרשות ובמקום המפקח או הנגיד תבוא מועצת הרשות."

(12) בסעיף 66(ב), בסופו יבוא "וביניהם לפחות דירקטור חיצוני אחד".

(13) בסעיף 68 -  

(א)  בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "המנהל הכללי ימונה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים ובתום תקופת הכהונה הראשונה שלו ניתן למנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.";

(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1)  המנהל הכללי הראשון של החברה ימונה לא יאוחר מתום שלושה חודשים ממועד מתן הרישיון לחברה.";

(14) בסעיף 70(א), בסופו יבוא "ורוב חבריה, ובהם יושב ראש הוועדה, הם דירקטורים חיצוניים"; 

(15) בסעיף 130 -

(א)  בסעיף קטן (א), במקום פסקה (2) יבוא:

"(2) הפר הוראות לפי סעיף 26 או 26א;";

(ב) בסעיף קטן (ב)(4), במקום "לפי סעיפים 56" יבוא "לפי סעיפים 6(ב), 56".

תיקון חוק חובת המכרזים

9.  

בסעיף 5(ב) לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992[15], בסופו יבוא "ולגבי עסקאות של תאגיד מקומי שהוא חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, יבוא לענין סעיפים 3 ו-4, במקום שר האוצר, מועצת הרשות כהגדרתה בחוק האמור, בהתייעצות עם שר האוצר".

חוק תאגידי מים וביוב - הוראות מעבר

10.  

(1) לענין סעיף 26(ב) לחוק תאגידי מים וביוב, כנוסחו בסעיף ___ לחוק זה:

(א)  החלה תקופת שאילתם של עובדים לפני מועד תחילתו של חוק זה והעובדים היו מושאלים במועד תחילתו של חוק זה, רשאית החברה להאריך תקופת השאלתם עד תום עשר שנים מיום תחילת פעילות החברה, באישור הממונה בכתב ומראש לגבי כל אחד מהעובדים האמורים, לאחר שבחן את הצורך בכך; החלטת הממונה תהיה מנומקת.

(ב) החלה תקופת שאילתם של עובדים למעלה מעשר שנים לפני מועד תחילתו של חוק זה והעובדים היו מושאלים במועד פרסומו של חוק זה, רשאית החברה להאריך את תקופת שאילתם, כולם או חלקם, לתקופה נוספת, באישור הממונה בכתב ומראש לגבי כל אחד מהם, לאחר שבחן את הצורך בכך ובתנאים שיקבע.

(2) הוראות סעיף 63(א) לחוק תאגידי מים וביוב, כנוסחם ערב יום התחילה  של חוק זה, ימשיכו לחול על חברה, שערב יום התחילה כיהנו בה תשעה חברי דירקטוריון, עד למועד שבו לראשונה לאחר תחילתו של חוק זה תסתיים תקופת כהונתו של דירקטור שהינו חבר מועצה או עובד של רשות מקומית.

(3) עד לקביעת כללים על ידי מועצת הרשות, כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, לפי סעיף 5(ב1) לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, כנוסחו בסעיף ______ לחוק זה, רשאית חברה להתקשר, לצורך רכישת טובין, לביצוע עבודה או לרכישת שירות, עם מי שזכה במכרז שפרסם גוף ציבורי בבעלות גוף או גופים שמאגדים את רוב הרשויות המקומיות והמוסמך לפעול מטעמם, והכל לפי הוראות הממונה באישור המועצה.

תיקון חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו- 2010)

11.  

בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו- 2010), התשס"ט-2009[16], בסעיף 76-

(1) בכותרת השוליים, במקום  "תיקון חוק הרשויות" יבוא "תיקון פקודת העיריות, פקודת המועצות המקומיות וחוק הרשויות";

(2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) בלי לגרוע מהוראות חוק תאגידי מים וביוב, התעריפים בעד שירותים בתחום המים והביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד, למעט איגוד ערים למים או לביוב, שנקבעו לפי כל דין ושהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק זה, ימשיכו לחול לעניין שירותים כאמור שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד לאחר יום תחילתו של חוק לשינוי סדרי העדיפויות הלאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו- 2014), התשע"ג-2013 (בסעיף זה - חוק שינוי סדרי העדיפויות), ורשאית מועצת רשות המים והביוב לקבוע עדכונים לתעריפים אלה לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או לפי מדד אחר שייראה לה הולם, וזאת עד שייכנסו לתוקפם תעריפים שקבעה מועצת רשות המים והביוב לגבי אותה רשות מקומית לפי סעיף 15א(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), כנוסחו בסעיף 75(1) לחוק זה, או לפי סעיף 112(א) לחוק המים, התשי"ט-1959. 

(ב1) בלי לגרוע מהוראות חוק תאגידי מים וביוב, התעריפים בעד שירותים בתחום המים והביוב שנותנת רשות מקומית שאינה רשות מקומית בלא תאגיד, שנקבעו על ידה לפי כל דין ושהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק שינוי סדרי העדיפויות, יבוטלו החל ביום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013); מועצת רשות המים והביוב תקבע עד למועד האמור תעריפים בעד שירותים בתחום המים והביוב שנותנת אותה רשות.".

פרק __ - חינוך

תיקון חוק חינוך ממלכתי

12.  

בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953[17] - סעיף 11א - בטל.

חוק חינוך ממלכתי - הוראת מעבר

13.  

בשנת הלימודים תשע"ד, תשתתף רשות חינוך מקומית בתקציבי מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים ואשר הרשות השתתפה בתקציבן מכוח סעיף 11א, ופעלו בתחומה בשנת הלימודים תשע"ג, בשיעור של 50% מסכום השתתפותה בתקציבם בשנת הלימודים תשע"ג.

תיקון חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה

14.  

בסעיף 4(א) לחוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ"ז-1997[18], בסיפה, במקום "התשע"ו" יבוא "התשפ"א".

פרק __ - בתי משפט, הוצאה לפועל ופשיטת רגל

תיקון חוק בתי משפט

15.  

בחוק בתי משפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984[19]-

(1)  

בסעיף 85א-

במקום "אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים" יבוא "אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים".

(2)  

אחרי סעיף 85א יבוא:

"85ב רשם בכיר רשאי לדון ולהחליט בעבירת ברירת משפט לפי סעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982[20]."

תיקון חוק ההוצאה לפועל

16.  

בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 [21]- ­

בסעיף 81א1-

בסעיף קטן (א), במקום "50,000 שקלים חדשים" יבוא "75,000 שקלים חדשים"

בסעיף קטן (ב) במקום "ישלח" יבוא "ימציא" ובמקום "תישלח" יבוא "תומצא", ואחרי המילים "בדואר רשום" יבוא "עם אישור מסירה; היה המבקש מיוצג על-ידי עורך דין, יוכל למסור את ההתראה גם באמצעות מסירה אישית לפי הוראות תקנות סדר הדין ויחולו הוראות 489 ו-490 לתקנות סדר הדין. סירב הנתבע, לקבל את ההתראה או לחתום על אישור מסירה, יראו את הנתבע כמי שההתראה הומצאה לו; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה ".

חוק ההוצאה לפועל - תחולה

17.  

החוק יחול על בקשות לביצוע שיוגשו החל מיום התחילה ואילך.

תיקון פקודת פשיטת רגל

18.   

בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן – פקודת פשיטת רגל) -   

(1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נכסי פושט הרגל" יבוא:

"" פרסום" – אם לא נקבע אחרת לפי חוק זה –

(1) בהליך שנפתח לבקשת חייב – פרסום באתר האינטרנט של הכונס הרשמי והמצאה לנושי החייב; 

(2) בהליך שנפתח לבקשת נושה – פרסום באתר האינטרנט של הכונס הרשמי ובעתון יומי;

והכל בדרך שקבע השר ואם לא קבע בית המשפט אחרת אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין.";

(2) בסעיף 24 -

(1) האמור בו יסומן "(א)";

(2) אחרי "צו כינוס" יבוא "בהליך שנפתח לבקשת נושה ";

(3) המלים "ברשומות ובעתון בדרך שנקבעה" - יימחקו;

(3) בסעיף 43, המלים "ברשומות ובעתון יומי בדרך שנקבעה" - יימחקו;

(4) בסעיף 55(א), המלים "ברשומות ובעתון יומי" -יימחקו;

(5) בסעיף 95 , המלים "ברשומות בדרך שנקבעה"- יימחקו;

(6) בסעיף 130(בׂׂ) במקום "ברשומות, בדרך שנקבעה" יבוא "באתר האינטרנט של הכונס הרשמי";

(7) סעיף 230 – בטל;

(8) בסעיף 237 האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) השר רשאי לקבוע הוראות בנוגע לאופן המצאת הודעה לנושי החייב, מקום שפרסום ההודעה מחייב המצאה כאמור, לרבות לעניין החייב בהמצאת הבקשה, הפיקוח על המצאתה, ואופן ההמצאה לכלל הנושים או לסוג מסויים שלהם."

(9) אחרי סעיף 239 יבוא:

"פרסום באתר האינטרנט של הכונס הרשמי

239א.

(א)  הפרסום באתר האינטרנט של הכונס הרשמי לפי פקודה זו יהיה פתוח לכל אדם בדרך של שאילתה, אשר תציין פרטים מזהים של האדם שלגביו מתבקש המידע, כפי שיקבע שר המשפטים;

(ב) השר יקבע הוראות לעניין אופן הפרסום באינטרנט לפי סעיף זה, לרבות לעניין משך הזמן בו יפורסם המידע, כדי להבטיח את אמינות המידע, את זמינותו, את הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו וכן על מנת לשמור על הפרטיות".

פרק __ - תקינה

תיקון חוק התקנים

19.  

בחוק התקנים, התשי"ג-1953[22]-

(1)  

לפני סעיף 1 יבוא:

""פרק א' 1: הגדרות"

(2)  

בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מכירה" יבוא: 

(א)   

"עוסק" – מי שמבצע אחת או יותר מהפעולות המנויות בסעיפים 9(א) ו-(א1);

(ב)  

בהגדרת "מכירה" אחרי "לרבות" יבוא: " שיווק".

(ג)   

בהגדרה "השר", במקום "התעשיה והמסחר" יבוא: "הכלכלה;"

(ד)  

אחרי הגדרת "השר" יבוא: ""המשרד" – משרד הכלכלה.".

(3)  

אחרי סעיף 1 יבוא:

"פרק ב' 2: מכון התקנים הישראלי והממונה על התקינה"

(4)  

אחרי סעיף 5 יבוא:

"פרק ג' 3: "עיבוד תקן והכרזה על תקן רשמי"

(5)  

בסעיף 7(ב) יבוא :

(א)   

בפסקה (1), אחרי "תקינה בין-לאומית" יבוא "או תקינה" ואחרי "בקרב המדינות המפותחות" יבוא " עם שווקים משמעותיים (להלן – תקנים בינלאומיים)". 

(ב)  

בפסקה (2), אחרי "קיימים תקנים" יבוא "בינלאומיים" ואחרי "שונים" המילים "במדינות מפותחות" – יימחקו.

(6)  

בסעיף 8 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א) במקום המילה "האלה" יבוא "שבסעיפים קטנים (1) עד (6); לא אימץ המכון תקן בינלאומי כאמור בסעיף 7(ב), יחווה הממונה לשר את דעתו המנומקת בכתב כי אין תקן בינלאומי מתאים שהמכון יכול לאמצו ולקבוע אותו כתקן". 

(7)  

אחרי סעיף 8 יבוא: 

" שינוי בתקן בינלאומי שאומץ בתקן רשמי

8א.

השתנה תקן בינלאומי שאומץ כתקן רשמי- 

(א)  המכון יביא את השינוי בתקן הבינלאומי לאישורו בכתב של השר בתוך שלושה חודשים מיום כניסתו לתוקף של השינוי בתקן הבינלאומי.

(ב) השר יאשר את השינוי בתקן הבינלאומי שהביא המכון לשר ויכריז עליו כתקן רשמי לפי הוראות סעיף 8, אלא אם כן ביקש השר או המכון את המלצת ועדת האימוץ שמינה השר לפי הוראות סעיף 8ב (להלן – ועדת האימוץ).  

(ג) ביקש השר או המכון את המלצת ועדת האימוץ כאמור בסעיף קטן (ב) יחולו הוראות אלה: 

(1) תבחן ועדת האימוץ את השינוי בתקן הבינלאומי כאמור ותמליץ למכון על אימוצו באופן מלא או חלקי וכן רשאית ועדת האימוץ להמליץ על דחייתו של השינוי או על אימוצו תוך התאמות שתמליץ;

(2)  ועדת האימוץ תימנע ככל שניתן מהמלצה למכון על ביצוע התאמות לא הכרחיות או על דחיית השינוי שנעשה בתקן הבינלאומי, כולו או חלקו;

(3)  ועדת האימוץ תיתן את המלצתה למכון בתוך שלושה חודשים מיום פניית השר או המכון (להלן- ההמלצה) ותפרסם באתר האינטרנט של המשרד את המלצתה והנימוקים לה; ועדת האימוץ לא תפרסם בהמלצתה ובנימוקים לה מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981^[23];

(ד) (

(1) לא קיבל המכון את המלצת ועדת האימוץ, כולה או חלקה, יודיע המכון בהודעה בכתב לשר ובתוך 30 יום מיום מסירת  ההמלצה על החלטתו, וכן ייצרף להודעתו לשר את נימוקיו להחלטתו וכן את המלצת ועדת האימוץ;  

(2) קיבל המכון את המלצת ועדת האימוץ, ימשיך בעיבוד התקן בהתאם להוראות חוק זה ויעביר את השינוי בתקן לשר בתוך 30 יום ממסירת ההמלצה.

(ה)           הודיע המכון לשר על החלטתו כאמור בפסקה (ד)(1), יפרסם המכון את החלטתו ואת הנימוקים לה באתר האינטרנט של המכון; המכון לא יפרסם בהחלטתו ובנימוקים לה כל מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 ;" 

ועדת אימוץ

8ב.

(1) השר ימנה את ועדת האימוץ שתפקידה לבחון את השינויים בתקנים הבינלאומיים כאמור לפי סעיף 8א.

(2) ועדת האימוץ תהיה בת שלושה חברים ושני נציגי משקיפים כמפורט להלן:

(א)   

הממונה על התקינה (להלן – הממונה);

(ב)  

נציג המכון לפי המלצת המנהל הכללי של מכון התקנים מבין עובדי המכון;

(ג)   

נציג ציבור שהינו נציג ארגוני צרכנים המייצג את ציבור הצרכנים כמשמעותם בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-41981  ושעליו ימליץ הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן כמשמעותו בחוק הגנת הצרכן כאמור, מתוך רשימות שהוגשו לו על ידי ארגוני הצרכנים כמשמעותם בסעיף 31 (ג) לחוק הגנת הצרכן כאמור. 

(ד)  

בעל תפקיד של משקיף שהינו נציג ציבור התעשיינים שעליו המליצה לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים;

(ה)  

בעל תפקיד של משקיף שהינו נציג ציבור היבואנים שעליו המליץ איגוד לשכות המסחר.

(3) לא ימונה לחבר ועדת האימוץ או לבעל תפקיד של משקיף בה מי שמתקיים בו אחד מאלה:

(א)   

הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר ועדת האימוץ;

(ב)  

הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בפסקה (א) וטרם ניתן פסק דין סופי;

(ג)   

הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו;  לעניין זה -

"עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו של חבר ועדת האימוץ או יושב ראש הועדה או של בעל תפקיד של משקיף בה, לפי העניין, או עניין של גוף שכל אחד מאלה  או קרובו של כל אחד מהם, מנהלים או עובדים אחראים בו, או של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה; 

"קרוב" – בן זוג, הורה, הורי הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח או אחות, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר ועדת האימוץ או בעל תפקיד כמשקיף בה, או  יושב ראש הועדה, לפי העניין וכן בן זוג או ילד של כל אחד מהם.

(4) יושב ראש ועדת האימוץ יהיה הממונה והוא יזמין את חברי הועדה ואת בעלי התפקיד של משקיפים בה, יקבע את זמן התכנסותה, מקום ישיבתה וסדר יומה לפי בקשת השר או המכון.

(5)  חברי ועדת האימוץ ובעלי תפקיד של משקיפים שמונו לפי סעיף 8ב, סעיפים קטנים (ב) עד (ה) יתמנו לתקופה של שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותם לתקופה נוספת ובדרך שמונו."

סדרי הדיון

8ג.

המניין החוקי לדיוני ועדת האימוץ ולהחלטותיה הוא שלושת החברים  שמונו לפי סעיף 8ב(2), פסקאות (א) עד (ג) ושהחלטותיה יתקבלו בדעות  כל החברים; היו הדעות שקולות יכריע יושב ראש הועדה.  

לא התקיים מניין חוקי כאמור תתכנס ועדת האימוץ פעם נוספת ובמועד של שבעה ימים מהמועד שנקבע להתכנסותה הקודמת ואשר לא היה ניתן לקיימה בשל היעדר מניין חוקי; החלטות יתקבלו בכל רוב של החברים שמונו לפי סעיף 8ב(2), פסקאות (א) עד (ג) ובלבד שהיה נוכח בישיבה יושב ראש הוועדה; היו הדעות שקולות יכריע יושב ראש הועדה.   

ישיבות ועדת האימוץ

8ד.

ועדת האימוץ תקבע את סדר עבודתה ודיוניה, ככל שאלה לא נקבעו בחוק זה  או לפיו והיא רשאית לשם ביצוע תפקידה לשמוע כל אדם ולדרוש מכל אדם הנוגע לדבר תפקידה למסור לה מידע ומסמך הנוגע לתפקידה וכפי שתבקש; לעניין זה-

"מסמך" - לרבות מידע הנוגע לתקן, תעודות  או פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995."

"מידע" – למעט מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981^[24]. "

ניגוד עניינים

8ה.

(א)  חבר ועדת האימוץ או בעל תפקיד כמשקיף בה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הועדה, אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו ולא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות ועדת האימוץ;  

(ב) התברר לחבר ועדת האימוץ או ליושב ראש ועדת האימוץ או לבעל תפקיד כמשקיף בה כי הנושא הנדון בישיבת הועדה  או המטופל על ידו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך ליושב ראש הועדה או לשר, לפי העניין, ויפעל על פי הוראותיו;

(ג) על אף האמור בסעיף זה, חבר ועדת האימוץ או בעל תפקיד כמשקיף בה  רשאי להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף, או  הציבור שהוא נציגם ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד;

(ד) בסעיף זה – "עניין אישי" ו"קרוב" – כהגדרתם  בסעיף 8ב(3)(ג)."

פקיעת כהונה

8ו.

(א)  חבר ועדת האימוץ או ממלא תפקיד של משקיף בה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים לגביו כל אחד מאלה, לפי העניין:

(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

(2)  הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר ועדת האימוץ או בעל תפקיד של משקיף בה, לפי העניין;

(3)  התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מלכהן כחבר ועדת האימוץ או בעל תפקיד של משקיף בה , לפי העניין;

(4)  הוא חדל לייצג את הגוף שמינה אותו  כמיצגו בוועדת האימוץ.

(ב) הוגש כתב אישום נגד חבר ועדת האימוץ או נגד בעל תפקיד כמשקיף בה, בשל עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הועדה או כמשקיף, לפי העניין,  רשאי השר להשעותו מכהונתו עד לסיום ההליך בעניינו ולמנות לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה."

העברה מכהונה

8ז.

השר רשאי להעביר חבר ועדת אימוץ שמונה לפי סעיף 8ב(2) פסקאות (ב) עד (ה) או בעל תפקיד של משקיף בה מכהונתו או תפקידו, לפני תום תקופת כהונתו או תפקידו ולמנות  חבר או משקיף חדש במקומו אם מתקיימים אחד מאלה:

(א)  נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(ב) נעדר משלוש ישיבות רצופות של ועדת האימוץ או מחמש ישיבות בתקופה של שנה,; חבר או בעל תפקיד של משקיף שהועבר מתפקידו בשל שנעדר כאמור, השר יהיה רשאי לשוב ולמנותו, מטעמים שירשמו תוך ציון העובדה שהוא מתמנה אף שהועבר מתפקידו כאמור."

תוקף פעולות

8ח.

קיום ועדת האימוץ, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר ועדת האימוץ או בעל תפקיד של משקיף בה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו או תפקידו , ובלבד שרוב חברי ועדת האימוץ מכהנים כדין."

תחולת חוקים

8ט.

דין חבר ועדת האימוץ ובעל תפקיד של משקיף בה שאינם עובדי מדינה, כדין עובד המדינה, לעניין חיקוקים אלה:

(1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש""ם-1979 ⁵;

(2)  חוק העונשין, התשל"ז-1977 ⁶ לעניין הוראות הנוגעות לעובדי הציבור;

(3)  חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969 ⁷;

(4)  פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 ⁹;"

גמול

8י.

(א)  חבר ועדת האימוץ או בעל תפקיד של משקיף בה לא יקבל שכר בעד כהונתו;

(ב) חבר ועדת האימוץ שאינו עובד מדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג בוועדת האימוץ, זכאי לקבל גמול מהמשרד בעבור השתתפות בישיבות ועדת האימוץ ובלבד שאינו זכאי לקבל תמורה בעבור ההשתתפות ממקור אחר;

(ג)  חבר ועדת האימוץ שאינו זכאי לגמול לפי הוראות פסקה (ב) זכאי לקבל מהמשרד החזר הוצאות שהוציא לצורך ההשתתפות בישיבות ועדת האימוץ, ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות ממקור אחר.

(ד) האוצר, בהתייעצות עם השר, ייקבע כללים ותנאים שלפיהם ישולם גמול והחזר הוצאות לפי סעיף זה לחברי ועדת האימוץ ואת שיעוריהם.