נוסח תזכיר חוק כולל זליכה-אפריל 2013.doc תזכיר חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013

תזכיר חוק

 

 

א.   שם החוק המוצע

 

חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג - 2013

 

ב.   מטרת החוק המוצע והצורך בו

 

1.         מטרת החוק המוצע היא להסדיר בחקיקה ראשית את השירותים והעיסוקים בענף הרכב במטרה להבטיח רמה מקצועית הולמת של נותני השירותים ושל המקום בו ניתן השירות, מתן שירות סדיר וזמין למקבלי השירות, שמירה על בטיחות הרכב והגנה על שלום הציבור ובטיחותו וכן את התחרות בענף הרכב.

 

2.         העיסוק במתן שירותים לרכב בישראל מוסדר כיום באמצעות צווי פיקוח אשר קבע שר התחבורה,התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים מכח סמכותו על פי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח – 1957 כדלהלן:

 

צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו), התשכ"ז - 1967.

צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל - 1970.

צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותים לרכב), התשל"ט – 1978.

צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ"ג - 1983.

 

3.       החוק המוצע מסדיר במסגרתו את כלל העיסוקים והשירותים המוסדרים בצווי הפיקוח כאמור וכן עיסוקים ושירותים נוספים הטעונים הסדרה וקובע הוראות חדשות ומעודכנות לנוכח השינויים שחלו במהלך השנים בענף הרכב ובשירותים הניתנים בו, בשים לב להוראות חוקי היסוד של מדינת ישראל והזכויות שנקבעו בהם.

 

ג.    עיקרי החוק המוצע

 

עיקר 1 (מטרות והגדרות)

 

1.         החוק המוצע קובע את מטרתו- להסדיר במסגרת אחת את מכלול השירותים והעיסוקים בענף הרכב במטרה להבטיח רמה מקצועית הולמת של נותני השירותים תוך שמירה על בטיחות הרכב מתוך מטרה להגן על שלום הציבור ובטיחותו וכן מתוך מטרה להגביר את התחרות בעף הרכב.

 

2.         לצורך עיגון הוראות החוק המוצע נקבעה רשימת השירותים לרכב ורשימת המקצועות בענף הרכב אשר כל אחד מהם יוסדר בפרק נפרד, הוגדרו מגוון המונחים לצורך ההסדרה הן באמצעות הפניה להגדרות בחוקים אחרים והן באמצעות סעיפי החוק המוצע שעיקרם כדלהלן:

 

  "המשרד" – משרד התחבורה,התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים.

 

"הרשות" – מנהל האגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד או עובד המשרד שמנהל האגף לרכב ושירותי תחזוקה אצל לו בכתב את סמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן;

 

        "השר" – שר התחבורה, התשתיות הלאומיות  והבטיחות בדרכים.

       

"ייצור רכב או מוצר תעבורה" – ייצור, התקנה, הרכבה או חידוש של רכב או מוצר תעבורה, לפי העניין, והרכבתו מחלקים או ממכללים, ביצוע שינויים בטיב, באיכות, בצורה או מכל בחינה אחרת של רכב או מוצר תעבורה ואריזה או מזיגה של מוצר תעבורה;

 

"יצרן רכב מיובא" - יצרן רכב במדינת חוץ או גוף שהוסמך על ידו בכתב לפעול מטעמו ולמכור רכב מתוצרתו בישראל למשך שלוש שנים לפחות ומסמכי התקינה על שמו.

 

"מוכר רכב" – יבואן רכב, יצרן רכב או מורשה למכירת רכב.

 

"מוצר תעבורה" – מכלל, אביזר, מכשיר, חלק חילוף או חומר נוזלי או מוצק המשמש לתקינותו או   לתחזוקתו של רכב, לשם  הבטחת פעילותו התקינה של רכב או לבטיחותו של הרכב או של המשתמש בו ולרבות כל מוצר שהוא חלק מציוד רכב על פי דין שיש לו תקן או שהשר קבע לגביו כי הוא בעל היבט בטיחותי או סביבתי;

 

"מקצוע בענף הרכב" – אחד מאלה :

                  (1) ניהול מקצועי של מוסך ;

                  (2) שמאות רכב;

                   (3) תיווך ליבוא רכב.

 

"סחר במוצרי תעבורה" – מכירה, קניה, שיווק, הספקה,הצגה למכירה, מכירה באמצעות אחר או הצגה למכירה באמצעות אחר של מוצרי תעבורה.

 

"רכב", "רכב מנועי" ו-"רשות הרישוי" – כהגדרתם בפקודת התעבורה.

 

" שמאות רכב" – הערכת הנזק שנגרם לרכב בתאונה באמצעות שומה או חוות דעת הכוללת את פירוט התיקון הנדרש על מנת להחזיר את מצב הרכב לקדמותו והערכת שווי התיקון.

 

"שירות רכב" – אחד מאלה:

(1)  סחר במוצרי תעבורה;

(2)  הפעלת מוסך או מוסך נייד;

(3)  ייצור רכב בישראל;

(4)  ייצור מוצר תעבורה בישראל;

(5)  יבוא רכב והסחר בו;

(6)   קניית רכב ומכירתו דרך עיסוק;

 

"תקן"- תקן ישראלי, תקן המבוסס על הנחיות האיחוד האירופאי (EC) או  תקינה פדראלית של ארצות הברית של אמריקה.

 

(סעיפים 1 - 2 לחוק המוצע)

     

עיקר 2  (רישוי מתן שירותי רכב ורישוי מקצועות בענף הרכב)

 

1.         כיום מוסדרים שירותי הרכב והמקצועות בענף הרכב באמצעות מתן רישיונות, הרשאות, אישורים ותעודות הניתנים לעוסקים בענף הרכב מכוח צווי הפיקוח השונים.

 

2.         החוק המוצע מסדיר את השירותים והמקצועות בענף הרכב באמצעות רישיונות הניתנים בהתאם להוראות חוק זה בלבד.

 

החוק מסמיך את הרשות לקבוע תנאים ומגבלות שיחולו על בעל הרישיון ובכלל זה, סוגי השירותים שבעל הרישיון מורשה לתת, סוגי כלי הרכב שלהם מורשה בעל הרישיון לתת שירות ותנאים ומגבלות שמטרתם להבטיח את רמת השירות ושמירה על הבטיחות.

 

הנחת היסוד בפרק זה כמו גם בחוק כולו, הינה כי הגבלת עיסוק תעשה בהתאם להוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, ומשכך אין להגביל עיסוק אלא ברישיון הניתן על פי הדין.

 

3.         בהתאם לבג"ץ 2921/03 קאופמן ואח' נגד ד"ר שנון ואח', מדיניות השוללת עיסוק מסוים או מגבילה אותו באופן משמעותי מהווה פגיעה בחופש העיסוק, ולכן חייבת לעמוד בתנאים שנקבעו בפסקת ההגבלה שבסעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק, שהראשון בהם מחייב שהפגיעה תיעשה בחוק או מכוח הסמכה מפורשת בו.

 

4.         החוק המוצע קובע הליך להגשת בקשה לקבלת רישיון, מאפשר לרשות לדרוש מידע רלוונטי לצורך קבלת החלטה בעניין הבקשה ומסמיך את הרשות לתת רישיון למבקש שהתקיימו בו התנאים לקבלת אותו רישיון.

 

 

 

5.         החוק המוצע מסמיך את הרשות לסרב לתת למבקש רישיון או לא לחדש רישיון שניתן אם הורשע בעל הרישיון בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק במתן שירותים לרכב או במקצוע בענף הרכב.

 

6.         החוק המוצע מסמיך את הרשות להתלות רישיון, לבטלו או לא לחדשו לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון טענותיו בהתקיים אחד מאלה:

 

(1)        הוא חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישיון;

(2)        הרישיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב או מטעה;

(3)        הוא הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;

(4)        הוא הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון;

(5)        הוא הוכרז כפושט רגל ואם הוא תאגיד ניתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים או שהחליט על פירוק מרצון;

(6)        הוא אינו מקיים את התנאים לקבלת הרישיון כולם או מקצתם.

(7)        הוא הורשע בעבירה לפי חוק זה או הוגש נגדו כתב אישום לפי חוק זה וטרם נין פסק דין סופי.

(8)        לעניין מקצוע בענף הרכב-

(א)  התקיימו לגבי בעל הרישיון  נסיבות העידות על חוסר מקצועיות .

(ב)  התקיימו לגבי בעל הרישיון נסיבות המעידות על חשש להתקיימות לניגוד עניינים.

 

7.         עוד קובע החוק המוצע כללים וחובות אשר יחולו על בעל רישיון ובכלל זה החובה לקיים את תנאי הרישיון, להודיע על שינויים שחלו בו, לא לסרב לתת שירות מטעם בלתי סביר, לתת חשבונית למקבל השירות, להציב שילוט ובו שם בעל הרישיון, חובה לעבור השתלמות מקצועית מעת לעת,לא להעביר את הרישיון לאחר.

 

8.         החוק אוסר על בעל רישיון למקצוע בענף הרכב לעסוק במקצועו באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים בין עניינו לבין עניין של לקוחו, לרבות ניגוד עניינים בין עיסוקו במקצוע בענף הרכב לעיסוקיו האחרים או בחוסר מקצועיות. החוק מסמיך את השר, בהתייעצות עם המועצה המייעצת לרישוי שמאי רכב או המועצה המייעצת לרישוי מנהלי מוסכים לפי העניין,לקבוע רשימה של נסיבות שיש בהם כדי להעיד על חשש לניגוד עניינים של בעל הרישיון ורשימה של נסיבות שיש בהם כדי להעיד על חוסר מקצועיות של בעל הרישיון.

 

                   (סעיפים 3 – 17 לחוק המוצע)

 

      עיקר 3 (רישיונות יבוא ויצוא)

 

1.         מוצע להסדיר את היבוא והיצוא של רכב ומוצרי תעבורה באמצעות מתן רישיונות יבוא ויצוא שינתנו על ידי הרשות המוסמכת ליבוא בהתאם להוראות חוק זה.

החוק המוצע מסמיך את הרשות המוסמכת לקבוע תנאים ברישיון היבוא,להתנות מתן רישיון היבוא בהפקדת ערבות בנקאית להבטחת קיום תנאי הרישיון וכן לחלט את הערבות בתנאים.

החוק מסמיך את הרשות המוסמכת לסרב לתת רישיון וכן לבטל, להתלות או להגביל רישיון יבוא שניתן בכפוף לשימוע.              

 

2.  מוצע לקבוע תנאים לקבלת רישיון ליבוא מוצרי תעבורה כדלהלן:

 

(1)  המיבא הוא בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה בתוקף;

(2)  המיבא הפקיד ערבות בנקאית;

(3)  מוצר התעבורה מיוצר ועומד בתקן שקיים לגביו ומקיים דרישות בטיחות שקבע השר;

(4)  המיבא הצהיר לגבי מוצר התעבורה כי הוא או תהליך ייצורו אינו מסוכן לשלומו,בריאותו, או בטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה;

(5)  המיבא המציא התחייבות למתן אחריות למוצר תעבורה, לפעילותו התקינה והתאמתו לרכב;

 

מוצע לאפשר יבוא של מוצר תעבורה לשימוש עצמי בכפוף לכך שמוצר התעבורה מיוצר ועומד בתקן שקיים לגביו ושהמיבא הצהיר בכתב כי מוצר התעבורה יותקן ברכב רק במוסך בעל רישיון ;

 

3.  מוצע לקבוע תנאים לקבלת רישיון ליבוא רכב ליבואן רכב מסחרי  כדלהלן:

 

(1) המבקש הוא  בעל רישיון ליבואן רכב מסחרי בתוקף;

(2) הרכב עומד בהוראות כל דין,לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה לרבות הוראות לפי פקודת התעבורה;

(3) הרכב לא ניזוק באופן שמנע את האפשרות לרשום אותו במדינת חוץ;

(4) הרכב מחייב שימוש בדלק שאושר לשימוש בארץ;

(5) הרכב מתאים לשימוש בתנאי האקלים בארץ;

                 

4.  מוצע לאפשר לאדם ליבא רכב לשימושו האישי או המשפחתי וכן לאפשר לעוסק ליבא רכב לצורכי העסק, בכפוף להוכחת עמידת הרכב בהוראות לעניין בטיחות והגנה על הסביבה, הוכחת קיומה של תשתית תחזוקה והתחייבות לתקן תקלות בטיחות סדרתיות ברכב.

 

מוצע להגביל את העברת הבעלות ברכב שיובא לשימוש אישי או עסקי וכן לאסור על אדם שיבא רכב כאמור ליבא את הרכב למטרת מכירתו או השכרתו;

 

מוצע לקבוע את האפשרות ליבא רכב על ידי עוסק כהוראת שעה עד ליום 31.12.15 על מנת לבחון את השלכות של פתיחת שוק יבוא הרכב לעוסקים.

 

(סעיפים 18-31 לחוק המוצע)

עיקר 4  (הסדרת הסחר במוצרי תעבורה)

 

1.         סחר במוצרי תעבורה כולל בתוכו פעולות מכירה,קנייה, שיווק,הספקה והצגה למכירה של מוצרי  תעבורה.

מוצר תעבורה הוא כל מוצר המשמש לתקינותו של הרכב,לתחזוקתו, לשם הבטחת פעילותו התקינה של הרכב ובטיחותו וכן לשמירה על בטיחות המשתמש בו. הגדרתו של מוצר תעבורה כוללת בין היתר, חלקי חילוף, מושבי בטיחות, שמנים וחומרי טיפול הנדרשים לתחזוקתו של הרכב.

 

במסגרת התמודדות עם כשלים תחרותיים ומבניים בענף מוצרי תעבורה  מוצע לצמצם את הפיקוח על סחר במוצרי תעבורה ולהחילו רק על מוצר תעבורה שיש לו תקן ישראלי, אירופאי או אמריקאי או אם השר קבע לגביו כי הוא בעל היבט בטיחותי או סביבתי; בדרך זו יבוטלו נהלי יבוא וסחר ייחודיים של מוצרי תעבורה המצמצמים את היצע החלפים וכרוכים בפרוצדורת ובתוספת עלויות.

בנוסף ועל מנת להגביר את התחרות בענף מוצע להגביר את השקיפות בענף באמצעות חיוב בעל רישיון הסחר לפרסם מידע בנוגע למוצרי התעבורה הנמכרים על ידו.

 

2.         הסדרת העיסוק  בסחר במוצרי תעבורה מטרתה, להבטיח את תקינותם ובטיחותם של מוצרי התעבורה המשווקים בארץ ומשמשים את כלי הרכב בישראל ואת מיומנותם של העוסקים במתן שירות זה. לצורך כך נקבעו תנאים לקבלת רישיון לסחר במוצרי תעבורה וכן תנאים להבטחת איכות מוצר התעבורה.

 

3.         החוק המוצע קובע את התנאים אשר אם יתקיימו כולם, זכאי מבקש לקבל רישיון לסחר במוצרי תעבורה:

 

(1)        ברשותו מקום ומבנה המתאימים לאחסון של מוצרי תעבורה;

(2)        ברשותו ציוד ושילוט מתאימים לסחר במוצרי תעבורה;

(3)        הוא מעסיק מנהל מקצועי שהוא בעל ניסיון בסחר במוצרי תעבורה בהם מבקש בעל רישיון הסחר לסחור או שהוא בעל תעודת מקצוע או תעודת גמר באחד ממקצועות הרכב, אשר עמד בהצלחה בבחינות שקבע השר;

 

            בנוסף מוצע לחייב בעל רישיון סחר העוסק ביבוא מוצרי תעבורה ולא רק בשיווקם בארץ להפקיד ערבות בנקאית.

 

4.       החוק מסמיך את השר לקבוע כי בנוסף לאמור יעבור המנהל המקצועי השתלמות    מקצועית אצל יצרן מוצר התעבורה או מי מטעמו.

 

5.         החוק המוצע אוסר על בעל רישיון לסחור במוצר תעבורה אלא אם הוא מיוצר ועומד בתקן אשר קיים לגביו ומקיים את דרישות הבטיחות שקבע השר.

 

6.         החוק המוצע מטיל חובות שונות על בעל רישיון סחר במוצרי תעבורה כדלהלן:

 

(1)        מתן אחריות לפעילותו התקינה של מוצר התעבורה;

(2)        מתן תיאור נכון ומלא של מוצר תעבורה ;

(3)        טיפול במוצר תעבורה פגום;

(4)        סימון מוצרי תעבורה; 

(5)        פרסום מידע באתר האינטרנט שלו אודותיו ואודות מוצרי התעבורה הנמכרים על ידו.

 

(סעיפים 32-40  לחוק המוצע )

 

 

עיקר 5 ( הסדרת הפעלת מוסך או מוסך נייד  )

     

1.         בישראל פועלים למעלה מ-5,000 מוסכים הפרוסים ברחבי הארץ. מוסכים אלו נותנים שירותי אחזקה ותיקון לכלי הרכב בישראל ולשירות הניתן בהם השלכה ישירה על בטיחות כלי הרכב ובטחונו של הציבור.מוצע לקבוע תנאים לקבלת רישיון להפעלת מוסך על מנת להבטיח מתן שירות מקצועי וסביבת עבודה נאותה.

 

2.         מוצע לקבוע שלושה סוגים של מוסכים כדלהלן:

 

(1)        מוסך כללי- מוסך בעל יכולת לתקן רכב ללא מומחיות בדגם רכב ספציפי;

 

(2)        מוסך מומחה- מוסך המסוגל לטפל בתוצר ובדגם מסוים של רכב;

 

(3)        מוסך שירות של יבואן- מוסך מומחה של יבואן או מוסך מומחה הקשור    בהסכם עם יבואן לטיפול ברכב מתוצר אותו הוא מיבא;

           

 

3.         החוק המוצע קובע את התנאים אשר אם יתקיימו כולם, זכאי מבקש לקבל רישיון להפעלת מוסך:

 

(1)        לרשותו מקום ומבנה המתאימים למוסך ובכלל זה לחניית רכב ותנאי עבודה הולמים לעובדי המוסך;

(2)        לרשותו ציוד מתאים להפעלת מוסך;

(3)        לרשותו מנהל מקצועי שקבל רישיון בהתאם להוראות חוק זה.

 

4.        קבלת רישיון למוסך מומחה מותנית בנוסף לתנאים לקבלת רישיון מוסך בהוכחת היכולת  לטפל בתוצר ובדגם מסוים של רכב.

 

5.         החוק המוצע מסמיך  את שר התחבורה לקבוע סוגים של רישיונות להפעלת מוסך בהתאם לסוג הפעולות המתבצעות במוסך וכן לקבוע פעולות ברכב שהעושה אותם אינו חייב ברישיון מוסך.

 

6.         מוצע לחייב בחוק בעל רישיון להפעלת מוסך להציג באופן בולט הנראה לעיני מקבלי השירות את מחיר שעת העבודה במוסך ואת גובה השכר בעד השירותים הניתנים בו ובכלל זה מחיר לאחסון הרכב ומחיר להצעת מחיר למתן שירות לרכב.

 

7.         שירות תיקון לרכב ניתן גם בצידי הדרך באמצעות ניידות שירות. על מנת להבטיח כי גם שירות זה יינתן באופן מקצועי ובטיחותי מוצע בחוק לקבוע תנאים לעוסקים בו.

 

8.         החוק המוצע קובע את התנאים אשר אם יתקיימו כולם, זכאי מבקש לקבל רישיון להפעלת מוסך נייד:

 

(1)        לרשותו רכב מתאים;

(2)        לרשותו ציוד מתאים להפעלת מוסך נייד;

(3)        לרשותו מנהל מקצועי בעל רישיון המתאים לסוג הפעולות המבוצעות במוסך הנייד.

 

9.         החוק המוצע מסמיך את השר לקבוע את סוג הפעולות המיועדות לחילוץ אותם ניתן לבצע במוסך נייד וזאת במטרה להבטיח כי בצידי הדרך יבוצעו רק פעולות הכרחיות ועל מנת  להקטין את ההפרעה לתנועה.

 

10.       החוק מטיל חובות שונות על בעל רישיון להפעלת מוסך במטרה להבטיח טיפול מקצועי ובטיחותי ברכב וכן על מנת לספק מידע לצרכן בנוגע לאפשרויות הטיפול ברכב ומחיר הטיפול כדלהלן:

                 

(1) להציג מחיר שעת עבודה בשלט בולט;

(2) לתת הצעת מחיר מפורטת לתיקון הרכב;

(3) לספק ללקוח את אחד ממוצרי התעבורה שפורטו בהצעת המחיר;

(4) לא לטפל ברכב שאין לו ידע וציוד מתאימים לטיפול בו;

(5) לא להתקין ברכב מוצר תעבורה שאינו מתאים לדגם הרכב.

 

11.  מוצע לאסור על מוסך שירות של יבואן למסור לו מידע אודות שימוש שעשה במוצר תעבורה שלא נרכש מהיבואן , במטרה להקטין את שליטתו של היבואן בהיצע מוצרי התעבורה המוצעים למכירה במוסך.

 

12.  במטרה להתמודד עם תופעת המוסכים הבלתי מורשים ולמנוע פגיעה בבטיחות כתוצאה מטיפול ברכב במוסך בלתי מורשה מוצע, להסמיך את רשות הרישוי לסרב לחדש או להתלות רישיון רכב שטופל במוסך בלתי מורשה עד לביצוע בדיקת תקינות לרכב בכפוף לשימוע.

 

 

(סעיפים 41- 51  לחוק המוצע)

 

 

עיקר 6 ( הסדרת ייצור רכב)

 

1.         ייצור רכב  כולל התקנה, הרכבה או חידוש של רכב הינו בעל השפעה ישירה על הבטיחות. לפיכך מוצע להסדיר את השירות הניתן בתחום זה על מנת להבטיח רמה נאותה של ייצור ופיקוח על הייצור. עוד מוצע להסדיר היבטים של השירות שניתן לרכב לאחר מכירתו ובכלל זה,מתן שירותי תחזוקה בפריסה ארצית,אספקת חלקי חילוף, ומתן אחריות לתקינות הרכב.

 

2.         החוק המוצע קובע את התנאים אשר אם יתקיימו כולם, זכאי מבקש לקבל רישיון לייצור רכב:

 

(1)        הוא תאגיד רשום כדין בישראל;

(2)        לרשותו מקום, מבנה וציוד מתאימים לייצור רכב ואחסונו;

(3)        לרשותו מהנדס או הנדסאי בעל ניסיון בתחום הרכב בהתאם לסוג העיסוק לגביו מבוקש הרישיון;

(4)        הוא הציג לרשות הסדרי פיקוח פנימיים וחיצוניים על עבודת הייצור המתבצעת במפעל הייצור;

(5)        הוא היציג לרשות תכנית לייצור הרכב במפעל;

(6)        הוא הוכיח לרשות כי האבטיפוס של דגם הרכב אותו הוא מבקש לייצר או שינוי מבנה שביצע ברכב עומדים בדרישות איכות , בטיחות ותקן וכל דרישה אחרת שקבע השר;

(7)        הוא המציא לרשות כתב התחייבות לספק מוצרי תעבורה לרכב המיוצר;

(8)        הוא הוכיח לרשות כי ביכולתו לתת לרכב שירותי תחזוקה ברחבי הארץ;

(9)        לרשותו מערכת לשיווק רכב ומוצרי תעבורה;

(10)      הוא המציא לרשות ערבות בנקאית;

(11)      הוא ביטח פעילות הייצור במפעל.

 

3.  מוצע בחוק שהרשות תציין ברישיון הייצור את הסוג והדגם של הרכב אותו זכאי בעל רישיון הייצור לייצר,לאחר שבדקה את התכניות לייצור הרכב ואת דגם הרכב המיועד לייצור.

 

4.   החוק המוצע מסמיך את הרשות לקבוע תנאים שונים לאישור דגם הרכב ובכלל זה בעניין סימון הרכב, עמידתו בתקן, התאמתו לתנאי בטיחות ועריכת בחינה וניסוי של הרכב.

 

5.   החוק המוצע אוסר על בעל רישיון ייצור לייצר רכב או לסחור בו, שלא על פי הדגם שאושר ובניגוד לתכנית הייצור, מחייב את בעל הרישיון לקיים פיקוח על הייצור,לטפל בפגמים שנתגלו בייצורו של רכב ולייצר את הרכב רק במפעל הייצור שאשרה הרשות.

 

(סעיפים 52-60  לחוק המוצע)

 

עיקר 7 ( הסדרת יצור מוצרי תעבורה)

 

1.         ייצור מוצר תעבורה כולל התקנה, הרכבה,ביצוע שינויים במוצר תעבורה או חידוש של מוצר תעבורה. לתנאים בהם מיוצר מוצר תעבורה השפעה ישירה על בטיחות הרכב לפיכך מוצע להסדיר את השירות הניתן בתחום זה על מנת להבטיח כי מוצר התעבורה ייוצר בתנאי ייצור הולמים, על ידי בעלי מקצוע ותחת פיקוח על תהליכי הייצור.

 

2.         החוק המוצע קובע את התנאים אשר אם יתקיימו כולם, זכאי מבקש לקבל רישיון לייצור מוצרי תעבורה:

 

(1)        לרשותו מקום, מבנה וציוד המתאימים לייצור מוצרי תעבורה ואחסונם;

(2)        הוא מעסיק מנהל מקצועי שיש לו ידע וניסיון בתחום ייצור מוצרי התעבורה והוא בעל הכשרה מתאימה בתחום הרכב;

(3)        הוא הציג הסכם פיקוח שנתי עם מעבדה מוסמכת לרכב,לפיקוח על ייצור מוצרי התעבורה במפעל הייצור;

(4)        הוא היציג אישור ממעבדה מוסמכת לרכב, כי האב טיפוס של מוצר התעבורה אותו הוא מבקש לייצר במפעל הייצור עומד בדרישות טיב, איכות, תקן ומפרט; 

(5)        הוא הציג תכנית לייצור מוצר התעבורה אותו הוא מבקש לייצר במפעל הייצור שאושרה על ידי מעבדה מוסמכת לרכב;

(6)        הוא ביטח את פעילות הייצור במפעל.

 

3.         מוצע בחוק שהרשות תציין ברישיון הייצור את הסוג של מוצר התעבורה אותו זכאי בעל רישיון הייצור לייצר לאחר שבדקה את התכניות לייצורו  ואת דגם מוצר התעבורה המיועד לייצור.

 

4.         החוק המוצע אוסר על בעל רישיון לייצור מוצר תעבורה לייצר מוצר תעבורה שלא על פי הדגם שאושר ובניגוד לתכנית הייצור וכן אוסר עליו למסור תיאור כוזב בנוגע למוצר התעבורה.

 

5.         החוק המוצע מטיל חובה על בעל רישיון לייצור מוצר תעבורה לטפל בפגמים שנתגלו בייצורו של מוצר תעבורה, לתאר באופן נכון ומלא את מוצר התעבורה, לתת לקונה בעת המכירה אחריות לפעילותו התקינה של מוצר התעבורה ולייצר את מוצר התעבורה רק במפעל הייצור שאשרה הרשות.

 

(סעיפים 61-68  לחוק המוצע)

 

 

 

עיקר 8 (הסדרת יבוא רכב והסחר בו)

 

1.         מרבית כלי הרכב הנעים בכבישי הארץ מיוצרים מחוץ לישראל ומיובאים ארצה לצורך מכירתם על ידי תאגידים הקשורים בהסכם לשיווק רכב, עם יצרן הרכב בחו"ל.כיום העיסוק ביבוא רכב מוסדר באופן שבו העוסקים בענף זכאים לקבל רישיון ליבוא רכב כמשמעותו בפקודת היבוא והיצוא(נוסח חדש), התשל"ז-1979 בכפוף לעמידה בתנאים .

 

2.         מוצע בחוק להעניק לעוסקים ביבוא ושיווק של רכב חדש, רישיון ליבואן רכב בהתאם להוראות חוק זה. מטרת הסדרת העסוק היא להבטיח את בטיחותו של הרכב הנמכר וכן להבטיח מתן שירות לרכב לאחר מכירתו ובכלל זה, מתן שירותי תחזוקה לרכב, אספקת מוצרי תעבורה, גילוי פגמים בייצור הרכב והטיפול בהם  כמו גם מתן אחריות לרכב.

 

3.         לצורך פתיחת ענף יבוא הרכב לתחרות והרחבת אפשריות היבוא של רכב מחו"ל מוצע להסדיר במסגרת החוק שלושה סוגים של יבואנים מסחריים כדלהלן:

 

(1)        יבואן ישיר- יבואן שיש לו הסכם למכירת רכב עם יצרן רכב מיובא או אדם שהיצרן הסמיכו בכתב למכור רכב מתוצרתו בישראל.

 

(2)        יבואן עקיף- יבואן שיש לו הסכם למכירת רכב עם סוכן מורשה של היצרן בחו"ל.

 

(3)        יבואן זעיר- יבואן שיש לו הסכם למכירת רכב עם יצרן רכב או אם סוכן של יצרן רכב או עם גורם אחר שקבע השר ליבוא עד 20 כלי רכב בשנה.

 

 

4.         החוק המוצע קובע את התנאים לקבלת רישיון ליבואן רכב מסחרי הנוגעים להיבטים הבאים:

 

(1)        הוא תאגיד רשום כדין בישראל ובעל עניין אחד לפחות בו ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;

(2)        יש לו הסכם בכתב למכירת רכב, עם יצרן רכב מיובא או עם סוכן מורשה של יצרן רכב מיובא או עם גורם אחר;

(3)        התחייבות לספק מוצרי תעבורה;

(4)        התחייבות ליתן אחריות לרכב;

(5)        הון עצמי מינימלי כפי שקבע השר;

(6)        התחייבות לטפל בתקלת בטיחות סדרתית שנתגלתה בייצור של דגם רכב

(7)        קיומה של תשתית למתן שירותי תחזוקה ברחבי הארץ;        

 

 

5.        החוק המוצע מסמיך את המנהל קבוע ברישיון תנאים ,בין היתר, בהתחשב בתרומת מתן הרישיון  לתחרות בתחום יבוא הרכב , בהתאם להוראות שקבע השר לעניין זה.

     

6.         החוק המוצע מטיל חובות על בעל רישיון ליבואן רכב במטרה להבטיח יבוא רכב תקין ובטיחותי ועל מנת להבטיח, מתן שירותי תחזוקה לרכב ורציפות השירות כמפורט להלן:

 

 (1)       לייבא רכב העומד בהוראות כל דין לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה לרבות הוראות לפי פקודת התעבורה.

(2)        להודיע לבעלי הרכב על פגמים בייצור רכב ולהזמינם לתיקון.

(3)        לדווח לרשות על פגמים ותקלות שהתגלו ברכב, על סיום ההתקשרות עם יצרן הרכב, על ירידה בהון העצמי ועל אירוע אשר עלול לגרום לפגיעה באיתנות הכלכלית שלו.

                       

7.         על מנת לאפשר קיומו של היבוא העקיף והיבוא הזעיר מוטלות על היבואן הישיר חובה לספק אחריות,מוצרי תעבורה וטיפול בתקלת בטיחות סדרתית  לכל רכב מתוצר המיובא על ידו גם אם מדובר בדגם של רכב שלא יובא על ידו. החובות כאמור יחולו על יבואן רכב עקיף רק כלפי הרכב המיובא על ידו ,אם הוא מתוצר שאינו מיובא על ידי היבואן הישיר.

 

 

8.       מוצע לחייב יבואן לפרסם את התנאים להתקשרות עם מוסך מומחה לצורך הכרה במוסך כמוסך שירות של יבואן.

          מוצע לקבוע כי יבואן מסחרי לא יתנה את ההתקשרות עם מוסך מומחה בתנאים אלה:

          (1)        תיקון רכב במוצרי תעבורה מקוריים.

          (2)        מתן שירות לרכבי היבואן בלבד.

(3)        הטלת מגבלה על מחיר השירות לרכב למעט מחיר הטיפול ברכב בתקופת    אחריות.

 

9.         החוק המוצע מסמיך את  השר למנות מועצה מייעצת ליבוא רכב והסחר בו, שחברים בה עובדי המשרד , נציגי יבואני הרכב ונציגי ציבור.

החוק המוצע מסמיך את המועצה המייעצת לייעץ לרשות בעניין סירוב לתת רישיון יבואן רכב והסחר בו, התלייתו ביטולו או סירוב לחדש וכל הנוגע לחובות מוכר רכב חדש לפי סעיפים 90 עד 99 וכן בתלונות שיוגשו לרשות נגד יבואן או מורשהו של יבואן בכל הנוגע להוראות חוק זה .

 

 

                  (סעיפים 69- 89 לחוק המוצע)

 

 

 

עיקר 9 (חובות מוכר רכב חדש)

 

1.         החוק המוצע מסדיר את התנאים למכירת רכב חדש על ידי יבואן רכב, יצרן רכב ומורשה למכירת רכב.החוק קובע איסור לפיו לא ימכור אדם רכב חדש אלא אם הוא יבואן רכב, יצרן רכב או מורשה למכירתו.

 

2.         החוק המוצע מסדיר היבטים צרכניים במכירת רכב חדש וקובע רשימה של חובות ואיסורים החלים על מוכר רכב חדש כדלהלן:

           

 (1)        איסור מכירת רכב שמתקיים לגביו חשש לפגיעה בבטיחות,בהגנת הסביבה ובהגנת הצרכן.

(2)        הבטחת כספי הקונה על ידי הגבלת הסכום שניתן על ידו מראש על חשבון מחיר הרכב, אלא אם מסר לקונה ערבות להבטחת החזרת הכסף  או אם היבואן ביטח עצמו לעניין הבטחת החזרת הכסף ששולם על ידי הקונה.

(3)        שיווק מוצרי תעבורה לרכב לצורך תחזוקת הרכב ושמירה על תקינותו.

            (4)        תיאור  רכב ומוצר תעבורה באופן נכון ומלא.

            (5)        מכירת רכב באמצעות טופס הזמנת רכב .

(6)        מסירת הוראות שימוש לרכב בשפה העברית ורשימת מוסכים למתן שירותי תחזוקה.

(7)        חתימה על חוזה לרכישת רכב עם הצרכן אשר יכלול פרטים ובהם,תנאי הרכישה,מחיר,מועד אספקה ואחריות.

(8)        רישום הרכב על שם הצרכן.

(9)        מסירת תעודת אחריות לרכב.

           

 

(סעיפים 90- 99 לחוק המוצע)

 

עיקר 10 (הסדרת קניית רכב חדש ומכירתו דרך עיסוק)

 

1.         סוחרי רכב העוסקים במכירת רכב משומש משווקים גם רכב חדש שנקנה מיבואן רכב ולא נעשה בו שימוש. מוצע להסדיר שירות זה על מנת להבטיח את איתנותו הכלכלית של העוסק במכירת רכב חדש וכן על מנת להגן  על הצרכן ולהבטיח שהתחייבויות היבואן ממנו נקנה הרכב  יעברו אליו באופן מלא.

 

2.         החוק המוצע קובע תנאים אשר אם התקיימו כולם זכאי המבקש לקבל רישיון לקניית רכב חדש ומכירתו דרך עיסוק כדלהלן:

 

            (1)       לרשותו מקום מתאים לניהול עסקו ולחנית כלי רכב בהם הוא סוחר;

            (2)       הוא המציא ערבות בנקאית כפי שקבע השר;

            (3)       הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד על הון עצמי כפי שקבע השר.

 

3.         החוק המוצע מטיל חובות על בעל רישיון לקניית רכב חדש ומכירתו דרך עיסוק שעיקריהם: תיאור הרכב באופן מלא ונכון ,דיווח על נזק שנגרם לרכב לפני מסירתו ללקוח,קיום הסכם בכתב ומסירת תעודת ביטוח ,תעודת אחריות לרכב, הוראות שימוש ברכב ורשימת מוסכים למתן שירותי תחזוקה.

 

            (סעיפים 100-111 לחוק המוצע)

 

עיקר 11 (הסדרת העיסוק בתיווך ליבוא רכב)

 

1.         העיסוק ביבוא רכב הינו עיסוק מורכב המחייב מומחיות וניסיון. מוצע להסדיר את העיסוק בתיווך ליבוא רכב מחד על מנת לאפשר לאדם המבקש ליבא רכב לשימושו האישי להסתייע באדם מקצועי ומאידך ליתן את ההגנה הנדרשת על אינטרסים צרכניים כמו גם ניסיון להתגבר על תופעת היבוא המסחרי במסווה של יבוא אישי ותופעת העלמות המס.

 

2.         החוק המוצע קובע תנאים אשר אם התקיימו כולם זכאי המבקש לקבל רישיון לתיווך ליבוא  כדלהלן:

 

(1)    הוא עוסק מורשה תושב ישראל או תאגיד רשות כדין ואחד מבעלי המניות בו ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;

            (2)      הוא עמד בהצלחה בבחינות עיוניות שקבע השר;

  (3)      הוא לא הורשע בישראל בעבירה פלילית שמפאת מהותה,חומרתה,או נסיבותיה    אין הוא ראוי לעסוק בתיווך ליבוא רכב ולא הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור.

 

3.                החוק המוצע קובע רשימה של חובות המוטלות על המתווך שמטרתן להגן על הצרכן  שעיקריהן מפורט להלן:

 

(1) חובת עריכת חוזה בכתב שיכלול, בין היתר, תאור של הרכב,מחירו,מועד אספקתו וקיומם של שירותי תחזוקה לרכב בארץ;

(2) אסור תיווך ליבוא רכב שאינו עומד בהוראות הדין לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה,שלא קיימת לגביו תשתית תחזוקה בארץ,שניזוק באופן שמנע את רישומו בחו"ל או שהוא נמצא במחסן ערובה;

(3) מסירת מידע מלא על הרכב לרבות , סוג בעליו הקודמים,מצבו המכני של הרכב,מספר קילומטרים שעבר הרכב,שנת ייצורו והגורם ממנו נרכש הרכב בחו"ל;

(4) איסור העברת התמורה בגין הרכב למוכר הרכב בחו"ל.

 

(סעיפים 112- 122 לחוק המוצע)

 

עיקר 12 (הסדרת העיסוק בניהול מקצועי של מוסך)

 

1.         המנהל המקצועי במוסך אחראי על העבודה המקצועית המבוצעת במוסך. החוק המוצע מטיל על המנהל המקצועי חובה לפקח על עבודתם של עובדי המוסך העוסקים בטיפול בכלי הרכב במוסך וכן לבדוק תקינותו של כל רכב שטופל במוסך לפני מסירת הרכב ללקוח.החוק המוצע מחייב מנהל מקצועי לדווח לרשות או לרשות הרישוי על ליקויים שהתגלו ברכב  ולא תוקנו.

 

2.         החוק המוצע קובע כי רק בעלי הכשרה ומיומנות מקצועית מתאימה יהיו זכאים לקבל רישיון לעסוק בניהול מקצועי במוסך.

החוק המוצע קובע את התנאים אשר אם יתקיימו כולם, זכאי מבקש לקבל רישיון מנהל מקצועי של מוסך:

 

(1)        הוא אזרח ישראל או תושב ישראל ומקום מגוריו הקבוע בישראל;

(2)        הוא אחד מאלה:

 

(1)        מהנדס הרשום במדור כפי שקבע השר;

                        (2)        הנדסאי הרשום במדור כפי שקבע השר;

                        (3)        טכנאי הרשום במדור כפי שקבע השר;

                        (4)        בעל תעודה המעידה על סוג מקצועי ובעל תעודת גמר בקורס מקצועי כפי שקבע השר;

                        (3)        הוא עמד בהצלחה בבחינה עיונית ומעשית;

             (3)       הוא בעל רישיון נהיגה מסוג שקבע השר;

(4)       הוא לא הורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בניהול מקצועי של מוסך ולא הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור שטרם ניתן בה פסק דין סופי.

 

3.         החוק המוצע מסמיך את הרשות לקבוע הוראות מקצועיות והוראות הנוגעות לדרכי פעולתו של בעל רישיון לניהול מקצועי, של מוסך כדי להבטיח רמה מקצועית נאותה.

 

4.         החוק המוצע מסמיך את השר למנות מועצה מייעצת לעניין רישוי מנהלי מוסכים שחברים בה עובדי המשרד, עובד משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, מנהלים מקצועיים של מוסכים ומנהלים מקצועיים המייצגים את בעלי המוסכים.

 

5.         החוק המוצע מסמיך את המועצה המייעצת לייעץ לרשות בעניין תכנית הבחינות להסמכת מנהלים מקצועיים, לקבוע נסיבות המעידות על חוסר מקצועיות או על חשש לניגוד עניינים, לבחון  מועמדים לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך.

 

(סעיפים 123-137  לחוק המוצע)

 

עיקר 13  (הסדרת העיסוק בשמאות רכב)

 

1.         שמאות רכב משמעה הערכת הנזק אשר נגרם לרכב בתאונה באמצעות שומה או חוות דעת הכוללת את פירוט התיקון הנדרש על מנת להחזיר את מצב הרכב לקדמותו והערכת שווי התיקון.תפקידו של השמאי הוא לאתר את כל הנזקים שנגרמו לרכב בתאונה וכן לקבוע האם ניתן לתקן את הרכב לאור הנזקים שנגרמו לרכב בתאונה והיקפם.

לתפקידי השמאי השלכות על בטיחות הרכב ובהתאמה מוצע כי רק בעלי הכשרה מתאימה ומיומנות יעסקו בשמאות רכב.

 

2.         החוק המוצע קובע את התנאים אשר אם יתקיימו כולם, זכאי מבקש לקבל רישיון לעסוק בשמאות רכב ולהירשם במרשם שמאי הרכב:

 

(1)        הוא תושב ישראל;

(2)        הוא בעל רישיון נהיגה תקף, כפי שקבע השר

(3)        הוא אחד מאלה:

                  (1)        מהנדס הרשום במדור שקבע השר;

                  (2)        הנדסאי הרשום במדור שקבע השר;

                  (3)        טכנאי הרשום במדור שקבע השר;

(4)        הוא בעל תעודה המעידה על סוג מקצועי ובעל תעודת גמר בקורס מקצועי כפי שקבע שר התחבורה בהתייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה או בעל הדירוג הגבוה ביותר במקצוע פחחות רכב והוא בעל תעודה המעידה על סיום 12 שנות לימוד או תעודה המעידה על סיום 11 שנות לימוד ורישיון למנהל מקצועי של מוסך מסוג מכונאות רכב או קצין בטיחות.

 

 (4)       עבר בהצלחה קורס מקצועי כפי שקבע השר במוסד שאישר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה;

(5)        עמד בהצלחה בבחינות עיוניות ומעשיות;

(6)        סיים התמחות בת שנה אחת לפחות בתחום שמאות רכב;

(7)        הוא לא הורשע בישראל בעבירה פלילית שמפאת מהותה,חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להירשם במרשם שמאי הרכב ולא הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור, שטרם ניתן בה פסק דין סופי.

 

3.        החוק המוצע מסמיך את הרשות למנות בוחנים.

 

4.         החוק המוצע מסמיך את השר לקבוע מי רשאי לאמן מתמחה וכללי התמחות וכן את הפעולות המקצועיות שרשאי לבצע מתמחה לבד או בליווי שמאי רכב.

 

5.         החוק המוצע מסמיך את השר למנות מועצה מייעצת שחבריה הם : שלושה עובדי המשרד, נציגי שמאי הרכב, נציג הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, נציג איגוד חברות הביטוח, נציג משטרת ישראל ונציג ציבור.

 

6.         החוק המוצע מסמיך את הרשות לקבוע הוראות מקצועיות הנוגעות לעבודתו המקצועית של שמאי רכב ומתמחה ובכלל זה , תנאים לבדיקת רכב, כתיבה שומה ותיקונה,חובות דיווח וניהול פנקסים ושמירתם.

 

7.         החוק מסמיך את הרשות לבדוק עמידתה של השומה בהוראות המקצועיות וכן להורות על תיקון שומה או ביטולה.

 

8.        החוק המוצע מסמיך את המועצה המייעצת  לייעץ לרשות בעניינים אלה:

 

      (1)        סירוב לתת רישיון, התלייתו וביטולו;

      (2)        תוכנית לימודים, תכנית בחינות והשתלמויות;

      (3)        קביעת נסיבות המעידות על חוסר מקצועיות או על חשש לניגוד עניינים;

      (4)        הוראות מקצועיות

      (5)        בדיקת שומת רכב.

 

9.   החוק המוצע קובע כי בעל רישיון לשמאות  שעשה אחת מאלה עבר עבירת משמעת:

      (1)        נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע;

      (2)        גילה חוסר יכולת או רשלנות  חמורה בעת עיסוקו במקצוע;

      (3)        פעל בחוסר מקצועיות בהתאם להוראת 18(ב);

      (4)        פעל באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים בהתאם להוראות סעיף 18(ג);

            (5)        הורשע בפסק דין סופי, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירת פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש שמאי רכב. 

 

10.        החוק  המוצע מסדיר מינוי ועדת משמעת לדון בקובלנות שיוגשו לועדת המשמעת על ידי היועץ המשפטי למשרד התחבורה, לאחר שנוכח כי יש ראיות לכאורה לכך שבעל הרישיון לשמאות רכב עבר עבירת משמעת.

            

11.        החוק המוצע מסמיך את ועדת המשמעת אם מצאה כי הנקבל עבר עבירת משמעת, להטיל עליו אחת או יותר מאלה:

             (1)      התראה;

             (2)      נזיפה;

             (3)      קנס בשיעור שלא יעלה על הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין;

             (4)      ביטול רישיון;

(5)    התליית רישיון לתקופה של 5 שנים או הגבלתו לתקופה כאמור לתחומי פעילות מסויימים;

(6)      התניית המשך העיסוק במקצוע שמאות הרכב או בתחומי הפעילות במסגרתו בהשתלמות או בתקופת ניסיון.

         

12.        החוק המוצע קובע את סדרי עבודת ועדת המשמעת, מעניק לה סמכויות חקירה לפי חוק ועדות חקירה, התשכ"א-1969, סמכות להורות על פרסום החלטותיה וכן פרוצדורה לערעור על החלטותיה.

 

(סעיפים 138- 172 לחוק המוצע)

 

עיקר 14 (פיקוח ואכיפה)

 

1.       על מנת לאפשר אכיפה יעילה של הוראות החוק ,מוצע בחוק להסמיך את השר למנות מקרב עובדי המשרד פקחים לעניין חוק זה בכפוף, לקבלת הכשרה מתאימה, לתנאי כשירות שיקבע השר ולהעדר התנגדות המשטרה מטעמים של בטחון הציבור.

 

2.         פקח רשאי לדרוש מכל אדם להזדהות בפניו, למסור לו ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח ביצוע הוראות לפי החוק ולערוך בדיקות ומדידות של חומרים, רכב ומוצרי תעבורה. אם התעורר חשד לביצוע עבירה על החוק  רשאי פקח לחקור כל אדם הקשור לעבירה או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לה, לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה וכן לעכב אדם שסירב להיענות לדרישתו על פי סמכותו והיה חשש להימלטותו וזאת עד לבואו של שוטר.

 

3.         החוק מסמיך פקח לעשות שימוש בסמכויותיו רק בעת מילוי תפקידו ובתנאי שהוא עונד תג המזהה אותו ואת תפקידו,לובש מדי פקח ויש בידו תעודה חתומה בידי השר המעידה על תפקידו וסמכויותיו , אותה יציג על פי דרישה.

 

 (סעיף 173-175 לחוק המוצע)

 

עיקר 15 (עיצום כספי)

 

1.         על מנת לייעל את האכיפה של הוראות החוק מוצע להשתמש במנגנון של עיצום כספי להפרות שלפי החוק. בשל השוני במידת החומרה של העבירות מוצע לקבוע 5 דרגות של עיצום כספי. סכום העיצום הכספי הבסיסי המרבי המוצע הוא 15,000 ₪ ליחיד ו-150,000 ₪ לתאגיד.

 

2.         דרגת החומרה הגבוהה ביותר בה מוצע עיצום כספי בסכום השווה -125% מהסכום המרבי היא בגין מתן שירות רכב ללא קבלת רישיון מאת הרשות, הפרת תנאי הרישיון וסירוב לתת רישיון.

 

3.         דרגת החומרה השנייה  שבגין  ההפרות המפורטות בה מוצע עיצום כספי בסכום השווה ל-100% הסכום המרבי כוללת, בין היתר, הפרת תנאי הרישיון, סירוב לתת שירות, והפרות הנוגעות לבטיחות ובכלל זה מכירת מוצרי תעבורה  שאינם עומדים בתקן או שלא סומנו כנדרש, טיפול בפגמים במוצר תעבורה, ייצור רכב שלא לפי תכנית ייצור יבוא ושיווק רכב שאינו עומד בהוראות פקודת התעבורה.

 

4.         הדרגה השלישית בחומרתה כוללת רשימת הפרות שבגין הפרתם מוצע עיצום כספי בסכום השווה ל-75% מהסכום המרבי והיא כוללת הפרת החובה המוטלת על מנהל מקצועי במוסך לפעול  במקצועיות ובאופן שאין בו חשש לניגוד עניינים.

 

5.         הדרגה הרביעית בחומרתה כוללת רשימת הפרות שבגין הפרתם מוצע עיצום כספי בסכום השווה ל-50% מהסכום המרבי והיא כוללת הפרות שונות ובכללן,  העברת רישיון לאחר, אי מתן הודעה לרשות על שינוי שחל בבעל הרישיון, הפרת הוראות צרכניות כגון אי מסירת אחריות למוצר תעבורה או לרכב, תיאור מוצר תעבורה ורכב באופן לא נכון ולא מלא,אי מתן שירותי תחזוקה  לרכב וספקת חלקי חילוף לתיקונו, אי הבטחת כספי הלקוח ואי עמידה בהסדרי פיקוח במפעל לייצור רכב. בנוסף כוללת הרשימה הפרת חובותיו המקצועיות של מנהל מקצועי של מוסך לבדוק תקינות של רכב, לדווח לרשות על ליקויים ברכב ולמלא אחר ההוראות המקצועיות של הרשות.

 

6.         הדרגה החמישית בחומרתה כוללת רשימת הפרות שבגינן מוצע עיצום כספי בסכום השווה ל- 25% מהסכום המרבי והיא כולל רשימה של הפרות טכניות כגון אי מסירת חשבונית, אי הצגת מחיר, אי המצאת תכניות ייצור, אי מסירת הוראות שימוש ואי חתימה על חוזה למכירת רכב.

 

7.        יתר הוראות עיקר זה מבוססות על מודל שפותח לעניין זה ע"י משרד המשפטים ומשמש בדברי חקיקה ראשית והוא כולל הודעה על הכוונה להטיל עיצום כספי זכות הטיעון של מפר, הסמכת השר לקבוע סכומים מופחתים , המועד לתשלום העיצום הכספי ואופן הגביה.

 

8.        החוק המוצע קובע ,כי תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריות פלילית בשל הפרת הוראה לפי חוק זה. כמו כן אם הוגש כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה לא ינקוט המנהל בהליכי עיצום כספי, ואם שולם עיצום כספי יוחזר סכום העיצום הכספי לבעל הרישיון.

 

(סעיפים 176- 192 לחוק המוצע)

 

עיקר 16 (עבירות ועונשין)

 

1.         החוק המוצע קובע כי העושה אחת מאלה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין -

 (1)       מסרב לתת שירות בניגוד להוראות סעיף 7;

 (2)       מעביר רישיון בניגוד להוראות סעיף 10;

(3)        מוכר רכב שלא נתן לקונה ערבות או שלא ביטח את עצמו בניגוד להוראות

סעיף 56;

       (4)       מוכר רכב שלא שיווק מוצרי תעבורה בניגוד להוראות סעיף 57;

 (5)       מוכר רכב שלא רכשם את הרכב על שם הקונה בניגוד להוראות סעיף 62.

 

2.   החוק המוצע קובע כי העושה אחת מאלה דינו 3 שנות מאסר-

 

      (1)        נותן שירות ללא רישיון בניגוד להוראות סעיפים 3 ו-4;

      (2)        בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה בניגוד לסעיף
            21;

      (2)        בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבור שלא סומן בניגוד

לסעיף 25;

(3)        מוכר רכב חדש שאנו מוכר רכב.

 

3.         החוק המוצע קובע כי אם נעברה עבירה כאמור ומבצע העבירה המשיך בביצועה לאחר שקיבל התראה על כך מאת הפקח, דינו – בנוסף לכל עונש אחר, קנס נוסף בשיעור האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, לכל יום שבו נמשכת העבירה, החל מהתאריך שנקבע בהתראה.

 

4.         החוק המוצע קובע כי אם נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו – קנס פי ארבעה מהקנס שנקבע לעבירה.עוד מוצע לקבוע כי נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע עבירות לפי סעיף 121 על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו.

 

 

(סעיפים 196-193 לחוק המוצע)

 

עיקר 17 (הוראות שונות)

 

1.         החוק המוצע מסמיך  את השר בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לקבוע אגרות בעד מתן רישיון לפי החוק, חידושו, השתתפות בבחינות, רישום שמאי במרשם שמאי הרכב , כפל תעודה וכן דרכי עדכון האגרות.

 

2.      החוק המוצע מסמיך את השר , באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו של החוק ובכלל זה בעניינים הקשורים לשיווק רכב, אופן מתן השירות לרכב, פיקוח ובקרה, איכות הרכב ומוצר התעבורה, הכשרה מקצועית הדרכה ומסירת פרטים ודו"חות על ייצור רכב ומוצר תעבורה.

 

3.         החוק המוצע קובע את תחולתו על המדינה אך יחד עם זאת קובע פטור לגורמי צה"ל המעניקים שירות המוסדר על פי החוק לכלי רכב צבאיים, שאינם רשומים במרשם כלי הרכב על פי פקודת התעבורה.

 

4.         מוצע , כי החוק לא יחול על רכבת מקומית כהגדרתה בפקודת מסילות הברזל (נוסח חדש), התש"ב -1972.

 

(סעיפים 197- 201 לחוק המוצע)

 

עיקר 18 (תיקונים עקיפים)

 

1.         החוק המוצע מתקן את חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000  ומסמיך את בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בהחלטה של רשות לפי החוק המוצע.

 

2.         החוק המוצע מתקן את פקודת התעבורה ומסמיך את שופטי בית המשפט לענייני  תעבורה לדון בעבירות פליליות לפי החוק המוצע.

 

(סעיפים 202-203 לחוק המוצע)

 

עיקר 19 (הוראות מעבר ותחילה)

 

1.         החוק המוצע קובע כי רישיון לשירות שניתן לפני יום התחילה שעמד בתוקפו ערב יום התחילה יראוהו כרישיון לפי חוק זה והוא יהיה בתוקף למשך שנה. רישיון למקצוע בענף הרכב שניתן לפני יום התחילה שהיה בתוקף ערב יום התחילה יראוהו כרישיון לפי החוק המוצע.

 

2.         החוק המוצע קובע כי תעודות, אישורים, היתרים ופטורים שניתנו על ידי מנהל אגף הרכב במשרד או מי שהוא הסמיכו  לכך, לפני יום התחילה ועמדו בתוקפם יראו אותם כתעודות כאישורים, כהיתרים או כפטורים שניתנו לפי החוק המוצע.

 3.        עובד שמונה כפקח לפי סעיף 30 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957 יעמדו בתוקפם בכפוף להכשרה מתאימה.

 

4.         מינוי המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב והמועצה המייעצת לעניין יבוא רכב ומתן שירותים לרכב וועדת ההסמכה לעניין ניהול מקצועי של מוסך, יראו אותן כאילו מונו לפי החוק המוצע.

 

5.         מוצע כי תחילתו של החוק יהיה  90 ימים מיום פרסומו.

 

(סעיפים 204-205 לחוק המוצע)

 

עיקר 20 (הוראת שעה)

 

1.         מוצע לאפשר יבוא של רכב על ידי עוסק לצורכי עיסקו עד ליום 31.5.15 ועד למועד זה לאפשר לו ליבא לא יתור משני כלי רכב בשנה;

 

2.         מוצע כי עד ליום 31.12.15 לא יוכל יבואן זעיר ליבא רכב שחלפו יותר משניים עשר חודשים ממועד ייצור.

 

3.         מוצע כי השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת יהיה רשאי להאריך את תוקפה של הוראת השעה לתקופה נוספת.

 

ד.   השפעת החוק המוצע על הדין הקיים

 

1.         החוק המוצע מחליף ובכך מבטל  את צווי הפיקוח המסדירים כיום את מתן השירותים והעיסוקים בענף הרכב.

 

2.         החוק המוצע מתקן בתיקון עקיף את חוק בתי המשפט על מנת להסמיך את בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בהחלטה של רשות לפי החוק המוצע.

 

3.         החוק המוצע מתקן בתיקון עקיף את פקודת התעבורה ומסמיך את שופטי בית המשפט לענייני תעבורה לדון בעבירות פליליות לפי החוק המוצע.

 

ה.   השפעת החוק המוצע על התקציב והתקן המנהלי

 

היקף תוספת תקני כח אדם ותקציב יתואמו בין המשרד ומשרד האוצר.

 

 

ו.    להלן נוסח החוק המוצע:

 

 

הצעת חוק מטעם הממשלה:

טיוטת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013

 

 

פרק א': מטרות והגדרות

מטרה

1.  

מטרתו של חוק זה להסדיר את השירותים בתחום הרכב לרבות תחומי היבוא והיצוא , במטרה להבטיח רמה מקצועית הולמת של נותני השירותים ושל המקום בו ניתן השירות, מתן שירות סדיר וזמין למקבלי השירות, שמירה על בטיחות הרכב ,הגנה על שלום הציבור ובטיחותו ותחרות בענף הרכב.

הגדרות

2.  

בחוק זה –

 

 

"בעל עניין"- כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999[1];

 

 

"האגף להכשרה מקצועית"- האגף להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה;

 

 

"המנהל" – מנהל האגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד;

 

 

"המשרד"-משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים;

 

 

"הנדסאי"-מי שרשום כהנדסאי בפנקס ההנדסאים והטכנאים במשרד הכלכלה;

 

 

"הרשות" – מנהל האגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד או עובד המשרד שמנהל האגף לרכב ושירותי תחזוקה אצל לו בכתב את סמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן;

 

 

"השר" – שר התחבורה, התשתיות הלאומיות  והבטיחות בדרכים;

 

 

"טכנאי"-מי שרשום כטכנאי בפנקס ההנדסאים והטכנאים במשרד הכלכלה;

 

 

"יבוא"-הבאה או גרם הבאה לישראל בים ביבשה או באוויר של רכב או מוצר תעבורה;

 

 

 

יבואן מוצרי תעבורה- בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה המייבא מוצרי תעבורה.

 

 

"יבואן רכב מסחרי"- יבואן רכב זעיר,יבואן רכב ישיר ויבואן רכב עקיף ;

 

 

"יבואן רכב זעיר"-בעל רישיון יבואן רכב לפי סעיף 73

 

 

"יבואן רכב ישיר"- בעל רישיון יבואן רכב לפי סעיף70   

 

 

"יבואן רכב עקיף"- בעל רישיון יבואן רכב לפי סעיף 71

 

 

"ייצור רכב או מוצר תעבורה" – ייצור, התקנה, הרכבה או חידוש של רכב או מוצר תעבורה, לפי העניין, והרכבתו מחלקים או ממכללים , ביצוע שינוי בטיב, באיכות, בצורה או מכל בחינה  אחרת של  רכב או מוצר תעבורה ואריזה או מזיגה של מוצר תעבורה ;

 

 

"יצוא"- העברה אל מחוץ לישראל, לרבות העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית;

 

 

"יצרן רכב" – בעל רישיון לייצור רכב לפי סעיף 52 ;

 

 

"יצרן רכב מיובא" - יצרן רכב מיובא או אדם שיצרן רכב מיובא הסמיכו בכתב, לתקופה שקבע השר, לפעול מטעמו ולמכור רכב מיובא מתוצרתו בישראל ועל שמו מסמכי התקינה;

 

 

"מהנדס"- מי שרשום בפנקס  המהנדסים והאדריכלים במשרד הכלכלה;

 

 

"מוכר רכב" – יבואן רכב או יצרן רכב ;

 

 

"מוסד אקדמי" - אחד מאלה:

(1) מוסד שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958[2] (בחוק זה – חוק המועצה להשכלה גבוהה);

(2) מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(3) מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(4) מוסד שקיבל רישיון לפי סעיפים 25ג ו– 25ד לחוק המועצה להשכלה גבוהה או רישיון זמני לפי סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

 

 

 

"מוסד להכשרה מקצועית"- מוסד או מכללה שקיבלו הכרה על ידי האגף להכשרה   מקצועית, לביצוע הכשרה מקצועית בענף הרכב;

 

 

"מוסך" – מקום בו ניתן שירות תיקון, אחזקה, בדיקה או שיפוץ של רכב או ייעוץ בקשר לתיקון של רכב;

 

 

"מוסך מומחה"- מוסך המסוגל לטפל  בתוצר ובדגם מסוים של רכב אחד או יותר לפי סעיף 42 ;

 

 

"מוסך נייד" – רכב המשמש למתן שירות תיקון של רכב בצידי הדרך;  

 

 

"מוסך שירות של יבואן"- מוסך מומחה של יבואן או מוסך מומחה הקשור עם יבואן ישיר או יבואן עקיף בהסכם לטיפול ברכב מתוצר המיובא על ידו ;

 

 

"מוצר תעבורה" – מכלל, אביזר, מכשיר, חלק חילוף או חומר נוזלי או מוצק המשמש לתקינותו או לתחזוקתו של רכב, לשם הבטחת פעילותו התקינה או לבטיחותו של הרכב או של המשתמש בו ולרבות כל מוצר שהוא חלק מציוד רכב על פי דין שיש לו תקן או שהשר קבע לגביו כי הוא בעל היבט בטיחותי או סביבתי;

 

 

"מוצר תעבורה מקורי"- מוצר תעבורה שתוכנן ויוצר על פי מפרט שקבע יצרן רכב , אושר על ידו כמתאים לייצור הרכב  מדגם שהוא ייצר ולתחזוקתו והוא או אריזתו מסומנים בסמלו המסחרי של יצרן הרכב;

 

 

"מוצר תעבורה תחליפי"-מוצר תעבורה שאינו מוצר תעבורה מקורי או מוצר  תעבורה תואם למקור;

 

 

"מוצר תעבורה תואם למקור (O.E.M )"- מוצר תעבורה המיוצר עבור יצרן הרכב או בהרשאתו  או מטעמו  על פי מפרט שקבע יצרן רכב , אושר על ידו כמתאים ליצור רכב  מדגם שהוא ייצר ולתחזוקתו;

 

 

"מורשה למכירת רכב" – מי שבעל רישיון יבואן רכב  יפה את כוחו בכתב למכור מטעמו רכב מתוצר מסוים שיובא על ידו או מי שבעל רישיון לייצור רכב הרשה לו בכתב למכור רכב מתוצר מסוים, שיוצר על ידו;

 

 

"מחיר כולל"-כהגדרתו בסעיף 17 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981[3]

 

 

"מכונה ניידת"- רכב מנועי שלפי מבנהו מיועד לביצוע עבודות ואינו מיועד לגרירה;

 

 

"מספר קטלוגי"-מספר זיהוי של מוצר תעבורה שקבע יצרנו או יצרן הרכב;

 

 

"מעבדה מוסמכת לרכב" –מעבדה מוסמכת לבדיקת רכב שאישרה הרשות;

 

 

"מפעל ייצור" – מקום שבו מיוצר רכב או מוצר תעבורה;

 

 

"מקצוע בענף הרכב" – אחד מאלה :

 

 

(1)       ניהול מקצועי של מוסך ;

 

 

(2)       שמאות רכב;

 

 

(3)       תיווך ליבוא רכב.

 

 

"מתווך ליבוא רכב"- בעל רישיון לתיווך ליבוא רכב לפי סעיף 113;

 

 

"סוג מוצר תעבורה"- אחד מאלה: מוצר תעבורה מקורי, מוצר תעבורה תואם למקור, מוצר תעבורה תחליפי, מוצר תעבורה משופץ  ;

 

 

"סוחר ברכב "- בעל רישיון לקניית רכב חדש ומכירתו דרך עיסוק לפי סעיף 100

 

 

"סוכן מורשה"- אדם הקשור עם יצרן רכב מיובא בהסכם בכתב שלפיו הוא מורשה למכור רכב מתוצרתו ונתקיימו בו התנאים לעניין היקף ומשך פעילותו בייבוא רכב שקבע השר;

 

 

"סחר במוצרי תעבורה" – קניה,מכירה, שיווק, הספקה, הצגה למכירה, מכירה באמצעות אחר או הצגה למכירה באמצעות אחר של מוצרי תעבורה;

 

 

"סחר ברכב"– שיווק, הספקה, מכירה, הצגה למכירה, הוצאה מבית המכס, מכירה באמצעות אחר או הצגה למכירה באמצעות אחר של רכב;

 

 

"עוסק" -כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 [4]

 

 

"צרכן" – כמשמעותו בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981[5];

 

 

"קורס מקצועי"- קורס שתכנית הלימודים שלו נכתבה על ידי האגף להכשרה מקצועית בהסכמת הרשות;

 

 

"קניית רכב ומכירתו דרך עיסוק"- קנית רכב חדש מיבואן ישיר או מיבואן עקיף ומכירתו;

 

 

"רכב", "רכב מנועי" ו-"רשות הרישוי" – כהגדרתם בפקודת התעבורה[6];

 

 

"רכב חדש" – רכב שטרם נרשם לראשונה לתנועה בדרכים בארץ או במדינת חוץ;

 

 

"רכב שנרשם על שם סוכן מורשה"-רכב אשר נרשם במדינת חוץ על שם סוכן מורשה וטרם חלפו 30 ימים בין המועד בו נרשם הרכב במדינת חוץ לבין מועד הרשום השטת הטובין הרשום בשטר המטען;

 

 

"רשות הרישוי"-כהגדרתה בפקודת התעבורה;

 

 

"רשות מוסמכת" – המנהל או עובד שהוסמך בידי השר לתת רישיון יבוא או רישיון יצוא, לרכב או למוצר תעבורה;

 

 

"רישיון" - רישיון למתן שירות רכב או רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שניתנו לפי חוק זה;

 

 

"רישיון יבוא" – רישיון יבוא או אישור יבוא שניתן על פי החוק;

 

 

"רישיון יצוא"- רישיון יצוא  של רכב או מוצר תעבורה שניתן לפי חוק זה;

 

 

"רישיון רכב"- כמשמעותו בסעיף 2 לפקודת התעבורה;

 

 

" שמאות רכב" – הערכת הנזק שנגרם לרכב  באמצעות שומה או חוות דעת הכוללת את פירוט התיקון הנדרש על מנת להחזיר את מצב הרכב לקדמותו והערכת שווי התיקון;

 

 

"שירות רכב" – אחד מאלה:

 

 

(1)       סחר במוצרי תעבורה;

 

 

(2)       הפעלת מוסך או מוסך נייד;

 

 

(3)       ייצור רכב בישראל;

 

 

(4)       ייצור מוצר תעבורה בישראל;

 

 

(5)       יבוא רכב והסחר בו;

 

 

(6)       קניית רכב ומכירתו דרך עיסוק ;

 

 

"תיאור" – תיאור בכתב, בעל פה, בציור או בדרך אחרת הנהוגה במסחר, שיש בו הודעה, במישרין או בעקיפין, בדבר אחד הפרטים להלן:

 

 

לעניין רכב או מוצר תעבורה –

 

 

 

(1)       כמותו, משקלו ומידותיו;

 

 

 

(2)       הארץ בה יוצר ושם היצרן;

 

 

 

(3)       סמלו המסחרי;

 

 

 

(4)       חומריו או רכיביו;

 

 

 

(5)       איכותו, סבילותו, עמידותו או תכונותיו האחרות;

 

 

 

(6)       פגמים בו;

 

 

 

(7)       מטרת השימוש בו;

 

 

 

(8)       התאמתו לרכב;

 

 

 

(9)       בדיקתו ותוצאותיה;

 

 

 

(10)     אחריות לתקינותו ותקופת האחריות;

 

 

 

(11)     שירותי התיקונים והתחזוקה שיינתנו לרכב או למוצר תעבורה ואחריות למתן שירותים אלה, תקופתם ומחירם;

 

 

 

(12)     מחירו לרבות הנחות ממחירו;

 

 

 

(13)     פרטים על תשלומים עבור הרכב ותנאי אשראי;

 

 

 

(14)     מועד ייצור ;

 

 

 

(15)     מספר קטלוגי של היצרן.

 

 

 

לעניין שירות –

 

 

 

(1)       תוכנו והיקפו;

 

 

 

(2)       טיבו, רמתו ותכליתו;

 

 

 

(3)       דרך עשייתו, זמנו  ותנאיו;

 

 

 

(4)       אחריות לתקינות החלקים או המכללים שטופלו במסגרת השירות, תקופת האחריות על הפעולות שבוצעו במסגרת השירות, תנאי האחריות ושינויים שיחולו בתנאי האחריות במהלך תקופת האחריות;

 

 

 

(5)       שכר השירות, לרבות הנחות משכר השירות.

 

 

"תיווך ליבוא רכב"- ייעוץ והדרכה בנושא יבוא רכב ואיתור רכב המיועד למכירה במדינת חוץ עבור המייבא;

 

 

"תכנית ייצור"-תכנית הכוללת פרטים לגבי אופן ייצור הרכב או מוצר תעבורה בפס הייצור ונתונים בנוגע למוצר המוגמר;

 

 

"תעודת גמר"-תעודה שנתנה על ידי משרד הכלכלה המעידה כי מקבל התעודה עמד בהצלחה  בכל דרישות הקורס המקצועי ;

 

 

"תעודת מקצוע"- כמשמעותה בסעיף 46 בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959;[7]

 

 

"תקלת בטיחות סדרתית"-תקלה ברכב בעלת אופי טכני או אחר הקשורה לתפעול הרכב ואשר לדעת יצרן הרכב עלולה לגרום סיכון בטיחותי למשתמשים בו ולכלל הציבור, ושלפיכך הודיע עליה ליבואן, ופרסם אותה באתר האינטרנט שלו;

 

 

"תקן"- תקן ישראלי, תקן המבוסס על הנחיות האיחוד האירופי (EC) או תקינה פדראלית של ארצות הברית של אמריקה ;

 

 

"תקן ישראלי"- תקן ישראלי שפורסם לפי חוק התקנים, התשי"ג-1953 [8]

 

 

פרק ב': רישוי מתן שירותי רכב ורישוי מקצועות בענף הרכב

 

 

סימן א': מתן רישיון

מתן שירותי רכב וחובת רישיון

3.  

(א)      לא ייתן אדם שירותי רכב, בין בעצמו ובין על ידי אחר, אלא אם כן קיבל רישיון למתן אותו שירות, ומתקיימים תנאי הרישיון לצורך מתן שירות זמין ובטיחותי והוראות חוק זה.

 

 

(ב)       הרשות רשאית לקבוע ברישיון שירות הרכב, תנאים ומגבלות שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה-

 

 

(1) סוגי השירותים שבעל הרישיון מורשה לתת;

(2) סוגי כלי הרכב שלהם מורשה בעל הרישיון לתת שירות;

(3) מיתקנים וציוד הנדרשים לשם מתן השירות;

(4) אבטחת איכות ובקרה;

(5) תיעוד ושמירת התיעוד;

(6)       תנאים  ומגבלות שמטרתם להבטיח את רמת השירות ולשמור על הבטיחות והסביבה;

(7)       המקום ממנו יינתן השירות.

עיסוק במקצוע בענף הרכב

4.  

(א)  לא יעסוק אדם במקצוע בענף הרכב אלא אם קיבל רישיון לעסוק באותו מקצוע, ומתקיימים בו תנאי הרישיון לצורך מתן שירות זמין ובטיחותי והוראות חוק זה.

 

 

(ב) הרשות רשאית לקבוע ברישיון למקצוע בענף הרכב, תנאים ומגבלות שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה-

 

 

(1) סוגי כלי הרכב שלהם מורשה בעל הרישיון לתת שירות;

(2) תיעוד ושמירת התיעוד;

(3) תנאים ומגבלות שמטרתם להבטיח את רמת השירות ולשמור על הבטיחות;

הגשה בקשה למתן רישיון

5.  

(א)      המבקש רישיון לפי חוק זה (בחוק זה – המבקש), יגיש בקשה בכתב לרשות;

 

 

(ב)       המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן הרישיון.

 

 

(ג)       הרשות רשאית לדרוש מהמבקש כל מידע או מסמך הדרושים לה לצורך החלטה בבקשה.

מתן רישיון

6.  

(א)      הרשות תיתן רישיון למבקש שהתקיימו בו התנאים לקבלת אותו רישיון.

 

 

(ב)       שר התחבורה יקבע בתקנות את משך תוקפו של הרישיון ורשאי הוא לקבוע תקופות שונות לסוגים שונים של רישיונות, כמו כן, רשאי השר לקבוע טעמים מיוחדים שבהתקיימם רשאית הרשות לתת רישיון לתקופה הקצרה מזו הקבועה לסוג הרישיון המדובר.

 

 

(ג)       הרשות תפרסם באתר האינטרנט של המשרד רשימה של כל בעלי הרישיונות שרישיונם בתוקף.

סירוב לתת רישיון

7.  

הרשות רשאית לסרב לתת למבקש רישיון או לסרב לחדש את רישיונו אף אם התקיימו לגביו התנאים לקבלת הרישיון, ובלבד שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים לגביו אחד מאלה:

 

 

(1)       הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק במתן השירות לרכב או במקצוע בענף הרכב שלגביו ביקש את הרישיון; לעניין זה, "הורשע" – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה;

 

 

(2)       קיימות נסיבות אחרות שבשלהן אין המבקש מסוגל או ראוי לעסוק במתן אותו שירות לרכב או במקצוע בענף הרכב, שלגביו ביקש את הרישיון.

פטור מהתנאים לקבלת רישיון

8.  

השר רשאי לקבוע תנאים למתן פטור מהתנאים לקבלת רישיון,כולם או מקצתם, למבקש שבידיו רישיון אחר על פי חוק זה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לפגוע בבטיחות או בתחרות.

איסור העברת רישיון

9.  

לא יעביר בעל רישיון לאחר את הרישיון שנתנה לו הרשות לפי חוק זה;

מתן הודעה בקשר לשינוי שחל בבעל הרישיון

10.  

בעל רישיון יודיע לרשות על כל שינוי שחל בו, הנוגע לתנאים לקבלת הרישיון, תוך חמישה עשר יום מהיום שבו חל השינוי.

 

 

סימן ב': הוראות שונות

הצגת רישיון

11.  

הרישיון יוחזק על ידי בעליו במקום עסקו, במקום נראה לעין,ויוצג למקבל השירות, לרשות,לפקח או לשוטר לפי דרישתם.

השתלמות מקצועית

12.  

בעל רישיון מקצוע בענף הרכב יעבור מעת לעת השתלמות מקצועית, כפי שתורה הרשות.

התליית רישיון, ביטולו ואי חידושו

13. .

(א)  הרשות רשאית להתלות רישיון עד לקיום תנאים שתורה עליהם,לבטל רישיון או לסרב לחדשו אם נתקיים בבעל הרישיון או במבקש אחד מאלה:

 

 

 

(1)       הוא חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישיון;

 

 

 

(2)       הרישיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב או מטעה;

 

 

 

(3)       הוא הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;

 

 

 

(4)       הוא הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון לפי חוק זה;

 

 

 

(5)       הוא הוכרז פושט רגל, ואם הוא תאגיד-ניתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים עליו או שהחליט על פירוק מרצון;

 

 

 

(6)       הוא אינו מקיים את התנאים לקבלת הרישיון,כולם או מקצתם.

 

 

 

(7)       הוא הורשע בעבירה לפי חוק זה או הוגש נגדו כתב אישום לפי חוק זה וטרם ניתן פסק דין סופי;

 

 

 

(8)       לעניין ניהול מקצועי של מוסך-

 

 

 

           (א)      התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף 17(ב) המעידות על חוסר מקצועיות של בעל הרישיון;

 

 

 

           (ב)      התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף 17(ג) המעידות על  חשש להתקיימות ניגוד עניינים;

 

 

 

           (ג)       הוא לא מלא אחר הוראות הרשות לעניין השתלמות מקצועית לפי סעיף 12;

 

 

(ב)       לא תבטל הרשות רישיון, לא תסרב לחדשו ולא תתלהו אלא לאחר  שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו.

 

 

(ג)       רישיון למתן שירותי רכב שבוטל לפי סעיף קטן (א) או שפקע, יחזירו בעליו לרשות.

 

 

(ד)       האמור בפסקאות (א)(3), (א)(4)  ו- (א)(7) לא יחול לעניין הפעלת סמכות הרשות  לפי סעיף זה לגבי שמאי רכב.

חובת מתן חשבונית

14.  

מבלי לגרוע מהוראות כל דין,לא ימכור בעל רישיון,לא יעביר את הבעלות או החזקה ברכב או במוצר תעבורה ולא ייתן שירות רכב אלא אם נתן לקונה חשבונית שבה פרטים כפי שקבע השר.

סירוב לתת שירות

15. (

א)       לא יסרב בעל רישיון סירוב בלתי סביר לתת שירות רכב על פי הרישיון שבידו, אם לא ניתן לקבל את השירות באמצעות בעל רישיון אחר או אם הראה כי קיימים טעמים המצדיקים את אי מתן השירות;

 

 

(ב)       התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות דינה כדין סירוב בלתי סביר לתיתו;

 

 

(ג)       השר רשאי לקבוע, נסיבות ותנאים אשר יחשבו לסירוב בלתי סביר וטעמים המצדיקים אי מתן שירות.

מתן דיווח ומסירת פרטים

16.  

בעל רישיון ימסור לרשות, לפי דרישתה, דיווח  על מתן השירות, לרבות פרטים על רכב או מוצר תעבורה,  ובכלל זה פרטים לעניין כמות, איכות, התאמה למפרטים ותקנים, דרכי היבוא והסחר ברכב או במוצר התעבורה, וכל פרט אחר הדרוש לצורך ביצוע הוראות חוק זה.

פעולה בחוסר מקצועיות או ניגוד עניינים

17. 1

(א)      בעל רישיון למקצוע בענף הרכב לא יעסוק במקצועו באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים בין עניינו לבין עניין של לקוחו, לרבות ניגוד עניינים בין עיסוקו במקצוע בענף הרכב לעיסוקיו האחרים, באופן שיש בו חשש לפגיעה ביחסי האמון הנדרשים מבעל מקצוע בענף הרכב או בחוסר מקצועיות;

 

 

(ב)       השר יקבע, לאחר היוועצות במועצה המייעצת לרישוי שמאי רכב או במועצה המייעצת לרישוי מנהלי מוסכים לפי העניין, רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על חוסר מקצועיות של בעל רישיון למקצוע בענף הרכב;

 

 

(ג)       השר  יקבע, לאחר היוועצות במועצה המייעצת לרישוי שמאי רכב או במועצה המייעצת לרישוי מנהלי מוסכים לפי העניין, רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על חשש להתקיימות ניגוד עניינים של בעל רישיון למקצוע בענף הרכב לרבות עיסוקים המעוררים חשש לניגוד עניינם כאמור;

 

 

(ד)       רשימות  שנקבע כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יפורסמו גם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים או במשרדי הרשות בשעות העבודה הרגילות של המשרד והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתה, תפורסם ברשומות.

 

 

פרק ג': רישיונות יבוא ויצוא

 

 

סימן א': מתן רישיון

בקשת רישיון יבוא ויצוא

18.  

(א)      המבקש לקבל רישיון לפי פרק זה יגיש בקשה לרשות המוסמכת ויכלול בה פרטים,הצהרות ומסמכים כפי שקבע השר;

 

 

(ב)       הרשות המוסמכת רשאית לדרוש ממבקש הרישיון נוסף על הפרטים והמסמכים כאמור בסעיף קטן (א) כל ידיעה, מסמך או הבהרה הדרושים לה לצורך החלטה בבקשה לקבלת רישיון ;

תנאים ברישיון

19.  

הרשות המוסמכת רשאית לקבוע ברישיון לפי פרק זה תנאים, לרבות תנאים שיש לקיימם לאחר היבוא וכן רשאית היא בכל עת ,להוסיף תנאים ברישיון,לגרוע מהם או לשנותם, והכל לשם הבטחת מטרותיו של החוק וקיום ההוראות על פיו.

הפקדת ערבות בנקאית וחילוטה

20.  

הרשות המוסמכת רשאית להתנות מתן רישיון לפי פרק זה בהפקדת ערבות בנקאית להבטחת קיום תנאי הרישיון וכן לחלטה בתנאים כפי שקבע השר;

סירוב לתת רישיון

21.  

הרשות המוסמכת רשאית לסרב לתת רישיון לפי פרק זה או להתנות את מתן הרישיון בתנאים,בהתחשב ,בין השאר,בשיקולים אלה:

 

 

 

(1)       אי עמידה בתנאים לקבלת הרישיון כולם או חלקם;

 

 

 

(2)       המבקש הפר הוראות חוק זה;

 

 

 

(3)       היצרן או המוכר בחוץ לארץ הצהיר הצהרה כוזבת או הטעה את הרשות המוסמכת בנוגע לפרטים שמסר למבקש הרישיון  לצורך  בקשת רישיון;

 

 

 

(4)       קיים חשש כי היצרן או המוכר בחוץ לארץ לא יקיים את התחייבויותיו כלפי מבקש הרישיון

 

ביטול רישיון והתליה או הגבלה של הרישיון

22.  

(א)      הרשות המוסמכת רשאית לבטל רישיון שניתן לפי פרק זה או להתלותו לרבות על תנאי  או בתנאים כפי שתורה,וכן להגבילו,בהתחשב,בין השאר ,בשיקול מהשיקולים הנוגעים לסירוב לתת רישיון לפי סעיף7 ;

 

 

 

(ב)       הרשות המוסמכת לא תבטל , תתלה או תגביל רישיון,אלא לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון טענותיו;

 

איסור העברה,שעבוד או עיקול של רישיון

23.  

רישיון שניתן לפי פרק זה,לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה,לשעבוד או לעיקול;

 

פטור מקבלת רישיון

24.  

השר רשאי לקבוע תנאים ליבוא רכב או מוצר תעבורה ללא הצגת רישיון יבוא או עמידה בתנאים למעט טובין אשר יבואם אסור על פי כל דין;

 

 

 

סימן ב': תנאים לקבלת רישיון ליבוא מוצרי תעבורה

 

רישיון ליבוא מוצרי תעבורה לבעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה

25.  

בעל רישיון  לסחר במוצרי תעבורה זכאי לקבל רישיון ליבוא מוצרי תעבורה אם התקיימו כל אלה:

 

 

 

(1)       הוא בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה לפי סעיף 32 בתוקף;

 

 

 

(2)       הוא הפקיד ערבות בנקאית לפי סעיף 33;

 

 

 

(3)       מוצר התעבורה מיוצר ועומד בתקן שקיים לגביו וכן מקיים דרישות בטיחות כפי שקבע השר;

 

 

 

(4)       הוא הצהיר לגביו בכתב כי מוצר התעבורה או תהליך ייצורו של מוצר התעבורה והתקנתו ברכב אינו מסוכן לשלומו, בריאותו, או בטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה ;

 

 

 

(5)       המציא התחייבות בכתב לתן אחריות למוצר תעבורה ולפעילותו התקינה והתאמתו לרכב כפי שקבע השר;

 

רישיון ליבוא מוצר תעבורה לשימוש עצמי

26.  

המבקש לייבא מוצר תעבורה לשימוש אישי או משפחתי זכאי לקבל רישיון ליבוא מוצר תעבורה אם התקיימו כל אלה:

 

 

 

(1)       מוצר התעבורה מיועד לשימוש עצמי;

 

 

 

(2)       מוצר התעבורה מיוצר ועומד בתקן שקיים לגביו כפי שקבע השר;

 

 

 

(3)       המבקש הצהיר בכתב כי מוצר התעבורה יותקן ברכב במוסך שקיבל רישיון לפי סעיף 41;

 

איסור יבוא מוצר תעבורה למטרת שיווק

27.  

לא ייבא אדם מוצר תעבורה לפי סעיף 26 למטרת מכירתו;

 

 

 

סימן ג':תנאים לקבלת רישיון ליבוא רכב

 

תנאים ליבוא רכב ליבואן רכב מסחרי

28.  

יבואן מסחרי זכאי לקבל רישיון ליבוא רכב אם התקיימו כל אלה:

(1)       המבקש הוא  בעל רישיון ליבואן רכב מסחרי בתוקף;

 

 

 

(2)       הרכב עומד בהוראות כל דין,לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה לרבות הוראות לפי פקודת התעבורה;

 

 

 

(3)       הרכב לא ניזוק באופן שמנע את האפשרות לרשום אותו במדינת חוץ;

 

 

 

(4)       הרכב מחייב שימוש בדלק שאושר לשימוש בארץ;

 

 

 

(5)       הרכב מתאים לשימוש בתנאי האקלים בארץ;

 

 

 

(6)       יבואן רכב ישיר ויבואן רכב עקיף ייבאו רכב אשר  תוכנן על ידי היצרן ויוצר על ידו או  על ידי מספר יצרנים אשר חברו יחדיו לצורך פיתוח תכנון וייצור משותף של דגם רכב;

 

יבוא לשימוש אישי או עסקי

29.  

המבקש לייבא רכב המיועד לשימושו האישי או משפחתי ואם הוא עוסק, רכב המיועד לצורכי העסק, זכאי לקבל רישיון יבוא בהתקיים כל אלה:

 

 

 

(1)       המייבא  לא יבא בשנת היבוא יותר ממספר כלי רכב כפי שקבע השר;

 

 

 

(2)       הרכב הוא משנת ייצור כפי שקבע השר;

 

 

(3)       הוא הוכיח להנחת דעת הרשות המוסמכת כי הרכב עומד בהוראות לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה לרבות הוראות לפי פקודת התעבורה;

 

 

(4)       המייבא הצהיר כי קיימת תשתית תחזוקה ומוצרי תעבורה לתיקון ותחזוקה של הרכב המיובא;

 

 

(5)       הרכב הוא מתוצר כפי שקבע השר;

 

 

(6)       המייבא הצהיר כי לא קיימת לגבי הרכב תקלת בטיחות סדרתית או כי קיימת לגבי הרכב תקלת בטיחות סדרתית שתוקנה על פי הוראות יצרן הרכב;

 

 

(7)       המייבא התחייב לתקן תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה לאחר שיובא הרכב ושוחרר מבית המכס וכל עוד הרכב בבעלותו;

 

 

(8)       המייבא הצהיר בכתב אם קיבל שירות ממתווך ליבוא רכב ומסר את שמו וכתובתו של המתווך ואת מספר הרישיון שלו;

הגבלת העברת בעלות

30.  

(א)      לא יעביר אדם בעלות ברכב שיובא לשימוש אישי או עסקי כאמור בסעיף 29 אלא לאחר המועד שקבע השר ולאחר קבלת התחייבות מהקונה בכתב לתקן תקלת בטיחות סדרתית;

 

 

(ב)       השר יקבע תנאים בהתקיימם תועבר בעלות ברכב גם אם טרם חלף המועד כאמור בסעיף קטן (א);

איסור יבוא רכב למטרת שיווק

31.  

לא ייבא אדם רכב לפי סעיף 29 למטרת מכירתו או השכרתו למעט רכב המיועד למגורי (קארון);

 

 

פרק ד':סחר במוצרי תעבורה

 

 

סימן א': רישיון לסחר במוצרי תעבורה

רישיון לסחר במוצרי תעבורה

32.  

מי שנתקיימו בו כל אלה, זכאי לקבל רישיון לסחר במוצרי תעבורה:

 

 

(א)      ברשותו מקום ומבנה המתאימים לאחסון של מוצרי תעבורה כפי שקבע השר;

 

 

(ב)       ברשותו ציוד ושילוט מתאימים לסחר במוצרי תעבורה כפי שקבע השר;

 

 

(ג)       הוא מעסיק מנהל מקצועי אשר יעמוד לרשותו בלבד במקום העסק במשך כל שעות פעילותו, שהתקיימו לגביו אחד מאלה:

 

 

 

(1)       הוא בעל ניסיון מוכח של שנתיים לפחות בסחר במוצרי תעבורה בהם מבקש בעל רישיון הסחר לסחור;

 

 

 

(2)       הוא בעל תעודת מקצוע או תעודת גמר באחד או יותר ממקצועות הרכב כפי שקבע השר בהתייעצות עם שר הכלכלה;

 

 

 

(3)       הוא עמד בהצלחה בבחינות שקבע השר בהתייעצות עם שר הכלכלה;

 

 

(ד)       על אף האמור בסעיף משנה (ג) יעסיק בעל רישיון לסחר בצמיגים מנהל מקצועי אשר יעמוד לרשותו בלבד במקום העסק במשך כל שעות פעילותו,שיש לו רישיון מנהל מקצועי למוסך לתיקון צמיגים ואבובים לפי סעיף 66 או שהוא טכנאי או הנדסאי או  מהנדס מכונות; 

 

 

(ה)      השר רשאי לקבוע, לגבי סוג  של מוצר תעבורה כי  בנוסף על  האמור בסעיפי משנה (ג) ו- (ד) יעבור המנהל המקצועי השתלמות מקצועית אצל יצרן מוצר התעבורה או יצרן הרכב או מי מטעמם;

ערבות בנקאית

33.  

בעל רישיון סחר העוסק ביבוא מוצרי תעבורה יפקיד ערבות בנקאית כפי שקבע השר.

פטור מחובת רישיון לבעל רישיון לייצור מוצר תעבורה

34.  

בעל רישיון לייצור מוצר תעבורה פטור מחובת רישיון סחר במוצרי תעבורה לגבי יבוא מוצרי תעבורה המשמשים לייצור מוצר תעבורה במפעל הייצור.

 

 

סימן ב': חובות בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה

סחר במוצרי תעבורה

35.  

בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה לא יסחר במוצר תעבורה אלא אם מוצר התעבורה –

 

 

(א)      מיוצר ועומד בתקן אשר קיים לגביו ומקיים דרישות בטיחות כפי שקבע השר;

 

 

(ב)       הוא המציא תצהיר כי מוצר התעבורה או תהליך ייצורו או תהליך התקנתו ברכב אינו מסוכן לשלומו,בריאותו או בטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה;

 

 

(ג)       מיובא על פי הוראות  חוק זה .

אחריות למוצרי תעבורה

36.  

(א)      לא ימכור בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה ולא ירשה לאחר למכור מוצר תעבורה מטעמו אלא אם נתן לקונה בעת המסירה אחריות למוצר התעבורה ולפעילותו התקינה כפי שיקבע השר בתקנות.

 

 

(ב)       תקופת האחריות שייתן בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה לקונה, כאמור בסעיף קטן (א) לא תפחת  מתקופת האחריות שנתן לו יצרן מוצר התעבורה או מי מטעמו ובכל מקרה לא תפחת מהתקופה שקבע השר;

תיאור מוצר תעבורה

37.  

 בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יתאר מוצר תעבורה באופן נכון ומלא.

גילוי פגם במוצר תעבורה

38.  

גילה בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה פגם במוצר תעבורה בו סחר או שנמסרה לו הודעה על פגם כאמור מיצרן מוצר התעבורה או ממעבדה מוסמכת לרכב, יודיע על כך  לרשות ולכל מי שהעביר לו את החזקה במוצר הפגום,זולת אם הראה כי קיים קושי ממשי באיתורו  ויפרסם הודעה על כך כפי שיקבע השר ויזמין את מי שבידו מוצר פגום לשם החלפתו,תיקונו ללא תשלום או מתן תמורה כספית כנגד החזרתו .

סימון מוצרי תעבורה

39.  

(א)      בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה לא יסחר במוצר תעבורה אלא אם ארץ היצור,שם היצרן, או סמלו המסחרי, מענו, שם היבואן  ומענו  מסומנים  על המוצר או על אריזתו כפי שקבע השר .

 

 

(ב)       מועד הסימון של מוצר תעבורה שקיים לגבין תקן  יהיה לפי התקן;

 

 

(ג)       סעיף קטן (א) לא יחול על בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שקיבל פטור מחובת הסימון בהתאם לתנאים שקבע השר .

 

 

(ד)       סעיף קטן (א) לא יחול על בעל רישיון לייצור רכב לגבי מוצרי תעבורה המשמשים לייצור הרכב פרט לסימון שם היצרן;

 

 

(ה)      השר רשאי לקבוע מועד סימון מוצר תעבורה לאחר מועד הייבוא וזאת פרט לשם היצרן;

מסירת מידע

40.  

בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יפרסם באתר האינטרנט שלו מידע אודותיו ואודות  מוצרי התעבורה הנמכרים על ידו כפי שקבע השר;

 

 

פרק ה': הפעלת מוסך או מוסך נייד

 

 

סימן א': רישיון להפעלת מוסך או מוסך נייד

רישיון להפעלת מוסך

41.  

(א)      מי שנתקיימו בו כל אלה, זכאי לקבל רישיון להפעלת מוסך:

 

 

 

(1)       לרשותו מקום, ומבנה המתאימים למוסך ובכלל זה לחניית רכב ותנאי עבודה הולמים לעובדי המוסך,כפי שקבע השר;       

 

 

 

(2)       לרשותו ציוד מתאים להפעלת המוסך כפי שקבע השר;

 

 

 

(3)       לרשותו מנהל מקצועי שקבל רישיון לפי  הוראות סעיף 125 העומד לרשות המוסך ונוכח  בו בכל שעות פעילותו.

 

 

 

(4)       הוא הוכיח להנחת דעת הרשות כי הוא מסוגל לטפל בסוג הרכב כפי שקבע השר;

 

 

(ב)       השר רשאי לקבוע סוגים של רישיונות להפעלת מוסך בהתאם לסוג הפעולות המתבצעות במוסך (להלן -סוג המוסך).

 

 

(ג)       השר רשאי לקבוע בתקנות פעולות ברכב שהעושה אותן אינו חייב ברישיון למוסך.

רישיון למוסך מומחה

42.  

מי שנתקיימו בו אלה זכאי לקבל רישיון למוסך מומחה:

 

 

(א)

הוא בעל רישיון להפעלת מוסך לפי סעיף 41;

 

 

 

(ב)

הוא הוכיח לרשות או למי שהיא הסמיכה לכך כי הוא מסוגל לטפל  בתוצר ובדגם מסוים של רכב אחד או יותר  כפי שקבע השר;

 

רישיון להפעלת מוסך נייד

43.  

מי שנתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל רישיון להפעלת מוסך נייד:

 

 

(א)      לרשותו רכב העומד בדרישות שקבע השר;

 

 

(ב)       לרשותו ציוד מתאים להפעלת המוסך הנייד העומד בדרישות שקבע השר;

 

 

(ג)       לרשותו מנהל מקצועי בעל רישיון המתאים לסוג הפעולות המבוצעות במוסך נייד .

 

 

סימן ב': חובות והגבלות

סוגי תיקונים במוסך נייד

44.  

לא יבצע בעל רישיון להפעלת מוסך נייד פעולות ברכב אלא לצורך חילוץ ובמקרה חירום מהסוג שקבע השר.

הצגת מחיר שעת עבודה

45.  

(א)      בעל רישיון להפעלת מוסך יציג בשלט בולט אשר יוצג במקום הנראה לעיני מקבל השירות במוסך את המחיר הכולל של  שעת עבודה במוסך וכן ימסור לבקשת מבקש מחיר לאחסון הרכב ומחיר להצעת מחיר .

 

 

(ב)       הצגת המחיר כאמור בסעיף קטן (א) תהיה בשקלים.

הצעת מחיר

46.  

בעל רישיון להפעלת מוסך יתן הצעת מחיר לכל הפעולות המבוצעות ברכבבה יכללו הפרטים כפי שקבע השר;

אספקת מוצרי תעבורה

47.  

בעל רישיון להפעלת מוסך יספק ללקוח את אחד ממוצרי התעבורה שפורטו בהצעת המחיר;

התלית רישיון רכב

48.  

(א)        רשות הרישוי רשאית לסרב לחדש או להתלות רישיון רכב שנמצא מטופל במקום שאינו מוסך בעל רישיון תקף עד לביצוע בדיקת תקינות לרכב כפי שיקבע השר;

 

 

(ב)       לא תתלה רשות הרישוי רישיון רכב  ולא תסרב לחדשו אלא לאחר  שנתנה לבעל רישיון הרכב  הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו.

איסור טיפול ברכב

49.  

לא יטפל מוסך בדגם רכב שאין לו ידע וציוד מתאימים לטיפול בו;

התקנת מוצר תעבורה ברכב המתאים  לדגם הרכב

50.  

לא יתקין בעל רישיון להפעלת מוסך ברכב מוצר תעבורה שאינו מתאים לדגם הרכב;

איסור העברת מידע ליבואן רכב

51.  

לא ימסור מוסך שירות של יבואן ליבואן רכב מידע אודות שימוש שעשה במוצר תעבורה שלא נרכש מיבואן הרכב עימו הוא קשור בהסכם.

 

 

פרק ו': ייצור רכב

 

 

סימן א': רישיון לייצור רכב

רישיון לייצור רכב

52.  

מי שנתקיימו בו כל אלה, זכאי לקבל רישיון לייצור רכב:

 

 

(א)      הוא תאגיד רשום כדין בישראל;

 

 

(ב)       לרשותו מקום, מבנה וציוד מתאימים לייצור רכב ואחסונו כפי שקבע השר;

 

 

(ג)       לרשותו מהנדס או הנדסאי בעל ניסיון בתחום הרכב בהתאם לסוג העיסוק  לגביו מבוקש הרישיון כפי שקבע השר;

 

 

(ד)       הוא הציג לרשות הסדרי פיקוח פנימיים וחיצוניים על עבודת הייצור המתבצעת במפעל;

 

 

(ה)      הוא הציג לרשות תוכנית לייצור הרכב במפעל כפי שקבע השר;

 

 

(ו)       הוא הוכיח לרשות כי האבטיפוס של דגם הרכב אותו הוא מבקש לייצר או שינוי מבנה שבכוונתו לבצע ברכב, עומדים בדרישות איכות,בטיחות,תקן וכל דרישה אחרת שקבע השר ;

 

 

(ז)       הוא המציא לרשות כתב התחייבות לספק מוצרי תעבורה לרכב המיוצר במשך שבע שנים לפחות מיום מכירתו לראשונה לצרכן;

 

 

(ח)      הוא הוכיח לרשות כי ביכולתו לתת שירותי תחזוקה לרכב  בהתאם לדרישות שקבע השר;

 

 

(ט)      לרשותו מערך לשיווק הרכב ומוצרי תעבורה העומדת בדרישות שקבע השר;

 

 

(י)       הוא המציא לרשות ערבות בנקאית בסכום ובתנאים  שקבע השר;

 

 

(יא)     הוא המציא התחייבות לספק לרכב אחריות כפי שקבע השר;

 

 

(יב)     הוא ביטח את ה פעילות הייצור המבוצעת בו כפי שקבע השר.

חילוט ערבות בנקאית

53.  

השר רשאי להורות על תנאים שבהתקיימם רשאית הרשות לחלט את הערבות שהפקיד יצרן רכב כולה או חלקה, לשם הבטחת גביית העיצומים הכספיים;

מתן אישור לייצור רכב

54.  

(א)      הרשות תציין ברישיון הייצור את הסוג והדגם של הרכב אותו רשאי בעל רישיון הייצור לייצר במפעל הייצור.

 

 

(ב)       לא ייצר בעל רישיון לייצור רכב ולא יסחר ברכב, אלא מדגם ותוצר שאושר על ידי הרשות  והוא נכלל ברישיון הייצור.

 

 

(ג)       לצורך קבלת אישור לייצור דגם הרכב יעביר בעל רישיון לייצור רכב תוכנית לייצור הרכב וכן את דוגמת הרכב שיוצר על פי התכנית כאמור לבדיקת הרשות.

 

 

(ד)       הרשות רשאית לקבוע תנאים לאישור דגם הרכב, בין היתר בעניינים אלה: סימון הרכב, המצאת אישור או תעודה מאת מעבדה מוסמכת לרכב בדבר התאמת הרכב לתקן או לתקן רשמי או בדבר תקינות של הרכב, כשירותו והתאמתו לתנאי בטיחות, המצאת אישור בדבר עריכת נסיעה לצורך בחינה וניסוי הרכב ובמקרה בו מדובר בייצור של דגם רכב המיוצר גם מחוץ לישראל – המצאת חוזה בין בעל הרישיון לייצור רכב לבין יצרן הרכב מחוץ לארץ, והכל כפי שקבע השר .

פיקוח על הייצור

55.  

(א)      הרשות רשאית בכל עת לדרוש מבעל רישיון לייצור רכב, להמציא לה את תכנית הייצור של רכב מסוים או של דגם מסוים של הרכב, לצורך בדיקתם.

 

 

(ב)       בעל רישיון לייצור רכב יאפשר לרשות לבדוק את מפעל הייצור, תהליכי הייצור, ההרכבה והבדיקה המתבצעים בו, החמרים, החלקים, המכללים והרכב המוגמר בכל שלבי תכנונו,ייצורו והרכבתו.

 

 

סימן ב': חובות בעל רישיון לייצור רכב

גילוי פגמים ותיקונם

56.  

גילה בעל רישיון לייצור רכב פגמים בייצורו של דגם רכב, ייתן להם פרסום בדרך שקבע השר בתקנות ויזמין את כל כלי הרכב הרשומים בישראל מן הדגם שבו נתגלו הפגמים למוסכי השירות שלו לשם ביצוע תיקונים, החלפה או טיפול.

הסדרי פיקוח ובקרת איכות

57.  

בעל רישיון לייצור רכב יקיים במפעל הייצור ומחוצה לו תנאי ייצור, הסדרי פיקוח ובקרת איכות כפי שקבע השר .

ייצור רכב שאינו זהה לאבטיפוס או שיוצר שלא על פי תכנית הייצור

58.  

(א)      בעל רישיון ייצור רכב לא ייצר ולא יסחר ברכב שיוצר שלא על פי תכנית הייצור שהוגשה לרשות ושאינו זהה לאב הטיפוס של הרכב שאושר על ידי הרשות.

 

 

(ב)       הרשות רשאית להורות לבעל רישיון הייצור להפסיק את הייצור של רכב שאינו זהה לאבטיפוס או שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור עד למילוי תנאים שתקבע, לשם הבטחת התאמת הייצור לאבטיפוס או לתכנית הייצור, לפי העניין.

ייצור רכב במפעל הייצור

59.  

בעל רישיון ייצור רכב לא ייצר ולא יסחר ברכב אלא אם הוא יוצר במפעל הייצור שאישרה הרשות.

חובת סימון

60.  

בעל רישיון ייצור רכב יסמן את הרכב המיוצר על ידו בתום תהליך הייצור כפי שקבע השר;

 

 

פרק ז': ייצור מוצרי תעבורה

 

 

סימן א': רישיון לייצור מוצרי תעבורה

רישיון לייצור מוצרי תעבורה

61.  

מי שנתקיימו בו כל אלה, זכאי לקבל רישיון לייצור מוצרי תעבורה:

 

 

(א)      לרשותו מקום, מבנה ,ציוד וכוח אדם מתאימים לייצור מוצרי תעבורה אותם הוא מבקש לייצר ואחסונם כפי שקבע השר;

 

 

(ב)       הוא מעסיק מנהל מקצועי שעומד לרשותו בלבד הנוכח בכל שעות פעילותו , שהוכיח להנחת דעתה של הרשות שיש לו ידע וניסיון בתחום הייצור בו הוא מבקש לעסוק והוא בעל הכשרה מתאימה בתחום הרכב כפי שקבע השר;

 

 

(ג)       הוא הציג הסכם שנתי עם מעבדה מוסמכת לרכב, לפיקוח על ייצור מוצרי התעבורה במפעל הייצור;

 

 

(ד)       הוא הציג אישור ממעבדה מוסמכת לרכב כי האב טיפוס של מוצר התעבורה אותו הוא מבקש לייצר במפעל הייצור עומד בדרישות טיב, איכות,תקן ומפרט כפי שקבע השר;

 

 

(ה)      הוא הציג תכנית לייצור מוצר התעבורה אותו הוא מבקש לייצר במפעל הייצור, שאושרה על ידי מעבדה מוסמכת לרכב.

 

 

(ו)       הוא בטח את פעולות הייצור המבוצעות בו כפי שקבע השר;

סוג רישיון הייצור

62.  

(א)      הרשות תציין ברישיון הייצור את הסוג של מוצר התעבורה אותו רשאי בעל רישיון הייצור לייצר במפעל הייצור.

 

 

(ב)       בעל רישיון ייצור לא ייצר מוצר תעבורה ולא יסחר במוצר תעבורה שייצורו לא אושר על ידי הרשות ואשר אינו נכלל ברישיון הייצור.

 

 

סימן ב' :חובות בעל רישיון ייצור

פגם בייצור מוצר תעבורה

63.  

גילה בעל רישיון ליצור מוצרי תעבורה פגם במוצר תעבורה אותו ייצר, יודיע על כך לרשות ולכל מי שהעביר לו את החזקה במוצר הפגום, ויזמין את מי שבידו מוצר פגום לשם החלפתו,תיקונו או מתן תמורה כספית כנגד החזרתו כפי שקבע השר.

תאור מוצר תעבורה

64.  

בעל רישיון לייצור מוצר תעבורה יתאר מוצר תעבורה באופן נכון ומלא.

אחריות

65.  

לא ימכור בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה מוצר תעבורה שיוצר על ידו אלא אם נתן לקונה בעת המכירה אחריות לפעילותו התקינה של המוצר כפי שקבע השר .

ייצור מוצר תעבורה שאינו זהה לאבטיפוס או שיוצר שלא על פי תכנית הייצור

66.  

(א)      בעל רישיון ייצור לא ייצר מוצר תעבורה ולא יסחר במוצר תעבורה שיוצר שלא על פי תכנית הייצור,  ושאינו זהה לאב הטיפוס של מוצר התעבורה שאושר על ידי המעבדה המוסמכת לרכב.

 

 

(ב)       הרשות רשאית להורות לבעל רישיון הייצור להפסיק את הייצור של מוצרי התעבורה שאינם זהים לאבטיפוס או שיוצרו שלא בהתאם לתכנית הייצור עד למילוי תנאים שתקבע לשם הבטחת התאמת הייצור לאבטיפוס או לתכנית הייצור, לפי העניין.

ייצור במפעל הייצור

67.  

בעל רישיון ייצור לא ייצר מוצר תעבורה ולא יסחר במוצר תעבורה אלא אם הוא יוצר במפעל הייצור שאשרה הרשות.

סימון מוצר תעבורה

68.  

בעל רישיון ייצור לא ייצר מוצר תעבורה ולא יסחר בו אלא אם הוא סימן עליו ארץ היצור, שם היצרן או סמלו המסחרי ומענו , כפי שקבע השר .

 

 

פרק ח': יבוא רכב והסחר בו

 

 

סימן א': רישיון ליבואן רכב

ייבוא מסחרי של רכב

69.  

לא ייבא אדם רכב מהסוגים שקבע השר, אלא אם הוא עומד באחד מהתנאים הבאים;

 

 

 

(א)      הוא בעל רישיון ליבואן רכב ישיר כאמור בסעיף 70 והרכב הוא חדש ;;

 

 

 

(ב)       הוא בעל רישיון ליבואן רכב עקיף כאמור בסעיף 71 והרכב הוא חדש או רכב אשר נרשם על שם סוכן מורשה;

 

 

 

(ג)       הוא בעל רישיון ליבואן רכב זעיר כאמור בסעיף 73, הרכב הוא מתוצר שקבע השר וטרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו ;

רישיון ליבואן רכב ישיר

70.  

מי שנתקיימו בו כל אלה, זכאי לקבל רישיון ליבואן רכב  ישיר:

 

 

(1)       הוא תאגיד רשום כדין בישראל ובעל עניין אחד בו לפחות  ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;

 

 

(2)       יש לו הסכם תקף בכתב למכירת רכב, עם יצרן הרכב המיובא , כפי שקבע השר;

 

 

(3)       הוא המציא כתב התחייבות מיצרן הרכב המיובא לספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר  המיובא על ידו כפי שקבע השר;

 

 

(4)       הוא המציא כתב התחייבות לספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר המיובא על ידו;

 

 

(5)       הוא המציא כתב התחייבות ליתן לכל רכב מתוצר המיובא על ידו אחריות מאת יצרן רכב מיובא,  כפי שקבע השר;

 

 

(6) הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי, כפי שקבע השר לגבי סוג הרכב;

 

 

(7)       הוא המציא כתב התחייבות  מאת יצרן רכב מיובא  להמציא ליבואן באופן מיידי מידע על תקלת בטיחות סדרתית שנתגלתה בייצור של כל  רכב מתוצר המיובא על ידו שיובא לישראל, הכולל הוראות טכניות ואספקת מוצרי תעבורה הדרושים לתיקונם.

 

 

(8)       הוא המציא כתב התחייבות מאת יצרן הרכב לטפל בכל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה בכל רכב מתוצר המיובא על ידו;

 

 

(9)       הוא הוכיח קיומה של תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר;

 

 

(10)     המציא ערבות בנקאית כפי שקבע השר;

 

 

(11)     המציא התחייבות לרשות לדווח בכתב בתוך שבעה ימים על ירידה בהון העצמי אם פחת מההון העצמי כפי שקבע השר;

רישיון ליבואן רכב עקיף

71.  

מי שהתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל רישיון ליבואן רכב עקיף:

 

 

(1)       הוא תאגיד רשום כדין בישראל ובעל עניין אחד לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;

 

 

(2)       יש לו הסכם תקף למכירת רכב עם סוכן מורשה של יצרן רכב מיובא כפי שקבע השר;

 

 

(3)       הוא המציא התחייבות לספק מוצרי תעבורה לרכב המיובא על ידו;

 

 

(4)       הוא המציא כתב התחייבות ליתן אחריות מאת סוכן יצרן רכב מיובא לכל רכב המיובא על ידו, אם הרכב הוא מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר;

 

 

(5)       הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי, כפי שקבע השר לגבי סוג הרכב;

 

 

(6) הוא המציא כתב התחייבות מאת סוכן יצרן רכב מיובא, להמציא באופן מיידי מידע על תקלת בטיחות סדרתית שנתגלתה בייצור של  כל רכב  שיובא על ידו לישראל , הכולל הוראות טכניות ואספקת מוצרי תעבורה הדרושים לתיקונם, אם הרכב הוא מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר;

 

 

(7) הוא הוכיח קיומה של תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר;

 

 

(8) הוא המציא כתב התחייבות מאת סוכן יצרן רכב מיובא לטפל בכל תקלת בטיחות סדרתית ברכב המיובא על ידו אם הוא מתוצר שאינו מיובא לישראל על ידי יבואן רכב ישיר;

 

 

(9) הוא המציא ערבות בנקאית כפי שקבע השר;

 

 

(10) הוא המציא התחייבות לדווח בכתב בתוך שבעה ימים על ירידה בהון העצמי אם פחת מההון העצמי כפי שקבע השר.

פטור מהתנאים לקבלת רישיון

72.  

השר רשאי לקבוע תנאים למתן פטור מהתנאים לקבלת רישיון יבואן רכב ישיר ולקבלת רישיון יבואן רכב עקיף ;

רישיון ליבואן רכב זעיר

73.  

מי שנתקיימו בו אלה זכאי לקבל רישיון ליבואן רכב זעיר:

 

 

(1)        הוא עוסק מורשה תושב ישראל או תאגיד רשום כדין בישראל ובעל עניין אחד לפחות בו ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;

 

 

(2)        יש לו הסכם תקף בכתב למכירת רכב עם יצרן רכב מיובא עם סוכן מורשה של יצרן רכב מיובא או עם גורם אחר כפי שקבע השר;

 

 

(3)        הוא מייבא עד 20 כלי רכב בשנה שלא חלפה שנה ממועד ייצורם , כפי שקבע השר;

 

 

(4)        הוא הוכיח קיומה של תשתית תחזוקה לרכב כפי שקבע השר;

 

 

(5)        הוא המציא ערבות בנקאית כפי שקבע השר;

יבוא מסחרי של רכב מסוג מכונה ניידת

74.  

על אף האמור בסעיף 69 השר רשאי להתיר יבוא של רכב מסוג מכונה ניידת גם אם אינו חדש בתנאים שיקבע; 

תחרות בתחום יבוא רכב

75.  

בבואו ליתן רישיון או רישיון יבוא לפי חוק זה או לקבוע בו תנאים, ישקול המנהל, בין היתר, את תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום יבוא הרכב ורמת השירותים לציבור, בהתאם להוראות שקבע השר לעניין זה , בהתיעצות עם הממונה על ההגבלים העסקיים; 

חילוט   בנקאית

76.  

השר רשאי  להורות על התנאים שבהתקיימם רשאית הרשות לחלט את הערבות שהפקיד יבואן רכב כולה או חלקה.

 

 

סימן ב': חובות יבואן רכב

שירותי תחזוקה

77.  

(א)      יבואן רכב ישיר יתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר המיובא על ידו כפי שקבע השר;

 

 

(ב)       יבואן עקיף יתן שירותי תחזוקה לכל רכב המיובא על ידו

מתן אחריות

78.  

(א)      יבואן רכב ישיר יתן אחריות לכל רכב מתוצר המיובא על ידו כפי שקבע השר;

 

 

(ב)       יבואן רכב עקיף יתן אחריות לכל רכב המיובא על ידו כפי שקבע השר;

 

 

(ג)       לא יתנה יבואן רכב מסחרי את תוקפה של האחריות בכך שהרכב יטופל במוסך שירות של היבואן או בשימוש במוצר תעבורה מקורי כפי שקבע השר;

 

 

(ד)       יבואן רכב מסחרי המציע תקופת אחריות נוספת מעבר לתקופת האחריות שנתן לו יצרן הרכב, יפרט את תנאיה, יציג מחירה בנפרד ממחיר רכישת הרכב וייתן לקונה זכות לקבוע אם ברצונו ליהנות מתקופת אחריות נוספת כאמור;

מסירת מידע על תקלת בטיחות סדרתית

79.  

יבואן רכב ישיר יעביר ליבואן רכב עקיף מידע על תקלת בטיחות סדרתית שנתגלתה בייצור של כל רכב מתוצר המיובא על ידו, הכולל הוראות טכניות, ואספקת מוצרי תעבורה הדרושים לתיקונם;

איסור בדבר איסוף מידע

80.  

לא יבקש יבואן רכב מסחרי, לא יקבל לידיו ולא ירשום מידע אודות שימוש שעשה מוסך במוצרי תעבורה שלא נרכשו ממנו;

מסירת מידע בנוגע לטיפול ברכב

81.  

לא יסרב יבואן עקיף וישיר לבקשת מוסך או גורם אחר למסור לו מידע  בנוגע לטיפול ברכב  המיובא על ידו לרבות, מידע טכני, ציוד והכשרת בעלי מקצוע;

גילוי פגמים ותיקונם

82.  

 (א)     נודע ליבואן רכב ישיר אודות פגמים בייצורו של דגם רכב מתוצר שיובא על ידו שגילה יצרן הרכב, יודיע היבואן לבעל הרכב או ליבואן שיבא אותו ויפרסם הודעה לציבור , כפי שקבע השר, ויזמין את כלי הרכב מן הדגם שבו נתגלו הפגמים למוסכי השירות שלו לשם ביצוע תיקונים, החלפה או טיפול כפי שקבע השר.

 

 

(ב)       נודע ליבואן רכב עקיף אודות פגמים בייצורו של רכב שיובא על ידו, יודיע על כך היבואן לבעל הרכב , כפי שיקבע השר ;

חובות דיווח

83.  

יבואן רכב ישר ויבואן רכב עקיף ידווח לרשות בעניינים אלה:

 

 

א)       על פגמים ותקלות שנתגלו בייצור הרכב ובדבר הוראות לתיקון הרכב שהביא לידיעתו יצרן רכב מיובא, כפי שקבע השר;

 

 

(ב)       על סיום  התקשרותו עם יצרן רכב או עם סוכן מורשה של יצרן רכב, כפי שקבע השר;

 

 

(ג)       על ירידה בהון העצמי, אם פחת מההון העצמי שקבע השר  ועל עמידה בתנאים שקבע השר לעניין הון עצמי;

 

 

(ד)       על אירוע אשר עלול לגרום  לפגיעה באיתנות הכלכלית שלו לרבות תכנית פעולה לשמירה על האיתנות כאמור כפי שקבע השר;

 

 

(ה)      השר יקבע הוראות לעניין תדירות הדיווח לפי סעיף זה והפרטים שיכללו בו;

יבוא על ידי יבואן עקיף

84.  

לא ייבא יבואן עקיף ולא ימכור רכב שנרשם על שם סוכן מורשה אלא אם התקיימו ברכב כל אלה:

 

 

(א)      טרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו של הרכב;

 

 

(ב)       מספר הקילומטרים המופיעים על מד האוץ של הרכב אינו עולה על המספר שקבע השר.

הכרה במוסך שירות של יבואן

85.  

(א)        יבואן יפרסם את התנאים לצורך התקשרות עם מוסך מומחה כפי שקבע השר;

 

 

(ב)        יבואן יפרסם את רשימת מוסכי השירות, ידווח לרשות אודות ביטול הסכם עם מוסך שירות ויעדכן את הרשימה בהתאם כפי שקבע השר;

התקשרות יבואן רכב מסחרי עם מוסך מומחה

86.  

לא יתנה יבואן רכב מסחרי את ההתקשרות עם מוסך מומחה בתנאים אלה:

(1)        בתיקון רכב במוצרי תעבורה מקוריים בלבד, למעט במקרים כפי שקבע השר;

(2) במתן שירות לרכבי היבואן בלבד;

(3) בהטלת מגבלה על מחיר השירות לרכב המענק על ידו למעט המחיר המרבי על טיפול ברכב בתקופת אחריות.

 

 

סימן ג': מועצה מייעצת ליבוא רכב והסחר בו

מועצה מייעצת ליבוא רכב והסחר בו

87.  

(א)      השר ימנה מועצה שתפקידה לייעץ לרשות שחבריה הם:

 

 

 

(1)       שלושה עובדים של המשרד;

 

 

 

(2)       שני חברים לפי המלצת הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של יבואני רכב;

 

 

 

(3)       שני נציגי ציבור;

 

 

(ב)       השר ימנה את אחד מהחברים המנויים בפסקה (1) להיות יושב ראש המועצה וחבר נוסף מאלה האמורים באותה פסקה להיות ממלא מקומו.

 

 

(ג)       חברי המועצה יתמנו לתקופה של שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותם.

סמכויות המועצה המייעצת

88.  

(א)      המועצה תייעץ לרשות בעניינים אלה:

 

 

           (1)      סירוב לתת רישיון יבואן רכב והסחר בו, התלייתו ביטולו או סירוב לחדשו;

 

 

           (2)      חובות מוכר רכב חדש לפי סעיפים  90 עד 99.

 

 

(ב)       המועצה תדון בתלונות שיוגשו לרשות נגד יבואן או מורשהו של יבואן בכל הנוגע להוראות חוק זה.

סדרי הדיון במועצה המייעצת

89.  

(א)      יושב ראש המועצה יקבע את מועד הישיבות, מקומן, סדר יומן וסדרי הדיון לכל עניין.

 

 

(ב)       המלצות המועצה יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה ובלבד שנכחו בישיבה לפחות שלושה חברים וביניהם נציג מכל אחד מהנציגים המפורטים בפסקאות 51 (1)-(3);

 

 

(ג)       המועצה רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל עניין הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה (להלן – ועדות מקצועיות).

 

 

פרק ט':חובות מוכר רכב חדש

מכירת רכב חדש

90.  

לא ימכור אדם רכב חדש ולא יסחר בו אלא אם הוא מוכר רכב;

מכירת רכב שלא כדין

91.  

לא ימכור מוכר רכב סוג רכב או רכב אשר מתקיים לגביו חשש לפגיעה בבטיחות, בהגנת הסביבה או בהגנת הצרכן, כפי שקבע השר;

הבטחת כספי הקונה

92.  

לא יקבל מוכר מקונה, על חשבון מחיר הרכב, סכום העולה על עשרה אחוזים מהמחיר, אלא אם עשה אחת מאלה, והכול על אף האמור בחוזה המכר:

 

 

(1)       מסר לקונה ערבות בנקאית להבטחת החזרתם של כל הכספים ששילם לו הקונה על חשבון המחיר, במקרה שלא יוכל להעביר לקונה בעלות או זכות אחרת ברכב כמוסכם בחוזה המכר. השר, רשאי לקבוע לעניין זה את נוסח הערבות הבנקאית;

 

 

 
 
(2)       ביטח את עצמו אצל מבטח כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח), התשמ"א-1981, שאישר לעניין זה המפקח על הביטוח, להבטחת החזרתם של כל הכספים כאמור בפסקה (1), והקונה צוין כמוטב על פי פוליסת הביטוח ודמי הביטוח שולמו מראש;

 

אספקת מוצרי תעבורה

93. 5

(א)      מוכר רכב ישווק מוצרי תעבורה לרכב לצורך תחזוקת הרכב ושמירה על תקינותו, כפי שקבע השר;

 

 

(ב)       לא יספק מוכר רכב , מוצר תעבורה של דגם רכב שיובא או יוצר על ידו, בפרק זמן העולה על 7 ימים מיום קבלת ההזמנה;

 

 

(ג)       על אף האמור בסעיף קטן (ב) מוכר רשאי לספק מוצר תעבורה ללקוח תוך 14 ימים מיום ההזמנה ובלבד שהוכיח כי נקט בכל האמצעים הדרושים להזמנת מוצר התעבורה מכל מקור שממנו ניתן להשיגו באותה עת, ושלא הייתה לו שליטה על העיכוב באספקה,.

 

 

(ד) סעיף זה לא יחול על מורשה למכירת רכב;

תיאור רכב או מוצר תעבורה

94.  

(א)      מוכר רכב יתאר רכב או מוצר תעבורה באופן נכון ומלא ;

 

 

(ב)       רואים מוכר רכב כאילו מילא הוראות סעיף קטן (א) אם הוכיח כי תיאר את הרכב או את מוצר התעבורה כפי שתיאר אותו היצרן.

מורשה למכירת רכב

95.  

לא יימכר רכב על ידי מורשה למכירת רכב אלא אם טופס הזמנת הרכב וחוזה הרכישה אושרו בכתב ע"י יבואן רכב או יצרן רכב;

מתן מידע לרוכש הרכב

96.  

מוכר רכב לא ימסור רכב שמכר, אלא אם נתן לצרכן הוראות שימוש בכתב בשפה העברית, ורשימת מוסכים למתן שירותי תחזוקה לרכב מטעם מוכר הרכב.

חוזה הזמנה

97.  

מוכר רכב יחתום עם הצרכן על חוזה לרכישת רכב הכולל, בין היתר, פרטים על מקום ייצור הרכב, הגורם ממנו רכש היבואן את הרכב ומקום מושבו, תנאי רכישת הרכב, מחירו, מועד הספקתו, ואחריות המוכר כלפי הלקוח; העתק החוזה יימסר לצרכן עם חתימתו.

רישום הרכב

98.  

מוכר רכב ירשום את הרכב על שם הקונה בטרם מסירת הרכב לצרכן.

חובת מתן תעודת אחריות

99.  

(א)      מוכר רכב לא ימכור רכב, מבלי למסור לידי הקונה תעודת אחריות לרכב ולחלקיו כפי שקבע השר.

 

 

(ב)       מוכר רכב המציע תקופת אחריות נוספת מעבר לתקופת האחריות הקבועה בתקנות, יפרט את תנאיה ויציג את מחירה בנפרד ממחיר רכישת הרכב  ולא יתנה את מכירת הרכב ברכישת אחריות נוספת כאמור.

 

 

פרק י' : קניית רכב חדש  ומכירתו דרך עיסוק

 

 

סימן א': רישיון לקניית רכב חדש ומכירתו דרך עיסוק

חובת רישיון

100.  

לא יעסוק אדם בקניית רכב חדש ומכירתו דרך עיסוק אלא אם ניתן לו רישיון לקניית רכב ומכירתו דרך עיסוק;

רישיון לקניית רכב ומכירתו דרך עיסוק

101.  

מי שנתקיימו בו אלה זכאי לקבל רישיון לקניית רכב חדש ומכירתו דרך עיסוק:

 

 

(1)       לרשותו מקום מתאים לניהול עסקו ולחניית כלי הרכב שהוא סוחר בהם;

 

 

(2)       הוא המציא ערבות בנקאית כפי שקבע השר;

 

 

(3)       הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי, כפי שקבע השר לגבי סוג הרכב;

חילוט ערבות בנקאית

102.  

השר רשאי להורות על תנאים בהתקיימם רשאית הרשות לחלט את הערבות שהפקיד  בעל רישיון לקניית רכב חדש ומכירתו כולה או חלקה;

 

 

סימן ב': חובות בעל רישיון לקניית רכב חדש ומכירתו דרך עיסוק

רישום רכב על שם בעל הרישיון או על שם הקונה

103.  

לא יסחר סוחר ברכב חדש ברכב שחלפו יותר משניים עשר חודשים ממועד ייצורו והוא טרם נרשם על שמו או על שם מי שהוא מכר לו את הרכב;

תיאור רכב

104.  

סוחר ברכב חדש יתאר את הרכב באופן נכון ומלא;

איסור מסירת תיאור כוזב

105.  

לא ימסור סוחר רכב חדש לקונה  תיאור כוזב של הרכב;

דיווח על נזק שנגרם לרכב

106.  

סוחר ברכב חדש ידווח לקונה על נזק שנגרם לרכב לפני מסירתו לקונה כפי שקבע השר;

קיומה של תעודת ביטוח

107.  

לא ימסור סוחר ברכב חדש רכב לקונה אלא אם קיימת לגביו תעודת ביטוח  לפי פקודת הביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל-1970[9];

הסכם בכתב

108.  

לא ימכור סוחר ברכב חדש רכב אלא על פי הסכם בכתב עם הקונה כפי שקבע השר;

מסירת תעודת אחריות

109.  

סוחר ברכב חדש ימסור את תעודת האחריות של הרכב לקונה;

מסירת הוראות שימוש ורשימת מוסכים

110.  

לא ימסור סוחר ברכב רכב לקונה אלא אם מסר לו הוראות לשימוש ברכב ורשימת מוסכים למתן שירותי תחזוקה ;

חובת דיווח בנושא הון עצמי

111.  

(א)      סוחר ברכב חדש יגיש לרשות מדי שנה אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים בעד השנה הקודמת כי יש לו הון עצמי כאמור בסעיף 101 כפי שקבע השר.

(ב)       סוחר ברכב חדש ידווח בכתב בתוך שבעה ימים על ירידה בהון העצמי אם פחת מההון העצמי כאמור בסעיף 101 כפי שקבע השר;

 

 

פרק יא': עיסוק  בתיווך ליבוא רכב

 

 

סימן א': רישיון לתיווך ליבוא רכב

חובת רישיון

112.  

לא יעסוק אדם בתיווך ליבוא רכב אלא אם ניתן לו רישיון לתיווך ליבוא רכב;

רישיון לתיווך ליבוא רכב

113.  

מי שנתקיימו בו אלה זכאי לקבל רישיון  לתיווך ליבוא רכב-

 

 

(1)       הוא עוסק מורשה תושב ישראל או תאגיד רשום כדין ואחד מבעלי המניות בו ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;

 

 

(2)       הוא עמד בהצלחה בבחינות עיוניות שקבע השר;

 

 

(3)       הוא לא הורשע בישראל בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בתיווך ליבוא רכב ולא הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור, שטרם ניתן בה פסק דין סופי;

בחינות

114.  

הרשות תקבע תכנית בחינות ;

הוראות מקצועיות

115.  

הרשות רשאית ליתן הוראות מקצועיות והוראות הנוגעות לדרכי פעולתו של בעל רישיון לתיווך ליבוא רכב כדי להבטיח רמה מקצועית נאותה והתנהלות תקינה;

 

 

סימן ב': חובות מתווך ליבוא רכב

הסכם בכתב

116.  

מתווך ליבוא רכב  יחתום עם המייבא הסכם תיווך בכתב הכולל בין היתר פרטים לעניין  סוג הרכב, תיאור הרכב, שנת הייצור של הרכב, קיומם של שירותי תחזוקה לרכב בארץ, מועד  אספקת הרכב, אחריות המתווך כלפי המייבא , מחיר הרכב במדינת חוץ, דמי הייעוץ; ופרטיו של המתווך לרבות מספר רישיונו; העתק החוזה יימסר למייבא עם חתימתו.

איסור תווך

117.  

לא יתווך מתווך  ליבוא רכב לייבא רכב -

 

 

(1)       שאינו עומד בהוראות כל דין לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה לרבות הוראות לפי פקודת התעבורה;

 

 

(2)       שלא קיימת לגביו תשתית תחזוקה לתיקון הרכב ותחזוקתו;

 

 

(3)       שניזוק באופן שמנע את אפשרות רישומו במדינת חוץ;

 

 

(4)       הנמצא בנמל הארץ או במחסן ערובה;

מסירת מידע

118.  

המתווך ימסור למייבא בכתב מידע לגבי הרכב לגביו ניתן הייעוץ בעניינים אלה:

 

 

(1)       סוגי בעלים קודמים של הרכב;

 

 

(2)       מצבו המכני ונזק מהותי שנגרם לרכב כפי שקבע השר;

 

 

(3)       מספר קילומטרים שעבר הרכב;

 

 

(4)       שנת הייצור של הרכב ומועד עלייתו לכביש במדינת חוץ;

 

 

(5)       תקלה בטיחותית סדרתית

 

 

(6)       הגורם ממנו נרכש הרכב ומענו.

תשלום עבור הרכב

119.  

לא ישלם מתווך  ליבוא רכב עבור הרכב המיובא , לא יקבל  מהמיבא תמורה עבור רכישת הרכב או עבור תשלום המס  בגינו ולא יעביר תמורה בכסף או בשווה כסף  עבור רכישת הרכב למוכר הרכב במדינת חוץ ;

דמי תיווך

120.  

מתווך ליבוא רכב יקבל מהמיבא דמי תיווך בלבד בסכום שנקבע בהסכם.

הסכם המכר

121.  

לא יהיה המתווך צד להסכם המכר בין המיבא למוכר הרכב במדינת חוץ;

פרסום

122.  

לא יפרסם מתווך ליבוא רכב מידע אודות רכב ספציפי המיועד למכירה;

 

 

פרק יב': עיסוק בניהול מקצועי של מוסך

 

 

סימן א': רישיון לניהול מקצועי של מוסך

חובת רישיון

123.  

לא יעסוק אדם בניהול מקצועי של מוסך אלא אם ניתן לו רישיון מנהל מקצועי של מוסך ובהתאם לסוג הרישיון ולפי הוראות חוק זה.

סוגי רישיונות

124.  

השר רשאי לקבוע סוגים של רישיונות למנהל מקצועי של מוסך בהתאם לסוג המוסך.

רישיון לניהול מקצועי

125.  

מי שנתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל רישיון מנהל מקצועי של מוסך –

 

 

(א)      הוא אזרח ישראל או תושב ישראל ומקום מגוריו הקבוע בישראל;

 

 

(ב)       הוא אחד מאלה-

 

 

 

(1)       מהנדס הרשום במדור כפי שקבע השר ;

 

 

 

(2)       הנדסאי הרשום במדור כפי שקבע השר;

 

 

 

(3)       טכנאי הרשום במדור כפי שקבע השר;

 

 

 

(4)       בעל תעודת מקצוע המעידה על סוג מקצועי ובעל תעודת גמר בקורס מקצועי כפי שקבע השר בהתייעצות עם שר הכלכלה ;

 

 

(ג)       הוא עמד בהצלחה בבחינות עיוניות ומעשיות שקבע השר בהתייעצות עם שר הכלכלה;

 

 

(ד)       הוא בעל רישיון נהיגה בתוקף מסוג שקבע השר;

 

 

(ה)      הוא לא הורשע בישראל בעבירה פלילית שמפאת מהותה,חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בניהול מקצועי של מוסך ולא הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור, שטרם ניתן בה פסק דין סופי.

בחינות

126.  

הרשות בהתייעצות עם מועצת מנהלי המוסכים תקבע את תכנית הבחינות, ורשאית היא לקבוע כי מי שהוא בעל תעודת מהנדס או תעודה הנדסאי יהיה פטור מהבחינות, כולן או חלקן.

הוראות מקצועיות

127.  

הרשות רשאית ליתן הוראות מקצועיות והוראות הנוגעות לדרכי פעולתו של בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך כדי להבטיח רמה מקצועית נאותה והתנהלות תקינה.

 

 

סימן ב': חובות מנהל מקצועי

פיקוח על עובדי המוסך

128.  

מנהל מקצועי של מוסך יפקח על עבודתם של עובדי המוסך, העוסקים בטיפול בכלי הרכב במוסך.

בדיקת תקינותו של רכב

129.  

מנהל מקצועי של מוסך יבדוק את תקינותו של כל רכב שטופל במוסך לפני מסירתו ללקוח כפי שקבע השר;

דיווח על ליקויים ברכב

130.  

מנהל מקצועי של מוסך, ידווח לרשות או לרשות הרישוי על ליקויים בטיחותיים ברכב שלא תוקנו כפי שקבע השר.

מילוי הוראות מקצועיות

131.  

מנהל מקצועי של מוסך ימלא אחר הוראות הרשות לפי סעיף 127.

התקנת מוצר תעבורה המתאים לדגם הרכב

132.  

מנהל מקצועי של מוסך יפקח כי ברכב הותקן מוצר תעבורה המתאים לדגם הרכב;

חובת נוכחות במוסך

133.  

המנהל המקצועי יהיה נוכח במוסך במשך כל שעות פעילותו;

מסירת מידע לבעל הרכב

134.  

(א)      מנהל מקצועי של מוסך יציג בפני בעל הרכב או מי מטעמו מידע כמפורט להן:

 

 

(1)  סוגי מוצרי התעבורה הקיימים המתאימים לטיפול ברכב ומחירם לצרכן כפי שקבע השר;

 

 

          (2)          העבודה ופעולות התיקון שיש לבצע ברכב ומחירם;

 

 

(ב)      המנהל המקצועי יציג את המידע במועד ובאופן שקבע השר;

 

 

סימן ג': מועצה מייעצת לרישוי מנהלי מוסכים

מועצת מנהלי המוסכים

135.  

(א)      השר ימנה מועצה מייעצת לעניין רישוי מנהלים מקצועיים של מוסכים (להלן – מועצת מנהלי המוסכים) שחבריה הם:

 

 

 

(1)       שלושה עובדים של המשרד ;

 

 

 

(2)       עובד של משרד הכלכלה;

 

 

 

(3)       שני חברים לפי המלצת הארגון הארצי של העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים באותו סוג רישיון שבו ניתן הרישיון;

 

 

 

(4)       שני חברים בעלי רישיון מנהל מקצועי לפי המלצה של הארגון או הארגון הארצי, המייצג את המספר הגדול ביותר של בעלי מוסכים במקצוע שבו ניתן הרישיון.

 

 

(ב)       השר ימנה את אחד החברים המנויים בסעיף קטן (א)(1) ליושב ראש המועצה.

 

 

(ג)       חברי המועצה יתמנו לתקופה של שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותם לכהונות נוספות.

 

 

(ד)       המועצה רשאית למנות מבין חבריה או שלא מביניהם ועדות משנה לכל עניין הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה.

תפקידי המועצה וסמכויותיה

136.  

המועצה-                                                                                                           (א)      תייעץ לרשות לגבי תכנית בחינות להסמכת מנהלים מקצועיים; 

 

 

(ב)       תקבע נסיבות המעידות על חוסר מקצועיות או על חשש לניגוד עניינים, לרבות עיסוקים המעוררים חשש לניגוד עניינים, לפי סעיפים 17 (ב) ו-(ג) ;

 

 

(ג)       תבחן את המועמדים לקבלת רישיון מנהל מקצועי של מוסך בעצמה או על ידי בוחנים שמינתה לכך ותמליץ לרשות  על עמידת הנבחן בסעיף 126;

סדרי הדיון במועצת מנהלי המוסכים

137.  

(א) יושב ראש המועצה יקבע את מועד הישיבות, מקומן, סדר יומן, וסדרי הדיון;

 

 

(ב)       המועצה תשב בהרכב של שלושה חברים לפחות, וביניהם היושב ראש ונציג ממשלה נוסף;

 

 

(ג)       החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות הנוכחים בישיבה,היו הדעות שקולות, תכריע דעת יושב הראש.

 

 

פרק יג': שמאות רכב

 

 

סימן א': רישיון לשמאות רכב

ייחוד העיסוק בשמאות רכב

138.  

לא יעסוק בשמאות רכב מי שאינו בעל רישיון לעסוק בשמאות רכב,למעט מתמחה בתקופת התמחותו, ולא יתחזה, במפורש או מכללא, כעוסק בשמאות רכב או כמוכן לעסוק בו.

רשום במרשם שמאי רכב

139.  

מי שנתקיימו בו כל  אלה, זכאי לקבל רישיון לעסוק בשמאות רכב ולהירשם במרשם שמאי הרכב:

 

 

(א)      הוא  תושב ישראל ;

 

 

(ב)       הוא בעל רישיון נהיגה תקף כפי שקבע השר;

 

 

(ג)       הוא אחד מאלה:

 

 

 

(1)       מהנדס הרשום במדור שקבע השר;

 

 

 

(2)       הנדסאי הרשום במדור שקבע השר;

 

 

 

(3)       טכנאי הרשום במדור שקבע השר;

 

 

          

(4)       בעל תעודת מקצוע המעידה על סוג מקצועי ובעל תעודת גמר בקורס מקצועי כפי שקבע השר בהתייעצות עם שר הכלכלה או בעל הדירוג הגבוה ביותר במקצוע פחחות רכב ובעל תעודה אחת מאלה:

 

 

 

(א)      תעודת בוגר המעידה שסיים 12 שנות לימוד במוסד שאישר משרד החינוך;

 

 

 

(ב)       תעודה המעידה שסיים 11 שנות לימוד ורישיון למנהל מקצועי של מוסך מסוג מכונאות רכב או תעודה הסמכה של קצין בטיחות לפי פקודת התעבורה;

 

 

(ד)       עמד בהצלחה בבחינות עיוניות ומעשיות;

 

 

(ה)      סיים התמחות בת שנה אחת לפחות בתחום שמאות רכב;

בוחנים

140.  

הרשות תמנה בוחנים אשר ימליצו בפניה על עמידת הנבחן בסעיף  125(ג);

התמחות

141.  

(א)      השר יקבע מי רשאי לאמן מתמחה וכללי התמחות.

 

 

(ב)       השר יקבע מהן הפעולות המקצועיות שרשאי לבצע מתמחה ומהן הפעולות שיוכל לבצען בלווי שמאי רכב.

הוראות מקצועיות

142.  

(א)      השר, בהתייעצות עם מועצת השמאים, תקבע הוראות מקצועיות הנוגעות לעבודתו המקצועית של בעל רישיון לעסוק בשמאות רכב ומתמחה ובכלל זה תנאים לבדיקת רכב,כתיבת שומה ותיקונה חובות דיווח לרשות או לרשות הרישוי בנוגע לרכב שניזוק בתאונה וניהול רשומות ופנקסים ושמירתם.

 

 

(ב)       הוראות שנקבעו כאמור בסעיף קטן (א) יפורסמו גם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ויעמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות בשעות העבודה הרגילות;

בדיקת שומת רכב

143.  

(א)      הרשות רשאית לבדוק עמידה של שומה של שמאי רכב  בהוראות המקצועיות לפי סעיף 142;

 

 

(ב)       מצאה הרשות כי שומה שנבדקה לפי סעיף קטן (א) אינה עומדת בהוראות המקצועיות תורה על תיקון השומה או ביטולה, לאחר שנתנה לשמאי הרכב הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו;

רכב שתוקן במוסך בלתי מורשה

144.  

לא ייתן שמאי רכב שומה לרכב שטופל במוסך שלא קיבל רישיון לפי סעיף  41;

 

 

סימן ב': מועצה מייעצת לרישוי שמאי רכב

מועצת השמאים

145.  

(א)      השר ימנה מועצה מייעצת לעניין רישוי שמאי רכב (להלן – מועצת השמאים) שחבריה הם:

 

 

 

 

 

 

(1)       שלושה עובדים של המשרד ובניהם יושב הראש וממלא מקומו;

 

 

 

(2)       שלושה נציגים של שמאי הרכב לפי המלצה של הארגון הארצי המיצג את המספר הגדול ביותר של שמאי הרכב;

 

 

 

(3)       נציג אחד של הממונה על שוק ההון במשרד האוצר;

 

 

 

(4)       נציג איגוד חברת הביטוח בישראל;

 

 

 

(5)       נציג משטרת ישראל;

 

 

 

(6)       נציג ציבור בעל ידע בתחום השמאות,בתחום הרכב או בעל  ידע משפטי בתחומים אלה;

 

 

(ב)       השר ימנה את אחד החברים המנויים בסעיף קטן (א)(1) ליושב ראש המועצה;

 

 

(ג)       חברי המועצה יתמנו לתקופה של שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותם לכהונות נוספות;

 

 

(ד)       המועצה רשאית למנות מבין חבריה או שלא מביניהם ועדות משנה לכל עניין הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה;

תפקידי מועצת השמאים

146.  

מועצת השמאים תייעץ לרשות או לשר לפי העניין בעניינים אלה :

 

 

(א)      סירוב לתת רישיון, התלייתו וביטולו;

 

 

(ב)       תוכנית לימודים, תכנית בחינות והשתלמויות;

 

 

(ג)       קביעת נסיבות המעידות על חוסר מקצועיות או על חשש לניגוד עניינים, לרבות עיסוקים המעוררים חשש לניגוד עניינים, לפי סעיפים 17 (ב) ו-(ג) ;

 

 

(ד)       הוראות מקצועיות לפי סעיף 142;

 

 

(ה)      בדיקת שומת רכב  לפי סעיף  143;

סדרי הדיון במועצת השמאים

147.  

(א)      יושב ראש המועצה יקבע את מועד הישיבות, מקומן, סדר יומן, וסדרי הדיון;

 

 

(ב)       המועצה תשב בהרכב של שלושה חברים לפחות וביניהם היושב ראש ונציג ממשלה נוסף;

 

 

(ג)       החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות הנוכחים בישיבה; היו הדעות שקולות, תכריע דעת יושב הראש.

 

 

סימן ג' : ועדת משמעת

עבירת  משמעת

148.  

בעל רישיון לעסוק בשמאות רכב ובייעוץ ליבוא אישי,אשר עשה אחד מאלה, עבר עבירת משמעת;

 

 

(א)      נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע;

 

 

(ב)       גילה חוסר יכולת או רשלנות חמורה בעת עיסוקו במקצוע;

 

 

(ג)       פעל באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים או בחוסר מקצועיות בניגוד להוראת סעיף 17 ובכלל זאת הנסיבות שנקבעו לפיו;

 

 

(ד)       הורשע בפסק דין סופי, בישראל או מחוץ לישראל,בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש שמאי רכב או בעבירה שיש לה השלכה על עיסוקו;

מינוי ועדת משמעת

149.  

(א)      השר ימנה ועדת משמעת בת שלושה חברים וממלאי מקום שתפקידה לדון ולהחליט בעבירת משמעת של בעלי רישיון לעסוק בשמאות רכב (להלן-ועדת משמעת);

 

 

(ב)       חברי ועדת המשמעת יהיו-

 

 

 

(1)       מי שכשיר לכהן כשופט בית משפט שלום,שהציע שר המשפטים והוא יהיה יושב ראש הועדה;

 

 

 

(2)       בעל תפקיד בכיר במשרד שאינו הרשות;

 

 

 

(3)       חבר בעל רישיון לעסוק בשמאות רכב בעל ותק של חמש שנים לפחות, שאינו עובד המדינה לפי המלצת המועצה; לא המליצה המועצה כאמור תוך 45 ימים מיום דרישת השר- בעל רישיון לעסוק בשמאות רכב כאמור כפי שיקבע השר.

 

 

(ג)       חבר המועצה לא ימונה לחבר ועדת המשמעת;

 

 

(ד)       הודעה על מינוי חבר ועדת המשמעת תפורסם ברשומות.

אי תלות

150. ב

במילוי תפקידו אין על חבר ועדת משמעת מרות זולת מרות הדין.

תקופת כהונה

151.  

חבר ועדת המשמעת יתמנה לתקופה של ארבע שנים אך ניתן לשוב ולמנותו מחדש לתקופה נוספת אחת, וכן לשוב ולמנותו לאחר הפסקה של ארבע שנים רצופות.

פסלות להתמנות חבר ועדת משמעת

152.  

לא ימנה השר לחבר ועדת המשמעת מי שנתקיים בו אלה:

 

 

(1)       הוא הורשע בפסק דין סופי,בין בישראל ובין מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירה משמעתית,שמפאת מהותה,חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר ועדת המשמעת;לעניין זה,"הורשע"- לרבות מי שבית משפט קבע כי ביצע את העבירה;

 

 

(2)       הוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור בפסקה (1) וטרם ניתן פסק דין בהליך הפלילי או החלטה בהליך המשמעתי, לפי העניין;

 

 

(3)       הוא עלול להימצא,במישרין או בעקיפין,באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר ועדת המשמעת לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו.

הפסקת כהונתו של חבר ועדת משמעת

153. (          

א)       חבר ועדת משמעת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, אם הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

 

 

(ב)       השר רשאי להעביר חבר ועדת משמעת מכהונתו בהתקיים לגביו אחת מאלה:

 

 

 

(1)       הוא חדל למלא אחר תנאי הכשירות שנקבעו;

 

 

 

(2)       נתקיים בו האמור בפסקאות (1) עד (3 של סעיף 152;

 

 

 

(3)       נבצר ממנו,דרך קבע, למלא את תפקידו;

 

 

 

(4)       נתקיימו נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת המשמעת;

 

 

(ג)       סיומה של תקופת מינויו של חבר ועדת משעת לפי סעיף 151 או הפסקת כהונתו של חבר ועדת משמעת מן הטעמים שבסעיף קטן (א) אינם פוסלים חבר ועדת משמעת מלסיים עניין שהחל לדון בו.

השעיה מכהונה של חבר ועדת משמעת

154.  

השר רשאי להשעות חבר ועדת משמעת מכהונתו אם הוגש נגדו כתב אישום או קובלנה כאמור בסעיף 152 (2)- עד למתן פסק דין סופי.

תובע ותפקידיו

155.  

(א)      התובע לפני ועדת המשמעת (בחוק זה-תובע) יהיה היועץ המשפטי של משרד התחבורה או עורך דין עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך.

 

 

(ב)       קובלנה על עבירת משמעת תוגש לועדת המשמעת בידי תובע.

 

 

(ג)       תובע רשאי לחקור תלונות על עבירות משמעת של בעל רישיון לעסוק בשמאות רכב.

 

 

(ד)       לצורך ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה יהיו לתובע הסמכויות לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול,בשינויים המחויבים, על חקירה שעשה תובע.

 

 

(ה)      נוכח תובע כי יש ראיות לכאורה לכך שבעל רישיון לעסוק בשמאות רכב עבר עבירת משמעת, יגיש נגדו קובלנה לועדת המשמעת זולת אם סבר שאין בהגשתה עניין לציבור.

הודעה למתלונן על אי הגשת תלונה

156.  

(א)      החליט תובע שהופנתה אליו תלונה כי אין מקום להגיש קובלנה על-פיה, יודיע על כך למתלונן בהודעה מנומקת.

 

 

(ב)       על החלטה כאמור בסעיף קטן (א) רשאי המתלונן לערור לפני המועצה בתוך 30 ימים מיום המצאתה.

מחיקה אינה מונעת הגשת קובלנה

157.  

בוטל רישיונו של בעל רישיון לעסוק בשמאות רכב או הותלה,אין בכך כדי למנוע מתובע מלהגיש נגדו קובלנה לועדת המשמעת, ובלבד שהקובלנה הוגשה בתוך שנה מיום ביטול הרישיון או התלייתו.

הדיון בועדת המשמעת

158.  

(א)      דיון משמעתי יתנהל בפני התובע ומי שהוגשה נגדו הקובלנה (להלן-הנקבל), אך רשאית ועדת המשמעת לנהל דיון שלא בפני הנקבל אם עורך דינו התייצב במקומו, או אם נעדר הנקבל מישיבה בלא סיבה מספקת, לאחר שהוזהר כי אם יעדר ללא סיבה מספקת רשאית הועדה לדון בעניינו שלא בפניו; הליכים שהתקיימו שלא בפני הנקבל יובאו לידיעתו בדרך שתקבע ועדת המשמעת.

 

 

(ב)       הדיון בועדת המשמעת יתקיים בדלתיים סגורות, אלא אם הורתה ועדת המשמעת לקיים את הדיון, כולו או מקצתו בפומבי; ביקש הנקבל כי הדיון יתקיים בפומבי, תקיימו ועדת המשמעת בפומבי זולת אם הורתה,מטעמים מיוחדים שיירשמו,לקיימו,כולו או מקצתו,בדלתיים סגורות.

 

 

(ג)       על אף האמור בסעיף קטן (ב), הדיון בעבירת משמעת כאמור בסעיף   96 (ה) יתקיים בועדת המשמעת בפומבי ,אלא אם כן פסק הדין כאמור באותו סעיף, נאסר לפרסום, כולו או חלקו.

 

 

(ד)       ועדת המשמעת רשאית להורות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בדיון המתקיים בדלתיים סגורות, כולו או חלקו.

 

 

(ה)      המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון המתקיים בדלתיים סגורות בקובלנה שהוגשה על-יסוד תלונתו וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו לפי בחירתו,יהיה נוכח עימו בדיון,אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר נוכחותם בדיון,כולו או חלקן.

 

 

(ו)       על דיון בדלתיים סגורות ועל דיון בפומבי לפי סעיף זה יחולו ההוראות לעניין איסור פרסום המפורטות בסעיף 70 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, ובשינויים המחייבים.

השתתפות ממלא מקום

159.  

יושב ראש ועדת המשמעת רשאי לקבוע כי לעניין מסוים יבוא במקום חבר ועדת משמעת ממלא מקומו.

מותב חסר

160.  

(א)      נעדר חבר ועדה, שאינו היושב ראש,מישיבה,יתקיים הדיון  באותה ישיבה לפני חברי ועדה הנוכחים (להלן-מותב חסר), אם הסכימו לכך הצדדים,אלא אם כן החליט היושב ראש לדחות את הדיון.

 

 

(ב)       דיון שנערך במותב חסר יימשך לפני המותב בהרכבו המלא, אלא אם כן סבר היושב ראש כי יהיה בכך עיוות דין.

 

 

(ג)       החלטה במותב חסר שנחלקו בו הדעות תתקבל על פי דעתו של יושב ראש הועדה.

מותב קטוע

161.  

(א)      נבצר מחבר ועדת משמעת,שאינו היושב ראש, לסיים את הדיון, יצרף היושב ראש במקומו חבר אחר,אלא אם כן קבע מטעמים מיוחדים ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון טענותיהם,כי צירוף חבר אחר עלול לגרום לעיוות דין.

 

 

(ב)       צורף חבר אחר, רשאית הועדה להמשיך בדיון מן השלב שאליו היגיעה הועדה בהרכבה הקודם,אם סברה שלא יגרם עיוות דין, וזאת לאחר שנתנה לבעלי הדין הזדמנות לטעון טענותיהם;החליטה הועדה להמשיך בדיון,רשאית היא לנהוג בראיות שגבתה הועדה בהרכבה הקודם כאילו גבתה אותן בעצמה,או לחזור ולגבותן כולן או חלקן.

 

 

(ג)       החלטה במותב קטוע שנחלקו בו הדעות תתקבל על-פי דעתו של יושב ראש הועדה.

פסילת חבר ועדת משמעת

162.  

(א)      תובע או נקבל רשאים לבקש שחבר ועדת המשמעת יפסול את עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן  כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בבירור הקובלנה.

 

 

(ב)       לא תישמע בקשה כאמור בסעיף קטן (א) אלא בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודע לתובע או לנקבל הנסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי כאמור באותו סעיף קטן.

 

 

(ג)       נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת,תחליט בה ועדת המשמעת לאלתר ולפני שתיתן כל החלטה אחרת.

 

 

(ד)       על החלטת ועדת המשמעת בעניין פסלות, רשאים תובע או נקבל לערער לפני בית המשפט המחוזי בתוך 7 ימים מיום המצאת ההחלטה.

סמכויות עזר

163.  

לועדת משמעת יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי סעיפים 9 ו-27(ב)לחוק ועדות חקירה;לעניין סעיף 11(ג) לחוק ועדות חקירה תהיה הסמכות של שופט בית המשפט המחוזי.

סדרי דין

164.  

שר המשפטים יקבע את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת; כל עוד לא הותקנו תקנות או בעניין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות,תפעל הועדה בדרך הנראית לה כצודקת ומועילה ביותר.

זכות טיעון לנקבל

165.  

בדיון בפני ועדת משמעת תינתן לנקבל הזדמנות להשמיע טענותיו,להביא ראיות,להעיד עדים ולחקור כל עד שיתייצב לפני ועדת המשמעת.

דיני ראיות

166.  

ועדת משמעת אינה כפופה לדיני ראיות, למעט הדינים בדבר  ראיות חסויות,אלא במידה שהדבר נקבע בתקנות שהתקין שר המשפטים.

פסק דין במשפט פלילי

167.  

ממצאי ומסקנות הכרעת פסק דין חלוט במשפט פלילי המרשיע את הנקבל יראו אותם כמוכחים בהליך משמעתי המתנהל נגד אותו נקבל;

אמצעי משמעת

168.  

(א)      מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, תטיל עליו אחד או יותר מאמצעי המשמעת הבאים:

 

 

 

(1)       התראה.

 

 

 

(2)       נזיפה.

 

 

 

(3)       קנס בשיעור שלא יעלה על הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

 

 

 

(4)       ביטול רישיון.

 

 

 

(5)       התליית רישיון לתקופה של עד 5 שנים או הגבלתו לתקופה כאמור לתחומי פעילות מסוימים.

 

 

 

(6)       התניית המשך העיסוק במקצוע שמאות הרכב או בתחומי פעילות במסגרתו בהשתלמות או בתקופת ניסיון.

 

 

(ב)       החליטה ועדת המשמעת על התלית רישיון לפי הוראות סעיף 168(א)(5),רשאית היא להורות בהחלטתה שההתליה,כולה או חלקה תהא על תנאי.

 

 

(ג)       נקבל שהוחלט לנקוט נגדו התליה על תנאי,לא תינקט נגדו התליה כאמור אלא אם עבר,בתוך תקופה שנקבעה בהחלטת ועדת המשמעת, ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (בסעיף זה-תקופת התנאי), אחת מעבירות המשמעת שקבעה הועדה בהחלטתה (בסעיף זה-עבירת משמעת נוספת) אלא אם מצאה ועדת המשמעת, בתוך תקופת התנאי או לאחריה, שהנקבל עבר עבירת משמעת נוספת כאמור.

 

 

(ד)       תקופת התנאי תימנה מיום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר ההתליה על תנאי, אלא אם הורתה ועדת המשמעת אחרת.

פרסום החלטת ועדת המשמעת בקובלנה

169.  

(א)      ועדת המשמעת רשאית, לאחר ששמעה את התובע והנקבל, להורות על פרסום החלטתה,כולה או מקצתה, עם או בלי שם הנקבל, בצורה ובמקום שתקבע.

 

 

(ב)       החליטה ועדת המשמעת לבטל רישיון, להתלותו או להגבילו לתחומי פעילות מסוימים, יפורסם הדבר בדרך שיקבע השר.

ערעור

170.  

(א)      התובע והנקבל רשאים, בתוך 45 ימים מיום המצאת החלטת ועדת המשמעת לפי סעיפים 167  ו- 168 (א) לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי; אין בהגשת ערעור כדי למנוע או לעכב את ביצוע החלטת ועדת המשמעת שעליה הוגש ערעור, זולת אם נקבע אחרת על ידי ועדת המשמעת או על ידי בית המשפט המחוזי.

 

 

(ב)       על החלטת בית המשפט המחוזי ניתן לערער לבית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה או מאת שופט של בית משפט עליון.

שיפוט פלילי ומשמעתי

171.  

הרשעה או זיכוי בפלילים או בהליכים משמעתיים על –פי דין אחר אינם מונעים נקיטת הליכים לפי פרק זה בשל אותו מעשה או מחדל ונקיטת אמצעי משמעת או זיכוי בהליך לפי פרק זה בשל אותו מעשה או מחדל אינם מונעים נקיטת הליכים פליליים או הליכים משמעתיים על-פי דין אחר נגדו.

התלייה זמנית

172.  

הרשות רשאי להתלות זמנית רישיון של שמאי רכב  שהוגשה נגדו קובלנה  או שהוגש נגדו כתב אישום עד לסיום ההליכים בועדת המשמעת או עד לסיום ההליכים הפליליים לפי העניין אם היא סבורה שהדבר נדרש למניעת סיכון בטיחותי.

 

 

פרק יד': פיקוח ואכיפה

 

 

סימן א': סמכויות פקחים

הסמכת פקחים

173.  

(א)  השר רשאי להסמיך, מבין עובדי המדינה, פקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סימן זה, כולן או חלקן.

 

 

(ב) לא יוסמך פקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

 

 

 

(1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים ממועד פנייתו של השר אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

 

 

 

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סימן זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;

 

 

 

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים.

סמכויות פקח

174. 1

לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי פקח-

 

 

 

(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג בפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

 

 

 

(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי חוק זה או להקל על ביצוען לרבות תכנית ייצור; בפסקה זו, "מסמך" - לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995[10];

 

 

 

(3) לערוך בדיקות,מדידות של חומרים ,רכב ומוצרי תעבורה או ליטול דגימות של חמרים או מוצרי תעבורה, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;

 

 

 

(4) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח,  ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט;

 

 

(ב)       התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי פקח-

 

 

 

(1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)[11], בשינויים המחויבים;

 

 

 

(2) לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969[12] (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;

 

 

(ב)  

(3) לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש, ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים.

 

 

(ב)       סירב אדם להיענות לדרישת פקח על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה והיה חשש שימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי הפקח לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על העיכוב כאמור הוראות סעיף 75 (ב) ו-(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו- 1996 [13] בשינויים המחויבים.

 

 

(ג)  לא יעשה פקח שימוש בסמכויותיו לפי סעיף זה לגבי מקום המוחזק על ידי מערכת הביטחון, אלא אם כן הוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה.

זיהוי פקח

175.  

פקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סימן זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

 

 

 

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, ולובש מדי פקח, בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;

 

 

 

(2) יש בידו תעודת פקח החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

 

 

פרק טו':עיצום כספי

הסכום הבסיסי

176.  

(א)  בסימן זה-

"הסכום הבסיסי" – סכום כמפורט להלן, לפי העניין:

ליחיד-  15,000 שקלים חדשים;

לתאגיד – 150,000 שקלים חדשים;

"מחזור עסקאות"-  כהגדרת מחזור עסקאות של עוסק בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975[14];

 

עיצום כספי  בגובה 125%

177. 1

המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום השווה ל-125% מהסכום הבסיסי, על ההפרה שלהלן:

 

 

 

(1)  בעל רישיון לשירות רכב שהפר תנאי מתנאי רישיונו, המפורטים בסעיף 3(ב) בניגוד להוראות סעיף 3(א);

 

 

(2)       בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שהפר תנאי מתנאי רישיונו, המפורטים בסעיף 4(ב), בניגוד להוראות סעיף 4(א);

 

 

(3)       בעל רישיון סרב לתת שירות בניגוד להוראות סעיף 15(א) בתנאים ובנסיבות שנקבעו לפי סעיף 15(ב);

 

 

(4)       בעל רישיון יבוא מוצרי תעבורה שהפר את התנאים המפורטים בסעיף 25;

 

 

(5)       בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה שאינו מיוצר ועומד בתקן בניגוד להוראות סעיף 35(א);

 

 

(6)       בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה שהוא או היצרן לא הצהירו לגביו בכתב כי מוצר התעבורה או הליך ייצורו או הליך התקנתו ברכב אינו מסוכן לשלומו ,בריאותו או בטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה בניגוד לסעיף 35(ב);

 

 

(7)        בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה שלא יובא על פי הוראות חוק זה בניגוד לסעיף 35(ג);

 

 

(8)       בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא הודיע על פגם שגילה במוצר תעבורה או לא תיקן את הפגם האמור, בניגוד להוראות סעיף 38;

 

 

(9)       בעל רישיון ייצור רכב שלא סימן את הרכב לפי סעיף 60;

 

 

יבואן רכב ישיר שלא העביר ליבואן רכב עקיף מידע על תקלת בטיחות סדרתית בייצור רכב מתוצר המיובא על ידו, בניגוד להוראות סעיף 79;

 

 

(11) יבואן רכב מסחרי שאסף מידע אודות שימוש שעשה מוסך במוצרי תעבורה שלא נרכשו ממנו, בניגוד להוראות סעיף 80;

 

 

(12) יבואן רכב ישיר או עקיף שסירב למסור מידע בנוגע לטיפול ברכב, בניגוד להוראות סעיף 81;

 

 

(13)   מי שמכר רכב חדש או סחר בו והוא אינו מוכר רכב, בניגוד להוראת סעיף 90;

 

 

(14)   מי שקונה ומוכר רכב חדש דרך עיסוק מבלי שניתן לו רישיון לכך, בניגוד לסעיף 100;

 

 

(15)   מי שעסק בייעוץ ליבוא רכב מבלי שניתן לו רישיון לכך, בניגוד להוראת סעיף 112;

 

 

(16)   יועץ ליבוא רכב שלא חתם על הסכם יעוץ בכתב עם המייבא, כמפורט בסעיף 116;

 

 

(17)   יועץ יבוא רכב שייעץ לייבא רכב בניגוד להוראות סעיף 117;

 

 

(18)   יועץ יבוא רכב שלא מסר למייבא מידע בכתב כמפורט בסעיף 118;

 

 

(19)   יועץ יבוא רכב שנתן או קיבל תשלום עבור רכישת הרכב או עבור תשלום המס בגינו, כמפורט בסעיף 119;

 

 

(20) יועץ יבוא רכב שקיבל דמי יעוץ בניגוד להוראת סעיף 120;

 

 

(21)   יועץ יבוא רכב שהיה צד להסכם המכר, בניגוד להוראת סעיף 121;

 

 

(22)   יועץ יבוא רכב שפרסם מידע אודות רכב המיועד למכירה, בניגוד להוראת סעיף 122;

 

 

(23)   מי שעסק בניהול מקצועי של מוסך מבלי שניתן לו רישיון לכך, בניגוד להוראת סעיף 123;

 

 

(24)   מי שעסק בשמאות רכב מבלי שניתן לו רישיון לכך, בניגוד להוראות סעיף  138;

 

 

(25)    שמאי רכב שנתן שומה לרכב שמטופל במוסך בלתי מורשה, בניגוד להוראות סעיף 144;

עיצום כספי בגובה הסכום הבסיסי

178.  

המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בגובה הסכום הבסיסי, בגין ההפרות המנויות להלן:

 

 

(1) בעל רישיון שסרב לתת שירות  בניגוד להוראות סעיף 15(א) בתנאים ובנסיבות שנקבעו לפי סעיף 15(ג);

 

 

(2) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה בניגוד להוראות סעיף 35;

 

 

(3) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה שלא סומן, בניגוד להוראות סעיף 39;

 

 

(4)           בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא פרסם מידע כמפורט בסעיף 40;

 

 

(5) בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שביצע פעולות ברכב, בניגוד לפעולות שקבע השר לפי סעיף 44;

 

 

(6) בעל רישיון ייצור שייצר או סחר ברכב שאינו נכלל ברישיון הייצור, בניגוד להוראות סעיף 54(ב);

 

 

(7) בעל רישיון לייצור רכב שלא פרסם פגם בייצור דגם רכב או לא הזמין לתיקון רכב שנתגלה בו פגם כאמור, בניגוד להוראות סעיף 56;

 

 

(8) בעל רישיון שייצר או סחר ברכב שלא על פי תכנית הייצור או שאינו זהה לאב טיפוס, בניגוד להוראות סעיף 58(א);

 

 

(9) בעל רישיון לייצור רכב שייצר או סחר ברכב שיוצר במפעל ייצור שלא אושר על ידי הרשות, בניגוד להוראות סעיף 59;

 

 

(10) בעל רישיון לייצור מוצר תעבורה שייצר מוצר תעבורה שלא נכלל ברישיון הייצור, בניגוד להוראות סעיף 62(ב);

 

 

(11) בעל רישיון לייצור מוצר תעבורה  שלא הודיע על פגם בייצור מוצר התעבורה או לא הזמין  את מי שבידו מוצר כאמור, בניגוד להוראות סעיף 63;

 

 

(12) בעל רישיון לייצור מוצר תעבורה שייצר או סחר במוצר תעבורה שלא על פי רישיון הייצור או שאינו זהה לאבטיפוס, בניגוד להוראות סעיף 66;

 

 

(13) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שייצר או סחר במוצר תעבורה שיוצר במפעל שלא אושר על ידי הרשות בניגוד להוראות סעיף 67;

 

 

(14) בעל רישיון לייצור מוצר תעבורה שלא סימן עליו כמפורט בסעיף 68;

 

 

(15) יבואן רכב ישיר או עקיף שלא נתן אחריות כמפורט בסעיף 78;

 

 

(16) יבואן רכב מסחרי שיתנה מתן אחריות כמפורט בסעיף 78(ג);

 

 

(17) יבואן רכב שלא הודיע על פגמים בייצורו של דגם רכב כמפורט בסעיף 82;

 

 

(18) יבואן רכב עקיף שייבא או מכר רכב שנרשם על שם סוכן מורשה, בניגוד להוראות סעיף 84;

 

 

(19) יבואן מסחרי שהתנה את ההתקשרות עם מוסך מומחה בתנאים המפורטים בסעיף 86;

 

 

(20) מוכר רכב שביצע מכירת רכב שלא כדין, בניגוד להוראות סעיף 91;

 

 

(21) מוכר ברכב חדש שסחר ברכב שטרם נרשם על שם בעל הרישיון או על שם הקונה, בניגוד להוראות סעיף 103;

 

 

(22) שמאי רכב שנתן שומה לרכב שמטופל במוסך בלתי מורשה בניגוד להוראות סעיף  144;

עיצום כספי בגובה 75% מהסכום הבסיסי

179.  

המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום השווה ל- 75% מהסכום הבסיסי, על ההפרות המנויות להלן:

 

 

(1) בעל רישיון ניהול מקצועי של מוסך שפועל באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים, כמפורט ברשימה שתיקבע לפי סעיף 17(ג), בניגוד להוראות סעיף 17(א);

 

 

(2) בעל רישיון ניהול מקצועי של מוסך שפעל בחוסר מקצועיות, כמפורט ברשימה שתיקבע לפי סעיף 17(ב), בניגוד לסעיף 17(א);

 

 

(3) בעל רישיון להפעלת מוסך שלא נתן הצעת מחיר, בניגוד להוראת סעיף 46;

 

 

(4) בעל רישיון להפעלת מוסך שלא סיפק ללקוח את אחד ממוצרי התעבורה שפורטו בהצעת המחיר, בניגוד לסעיף 47;

 

 

(5) בעל רישיון להפעלת מוסך שטיפל ברכב שאינו מורשה לטפל בו, בניגוד להוראת סעיף 49;

 

 

(6) בעל רישיון להפעלת מוסך שהתקין ברכב מוצר תעבורה שאינו תואם לדגם הרכב, בניגוד להוראות סעיף 50;

 

 

(7) יבואן רכב מסחרי שלא תמחר את האחריות הנוספת כמפורט בסעיף 78(ד);

 

 

(8) יבואן רכב ישיר או עקיף שלא עמד בחובות הדיווח לרשות כמפורט בסעיף 83;

 

 

(9) מוכר רכב חדש שלא תיאר את הרכב באופן נכון ומלא, בניגוד להוראת סעיף 104;

 

 

(10) מוכר רכב חדש שמסר לקונה תיאור כוזב של הרכב, בניגוד להוראת סעיף 105;

 

 

(11) מוכר רכב חדש שלא דיווח לפני מסירת הרכב לקונה על נזק שנגרם לרכב, בניגוד להוראת סעיף 106;

 

 

(12) מוכר רכב חדש שמסר רכב ללא תעודת ביטוח, בניגוד להוראות סעיף 107;

 

 

(13) מוכר רכב חדש שסחר ברכב שלא על פי הסכם בכתב, בניגוד להוראת סעיף 108;

 

 

(14) מוכר רכב חדש שלא מסר לקונה את תעודת האחריות לרכב, בניגוד להוראת סעיף 109;

 

 

(15) מוכר רכב חדש שלא מסר לקונה הוראות לשימוש ברכב ורשימת מוסכים, בניגוד להוראות סעיף 110;

 

 

(16) סוחר ברכב חדש שלא עמד בחובת דיווח הון עצמי, בניגוד להוראת סעיף 111;

עיצום כספי בגובה 50% מהסכום הבסיסי

180. ע

המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום השווה ל- 50% מהסכום הבסיסי, על ההפרות המנויות להלן:

 

 

(1) בעל רישיון שהעביר את רישיונו לאחר בניגוד להוראות סעיף 9;

 

 

(2) בעל רישיון שלא הודיע לרשות על שינוי שחל בו הנוגע לתנאים לקבלת הרישיון בניגוד להוראות סעיף 10;

 

 

(3) בעל רישיון יבואן רכב שייבא רכב שאינו עומד בהוראות לפי פקודת התעבורה ובכלל זה הוראות לעניין התאמה לשימוש בתנאי הסביבה בארץ, בניגוד להוראות סעיף  28(5) ;

 

 

(4) בעל רישיון יבואן רכב שייבא רכב  אשר לא תוכנן ויוצר על ידי היצרן או יצרנים שחברו יחדיו, בניגוד להוראות סעיף 28(6); 

 

 

(5) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא מסר אחריות למוצר תעבורה, בניגוד להוראות סעיף 36 );

 

 

(6) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא תיאר מוצר תעבורה המיובא על ידו באופן נכון ומלא, בניגוד להוראות סעיף 37;

 

 

(7) בעל רישיון לייצור רכב שלא עמד בחובות לעניין תנאי ייצור או לעניין הסדרי פיקוח ובקרת איכות בניגוד להוראות לפי סעיף 57;

 

 

(8) בעל רישיון לייצור מוצר תעבורה שלא תיאר מוצר תעבורה   באופן נכון ומלא, בניגוד להוראות סעיף 64;

 

 

(9) בעל רישיון לייצור מוצר תעבורה שלא מסר אחריות למוצר תעבורה, בניגוד להוראות סעיף 65;

 

 

(10) בעל רישיון יבואן רכב שלא נתן שירותי תחזוקה, בניגוד להוראות סעיף 77;

 

 

(11) יבואן רכב שלא פרסם את תנאי ההתקשרות עם מוסך מומחה כמפורט בסעיף 85(א);

 

 

(12) יבואן רכב שלא פרסם או עדכן את  רשימת מוסכי השירות כמפורט בסעיף 85(ב);

 

 

(13)  מוכר רכב חדש שקיבל מקונה על חשבון הרכב סכום  בניגוד להוראות סעיף 92 ;

 

 

(14)  מוכר רכב חדש שלא שיווק מוצרי תעבורה בניגוד להוראות סעיף  93(א);

 

 

(15)  מוכר רכב חדששלא תיאר רכב או מוצר תעבורה באופן נכון ומלא בניגוד להוראות סעיף 94;

 

 

(16)  מוכר רכב חדששלא רשם את הרכב על שם הצרכן, בניגוד להוראות סעיף 98;

 

 

(17) בעל רישיון ייבוא רכב או בעל רישיון יצרן רכב שלא מסר לצרכן תעודת אחריות בניגוד להוראות סעיף 99;

 

 

(18) בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך שלא פיקח על עובדי המוסך, בניגוד להוראת סעיף 128;

 

 

(19) בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך שלא בדק את תקינותו של רכב, בניגוד להוראות סעיף 129;

 

 

(20) בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך שלא דיווח לרשות הרישוי על ליקויים ברכב, בניגוד להוראות סעיף 130;

 

 

(21) בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך שלא מילא אחר הוראות הרשות, בניגוד להוראות סעיף 131;

 

 

(22) בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך שלא פיקח כי מוצר תעבורה יותקן ברכב בהתאם לדגם הרכב, בניגוד להוראת סעיף 132;

 

 

(23) בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך שהפר את חובת הנוכחות במוסף, בניגוד להוראת סעיף 133;

 

 

(24) בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך שלא מסר מידע לבעל הרכב כמפורט בסעיף 134;

עיצום כספי בגובה  25% מהסכום הבסיסי

181.  

המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום השווה ל- 25% מהסכום הבסיסי, על ההפרות המנויות להלן:

 

 

(1) בעל רישיון שהפר את חובתו להחזקת והצגת הרישיון בניגוד להוראות סעיף 11;

 

 

(2) בעל רישיון שלא עבר השתלמות מקצועית בניגוד לסעיף 12;

 

 

(3) בעל רישיון שהפר את חובתו לתת חשבונית הכוללת פרטים שקבע השר בניגוד להוראות סעיף 14;

 

 

(4) בעל רישיון שהפר את חובת הדיווח ומסירת פרטים, בניגוד להוראות 16;

 

 

(5) בעל רישיון להפעלת מוסך שלא הציג את המחיר, בניגוד להוראות סעיף 45;

 

 

(6)  בעל רישיון שלא המציא לרשות תכנית ייצור, בניגוד להוראות סעיף 52(ה);

 

 

(7) בעל רישיון לייצור רכב שלא המציא לרשות תכנית ייצור, בניגוד להוראות סעיף 58(א);

 

 

(8) מוכר רכב שלא סיפק מוצר תעבורה במועד, בניגוד להוראות סעיף 93(ב);

 

 

(9) מוכר רכב שלא מסר הוראות שימוש ורשימת מוסכים בניגוד להוראות סעיף 96;

 

 

(10) מוכר רכב שלא חתם עם הצרכן על חוזה וכלל בו את הפרטים הנדרשים, בניגוד להוראות סעיף 97;

 

 

(11) מורשה למכירת רכב שמכר רכב בניגוד להוראות סעיף 95;

הודעה על כוונת חיוב

182.  

(א)  היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיפים 177-181 (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

 

 

(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:

 

 

 

(1) המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה) המהווה את ההפרה;

 

 

 

(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

 

 

 

(3) זכותו של המפר לטעון טענותיו בפני המנהל לפי הוראות סעיף 183;

 

 

 

(4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 185;

זכות טיעון

183. 1

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 182 רשאי לטעון טענותיו,בכתב, בפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו העיצום הכספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.

החלטת המנהל ודרישת חיוב

184.  

(א)  טען המפר טענותיו בפני המנהל לפי הוראות סעיף 183, יחליט המנהל, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, האם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 186.

 

 

(ב)

(1) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת חיוב); בדרישת החיוב יציין המנהל, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו.

 

 

 

(2) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.

 

 

(ג)       לא ביקש המפר לטעון טענותיו לפי סעיף 183, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב,יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת חיוב שנמסרה למפר במועד האמור.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת

185.  

(א)  בהפרה נמשכת יתווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

 

 

(ב) בהפרה חוזרת יתווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 177-181,  בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

סכומים מופחתים

186.  

(א)  המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

 

 

(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע בסעיף 114,  בשיעורים שיקבע.

 

 

(ג)  מבלי לגרוע מהוראות ההפחתה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הוכיח המפר כי שיעור העיצום הכספי עולה על 20% ממחזור העסקאות של התאגיד, יפחית הממונה את שיעורו כך שלא יעלה על שיעור זה

סכום מעודכן של העיצום הכספי

187.  

(א)  העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת החיוב, ולגבי מפר שלא טען טענותיו בפני המנהל, כאמור בסעיף 120  - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הורה בית המשפט על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי, יהא סכום העיצום הכספי לפי הסכום המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.

 

 

(ב) סכום העיצום הכספי יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום התחילה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

 

 

(ג)  המנהל הכללי של המשרד  יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).

המועד לתשלום העיצום הכספי

188.  

העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת החיוב כאמור בסעיף 184.

הפרשי הצמדה וריבית

189. 1

לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961[15] (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

גביה

190.  

על גביית עיצום כספי תחול פקודת המסים (גביה)[16].

פרסום

191.  

הוטל עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, רשאי המנהל לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת את דבר הטלת העיצום וסכומו, את שמו של המפר ואת מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבותיה, ורשאי המנהל להורות למפר לפרסם פרסום כאמור.

שמירת אחריות פלילית

192.  

(א)  תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריות פלילית בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, כאמור בסעיף 193.

 

 

(ב) הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, כאמור בסעיף 193, לא ינקוט נגדו המנהל בהליכים לפי פרק זה, ואם שילם המפר עיצום כספי– יוחזר לו סכום העיצום הכספי ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

 

 

פרק טז': עונשין

עונשין

193.  

(א)  העושה אחד מאלה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין -

 

 

 

(1)       סרב לתת שירות בניגוד להוראות סעיף 7;

 

 

 

(2)       העביר רישיון בניגוד להוראות סעיף 9;

 

 

 

(3)       מוכר רכב שלא נתן לקונה ערבות או שלא ביטח את עצמו בניגוד להוראות סעיף 91;

 

 

 

(4)       מוכר רכב שלא שיווק וסיפק מוצר תעבורה בניגוד להוראות סעיף 92;

 

 

 

(5)       מוכר רכב שלא רשם את הרכב בניגוד להוראות סעיף 97;

 

(ב)

העושה אחד מאלה, דינו מאסר שלוש שנים-

 

 

 

(1) נותן שירות ללא רישיון בניגוד להוראת סעיפים 3 ו-4 או תוך הפרת תנאיו;

 

 

 

(2) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה בניגוד להוראות סעיף 35;

 

 

 

(3) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה לא מסומן בניגוד להוראות סעיף 39;

          

 

 

(4) מוכר רכב חדש והוא אינו מוכר רכב,  בניגוד להוראות סעיף 89;

עבירה נמשכת

194.  

נעברה עבירה לפי סעיף קטו (א) ועושה העבירה המשיך בביצוע העבירה לאחר שקיבל התראה על כך מאת המפקח, דינו- בנוסף לכל עונש אחר, קנס נוסף בשיעור האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, לכל יום שבו נמשכת העבירה, החל מהתאריך שנקבע בהתראה.

עבירה בידי תאגיד

195. 1

נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו – קנס פי ארבעה מהקנס שנקבע לעבירה.

אחריות נושא משרה

196.  

(א)      נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע עבירות לפי סעיף 193 על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו.

 

 

(ב)       נעברה עבירה כאמור בסעיף 193 על ידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

 

 

(ג)       בסעיף זה "נושא משרה בתאגיד" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

 

 

פרק יז': הוראות שונות

אגרות

197.  

השר בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת  רשאי לקבוע: (א)      אגרות בעד מתן רישיון לפי חוק זה או חידושו, השתתפות בבחינות, ערעור על תוצאות בחינה, רישום במרשם שמאי הרכב כפל רישיון, העתק תעודה  ודרכי עדכונן.

(ב)       תנאים ומגבלות ברישיון לבעל רישיון  שלא שילם את האגרה;

תקנות

198.  

(א)      השר רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו של חוק זה ובין היתר להסדיר בתקנות-

 

 

 

(1)       תנאים לשיווק רכב ומוצרי תעבורה;

 

 

 

(2)       אופן מתן השירות ופיקוח על מתן השירות ובקרת איכות;

 

 

 

(3)       מקום מתאים למתן השירות לרבות מקום לחניה לרכב;

 

 

 

(4)       ציוד ומתקנים מתאימים לסוג השירות שניתן;

 

 

 

(5)       איכותו, טיבו, בטיחותו וסיווגו של מוצר תעבורה, רכב או השירות שניתן ופיקוח על איכותו ועמידתו בתקנים;

 

 

 

(6)       הכשרה מקצועית הנדרשת מהמבקש ומהמועסקים על ידו או מטעמו למתן השירות והעסקת מנהל מקצועי, לפי סוג השירות, שלגביו מבוקש הרישיון;

 

 

 

(7)       הדרכה תקופתית לנותן השירות ולמועסקים על ידו במועדים ובהיקף שיקבעו לפי סוג השירות;

 

 

 

(8)       שמירתם, סימונם, מכירתם, שימושם, ועיבודם של מוצרי תעבורה;

 

 

 

(9)       מסירת פרטים לרשות בקשר למתן השירות ודרך תפעולו של נותן השירות, ובכלל זה פרטים ודו"חות על ייצור רכב ומוצרי תעבורה.

דין המדינה

199.  

לעניין חוק זה דין המדינה כדין כל אדם.

כלי רכב צבאיים

200.  

על אף האמור בסעיף 199 הוראות חוק זה לא יחולו על שירותים הניתנים על ידי גורמי צבא הגנה לישראל לכלי רכב צבאיים כמשמעם בסעיף 20 לפקודת התעבורה.

רכבת מקומית

201.  

הוראות חוק זה לא יחולו על רכבת מקומית כהגדרתה בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התש"ב-1972;[17]

תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהלים

202.  

בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס – 2000,[18] האמור בפסקה 14 בתוספת הראשונה יסומן (א) ואחריה יבוא:

 

 

"(ב)     החלטה של רשות לפי חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"א – 2011."

תיקון פקודת התעבורה

203.  

בפקודת התעבורה, בסעיף 25(א) אחרי פסקה (9) יבוא:

 

 

"(10)   עבירות לפי חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"א-2011."

הוראות מעבר

204.  

(א)      רישיון לשירות רכב שניתן לפני יום התחילה,אשר עמד בתוקפו ערב היום האמור, יראו אותו כרישיון לפי חוק זה ויהיה בתוקף למשך שנה מהיום האמור,זולת אם הוכיח כי עמד בהוראות החוק;

 

 

(ב)       רישיון למקצוע בענף הרכב שניתן לפני יום התחילה, אשר עמד בתוקפו ערב היום האמור יראו אותו כרישיון לפי חוק זה;

 

 

(ג)       תעודות ,אישורים,היתרים ופטורים שניתנו מאת מנהל אגף לרכב  במשרד או מי שהוא הסמיכו לכך לפני יום התחילה ועמדו בתוקפם, יראו אותם כתעודות, כאישורים,כהיתרים או כפטורים שנתנו לפי חוק זה לפי העניין.

 

 

(ד)       עובד המשרד שמונה כבעל סמכויות פיקוח לפי סעיף 30 חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957[19], וכיהן ערב יום התחילה, יראו אותו כאילו מונה למפקח לפי סעיף 173, ואולם הפעלת סמכות מהסמכויות הנתונות למפקח לפי סעיף 174, שלא הוענקו לאותו אדם ערב יום התחילה, מותנית בקבלת הכשרה מתאימה בהתאם לסעיף 173;

 

 

(ה)      המועצה המייעצת לעניין ייבוא רכב שמונתה לפי סעיף 6 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותים לרכב), התשל"ט-1978 [20] והמועצה המייעצת לעניין שמאי רכב שמונתה על ידי שר התחבורה לפי סעיף 5 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש"ם-1980 [21], אשר כיהנו ערב יום התחילה, יראו אותן כאילו מונו לפי סעיפים 87, 145  ;

 

 

(ו)       ועדת הסמכה לעניין ניהול מקצועי של מוסך שמונתה על ידי שר התחבורה לפי סעיף 10 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל-1970 [22],  אשר כיהנה ערב יום התחילה, יראו אותה כאילו הייתה מועצת מנהלי המוסכים וכאילו מונתה לפי סעיף 135.

תחילה

205.  

תחילתו של חוק זה 90 ימים מיום פרסומו (להלן-יום התחילה).

הוראת שעה

206.  

(1)       על אף האמור בסעיף 29 תוקפן של ההוראות המתייחסות לעוסק המבקש ליבא רכב לצורכי העסק יהיה עד ליום  31.12.15 ועד למועד כאמור לא ייבא עוסק יותר משני כלי רכב בשנה;

 

 

(2)       על אף האמור בסעיף  73(3) עד ליום 31.12.15 לא ייבא יבואן זעיר רכב שחלפו יותר משניים עשר חודשים ממועד ייצורו;

 

 

(3) השר רשאי , בהסכמת שר האוצר ובאישור וועדת הכספים של הכנסת , להאריך בצו את תוקפן של הוראות (1) ו-(2) לתקופה נוספת;

 

 


[1] . ס"ח התשנ"ט, עמ' 189.

[2] ס"ח התשי"ח, עמ' 191.

[3] ס"ח תשמ"א עמ' 248.

[4] ס"ח התשע"א עמ' 973.

[5] ס"ח התשמ"א , עמ' 248.

[6] דיני מדינת ישראל,נוסח חדש 7,עמ' 173 .

[7] ס"ח התשי"ט, עמ' 32.

[8] ס"ח התשי"ג עמ' 30.

[9]  דיני מדינת ישראל (נוסח חדש) 15 עמ'..

[10] ס"ח התשנ"ה, עמ' 366.

[11] חא"י, פרק ל"ד, כרך א, עמ' (ע) 439, (א) 467.

[12] דיני מדינת ישראל, התשכ"ט, עמ' 284.

[13] ס"ח התשל"ו, עמ' 52.

[14] ס"ח התשל"ו, עמ' 52

[15] ס"ח התשכ"א, עמ' 192.

[16] חא"י כרך ב', עמ' (ע) 1374 (א) 1399.

[17] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 23,התשל"ב עמ' 485;ס"ח התשע"א...

[18] ס"ח התש"ס, עמ' 190.

[19] ס"ח, התשי"ח, עמ' 24.

[20] ק"ת התשל"ט, עמ' 124.

[21] ק"ת התש"ם , עמ' 2183.

[22] ק"ת התש"ל, עמ' 2186.