טיוטת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013 - הפצה ראשונה

פרק __ - ביטוח לאומי

תיקון חוק הביטוח הלאומי

1. ב

בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (בפרק זה - חוק הביטוח הלאומי) - 

(1) בסעיף 1, בהגדרה "הסכום הבסיסי" -

(א)  ברישה -

(1) בפסקה (2), הקטע החל במילים "למעט קצבה" עד המילים "של ההורה" - יימחק, ובמקום "144" יבוא "140";

(2) פסקה (2א)  - תימחק;

(ב) בסיפה המתחילה במלים "הסכום הבסיסי יעודכן כמפורט להלן" -

(1) בפסקת משנה (2), הקטע החל במילים "בעד הילד" עד המילים "של ההורה" – יימחק;

(2) בפסקת משנה (3), הקטע החל במילים "בעד הילד" עד המילים "של ההורה" יימחק, ובמקום "2013" יבוא "2015".

(2) בסעיף 66, אחרי "הורה מבוטח" יבוא "שאין לו הכנסה החייבת במס נוסף כהגדרתה בסעיף 121 ב' בפקודת מס הכנסה"

(3) בסעיף 68 -

(א)  סעיף קטן (ב) וסעיפים קטנים (ד) עד (יא) - יימחקו;

(ב) בסעיף קטן (ג), במקום "כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב)" יבוא : "כאמור בסעיף קטן (א)"[1]

(4) סעיף 384ב - יימחק;

(5) בסעיף 328, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) צד שלישי, אשר ניכה או זכאי היה לנכות סכום כלשהו מפיצויים שחב לזכאי כאמור בסעיף קטן (א), בגין גמלה ששולמה או העתידה להשתלם על ידי המוסד לפי חוק זה, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהצד השלישי, לפי סעיף קטן (א), ידווח למוסד על הסכום שניכה או שעתיד לנכות, תוך 60 ימים מיום ביצוע הניכוי או מהיום שבו יכול היה לנכות או מיום תשלום או פסיקת הפיצויים לזכאי, לפי המוקדם מביניהם.

(א2) אי מתן דיווח כאמור בסעיף (א1), ייחשב כהונאה לעניין סעיף 7 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, והוראות הסעיף האמור יחולו בשינויים המחוייבים, כך שתחילת תקופת ההתיישנות של תביעת המוסד נגד צד שלישי תהיה ביום שבו קיבל המוסד את הדיווח או ביום שבו נודע לו על ההליכים בין הזכאי לבין הצד השלישי, לפי המוקדם מביניהם, ובלבד שלא חלפו 15 שנים מיום המקרה שחייב את המוסד לשלם את הגמלה;

(א3) השר רשאי לקבוע הוראות, כללים ותנאים בדבר חובת הדיווח, כאמור בסעיף קטן (א1) לרבות בעניין מועדים לדיווח, אף בשונה מהמועדים הקבועים בסעיף קטן (א1)."

חוק הביטוח הלאומי – תיקון לוח ב'

(6) בלוח ב' שבחוק הביטוח הלאומי, בטור שכותרתו "שיעור", במקום השיעור הנקוב בפרט 2 יבוא "%__";

חוק הביטוח הלאומי - תחילה ותחולה

2.  

(1) תחילתו של סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 1(1) לפרק זה, ביום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) והוא יחול על מבוטח הזכאי לקצבת ילדים המשתלמת מאותו יום ואילך.

(2) תחילתו של סעיף 66 לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 1(2) לפרק זה, ביום התחילה והוא יחול על הורה מבוטח הזכאי לקצבת ילדים המשתלמת בעד יום התחילה ואילך.

(3) תחילתו של סעיף 68 לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 1(3) לפרק זה, ביום התחילה והוא יחול על קצבת ילדים המשתלמת בעד יום התחילה ואילך.

(4) תחילתו של סעיף 384ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף (4) לפרק זה, ביום התחילה והוא יחול על  קצבת ילדים המשתלמת בעד יום התחילה ואילך.

(5) תחילתם של סעיפים 328(א1) עד (א3) לחוק הביטוח הלאומי כנוסחם בסעיף (5) לפרק זה, ביום התחילה, והם יחולו על ניכוי שבוצע או שיכול היה להיות מבוצע ביום התחילה ואילך.

(6) תחילתו של לוח ב' לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף (6) לפרק זה, ביום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) והוא יחול על הקצבות אוצר המדינה המשתלמות מאותו יום ואילך.

חוק הביטוח הלאומי – הוראת שעה לעניין לוח ב'

3.  

בתקופה שמיום התחילה ועד ליום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013) ייקרא לוח ב' שבחוק הביטוח הלאומי כך: בטור שכותרתו "שיעור", במקום השיעור הנקוב בו יבוא "%__" והלוח בנוסחו כאמור יחול על הקצבות אוצר המדינה המשתלמות בעד אותה תקופה.

פרק __ - שונות

תיקון חוק הגזזת

4.  

בחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994 (בפרק זה - חוק הגזזת), בסעיף 20, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) לא תשולם קצבה חודשית לפי סעיף 3 לחוק זה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה תביעה למשרד הבריאות כאמור בסעיף 6 לחוק."

חוק הגזזת - תחילה ותחולה

5.  

תחילתו של סעיף 20(ג) לחוק הגזזת כנוסחו בסעיף 1 לפרק  זה, ביום א באדר א' התשע"ד (1 בפברואר 2014) (להלן - יום התחילה), והוא יחול על תביעות שיוגשו  למשרד הבריאות ביום התחילה ואילך.

תיקון חוק התכנון והבניה

6.  

בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965[2], בסעיף 159, במקום ההגדרה "שלוחה אחרת של מערכת הביטחון" יבוא:

"שלוחה אחרת של מערכת הביטחון" – לרבות שני אלה:

(1) חברה ממשלתית, שהשר האחראי עליה הוא שר הביטחון;

(2) חברה כאמור בפסקה (1), אשר הופרטה בהתאם להחלטת הפרטה, כמשמעותה בסעיף 1 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, למשך שבע שנים ממועד השלמת ההפרטה; שר הפנים, שר האוצר ושר הביטחון, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאים להאריך את התקופה האמורה בשנה נוספת, אם נוכחו לדעת כי הליך הסדרת הקרקעות הנדרשות לאותה חברה מצוי בשלבים מתקדמים".

תיקון חוק הלוואות לדיור

7.  

בחוק הלוואות לדיור, תשנ"ב-1992[3], סעיף 6ג – בטל.

 תיקון חוק

ההגבלים העסקיים

8.  

בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988[4] (בפרק זה - חוק ההגבלים העסקיים), בסעיף 3(4) -

(1)  

האמור בו יסומן "(א)", ובו, אחרי המילים "הסדר שכל כבילותיו נוגעות לגידול ושיווק" תבוא המילה "בסיטונות";

(2)  

אחרי המילים "צאן, עופות או דגים" יבוא "(להלן - "תוצרת חקלאית")";

(3)  

יימחקו המילים "אם כל הצדדים להסדר הם המגדלים או המשווקים בסיטונות" ויבוא:
"ומתקיים לגביו אחד מאלה:

(1)  

כל הצדדים להסדר הם המגדלים של התוצרת החקלאית שאליה נוגע ההסדר;

(2)  

הצדדים להסדר הם מגדל אחד או יותר ורוכש תוצרת חקלאית של אותו מגדל או של אותם מגדלים, וכל כבילותיו נוגעות לשיווק בסיטונות של התוצרת החקלאית שאותו מגדל או אותם מגדלים מכרו לרוכש.

הוראה זו לא תחול על מוצרים שיוצרו מתוצרת חקלאית כאמור; השר, בהסכמת שר החקלאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי בצו להוסיף או לגרוע לסוגים של תוצרת חקלאית;";

(4)

אחרי סעיף קטן (א) יבוא: 

"(ב) בסעיף זה,  "מגדל" – אדם שלפחות 25% מפעילותו העסקית היא בגידול תוצרת חקלאית, או שהכנסותיו מגידול תוצרת חקלאית הן בשיעור גבוה מסכום שייקבע השר בצו, בהתייעצות עם שר האוצר ושר החקלאות, או מי שעוסק בגידול תוצרת חקלאית והכנסותיו השנתיות משיווק סיטונאי של תוצרת חקלאית קטנות מעשרה מיליון ₪, או מי שבבעלות מלאה של מגדלים. דרך החישוב של הכנסות מגידול תוצרת חקלאית ומשיווק סיטונאי של תוצרת חקלאית לצורך האמור לעיל יקבעו בצו של השר, בהתייעצות עם שר האוצר, שר החקלאות והממונה".

חוק ההגבלים העסקיים - תחילה

9.  

(א)  תוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, יקבע שר הכלכלה בצו את סף ההכנסות מגידול תוצרת חקלאית הנדרש לצורך הגדרת מגדל ואת דרך החישוב של הכנסות מגידול תוצרת חקלאית ומשיווק סיטונאי של תוצרת חקלאית כאמור בסעיף 3(4)(ב) לחוק ההגבלים העסקיים, כנוסחו בסעיף X לחוק זה.

(ב) תחילתו של סעיף 3(4) לחוק ההגבלים העסקיים, כנוסחו בסעיף X לחוק זה, שישה חודשים מיום שפרסם שר הכלכלה את הצו כאמור בסעיף קטן (א).